גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

חיים אתגר / צילום: טל גבעוני

חיים אתגר מלמד איך לא להפוך לקורבן הבא: "כמות ההונאות היא פסיכית"

שנים אחרי שהפך את המרדף אחר מתחזים לתוכנית בפריים־טיים, חיים אתגר מוציא ספר חדש שנועד למנוע מכם ליפול בהונאה ● בראיון לגלובס הוא מספר למה "עקיצות" הן מזמן לא לקשישים בלבד, על אתגרי ה־AI ומדוע המשטרה לא מצליחה להתמודד: "השמיכה שלה קצרה"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

הבכיר שמסביר: מה קורה בנתב"ג כשמטוס משדר אות מצוקה

תא"ל (במיל') רן כוכב, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר, מסביר מה קורה בנתב"ג במקרה של קוד מצוקה ● "מנסים ליצור קשר עם המטוס גם בקשר רדיו, ובמקביל מזניקים מטוסי קרב כדי לנסות להבין מה קורה בתוך הקוקפיט ובתא הנוסעים"

איור: גיל ג'יבלי

18 מנדטים על הכוונת: המיזמים ששואפים לשנע מאות אלפי ישראלים מחו"ל לקלפי. עד כמה זה ריאלי?

שורת יוזמות אזרחיות התגייסו לסייע לישראלים תושבי חו"ל להגיע ארצה ולממש את זכות ההצבעה בבחירות ● עם זאת, מי שחלם על "טיסה חינם" נותר מאוכזב ● בעוד שמארגני היוזמות מציגים פעילות א־פוליטית, המהלך מעורר מחלוקת קשה ● מי עומד מאחורי המיזמים, ומה הם מציעים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

סמוטריץ' יעמיק את סבסוד הדלק כדי לרסן את המחיר לקראת הבחירות

משרד האנרגיה הודיע הבוקר כי מחיר הדלק יעלה בחצות ל־8.27 שקלים לליטר – שיא של כל הזמנים ● בעקבות זאת, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי יעמיק את הסבסוד, שכבר עלה לקופת המדינה 268 מיליון שקל, במטרה למנוע את עליית המחיר לקראת הבחירות הקרבות

אתר בנייה / צילום: תמר מצפי

התחלות הבנייה בהתחדשות עירונית: העיר שבראש, ואיפה נרשמה ירידה גדולה?

לפי הלמ"ס, תל אביב הובילה את התחלות הבנייה בהתחדשות עירונית במחצית הראשונה של השנה, בעוד שירושלים ורמת גן רשמו ירידות גדולות בסגמנט זה

מתקן אנרגיה מתחדשת של דוראל / צילום: חנני לדל, דוראל אנרגיה מתחדשת

בהשקעה של כ-850 מיליון שקל: פרויקט הענק של דוראל חושמל בהצלחה

הפרויקט הסולארי "הדרי שאן", אותו הקימה דוראל בעמק המעיינות, חושמל בהצלחה ● הפעלתו המסחרית צפויה בחודשים הקרובים, ולפי החברה צפויה להניב לה הכנסות שנתיות של כ-150 מיליון שקל

עידן דוד / איור:  גיל ג'יבלי

אחרי ההדחה: התביעה האזרחית הצפויה נגד יו"ר נתיבי איילון

בממשלה נערכים לגיבוש תביעה אזרחית נגד עידן דוד, יו"ר נתיבי איילון המודח, בין היתר בגין קבלת שכר שלא כדין בהיקף המוערך בכ־300 אלף שקל ופגיעה במוניטין החברה ● דוד הודח לאחר שעלו חשדות כי ניפח לכאורה את קורות־החיים שהציג לצורך מינויו ● אירועים ומינויים

ספוטיפיי / צילום: Shutterstock

מאות אלפי משתמשים מדווחים על תקלה עולמית בספוטיפיי

יותר מ־200 אלף דיווחים על תקלות בספוטיפיי התקבלו ביותר מ־170 מדינות, בהם כמה מאות בישראל ● משתמשים מדווחים על קשיים בהפעלת האפליקציה, בהשמעת מוזיקה ובחיפוש שירים ● בחברה מסרו כי הם מודעים לבעיות ובודקים אותן

