גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

יעל רון בן משה, התנועה הקיבוצית, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית: "נמצאים בכל מקום שיש בו צורך לאומי"

בצל האתגרים שעמם מתמודדת התנועה הקיבוצית, ולצד הערפל וחוסר הוודאות סביב הפלונטר הפוליטי והסיכונים הגאו-פוליטיים - יעל רון בן משה, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, פרשה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס את חזונה ביחס למקום של התנועה בצמיחה של מדינת ישראל ● "יודעים לזהות צורך לאומי, להתאגד, להביא את הפתרון - אלה העוצמות שלנו"

הפגנה על משבר הדיור בליסבון / צילום: ap, Armando Franca

הפגנות הענק מתפשטות באירופה: מהומות בגרמניה ומיליארד אירו נזק בצרפת

אירועי המחאה והאלימות מתפשטים בערי אירופה ● בד בבד, בעלי העסקים חוששים מהמשך ההתפרעויות ומפגיעה בעונת הקניות לקראת חג המולד, שאחראית ל־40% מהכנסות החנויות בצרפת, למשל ● הרשויות מאשימות קבוצות קיצוניות בניצול המחאות לביזה והצתות

לירה טורקית / צילום: Shutterstock, Shutterstock

בחשד לעסקאות פיקטיביות בהיקפי ענק: מנכ"ל הבורסה הטורקית נעצר

במסגרת החשדות נבחן האם מחירי מניות בבורסה באיסטנבול נופחו באופן מלאכותי בעזרת קרנות השקעה מסוימת, מה שהביא למפלה בחודש שעבר

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock

נפגעתם בפריצה לבייננס? זה יכול להשפיע על חיוב המס שלכם

בורסת הקריפטו כבר הודיעה שתכסה את ההפסדים, אך השאלות הנגזרות מן הפרשה ממשיכות להציף את המשקיעים ● בין היתר, תוהים המשקיעים מהן השלכות המס של האירוע ● רו"ח אייל סנדו, שותף באלמקייס פתרונות מיסוי וחבר ועדת הקריפטו בלשכת יועצי המס, מסביר ● גלובס עושה סדר

מטה סוכנות הדירוג מודי'ס / צילום: Shutterstock, Andrius Zemaitis

מודי'ס משפרת את תחזיות הצמיחה לישראל, אך מזהירה מהסיכונים לממשלה הבאה

חברת דירוג האשראי העלתה את תחזית הצמיחה ל־5% השנה ול־6% ב־2027, אך מדגישה כי חלק ניכר מהשיפור נובע משינוי סטטיסטי הקשור לפעילות חברות ישראליות בחו"ל ● במקביל, מודי'ס שיפרה את תחזיות הגירעון והחוב, ומזהירה מפני פגיעה בעצמאות מערכת המשפט והידרדרות ביחסי החוץ

חיל האוויר ההודי / צילום: Reuters, Ankit Tyagi

905 מיליון דולר: התעשייה האווירית על סף עסקת ענק בהודו

ניו דלהי אישרה את הצעת החברה הישראלית כמועמדת היחידה במכרז, שבו התמודדו גם חברות רוסיות ואירופיות ● במסגרת העסקה, אם תצא לפועל, יוסבו שישה מטוסי בואינג 767 למתדלקים ● העסקה עשויה להיות מהגדולות שנחתמו בין המדינות בתחום הביטחוני

אלי כהן, מיכל צורן ועדו רודוי, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

תיירים מהודו ורכבת לסוריה? החזון לעתיד המלונאות בצפון

בפאנל בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס הציג אלי כהן, מנכ"ל קבוצת מנרב ונשיא התאחדות המלונות, חזון לחיבור יבשתי בין ישראל לאירופה דרך סוריה ולהרחבת התיירות מהודו ● מנגד הזהיר עדו רודוי, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, מפני התגברות החרמות על תוצרת ישראלית: "אנחנו רואים את זה גובר וזולג מההתנחלויות לכל המדינה" • מיכל צורן מאיגוד התעשייה הקיבוצית התריעה: "התעשייה מתחילה לזלוג אחורה מקו העימות"

טיל לורה (ארכיון) / צילום: התעשייה האווירית

עסקה של התעשייה האווירית מעוררת חשש וסערה בספרד

מרוקו בוחנת רכישת טילים מתקדמים מישראל וממדינות נוספות, ומעוררת חשש ביטחוני בספרד ● חברת Long Wall זכתה בחוזה אמריקאי בסך 75 מיליון דולר לפיתוח מיירט בעלות נמוכה, לצד התחייבות להשקעה נוספת במחקר ובפיתוח ● וחברת הענק האירופית BAE מייצרת נגמ״שים עם מערכת של אלביט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה יעשו מחר המניות הדואליות, והאם טלטלה חדשה בדרך לוול סטריט?

