גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

חיילי צה''ל בבופור, לבנון / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמ"ר יואב קליין ורס"ל ניר בן ארי נפלו בדרום לבנון

צה"ל יישאר בשטחים שכבש בלבנון; משמרות המהפכה: סגרנו את הורמוז ● כוחות צה"ל פועלים סמוך לרכס עלי טאהר, שם נמצא אחד הבסיסים הגדולים והחשובים של חיזבאללה ● ארגון הטרור בנה באזור מתחם תת-קרקעי עצום המשמש לפיקוד ושליטה - ומכיל מתקנים לירי רקטי • במהלך הלילה: חיזבאללה שיגר כ-50 רקטות לעבר הכוחות, צה"ל הגיב בירי לדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

ד''ר חן ליכטנשטיין / צילום: שלומי יוסף

הדרמה מאחורי מינוי מנכ״ל צים נחשפת: ״לא האמנו שהוא יסכים לבוא״

מיהו חן ליכטנשטיין, שמונה למנכ"ל חברת הספנות באחת התקופות הרגישות בתולדותיה ומה האתגרים המרכזיים שעומדים בפניו בחודשים הקרובים ● וגם, הדרמה שליוותה את מינויו כשבכלל לא היה ברשימת המועמדים, וכמה זמן יכהן בתפקיד?

יעקב אגם / צילום: תומר אפלבאום

האומן הבינלאומי יעקב אגם הלך לעולמו בגיל 98

יעקב אגם, חתן פרס ישראל, החל ליצור כבר בגיל 12 - והפך לאחת הדמויות הישראליות הבולטות בעולם האומנות ● רבים מזהים אותו עם המזרקה המפורסמת בכיכר דיזנגוף, אך יצירותיו הרבות הגיעו גם לארמון ורסאי ואף לטהרן ● בשנת 1996 זכה בפרס נחשב מטעם ארגון אונסק"ו וב-2026 - בפרס ישראל לאומנות

נסיונות הדחה הדדיים. אבי ונד ג'ונסון / אילוסטרציה: Reuters, Sipa USA, Brian Snyder

המאבק בין אב לבתו שטלטל אימפריית השקעות של 18 טריליון דולר

עוד לפני רצף ההצלחות שלה בפידליטי, אבי ג'ונסון נאלצה להדוף את הספקות מצד יריביה ומצד אביה

קרנות הגידור בנאמנות מסכמות שלוש שנים / אילוסטרציה: Shutterstock

קרנות גידור עממיות: מה עשה מוצר ההשקעה שהושק לפני 3 שנים והפך ללהיט

קרנות הגידור בנאמנות צומחות בקצב מהיר מאז השקתן ב-2023, חולשות על כ-6 מיליארד שקל ומציגות תשואות גבוהות, גם אם הן גובות דמי ניהול יקרים ומתקשות להכות את מדדי השוק ● המנהל בקרן המצטיינת של הראל: "החזקנו המון מניות ביטוח, ביטחון ושבבים והשוק היה לוהט, אבל הורדנו חשיפה" ● וגם: סימן שאלה לגבי עתיד הקרנות

פאלמר לאקי / צילום: Reuters, Jonathan Alcorn

מה מחפש ילד הפלא של תעשיית הביטחון בישראל?

לגלובס נודע, כי אנדוריל, הסטארט-אפ הבולט ביותר בתחום הביטחון בארה"ב, מבצע בימים אלה ראיונות עם מספר בכירים בישראל להקמת פעילות מקומית שתעסוק במכירות למערכת הביטחון הישראלית ובמו"פ עבור מוצריה הגלובליים

ביהמ”ש דחה תביעת אם שטענה לבעלות על בית שנרשם על שם בנה / צילום: Shutterstock

ביהמ”ש קבע: רישום הבית על שם הבן משיקולי מס אינו מעניק זכויות לאם

האם מימנה את רכישת הבית ושילמה את המשכנתא במשך שנים, אך הזכויות נרשמו על שם בנה ● בית המשפט קבע כי הרישום גובר על טענותיה לבעלות, אך פסק כי היא זכאית להשבת חלק מהכספים ששילמה

גידול בקר בחוות / צילום: ap, Joshua A. Bickel

אימפריית הבקר שהתגלתה כהונאת פונזי ענקית

משקיעים והלוואות בנקאיות מימנו את עסקי הבקר של בריאן מקליין ש"שרף" את כל 170 מיליון הדולר שגייס ● אבל מאחורי כל זה הסתתר סוד גדול: רוב הבקר שכביכול גידל, כלל לא היה קיים

רוני אורן, יו''ר רפק תקשורת / צילום: באדיבות החברה

חברת אנרגיה נוספת בדרך לבורסה: רפק אנרג'י רוצה להנפיק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל

חברת האנרגיה שבשליטת קבוצת רפק הציבורית צפויה לגייס כ-450 מיליון שקל, במסגרת הנפקה ראשונית של מניותיה ● המהלך צפוי להוות הצפת ערך עבור חברת האם שנסחרת לפי שווי של 1.25 מיליארד שקל

