גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

Ethiopian airlines / צילום: Shutterstock

עם 26 טיסות בשבוע: החברה שעברה מהפכה ולא עזבה את נתב״ג ליום אחד

בשעה שהשחקניות הזרות נזהרות, אתיופיאן איירליינס מגדילה את תדירות הטיסות מנתב"ג ל־26 בשבוע ● מהפכת השירות והשינוי הניהולי, לצד הזינוק בביקוש הנוסעים הישראלים ליעדים באפריקה ובמזרח, מסבירים כיצד הפכה לאחת מחברות התעופה הנאמנות והחזקות בישראל

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מנכ"ל משרד הביטחון מנסה לרסן את התחרות הפרועה בין חברות הנשק הישראליות

לגלובס נודע כי על רקע הגידול החד במכירות הביטחוניות בחו"ל והמאבקים על מכרזי ענק, מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם קבע קוד אתי לתעשיות המקומיות ● בין הדרישות: הימנעות מהכפשות, שמירה על קניין רוחני והצגת טכנולוגיה אמינה

קרן כליפה, מנכ''לית חטיבת הנדל''ן בחברת ג'י סיטי / צילום: ויקטור לוי

המנכ"לית שעשויה לסיים את הקדנציה לפני שכיהנה יום אחד בתפקיד

לפני כחודש וחצי הודיעה חברת הנדל"ן ג'י סיטי כי תמנה את קרן כליפה לתפקיד המנכ"לית, במקום חיים כצמן ● אלא שהעברת השליטה הצפויה והתוכניות של צחי אבו וכידן דהרי להוביל את ג'י סיטי בדרך חדשה, מעלים סימני שאלה לגבי מימוש המינוי

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

הפעם לא בישראל: זה המבצע שארדואן מכין ויטלטל את האזור

לאנקרה נקרתה הזדמנות להרוויח ממגמת ההיחלשות של חיזבאללה ולהרוס לישראל את תהליך ההתקרבות לממשלת לבנון ● במקרה שא־שרע יפתח במבצע ויכריע את חיזבאללה, במקום לקבל את טורקיה רק בסוריה – ישראל תתמודד איתה גם בלבנון

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, יוסי זמיר

חובת דיווח מהשקל הראשון: התוכנית הדרמטית של רשות המסים

ברשות המסים ובאוצר מרוצים מהתוכנית שהכניסה מיליארדי שקלים לקופה, ומקדמים שינוי דרמטי ● במקום רף של 5,000 שקל - דרישת ההקצאה תורחב עבור עסקאות המתבצעות בין עסקים ● ברקע: ארגוני הפשיעה כבר מנסים לעקוף את המערכת באמצעות פריצות

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

הגרלה, הנחה ומימון שכר דירה: הגימיקים שמנסים לחלץ את יזמי הנדל"ן מהבוץ

מבצעי "דירה במתנה", מכרזים דיגיטליים והנחות ענק: הקיפאון המתמשך והמלאי הגדל בשוק הדיור דוחפים את היזמים לצעדים חסרי תקדים ● אלא שהרוכשים זהירים, המניות מגיבות בספקנות והבנקים מתחילים לבחון כל עסקה בזכוכית מגדלת ומסרבים להכיר במכירות "על הנייר"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

אלביט משיקה נשק חדש ובונה על הצרות של דנמרק וגרמניה

אלביט מקדמת פתרון חדש שיהפוך ספינות קיימות לנושאות מל"טים ומגבירה תחרות עם יריבות טורקיות ● יוון וקפריסין מקדמות רכישת כטב"מים במימון האיחוד האירופי, ובוחרות במערכות אירופיות ולא ישראליות ● ארה"ב אישרה מכירת ענק של ערכות הנחיה לפצצות לערב הסעודית בשווי של כ-2 מיליארד דולר ● וכמה משלמים הסעודים עבור כטב"מים מטייוואן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל אינטל בישראל שנמצא בתהליכי בנייה / צילום: אינטל

האוצר מבטל מענק של 1.3 מיליארד שקל לאינטל

מקץ שנתיים להקפאת הרחבת המפעל בקריית גת, בצל המצוקה בחברה שהביאה לביטול מפעלים גם בגרמניה ובפולין - ובאגף התקציבים באוצר החליטו לבטל מענק בן 1.3 מיליארד שקל

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

"סיכון מיותר": ההמלצה המפתיעה לחברות הייטק ששוקלות הנפקה

בשל עליית השווי וההכנסות הנדרשים ממנפיקות בוול סטריט, בג'פריס ממליצים לחברות טכנולוגיה ישראליות להתחיל את החיים הציבוריים בת"א, ובהמשך להירשם מעבר לים

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

זוהר לוי וג'רמי בלנק מחייכים: המרווח שהקפיץ את מניות בתי הזיקוק בת"א

חברות הזיקוק המקומיות חוו שנה קשה עם השבתה של פעילותן ואירועים טרגיים שגרמו תקלות וטילים איראניים ● אלא שזינוק במרווחי הזיקוק, בעקבות המלחמות ברוסיה ובמפרץ הפרסי, הוביל להכפלה בשווי בזן ובז"א מתחילת השנה, ולרווחים נאים לבעלי המניות שלהן

הטיל ''ח'ייבר שכן'' מוצג בעת מצעד בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/NurPhoto

