גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

כמה כסף באמת מותר להפקיד מדי שנה לקרן השתלמות?

באיזה מניה השקיעה ברקשייר האת'ווי 17 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה? ● וגם: זכיין זארה ישראל הפסיד לרשות המסים. כמה מס ישלם? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

נופר אנרג'י / צילום: מצגת החברה

נופר צופה: הכנסות של מעל 6 מיליארד שקל עוד שלוש שנים

חברת האנרגיה של עופר ינאי, סיימה את הרבעון עם קפיצה של 50% בהכנסות ממכירת חשמל, לצד מעבר לרווח נקי של 16 מיליון שקל ● החברה שמרה על התחזית השנתית והעלתה את הצפי לשנים הבאות

מימין: עלא טנוס, מנכ''ל BST קנדה ומבעלי קבוצת BST; אליאס טנוס, מנכ''ל קבוצת BST ומבעליה; רפי ביסקר, יו''ר הקבוצה; ו-וסים טנוס, סמנכ''ל נכסים ומבעלי הקבוצה / צילום: רפי דלויה

בסט בהודעה חריגה: הבעלים לקחו בטעות כמיליון שקל מהחברה - והחזירו

קבוצת הנדל"ן בסט, שהונפקה בבורסה ביוני האחרון, הודיעה על בדיקה עקב חשש לאי-סדרים כספיים בחברה-הבת ● לפי ההודעה, בזמן שהחברה הייתה פרטית, בעלי השליטה וקרוב נטלו - לטענתם בשגגה - סכום זניח במונחי החברה מכספי החברה-הבת, ללא האישורים הנדרשים ובניגוד לנהלים ● עם היוודע הדבר הסכום הוחזר באופן מיידי כולל ריבית

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

הרוכשים שמשלמים עשרות אלפי שקלים רק כדי להיפטר מהדירה שקנו על הנייר

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו • מהנתונים שנחשפו עולה כי רבים מרוכשי הדירות שביטלו עסקאות נקלעו לקשיי מימון, ולעתים לא שילמו דבר עד למועד הביטול • אף שחוזי המכר כוללים לרוב פיצוי של 10% ממחיר הדירה, במקרים רבים המוכרים ויתרו על הסכום המלא והסתפקו בפיצוי חלקי

נתב''ג, היום / צילום: Ken Whitman

פעילות הטיסות בנתב"ג חודשה בשעה 15:00; צפי לשיבושים נרחבים

עקב שביתת פתע בנתב"ג באחד הימים העמוסים בשנה, ההמראות והנחיתות נעצרו בשעה 14:00 למשך כשעה ● רשות שדות התעופה: "השביתה - צעד קיצוני, קשה ומיותר" ● איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות: "העובדים אינם הבעיה, העומסים הם תוצאה של מצוקת כוח-אדם מתמשכת שעליה התרענו במשך חודשים"

עמית בירמן, מנכ''ל שיכון ובינוי / צילום: רמי זרנגר

הרווח התפעולי של שיכון ובינוי קרס ב-70% - אז איך הרווח הנקי זינק?

ירידה במסירת דירות באירופה ושחיקת הדולר הובילו לירידה בהכנסות שיכון ובינוי ל-2.3 מיליארד שקל ברבעון השני ולצלילה ברווח התפעולי ● למרות זאת, הרווח הנקי זינק ב-70% ל-241 מיליון שקל הודות להטבת מס משמעותית, וצבר ההוצאה הקבלנית רשם שיא של 18.5 מיליארד שקל

איציק וייץ, קרסו מוטורס וגיל אגמון, דלק רכב / צילום: אלעד גוטמן, אוהד רומנו

כמה מרוויחות היבואניות על כל רכב והמותג שעשה את ההבדל

ההתנפלות של הישראלים על מכוניות סיניות מגיעה לדוחות היבואניות ● קרסו, בעזרת המותג צ'רי, הגדילה את נתח השוק שלה לשיא של כ־15% ● לעומת זאת דלק רכב, יבואנית מאזדה ששלטה בעבר בכבישים, עם נתון שפל של 3% ● וכמה הרוויחו היבואנים על כל רכב שנמכר?

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

אחרי ביטול העסקה עם אבו: ג'י סיטי תממש נכסים ב-6 מיליארד שקל

בזמן שהיא מחפשת רוכש אסטרטגי, חברת הנדל"ן המניב ממשיכה במהלכים לצמצום רמות המינוף הגבוהות באמצעות מכירת חלקים נרחבים מנכסיה באירופה, ארה"ב וברזיל ● התחזקות השקל ומכירת הנכסים העיבו על תוצאותיה

אייל גפני, מנכ''ל בנק וואן זירו / צילום: אוהד רומנו

וואן זירו צמצמה את ההפסד - ומה היקף תיקי ניירות הערך?

הכנסות הבנק טיפסו ב-33% לעומת המחצית המקבילה בשנה החולפת, בעוד ההפסד נעמד על 84 מיליון שקל - ירידה של כ-27% ● היקף תיקי ניירות הערך של לקוחות וואן זירו זינק ב-151%, ומספר הלקוחות המחזיקים בניירות ערך הכפיל את עצמו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המצור הכלכלי על איראן עולה מדרגה: אילו מדינות נמצאות על הכוונת של טראמפ?

נשיא ארה"ב מאיים להחמיר את הסנקציות על טהרן, ומאיים על כל מדינה ותאגיד שמקיים יחסים כלכליים עם משטר האיתוללות • מסין והונג קונג, דרך איחוד האמירויות והודו, ועד נתיבי ההברחה באירופה ובאמריקה הלטינית: מפת המדינות והגופים שנמצאים במוקד הסערה הכלכלית

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בג"ץ פסל את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "שיקול זר ופסול"

השופטים קבעו כי הממשלה הייתה מוסמכת להחליט על סגירת התחנה, אך ההחלטה התקבלה בשל חוסר שביעות רצון מתכני השידורים • כמו כן הם לא שללו את האפשרות לסגור את התחנה בעתיד, אם ההחלטה תתקבל משיקולים ענייניים

חברת נובולוג / צילום: איל יצהר

הדוחות שחותמים את העידן הקודם בנובולוג: גידול קל בהכנסות, רווחיות נמוכה על רקע הוצאות מימון

דוחות נובולוג מתפרסמים היום רגע אחרי ההודעה על החלפת כל הדירקטוריון וההנהלה, על רקע הכרעת מאבק השליטה בחברה וביצור הדומיננטיות של משפחת פוזיס ● הרווח הנקי ברבעון השני ירד ל-541 אלף שקל, לעומת 4.6 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, וזאת בשל הוצאות מימון גבוהות

ביל אקמן ונרי אוקסמן / צילום: Reuters, Annabelle Gordon/Sipa USA

ביל אקמן מקים מרכז לחקר המוח בהשקעה של 400 מיליון דולר לפחות

ההחלטה להקים את "מרכז אקמן אוקסמן לחקר המוח" התקבלה בעקבות אירוע מוחי שעברה בתו של אקמן, וממנו עדיין לא התאוששה באופן מלא ● "עכשיו הוא הזמן הכי 'טוב' בהיסטוריה ללקות באירוע מוחי. הטכנולוגיות בצנרת מדהימות', כתב אקמן בחשבון ה-X שלו ● "מזל שמחירי הנדל"ן ירדו והאוניברסיטאות כבר לא אפקטיביות, וכך אנחנו יכולים להוציא התוכנית לפועל"

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

ההתכתבויות שחושפות: למרות המתיחות ביניהן - ארצות הברית ואיראן שיתפו פעולה

למרות האזהרות מישראל, טורקיה מבהירה: "נמשיך לסייע לסוריה לפתח יכולות צבאיות" ● צבא ארה"ב הקים נתיב שיט חשאי במצר הורמוז להעברת נפט, ומדי יום מועברות בנתיב כ-10 מיליון חביות נפט לשוק העולמי ● דיווחים בלבנון: חיל האוויר הישראלי תקף במרחב רכס עלי טאהר במהלך הלילה ● דיווח: החות'ים בתימן מתכוננים להסלמה עם סעודיה ושוקלים גם מבצע קרקעי ● עדכונים שוטפים

הבורג' חליפה בדובאי / צילום: Shutterstock

המלחמה הכלכלית של טראמפ תלויה בה: המדינה שהפכה לדלת האחורית של איראן

כותרות העיתונים בעולם: הצלחת הלחץ הכלכלי של טראמפ על איראן תלויה ביכולת לנתק את ערוצי הכספים האיראניים דרך דובאי; קנצלר גרמניה מגנה את אמירותיו של איתמר בן־גביר ומשנה עמדה; ובשבדיה - שרת החינוך המוסלמית עונדת מגן דוד לנוכח העלייה באנטישמיות גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

מנכ''לית קבוצת עזריאלי דנה עזריאלי ויו''ר מליסרון ליאורה עופר / צילומים: ורדי כהנא,זיו קורן

ענקיות המסחר והמשרדים התרחבו לענף המגורים. האם זה השתלם להן?

בחיפוש אחר מנועי צמיחה חדשים, עזריאלי ומליסרון הופכות ליזמיות מגורים דומיננטיות ● המכירות והצבר צומחים, אך בענף מזהירים שמוקדם לקבוע אם המהלך יניב את התשואה המבוקשת

יגאל דמרי / צילום: עוזי אברהם

דמרי מתקשה למכור באזור היוקרה בת״א וצופה: המחירים יירדו

חברת י.ח הציגה את דוחותיה לרבעון השני של השנה, ובולט במיוחד הפרויקט באזור שדה דב ● עד כה, מכרה החברה רק 40 דירות מתוך 455 ● גם החשש מזיהום קרקע באזור מכביד

זום גלובלי / צילומים: reuters-KEVIN LAMARQUE, Picture Alliance

המבוי הסתום מול איראן מוליד פסגה חדשה? הצעד המפתיע של טראמפ במזרח הרחוק

נשיא ארה"ב הודיע על צמצום תרגילים צבאיים עם קוריאה הדורמית ומכריז על חידוש המגעים עם קים ג'ונג און • זלנסקי מתמודד עם איום חדש, אך הפעם מבית • ואיסלנד נערכת להכרעה על יחסיה עם אירופה ● זום גלובלי

מטוס של חברת קונדור / צילום: אור גפן

בדיוק הבשורה שחברות התעופה הזרות לא רצו לשמוע

מה המשבר בנתב"ג יעשה לחברות הזרות ● באסותא יש חשד לפרשה חדשה ● והשינוי בחברה שפדרר מושקע בה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מוצרי לגו בסניף שופרסל / צילום: צחי קיבנשטיין, יח''צ שופרסל

שופרסל מנסה להגדיל את ההכנסות מנון-פוד: זה המוצר הפופולרי שגייסה

רשת שופרסל חתמה על הסכם מסחרי עם לגו, במסגרתו מוצרי המותג יימכרו החל מהיום בכ-90 מסניפי הרשת ברחבי הארץ ובשופרסל אונליין ● מבחינת שופרסל, המהלך מאפשר לה להרחיב את המכירות מעבר למזון באמצעות מותג מוכר ומבוקש ● מבחינת לגו, המותג מקבל כעת נוכחות בעשרות רבות של נקודות מכירה נוספות בבת-אחת