גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

עבירות מס | אילוסטרציה

עורך דין חשוד בהעלמת 10 מיליון שקל. אחרי חצי שנה הותר שמו לפרסום

לאחר חצי שנה שחל צו איסור פרסום, ביהמ"ש התיר לפרסם את שמו של עו"ד אחיקם גריידי, שנחקר ע"י רשות המסים בחשד כי לא דיווח על מלוא הכנסותיו ממתן שירותים משפטיים, השמיט נכסי נדל"ן בבעלותו מהצהרת הון שהגיש ואף התחמק מתשלומי מס רכישה תוך מרמה והעברת נכסים על שם בני משפחתו

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלי קבוצת הנדל''ן אאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

אאורה חושפת כמה דירות מכרה במחצית הראשונה

אאורה מכרה 291 דירות במחצית הראשונה של השנה, רחוק מהקצב הנדרש לעמידה ביעד השנתי של 1,200 דירות • יחד עם זאת, אטרקצ'י מסביר כי באופן מסורתי החברה מוכרת יותר במחצית השנייה וטוען כי מדובר בהישג ביחס לחודשי מלחמה ● בנוסף, הנתונים מצביעים על תלות במכירות בפרויקטים במסגרת תוכניות סבסוד ממשלתיות כמו "מחיר למשתכן" ו"דירה בהנחה"

עפרי פילץ / צילום: אילן בשור

גם אחרי הפסד של חצי מהתיק היא לא ויתרה על מניות בסיכון

עפרי פילץ התחילה להשקיע במניות בגיל 21 ואחרי חודשיים הפסידה 50% מהתיק ● זה לא הפריע לה להמשיך להשקיע במניות בסיכון, וגם לעודד חברות לפתוח תיק השקעות ● במה היא לא תשקיע לעולם, ובאיזה סקטור היא מאמינה בניגוד לטראמפ ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

כריכת הספר ''לא סקיצה''

הדרך להצלחה של אנדי וורהול הישראלי

גדעון עמיחי הוא ללא ספק הקריאייטיב הגדול והמוכשר ביותר שהוציא מקרבו ענף הפרסום בישראל ● ספרו החדש מציג סקיצות ששלח למגזין הנודע "ניו יורקר" בעת שהותו בארה"ב, לאחר שהשלים בהצטיינות את לימודיו בבצלאל - ושלא התקבלו

המרוויחות והמפסידות של גל ההנפקות בת''א עד כה / אילוסטרציה: Shutterstock

בצהרי היום התפרסם נתון שגרם למשקיעים בת"א לחייך והרגיע את תופי המלחמה

הצהרות הנשיא טראמפ שלחו גלי הדף ברחבי הכלכלה העולמית והקפיצו את מחירי הנפט, אך בבורסה המקומית נרשמת תגובה יחסית מתונה ● כלכלנים ואנליסטים מציינים כי בעוד שבישראל ישנם גורמים שממתנים את ההשפעה השלילית, השווקים צריכים להיות ערוכים לתנודתיות רבה בהמשך הדרך ● וגם: למה מדד הבנקים עולה בניגוד לרוב השוק?

מחלף גלילות / צילום: אלבטרוס

גלילות, הרצליה ופתח תקווה: זיהום הקרקע שמאיים על אלפי דירות חדשות במרכז

המדינה מודה כי באינספור מתחמים המיועדים לבנייה, כמו גלילות, סירקין ועוד, עלולות להימצא תרכובות מסוכנות בקרקע ● רשות מקרקעי ישראל: "מספיק ש־5% ממתחם מזוהם, כדי שהוא יוכרז חשוד. לא נאשר בנייה לפני שקרקע תהיה מטוהרת"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; החוזים העתידיים בארה"ב עולים

בורסת פרנקפורט עולה בכ-0.5% ● המסחר בבורסות העולם מתנהל בצל ההסלמה במזרח התיכון ● מחירי הנפט יציבים ● המסחר בוול סטריט ננעל אתמול במגמה מעורבת, מניות השבבים התאוששו מעט ● מניית ספייס אקס ירדה אל מתחת למחיר ההנפקה ● פרוטוקול הפד חשף פיצול בצמרת סביב תוואי הריבית והשפעות ה-AI ● בורסת טוקיו טיפסה במעל 1%

דונלד טראמפ בשיחות בפסגת נאט''ו / צילום: ap, Filip Singer

טראמפ תוקף מדינה מפתיעה: "שותפה נוראית, אנשים רעים, אל תדברו איתם"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחריף את הטון בפסגת נאט"ו באנקרה, תוקף את ספרד וקורא לנתק את כל הסחר איתה, שב על דרישתו לקבל את גרינלנד ומשבח את טורקיה על רקע המלחמה באיראן ● נשיא טורקיה ארדואן שיבח בדבריו את טראמפ ואת הרצון שלו "להשכין שלום"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שלומי יוסף, CANDO, Shutterstock

שתי חברות קטנות ומפסידות הנפיקו בתל אביב. מה לגבי היתר?

