גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

אל על, ישראייר וארקיע מוציאות טיסות חילוץ לדובאי. כמה זה יעלה?

חברות התעופה הישראליות נערכות להשבת ישראלים שנתקעו בדובאי בעקבות השעיית הטיסות של פליי דובאי ● אל על תפעיל ממחר טיסות חילוץ מיוחדות במחיר אחיד של 249 דולר לכרטיס, בעוד ישראייר תוציא שתי טיסות חילוץ שמתוכננות כבר מחר במחיר של 299 דולר, וארקיע תפעיל מערך טיסות מיוחד ב-279 דולר

זנב המטוס של פליי דובאי נפגע כתוצאה מהצניחה המהירה / צילום: לפי סעיף 27 א'

"תקרית" ו"ריב בין טייסים": איך מסקרים בעולם את טיסת פליי דובאי

באיחוד האמירויות מנסים להקטין את האירוע עם טיסת פליי דובאי לישראל, שנחתה בסעודיה בשל מה שמסתמן כניסיון לפיגוע ● בבריטניה חלק מכלי התקשורת דיווחו על האירוע כ"ריב בין הטייסים", בעוד שאחרים ציינו שמדובר בטרור

דובאי / צילום: ap, Kamran Jebreili

אל על, ישראייר וארקיע יחזרו לטוס לדובאי אחרי יותר מחצי שנה

האירוע החריג בטיסת פליי דובאי היום הוביל דווקא להתקדמות במגעים הביטחוניים בין ישראל לאיחוד האמירויות • לאחר חודשים שבהם חברות התעופה הישראליות לא טסו למדינה, האמירתים הסכימו לדרישות האבטחה של גורמי הביטחון, ואל על וארקיע כבר נערכות לחידוש הקו ● במקביל דווח כי טיסות פליי דובאי לישראל יושעו בימים הקרובים, ובמקומן יפעלו טיסות חילוץ של החברות הישראליות

מטוסים של פליי דובאי ואתיחד / צילומים: רויטקס, שאטרסטוק

הדרמה באוויר חשפה את התלות הישראלית בחברות התעופה מהמפרץ

טיסת פליי דובאי לישראל התריעה על ניסיון חטיפה אפשרי - וחשפה את הסיכון לישראלים בטיסות למפרץ ● השב"כ לא מאשר לחברות ישראליות לטוס לאזור, אבל הישראלים לא עוצרים - 7% מהתנועה בנתב"ג שייכת לאיתיחאד ולפליי דובאי

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

טראמפ: "טייס המשנה היה טרוריסט או משוגע. אינסטלטור הציל את המטוס, זה מדהים"

נשיא ארה"ב סיפר הלילה כי שוחח עם נתניהו על התקרית בטיסת פליי דובאי: "אינסטלטור ישראלי שמע את הצעקות, נכנס לתא הטייס והרים את הסטיק לפני שהמטוס התרסק" • נתניהו בראיון ל־CBS: "אני לא חושב שזו הייתה חטיפה, האירוע נראה כמו ניסיון התאבדות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; התשואות שוב זינקו

נאסד"ק עלה ב-0.2% ● אינפלציית ה-PCE בארה"ב עומדת על 3.4%, פחות מהצפי ● הפג-לויד לא מוותרת - בכוונתה להגיש הצעה מתוקנת לרכישת צים ● המנכ"ל ינון קרייז עוזב את מאטל ● ההסתברות להעלאת ריבית נוספת באוקטובר נחתכה ל-50% ● מיקרון תפרסם את תוצאות הרבעון הפיסקלי הרביעי אחרי הנעילה

ינון קרייז, מנכ''ל ויו''ר ענקית הצעצועים מאטל, בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים / צילום: תמר מצפי

הישראלי שפורש מניהול ענקית הצעצועים ועשוי להצטרף לפרמאונט־וורנר

ינון קרייז, שהוביל את מאטל מאז 2018, יפרוש מתפקידו ב־2 באוקטובר ● המהלך מגיע לאחר תקופה שבה מאטל הרחיבה את פעילותה מעבר לצעצועים, בין היתר באמצעות הסרט "ברבי" ● לפי דיווחים: קרייז בדרך לתפקיד בכיר בפרמאונט־וורנר ברדרס אם תושלם עסקת המיזוג

האסטרטג הראשי של מורגן סטנלי: “הייתי מברך על תיקון של 5%-10% בוול סטריט” / צילום: ap, Seth Wenig

האסטרטג שמייחל לירידות בוול סטריט - והסיבה

מייק וילסון, האסטרטג הראשי של מורגן סטנלי, מעריך כי ירידה מתונה במניות עשויה לסייע לשוק ולהפחית את הסיכון לתיקון חריף יותר בהמשך

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בחוזים העתידיים בוול סטריט בהובלת מניות הטכנולוגיה

תשואת האג"ח ל-30 שנה בבריטניה ברמתה הגבוהה מאז 1998, גם התשואה לעשור בארה"ב בשיא חדש ● נפט מסוג ברנט שוב מעל 100 דולר ● בורסת טוקיו זינקה במעל 3% בהובלת מניות השבבים, בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות של ענקית השבבים מיקרון ● המשקיעים ימתינו בדריכות לדוח התעסוקה בארה"ב שיפורסם מחר

בר רחמים / צילום: רבקה שמעוני

התשואה שלה נמחקה בגלל מניה אחת, והיא עדיין חולמת לפרוש מהעבודה בגיל 40

בר רחמים (31) גדלה בבית שלא היה בו כסף, ויתרה על טיולי צופים והחלה לעבוד בגיל צעיר, אך נשבעה ש"לא אעבוד פול טיים ג'וב עבור שכר מינימום" ● באמצע שנות ה־20 נכנסה לשוק ההון במטרה "לצאת לחופש כלכלי" בגיל צעיר, בהשראת הבלוג של הסולידית

איור: גיל ג'יבלי

איך מקבלים תשואה דולרית של 5.5% בשנה? "יש לא מעט חלופות"

ברוקר הביטוח האמריקאי Aon גייס 14 מיליארד דולר באג"ח וזכה לביקושים של פי 5 מהסכום שהציע למשקיעים ● מה שמלמד איך ברקע הטלטלה באג"ח הממשלתיות, אג"ח חברות הפכו להזדמנות ● ואיך המשקיע הישראלי יכול להיחשף לאגרות בחו"ל? ● גם בגרסת הפודקאסט 

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

כשריבית האג"ח מתחילה לכאוב: הראסל 2000 נגרר מאחור

בעוד מדד S&P 500 מחזיק מעמד מול הלחץ שמפעילות התשואות הגבוהות באג"ח ממשלת ארה"ב על השוק, הרי שבמדד המניות הקטנות יותר חשים היטב את התייקרות עלויות המימון והאשראי

נתב''ג / צילום: מיכל אלוני

מומחה התעופה שמעריך: כך ייראו השמיים ביום שאחרי ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי

בעקבות ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי, החשדנות כלפי חברות התעופה הזרות גוברת, ולכן "החברות הישראליות בהחלט יהיו פופולריות יותר כעת" - כך אומר לגלובס מומחה התעופה ד"ר עוזי פרוינד-פיינשטיין, ומביא כראיה את הזינוק במניות ישראייר ואל על ● וגם: כיצד תושפע איתיחאד איירווייז - אחת החברות הדייקניות יותר בנתב"ג?

הקרבות שהתחוללו בכבישים ב-7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אחרי מאבק: העליון אישר לפרסם את שמו של קמ"ן אוגדת עזה ב-7 באוקטובר

בית המשפט העליון התיר לפרסם את שמו של סגן-אלוף אריה עמידרור, ששימש קצין המודיעין של אוגדת עזה בזמן מתקפת ה-7 באוקטובר ● עמידרור, בנו של האלוף במיל' יעקב עמידרור, ניהל בחודשים האחרונים מאבק משפטי נגד סיום שירותו ונגד פרסום זהותו ● בצה"ל כבר נקבע כי הוא נושא באחריות פיקודית לכשלים שקדמו לטבח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: איל יצהר

