גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

ניתוח חברה: הולמס פלייס / צילום: באדיבות הקבוצה

הבעת האמון של המנכ"לית בהפיכת הולמס פלייס לחברת וולנס צומחת

מי שהתחילה כרשת חדרי כושר, פועלת להפוך לקבוצת בריאות וספורט מגוונת המפעילה עשרות מועדונים בסגנונות שונים ● המינוף התפעולי עשוי לאפשר להולמס פלייס לממש את יעדיה השאפתניים ל־2030, ובלבד שלא תתחדש המלחמה ● המנכ"לית כבר הצביעה בכספה הפרטי ● ניתוח חברה

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

"לא סוף העבודה, אלא תחילתו של עידן": צוקרברג מסמן את עתיד ה-AI

בעודו דוחה את תרחישי האבטלה ההמונית שמלווים את מהפכת ה-AI, מייסד מטא, מארק צוקרברג, טוען כי בינה מלאכותית תרחיב דווקא את היכולות האנושיות ותייצר צמיחה כלכלית ● החברה עצמה פיטרה עשרות אלפי עובדים בשנים האחרונות כדי להפנות משאבים והשקעות למרוץ ה-AI

שיא יוצא דופן בהזמנות בחציון הראשון של 2026 (אילוסטרציה) | חומרים: יח''צ החברות

משרד הביטחון יצא למסע רכישות, והסטארט־‏אפים הבוגרים נהנו במיוחד

דוח חדש של משרד הביטחון שהגיע לידי גלובס חושף כי היקף ההזמנות מחברות סטארט־אפ הוכפל במחצית הראשונה של 2026, לצד שיאים היסטוריים בגיוסי הון וביצוא הביטחוני ● פלטפורמות אוטונומיות ופתרונות בינה מלאכותית מובילים את היקף ההתקשרויות

מפגין איראני מחזיק בתמונה של מוג'תבא חמינאי / צילום: ap, Francisco Seco

השינויים בצמרת האיראנית - והניסיון של המשטר להוכיח שמוג'תבא חי

ניסיונות ההוכחה של טהרן חושפים את המצב האמיתי: "מנהיג בשלט רחוק" ● לטענת הגוף שינהל את עזה, ישראל מקיימת את מתווה 15 הנקודות מצד אחד, ומנגד מכחישה זאת באופן פומבי ● איראן מקשיחה עמדות ודורשת ויתורים נוספים מארה"ב, אך במקביל סובלת ממשבר כלכלי חמור ● רה"מ והרמטכ"ל כבר נכחו בדיונים שבהם נדונו נסיגות נקודתיות בעזה - עד שנתניהו הודיע: "דוחים את תוכנית 15 הנקודות של מועצת השלום" ● עדכונים שוטפים

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

דוראל משקיעה 415 מיליון דולר ומשתלטת על החברה הבת האמריקאית שלה

דוראל מגדילה את החזקתה בדוראל LLC האמריקאית ל־53.3% ● המהלך צפוי לייצר רווח חשבונאי של 80–120 מיליון שקל ● החברה תשתמש בכספים להאצת פרויקטי סולאר ואגירה בארה״ב

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: רמי זרנגר

הדוחות נראו כמו הצלחה מסחררת, ואז המניה הביטחונית צללה

יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים נקסט ויז'ן הציגה זינוק של 138% בהכנסות הרבעון השני והעלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה בפעם השנייה מתחילת השנה ● אז מדוע נפלה המניה שהפכה בשנים האחרונות ללהיט המשקיעים?

ירושלים / צילום: Shutterstock

בשיעור חד יותר מתל אביב: גם ירושלים מקפיצה את מחירי החניה

עיריית ירושלים מעדכנת את התעריפים בחניונים העירוניים המופעלים ע"י חברת עדן ● החל ממחר מבקרים ייאלצו לשלם עד 25% יותר, בעוד תושבי העיר עם הטבת "ירושלמי" ימשיכו לשלם 11 שקל לשעה בלבד ● בעירייה מסבירים כי המהלך נועד לווסת את הביקוש לחניה ולעודד שימוש בתחבורה הציבורית

בנייה. העלות המצטברת של תיקון ליקויי בנייה בדירות חדשות מגיעה ל־1.8־2.2 מיליארד שקל בשנה / צילום: Shutterstock

נתונים חושפים: ליקויי בנייה התגלו ברוב מכריע של הדירות החדשות

העלות המצטברת של תיקון ליקויי בנייה בדירות חדשות מגיע ל־2.2 מיליארד שקל בשנה, כך לפי ניתוח של חברת לעד הנדסה ● לפי הממצאים, ב־97% מהדירות נמצאו ליקויי ריצוף, וב־94% נמצאו ליקויי אינסטלציה

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

הנייר קרס, שתי קרנות התנפלו והרוויחו

נאמני חברת מחנות הקיץ הקורסת, סימד, הגיעו להסכמים למכירת נכסיה, שעשויים לאפשר את החזר החוב המלא למחזיקי האג"ח בישראל ● בזמן שהמוסדיים צפויים לשחרר אנחת רווחה, הקרנות כלירמרק וברוש שרכשו חלק נכבד מהאג"ח לאחר קריסתן, צפויות לרשום הצפת ערך מהירה

מסחר במניות / צילום: Shutterstock

אקסלנס טרייד משיקה שירות חדש: המלצות השקעה אישיות ישירות לאפליקציה

לקוחות עם תיק של 20 אלף שקל ומעלה יקבלו המלצות קנייה, מכירה ושינוי הרכב התיק, המבוססות על ניתוח תיק ההשקעות ומחקרי צוות ההשקעות ● הלקוח יחליט אם לאשר את הפעולה

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

ביצת הזהב של אל על נחשפה, והרווח טס לשמיים

הנוסע המתמיד, מועדון הלקוחות של אל על, הפך עבור חברת התעופה לביצת זהב עם שיעורי רווח של חברת הייטק ● במחצית הראשונה של השנה הציג המועדון רווח של 38 מיליון דולר - זינוק של 22% ● העברת התפעול של כרטיס האשראי פליי קארד לידי ישראכרט עשויה להניח תשתית לקפיצת מדרגה נוספת בעסקיו

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

מאנדיי סיפקה תחזית מאכזבת. וכמה יעלו פיטורי הענק?

