גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

מכון ויצמן רחובות / צילום: איל יצהר

רוצים לדעת מי יזכה בבחירות? תסתכלו על הערים הללו

בכל מערכות הבחירות בשנים האחרונות, רחובות, פתח תקווה וחיפה מציגות תוצאות כמעט זהות למפה הפוליטית הארצית ● מומחים מסבירים איך מעבר של צעירים מתל אביב ופסיפס של שכונות שונות לגמרי מייצרים יחד את "הבוחר הממוצע" ● וגם: מדוע פוליטיקאים שבאים לחפש בהן קולות צפים מפספסים את המציאות?

אילון מאסק / צילום: ap, Mark Schiefelbein

תחזית האימה של אילון מאסק שמלחיצה את מניות ה-AI

מניותיהן של חברות תשתיות ה-AI קורוויב, נביוס ואיירן נסחרו במגמה מעורבת בוול סטריט, למרות שאילון מאסק הזהיר כי יותר מ-200 חברות בענף עלולות לקרוס ● לדבריו, החברות צברו חובות של מיליארדי דולרים למימון חוות שרתים ורכישת שבבים ומתקשות לגייס מימון נוסף

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: Shutterstock

בטורקיה תוהים: האם הבחירות ישנו את היחסים בין שתי המדינות?

כותרות העיתונים בעולם: בטורקיה עוקבים אחר הבחירות בישראל מחשש להסלמה בין המדינות, בניו יורק טיימס מתארים את הפחדים שמלווים את הבוחרים הישראלים, ובלבנון גוברת הביקורת על הממשלה בשל המשבר הכלכלי והכישלון בפירוק חיזבאללה מנשקו • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

מעבד BlueField-4 של אנבידיה. בעיגול: עלי גולשן / צילום: AP, Chiang Ying-ying, באדיבות אנבידיה

הבכיר מאנבידיה שמסביר איך פיתוח מישראל יפתור את אתגר אבטחת ה־AI

פיתוח סוכני הבינה המלאכותית נתקל במכשול אבטחה כשמערכות קיימות לא מותאמות להם ● עלי גולשן, מנהל בכיר באנבידיה, מסביר בראיון איך מפקחים על הסוכנים לפני שייגרם נזק לארגון: "לאבטח בכלים מסורתיים זה כמו לנהוג במכונית על מים"

עמית רוזנצוויג, מנהל השקעות בבית ההשקעות תמיר פישמן / צילום: באדיבות תמיר פישמן

מנהל ההשקעות שמסמן מניה אחת שתזנק ב־50% "בחישוב שמרני"

כשעמית רוזנצוויג, מנהל השקעות מתמיר פישמן, מסתכל על הבורסה המקומית, הוא מחפש הזדמנויות ספציפיות, "כי מניות בודדות סוחבות את המדדים הגדולים" ● הוא לא שותף לחששות מבועה בוול סטריט: "השוק לא יקר" ● ואוהב מאוד את מניית השבבים פריורטק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

טראמפ: הפסקת האש עם איראן הייתה "בזבוז זמן"

נשיא ארה"ב טען בעצרת בחירות במיסיסיפי כי לאיראן יש טיל שיוכל בעתיד להגיע לאירופה ואף לפגוע בסן דייגו ובסן פרנסיסקו ● במשמרות המהפכה מאיימים: "טהרן ערוכה לפעול נגד אויביה. ברשותנו טילים שטרם נחשפו" ● יו"ר הפרלמנט של איראן: "מצבו הבריאותי של מוג'תבא חמינאי תקין לחלוטין" ● הערכה: אם נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הרמטכ"ל זמיר לא ימשיך בתפקידו ● דיווחים שוטפים  

צילום: Shutterstock

לא בטוחים אם הודעת הבחירות היא פייק או לא? הכלים שיעזרו לכם להימנע ממתקפות סייבר

בתקופת הבחירות גוברים הסיכונים להפצת מידע כוזב ולניסיונות הונאה וגניבת פרטים אישיים ● כלים דיגיטליים מאפשרים לבדוק הודעות וקישורים חשודים לפני פתיחתם ● מומלץ להסתמך על מקורות רשמיים, להימנע מלחיצה על קישורים לא מוכרים ולא להפיץ מידע שלא אומת

קלפי / צילום: איל יצהר

שכר כפול, ימי חופשה ומי חייב להגיע: כל מה שכדאי לדעת על עבודה ביום הבחירות

יום הבחירות נחשב ליום שבתון בתשלום על חשבון המעסיק, אך מי זכאי לו, האם מותר לחייב אתכם להגיע למשמרת, ומתי הבוס עלול לעבור על החוק? ● גלובס עושה סדר

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

יספיק כדי להיכנס לכנסת? הפוליטיקאי שתרם לעצמו 744 אלף שקל

שר הכלכלה ניר ברקת השקיע 744 אלף שקל מכיסו בקמפיין הפריימריז בליכוד - סכום הגבוה כמעט פי שניים מתקרת ההוצאות למועמד מכהן ● למרות זאת הוא דורג רק במקום ה-15 בפריימריז ושובץ במקום ה-24 ברשימה לכנסת

ליפ-בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

למה משקיעי הקוונטום לא התרשמו והזווית הביטחונית - ארבע הערות על עסקת המיליארדים של אינטל

אינטל מהמרת על תחום המחשוב הקוונטי ורוכשת את הסטארט-אפ הישראלי Classiq ב-2.2 מיליארד דולר ● מה עומד מאחורי המהלך, איך הגיבו המשקיעים, מה הקשר למערכת הביטחון בארה"ב, וכמה הרוויחו המוסדיים?

פלטפורמת פולימרקט / צילום: Shutterstock

רמז לבחירות בישראל? בפולימרקט פספסו את התוצאות בסרביה ובברזיל

אומנם גדי איזנקוט ומפלגת ישר! מובילים את שוק הבחירות בפולימרקט הישראלי, אך מסתבר שאין בכך שום הוכחה וסימן למה שיקרה בבחירות ● לפעמים, כמו שקרה בברזיל ובסרביה, הדבר מוכיח בדיוק אחרת

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות חדות בסיום המסחר: ת"א 35 זינק ב-2% בהובלת מניות השבבים

מדד ת"א 35 זינק ב-2% בהובלת סקטור הטכנולוגיה ● פאלו אלטו טסה והובילה את המסחר ● אאורה נפלה בעקבות עסקת הענק לרכישת בית בכפר, מניית חברת הדיור המוגן המריאה ● מניית טאואר חזרה למקום השישי בטבלת שווי השוק המקומית ● מניית שטראוס נפלה חרף הפרסום על רווח ההון הצפוי ● בשוק המט"ח: הדולר המשיך להיחלש ונסחר סביב 3.08 שקלים

חברת קלאסיק / צילום: אייל טואג

עסקת הקוונטום הגדולה אי-פעם: אינטל קונה את קלאסיק הישראלית ב-2.2 מיליארד דולר

העסקה שמסמנת את כניסת ענקיות הטכנולוגיה למרוץ הקוונטי מציבה במרכז את הסטארט-אפ הישראלי שפיתח מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים ● קלאסיק משמשת מאות לקוחות אקדמיים ועשרות חברות, בהן BMW ו-HSBC, וכעת היא תהפוך למרכז הפיתוח הקוונטי של אינטל ● הקרנות אנטרי קפיטל ו-Team8, וכן הפניקס והמייסדים צפויים להרוויח מהאקזיט מיליוני עד מאות מיליוני דולרים

דין ליבנה, ממלא מקום מנכ''ל ועדת הבחירות / צילום: רועי ידובסקי, ועדת הבחירות המרכזית

מהפכת השקיפות בנתוני ההצבעה בישראל

ועדת הבחירות הציגה לראשונה נתוני הצבעה בזמן אמת עד לרמת השכונה והקלפי ● סמינר הקיבוצים מקימה פקולטה חדשה למקצועות הטיפול, שגריר יפן בישראל ביקר במטה טאואר על רקע הרחבת פעילותה במדינה, וגם: המנהלים הישראלים שיצאו למסע אתגרי בעקבות המדליסטים האולימפיים ● אירועים ומינויים

