גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

רותם סלע בקמפיין בנק דיסקונט

רותם סלע והגפילטע פיש הופכים את הפרסומת של בנק דיסקונט לזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לבנק הפועלים, על אף שכבר כמעט שבועיים היא לא באוויר - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של ישראכרט עוררה ביקורת והתברגה שלישית בזכירות, ומשרד התחבורה בהופעה מפתיעה

אפליקציות AI / צילום: Shutterstock

תקלה עולמית משבשת במקביל את ChatGPT, קלוד וגרוק

תקלה נרחבת פגעה הערב בכמה משירותי הבינה המלאכותית הגדולים בעולם, ומשתמשים דיווחו על קשיים בקבלת תשובות, בהתחברות ובהעלאת קבצים ● OpenAI ואנתרופיק הפעילו תיקונים, אך נכון לשעה זו השיבושים נמשכים ● גם גרוק טרם חזר לפעילות מלאה

תמ''א 38 / אילוסטרציה: ארן הרשלג

חתמתם על "מזכר הבנות"? ייתכן שלא קניתם כלום

חלומות על דירה במחיר מוזל התפוגגו: שופטת המחוזי דחתה תביעה לפיצוי של כמעט 3 מיליון שקל וקבעה: הסכמה על מחיר לבד אינה מחייבת עסקת מקרקעין

נתב''ג / צילום: Shutterstock

בלב נתב"ג: מתחם המשרדים שמוצע באופן חריג להחכרה

רשות שדות התעופה פרסמה מכרז להחכרה של מטה הרשות ההיסטורי בנתב״ג לתקופה של כ-25 שנה ● המתחם מיועד בעיקר לחברות וגופים מענף התעופה, והזוכה יידרש לשפץ ולהתאים אותו לצרכיו ועל חשבונו ● מדובר בחלק מניסיון של רש״ת לממש נכסים ולהגדיל הכנסות, על רקע הקשיים הכספיים של השנים האחרונות

נתיבי איילון / צילום: Shutterstock

נתיב חדש באיילון ייפתח בקרוב. מתי תגיע האגרה?

השלב השני של פרויקט "הנתיבים המהירים", בין תל אביב לראשון לציון, צפוי להיפתח בתקופת החגים ● כיום הנתיבים מיועדים לתחבורה ציבורית ושאטלים, ובהמשך ייפתחו גם לרכב פרטי עם 3 נוסעים ומעלה ללא תשלום ● רכבים עם נוסע אחד או שניים יוכלו להשתמש בנתיבים תמורת אגרה משתנה, שתיקבע לפי עומסי התנועה ומספר המקטעים • גלובס עושה סדר

הפגיעה בבת ים במבצע ''עם כלביא'' / צילום: ap, Ariel Schalit

הבניינים בבת ים נפגעו מטיל. ויכוח על הקמת חניון מונע את שיקומם

הקמת חניון תת-קרקעי שדורשת הממשלה מעכבת את שיקום 21 המבנים שנפגעו בבת ים ● אם ההכרזה על מתחמי השיקום לא תאושר עד יום ראשון, העיר תאבד את הזכאות למסלול השיקום המהיר

מפעל פולקסווגן / צילום: Reuters, Jan Woitas

הסקנדל שמאיים על המפעל הגרמני והקשר הישראלי

פיטורים של 50 אלף עובדים נוספים, סגירת מפעלים ומכירת מותגים ● בצעדים אלה הנהלת פולקסווגן תנסה לשכנע את הדירקטוריון לנקוט כדי לאושש את החברה ● העובדים מצידם, שגם מיוצגים בדירקטוריון, יעשו הכל כדי למנוע זאת

מכוניות ליצוא בנמל בסין / צילום: יח''צ

מה יקרה למחירי המכוניות: המסמך שחושף מגבלות סיניות חדשות

ממשלת סין מהדקת פיקוח על שיטות התמחור והתחרות של יצואניות הרכב הסיניות בעולם ● וגם: המותגים החדשים שבדרך לישראל ● השבוע בענף הרכב

דאסו רפאל / צילום: ap, Lewis Joly

מקרון פועל נגד התעשיות הביטחוניות הישראליות. כעת מתגלה למה

העסקה הצרפתית למכירת 26 מטוסים לצי ההודי תמורת כ־7.5 מיליארד דולר - משקפת עד כמה צרפת וישראל נאבקות על שווקים דומים ● הודו אישרה העברה של טכנולוגיות טילים קונבנציונליות אל חברות פרטיות ● ולא רק המלחמה באוקראינה גומרת לפוטין את הכסף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כנס החברות המשפחתיות: איך משמרים זהות ומורשת?

הכנס, המתקיים היום זו השנה הרביעית, הוא אירוע מקצועי המיועד לבעלי ולבעלות עסקים משפחתיים ולבני ובנות דור ההמשך • הכנס מתקיים בסימן זהות ומורשת ומביא לבמה את הקייסים המקצועיים והאקטואלים ביותר בענף לצד אנשי מקצוע מהשורה הראשונה

זכי רכיב / צילום: מרטין סקל

חברת הביוטק שמגיעה לבורסה בתל אביב

Bioharvest Sciences, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 43 מיליון דולר, הודיעה כי היא מתכננת להירשם למסחר בתל אביב ● החברה מייצרת רכיבים ביולוגיים המופקים בדרך כלל מצמחים, כמו תוספי תזונה או תמציות טעם וריח, בתוך מתקני גידול של תרביות תאים במקום בצמחים עצמם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט לאחר רצף של שלושה ימי ירידות; דל זינקה בחדות

ה-S&P 500 טיפס בכ-0.5% ● תשואות האג"ח במדינות המפותחות סביב שיאים של עשרות שנים, התשואה לעשור בארה"ב נגעה בשיא של מעל שנתיים ● נפט מסוג ברנט נסחר סביב 95 דולר לחבית ● דל זינקה בחדות בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות והעלאת תחזיתה השנתית, פאלו אלטו צנחה ● בורסת דרום קוריאה ירדה ב-4% ● נעילה שלילית באירופה

טיל שנושא לוויינים רוסיים ולוויין איראני משוגר לחלל משטח רוסיה, 2025 / צילום: ap, Ivan Timoshenko

הפרופ' שמצא פתרון לשאלה שכל העולם מתחבט בה כבר 60 שנה

החשש מפני נשק גרעיני המוסתר בחלל אינו תרחיש מדע בדיוני: לוויין רוסי אחד כבר חשוד, והאמנה הבינלאומית לא קבעה דרכים אפקטיביות לאכוף את כלליה ● מאמר שפרסם לאחרונה פרופ' ארג דנגוליאן מ־MIT מציע שיטה לזיהוי האיום, אך מומחים חלוקים בשאלה עד כמה הרעיון ישים ● האם דווקא מעבדה בישראל תוכל לסייע?

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

תשואה של מעל 6% בשנה: אג"ח חברות הטכנולוגיה הפכו לחוף המבטחים החדש

תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, ובעקבותיה במדינות נוספות בעולם, מטלטלת את השוק ● למרות התשואות הגבוהות, משקיעים רבים כבר לא רואים באגרות הממשלתיות השקעה בטוחה, ומתחילים לשקול חלופה מפתיעה - אג"ח של גוגל, מיקרוסופט או אנבידיה

תדלוק בתחנת דלק / צילום: ap, Marta Lavandier

עקב הוזלת מס הבלו: אחרי שזינק, מחיר הדלק יירד בתחילת השבוע הבא

מחיר הדלק עלה השבוע ב-16 אגורות ל-8.25 שקלים לליטר - ואולם בעקבות ההחלטה על הוזלת מס הבלו בהוראת שעה, שקידם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המחיר צפוי לרדת בחצות הלילה בין יום ראשון ושני הבא ל-7.75 שקלים לליטר

אופיר דהן / צילום: אסתר שכטמן

בגיל 16 קנתה מניות מקדונלד'ס ודיסני ועם הרווחים מימנה חתונה והון עצמי לבית

אופיר דהן החלה להתעניין בשוק ההון בגיל התיכון, והשקעה של 2,500 שקל במניות של המוצרים שאהבה הניבה מאות אחוזים מאז ושימשה לאירועים הגדולים בחייה ● אבל מבחינתה ההשקעה היא לא המטרה אלא כלי "לביטחון ושליטה בעתידי הכלכלי"

אילוסטרציה: Shutterstock

הנתונים מגלים: 20 מיליארד שקל עברו בשנתיים מהבנקים לשוק ההון

מנתונים שהגיעו לידי גלובס עולה כי היקף הפיקדונות בבנקים התכווץ בשנתיים האחרונות משמעותית, במקביל לזינוק של 68% בהפקדות לקרנות נאמנות אקטיביות ● מנגד, ההפקדות לקרנות הפסיביות צנחו בחדות ● בענף אומרים: "לציבור נמאס מריבית נמוכה, תיאבון הסיכון מתגבר"

צילום: Shutterstock

לימודים ריאליים: מיליארד שקלים הוקצו, לא ברור מה יקרה איתם

הממשלה הכריזה על מצב חירום בלימודי ה־STEM והקצתה לתוכנית כ־1.5 מיליארד שקל ● התוכנית כבר החלה לפעול, אבל חלקים ממנה נמצאים מחוץ לתחום המעקב ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי תוכנית "ישראל ריאלית"

רפי ביסקר יו''ר קבוצת BST / צילום: סטודיו פלורין

רפי ביסקר מתייחס לאי הסדרים בבסט: "מדובר בטעות - הכספים הושבו בריבית מקסימלית"

ברקע פרסום הדוחות, יו"ר קבוצת הנדל"ן רפי ביסקר מתייחס לראשונה בפומבי לחקירת אי-הסדרים ומודה שבעלי השליטה השתמשו בכספי חברה לעבודות פרטיות ● הכספים הושבו בתוספת ריבית, אך בסט תפרסם מחדש את דוחות 2025 והרבעון הראשון של 2026

מדפי סופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסמך שהסתתר באתר מבקר המדינה ומסביר איך נכון למדוד את יוקר המחיה

מחקר חדש של מבקר המדינה מטיל ספק בקביעה שישראל היא מהמדינות היקרות בעולם ● בין היתר, החוקרים מצאו כי מדד המחירים הבינלאומי הצביע לרעת ישראל בתחום מחירי המזון - אף שב־OECD נרשמה עלייה של פי 3