ברוך שי / צילום: מיכה לובטון

ברוך שי ימונה לעורך דה מרקר

ברוך שי מכהן כיום כסגן מנהל ערוץ i24NEWS בעברית ולפני כן היה מנהל חטיבת החדשות של תאגיד השידור "כאן" ועורך המהדורה המרכזית בחדשות עשר ● בעבר שימש כעורך הספורט וכראש דסק החדשות בקבוצת הארץ ● הוא יחליף את עורכת דה מרקר הפורשת סיון קלינגבייל וייכנס לתפקיד באמצע יולי

רחוב הרצל, נהריה / הדמיה: סטודיו אייקו

עם מרפסת גג ובריכה: בכמה נמכר פנטהאוז בנהריה

הפנטהאוז בן 5 חדרים בשטח של 155 מ"ר בנוי, עם מרפסות בשטח של 107 מ"ר ובריכה ● באותו הבניין נמכר גם מיני-פנטהאוז בשטח של 153 מ"ר בנוי

בורסת נאסד''ק / צילום: Shutterstock

משלחת של המדינה יוצאת לניו יורק. על הפרק: הנפקה של החברות הביטחוניות

לגלובס נודע כי משלחת הכוללת את סגנית מנהל רשות החברות, מעין הראל, נציגי רפאל ות"א ומשרד הביטחון תיפגש עם גורמי רגולציה וחתמים, במטרה לבחון השלכות של הנפקת החברות הביטחוניות בנאסד"ק ● ברקע: מחלוקת מול רשות ניירות ערך על סוגיית חובת הגילוי והחיסיון

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בית ההשקעות הקטן שכבש את צמרת התשואות – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הקרן שהניבה 266% בשלוש שנים, ואיזה סיכון אורב למוצר ההשקעה שהפך ללהיט ● 
המשקיע שמזהה סיכוי לקריסה של 35% במדד הפופולרי ● בלי סוכנים: בית ההשקעות הקטן שכובש את צמרת טבלת התשואות ● מנהל ההשקעות שבטוח: הסקטור הזה ייתן תשואה עודפת בשנים הבאות ● ה-SpaceX הבאה? שתי מניות חלל עם אפסייד של עד 61%

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר גלי אינגבר / צילום: קובי אשכנזי

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה והחששות: "בועה מזהים רק אחרי פיצוץ"

שיחה עם ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה במכללה למינהל ● על ההנפקה הגדולה בהיסטוריה של SpaceX ולמה היא חושבת שהיא עלולה להיחתך בחדות, האם לצד אנתרופיק ו־OpenAI מדובר בבועה, ואיך כל זה ישפיע על החסכונות שלנו

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רפורמת עמלות העו"ש החדשה: החשבון יעלה עד 120 שקל לשנה

מעל לעשור לאחר השקת סלי העמלות, בנק ישראל משנה את כללי המשחק בעו"ש: הלקוחות ישלמו מחיר גג מפוקח, שיכלול גם שירותים שהיו כרוכים בעמלה נפרדת ● עבור מיעוט פעולות המחיר יירד ל-5 שקלים בלבד ● הרפורמה תיכנס לתוקף בצורה מדורגת מאוקטובר הקרוב ועד ליולי הבא

אנשים באיראן. סנקציות לא משפיעות על הממשל, אבל פוגעות באזרחים / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

ארה"ב מסלימה את הלוחמה הכלכלית. אויביה אינם נרתעים

איראן, רוסיה וקוריאה הצפונית שולטות באמנות ההתחמקות מסנקציות אמריקאיות

עובד סניטריה מרסס חומר חיטוי נגד נגיף האבולה בשוק בקונגו / צילום: ap, Moses Sawasawa

חשד שני לאבולה: אדם נוסף שחזר מקונגו הגיע לבית החולים

משרד הבריאות מדגיש כי מדובר בינתיים בחשד, וכי תוצאות הבדיקה צפויות להתקבל תוך ימים ספורים ● בינתיים עורך המשרד חקירה אפידמיולוגית לצורך איתור ואולי בידוד מגעים של שני החשודים בהידבקות, ובוחן האם יש קשר בין המקרים

מאור שלמה / צילום: דורון לצר

משווי שיא של 513 מיליון דולר: לאן נעלמה החברה המבטיחה של היזם המפורסם

מאור שלמה מכר את חברת בייס44 לוויקס תמורת 92 מיליון דולר ● לפני כן הוא ייסד חברה נוספת שתפסה את המשקיעים, אקספלוריום, אך היא הגיעה לשווי גבוה מדי שהקשה על גיוסי הון ● איפה היא היום אחרי שעזב המייסד?

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

חברת הטילים של אהרון פרנקל רוצה להנפיק בנאסד"ק

יוויז'ן מעמק חפר, שבשליטתו המלאה של פרנקל, צפויה להגיש בחודש הקרוב תשקיף לקראת הנפקה ראשונית לפי שווי מוערך של 3-3.5 מיליארד דולר

NoTraffic / צילום: הדר גולן

הרמזור החכם מישראל שנלחם בפקקים ברחובות ארה"ב

NoTraffic התחילה מהמתנה שרמזור בישראל יתחלף, והפכה לרשת הרמזורים החכמים הגדולה בארה"ב ● היא רצה קדימה עם קצב הכנסות שנתי של 30-50 מיליון דולר והמלצה חמה ממנכ"ל אנבידיה ● מקום 7 ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס