גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

קרנות הגידור בנאמנות מסכמות שלוש שנים / אילוסטרציה: Shutterstock

קרנות גידור עממיות: מה עשה מוצר ההשקעה שהושק לפני 3 שנים והפך ללהיט

קרנות הגידור בנאמנות צומחות בקצב מהיר מאז השקתן ב-2023, חולשות על כ-6 מיליארד שקל ומציגות תשואות גבוהות, גם אם הן גובות דמי ניהול יקרים ומתקשות להכות את מדדי השוק ● המנהל בקרן המצטיינת של הראל: "החזקנו המון מניות ביטוח, ביטחון ושבבים והשוק היה לוהט, אבל הורדנו חשיפה" ● וגם: סימן שאלה לגבי עתיד הקרנות

בג''ץ דן בעתירות נגד שינוי הוועדה לבחירת שופטים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

נשיא העליון יצחק עמית: "אנחנו בשינוי משטרי"

בג"ץ דן היום במשך 9.5 שעות בעתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● נשיא העליון יצחק עמית: "הד.נ.א השיפוטי עלול להשתנות, וזאת הסכנה העיקרית. כבר היום לא מקדמים שופטים בגלל שיקולים פוליטיים; כשהתיקון ייכנס לתוקף, זה יקרה פי ארבעה" ● לפי התיקון לחוק, חברי לשכת עוה"ד יוצאו מהוועדה לבחירת שופטים, ובמקומם ייכנסו משפטנים שייבחרו בידי פוליטיקאים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוסים של 13 מיליארד שקל בפחות מחצי שנה: למה הלקוחות נוהרים למיטב?

בית ההשקעות שבשליטת משפחות סטפק וברקת רשם 5 חודשים היסטוריים של גיוסי כספים בשוק הגמל מהמתחרים, בין היתר בשל שיקום היחסים עם סוכני הביטוח ● גם במור יכולים להיות מרוצים כשהם עקפו את אלטשולר שחם והפכו לגוף הגמל השני בגודלו בישראל

ד''ר זינגר במעבדה בטכניון / צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

אייס קפה עם אינסולין וחיסונים בבליעה: החוקר שמהנדס את העתיד בהשראת הגוף האנושי

מפגש מקרי במספרה שלח את ד"ר אסף זינגר להנדס ננו־חלקיקים בהשראת גוף האדם וחלב אם ● עם מיקרוסקופ במיליון אירו ומעבדה בטכניון שבה לדבריו "עושים קסמים, לא משוואות", הוא מפתח מנגנונים חדשניים להובלת תרופות דרך המעי או בהסנפה ישירות למוח - ומקווה להביא לפריצת דרך בטיפול בדלקות, בסרטן ובנזקים מוחיים קשים

מנכ''ל אפל היוצא, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

רגע לפני הפרישה, טים קוק מזהיר מגל התייקרויות. וזה לא ייגמר באייפון

מנכ"ל אפל היוצא, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי עליית מחירים של מוצרי החברה הפכה לבלתי נמנעת ● הסיבות: מחסור בשבבים קריטיים ושיבושי אספקה ● מיקרוסופט כבר מדווחת על משבר חומרה ב-Xbox, וכעת העיניים נשואות להשקת האייפון הבא

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

בניסיון להציל את מחנות הקיץ: ההצעה שתזרים 67 מיליון דולר לקופת סימד

מחזיקי האג"ח הישראלים של החברה הקורסת יתבקשו לאשר העמדת אשראי חירום בריבית של כ-11%, רובו מקרן כלירמרק, כדי לנסות ולפתוח את פעילות מחנות הקיץ שלה בארה"ב בסוף החודש

יוסי שריאל / איור: גיל ג'יבלי

יוסי שריאל מפקד 8200 לשעבר הקים סטארט-אפ חדש, ובונה על חוזים ממשלתיים

גלובס חושף כי מפקד יחידת העילית בזמן טבח 7 באוקטובר הקים לאחרונה חברה חדשה בתחום הנגשת ה–AI בשם עלמא לאבס, ומשווק את מוצריו לגורמים ממשלתיים

מושגים לאזרחות מיודעת. פרמיית סיכון / צילום: Shutterstock

מאז השבעת הממשלה לא נראה נתון כזה בשווקים. מה המשמעות?

פרמיית הסיכון היא מדד מרכזי להערכת איכותו של נכס פיננסי - וכשמדובר במדינות, יש לה השלכות מרחיקות לכת ● למה היא כל-כך חשובה, ואיך מודדים אותה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ורוניס וסימילרווב / צילום: ויקיפדיה הנדב הנכון

כשהאנשים האלה קונים מניות, כדאי לשים לב

בכל יום מתפרסמות עסקאות של בעלי עניין בחברות, ורובן לא שוות יותר מהערת שוליים ● אבל מה קורה כשמניה מתרסקת, ולקונה יש היסטוריה מוכחת של תזמון טוב - או כאשר כמה מהאנשים שיושבים הכי קרוב לעסק רוכשים באותה עת? ● הסיפור שלא כתוב בדוח האנליסטים

ביג פאשן גלילות / צילום: דרור מרמור

בביג מגלים: כמה תעלה סגירת המרכז בשבת

לקראת הדיון בעתירה הדורשת שעיריית רמת השרון תפעל בנושא, קבוצת ביג מודה במסמך רשמי כי לסגירת המתחם בגלילות בשבת עשויות להיות "השלכות כלכליות בסכומי עתק" ● גורמים בסביבת החברה טוענים כי עיקר הפגיעה צפויה בשוכרים, וכי חלק ממתחרותיה של ביג עומדות מאחורי המהלך ● מגישי העתירה מכחישים

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט, ומשה מורגנשטרן, מנכ''ל הנוסע המתמיד ופליי קארד / צילום: ענבל מרמרי, איה בן עזרי

שיווק אגרסיבי והאשמות: האם התחרות בין מועדוני הנוסעים הפכה פרועה מדי?