קלפי בבני ברק / צילום: Reuters, Nir Elias

"חצינו את כל השיאים": שיעור ההצבעה עד כה - 44.9%

יום הבחירות לכנסת ה-26: יותר מ-3 מיליון ישראלים כבר הצביעו ברחבי הארץ ● שיעור ההצבעה עד 14:00 עמד על 44.9% - שיעור ההצבעה הגבוה ביותר לשעה זו אי-פעם ● ועדת הבחירות הפיצה הנחיות להקלה על העומסים בקלפיות ● השקל מתחזק מול הדולר בניגוד למגמה בעולם ● 35 מפלגות מתמודדות על קולותיהם של 7.3 מיליון בעלי זכות בחירה ● כ-12,018 קלפיות פרוסות ברחבי הארץ ופועלות בין השעות 7:00-22:00 ● עדכונים שוטפים

עו''ד מאיה אשכנזי / צילום: דקלה שי

הג'וב החדש של יו"ר ועדת הערר המחוזית

עו"ד מאיה אשכנזי עוזבת את תפקידה לאחר שבע שנים ומצטרפת כשותפה בכירה למשרד כורש ושות', בו תקים מחלקה לתכנון תשתיות והיטלי השבחה ● בשופרסל נערכים להרחבת פעילות מוצרי החשמל ונפגשו עם ספקים בתערוכת קנטון בסין ● וגם: עובדי ישראכרט ובני משפחותיהם התנדבו בכפר עזה ● אירועים ומינויים

צעירים חוגגים את תוצאות ההצבעה בסרביה / צילום: ap, Marko Drobnjakovic

מחאת הסטודנטים שהפילה את נשיא סרביה הפרו־ישראלי

המחאה שהחלה בעקבות מותם של 16 בני אדם באסון בתחנת רכבת ב-2024 הפכה לתנועה פוליטית שסחפה מצביעים ממחנות שונים והביסה את מפלגת השלטון ● מבחינת ישראל, התבוסה של הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ' מעמידה בסימן שאלה את עתיד היחסים עם אחת מבעלות בריתה באירופה

ערוצים 11,12,13,14 לקראת יום הבחירות / צילום: צילומי מסך

עשרות מיליוני שקלים ביום אחד: האם ההשקעה בבחירות משתלמת לערוצים?

ערוצי הטלוויזיה הגדולים נערכים לייצר חוויית צפייה אינטנסיבית, עתירת טכנולוגיה ודרמה ביום הבחירות לכנסת, אך הנתונים מלמדים כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה בשיעורי הצפייה במשדרים ● בדקנו מה הם מתכננים הפעם כדי להטות שוב את הכף לטובתם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות: אופטימיות סביב הנפקת אנתרופיק דחפה את מניות הטכנולוגיה

נאסד"ק עלה ב-0.8% ● מיקרוסופט תציע פרישה מרצון לכ-60 אלף עובדים ● מניות הניאו-קלאוד עברו לעליות, למרות שאילון מאסק אומר שיותר מ-200 מהן עומדות בפני סגירה ● מטא ריכזה עניין לאחר שהכריזה על גיוס הון גדול למימון פעילות הבינה המלאכותית שלה ● ניצחונו של לולה בבחירות בברזיל הפילה את הבורסה במדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: מעיין טואף / לע״מ

העימות בין נתניהו לרמטכ"ל והאזהרה שהועברה בדיון

צה"ל ושב"כ: חוסלו שני מחבלי חמאס במרחב העיר עזה ● שר הביטחון כ"ץ: "לא הייתה שום כוונה ליזום התקפה על איראן לפני הבחירות" ● פגישה מרובעת בטהרן: בכירים מסעודיה, טורקיה ופקיסטן ייפגשו עם הנהגת איראן בניסיון לבלום את ההסלמה ● בעקבות החשש הגובר מהסלמה נוספת, אזרחי איראן פוקדים את תחנות הדלק, מושכים מזומנים ומודיעים שהם חולים כדי לא להגיע לעבודה ● עדכונים שוטפים