גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

הצד השני של המטבע: המשבר בשוק הנדל"ן פותח הזדמנויות למשקיעים

עם מספר שיא של דירות לא מכורות, מבצעים שדורשים הון עצמי מינימלי ועודף היצע גם בשוק המשרדים, יש למשקיעים הזדמנויות שלא נראו שנים

אסירטיקו בכרם / צילום: דוד בר אילן

על עלייתם המטאורית של זני ענבים שאיש לא הכיר

אסירטיקו הפך מהזן האנדמי של אי קטן בים האגאי לאחד מהמדוברים בעולם היין ● גרילו היה מוכר מאוד, אבל אף פעם לא בזכות עצמו ● וטימוראסו נתפס כמעמסה לחקלאי ולכורם ● מה הביא את הזנים מהשוליים לשולחנות בכל העולם

ראשי מפלגת ''אלטרנטיבה לגרמניה'' חוגגים לאחר פרסום המדגמים / צילום: Reuters

חברת הנשק הישראלית שתרוויח מעלייתה של מפלגת הימין הקיצוני בגרמניה

אולריך זיגמונד, שצפוי לכהן כראש ממשלת סקסוניה־אנהלט, תומך בהקמת מתקני נשק עבור פעולות מקומיות ● וזו בשורה עבור אלביט

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל / אילוסטרציה: Shutterstock

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל. חוקרים בטוחים שהצלחת תנצח

מתכנני בתים בארה"ב מדווחים על מטבחים שמצטמצמים ועל קאמבק לסלון כאזור המפגש, על רקע אוכלוסייה הולכת וגדלה שאיבדה את התיאבון ● אבל חוקרים של תרבות האוכל לא ממהרים להספיד אותה: "האוכל הוא מוצר חברתי באופן רדיקלי. התפקיד של החברה, גם אם הוזנח בשיח התזונתי, חזק מאי פעם" ● וגם: עצה לנוטלי התרופות נגד השמנה שיגיעו להתארח בסעודת החג

תערוכת MSPO שנה שעברה / צילום: מתוך מצגת האירוע

מתקפת נחילי רחפנים: חברת הנשק הישראלית השיקה מוצר חדש

חברת "פיוז" של אלביט חשפה שורת כלים מתוצרתה שעובדים במודל של מתקפות נחיל ● הזינוק הדרמטי בהוצאות הפנטגון הגיע לשיאים חדשים ● לא פחות מ־21 חברות ביטחוניות ישראליות מציגות השבוע בתערוכה גדולה בפולין ● דוח שפרסמה לאחרונה מזכירות ההגנה האמריקאית ממחיש את המשמעויות של רכישת ה-F-35 על ידי סינגפור ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

סכנת האשראי שמסתתרת בענף הנדל''ן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האשראי החוץ בנקאי מתנפח ותתפלאו לגלות מי אחראי לרוב הכספים שם

הבנקים מלווים ליזמי נדל"ן שמתקשים למכור דירות, וכשהאשראי הישיר נגמר - רבים מהם פשוט מעבירים את הכסף לחברות חוץ־בנקאיות, שמעבירות אותו בחזרה לאותם קבלנים ● כך הציבור ממשיך לממן בסיכון כפול את בועת החובות של ענף הבנייה

אילן רביב / עיבוד: AI, מקור: רועי מזרחי

מקום 14 - מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בישראל בטוח שאשתו עובדת יותר קשה ממנו

אילן רביב קיבל את מיטב כבית השקעות בינוני והפך אותו לגדול בישראל, שגם רשם תשואה של 900% בשלוש שנים ● בראיון חושפני הוא מדבר על תחלופת הבעלים הצפויה בעקבות המכירה של משפחת ברקת, התוכנית להפוך לבנק קטן, למה הוא נוסע למשרד ברכבת קלה ואיך זה להיות נשוי למחנכת בתיכון: "קשה בהרבה מניהול חברה ציבורית" ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

דוד פתאל / עיבוד: AI, מקור: יונתן בלום

מקום 23: "יש הרבה מנכ"לים שבקושי יוצאים מהמשרד" - דוד פתאל חושף את סודות הניהול

גם אחרי 328 בתי מלון ב-22 מדינות דוד פתאל לא עוצר ● מאז ההנפקה הוא הכפיל את שווייה של הרשת, הרבה בזכות ההתרחבות לאירופה ● בראיון מספר בעל השליטה, שהתחיל כנער שירות, על השיטה המקורית לתגמל עובדים, למה לא נלחץ כשהחברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים ומה המדד שקובע אם הוא עושה עבודה טובה ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

"חייבים להאט את הקצב": מנכ"ל אנתרופיק קורא לווסת את התקדמות ה-AI

מנכ"ל אנתרופיק דריו אמודיי פרסם היום מאמר בו קרא לחברות הבינה המלאכותית להאט את קצב שבו המודלים שלהן משתפרים ● הוא הציע תוכנית בת שלושה שלבים, והודיע כי אנתורפיק כבר התחייבה לשלב הראשון בתוכנית

השקל בכוננות ספיגה, ומה יעשו המניות הדואליות מחר

בתוך 36 שעות, שלוש מהכלכלות הגדולות בעולם יפרסמו ריבית וייתכן שהציפיות יטלטלו את השווקים בתחילת השבוע ● ת"א פותחת שנה עברית חדשה בתקווה לשנה טובה לא פחות; מחר קמטק תזנק, אורמת ופאלו אלטו ירדו ● השקל בכוננות ספיגה ● בוול סטריט יש הסכמה גורפת: אי הוודאות תימשך ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עמד שנה על המדף: בכמה נמכר בית עם נוף לכנרת?

ביישוב חד נס שבגולן, נמכר בית פרטי עם 5 חדרים, בשטח בנוי של 200 מ"ר בתמורת 2.6 מיליון שקל ● לבית שני מפלסים ונוף פתוח לכנרת מהקומה השנייה ● מחיר השיווק של הנכס עמד על 2.75 מיליון שקל והוא עמד על המדף כשנה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אלכס קפלון / צילום: ליאור ואן אוס

המומחה שמודה: היום בני 60 פלוס מבזבזים את הירושה - ולא מתנצלים

שיחה עם ד"ר אלכס קפלון, חוקר כלכלת אריכות ימים, המכללה למינהל ● על תוכנית העבודה שצריך לגבש לפרישה, השאלות שצריכות להנחות אותנו ולמה חשוב להתחבר לזקנה כשאנחנו צעירים ● איך להתכונן לפנסיה גם בגיל 40? פרק אחרון לסדרה

חנן פרידמן / עיבוד: AI, מקור: אורן דאי

מקום 6: המנכ"ל שחתום על שיא היסטורי ברווח - "אני רחוק ממיצוי"

חנן פרידמן הוביל את לאומי לרווח הגבוה בתולדות המערכת הבנקאית וליחס היעילות הנמוך שנרשם בה אי פעם ● הוא מכנה את המגבלה על שכר הבכירים בענף "אפליה", מתייחס לראשונה לעסקת ג'פניקה ומספר איזו תכונה היה ממתן בעצמו כדי להיות מנהל טוב יותר ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

עבודה של ג'ואנה בלמונט למותג LOEWE / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הפרמיה של האנושיות: למה מותגי-העל בורחים מ-AI וחוזרים למכחול

בעוד שהשוק ההמוני מאמץ בינה מלאכותית כדי לחסוך בעלויות, מותגי יוקרה כמו דיור, הרמס ושאנל שוברים שמאלה חזק ומשלמים הון לאמנים בשר ודם ● כך נולד סממן הסטטוס החדש ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש 

אפליקציות AI / צילום: Shutterstock

כך הצליח ציוץ של חוקר בן 27 לדחות הנפקה של טריליון דולר. לפחות

ג׳ייקוב קוקסון, צעיר בריטי שהתפטר השבוע מאנתרופיק פרסם שרשור שהסתיים בהודעה דרמטית של סם אלטמן ● כך נראה כדור השלג שהעמיד על הרגליים את תעשיית ה Ai

וורן באפט / צילום: ap

העסקה שהוכיחה: טיפ בן 30 שנה של וורן באפט נכון גם בשנת 2026

ברקשייר האת'ווי רכשה בשנת 2016 את חברת פרסיז'ן קאסטפארטס ב-37.2 מיליארד דולר, ולאחר מספר שנים רשמה מחיקת ענק בגללה ● אך כעת, קיים מחסור במוצרים שהחברה מייצרת, ועסקה חדשה בענף משקפת לה שווי אפשרי של כמעט פי 3 ממחיר הרכישה

ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Lee Jin-man

דיווח: אנבידיה במגעים להשקעה של 10 מיליארד ד' בהנפקת אנתרופיק

אנבידיה שוקלת להשקיע עד 10 מיליארד דולר בהנפקה שעשויה להעניק לאנתרופיק שווי של כ-2 טריליון דולר ולהפוך לגדולה בתולדות שוק ההון, כך על פי דיווח ברויטרס ● ההנפקה, שצפויה להסתיים לפני בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית בנובמבר, צפויה להוביל לקפיצה נוספת בשוויה של אנתרופיק

תקיעה בשופר לראש השנה / צילום: Shutterstock

המיתוסים שהשתרשו במסורות ראש השנה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: מהתפוח בדבש, דרך השופר ועד לגרעיני הרימון: מה אומרת המסורת, ומה הפער מהמציאות

התחדשות עירונית בדרך חברון בירושלים. שינוי משמעותי בדירוג העיר בסקר לעומת השנה שעברה / הדמיה: סטודיו יגאל לוי אדריכלים

סקר הקבלנים 2026: ירושלים ותל אביב מובילות, רמת גן בתחתית הרשימה

ירושלים כבר לא בקונצזוס בקרב היזמים, אבל עדיין ראשונה ברוב הפרמטרים ● רמת גן ממשיכה לבלוט לשלילה ● 160 קבלנים השתתפו בסקר גלובס והתאחדות הקבלנים שנערך בפעם השנייה והוצג בוועידת ישראל לנדל"ן

דניאל גולד, ראש מפא''ת / צילום: כדיה לוי

"עובדים על פס ייצור של הפתעות": מפתח כיפת ברזל על איראן, הלייזר והעתיד

ד"ר דני גולד, האיש שאחראי על פיתוח מערכת כיפת ברזל, מתייחס בראיון חג לגלובס לאתגרים מול איראן ("מנסים ללמוד אותנו ולעקוף"), לעיכוב בהפיכת מערכת קרן הלייזר למבצעית ("זה לא תלוי רק בנו") ולעתיד כספי הסיוע של ארה"ב ("עומד להיות הרבה ייצור משותף")