גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"החריגה ביתרות המט"ח מסכנת את המוניטין של בנק ישראל"

היקף יתרות המט"ח גבוה פי 2 מהיעד שקבע נגיד בנק ישראל, ומבקר המדינה ממליץ להכין תוכנית מגרה למימוש חלק מהיתרות ● מדוע בנק ישראל נמנע מלמכור דולרים בזינוק החד במרץ אשתקד? לפי בנק ישראל: "גם אם זה היה מרגיע את השוק, מכירה מהיתרות הייתה מסמלת לשווקים שרמת שער החליפין אליו הגיע השער מפוחתת דיה, דבר בעל השלכות מדיניות" ● דוח מבקר המדינה

בניין בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל
בניין בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל

הגידול החד שנרשם בעשור האחרון בהיקף יתרות המט"ח של בנק ישראל גבוה בהרבה מההיקף הרצוי שנקבע על ידי הבנק, ומטיל סיכון על מוניטין בנק ישראל - כך לפי דוח הביקורת של מבקר המדינה ל-2021.

רמת יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו בחודש ספטמבר האחרון לשיא של 206 מיליארד דולר - רמה הגבוהה כמעט פי 2 מזו הרצויה שאשרר נגיד בנק ישראל ביוני 2020. בשנה שעברה נרשם גידול חריג בהיקף של כ-14.7 מיליארד דולר ברמת היתרות בשל העברות הממשלה במשך משבר הקורונה. אבל גם בנטרול משבר הקורונה היתרות היו עוברות את היעד שקבע נגיד בנק ישראל.

מבקר המדינה מתריע כי מדובר ב"סטייה מהותית" מהרף העליון לרמה הרצויה שעודכנה מעלה על ידי הנגיד ביוני של 2020, בעוד החזקת יתרות עודפות עלולה להטיל "סיכון מוניטין על בנק ישראל".

יתרות המט"ח מהוות מלאי חירום של מטבע חוץ לעת משבר, במיוחד נוכח הסיכונים הגאופוליטיים שיש לישראל או משבר נזילות כפי שנרשם אשתקד, אז בנק ישראל השתמש לראשונה ביתרות המט"ח על מנת בעסקאות החלף כדי להזרים דולרים לגופים המוסדיים בשוק.

יותר מ-50% מהתוצר של המשק

הביקורת העלתה כי לא נמצא תיעוד לכך שבנק ישראל בחן צעד של מכירת מט"ח על מנת להרגיע את השוק, בעת בה שער החליפין הגיע בשיאו לכדי 3.862 שקלים לדולר. בבנק ישראל הסבירו למבקר, כי "צורכי המערכת הפיננסית לדולר היו מוגברים באופן יוצא דופן כתוצאה מהצורך של גופים מוסדיים להעביר מט"ח בגין נגזרות בשוקי מניות בחו"ל. מדובר בצרכי נזילות זמניים ולכן הדרך המתאימה לטפל בצרכים אלה היא להפעיל כלי נזילות, קרי עסקאות החלף...", עוד ציין בנק ישראל כי "ניתן היה למכור מט"ח באותה העת, פעולה שגם היתה מרגיעה את השוק, אך מכירת מט"ח מיתרות הבנק, היתה מסמלת לשווקים שרמת שער החליפין אליו הגיע השער מפוחתת דיה להערכת הבנק, דבר בעל השלכות מדיניות". עוד ציין בנק ישראל בתשובתו כי מכירת היתרות בתקופת המשבר "הייתה כרוכה בהשלכות שונות שהיה בהן כדי לפגוע בהשגת מטרות הבנק ובמדיניותו".

יחד עם זאת, יתרות המט"ח של בנק ישראל כבר מהוות יותר מ-50% מהתוצר של המשק. רמה זו מוגדרת על ידי מבקר המדינה כ"רמה גבוהה לפי כל גישות האמידה המקובלות", העומדות על כ-15% עד 22% מהתוצר, כך לפי מבקר המדינה. יחד עם זאת, קבוצת הביקורת של יתרות המט"ח אליהן נעשתה ההשוואה לישראל על-ידי המבקר, היתה ביחס לתוצר, ובקרב מדינות כמו פולין או דרום אפריקה. חלק מהכלכלנים יגידו שצריך היה לקיים את ההשוואה אך מול מדינות שיש להן עודף גבוה בחשבון השוטף בדומה לישראל (כמו שוויץ - שם שיעור היתרות מעל ל-100% מהתל"ג), או שיעור יצוא דומה לזה של ישראל (כמו דרום קוריאה, טאיוואן וסינגפור). ביחס אל מדינות אלו, רזרבות המט"ח של ישראל לא בהכרח חריגות. מעבר לכך, בשנים לא תקציב מדינה מאושר, סוכנויות הדירוג הבינלאומיות לא שינו את דירוג האשראי למשק נוכח רזרבות המט"ח הגבוהות.