ירידות השערים בבורסה בחודש החולף קיררו את שוק ההנפקות הלוהט ושלחו חברות שכבר הגישו תשקיפים לבחון את צעדיהן מחדש (אביסרור, רפא, קיסו ועוד) ● למרות ההתקררות, שתי חברות קטנות שעדיין רושמות הפסדים השלימו לאחרונה הנפקה בת"א

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

בנק הפועלים קורץ לצעירים: משיק פלטפורמה לילדים מגיל 8

הורים יוכלו לפתוח לילדיהם דרך האפליקציה של הבנק חשבון ג'וניור ולהזמין עבורם כרטיס נטען עם מגבלה של 2,500 שקל ● במסגרת המהלך, הורים יוכלו גם לפתוח לילדיהם פיקדון בריבית קבועה שנתית של 4%, אך עם כמה הגבלות משמעותיות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כשרוחות המלחמה שוב סוערות, איך תבטחו את הטיסה לחו"ל

שוב הישראלים מוצאים את עצמם חוששים מהסלמה, באחד העיתויים המלחיצים ביותר - החופש הגדול והנסיעות המשפחתיות לחו"ל ● בפועל, יש שלוש דרכים מרכזיות לצמצם את הסיכון

המוסדיים הם הכוח העיקרי שמזיז את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המסר ששלח בנק ישראל, ולאן הולך הדולר?

שער הדולר עולה בימים האחרונים ומתייצב מעל רמה של 3 שקלים ● זאת, כתוצאה מהתלכדות גורמים ובראשם פעילות הגורמים המוסדיים שרוכשים דולרים ● בנק ישראל אמנם התערב בשוק במשורה, אך העביר מסר כי הגישה השתנתה ● מומחים מנתחים: לאן הולכים מכאן

צביקה שווימר, מנכ''ל אלקטרה צריכה / צילום: איל יצהר

צביקה שווימר: "הרבה מהמתחרים רוצים לסכל לנו את הנפקת קרפור בבורסה"

קמעונאית המזון קרפור ספגה ביקורת בעקבות מהלך "הסל של המדינה" בחודשים האחרונים ● כעת, בשיחה עם גלובס, אומר צביקה שווימר כי "בשבועות הקרובים נחליט אם להמשיך" ● במקביל נערכת הרשת להנפקה ולכניסת המנכ"לית החדשה בחודש הבא

מבצע הנפט החשאי של ארה''ב בהורמוז / צילום: Reuters, Mohammed Aty

ארה"ב תקפה באיראן וסגרה לה את הברז. האם המלחמה מתחדשת?

בתגובה לירי איראני על מכליות נפט, ארה"ב תקפה הלילה עשרות מטרות באיראן והודיעה על החזרת הסנקציות על מכירת נפט ● איך תושפע איראן, מה זה אומר על מצבה של ישראל, והאם המלחמה תחזור? ● גלובס עושה סדר

קרן יקולב–צור (Dappas), טל שהם (Velocity), אביב שמני ( Limy.AI) / צילום: תמי בר-שי, רועי שיר, שירי גרופר

פיתוחי ה-AI שמנסים להפוך את החיים של אנשי השיווק והפרסום לקלים יותר

הסטארט-אפ Dappas מתמחה באריזות ממותגות לעסקים קטנים ● ב-Velocity מתאימים מודעות פרסום לשיחות שמתנהלות בכלי AI ● וב-Limy מאפשרים למפרסמים לדעת על מה סוכני בינה מלאכותית ממליצים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

טראמפ באיום נוסף על איראן, ובמסר לישראל: "חושב שתיסוג מלבנון"

נשיא ארה"ב טען: "מגיע להם, הם ביקשו הפסקה להלוויה והתחילו לירות טילים" • הוא הוסיף: "חושב שישראל תיסוג מלבנון" • איראן מאיימת לסגור את מצר הורמוז בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות ● טראמפ: "האיראנים הם סרטן שיש לגדוע" ● באיראן הציעו "פרס" על ראשו של טראמפ: "להרוג אותו בכל מקום שיימצא" ● בישראל עודכנו: בוטל ביקורו של שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' ● עדכונים שוטפים

חייל אוקראיני מתכונן לתקיפה בגבול רוסיה / צילום: ap, Evgeniy Maloletka

דרך לחימה חדשה מתגבשת. האם מדובר באבולוציה או במהפכה?

צבאות ברחבי העולם מתמודדים עם קצב מסחרר של התפתחויות טכנולוגיות ועם הלקחים ממלחמת אוקראינה ומהמלחמה במפרץ הפרסי

סקוט ראסל / צילום: NiCE

"אני לא אפסיד": מנכ"ל נייס מדבר לראשונה על צניחת המניה, מהפכת ה־AI והעתיד של ענקית התוכנה

סקוט ראסל, מנכ"ל נייס, קיבל את החברה בתקופה מאתגרת במיוחד, שבה נדרש להמציא אותה מחדש בעולם ה־AI, בזמן שהמניה צוללת ב־70% ● בראיון ראשון הוא מספר על הטמעת הבינה המלאכותית: "אנחנו מקדימים את התוכניות בחצי שנה", ובטוח שלחברה יש יתרון תחרותי" ● ויש לו גם מסר למשקיעים: "התאוששות המניה תגיע"

מדד Russell 2000 היכה את מדדי המניות המובילים / צילום: Shutterstock

"מאיפה תגיע האלפא?": מדד המניות הקטנות שעלה ב-20% מתחילת השנה

מדד Russell 2000 שכולל את המניות הקטנות בוול סטריט היכה את מדדי המניות המובילים בסיכום המחצית הראשונה של 2026 ● אנליסטים מסבירים זאת במרוץ ה–AI: "סיפור הרווחים של החברות הקטנות חזק, וזו רק ההתחלה", אך גם מתריעים מהסיכון של העלאת ריבית לעסקיהן

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

טראמפ מאותת: נאפשר לאוקראינה לייצר מיירטי פטריוט באופן עצמאי

המהלך נועד לחזק את ההגנה האוקראינית מפני מתקפות הטילים הרוסיות ● טראמפ וזלנסקי נפגשו בשולי פסגת נאט"ו באנקרה ●  הנשיא האמריקאי אף רמז כי ארה"ב עשויה לרכוש כטב"מים מתוצרת אוקראינה