גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

מייסד OpenAI סם אלטמן / צילום: ap

סטארט-אפ הצילום של הישראלי זיו עטר נמכר ל-Open Ai ביותר מ-300 מיליון דולר

לפי הוול סטריט ג'ורנל, מפתחת ChatGPT רכשה את Glass Imaging, שהקימו שני יוצאי אפל ומפתחת טכנולוגיית AI לשיפור איכות הצילום בסמארטפונים ● עוד לפי הדיווח, התוכניות לטכנולוגיה הנרכשת עדיין אינן ברורות, אך הרכישה מצטרפת למאמצי OpenAI לפתח מכשירים לצרכנים עם מעצב האייפון ג'וני אייב

ראש ממשלת קנדה מארק קרני ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evelyn Hockstein

שרטוט מחדש של הכלכלה המערבית? היוזמה של קנדה להצטרף לאיחוד האירופי

בניסיון להתמודד עם מלחמת הסחר שהכריז נשיא ארה"ב טראמפ, ראש ממשלת קנדה מארק קרני פועל לצרף את מדינתו לאיחוד האירופי כ"חברה מיוחדת", כולל סחר חופשי ותנועת תושבים ● בבריסל פתוחים לרעיון, בין היתר בגלל עתודות המחצבים והאנרגיה הגדולות של קנדה

מארק שפיצנגל, מייסד קרן יוניברסה / צילום: Reuters, BRENDAN MCDERMID

המשקיע שצופה ראלי מטורף – ואז קריסה גדולה

מארק שפיצנגל, מנהל קרן הגידור Universa המתמחה בהגנה מפני אירועי קיצון, סבור כי לבום ה־AI יש עוד לאן להתפתח – וצופה עוד ראלי "מטורף ואופורי" ואז קריסה היסטורית • ומה הוא מגדיר במפתיע כהשקעה הטובה ביותר שעשה?

גילעד אטשולר ואמיל וינשל / צילום: סם יצחקוב, ערן ירדני

145 מיליארד שקל מחסכונות הציבור עוברים ידיים: העסקה שמשנה את מפת הגמל והפנסיה

אחרי שאיבדו שני שלישים משווי השיא ונאלצו לראות את המתחרים חוגגים בראלי חסר תקדים, גילעד אלטשולר וקלמן שחם החליטו לחתוך עם אקזיט של מיליארד שקל ● מה התוכניות של הרוכשת, מי צריך לאשר את המהלך, ואילו שינויים צפויים לכ־2 מיליון חוסכים ולמאות עובדי אלטשולר שחם

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

האזהרה של יועץ ההשקעות לרוכשי S&P 500 - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

יועץ ההשקעות שמעדיף את מניות הפיננסים בתל אביב על פני ה-S&P 500 • המניה הביטחונית שצנחה ב-80% מהשיא ומחכה לתקציב משרד הביטחון • הבלבול בקרנות ההשתלמות: מדוע מסלול "עוקב מדדים" מציג רמת סיכון שונה בכל גוף? • חגיגת החוב בבורסה שהגיעה לשיא של 177 מיליארד שקל בשנה העברית • וגם: האנליסטים שמעריכים כי הראלי באנבידיה רק החל

קמפיין של אלטשולר שחם / צילום: צילום מסך מיוטיוב

עסקת אלטשולר שחם-ווישור: מה יקרה לתקציבי הפרסום?

עסקת אלטשולר שחם–ווישור עשויה לערבב מחדש גם את שוק הפרסום: תקציבים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מונחים על הכף, ובינתיים המשרדים הגדולים שמטפלים במותגים מחכים לראות אם תבוצע סינרגיה בין החברות ● וגם: פתאל מרחיבה את הפעילות ביוון ורוכשת מלון שני באתונה ב-25 מיליון אירו ● אירועים ומינויים

אלטשולר שחם

800 עובדי אלטשולר שחם התעוררו לבוקר של שאלות. מה יעלה בגורלם

חברת הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם נמכרת לחברת הביטוח ווישור, בעסקה שמעלה שורת שאלות לגבי עתידה ● ככל הידוע, כל פעילות הגמל והפנסיה תעבור במלואה לפעול תחת החברה החדשה, כולל צוות העובדים ואנשי ההשקעות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

סופה של עסקה? רשות התחרות לא רוצה את חברי יוניון בדירקטוריון כאל, והמכירה עלולה לקרוס

רשות התחרות דורשת מיוניון להגביל את מעורבותה בניהול כאל, מחשש לניגוד עניינים ולזרימת מידע עסקי בלתי מוגבל ● יוניון מתנגדת, והדרישה עלולה להביא לפיצוץ העסקה ● נפילת העסקה תותיר את דיסקונט מול קושי משמעותי למכור את כאל ולעמוד בדרישות חוק שטרום

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

2 עסקאות החזירו צבע למניית ארית: "יעמיקו נוכחות בשווקים אסטרטגיים"

עסקה בהיקף כ–16 מיליון דולר עם לקוחה בהודו תגדיל בטווח הקצר את התפוקה במפעל בשדרות º זכתה גם במכרז לאספקת מרעומי ארטילריה בדרום אמריקה

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

הכלכלן הראשי באוצר קורא לקצץ בהטבות מס: נקבל יותר מסים מצריכה מאשר מחיסכון

החיסכון הגבוה אומנם מספק יציבות למשקי הבית, אך הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון מזהיר כי הוא עלול גם לבלום את הצמיחה ● הטבות המס במוקד ● אפקט העושר, פרויקט מיוחד

אמיל ויינשל / צילום: רמי זרנגר

המנהל שחזר כבעלים והמיליארדר עם אקזיט הענק: הרוכשים של אלטשולר שחם

אמיל ויינשל וצבי ברק חברו ב-2021, ומאז חוו רכבת הרים שמסתיימת כעת במגעים לרכישת פעילות הגמל של אלטשולר שחם ● כך נראתה הדרך של המנהל הבכיר מתחום הביטוח והמשקיע שחתום על אקזיט בתחום המכשור הרפואי

ווישור / צילום: רמי זרנגר

העסקה נחתמה: אלטשולר שחם ייפרדו מפעילות הגמל ויקבלו מיליארד שקל

העסקה לרכישת פעילות הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם תתבצע במשותף עם יאיר לוינשטיין שיגדיל את חלקו ל-25% ● גילעד אלטשולר ורן שחם ימשיכו להחזיק בפעילות הפרטית של בית ההשקעות ● עבור הרוכשת - חברת הביטוח ווישור - מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית

 

אילוסטרציה: Shutterstock

מכה לקבלנים: העיריות יוכלו לגבות אגרות בנייה במיזמי מחיר למשתכן

הרכב של 3 שופטי עליון הפך את הכרעת המחוזי וקבע כי הדירות המוגרלות בפרויקט בבית שמש לא עומדות בתנאים לקבלת פטור מאגרת בנייה ● הפסיקה התקדימית משליכה על שורת תביעות להשבת אגרות בסכום מוערך של מאות מיליוני שקלים

דגמי הפרימיום כבר בדרך / צילומים: יח''צ

פרימיום במחיר נגיש: גל הרכבים החדשים שבדרך לישראל

יצוא הרכב הסיני שובר שיאים, והגל הבא מתמקד יותר ויותר גם בדגמי פרימיום מתקדמים וזולים יחסית ● אל ישראל צפויים להגיע דגמים כמו זיקר 7GT, שיאומי YU7 ו-BYD BAO 5, עם מפרטים מרשימים ומחירים תחרותיים ● גם מותגים מערביים, כמו לנדרובר, נשענים יותר על טכנולוגיה וייצור סיניים ● השבוע בענף הרכב

נטלי משען זכאי / צילום: איליה מלניקוב

חתומה על חילוץ ענק, הובילה את מכירת סלקום ומנהלת נדל"ן בעשרות מיליארדים

"אחרי שנה וחצי בגב-ים אני יכולה להגיד שדברים שחשבתי שיהיו לי קלים - קשים לי, ולהפך. כשישבתי בדסק"ש נראה לי שבחברות מבוססות כמו גב-ים עובדים בנינוחות, בפועל זה נון-סטופ" ● שיחה קצרה עם נטלי משען זכאי, מנכ"לית חברת הנדל"ן גב-ים

מבצעי קבלנים (ארכיון) / צילומים: דרור מרמור, פולי טובמן, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ההזדמנות והסכנה של מבצעי 80/20 למשקיעים

הפיתוי לרכוש נכס להשקעה עם הון של עד 20% מערך הנכס, הוביל משקיעי נדל"ן לרכוש דירות במבצע ● אלא שמאחורי ההזדמנות עומדות גם לא מעט סיכונים, שאת חלקם אפשר גם לגדר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב: הבנקים משכו למעלה, הקלינטק והטכנולוגיה הכבידו

המסחר הסתכם במגמה מעורבת, כשמדד ת"א 35 ננעל בעלייה קלה ואילו ת"א 90 רשם ירידה מזערית • השקל נחלש בחדות, והדולר מטפס מעל ל-3.05 שקלים • בעוד שסקטורי הפיננסים והביטוח דחפו את השוק עם עלייה של כ-1.2%, מניות הקלינטק והאנרגיה בלטו באדום ● ארית תעשיות זינקה על רקע עסקאות ענק; מניות השבבים נחלשו כחלק מהמגמה העולמית ● עסקת הענק בשוק ההון: אלטשולר שחם ו-ווישור מזנקות עקב ההודעה על רכישת פעילות הגמל והפנסיה לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל

עמוס אוזן ועו''ד אשר אלבז / צילום:  שלו מן, יח''צ

"בצ'כיה אין מס רכישה גם על דירה עשירית"

הקירבה והמחירים האטרקטיביים הפכו את קפריסין ויוון ליעדים מובילים עבור משקיעי הנדל"ן הישראלים, אבל מי שמוכן קצת להרחיק יכול למצוא הזדמנויות נוספות ● לא משקיעים עם העדר: חלק ב'

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש פינה משפחה שהתגוררה יותר מעשור ברמת השרון. זו הסיבה

בעקבות תביעת רמ"י, אב ושלושת ילדיו יפונו ממתחם של 30 דונם בשרון בו התגוררו במשך למעלה מעשור ● הבן ניסה להסתיר את חלקו של אביו המנוח בביתו כדי לא לחלוק עם אחיותיו ● וביהמ"ש דחה תביעת אישה לחלוקה לא שוויונית של הפנסיה לאחר הגירושים ● 3 פסקי דין בשבוע

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

"כשל מתמשך": היזם איבד את הזכות לתקן את ליקויי הבנייה וישלם 1.5 מיליון שקל לדיירים

ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע כי אף שלדיירים הייתה תרומה לאי־תיקון של ליקויי בנייה, היזם לא יורשה לטפל בהם וישלם על תיקונם ● זאת בעקבות אובדן האמון בין הצדדים והסיכוי שאם התיקון ייעשה ע"י החברה, הוא יהיה מוקד למחלוקות עתידיות