גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

אחת המנהרות המתוכננות למטרו / הדמיה: נת''ע

בתום המיון המוקדם: 19 קבוצות יתמודדו במכרז בהיקף של כ-65 מיליארד שקל

מכרזי האינפרא 1 של המטרו: נת"ע הודיעה כי 19 קבוצות בינלאומיות, המורכבות מ-31 חברות, עברו את הליך המיון המקדים ● הקבוצות מגיעות מהודו, מסין, מארה"ב, מיוון, מדרום קוריאה ומצרפת ● גם חברות ישראליות ייקחו חלק במכרז, ביניהן אלקטרה, דניה סיבוס, מנרב ועוד

בתים הרוסים בקיבוץ בארי לאחר 7 באוקטובר / צילום: תמונה פרטית

בין הדרום לצפון: הנתונים שחושפים את פערי השיקום בין שני חבלי הארץ שנפגעו במלחמה

היקף הנזקים הישירים מהמלחמה עומד עפ"י נתוני רשות המסים על למעלה מ־8 מיליארד שקל בשלוש שנים, אך צלילת עומק לנתונים מגלה פערי שיקום משמעותיים בין הדרום לצפון ● מהפעילות העסקית ועד החזרה לבתים: מה מלמדים הנתונים?

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

בדיקה לזיהוי מוקדם של עשרות סוגי סרטן מתקרבת לאישור. מה יקרה למחיר שלה?

בדיקת הדם של חברת גרייל קיבלה המלצה חיובית מוועדה מייעצת של ה־ FDA ● מדוע סיימה פוליפיד הישראלית את הסכם השיווק שלה באירופה ● והחממה החדשה והמסקרנת של אלביט, אוניברסיטת בר־אילן וקרן aMoon ● השבוע בביומד

מייסדי Bridgewise / צילום:  רמי זרנגר

במקום אקזיט: הסטארט-אפ שעובד עם אילון מאסק בדרך לבורסה בתל אביב

ברידג'ווייז, המפתחת מערכות AI לניתוח מידע פיננסי, בוחנה הנפקה בבורסה ● לראשונה מזה זמן רב שחברה טכנולוגית מגובת הון סיכון מעוניינת להגיע לבורסה ולא מחפשת להימכר ● מאז הקמתה גייסה כ־35 מיליון דולר והיא עובדת עם הרשת החברתית X ובעליה אילון מאסק

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

אושרה ייצוגית נגד רמי לוי בגין ניכוי חוסרים משכר הקופאים

בית הדין לעבודה בירושלים אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד רשת רמי לוי, בטענה כי היא מנכה משכר הקופאים חוסרים שהתגלו בקופות ● הרשת טענה כי העובדים הסכימו לניכוי, אך בית הדין קבע כי חוסר בקופה אינו בגדר "חוב", וכי אסור לנכותו משכר העובד

חן ליכטנשטיין, מנכ''ל צים

"מגמה חיובית במחירי ההובלה": צים מעלה את התחזית השנתית

צים צופה כעת EBITDA מתואם בסך 2.7-3 מיליארד דולר ו-EBIT מתואם של 1.4-1.7 מיליארד דולר - עלייה לעומת התחזית הקודמת ושיפור לעומת השנה שעברה ● אחרי העלאת התחזית, מניית החברה עלתה אמש במסחר המאוחר בניו יורק

אירו. ''גל המכירות האחרון נובע במיוחד מהחששות בנוגע לצרפת'' / צילום: Shutterstock

"הרגע הגלובלי" של האירו יצטרך לחכות: סיכוני החוב מפילים את המטבע האירופי

האירו נמצא בשפל של כשנה וחצי מול הדולר, על רקע החששות ממצבה הפיסקלי של צרפת, אי־היציבות הפוליטית באירופה והאפשרות למשבר חוב חדש ● בעוד שהמשקיעים והאנליסטים דרוכים, החברות היצואניות ביבשת דווקא גוזרות קופון מהיחלשות המטבע

ליסיה בכר מנוח, יו''ר אלרון / צילום: באדיבות אלרון

הסכסוך בצמרת אלרון: בעלי השליטה החזירו להפניקס בית השקעות "סכום נכבד"

בצל הסכסוך בין חברי קבוצת אריאלי השולטת באלרון, מדווחת החברה כי אריאלי שילמה חלק מהחוב להפניקס, שמימן עבורה את רכישת השליטה, וקיבלה דחייה בפירעון החוב

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

כמה ימים עד קריסה? האזהרה על מערכות ההגנה של ארה"ב

כותרות העיתונים בעולם: האזהרות שסוכלו ו"הקרב על נשמתה של ישראל" - הסיקור בעולם של ה-7 באוקטובר, טור דעה בפורן פוליסי מזהיר שמערכות ההגנה האמריקאיות יתקשו להתמודד עם ירי טילים מסיבי מאיראן ודיוקנו של מנהיג החות'ים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

שרת התחבורה מירי רגב, ראש השב''כ דוד זיני וראש המוסד רומן גופמן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט, דובר צה''ל

בלתי נתפס: מספר אנשי הצוות ממדינות עוינות שנכנסו השנה לישראל

בדיון חסוי בכנסת נחשף כי כ-1,240 אנשי צוות אוויר ממדינות ללא יחסים דיפלומטיים עם ישראל נכנסו למדינה מתחילת השנה ● כעת נבדק כיצד אושרה כניסתם ומי הגורם שאחראי על ביטחון הטיסות הזרות

אסף נחמני, מנהל חטיבת השקעות, רשות שוק ההון / צילום: דרור סיתהכל

300 מיליארד שקל בפנסיה מנוהלים ללא פיקוח. ברשות שוק ההון מתכוונים לשנות את המצב

כשהיקף ההשקעות האלטרנטיביות בידי המוסדיים כבר עומד על מאות מיליארדי שקלים, ברשות פועלים להפוך את חובת ביצוע הערכת השווי לנכסים משנתית לרבעונית ● סגן הממונה על שוק ההון הזהיר את המוסדיים בכנס השקעות של משרד ארנון שגב ופנתיאון: "בלי שיערוך רבעוני, תבחנו כדאיות ההשקעה בקרן פרטית"

עידן דוד / איור:  גיל ג'יבלי

אחרי החקירה במשטרה וההדחה מנתיבי איילון: עידן דוד פורש מהטוטו

יו"ר דירקטוריון נתיבי איילון לשעבר מסיים את תפקידו במועצה להסדר הימורים בספורט, כשברקע החקירה שנפתחה בעקבות תחקיר שטען לניפוח הניסיון הניהולי שלו ● בממשלה נערכים לתביעה אזרחית נגדו, בין היתר להשבת שכר של כ-300 אלף שקל שניתן לטענתה שלא כדין

מלי וליאל יהלומי / צילום: שגרירות ישראל בווינה

מלי וליאל יהלומי נחתו בישראל

האם ובתה, שעזבו את ישראל באוגוסט ואותרו בהמשך בדרום אמריקה, הגיעו בטיסה מאתונה לתל אביב, כך לפי גורם במשטרה • השתיים נחתו בארץ לפני זמן קצר • מוקדם יותר התברר כי שתי נשים שנעצרו בנמיביה וזוהו תחילה כמלי וליאל הן למעשה מתחזות איראניות

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים; שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי; שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילומים: יוסי זמיר, דוברות משרד האוצר

ההטבה שיקבלו בעלי שכר של 30 אלף שקל ומעלה, והמס שישלמו ההייטקיסטים

צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים מגבש תיקון חקיקה שיחייב עובדי הייטק לממש את האופציות שקיבלו מיד בתום תקופת ההבשלה, או שידרשו לשלם מס גבוה יותר בהמשך ● באוצר מקווים שהמהלך יכניס למדינה עוד כ-2 מיליארד שקל בשנה

הבנק המרכזי של הודו, RBI / צילום: Shutterstock

אחרי ארה"ב, יפן ואירופה: גם הבנק המרכזי של הודו העלה את הריבית

הבנק המרכזי של הודו העלה את הריבית ל ־5.5% כדי לבלום את האינפלציה ● המהלך עלול לייקר אשראי, משכנתאות והלוואות ולהכביד על משקי הבית ● הודו היא הכלכלה הגדולה הצומחת במהירות הגבוהה בעולם, אך מתמודדת עם השלכות המלחמה באיראן וסיכוני אקלים

מתחם מסיבת הנובה ברעים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"ניצול ציני של הכאוס והשכול": 7 שנות מאסר לבוזז אתר הנובה

רם שאהין הורשע כי גנב שתי מערכות הגברה יקרות מאתר מסיבת הנובה ברעים, יומיים לאחר מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר 2023 ● דניאל חסון, שניסה למכור את הציוד הגנוב, נידון ל-40 חודשי מאסר ● הציוד שנגנב, בשווי של כ-800 אלף שקל, היה בבעלות מתן ליאור ז"ל, שנרצח במסיבה לאחר שפעל בעוז לחילוץ נפגעים

שיקום מלא צפוי בתוך כשלוש שנים. בית הרוס בקיבוץ מנרה / צילום: יובל אינהורן

"בתוך שנתיים נשתקם לחלוטין": הצפון חוזר הביתה ובונה כלכלה חדשה

גלובס יצא לסיור מיוחד בצפון, ושוחח עם התושבים על החודשים של הירי, הפינוי וההרס, וגם על ההחלטה לשקם, בלי לחכות לממשלה ● הקהילות חוזרות, והיזמים מנסים להפוך את המשבר להזדמנות צמיחה כלכלית וחברתית

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

חשד לניגוד עניינים: המשטרה בודקת את הבכירים במשרד התחבורה

לאחר סערת פליי דובאי והפרסומים על העבודות הנוספות של הבכירים במשרד התחבורה, המשטרה החלה לבדוק את הנושא בחשד לניגוד עניינים ● במוקד החקירה: אברי כהן, ראש אגף הביטחון במשרד התחבורה, ודביר רובינשטיין, המספק שירותים למשרד במיקור חוץ ואחראי על בטיחות התעופה

מטוסים של טורקיש איירליינס בנמל התעופה באיסטנבול / צילום: Shutterstock

39 אלף עובדי חברה התעופה הטורקית הסכימו: השכר יקוצץ בעד 20%

כ־39 אלף עובדי טורקיש איירליינס הסכימו לקיצוץ של 10%–20% בשכר ובתשלומים נלווים, במסגרת תוכנית התייעלות שתיכנס לתוקף בינואר ● בתקשורת האופוזיציונית בטורקיה טוענים כי העובדים הסכימו למהלך מחשש למשרתם - ותוהים כיצד החברה שטסה ליותר מ־130 מדינות הגיעה לקיצוצים כה נרחבים ● מאז ההודעה הסופית איבדה מניית החברה כ־1.64% בבורסה באיסטנבול

סניף ארומה בכפר עזה. הנצחה לעובדי הרשת, חברים ולוחמים / צילום: תמר בן זקן

"מחברים את הקהילה מחדש": העסקים שקמו בעוטף אחרי המלחמה

הם יצאו להילחם, איבדו חברים, פונו מהבתים - אבל אז החליטו לחזור, לתקוע יתד וגם להביא פריחה כלכלית לאזור ● אלה לוי-וינריב ביקרה בעסקים החדשים שהוקמו דווקא בעוטף - מהלוחמת שפתחה רשת כושר קרבי לנערות ועד המיזם הקולינרי הסמוך למשטרת שדרות