גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

ההמצאות שהתגלו בטעות ושינו את העולם / אילוסטרציה: Shutterstock

10 המצאות ששינו את העולם והתגלו בטעות

מהקורנפלקס ועד קוצב הלב, כמה מהמוצרים האהובים והשימושיים ביותר בעולם נולדו דווקא משגיאות, תקלות וגילויים מקריים

צילומים: רויטרס ושאטרסטוק

הפיזיקאים שמערערים על כל מה שידוע לנו על היקום

מאמר שפרסמו לאחרונה שלושה פיזיקאים מעלה את האפשרות שהזיכרונות שלנו הם לא יותר מאשליה שנוצרה בעקבות יקום כאוטי ● שניים מכותביו מסבירים לגלובס איך זה קשור לאפשרות שהזמן נע לא רק קדימה, לפיזיקאי שהתאבד ב־1906 ולבינה המלאכותית

יריב גרינברג / צילום: שלומי יוסף

שנים הוא לא משך משכורת. עכשיו הוא מוביל את אחד הקיבוצים העשירים בישראל

מעברות החל את דרכו העסקית עם הקמת מפעל מטרנה המיתולוגי, שנמכר בהמשך לאסם ● מאז יצא לסדרת רכישות, שהפכו אותו לבעלי שבע חברות - ומיצבו אותו בעשיריית הקיבוצים העשירים בישראל ● המנכ"ל יריב גרינברג מספר איך מקבלים החלטות כשבעלי המניות הם גם החברים במשק, ומה עומד מאחורי היציאה מהבורסה

הסנאטור לינדזי גרהאם / צילום: ap, Meg Kinnard

תומך נלהב של ישראל, מתנגד חריף לאיראן: הסנאטור לינדזי גרהאם הלך לעולמו במפתיע

הסנאטור הוותיק, שהלך לעולמו בסוף השבוע בגיל 71, היה במשך יותר מ-30 שנה מן הדמויות שעיצבו את מדיניות החוץ של המפלגה הרפובליקאית ● עבור ישראל הוא ייזכר לא רק כפוליטיקאי אמריקאי בכיר, אלא כאחד הקולות הבולטים והנאמנים ביותר שפעלו למען חיזוק הברית בין ירושלים לוושינגטון

איתמר פורמן, מעיין אדם וליאור רביב / צילום: אבשלום ששוני

מעיין אדם ומועדון Mami משיקים כרטיס חדש עם ישראכרט

הכרטיס החדש מציע שורה של הטבות, ובראשן פטור קבוע מדמי כרטיס ללא תנאי סף ● כנהוג בלא מעט חברות גדולות, הכרטיס מציע גם תוכנית נאמנות שבמסגרתה ניתן לצבור מטבעות שייקראו Mami Money, ולממש אותם ברשתות ובבתי עסק שונים

עופרה שטראוס / צילום: איל יצהר

בית ההשקעות וענקית המזון שנכנסו לרשימת הגורמים הריכוזיים במשק

ועדת הריכוזיות עדכנה את רשימת הגורמים הריכוזיים לשנת 2026 ● נכנסו לרשימה: יצרנית המזון והקפה שטראוס ובית ההשקעות איילון

אמיר קטאר לשעבר חמד בן חליפה אל ת'אני / צילום: ap, Hatem Moussa

האיש שהביא את חמאס לדוחא הלך לעולמו

חמד בן חליפה אל-ת'אני, האמיר לשעבר שהפך את קטאר לשחקנית מפתח בעולם הערבי והבינלאומי, מת בגיל 74 ● הוא היה בעל מערכת יחסים עמוקה עם גורמים אסלאמיסטיים וסלל את הדרך של בכירי חמאס לקבל מחסה בדוחא בירת קטאר

רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: ap, Hussein Malla

הוויתור של ארדואן במטרה לקבל מטוס F-35 מארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: נשיא טורקיה מעוניין למכור את מערכת ההגנה האווירית הרוסית שמנעה ממנו לקבל מטוסי F-35 בעבר, קטאר רושמת נזקים אדירים כתוצאה ממבצע "שאגת הארי", והחברות של איל וולדמן ואיש העסקים הפלסטיני הסתיימה אחרי המלחמה ● כותרות העיתונים בעולם    

לנדמרק מגדל B / הדמיה: ישר אדריכלים

בכמה נמכרה דירה בקומה ה-33 בתל אביב?

שתי עסקאות בוצעו לאחרונה בפרויקט לנדמרק בשרונה: הבניין שבו בוצעו העסקאות נמצא עדיין בבנייה ויכלול שתי קומות מסחר, מעליהן 27 קומות משרדים, ומקומה 31 ואילך - מגורים ● הדירה בקומה ה־33 נמכרה ב־3.85 מיליון שקל, מחיר מהגבוהים באזור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר ש''ס אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, הכלכלה נשכחת מאחור

יש תאריך: הבחירות ייערכו ב־27 באוקטובר, והשבוע הקרוב יהיה קריטי לאישור סופי של חוקים ● שורת רפורמות כלכליות ומבניות שהוגדרו ע"י הדרג המקצועי כחיוניות נותרו מחוץ לסדר היום ● במקומן מאיצה הממשלה חקיקה שמקורה בדילים פוליטיים - מחוקי דת וגיוס ועד לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי והסדרת שוק התקשורת

איור: Shutterstock

צ'אטבוטים מחליפים מטפלים, למרות היעדר ראיות מדעיות מספקות

מומחים מזהירים כי צ'אטבוטים אינם צריכים להחליף טיפול נפשי

תעמולה אנטי־ישראלית בטהרן. אבל בלי תקיפה (כרגע) / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

איראן מכוונת לבטן הרכה של האמריקאים, וזאת לא ישראל

סבב התקיפות האחרון של איראן לא כולל את ישראל ● הסיבות לכך רבות, בהן הפגיעה ביכולות התקיפה של הרפובליקה האיסלמית והיקף הנזק מהמלחמה, שמוערך בכ־270 מיליארד דולר ● אבירם בלאיש: החישוב של האיראנים הוא "מה זול לנו ומה יקר לאמריקאים"

יבגני ודרינה בל / צילום: פרטי

הזוג שמחזיק כבר 4 דירות להשקעה ועדיין חולם על דירה משלו למגורים

כשיבגני ודרינה בל התחתנו, כל אחד מהם החזיק בדירה. מאז הם הספיקו לרכוש עוד שתי דירות - ואת כולן הם משכירים ● למרות הרצון לרכוש בית מגורים משלהם, הם מכוונים כעת דווקא להשקעה חדשה ואחרת

דריאליזה אווילה–שבלייה, מנצחת הפריימריז הדמוקרטים בקולורדו. לא מעריכה את ההזדמנויות שקיבלה באמריקה / צילום: Reuters, Steve Sanchez/Sipa USA

ארה"ב בצומת מסוכן: המצב הכלכלי דוחף את אמריקה לקצוות

לכודה בין אינפלציה מכבידה, פערי עושר אדירים, גלובליזציה המייצאת משרות וריבית שאינה יכולה לרדת, נוצרו התנאים לצמיחת פוליטיקה חדשה באמריקה ● הפופוליזם גואה: בצד הדמוקרטי מתחזק האגף הרדיקלי, שקורא למיסוי דרמטי של בעלי ההון, הגדלת שירותי הרווחה ורגולציה אגרסיבית על שוק הדיור והעסקים ● בצד הרפובליקני מבקשים להפחית רגולציה, להטיל מכסי יבוא ולהחזיר את התעשייה לארה"ב ● כתבה ראשונה בסדרה לקראת בחירות האמצע

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

למשקיעים הייתה יממה להתקרר אחרי החדשות האלה. איך הם יגיבו מחר?

המתיחות הגאו־פוליטית בין ארה"ב ואיראן חוזרת לקדמת הבמה, בעוד התנועה בהורמוז נעצרה כמעט לחלוטין ● מיקוד המשקיעים יתחלק בין ההסלמה לנתוני האינפלציה החשובים שיפורסמו בישראל ובארה"ב ● מיטב: פוטנציאל ההתחזקות של השקל יהיה מוגבל בטווח הקרוב ● וגם: במורגן סטנלי מסמנים שלושה מכשולים שיכולים לפגוע בעונה החזקה של השנה בוול סטריט ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

מנהל ההשקעות שממליץ על מניות שחובה להחזיק – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

"אל תקנו מניה רק כי המליצו עליה בטיקטוק": הטיפים של מנהל ההשקעות ● מדד ● המדד שקפץ 220% בשנה וחצי ומסתמך רק על שתי מניות ● שתי המצטרפות החדשות לת"א ואלו שתקועות בדרך ● וגם: הסלמה באיראן? הכוח האמיתי שמניע את שער הדולר

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

חזרה למלחמה עם איראן? המלכוד של טראמפ והתאריך המסתמן

טראמפ מוצא כל סיבה למסיבה, מהמונדיאל דרך חגיגות 250 שנה לעצמאות ארה"ב ועד יום הולדתו ה-80 - וכך הוא הגיע לטעות האסטרטגית של הסכם המסגרת עם איראן ● עם סיום המונדיאל ייאלץ טראמפ להחליט כיצד לנהוג, כי במקרה שמלחמת ההתשה במרחב הורמוז תימשך עד בחירות האמצע – הוא לא רק יפסיד את הרוב בבית הנבחרים

מערכת המיקוש SKORPION2 של DND / צילום: DND

שלוש מדינות באירופה כבר רכשו את מערכת הנשק הזו

מדרום אמריקה ועד צפון אירופה, החברות הביטחוניות הישראליות ממשיכות להרחיב את פעילותן: IWI תספק כ־1,000 רובים לצבא ארגנטינה, בעוד חברה־בת של רפאל זכתה בהסכם בהיקף של יותר מ־400 מיליון דולר בשבדיה ● במקביל, בטורקיה מקדמים פרויקט חלל שאפתני בסומליה, שעשוי לחזק את יכולותיה האסטרטגיות והמודיעיניות בשנים הקרובות ● השבוע בתעשיות ביטחוניות

דן ברמי, אור עופר, עומר כילף / צילום: יח''צ, איל יצהר

סיטי הקפיץ את מחיר היעד, והחברה השלימה טיסה של 186% מהתחתית

במדור הישראליות בוול סטריט של גלובס, בדקנו את התנועות הבולטות של סוף השבוע: ● החברה שרשמה זינוק של 186% מהשפל וזכתה להקפצת מחיר היעד מצד בנק ההשקעות סיטי ● מניית חברת ה-AI למלחמה בפייק ניוז שקרסה ב-21% נוספים בעקבות דיווח על גיוס הון מופחת ● וגם: חברת האוטוטק אינוויז מסתערת על שוק הרחפנים ומצרפת לדירקטוריון את מנכ"ל רפאל לשעבר

להשקיע בנדל''ן כשהריבית יורדת - המדריך למשקיע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איפה כדאי להשקיע כשהריבית יורדת: טיפ הזהב שעדיין עומד במבחן הזמן

מניות הנדל"ן אולי מנצחות לאורך זמן את העלייה במחירי הדיור בישראל, אך לאחרונה הן הציגו תשואות חסר משמעותית בת"א ● האם ירידת הריבית, שנחשבת לגורם העיקרי שמזיז את הענף, מבשרת על שינוי במגמה? "אחת הטעויות הנפוצות היא להתייחס לכל מניות הנדל"ן כמקשה אחת" ● אנליסטים מסמנים: החברות שצפויות ליהנות מהריבית היורדת, ומאילו עדיף בינתיים לשמור מרחק