גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

ספינות במצר הומרוז ליד חופי איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

ניסיון הפיגוע בפליי דובאי עלול לעלות לדובאי ביוקר

כותרות העיתונים בעולם: החשדות סביב דמי המעבר המסתוריים במצר הורמוז, מלחמת ההתשה הדיפלומטית שבה מתבצרת איראן מול הלחץ של טראמפ ובעולם מזהירים שניסיון הפיגוע בפליי דובאי צפוי לפגוע בתיירות למדינה • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

שדה התעופה בדובאי / צילום: Shutterstock

חברות התעופה עודכנו: טיסות החילוץ למחר מבוטלות. מה יעשו מאות נוסעים?

מאות נוסעים שנרשמו לטיסות החילוץ מדובאי נותרו ללא מענה לאחר ביטול האישור לטיסות מחר ● בישראל פועלים מול האמירויות בניסיון לחדש את הפעילות ולהשלים את מבצע ההשבה עד יום חמישי

שמואל בן אריה, סמנכ''ל השקעות בפיוניר / צילום: מאיה חבקין

"אפסייד של עשרות אחוזים": המשקיע שמאמין במניה ביטחונית מפתיעה

לפני כשנה המליץ שמואל בן אריה מפיוניר על טבע ועל מניות הביטוח - וקצר תשואות פנומנליות של עד 120% ● כעת הוא מעריך שהבורסה המקומית מיצתה את מהלך העליות, ומציע לעבור בעיקר לשוק האמריקאי ● וגם: מניית המיגון שצפויה לדעתו לעלות בעשרות אחוזים

מטבעות קריפטו / אילוסטרציה: Shutterstock, Dan Eady

חשד: הסתיר רווחים של עשרות מיליוני דולרים מקריפטו

רשות המסים ולהב 433 עצרו חשוד בהסתרת פעילות מסחר במטבעות דיגיטליים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים ● החשד: סחר במטבעות דיגיטליים בבורסות שונות, מבלי שדיווח לרשות המסים על פעילותו

אילת / צילום: Shutterstock

המרוויחים הגדולים בחול המועד סוכות: העסקים באילת ובצפון

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הזינוק הגדול ביותר נרשם בענף בתי הקפה והמסעדות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בניגוד למגמה העולמית, תל אביב ננעלה בירידות שערים בהובלת הביטחוניות

ת"א 90 צנח ב-1.7% ונסחר בשפל של 11 חודשים, ת"א 35 ירד ב-0.4% ● רק אקרשטיין זינקה אחרי מכירת פעילותה בארה"ב ● מניית טאואר קפצה עם פתיחת המסחר בוול סטריט ● יצרנית המצלמות לרחפנים נקסט ויז'ן נופלת אחרי מימוש הענק של פידליטי ● נאייקס נכנסת לשוק התשלומים בתחנות הדלק בארה"ב ● ענקיות הטק הובילו את הנאסד"ק לשיא חדש, ויש מי שמצביע על כך שהפכו לנכסי המקלט הבטוח החדשים

מנכ''ל נקסט ויז'ן חן גולן / צילום: רמי זרנגר

מה עומד מאחורי מימוש הענק בנקסט ויז'ן, ומה חושב עליו היו"ר?

ענקית ההשקעות פידליטי מכרה 65% מהחזקותיה ביצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים, בדיסקאונט של 7% על מחיר המניה ● בתגובה, המניה צללה במעל 12.5% במסחר בתל אביב, ומחקה משווייה קרוב ל-3 מיליארד שקל

עו''ד מיכל כהן, הממונה על התחרות; ניב סרנה, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י; עובד דבי, מנכ''ל דליה חברות אנרגיה / צילום: כדיה לוי, ענבל מרמרי, אורי שדה

ניו-מד איימה לבטל את עסקת הענק ורשות התחרות חזרה בה

רשות התחרות הסירה את התנגדותה לעסקת הענק עליה חתמו שותפות לווייתן ניו-מד ורציו עם תחנות הכוח החדשות של דליה, בהיקף של 6.7 מיליארד דולר

טקס חתימת הסכם הגג עם חולון. 10,700 יח''ד חדשות / צילום: עיריית חולון

הדוח הכספי מגלה: כמעט 600 אלף יח"ד נכללו בהסכמי הגג - אך רק כ־44% שווקו

במשך 13 שנים, מאז החלטת הממשלה על קידום הסכמי גג מול הרשויות המקומיות, נחתמו 46 הסכמים - אבל רבים מהם מציגים שיעור שיווק נמוך של יחידות דיור בפועל ● במקומות שבהם שיעור השיווק גבוה, הסכמי הגג סיפקו תרומה משמעותית לרשות המקומית

רחפן הנושא מצלמה של נקסט ויז'ן / צילום: נקסט ויז'ן

אנליסטים מעריכים: למה פידליטי מימשה מניות בנקסט ויז'ן?