זול, מדויק וקטלני: הטיל המוצלח ביותר של איראן הופך למסוכן יותר

טיל ח'ייבר שכן משלב מסלולי טיסה, תמרונים ומהירויות שונות כדי לבלבל את מערכות ההגנה האווירית

אפליקציית וואטסאפ / צילום: Shutterstock

"גבו את המידע שלכם כבר עכשיו": אפליקציית וואטסאפ חסמה משתמשים ישראלים ללא הסבר

איגוד האינטרנט הישראלי דיווח כי במהלך סוף השבוע התקבלו עשרות פניות ממשתמשים שחשבונות הוואטסאפ שלהם נחסמו ללא סיבה ברורה ● לטענת האיגוד, מטא טרם סיפקה הסבר לתופעה, ומומלץ עבור כלל המשתמשים לגבות תוכן חשוב ולהיערך לאפשרות של חסימות נוספות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Jeffrey McWhorter

דיווח: אנבידיה במגעים עם OpenAI להענקת ערבות פיננסית של 250 מיליארד דולר

אנבידיה נמצאת במגעים עם OpenAI להענקת ערבות פיננסית בסך כ-250 מיליארד דולר עבור מימון פרויקט ענק להקמת מרכז נתונים באוהיו, כך דווח בוול סטריט ג'ורנל ● מדובר בחלק מפרויקט מרכזי נתונים, המהווה את אחת העסקאות השאפתניות ביותר בתחום הבינה המלאכותית בארה"ב

אלכס קארפ, מארק צוקרברג, סם אלטמן, ג'נסן הואנג, סונדאר פיצ'אי, דריו אמודאיי / צילומים: Thibault Camus, Jose Luis Magana, David Zalubowski, Markus Schreiber, AP  SHUTTERSTOCK, רויטרס, Mateusz Wlodarczyk

מאבק על הקוד הפתוח: ענקיות הטכנולוגיה מיישרות קו מול הבית הלבן

יותר מ־50 חברות וארגונים, בהם אנבידיה, מיקרוסופט, גוגל, מטא ו־OpenAI, פרסמו מכתב חריג הקורא לממשל האמריקאי שלא להטיל מגבלות גורפות על מודלי AI פתוחים ● ולמה דווקא אנתרופיק נשארה מחוץ למהלך

קרן השתלמות היא מוצר ההשקעה המשתלם ביותר. מי יכול ליהנות ממנה כפליים?

הטבות מס בהפקדה ופטור מלא ממס רווחי הון בתום שש שנים הופכים את קרן ההשתלמות למוצר החיסכון האולטימטיבי ● למרות תקרת ההפקדה השנתית, יש מי שיכול ליהנות מההטבה כפליים: כיצד שילוב בין עבודה כשכיר לפעילות כעצמאי מאפשר להחזיק שתי קרנות במקביל? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רועי צזנה / צילום: פרטי

העתידן שחוזה: זו השכבה שהכי תיפגע ממהפכת ה-AI, ואלה החלופות בשוק

שיחה עם ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים ו-AI באוניברסיטת תל אביב ● על השכבה שהכי תיפגע מהמהפכה, האלטרנטיבות והאפשרות הממשית שנעדיף רובוטים על פני בני אדם ● האם תהיה לנו עבודה? פרק שני בסדרה

מיקרוסופט / אילוסטרציה: Shutterstock

מיקרוסופט איבדה יותר מטריליון דולר מהשווי. למה כולם עדיין אופטימיים?

בתי השקעות מסמנים את ענקית התוכנה בתור המניה המועדפת עליהם, אבל בינתיים היא בעיקר יורדת ● בדוחות הכספיים שיפורסמו השבוע ייתכן שנגלה מי צודק: האנליסטים או המניה?

היכונו לירידות בבורסה: כך יראה השבוע המטלטל שבפתח

השווקים ייאלצו לעבור השבוע משוכות רבות, בעוד המתיחות הגאו-פוליטית בשיאה ● המניות הדואליות חוזרות מוול סטריט עם פער ארביטראז' שלילי חריג של קרוב ל-2% ● ארבע מתוך "שבע המופלאות" ידווחו ויעמידו למבחן את מניות ה-AI ● הפד צפוי להשאיר את ריבית ארה"ב ללא שינוי - אך יש מי שצופה העלאה מפתיעה ● וגם: בבנק אוף אמריקה מזהירים מפני שאננות ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המדריך שכל משקיע צריך להכיר - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבורסה סיכמה מחצית מצוינת וגלובס עושה סדר בשוק מוצרי החיסכון ● הראל הפכה לאחד הגופים הפופולריים בתחום הגמל להשקעה ● מיקרוסופט ירדה ב-17% מתחילת השנה - אך בתי השקעות מסמנים אותה בתור מניה מועדפת ● וגם: מנהל ההשקעות שטוען: תיקי ההשקעות של הישראלים לא מפוזרים מספיק

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

רשות החשמל תדון הערב בהפחתת התשלום לבעלי גגות סולאריים

התעריף שמקבלים בעלי גגות סולאריים צפוי לרדת כבר בשנת 2027, אך טרם נקבע בכמה ● התעריף היום, שעומד על בין 48 אגורות לבין 54 אגורות לקוט"ש, נחשב לגבוה ומתגלגל ישירות לצרכני החשמל