גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

עופר מלכה / צילום: איל יצהר

הוועדה פסלה אותו מלכהן כמנכ"ל רש"ת. עכשיו מירי רגב מנסה לקדם אותו לדירקטור

לפני כשנתיים נפסל מינויו של עופר מלכה לתפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה ע"י הוועדה למינוי בכירים בחברות הממשלתיות, בנימוק של אי עמידה בתנאי הסף ● כעת, מנסה שרת התחבורה מירי רגב, לקדם אותו לתפקיד דירקטור ברשות שדות התעופה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בין ת"א לניו יורק: איפה צריכה להיות "ספינת-האם" של המשקיעים

בעוד שביצועי היתר של השוק המקומי נקטעו, והבורסה המקומית מדשדשת, וול סטריט ממשיכה לעלות, ולמשוך אליה חזרה את המשקיעים ● אבל ייתכן כי הבחירה הנכונה דווקא אינה בין תל אביב לניו יורק ● טור אורח

דורון כהן, נציב שירות המדינה / צילום: אבי אוחיון, לע''מ

כפי שפורסם בגלובס: נציב שירות המדינה הודיע על שינוי במכרזי הבכירים

נציב שירות המדינה הנכנס דורון כהן הודיע הבוקר למשרדי הממשלה, יחידות הסמך ומנהלי בתי החולים הממשלתיים על העברת מכרזי הבכירים מהנציבות למשרדים עצמם ● הסביר את המהלך כ"קידום מדיניות ההתייעלות ושיפור ניהול ההון האנושי במטרה לגייס את המועמדים המתאימים ביותר" ● משמעות המהלך היא שמשרדי הממשלה יוכלו זמן לוועדת הבוחנים כל עובד מדינה שיעמוד בתנאי המכרז שייקבעו

יוסי אסרף, ראש מועצת גבעת זאב / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

החשוד בשחיתות שנחקר השבוע: יוסי אסרף, ראש מועצת גבעת זאב

החקירה נפתחה כחקירה סמויה באמצעות מידע שהתקבל ביאח"ה, ועברה לחקירה גלויה, במסגרתה עוכב אסרף לחקירה, וכן בוצעו חיפושים בבתים ובמועצת גבעת זאב, ואף זומנו לחקירה בכירים נוספים במועצה

טהרן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

דיווחים באיראן: אין גישה לבנקים; כספומטים ומסופי אשראי מושבתים

דיווחים מאיראן מצביעים על שיבושים נרחבים במערכת הבנקאית, הכוללים השבתת בנקים, תקלות בכספומטים ובמסופי אשראי ופגיעה בפעילות המסחר השוטפת ● ההערכות נעות בין מתקפת סייבר רחבת היקף לבין ניסיון של המשטר לטשטש בעיות כלכליות חמורות

ראסל אלוואנגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: מיכה בריקמן

החברה שעשתה היסטוריה והקללה שעשויה לפגוע בה

חברת השבבים טאואר הפכה השבוע לישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר ● 10 החברות שהחזיקו בתואר לפניה, בהן נייס, מובילאיי וסולאראדג', איבדו בממוצע כמחצית משוויין בפסגה, כאשר בחלק מהמקרים מדובר אף בהתרסקות של 80% ויותר ● יוצאות דופן לטובה: מניות לאומי וצ'ק פוינט

משכנתא לדירה / צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: שוק המשכנתאות חשוף למשבר סאב-פריים

בדוח שערך על שוק המשכנתאות, מבקר המדינה מתריע כי חשיפת לווי המשכנתאות והגופים הפיננסיים בישראל למשבר בנוסח הסאב-פריים עלתה בעשור האחרון, אך הפיקוח על הבנקים כמעט לא שינה נהלים ● "העלייה בהיקפי המשכנתאות עלולה להוביל את המערכת הפיננסית לכשל מערכתי חמור", נכתב ● בנק ישראל: "דוח לא מקצועי, רצוף שגיאות וסתירות"

אסף גריס ושירי הייסר, מנכ''לים משותפים ראובני פרידן / צילום: סלע קפיטל

חצי שנה אחרי הפרידה מיד 2: משרד הפרסום ראובני פרידן יטפל במתחרה madlan

ראובני פרידן, שליווה את יד2 במשך כשמונה שנים, יעבור לטפל במתחרה madlan במסגרת תקציב פרסום המוערך בכ־10 מיליון שקל ● במקביל, רשת בראון שבשליטת ישראל קנדה מרחיבה את פעילותה באירופה ונכנסת לראשונה לשוק המלונאות בגרמניה ● אירועים ומינויים

נוחי דנקנר מגיע לדיון בבית המשפט, היום / צילום: עמירם גיל

"מרים ידיים, נתתי את כל מה שיש לי": נוחי דנקנר הוכרז כפושט רגל וינהל מגעים להסדר חוב

ההחלטה התקבלה לבקשת הבנקים, לאחר שדנקנר, לשעבר בעל השליטה באי.די.בי, לא עמד בהסדר החוב האחרון והסיר את התנגדותו להכרזתו כפושט רגל ● ביהמ"ש הוציא את הצו לפתיחת הליכים לחדלות פירעון, וכעת הבנקים ודנקנר צפויים לחדש את המגעים ביניהם להסדר חוב ● עד כה החזיר דנקנר כ-110 מיליון שקל ● אמר היום: "עשיתי כמיטב יכולתי לפרוע את חובותיי"

וול סטריט / צילום: ap

סערה מושלמת שתימשך כמה שבועות: מה חושבים המומחים על הכאוס בשווקים

הירידות החדות בוול סטריט בהובלת מגזר השבבים מעוררות שורה של שאלות ● בכירי המומחים בעולם התייחסו לכך ביממה האחרונה וניסו להעריך עד מתי המימושים יימשכו ועד כמה עמוק יגיעו

אייל רביד, מנכ''ל ובעלי רשת ויקטורי, בבית המשפט / צילום: גלובס

רשות התחרות: אייל רביד הבין היטב את משמעות ההתבטאויות בתקשורת

פרשת תיאום המחירים: החל שלב ההוכחות במשפטו של מנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד ● יחד אתו נאשמים איתן יוחננוף, בעלי רשת יוחננוף; אלעד חרזי, המשנה למנכ"ל יוחננוף; אפרים תשובה, מנהל סופר ברקת; והרשתות עצמן ● עוה"ד של רביד: "ניסו להלביש פה סיפור עברייני שלא היה" ● עוה"ד של יוחננוף: "התיק בנוי על הקשקשנות של רביד"

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות; מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● מניית יבואנית מוצרי הטבק גלוברנדס צנחה, לאחר שבוטל הסכם ההפצה שלה עם חברת JTI ● איי.סי.אל הודיעה על עסקת יצוא אשלג להודו בסך 144 מיליון דולר ● קבוצת דלק הרחיבה את תוכנית הרכישה העצמית ל-200 מיליון שקל ● דריכות לקראת הדוח הכספי של מיקרון שיפורסם הלילה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

המבקר: המדינה מאבדת מאות מיליוני שקלים מס משותפויות בשנה

ביקורת שערך מבקר המדינה על היבטים במיסוי שותפויות מעלה כי שותפים בשותפויות שעושות עסקאות במיליארדים לא הצהירו על היותם שותפים כלל או שהצהירו על הכנסות בחסר לצורכי מס ● עוד נמצא כי היעדר אכיפה נגד השותפים שלא מדווחים מוביל לאובדן מאות מיליוני שקלים מס בשנה ● משנת 2019 בוצעה חקירה אחת בלבד בעניינו של שותף אחד שלא דיווח על הכנסות השותפות

מנכ''ל פלסאנמור ד''ר אלעזר זוננשיין ומוצר החברה / צילום: פלסאנמור יח''צ

הסכם ההפצה בארה"ב שמקפיץ את מניית המכשור הרפואי הישראלית

פלסאנמור חתמה על הסכם מול חברת Ouma Health, חברת טלה-רפואה המתמחה בתחום ההריון והלידה ● חברת האולטרסאונד הביתי הונפקה בנאסד"ק בתחילת 2026 לאחר שקיבלה אישור FDA, מאז איבדה כ-40%

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית לעליון: מתנגדת להסכם הפשרה עם הוט מובייל

בהרב-מיארה הגישה ערעור לבית המשפט העליון בנוגע להסדר הפשרה בתובענות ייצוגיות נגד הוט מובייל ● לטענתה, ההסדר עלול להכשיר גבייה בניגוד לדין, ו"פיצוי הקופונים" עלול להפוך לכלי שיווקי במקום פיצוי אמיתי ללקוחות

פיטורים בהייטק / אילוסטרציה: Shutterstock

הצמצומים בחברת הסייבר סניק חוזרים: עשרות עובדים בישראל פוטרו

הקיצוץ בסניק יפגע במיוחד במרכז המו"פ בישראל, שכבר הצטמצם משמעותית בשנים האחרונות, על רקע מעבר פעילות לחו"ל ולחצים גוברים מתחרות מבוססת AI ● סניק, כמו מתחרותיה, הושפעו מהשקת עדכון התוכנה של קוד קלוד בחודש פברואר האחרון העוסק בסריקת קוד לאיתור פרצות סייבר

צילום: H. Rick Bamman

העבודה מהבית כאן כדי להישאר, גם אם חלק מהמנכ"לים לא אוהבים את זה

חברות גדולות ממשיכות להכריז על חובת חזרה למשרד, אך היקף העבודה מרחוק בארה"ב כמעט שאינו משתנה ● לאן הולכת המגמה, עבור מי מדובר ביתרון, ומי דווקא המפסיד?

טעינת רכבים חשמליים / צילום: Shutterstock

דוח המבקר: אין תוכנית מסודרת לפרישת עמדות טעינה לרכבים חשמליים

דוח מבקר המדינה, מצביע על פער חד בין זינוק במספר הרכבים החשמליים, לבין פריסת עמדות הטעינה – רק כ־5% יכולים להיטען במקביל ● עוד נכתב בדוח, כי המשרד להגנת הסביבה צריך להשלים את האסדרה בנוגע לסוללות כלי רכב חשמליים והיברידיים ● כמו כן, מצוין בדוח כי היקף הנזק הכספי של פליטות מזהמים לאוויר הגיעה בשנת 2024 לממדי עתק של כ-36.9 מיליארד שקל

מתוך עמוד האינסטגרם של נטפים טורקיה – חגיגה במפעל לציון יום הרפובליקה / צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של נטפים טורקיה, netafimturkiye

חמת עזבה את טורקיה. מי החברות הישראליות שממשיכות לפעול במדינה

סגירת מפעל הייצור של חמת באיזמיר באחרונה, מצטרפת לנסיגה מתמשכת של חברות ישראליות מטורקיה מאז אמברגו הסחר שהטילה אנקרה ב־2024 ● עם זאת, חברות בהן נטפים וטבע עדיין שומרות על דריסת רגל שקטה במדינה, בעיקר עבור פעילות מקומית

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתון הכלכלי שחזר לרמות של ה-7 לאוקטובר - והכוכבית

לאחר ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן, פרמיית הסיכון של ישראל צנחה לרמות שלא נראו מאז פרוץ המלחמה ● אלא שביחס למדינות בעלות דירוג דומה, ישראל נותרה גבוהה ● וגם: מה המשמעות עבור החלטת הריבית הקרובה?