רשות המסים מציגה: כך ייעשה לאיש שמנסה להנגיש נתונים לציבור

אתר "גרסאות לעם" של עו"ד גיא זומר הוקם לפני ימים אחדים, במטרה לרכז במקום אחד את כל מאגרי הנתונים הממשלתיים, בעיקר נתוני נדל"ן ועסקאות נדל"ן ● בין המאגרים המרכזיים שמהם "שאב" נתונים נמצא אתר "מידע נדל"ן" של רשות המסים, שכעת נחסם לשימוש בשבילו ● אתר הנדל"ן הממשלתי עודנו פתוח, אך הנתונים בו חלקיים

שרון רייך, מנכ''ל איילון ביטוח / צילום: רמי זנגר

"היא מתחרה קשה ומזיזה את המחט": המהפך באיילון והאם יש עוד אפסייד במניה

בשלוש שנים זינקה מניית איילון מעל 1,200%, כשהיא מותירה אבק לחברות הביטוח הגדולות ● בשוק מייחסים את השינוי ב־DNA למנכ"ל שרון רייך, שחתך פעילויות מפסידות ומקים מחדש את זרוע הגמל ● אך גם האתגרים גדולים: חיתום חלש ברכב וסוגיית הרגולציה לנוכח עסקת אלטשולר

יותם שגב, מייסד-שותף ומנכ''ל Cyera / צילום: נטאשה זריקר

מוביל חברת סייבר בשווי 12 מיליארד דולר: מי היזם הישראלי שנכנס לרשימה היוקרתית של TIME?

יותם שגב, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר הישראלית סייארה נכלל ברשימת 100 הכוכבים העולים של מגזין TIME לשנת 2026 ● זאת על רקע אתגרי האבטחה שמביאים עימם סוכני ה-AI והצמיחה המהירה של החברה, שהגיעה לאחרונה לשווי של 12 מיליארד דולר ● במקביל, ישראלית נוספת ברשימה: חברת הכנסת נעמה לזימי שנבחרה בקטגוריית המנהיגים וקובעי המדיניות

אוניית צים / צילום: Craig Cooper

בין הפוליטי לעסקי: מה יעלה בגורל עסקת צים?

העסקה חזרה לנקודת הפתיחה, אבל בקרן פימי ובהפג לויד כבר עובדים על הכנת בקשה חדשה ● אפילו מעורבות המשנה ליועמ"ש לשעבר אבי ליכט, שניסה לדחוף את העסקה, לא הצליחה להציל אותה ● השאלה היא האם למרות האינטרסים הפוליטיים, יש לעסקה עדיין סיכוי?

המפגש בין רה''מ נתניהו לנוסעי טיסת פליי דובאי הערב / צילום: קובי גדעון, לע''מ

הנוסעים של פליי דובאי נחתו בישראל; נתניהו שוחח עם בן זאיד בעניין אבטחת המטוסים

על רקע התחזקות החשד למניע לאומני, הנוסעים הישראלים הגיעו לארץ • רה"מ נתניהו קיבל את פניהם ושמע את עדותו של ישראלי שנטרל את טייס המשנה • בנתב"ג נערכו בכוחות מתוגברים לחזרתם ● בירושלים ממתינים לתוצאות חקירת טייס המשנה העומאני, שניסה לפי החשד לרסק את המטוס ● ראש המוסד מנהל את החקירה • עדכונים שוטפים 

ג'ון הילי, שר האוצר של בריטניה / צילום: ap

מעל 6%: תשואות האג"ח הבריטיות בשיא של שלושה עשורים

העלייה נובעת בעיקר מחשש לאינפלציה ממושכת, מחירי אנרגיה גבוהים וריבית שתישאר גבוהה לאורך זמן ● במקביל, הגדלת הוצאות הממשלה והחוב הגבוה מעוררים חשש בשווקים לגבי יכולתה של בריטניה לממן את התחייבויותיה ● אנליסטים: "בריטניה צפויה להיות הכלכלה המפותחת שתיפגע הכי קשה מהאירועים במזרח התיכון"