גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

אסף רפפורט / צילום: עומר הכהן

אסף רפפורט בדרך לרכישת הזיכיון הישראלי של מקדונלד'ס

מייסד וויז היה בין השמות שהתמודדו במכרז לרכישת הזיכיון של רשת המזון המהיר האמריקאית הפופולרית, לצד שחקנים חסויים נוספים ● עם זאת, בשלב זה עדיין לא מדובר בעסקה רשמית

יקי פייטלסון, מייסד-שותף ומנכ''ל ורוניס / צילום: תומר פולטין

חברת הסייבר הישראלית ורוניס נמכרת ב-6.3 מיליארד דולר

פרופוינט האמריקאית רוכשת את ורוניס בפרמיה של 16% על מחיר הנעילה בוול סטריט היום ● ורוניס, שהוקמה ב-2004, מעסיקה 2,800 עובדים, אלף מתוכם בישראל

פיליפ פרוסט / צילום: תמר מצפי

אופקו הודיעה שתמכור נכסים נוספים מרשת המעבדות תמורת 722 מיליון דולר. המניה זינקה בחדות

חברת ההשקעות בביומד רכשה את רשת המעבדות Bioreference ב-2015 תמורת 1.47 מיליארד דולר במניות אופקו כדי לקדם את בדיקה להערכת אגרסיביות של סרטן הערמונית באמצעות בדיקת דם ● הרכישה נחשבה תחילה לכישלון כאשר הכנסות הבדיקה לא התרוממו, אך בתקופת הקורונה רשת המעבדות פרחה כשהציעה בדיקות קורונה

השריפה במפעל אינטל בקריית גת / צילום: כבאות והצלה לישראל

3 הרוגים בשנתיים ואי־דיווח בזמן אמת: מה קורה במפעל אינטל בקריית גת

חקירת הפיצוץ במפעל השבבים בדרום נמשכת ועובדי המפעל עסוקים בעיקר בעיבוד הטראומה ● החברה פרסמה הצהרת אבל, אך ביקורת ציבורית הופנתה כלפיה משום שהותירה את כל תהליך התחקיר בערפל ● מתחילת השנה נהרגו 14 עובדים ועובדות בענף התעשייה. קו לעובד, שאוסף נתונים על תאונות עבודה קטלניות: "מצפים שהמסקנות והלקחים יהיו שקופים"

צוריאל שרון / צילום: רמי זרנגר

"עומדת להיות הפתעה": הסוקר שמשוכנע שהוא פענח את הבוחר הישראלי

צוריאל שרון, הבעלים של מכון הסקרים דיירקט פולס, מוצא את עצמו לרוב נגד הזרם ומשוכנע שהוא רואה מה שאחרים מפספסים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על המתחרים ("הם בדיליי של חודש"), על האתגרים ("הצעירים הם חור שחור") ועל השטח המת של הסקרים ("כולם מצביעים מהבטן - אני יודע לשקלל את זה בתוצאות") ● למה עזב את ערוץ 14 ונפרד מהשותף שלמה פילבר, ומה הצפי לבחירות?

צביקה שווימר ועו''ד ספיר אביר / צילום: פיפל פוטוגרפי

בשעה טובה: מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, צביקה שווימר, התחתן

מנכ”ל אלקטרה מוצרי צריכה ויו”ר קרפור ישראל, צביקה שווימר, נישא לבת זוגו עו"ד ספיר אביר באולמי גבריאל בנס ציונה ● אירועים ומינויים

אביר קארה / איור: גיל ג'יבלי

פספסת דיווח? שלם 26 אלף שקל: המערכת של משרד החינוך חונקת ספקים

מערכת גפ"ן של משרד החינוך נועדה להעניק למנהלי בתי הספר תקציב עצמאי ואפשרות לבחור תוכניות העשרה לתלמידים ● אלא שבפועל, שורת עדויות חושפת מנגנון בירוקרטי חונק ומטיל קנסות על ספקים קטנים בשל טעויות דיווח טכניות בתום לב ● שומר הסף, מדור חדש 

פרופ' יורם וייס, מנכ''ל בית החולים הדסה / צילום: אבי חיון

בית החולים "הדסה קפריסין" הוקם בלימסול

המרכז הוקם על ידי יזמים מקומיים ללא השקעה כספית של הדסה, אך רופאי בית החולים הישראלי הכשירו את הצוות המקומי וייעצו לו ● להדסה ינבעו תועלות עסקיות מהמיזם שלא פורטו, והוא עשוי להגביר את התיירות הרפואית לבית החולים ● גם הקהילה הישראלית בקפריסין תוכל לקבל טיפול במקום

רם גב מבנק הפועלים / צילום: שלומי יוסף

בכיר בבנק הפועלים: "אולי המשקיעים מניחים שגם המשבר הבא ייראה כמו הקודם"

רם גב, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים של בנק הפועלים, התייחס בפסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי בשיתוף גלובס לסיכונים שניצבים בפני המשק הישראלי, והזהיר מפני השלכות הגידול בהוצאות הביטחון והלחץ על התקציב ● לדבריו, ההתאוששות המהירה של שוקי המניות ממשברים קודמים עלולה גם ליצור שאננות בקרב המשקיעים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב: מניות הבנייה קפצו, מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.2% ● סקטור הטכנולוגיה הוביל את הירידות, על רקע הסנטימנט השלילי בארה"ב ● אלקטרה נדל"ן ואופקו זינקו בחדות ● השקל נחלש מול הדולר מתחזק ושערו חצה את רף ה-3.10 שקלים ● וגם: למה ב-RBC ממליצים לנטוש את מניות ה-AI לטובת סקטור הבריאות?

טעינה של רכב פלאג–אין / צילום: יח''צ

כך יתבצע צמצום הטבות המס על רכבי פלאג-אין

משרד האוצר יבחן את ההשפעה הסביבתית והאנרגטית של רכבי הפלאג-אין בישראל כחלק מההיערכות לצמצום הטבות המס עליהם ● כלמוביל משיקה פרויקטים בבולגריה וברומניה ● והחשמליות החדשות שבדרך לישראל ● השבוע בענף הרכב

מימין: יגאל דמרי, האחים אמיר, לוי הלוי, יוני חנציס / צילום: יונתן בלום, תמר מצפי, ענבל מרמרי, עוזי אברהם

אל על ודוראל נכנסות לראשונה למדד ת"א 35, ומי יוצא?

עשרת הימים הקובעים הגיעו לסיומם, והקרב על השינויים במדד הבכיר הוכרע: חברת התעופה וחברת האנרגיה המתחדשת עושות היסטוריה ומבטיחות את כרטיס הכניסה למדד הדגל • מנגד, דמרי, שופרסל וקנון נפרדות ממנו, העדכון עצמו יתרחש בסוף המסחר ב-5 בנובמבר

צבא ארה''ב תוקף באיראן  (ארכיון) / צילום: ap, U.S. Central Command via AP

מהי "אם כל הפצצות" ולמה בוושינגטון שוב שוקלים להשתמש בה נגד איראן?

צבא ארה"ב שוקל שימוש ראשון בפצצה מדגם GBU-43, שמכונה "אם כל הפצצות" מעצם היותה החימוש הקונבציונלי העוצמתי ביותר שקיים ● מה הייעוד שלה, למה דווקא עכשיו, ובאילו פצצות ארה"ב כבר השתמשה מול איראן? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות חדות בתל אביב בהובלת מניות השבבים והביטוח

ת"א 35 עולה ב-2% ● הבורסה נסחרת על רקע ההפתעה הטובה בנתוני האינפלציה שפורסמו אתמול ● בעקבות דברי יו"ר הפד בכנס קרן המטבע, הסיכוי להעלאת ריבית ירדה בחדות ● הבוקר בשווקים: התאוששות במניות השבבים באסיה ובחוזים בניו יורק ● מניית פלייטיקה בשפל, מה צופים האנליסטים לגביה

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

במייל קבוצתי, בשש בבוקר: למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל כך אכזריים

ענקיות הטק שהודיעו על פיטורים ממחישות כיצד חופש רחב לפטר, חשש מדליפת מידע ורצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, שנעשה לא אחת במייל ותו לא ● בארה"ב, לעומת ישראל, אין חובת שימוע, ויש תלות נוספת במעסיק - לכיסוי ביטוחי

עופר ינאי / צילום: שלומי יוסף

עופר ינאי, מנכ"ל נופר: "מנגנון התגמול שלי הוא כמו של אילון מאסק, נגיע לשווי של 16 מיליארד שקל עוד לפני 2028"

בראיון שהתקיים במסגרת פסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי ובשיתוף גלובס, מנכ"ל נופר אנרג'י מדבר על הדרך שעבר עם החברה, על הרכישות ועל תחום האנרגיה המתחדשת בכלל ● "ה-AI הוא טרנד כל כך גדול ועוצמתי, שהוא משפיע על כל הכלכלה. אנחנו צריכים לקחת את נכסי האנרגיה שלנו, ולייצר דברים בעולמות ה-AI", אמר ינאי

''עובדים 24 שעות ביממה''. אולם דיונים בבית משפט / צילום: Shutterstock

זורקים את הפטיש: קפיצה במספר השופטים שיוצאים לפנסיה מוקדמת

משרת השיפוט נחשבה משחר הימים לפסגת השאיפות בענף, אלא שנתונים חדשים מראים שיותר שופטים בוחרים לקום מהכיסא מוקדם מהרגיל ● פנסיה תקציבית, הזדמנויות בבוררויות, עומסים בלתי נסבלים ופגיעה במעמד הציבורי מציבים את המערכת בפני מציאות חדשה

פתיחת שולחן ב''סיח'' / צילום: נדב יהלומי

השיפודיה מדרום תל אביב שמציעה אוכל מקורי ומנות מעלפות

כמעט שנה אחרי שנפתחה זמנית, השיפודייה הדרום–תל אביבית תוקעת דגל, עם אוכל מקורי, מנומק ואג'נדה שלא מכבידה על הצלחת

קמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

שבוע מוצלח לפיננסים: בנק וחברת ביטוח מתברגים בפסגת דירוג הפרסומות

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק הפועלים, והאהובה ביותר מסדרת להפניקס סמארט ארבעה שבועות רצופים בפסגה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ניב סולטן מטיסה את פליי קארד למקום השני בזכירות

מימין: ג'ף בזוס, יוהאן אליאש וביל גייטס / עיבוד: Evan Agostini, Alex Brandon, Thanassis Stavrakis - AP

מאחורי מסע הרכישות השקט של המיליארדרים

אלכס קארפ, ביל גייטס, ג'ף בזוס ומארק צוקרברג משקיעים מאות מיליוני דולרים ברכישת אלפי דונמים של יערות, שטחים חקלאיים ואחוזות מבודדות ● בין הגנה מפני אינפלציה, מסחר בקרדיט פחמן, ניסויי טילים ומקלטי יום הדין - המיליארדרים מגלים מחדש את הערך של האדמה ● כך הפכה הקרקע לנכס אסטרטגי