מטוס של אייר אירופה / צילום: Shutterstock

העובדים דורשים לא להגיע לישראל, בחברת התעופה מתעלמים

עפ"י דיווחים, חברת התעופה אייר אירופה מתעלמת מבקשות חוזרות ונשנות לאפשר לצוותי האוויר לבחור אם להפעיל את הקו מדריד-ת"א ● בעוד שהעובדים דורשים שהטיסות לישראל יהיו על בסיס התנדבותי, כדי למנוע "רמות גבוהות של לחץ וחרדה" - החברה ממשיכה לאכוף את חובה הטיסה לארץ

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון (ארכיון גלובס) / צילום: ט. ג. הפקות

אחרי הברקס של רשות החשמל: נחשפים התנאים החדשים להקמת חוות שרתים

לגלובס נודע כי ברשות החשמל מקדמים תנאי סף חדשים ומחמירים להקמת חוות שרתים ● על הפרק: דרישת ערבות של כ־2 מיליון שקל לכל מגוואט וקבלת רישיון מיוחד ממטה הבינה המלאכותית ● המהלך נועד להסדיר את ההחלטה לא לאפשר חיבור של חוות שרתים חדשות לרשת החשמל, בעקבות מבול בקשות

סקוט ראסל / צילום: NiCE

האם אחרי שנים של אכזבות, מניית הטכנולוגיה הישראלית משנה כיוון?

מאז השפל האחרון בחודש יוני, מניית נייס כבר טיפסה מעל ל־40%, אחרי שנים של ביצועי חסר ● האם מכירת החברה הבת אקטימייז תעלה את נייס על מסלול של צמיחה? ● אנליסטים מעריכים שכן, ואף צופים מהפך בהשפעת ה–AI, שבעבר הפיל את מנייתה והיום מסתמן כמנוע צמיחה

שלמה קרמר, מייסד ומנכ''ל קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

מאות מימושים: עובדי חברת הסייבר קייטו ייפגשו עם 100 מיליון דולר

חברת הסייבר הישראלית השלימה את עסקת הסקנדרי השנייה שלה השנה, כאשר העסקה הקודמת הייתה בהיקף של כ־120 מיליון דולר ● בגיוס האחרון הוערכה קייטו ב־4.8 מיליארד דולר, וכיום עומדות הכנסותיה השנתיות החוזרות על יותר מ־415 מיליון דולר

חברות ביטוח / צילום: יח''צ, איל יצהר, שרון פאר

מגדל והפניקס מובילות את ההשקעות הפרטיות בישראל, אבל הקצב הואט

סך ההשקעות הפרטיות של הגופים המוסדיים ברבעון הראשון עמד על 91 מיליארד דולר, קיטון שנבע מעיכוב במימושים ● ניתוח של ווליו השקעות מתקדמות מצא כי המוסדיים הקטינו במחצית את הקצב ההשקעות בנכסים פרטיים ● בצמרת: מגדל עם השקעות של 23 מיליארד דולר

מגדל ורטיקל. צפוי להיות הגבוה בישראל / הדמיה: משרד ברעלי לויצקי כסיף דה לה פונטיין אדריכלים

רמת גן מציגה: עוד עשרה מגדלים של עד 100 קומות באחד המתחמים הוותיקים

בתל אביב יושלמו בקרוב מאות אלפי מ"ר של משרדים, ובינתיים השכנה רמת גן מאשרת בעצמה עוד ועוד מגדלים לתעסוקה במתחם הבורסה ● האם יהיה ביקוש לכל השטחים הללו, ואיך יעבוד עירוב השימושים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות בלבד, בעקבות הצהרה של בכיר בפד

ה-S&P 500 ירד בכ-0.2% ● ברקע לירידות: תשואות האג"ח הארוכות בארה"ב טיפסו, התשואה ל-30 שנה נגעה ברמתה הגבוהה מאז 2002 ● התשואה לשנתיים דווקא ירדה, לאחר שבכיר בפד ציין כי אין דחיפות להעלאות ריבית נוספות - ההסתברות שמתמחרים השווקים להעלאה באוקטובר נחתכה בחדות ● מחירי הנפט איבדו גובה, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 102 דולר לחבית

דובאי / צילום: Shutterstock, Risal Khan

טיסה נוספת מדובאי מעוררת חשש. מירי רגב: "לעצור את כל הטיסות של החברה"

גובר החשד שהאירוע בטיסת פליי דובאי הבוקר הוא אירוע על רקע ביטחוני ● בעקבות זאת, הרמטכ"ל זמיר ביטל את ביקורו המתוכנן בארה"ב ● הטיסה שהמריאה מדובאי לת"א שידרה קוד המעיד על מצב חירום בעקבות קטטה בין הטייסים • מטוסי קרב של חיל האוויר הוזנקו לעבר המטוס וליוו אותו לנחיתה בקרוב בסעודיה ● על המטוס היו כ-180 נוסעים ● עדכונים שוטפים 

אבו מאזן / צילום: Shutterstock

חזית דרמטית נגד אבו מאזן: חמאס והג'יהאד האיסלאמי סיכמו על ברית עם מוחמד דחלאן

טראמפ: לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. זה יסתיים בקרוב ומחירי הנפט יירדו מהר ● נתניהו: "יש סימנים שלקראת הבחירות אויבינו ינסו לתקוף אותנו"● ראש האופוזיציה דורש פגישה מרובעת: נתניהו, לפיד, ראש השב"כ זיני ויו"ר ועדת הבחירות השופט סולברג. "ברגע שראש הממשלה במדינה דמוקרטית אומר בפומבי שיש איום שעלול לשבש את הבחירות, כל הגורמים המעורבים צריכים לקבל עדכון מלא" ● צה"ל ומג"ב פעלו במהלך הלילה בכפר ג'אלוד שבחטיבת שומרון בעקבות התפרעות של יותר מ-100 ישראלים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב; מניות התעופה קופצות אחרי הדרמה בטיסת פליי דובאי

מדד ת"א 35 נסחר ביציבות ● סמארט שוטר מזנקת בחדות בעקבות חוזה מול משרד המלחמה האמריקאי ● מניית אלרוב מזנקת לאחר שאלפרד אקירוב הגיש הצעה לרכוש את החלק של בעלי המניות ולמחוק אותה מהמסחר ● הצהרה של בכיר בפד הביאה לתפנית דרמטית בציפיות הריבית בארה"ב, ההסתברות להעלאה באוקטובר נחתכה מכ-70% למתחת ל-50% ● תשואות האג"ח נסוגות מעט אחרי שטיפסו אתמול לגבהים חדשים

סניף של רשת מקדונלד'ס בקליפורניה / צילום: Shutterstock

כך ה-AI משפיע על מחיר הביג מק: שיטת התמחור של מקדונלד'ס נחשפת

ענקית המזון המהיר משתמשת בכלי מבוסס AI שמנתח מיליוני עסקאות וממליץ על מחירים, בין היתר לפי הסכומים שהלקוחות בכל אזור מוכנים לשלם - כך עולה מתחקיר רויטרס ● בין סניפי הרשת בארה"ב נרשמו פערי מחירים של עשרות אחוזים ● במקדונלד'ס מדגישים כי הזכיינים קובעים את המחיר הסופי, אך אלה טוענים כי מופעל עליהם לחץ לאמץ את המלצות המערכת

אושר טובול, מנכ''ל מיטב טרייד / צילום: מיטב טרייד

ניסיון פריצה לאלפי חשבונות במיטב טרייד

במהלך סוף השבוע נעשה ניסיון לפרוץ ל-3,000 חשבונות של חברת המסחר בניירות ערך, באמצעות שליחת מסרונים הכוללים קוד אימות חד-פעמי ● במיטב טרייד הדגישו כי לא התאפשרה גישה לכספי הלקוחות ולחשבונותיהם, אך פרטים אישיים של מספר לקוחות בודדים דלפו