בבנק ההשקעות אופנהיימר מעריכים כי עסקת הענק במסגרתה מכרה פידליטי מניות נקסט ויז'ן בסך כולל של 1.3 מיליארד שקל משקפת מימוש רווחים, ולא משהו שהשתנה בעסקי החברה ● עמרי עפרוני, אנליסט התחום הביטחוני של הבנק: "רואים שכל המכפילים של החברות הביטחוניות ירדו בכ-30% בממוצע, אבל בישראל זה קצת יותר חזק" ● יו"ר נקסט ויז'ן: "קיבלנו את זה בהפתעה. מכרו בצורה טכנית"

פיקוד העורף סורק בניין בפתח תקווה שנפגע מטיל איראני / צילום: ap, Maya Levin

שלוש שנים לטבח ה-7 באוקטובר: מעל 38.6 מיליארד שקל פיצויים

רשות המסים מפרסמת נתונים אודות פעילות קרן הפיצויים לרגל יום השנה השלישי לציון טבח ה-7 באוקטובר של חמאס על יישובי עוטף עזה ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל"

בנק דיסקונט / צילום: מץ 76

דיסקונט יתמזג עם מרכנתיל: הערכה עד 550 עובדים יפרשו וסניפים ימוזגו

דיסקונט מתכנן להשלים את מהלך המיזוג ככל שיתקבלו האישורים הנדרשים, כבר במהלך 2027 ● החסכון עדיין לא הוצג לציבור, אך מדובר בתוכנית פרישה מרצון גדולה. מרכנתיל יישמר כמותג בנקאי ● לאחר נפילת עסקת כאל, התעניינות מחודשת ברכישתה על ידי גורמים מישראל ומחו"ל

מערכת ביטול רעש של סילנטיום / צילום: סילנטיום

לפי שווי של כ-44 מיליון דולר: חברת הטכנולוגיה הישראלית בדרך להנפקה בניו יורק

סילנטיום מנס ציונה, שמפתחת טכנולוגיה להפחתת רעשים לא רצויים בתא הנוסעים ברכב, הגישה תשקיף לגיוס של כ-15 מיליון דולר בבורסת ניו יורק ● במחצית הראשונה של השנה הכנסותיה ירדו ב-44% ל-1.5 מיליון דולר, והיא צירפה לתשקיף הערת "עסק חי"

יו''ר בזק, תומר ראב''ד / צילום: רמי זרנגר

משרד התקשורת יפרסם בשבוע הבא שימוע לביטול ההפרדה המבנית בבזק ו-yes

הבקשה נוגעת למיזוג עם yes, ללא החברות-הבנות הנוספות בקבוצת בזק ● בשנה האחרונה התבצעה עבודה של משרד התקשורת, משרד האוצר ורשות התחרות לבחינת המהלך, וכעת הצוות נמצא בשלבי סיום לפרסום השימוע

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

הבטיח דירה לאשתו בפרידה. העיכוב ברכישה יעלה לו כמיליון שקל

בית המשפט המחוזי קבע כי לפי הסכם הממון שנחתם, על הבעל לרכוש לאישה דירה חדשה והוא אינו יכול להעביר לה דירה שברשותו בשרון ● האישה תקבל דירה בשווי 4.2 מיליון שקל בתוספת ריבית מיום הפרישה לפני שלוש שנים

אלפי המפגינים ברחבי צרפת / צילום: ap, Aurelien Morissard

המשבר בצרפת יצא משליטה: הרחובות בוערים והקופה הציבורית ריקה

משבר חוב, בחירות מתקרבות וכלכלה שברירית דחפו את צרפת לגל חדש של מחאות אלימות, עם כ־5,000 מתפרעים במעצר ● לפי ממשל מקרון - ההפגנות הן מהלך של מפלגת השמאל הקיצונית

תיקים בבית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: תמר מצפי

הגישו תביעת סרק ייצוגית וחטפו הוצאות חריגות של 100 אלף שקל

באפריל האחרון פסק העליון כי יש להחמיר את הפיקוח על תובענות ייצוגיות ● לראשונה יושם הקו החדש בשטח, כשהמחוזי ת"א פסק הוצאות נגד תובע ייצוגי במסגרת סכסוך עסקי מתואם בין מתחרים ● "הבקשה הוגשה ממניע זר ולא על־מנת לשרת את טובת הקבוצה", קבע השופט

אלחנדרו ויינשטיין / איור: גיל ג'יבלי

המשקיע הצ'יליאני שהרוויח הון ממניות סמארט שוטר אך הצליח פחות ביתר השקעותיו בישראל

אלחנדרו ויינשטיין מימש את השקעתו בחברה הביטחונית ב–58 מיליון שקל וברווח יפה, אך מופסד במניות פלורי וגאוזי שרכש

גיל מנדלזיס / צילום: באדיבות קפיטוליס

הישראלי שהקים את ה"בנק של הבנקים" מגייס לפי שווי של כמעט 2 מיליארד דולר

חברת הטכנולוגיה הישראלית קפיטוליס, של היזם הישראלי גיל מנדלזיס, מגייסת 220 מיליון דולר לפי שווי של 1.9 מיליארד דולר ● קפיטוליוס הפכה לשחקנית הגדולה ביותר בנישה טכנולוגית המאפשרת לבנקים ולבתי השקעות לחלוק יחד בהון - על מנת להקטין את הריביות

גבי מגנזי / צילום: אביגיל עוזי - ''ידיעות אחרונות''

העליון דחה את ערעור מגנזי על שלילת הווטו שלו במינוי דח"צית

ניצחון לשפיר הנדסה: בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש גבריאל מגנזי, ובכך אישר את החלטת המחוזי לפסול את קולותיו בבחירת דירקטורית חיצונית באסיפה הכללית של חברת אברות ● בנוגע למומחיות בתחום הליבה של חברת אברות, טענה זו לא הועלתה נגד מינויה של הדח"צית הזמנית איילת נחמיאס-ורבין, שכן היא מתאימה בבחינת כישוריה