גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

מנורה מבטחים תיקנס ב-256 אלף שקל בשל עיכוב בדיווח על אירוע אבטחה

הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי מנורה מבטחים הפרה את חובת הדיווח המיידי על אירועי אבטחה חמורים, לאחר שדיווחה באיחור של למעלה משבועיים על אירוע שבו נחשף מידע אישי של מבוטחים לסוכן ביטוח שלא היה מורשה לעיין בו

כלי רכב שרופים ברחובות פריז / צילום: ap, Emma Da Silva

צרפת וגרמניה לא ראו נתון כזה כבר 15 שנה

תשואה על האג"ח הצרפתיות ל־10 שנים זינקה אתמול לרמתה הגבוהה מאז 2002, על רקע החששות מהגירעון ומהמשבר הפוליטי במדינה ● במקביל, המשקיעים נוהרים לאג"ח גרמניה וארה"ב, ותשואותיהן יורדות על רקע הירידות במניות והחשש מהיקף ההשקעות ב־AI הממומנות בחוב

צילומים: חיים גולדברג/פול פלאש90, שאטרסטוק

הפוליטיקאים חוקקו את חוק הספאם, ודאגו להחריג את עצמם

חוק הספאם מדלג על הפוליטיקאים ● העסקה שלא צלחה של קוקה קולה ● והעמותות שמופקרות תקציבית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סמ''ר רון יונתן רויטמן ז''ל וסמל יובל שי סוילם ז''ל / צילום: דובר צה''ל

שני לוחמי צה"ל נפלו בפיגוע הירי בצומת יהודה

סמ"ר רון יונתן רויטמן וסמל יובל שי סוילם נאבקו במחבלים - ונהרגו במהלך חילופי האש ● במערכת הביטחון בישראל מזהירים מהצהרות שיובילו לקריאה שגויה של המציאות, בעוד בטהרן מעריכים כי עימות הוא ודאי ועשוי לפרוץ עוד לפני פתיחת הקלפיות ● פיגוע ירי סמוך לצומת יהודה ● במקביל: המתיחות במזרח התיכון גולשת לזירות נוספות עם שורת יירוטים של טילים וכטב"מים חות'יים בסעודיה • עדכונים שוטפים  

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בירידות, על רקע הסערה בשווקים ברחבי העולם

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.1% ● מדד ת"א־נפט וגז טיפס על רקע העלייה במחירי הנפט בעולם, מניות הביטוח איבדו גובה ● כל השווקים המרכזיים בעולם נסחרו באדום, בשל המתיחות הגאופוליטית הגוברת והחששות מפני חידוש המלחמה נגד איראן ● לאלו הצטרפו גם החששות מפני הוצאות העתק של ענקיות הטכנולוגיה על AI והמשבר בצרפת

עמירם שחר, מייסד Upwind / צילום: Upwind

דיווח: אפווינד הישראלית סירבה להצעת רכישה ב-4 מיליארד דולר מדאטה דוג

זו הפעם השנייה שהמגעים לא מבשילים לעסקה, לאחר שבשנה שעברה נדונה רכישה בכמיליארד דולר ● אפווינד של עמירם שחר משלימה בימים אלה סיבוב גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של כ-3.8 מיליארד דולר, והיא נחשבת לאחת מחברות הסייבר הישראליות הצומחות בעידן שאחרי מכירת וויז

מוגתבא חמינאי / צילום: AP

צי מכליות הצללים של איראן נותר ללא נפט לאחר חודשים של מצור אמריקאי

לאיראן היו מיליוני חביות נפט גולמי על מכליות במימי אסיה, שסיפקו לה זרם הכנסות קבוע. כעת מלאי הנפט הזה אזל

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

המוכנות במערכת הביטחון - וההערכות באיראן: ישראל תתקוף ראשונה

בכיר ביטחוני איראני: אם יחוסלו בכירים - יעדים פוליטיים אמריקאים ייחשבו למטרות לגיטימיות ● דיווח: מאגרי הנפט הצפים של איראן התרוקנו לחלוטין ● מתקפה באיראן לפני הבחירות? ההתנגדות בצמרת מערכת הביטחון ● מקורות בארה"ב: מטוסי קרב ישראלים התקרבו לגבול איראן ● דיווח: משרד החוץ של ארה"ב נערך להורות לעובדי השגרירויות במדינות המפרץ לעזוב על רקע חשש מחידוש העימות עם החות'ים ● עדכונים שוטפים

אסף חורש ואייב פינקלשטיין, שותפים מנהלים בוינטאג' / צילום: תומר כהן

הברירה הטבעית של ההון סיכון כבר כאן: וינטג' הודיעה כי תשקיע בפחות קרנות

וינטג' מצמצמת את מספר קרנות ההון סיכון שבהן תשקיע ומתמקדת בקרנות מובילות, על רקע התשואות הנמוכות והשינויים הנגרמים מן הבינה המלאכותית ● קרנות ישראליות מתמודדות כיום עם קושי בגיוס הון ועם תחרות גוברת מצד קרנות ענק אמריקאיות להתחרות ולגייס משקיעים

מטוס של יונייטד איירליינס / צילום: Shutterstock, Felix Tchvertkin

משבוע הבא: חברת התעופה שמשיקה קווים חדשים לישראל

יונייטד מרחיבה את פעילותה בישראל עם טיסות לשיקגו ולוושינגטון, שיצטרפו לקו ניו יורק ולתוכנית לחידוש הטיסות לסן פרנסיסקו במרץ ● התרחבות התחרות בקווים לארה"ב כבר מתבטאת במחירים, עם ממוצע של כ־1,223 דולר לטיסה לניו יורק בנובמבר וצפי לירידה מתחת לאלף דולר בתחילת 2027

ניב סולטן בקמפיין פליי קארד / צילום: צילום מסך מיוטיוב

פליי קארד ופלייאול משקיעים כמעט אותו סכום, אבל רק אחד מתברג במדד הפרסומות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לחברת פרטנר, והאהובה ביותר לבנק הפועלים - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של כרטיס האשראי פליי קארד מתברגת במקום השני בזכירות ● ואיזה מותג נכנס לראשונה למדד?

מימין: ברט שאהין, מנכ''ל Redesign Health; פרופ' איל צימליכמן, נשיא ARC Global וסגן יו''ר Redesign Health; סטיבן קלאסקו, יו''ר הדירקטוריון; ופרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא

ביה"ח שיבא מוכר את פעילות החדשנות הגלובלית שלו בעשרות מיליוני דולרים

הרוכשת היא Redesign Health, המתמחה בהקמת קרנות לתמיכה במיזמים רפואיים ● שיבא יישאר מעורב ב-ARC Global ● מנהל החדשנות בבית החולים, פרופ' איל צימליכמן, ימונה לסגן יו"ר החברה הרוכשת ● מנכ"ל ARC: "נגיע ליותר שווקים, הרשת היא מכפיל כוח גדול"

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע מזהיר: "החלפת ריכוזיות בנקאית בריכוזיות מוסדית אינה תחרות"

ספי זינגר,יוצא נגד הקמת קונגלומרטים פיננסיים ומזהיר מפני ניגודי עניינים, פגיעה בתחרות ובצרכנים ● לדבריו, קרוב ל־60% מנכסי הגופים המוסדיים, בהיקף של יותר מ־3 טריליון שקל, מנוהלים בידי חמישה גופים בלבד

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

אחרי ישראייר וארקיע: גם אל על מקפיאה את הקו למרקש

לאחר שארקיע עצרה את מכירת הכרטיסים וישראייר הקפיאה את תוכנית ההתרחבות, כעת גם אל על דוחה את השקת הקו למרקש לפחות בחודש בשל היעדר האישורים הביטחוניים הנדרשים ● הנוסעים יוכלו לקבל החזר, זיכוי או להחליף יעד ללא עלות

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB/Ole Berg-Rusten

רבעון שחור לקרן העושר הנורבגית: הפסד של 30 מיליארד דולר בשל הטלטלה בשוק האג"ח

קרן העושר הריבונית הגדולה בעולם, שבשנים האחרונות הסיטה השקעות מחברות ישראליות, ייחסה את ההפסד העצום לביצועים הגרועים של שוק האג"ח ברבעון ● הקרן הודיעה בחודשים האחרונים כי תפנה יותר משאבים לתחום המניות ואף תסיט השקעות מאג"ח ממשלתי אמריקאי

ארגזי קלפי לקראת הבחירות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

וינטר וזליכה עשויים לאבד מיליונים. מה הסיבה?

פרויקט המטרו התקדם השבוע בצעד משמעותי. מהו? ● בכמה מוצעת למכירה מסעדת אורסולה הפופולרית שביישוב צוקים? ● וגם: באיזו עיר בישראל הכי קשה לקבלנים למכור דירות? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

בנייה חדשה במודיעין / צילום: Shutterstock

למרות ההתנגדות: אושרה שכונה חדשה עם 3,575 דירות במודיעין

הוועדה המקומית בתל אביב אישרה את תוכנית העיצוב לפרויקט של שיכון ובינוי בשדה דב, שיכלול גם שטחי מסחר ותעסוקה ● במודיעין אושרה הקמת שכונה חדשה עם 3,575 דירות, למרות התנגדות רשות הטבע והגנים ● רמ"י אישרה לקדם את הסדרת היישוב עזוז הסמוך לגבול מצרים, שבו מתגוררות כיום 18 משפחות ● חדשות השבוע בנדל"ן 

יהוד / צילום: כדיה לוי

ההיצע עולה פי עשרה על הביקוש: הערים שמוצפות במלאי עצום של דירות למכירה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● אישורים מואצים של תוכניות והפשרות קרקע גדולות בערים קטנות יחסית הביאו למצב של בנייה רבה, אך בשל האטה בשוק - קצב המכירות נמוך ● גלובס בדק באיזה עיר יש את היצע הדירות הגדול ביותר, איפה הכי קל למכור, והיכן היזמים מרגישים בטוחים

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

במשרד הבריאות מודים: זינוק בתלונות על התארכות זמני המתנה בעקבות רפורמת התפתחות הילד

המשרד פרסם את דוח נציבות קבילות הציבור לשנת 2025 ● אף שהדוח אינו כולל תלונות בנוגע לרפורמה שנכנסה רק בתחילת השנה הנוכחית, בנציבות כבר מזהים "עלייה משמעותית" בהיקף התלונות לאור ביטול ההחזרים על טיפולים פרטיים ● בגלובס נחשף החודש כי מנכ"ל המשרד בר סימן טוב הודה שזמני ההמתנה לא יתקצרו וכי אין כוונה לפרסם את הנתונים

מגדל משה אביב / צילום: Shutterstock

למה נתן חץ ודנה עזריאלי ויתרו על דירות במגדלים הכי נוצצים?

המגדלים שהיו אמורים לשלב תעסוקה, מסחר ומגורים הבטיחו מהפכה אורבנית, אך בפועל היזמים בוחרים לוותר על הדירות ● אתגרים הנדסיים, סכסוכי ניהול ופרמיה שלילית בשוק: כך חלום עירוב השימושים מתנפץ על קרקע המציאות