חברת התוכנה הישראלית רשמה הכנסות של 364.6 מיליון דולר ורווח של 1.48 דולר למניה, שניהם מעל הצפי ● עם זאת, התחזית לרבעון השלישי נמוכה מציפיות האנליסטים ומצביעה על האטה נוספת בצמיחה ● התוצאות מתפרסמות לאחר שרק לאחרונה החברה הודיעה על פיטורי כ-620 עובדים ● המניה נופלת במעל 10% בפתיחת המסחר בוול סטריט

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה / צילום: ראובן קסטרו

הסוף לדיונים מחוץ לפרוטוקול? הכללים החדשים שיעשו סדר בבית המשפט

הפרקטיקה המוכרת של ניהול דיונים וגישורים "מחוץ לפרוטוקול" זוכה כעת להסדרה מחודשת, במטרה להגביר את השקיפות ואת אמון הציבור במערכת המשפט ● ההנחיות שקבע הנציב, השופט בדימוס אשר קולה, מחייבות בין השאר תיעוד של הצעות פשרה ודיונים שהקלטתם נעצרה

מושגים לאזרחות מיודעת. ועדת הריכוזיות / צילום: Shutterstock

אחרי ההתנגדות לעסקת הענק: זאת שומרת הסף שמתריעה על הריכוזיות

שפיר ניסתה להשתלט על בית הזיקוק באשדוד, אבל ועדת הריכוזיות החליטה לעמוד בדרכה ● מתוקף מה היא מתנגדת לעסקאות כאלה, ואילו שיקולים היא אמורה לשקול? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

החירות שלקח לעצמו סוכן הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

הוא רק ביקש מקום בחדר כושר. סוכן ה־AI פתח במתקפת סייבר

במקום להסתפק בהזמנת שיעור בחדר הכושר, סוכן ה־AI איתר פרצת אבטחה, ניצל אותה כדי לעקוף את מגבלות ההזמנה והסיר אדם אחר מרשימת ההמתנה ● התקרית, שמוגדרת כמתקפת הסייבר האוטונומית הראשונה הידועה באוסטרליה, מעלה שאלות משפטיות בנוגע לאחריות המשתמשים והחברות המפתחות את הטכנולוגיה

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שהגיע לכותרות של CNBC

אירגיולר, שמסייעת ל־OpenAI, אנתרופיק וגוגל לבדוק את בטיחות המודלים שלהן, נקשרה לשלושה מקרים שבהם מערכות בינה מלאכותית הצליחו לגשת לאינטרנט במהלך ניסויי סייבר ● החברה טוענת כי מקורם בתקלה אחת בסביבת הבדיקה שכבר טופלה

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

עברו את משוכת ההסתדרות: אוניות הענק בדרך לנמל אשדוד

ההסתדרות, הנהלת תעבורה ימית אשדוד ונציגות העובדים חתמו על הסכם קיבוצי שיסדיר את עבודת הנתבים עם אוניות באורך של עד 400 מטר ● המהלך יאפשר לנמל אשדוד לקלוט אוניות ענק, ובהמשך עשוי לסלול את דרכן גם לנמל חיפה ● המהלך צפוי לתרום לייעול שרשרת האספקה, לחיזוק התחרותיות של נמלי ישראל ולחיזוק הרציפות התפקודית של המשק הישראלי

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

השלב הבא במאבק בחשבוניות הפיקטיביות: מע"מ בזמן אמת

התוכנית החדשה של רשות המסים מבקשת לבטל את הפער בין מועד העסקה למועד תשלום המס ● את המהלך הזה מתכננת הרשות לבצע באמצעות דיווח דיגיטלי רציף ותשלום מע"מ מיידי עם קבלת הכסף מהלקוח

עוזי סופר, מנכ''ל אלפא תאו / צילום: אלפא תאו, מיכאל טולוב

חברת ביומד חדשה בדרך לת"א. בנאסד"ק היא עלתה מעל 550% בשנתיים

חברת הטיפול לסרטן אלפא תאו נסחרת כיום בוול סטריט בשווי של 1.2 מיליארד דולר ● המנכ"ל, עוזי סופר: "גברה משמעותית ההתעניינות של המשקיעים הישראלים בחברה"

בנקים בישראל

גם אחרי הורדת הריבית: באיזה בנק עדיין תקבלו פיקדון שנותן 6% בשנה?

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת על פיקדונות לחצי שנה עד שנה ירדה ביולי ל־3.59%, לעומת 3.94% באפריל ● הפערים בין הבנקים משמעותיים, והריבית על הפיקדונות נעה בין 2.9% ל־6% ● בזמן שהפחתות הריבית מתגלגלות במהירות לפיקדונות, במשכנתאות הירידה מתונה יותר