בחירות האמצע בארה"ב עשויות לטרוף את הקלפים בוול סטריט, בעוד השווקים מתחילים לתמחר חזרה אפשרית למלחמה נגד איראן ● הבורסות בת"א ובניו יורק חתמו חודש אדום, הכסף יצא ממניות הטכנולוגיה לענפים הדפנסיביים ● עונת הדוחות בת"א תיפתח השבוע באופן רשמי, עם דיווחים של טאואר, טבע ואל על ● נתוני התעסוקה בארה"ב יעמדו במוקד ויקבעו את כיוון הריבית ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

אסף אלדר, סמנכ''ל וראש החטיבה הבנקאית, דיסקונט, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט: "רואים בפתרונות לקיבוצים משימה ארגונית חשובה"

אסף אלדר, ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט, התייחס בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס לסוגיות הקניין המשקי ושוק האנרגיה בקיבוצים, שלטענתו נמצאים בתוך "ערפל רגולטורי וסטטוטורי ובין הפטיש לסדן" ● מול סוגיות אלה הוסיף אלדר עוד שלושה עוגנים של ודאות

שרון רייך, מנכ''ל איילון ביטוח ויאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: רמי זנגר, סם יצחקוב

בדרך למיזוג הגמל הגדול בישראל, רשות שוק ההון מציבה תנאי דרמטי

לגלובס נודע כי הרשות דרשה מווישור למזג את פעילות הגמל של איילון עם זו של אלטשולר שחם כדי שלא יהיו שתי חברות גמל תחת אותה בעלות, כתנאי לרכישת בית ההשקעות ● זאת לאחר שאיילון השקיעה עשרות מיליוני שקלים בהשקת פעילות גמל חדשה ● וגם: המחלוקת על מי יוביל את הפעילות המאוחדת

מתנגדים לריכוז העושר בארה''ב. הפגנה ביוטה, החודש / צילום: Reuters, Charles-McClintock Wilson

החוב תופח, יוקר המחיה מכריע והפוליטיקה האמריקאית נערכת למלחמת הישרדות

בחירות האמצע בארה"ב עשויות להעביר את השליטה בקונגרס לידי הדמוקרטים, על רקע שחיקת התמיכה בטראמפ ויוקר המחיה שמעסיק את הבוחרים ● אלא שניצחון כזה לא יפתור את בעיות היסוד של הכלכלה האמריקאית: החוב הלאומי, הגירעונות ומשבר הדיור ● במקביל, המאבק על עתיד המפלגה הדמוקרטית מאיים להחריף את הקיטוב הפוליטי

מנכ''ל משרד הביטחון אמיר ברעם ביקר בחברת קובננט / צילום: משרד הביטחון

טילי השיוט הבאים של צה"ל? מערכת הנשק שבוחנים בישראל

כותרות העיתונים בעולם: משרד הביטחון בוחן רכישת טילי שיוט במחירים נמוכים, מערכת הגנה אווירית של התעשייה האווירית עומדת להיות מוטמעת בספינות בזירת מכירות שבה היא דווקא פחות פעילה, ובקנדה - המל"טים של אלביט הגיעו לקוטב הצפוני • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

בורסת הקריפטו בייננס / צילום: Shutterstock

ה-FBI חשף: מי עומד מאחורי שוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה

מתקפת הסייבר על בורסת בייננס הפכה לגניבת המטבעות הדיגיטליים הגדולה בהיסטוריה ● לפי הבולשת הפדרלית, קבוצת האקרים צפון קוריאנית עומדת מאחורי הפריצה ● מה היא מתכננת לעשות עם הכסף ומה יעלה בגורל כספי הלקוחות?

דליה קורקין, מנכ''לית ושותפה בחברת עמל ומעבר, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

דליה קורקין, מנכ"לית עמל ומעבר: "15% מהאוכלוסייה שלנו עברה את גיל מאה"

דליה קורקין, מנכ"לית ושותפה בקבוצת עמל ומעבר, שממעטת להתראיין בתקשורת, סיפרה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס על הדרך שעשתה מגזברית בקיבוץ עני לניהול חברה שהונפקה לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל ● על המשבר הכלכלי בקיבוצים: "כל שבוע הייתי צריכה לחפש את הדרך להביא כסף ולשרוד" ● ועל המעבר לבורסה: "אחריות עצומה כלפי המדינה וכלפי המשקיעים"

חוות שרתים / צילום: גלעד ארצי

מי ישלם, מי ישקיע ומי יישאר בישראל? המבחן של הממשלה הבאה בהייטק

העלאת המס על אופציות לעובדים, הסדרת חוות השרתים, השקעות ב־AI ובקוונטום והתמודדות עם חרמות ● הממשלה הבאה תידרש לקבל שורת החלטות שעשויות לעצב את עתיד ההייטק הישראלי ● מסמך של איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים מציג את הסוגיות המרכזיות

ליפ-בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Chiang Ying-ying

היום הגרוע של אינטל: מיליארדי דולרים נמחקו, ועובדים רבים בישראל נפגעו

תחזית מאכזבת והשבתת המפעל בקריית גת גררו את אינטל ליום המסחר הגרוע ביותר שלה זה 50 שנה ● הצניחה החדה קטעה רצף דוחות חזקים ומחקה סכומי עתק משווי המניות של העובדים, קרנות ההשקעה ובעל המניות הגדול ביותר שלה - הממשל האמריקאי

תקיפות בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

מקור מדיני בלבנון מזהיר מהיגררות למלחמה: "יחזיר אותנו לנקודת האפס"

בכיר לבנוני טען כי אזהרת חמינאי נועדה להפעיל את שלוחות איראן באזור ● המקור הזהיר כי כניסה לעימות תמוטט את מאמצי הממשלה ותהווה "התקוממות נגד המדינה" ● דובר משמרות המהפכה: "מוכנים יותר מאי פעם. אין מגבלות גיאוגרפיות" ● משרד החוץ של איראן הודיע כי הגדיר את הצי המלכותי וחיל האוויר של בריטניה "ארגוני טרור" ● דיווח: טראמפ ונתניהו שוחחו על רקע המתיחות עם איראן ● טראמפ עדיין לא הכריע אם לחדש את הלחימה, אך ההערכה היא שאם לא יהיה הסכם עד יום שני - קשה לראות איך ניתן יהיה להמשיך בדיפלומטיה ● עדכונים שוטפים

ניצן אבירן, ראש אגף כלכלה בקיבוץ הדתי, בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

שנתון התנועה הקיבוצית: שיעור הקיבוצים עם הון עצמי של יותר מ־100 מיליון שקל כמעט הוכפל

ניצן אבירן, ראש אגף כלכלה בקיבוץ הדתי, חשף בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס נתונים ראשונים מתוך השנתון ה־22, שטרם פורסם ● שיעור הקיבוצים עם הון עצמי של יותר מ־100 מיליון שקל עלה מ־20% ב־2009 ל־39% ב־2024, אוכלוסיית הקיבוצים כמעט הוכפלה מאז 2005, ו־64% מהקיבוצים מנהלים כיום את האנרגיה המתחדשת כענף עצמאי. "רשימות ההמתנה במרבית הקיבוצים גדולות מאוד"

דניאל שרייבר, ראסל אלוונגר, לירון אייזנמן / צילום: שלומי יוסף, מיכה בריקמן, ברצי גולדבלט

משיא כל הזמנים להתרסקות של 40%: טאואר נשאבת למערבולת השבבים ערב הדוחות

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע • יצרנית השבבים ממגדל העמק איבדה 4 מיליארד דולר משוויה מאז חודש יוני, אף שפעילותה נותרה יציבה ● המשקיעים מאבדים סבלנות? למונייד נחתכה ב-50% וצוללת לשפל של יותר משנה ● וגם: האבסורד של סיליקום: חזרה לרווח, העלתה תחזית - ונענשה במחיקת רבע משוויה ביומיים