גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

השוכרים מתפשרים על איכות הדירות, ומעמד הביניים נוטש את השוק

ניתוח של מדדי הדירות ברבעון השני של 2026 מעלה כי מעמד הביניים מעדיף בימים אלה שלא לרכוש דירה, וכי שוכרים פונים לשכור דירות זולות יותר ואיכותיות פחות ● המחיר הממוצע לדירה שנרכשה ברבעון הגיע ל-2.435 מיליון שקל - שיא של כל הזמנים

יינות דומיין דה לה רומנה–קונטי / צילום: ap, Kin Cheung

הסומלייה ובקבוק הבורגון בשווי 36 אלף דולר שנעלם

יינות דומיין דה לה רומנה קונטי הם הנחשקים ביותר בעולם ● לכן הם גם מטרה מועדפת עבור פושעים

קניון שבעת הכוכבים בהרצליה (אילוסטרציה) / צילום: יח''צ

קצב של 15.4% בשנה: הצמיחה ברבעון השני הפתיעה בגדול. אבל יש כוכבית

נתוני הלמ"ס מצביעים על זינוק חד בתוצר לאחר הפגיעה שנרשמה ברבעון הראשון בעקבות מבצע "שאגת הארי", ועל עלייה גם ביחס לריבאונד הטיפוסי שמגיע לאחר סבבי לחימה ● הצריכה הפרטית, ההוצאה הממשלתית והיצוא זינקו, אך כשמשווים למחצית השנייה של 2025, התמונה מתונה יותר

מגדלי שרונה, תל אביב / צילום: Shutterstock

נתוני יד2 מגלים: אלה השכונות שבהן מחירי השכירות קפצו גבוה במיוחד

נתוני יד2 מלמדים כי בשכונת בית הכרם בירושלים ובשרונה בתל אביב המחירים עלו בשנה האחרונה בשיעור דו־ספרתי, גבוה בהרבה מהממוצע הארצי העומד על 4.4% ● בדירות שלושה חדרים העלייה חדה עוד יותר מאשר בדירות ארבעה חדרים ● ויש גם שכונות בתל אביב שבהן המחירים דווקא ירדו

הווירוס החדש שיצר כלי בינה מלאכותית / צילום: Samuel H. King et. al

מאחורי פריצת הדרך שהסעירה השבוע את עולם המדע

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד תכננו ויצרו מאפס וירוסים שתוקפים חיידקים עמידים, והוכיחו שכלי בינה מלאכותית כבר מסוגלים לכתוב קוד גנטי שעובד ● פריצת הדרך שהסעירה את עולם המדע השבוע מציגה הבטחה רפואית עצומה, אבל היא מגיעה גם עם חשש למרוץ חימוש ביולוגי

הוט מובייל / צילום: יח''צ הוט מובייל

חויבו על שירות שלא ביקשו: הוט מובייל תפצה את לקוחותיה בכ־15 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי בת"א אישר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית נגד הוט מובייל, שבמסגרתו יוענק פיצוי לכ־785 אלף מנויים שחויבו עבור "חבילת שיחות לחו"ל" ● היועמ"שית התנגדה להסדר, בין היתר בטענה שהוא מאפשר "הסכמה משתמעת" לשירות ● בית המשפט אישר את הפשרה, אך עיכב את ביצועה עד להכרעה בערעור, אם יוגש

פרופ' יעקב חן. מנהל מרכז רפואי מאיר מקבוצת מאיר / צילום: רמי זרנגר

"היו חסרות לנו ארבע מיטות. אמרתי: אלך לאיקאה": המנכ"ל שהפך בית חולים בינוני לגדול

פרופ' יעקב חן בא משושלת של רופאים, אבל בהתחלה לא התקבל ללימודי רפואה ● הוא הצטרף לעתודה צבאית, למד רפואת שיניים ורק כעבור זמן הגיע למסלול המיוחל ● בהמשך שירת בגבעתי, השתתף בטיפול בפצועים תחת אש והגיע אפילו לצבא האמריקאי ● היום הוא עומד בראש בית החולים שהפך למעסיק הגדול באזור ומספר: "מכתב הדחייה מאז אצלי במשרד ורק מתדלק אותי"

מלי וליאל יהלומי / צילום: שגרירות ישראל בווינה

האם המדינה יכולה לדרוש תשלום ממי שנעלם? השאלות העולות מפרשת יהלומי

מלי וליאל יהלומי, אם ובתה, אותרו בארגנטינה לאחר שבוע של חיפושים בינלאומיים, כשהן בריאות ושלמות וללא חשד לפלילים ● הפרשה, שלוותה בצו איסור פרסום ובחרושת שמועות, מעלה שאלות על סמכות המשטרה, שיתוף הפעולה עם רשויות זרות והעלות שנושאת המדינה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר יעל הדס / צילום: עוז שכטר

"אל תבנו על הירושה": הד"ר מהרווארד שמנפצת כל מה שידעתם על הפנסיה

שיחה עם ד"ר יעל הדס, ראשת התוכניות הבינלאומיות לכלכלה ברייכמן ● על הרגע שבו הבינה שלמרות המקצוע היא לא מבינה את תלוש השכר, ועל האמת מאחורי האמונות השגויות על פרישה - שגילתה כשלמדה את התחום ● איך להתכונן לפנסיה גם בגיל 40? פרק שני בסדרה

קתי ווד, וורן באפט, ריי דליו, ביל אקמן, גרג אייבל / צילומים: AP, REUTERS

משקיעי העל מסתערים על המניה הזו - אבל ביל אקמן מחסל בה החזקות

בימים האחרונים פורסם טופס F13 שחושף את ההשקעות של האנשים החזקים בוול סטריט ● ברבעון השני של השנה משקיעי העל הימרו בגדול על גוגל ו־SpaceX של אילון מאסק שהונפקה במהלך הרבעון ודווקא מניות השבבים חטפו מימושים

אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

הגוף שהפתיע לטובה אחרי שנתיים קשות: מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם ביולי?

חודש יולי אומנם היה חיובי בשוק המקומי, אך התחזקות השקל הקפיצה דווקא את הגופים מוטי חו"ל ואת מסלולי ה-S&P 500 ● אחרי שנים קשות, אלטשולר שחם וילין לפידות עם עוד חודש טוב, בו השיאו אומנם תשואה שלילית אך טובה מזו של המתחרות

חן ליכטנשטיין, רועי מן וערן זינמן, יאיר נחמד / צילום: נתנאל טוביאס, דוד זיסר

הישראלית שאיבדה כרבע משוויה - וזכתה להמלצה בפרמיה של כ-50%

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● צים זינקה בעקבות תוצאות כספיות חזקות של מתחרותיה בשוק התובלה הימית ● אחרי שהורידה תחזיות ואיבדה כרבע משוויה, נאייקס קיבלה המלצה שמשקפת לה אפסייד של קרוב ל-50% ● וגם: ההשוואה החריגה בין מאנדיי ל-SK Hynix הדרום־קוריאנית

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

הרוכשים שמשלמים עשרות אלפי שקלים רק כדי להיפטר מהדירה שקנו על הנייר

מהנתונים שנחשפו עולה כי רבים מרוכשי הדירות שביטלו עסקאות נקלעו לקשיי מימון, ולעתים לא שילמו דבר עד למועד הביטול ● אף שחוזי המכר כוללים לרוב פיצוי של 10% ממחיר הדירה, במקרים רבים המוכרים ויתרו על הסכום המלא והסתפקו בפיצוי חלקי

ג'ואי שוובל - מבעלי זארה / צילום: עינת לברון

זכיין זארה ישראל הפסיד לרשות המסים. כמה מס ישלם על כספים שמשך?

ג'ואי שוובל, זכיין זארה בישראל, יחויב במס בגין דיבידנד בשנים 2015-2017, זאת לאחר שבית המשפט קבע כי הכספים לא היו הלוואות אלא משיכות בעל שליטה ● השופטת: "אם המערער אינו מפריד בין החברות ובין האינטרסים שלהן ושלו, אין סיבה שהמשיב ינהג כך"

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

טראמפ מאיץ את ייצור המיירטים וחותם על שני הסכמים חדשים

ארה"ב מאיצה משמעותית את ייצור מיירטי ההגנה האווירית ● איחוד האמירויות מציגה מל"ט בסגנון "עשה זאת בעצמך" ● קוריאה העניקה לתאגיד מקומי חוזה לייצור המוני של רובוטים בלתי מאוישים ● והקרן שתשקיע מיליונים בחברות דיפנס-טק ישראליות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Khalil Hamra

ארדואן הטיל אמברגו, אבל הבנים שלו ממשיכים לסחור עם ישראל

כותרות העיתונים בעולם: נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן מיתג עצמו כדמות אנטי־ישראלית מובילה בעולם, אבל ההכנסות מישראל השתלשלו בכמויות גדולות לכיסי בניו; בארה"ב מודאגים לא רק ממלאי המיירטים המתדלדל, כי אם גם מהפסדי מל"טים במיליארדי דולרים; והחות'ים עשויים לדחוק את וושינגטון להכיר בעצמאות סומלילנד ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

בנקים בישראל

הבנקים נגד רשות התחרות: ההכרזה עלינו כקבוצת ריכוז ניתנה בחוסר סמכות ותזיק ללקוחות

ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים הגישו ערעור על החלטת הממונה על התחרות להכריז עליהם כקבוצת ריכוז ולהטיל עליהם הגבלות בתחום הפיקדונות ● לטענתם, רשות התחרות פעלה בחוסר סמכות ובניגוד לעמדת בנק ישראל, וכי ההתערבות דווקא עלולה לפגוע בתחרות

מאט אישביה. מוכן לשלוח יד לכיס / צילום: Reuters, IMAGN IMAGES

מלך המשכנתאות של אמריקה הפסיד 600 מיליון דולר ונזקק לחילוץ

המיליארדר מאט אישביה נקלע לצרות בעקבות ניסיון השתלטות כושל והימורים על הריבית בתזמון גרוע

אילוסטרציה: Shutterstock

איך למצוא את הנתון הכי חשוב בדוח כספי

פעם בשלושה חודשים מפרסמות החברות הציבוריות את תוצאותיהן העסקיות ומנחיתות על המשקיעים מאות עמודים של נתונים מספריים, טבלאות וניסוחים מעורפלים ● התוצאה היא בלבול שלעיתים גורם לתנודתיות במניה ● איך יודעים איזה נתון חשוב בלי לקרוא את כל הדוח, מתי שורת הרווח יכולה להטעות ולמה גם תוצאות פנומנליות עלולות לגרום לצניחת המניה? גלובס עושה סדר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בקריית מוצקין שפוצלה לשתי יחידות דיור?

דירה להשקעה בקריית מוצקין נמכרה ב־1.15 מיליון שקל לאחר ארבעה חודשים על המדף עם מחיר התחלתי של 1.35 מיליון שקל ● הדירה מפוצלת לשתי יחידות המושכרות יחד ב־4,500 שקל בחודש, ובעלי הדירות חתמו עם יזם על קידום תוכנית פינוי־בינוי ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון