גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בחיוב בהובלת סקטור הביומד; השקל ממשיך להתחזק

יום מסחר ירוק בתל אביב, בהובלת מדד ת"א 90 שרשם את העליות הבולטות ● התוצאות הכספיות סיפקו דחיפה חזקה למניות ניו-מד, דיסקונט ותדיראן ● נופר אנרג'י ואלקטרה נדל"ן זינקו במעל 7%, בעוד אלפא תאו פתחה ברגל ימין את המסחר בתל אביב ●  בזירת המט"ח, השקל המשיך להתחזק והדולר איבד 0.7% מערכו

 

אילוסטרציה: Shutterstock

מהרשת לרחוב: למה ישראל מתקשה לבלום את אלימות הנוער?

אחרי שנים של תוכניות ממשלתיות ומקומיות, אלימות בני הנוער ממשיכה לנוע בין המרחב הדיגיטלי למרחב הפיזי ● המדינה ניסתה במשך תקופה ארוכה להציע מענים שונים, אך אלה חשפו פערי יישום משמעותיים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי ההתמודדות הממשלתית עם אלימות ילדים ובני נוער

חיסכון לכל ילד (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

הטעות של ביטוח לאומי: כמה באמת הרוויחו הילדים שחוסכים בבתי ההשקעות?

ביטוח לאומי פרסמו נתון שגוי על רווחי הגוף הגדול בתחום, אלטשולר שחם ● הרווח שם בתוכנית החיסכון לילדים עומד 4.1 מיליארד שקל, ולא כפי שפורסם ● מבדיקת גלובס מסתמן שבסך הכול הרוויחו הילדים 8.85 מיליארד שקל, יותר מפי 2 ממה שהוצג בנתוני הביטוח הלאומי

אבי שומר בסניף של צומת ספרים / צילום: אלירן אביטל

אבי שומר הודיע על סידור המדפים מחדש, והקפיץ את ענף הספרות. האם המתחרים ילכו בעקבותיו?

השבוע שיגר המנכ"ל והבעלים המשותף של "צומת ספרים" מכתב שבו הודיע כי הרשת תסנן את הספרים שהיא מוכרת, גם בהתאם לאופן המימון שלהם - על ידי הוצאה ממוסדת או הכותב עצמו ● הביקורות בענף לא איחרו להגיע, בעיקר על המעמד שהרשת לוקחת לעצמה, ועל הפגיעה בסופרים חדשים ● שומר לגלובס: "דווקא קיבלתי פידבקים חיוביים מהמו"לים. הם ואני מבינים שאנחנו עושים פה משהו חיובי"

זום גלובלי / צילומים: AP - Christophe Simo, Shutterstock

הסדק הראשון? לבנון שינתה את החוק, בניגוד לעמדת חיזבאללה

לבנון הופכת למדינה הערבית הראשונה שמבטלת את עונש המוות ● סטודנטים פלסטינים בקולומביה תובעים את האוניברסיטה על אפליה ● ופרויקט התשתית הבריטי שנכנע למאבק של מעריצי הארי פוטר ● זום גלובלי

מידג'רני / צילום: Shutterstock

המהפך של מידג'רני: חלוצת התמונות ב-AI עוברת לתחום הרפואה

חברת הבינה המלאכותית מידג'רני, שהפכה לאימפריה רווחית בלי משקיעים חיצוניים, חושפת אב-טיפוס מהפכני לסריקת גוף באולטרסאונד - באמצעות בריכת מים וטבעת חיישנים ● האם המעבר אל עולמות הרפואה יצליח לשנות את כללי המשחק, או שמדובר בהימור שאפתני מדי?

ד''ר זאב פרבמן, מנכ''ל ומייסד שותף של לייטריקס / צילום: אורן לוי

"חברות עם פחות מ-10 מיליון דולר הכנסות לא צריכות לשלם לנו בכלל"

חברת LTX, שנולדה מהפיצול המתוכנן בלייטריקס, משיקה מודל וידאו חדש לאימון רובוטים ● בראיון לגלובס מסביר המנכ"ל ד"ר זאב פרבמן על הפעילות ולמי היא תסייע: "רוצים לבנות את החלק היקר, כדי שלסטארט־אפים בתחום יהיה בסיס לעבוד איתו"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

בדרך לאקזיט הענק: מפקד 8200 לשעבר והמשקיעים הסדרתיים שירוויחו

לפי דיווח של בלומברג, אנתרופיק בדרך לרכוש את חברת הסטארט-אפ הישראלית דקארט ב-6 מיליארד דולר ● אם העסקה תתממש, היא תהפוך את היזמים הישראלים למיליונרים ותייצר תשואה נאה לכמה מהמשקיעים המוקדמים בחברה: זאב ונצ'רס של המשקיע הסדרתי אורן זאב, המשקיעה הפרטית הישראלית-אמריקאית תילי קליסקי והקרנות סקויה ובנצ'מרק

צילום: איל יצהר

מאות מיליונים למשק: המהפכה שתשפיע על הפקקים בישראל

בשנים האחרונות, חברת נתיבי ישראל פרסה כ-170 רמזורים אדפטיביים, המבוססים על בינה מלאכותית, בניסיון לנתח את הביקוש ולהתאים בזמן אמת למצב בשטח ● גלובס חושף את נתוני היעילות של אותם רמזורים

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

דוחות ישראכרט מגלים: זה היקף המצטרפים למועדון פליי קארד

מספר כרטיסי האשראי המונפקים ע"י ישראכרט חצה את הרבע מיליון - זינוק של 200,000 כרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים חדשים בארבעה חודשים בלבד ● קצב הגיוס הגבוה של מועדון פליי קארד תומך בתחזית החברה לתוספת של 1.2 עד 1.6 מיליארד שקל לרווח (לפני מס) במהלך תקופת ההסכם

הכלי הבלתי מאויש של תאגיד הנאווה, אריון סמט מוצג בתערוכה ביטחונית בסיאול

לדרום קוריאה אין מספיק חיילים, אז היא רוכשת רובוטים

ארה"ב מאיצה משמעותית את ייצור מיירטי ההגנה האווירית ● איחוד האמירויות מציגה מל"ט בסגנון "עשה זאת בעצמך" ● קוריאה העניקה לתאגיד מקומי חוזה לייצור המוני של רובוטים בלתי מאוישים ● והקרן שתשקיע מיליונים בחברות דיפנס-טק ישראליות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: ענבל מרמרי

מליסרון מסכמת רבעון: הפדיונות בקניונים עלו, וכמה דירות נמכרו בפרויקט הדגל?

הפדיונות בקניונים שמחזיקה חברת הנדל"ן המניב עלו בכ-11% ברבעון השני, לאחר שברבעון הקודם אלו ירדו בכ-5%, על רקע סגירת הקניונים למשך חמישה ימים במהלך מבצע "שאגת הארי" ● מאז תחילת השיווק בחודש מאי, החברה מכרה 56 דירות בפרויקט PARK 51 בהרצליה, וביולי נמכרו עוד 55 דירות

שיבן רמג'י, המנכ''ל החדש של סלברייט / צילום: סלברייט

המניה הישראלית שפספסה בדוחות, וצנחה בכ-30% בוול סטריט

חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט דיווחה על צמיחה של 16% בהכנסות ברבעון השני, אך לא הצליחה להכות את צפי השוק והורידה את התחזיות להמשך ● במקביל, דיווחה על החלפת מנכ"לים ● בינתיים, בוול סטריט מותירים את המלצת הקנייה למניה

נהר הריין בגרמניה. מפלסו ירד לשפל היסטורי / צילום: Reuters

"מצר הורמוז של גרמניה": בצורת משתקת את עורק הסחר של אירופה

מפלס נהר הריין בגרמניה ירד לשפל היסטורי, וספינות משא נאלצות לצמצם את המטען או להפסיק לשוט במקטעים מסוימים ● כ־80% מהתנועה הימית בתוך גרמניה עוברת בנהר, והפגיעה בו כבר מייקרת את הובלת הסחורות ואת מחירי הדלק בגרמניה ובשווייץ ● כעת גובר החשש כי המשך הירידה במפלס יקטע את נתיב השיט הרציף לאורך הנהר ויחמיר את הפגיעה בתעשייה ובסחר

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

החל מהשנה הבאה: לקוחות לאומי יוכלו לסחור במטבעות דיגיטליים

הבנק הודיע כי חתם על שיתוף־פעולה עם גלקסי דיגיטל האמריקאית, שפועלת בתחום הנכסים הדיגיטליים ● הבנק צפוי להיות הראשון בישראל שיציע ללקוחותיו שירותי מסחר במטבעות קריפטוגרפיים

איור: גיל ג'יבלי

הפרדוקס של אפל: משקיעה הכי פחות ב־AI, ומזנקת לשווי שיא

למרות השקעות נמוכות בבינה מלאכותית והימנעות מפיטורים, אפל נגעה בשיא של 5 טריליון דולר, לפני שאיבדה שוב את הבכורה לאנבידיה ● מדוע הגישה השמרנית משתלמת למשקיעים, והאם החברה תצליח להתגבר על הרוויה בשוק הסמארטפונים עם חידושים נוספים? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט 

אורן נהרי / צילום: תמר מצפי

העיתונאי אורן נהרי הלך לעולמו בגיל 70

נהרי, העיתונאי ומגיש חדשות החוץ הוותיק, מהקולות המזוהים ביותר עם השידור הציבורי בישראל, הלך לעולמו • רק לפני חמישה ימים נפרד מהמיקרופון בשל מחלת ה-ALS ואמר למאזיניו: "המחלה מתקדמת במהירות" • בשידורו האחרון הותיר מסר: "המשיכו להסתכל, להקשיב, לשאול שאלות ולא לקחת דברים כמובנים מאליהם"

אפליקציית וואטסאפ / צילום: Shutterstock

כתבתם צוואה? שימו לב שהתייחסתם לסעיף הזה

הנה נושא שבטח לא חשבתם עליו כשערכתם צוואה: מי יקבל לידיו את הטלפון הנייד שלכם - בו שמורות כל התכתבויות הוואטסאפ, הסרטונים והתמונות שצילמתם, המיילים ועוד ● אז למה בעצם חשוב לכלול בצוואה הוראה באשר לשימוש בתכני הטלפון ע"י היורשים?

מל''ט הרמס 900 / צילום: יח''צ

איזו מדינה הודיעה שתקים מפעל מל"טים ישראלי בשטחה?

לפי נתוני בנק ישראל באיזה בנק מקבלים 6% ריבית על סגירת פיקדון לשנה • וגם: איזה שפל היסטורי נרשם בשוק המשכנתאות החדשות שניטלו ביולי? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

אוטובוסים של חברת דן, אילוסטרציה / צילום: כדיה לוי

ארבעה חודשים אחרי שאגת הארי: החזרים לנוסעי התחבורה הציבורית

משרד התחבורה יחל ביום ראשון במבצע החזרים לנוסעים שהחזיקו במנויים תקופתיים בתקופת צמצום השירות במהלך המלחמה ● ההחזר יינתן למחזיקי "חופשי חודשי" ולסטודנטים שהחזיקו במנוי שנתי או במנוי לסמסטר ב' בשנת הלימודים הנוכחית, וניתן יהיה לממשו עד סוף 2026