60% מהגידול ביתרות המט"ח - כתוצאה מהרכישות של בנק ישראל

בניגוד לשנות ה-90, אז בנק ישראל העביר רווחים לתקציב המדינה, המבקר מציין כי הגידול החריג בהיקף היתרות יצר התחייבויות גדולות במאזן הבנק בהיקף של כ-555 מיליארד שקל, וגירעון מצטבר בהון של כ-70 מיליארד שקל, נכון לדצמבר 2020. שיעור התשואה העודפת של ניהול היתרות באותן שנים היה 1.94% בלבד. מצד שני, מבקר המדינה קובע כי ללא התערבות בנק ישראל במט"ח, תיסוף השקל והסטייה מיעד האינפלציה היו גבוהים יותר.

היתרות מצטברות ברובן נוכח התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח בניסיון למתן את ההשפעות של תנועות הון משמעותיות במטרה לשמור על יציבות המשק. בנק ישראל רוכש מעת לעת דולרים בשוק על מנת למתן את התחזקות השקל שפוגעת ביצואנים, ומתמודד עם שטף הדולרים שמוזרם למשק כתוצאה ממכירת הגז הישראלי והאקזיטים של ענף ההיי-טק.

מבקר המדינה דרש מבנק ישראל נימוקים לפשר היתרות העודפות לפי בנק ישראל, 60% משיעור הגידול ברמת היתרות בין השנים 2013 ל-2020 מיוחס לרכישות המט"ח שביצע בשוק. בתגובה ששלח בנק ישראל למבקר ביוני האחרון, הוסבר כי החריגה מהרף העליון של הרמה הרצויה נותרה נמוכה עד דצמבר 2018 ונאמדה בכ-5 מיליארד דולר, וכי רק במהלך 2019 גדלה הסטייה לכ-16 מיליארד דולר בדצמבר 2019. זאת כתוצאה מרכישות בהיקף של כ-4 מיליארד דולר ומרווחים בהיקף של כ-6 מיליארד דולר שהיוו כ-60% מהגידול.

עוד הדגיש הבנק כי הגידול המשמעותי בחריגה חל רק במהלך 2020 ועיקרו נבע מרכישות בהיקף של כ-21 מיליארד דולר, מהפקדות מט"ח של האוצר בהיקף של כ-15 מיליארד דולר ומרווחים בהיקף של כ-11 מיליארד דולר. זאת על רקע משבר הקורונה והרעת התנאים הכלכליים במשק שדרשו מבנק ישראל להפעיל מספר כלים שנועדו לסייע בהתמודדות עם המשבר ולצמצם את הפגיעה הכלכלית.

בשורה התחתונה, המבקר ממליץ במידת הצורך לפעול להסדרת החריגה ביתרות המט"ח, ולבחון, באישור האוצר, את העקרונות שעל פי הם יחליט הנגיד על הרמה הרצויה של יתרות המט"ח לטווח הארוך. כפי שנעשה ארבע פעמים בעשור החולף. באופן יותר פרקטי, המבקר ממליץ להכין תוכנית מגרה, לבחינת הוועדה המוניטרית, למימוש היתרות העודפות כדי להפחית את סיכון המוניטין המוטל על בנק ישראל. 

בנק ישראל מסר בתגובה לדוח כי "מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח הוכיחה את עצמה בעשור האחרון ואפשרה למשק הישראלי לבצע התאמה מדורגת לתהליך תיסוף שער החליפין, שנבע ברובו מהתנאים הבסיסיים הטובים של המשק הישראלי. לראיה, התהליך התבצע תוך גידול מתמשך ביצוא השירותים, וללא זעזועים ותשלום מחירים כואבים כגון גלי פיטורים נרחבים וסגירת מפעלים המונית, שהיו עלולים להתרחש אם היה מתבצע ייסוף חד ומהיר, שלא היה מאפשר לתעשייה להסתגל בהדרגה.

"ניהול המדיניות המוניטרית הוא התפקיד המרכזי של בנק ישראל על פי החוק ופעילות בשוק המט"ח היא אחד מהכלים להשגת מטרותיו ולמילוי תפקידיו. העלייה ביתרות בשנים האחרונות נובעת בעיקרה מרכישות מט"ח שביצע הבנק, שהופעלו כחלק מכלי המדיניות והיוו תחליף מושכל לכלי מדיניות אחרים; סכומים ניכרים במט"ח שהופקדו על ידי המדינה בבנק ישראל; ומהעובדה שהתשואה על היתרות עלתה בשנים האחרונות.

"יתרת מט"ח משמעותית היא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל וסייעה לבנק ישראל בהפעלת כליו וסייעה בין היתר לכלכלה הישראלית לצלוח את משבר הקורונה עם פגיעה קטנה יחסית בהשוואה לעולם. ארסנל כלי המדיניות המיוחדים שבנק ישראל הפעיל, ובכללו כלי המט"ח, איפשר יצירת ודאות לשווקים.

"עמדת הבנק לסעיפים השונים מופיעה בדוח ובנק ישראל ימשיך לעשות את עבודתו נאמנה כפי שביצע אותה עד כה. אנו מודים למבקר המדינה על העבודה שנעשתה בנושא".

עוד כתבות

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

תקיפות של חיל האוויר הישראלי בתימן (ארכיון) / צילום: ap

"פצצות עוצמתיות": צה"ל תקף תשתיות טרור של החות'ים בתימן

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?