המעבר של מועדון הנוסע המתמיד של אל על מכאל לישראכרט הצית מאבק סוער על כ־550 אלף מחזיקי הכרטיסים ● כך למשל הופיעו ברשת מנועי השוואה עצמאיים שמציגים בכל פעם תוצאה דומה ● ובינתיים הרשת מוצפת בטענות על "אותיות קטנות"

מלון היוקרה The Yacht / צילום: איה בן עזרי

בהשקעה של מיליארד שקל: המלון החדש של פתאל

פתאל חנכה במרינה בהרצליה את מלון היוקרה The Yacht, בצמוד למלון הרודס הרצליה אותו השיקה לפני כעשור על אי מלאכותי ● ראש המוסד היוצא דדי ברנע ערך הופעה פומבית נדירה בפני בכירי המשק בכנס בנק הפועלים ● ונועה קירל השיקה את הסניף החמישי של Fashion Club, לצד הכרזה על קולקציה משותפת עם המותג ● אירועים ומינויים

מגדלי הארבעה / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

עורכי הדין הבכירים חברו למיזם מיוחד. עכשיו הוא נקלע לקשיים

חברת פרטנרס, המציעה שירותי משרד לעורכי דין עצמאיים בבניינים יוקרתיים בתל אביב, הודיעה ללקוחותיה כי נקלעה לקשיים ופנתה לבית המשפט "בבקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב" ● פרטנרס: "המטרה - הסדר מאוזן שיבטיח את המשך פעילות החברה"

מרדכי אלגרבלי / צילום: תמר מצפי

בגיל 82: המנכ"ל שנפרד מניהול חברת התרופות שייסד

מרדכי אלגרבלי פורש מתפקיד מנכ"ל רקח "מסיבות אישיות", לאחר שהוביל אותה במשך שלושה עשורים ● מניית החברה שבה שותפה גם קרן פימי צנחה ב-70% מאז השיא ב-2018

אלן גרינספן / צילום: ap, J. Scott Applewhite

"המאסטרו של וול סטריט": אלן גרינספן נפטר בגיל 100

האיש שניווט את הכלכלה הגלובלית במשך שני עשורים, טבע את המונח "אופטימיות בלתי מרוסנת" והותיר מורשת מפוארת אך שנויה במחלוקת - הלך לעולמו בביתו כתוצאה מסיבוכים של מחלת הפרקינסון

צעצוע של סיפור 5 / צילום: ap, Pixar

312 מיליון דולר בשלושה ימים: הסרט שעשה היסטוריה

"צעצוע של סיפור 5", שיצא בסוף השבוע האחרון, הפך במהרה לסרט האנימציה השני בהכנסותיו הראשוניות ● כך עקפו סרטי האנימציה את הסרטים למבוגרים

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

כדי להשקיע במוניות מעופפות צריך אורך רוח, ומי ירוויח מפריצת הדרך המדעית

פריצת דרך בפארמה עשויה לייצר רווח לחברות התרופות, ולא רק ● ארה"ב עלולה להפסיד במרוץ על מוניות אוויריות בגלל קרבות משפטיים ורגולציה ● ואירוע שהדגיש את פגיעותן של ענקיות התוכנה לצווארי בקבוק פיזיים בשרשרת האספקה של שבבים ● מדור חדש

תרחיש האימים של ההייטק הישראלי / איור: גיל ג'יבלי

"פיטורים המוניים בהייטק יפגעו גם ברואי החשבון, עורכי הדין וקרנות ההשקעה"

חברות הטכנולוגיה חוות "סערה מושלמת" שהגיעה גם לישראל, עם צלילת שער הדולר, מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים והצורך המיידי בהתייעלות ● בתוך חודש בלבד נפרדו החברות מאלפי עובדים - ואם הקצב יימשך, בתרחיש האימים, המספר יגיע ל־40 אלף עד סוף השנה ● מומחים מעריכים: עשרות אלפים בסכנת פיטורים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב, ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

ארה"ב הסירה את הסנקציות על נפט איראני ל-60 יום

עפ"י מסמך של המשרד לבקרה על נכסים זרים, ארה"ב מאפשרת כבר כעת הקלה משמעותית ומסירה את הסנקציות על הנפט האיראני עד 21 באוגוסט - זאת בהמשך למזכר ההבנות שנחתם בין ארה"ב לאיראן ובהמשך למו"מ שמתנהל בשווייץ

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הבורסה נכנסת לשבוע גורלי והאם הדולר יעשה קאמבק

השווקים יבחנו את עמידות מזכר ההבנות בין ארה"ב ואיראן ● בעוד שוול סטריט זכתה לרוח גבית מהעסקה, הבורסה בת"א פנתה לכיוון ההפוך וצנחה ● מניות השבבים בת"א סיימו שבוע בעליות ● חששות האינפלציה בארה"ב התרככו לנוכח הירידה במחירי הנפט, אך החלטת הריבית הניצית של הפד הקפיצה את הציפיות להעלאה בהמשך השנה ● וגם: הדולר מתחזק ברחבי העולם ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר