גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

גיא אלמוג / צילום: רמי זרנגר

האזהרה של יועץ ההשקעות לרוכשי S&P 500

גיא אלמוג, מנהל יועצי ההשקעות בבנק ירושלים, המליץ בעבר על שוק המניות בת"א, וגם כיום נותן לו עדיפות, בדגש על מניות פיננסים, תוך הערכה שהשקל יוסיף להתחזק ● המלצות נוספות שלו כוללות את הודו, שבבים וענף מקומי שהוא צופה לו "ביקוש כמעט ודאי של 100%"

אייפון / צילום: Shutterstock

אייפון מתקפל? כל מה שצפוי מחר בהשקה של אפל

לקראת האירוע השנתי של אפל שייערך מחר, כלי התקשורת הבינלאומיים והאנליסטים הבכירים מציפים את הרשת בהערכות, הדלפות ודיווחים ● איך ייראו השדרוגים של אייפון 18, שצפוי לכלול שלושה מכשירים? צללנו לדיווחים

חבר הכנסת מאיר פרוש (כנס של ארגון תבונה, 20.08.26) / צילום: כדיה לוי

לחרדים יש כוח כלכלי שיכול לזעזע את המשק? בדקנו את המספרים

ח"כ מאיר פרוש אמר שהחברה החרדית היא "כוח כלכלי אדיר" שיכול לזעזע את המשק ● אפשר להתווכח על המספר המדויק, אבל זו לא הבעיה העיקרית בטיעון שלו ● המשרוקית של גלובס

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: שלומי יוסף

העליון הכריע: איתן אורנשטיין ימשיך לשמש כבורר בסכסוך הענק של דן גרטלר

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של המיליארדר דן גרטלר להחליף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין כבורר בסכסוך המתמשך בינו לבין האחים משה ומנדי גרטנר ● פסק הבוררות חייב את גרטלר לשלם לאחים 85 מיליון דולר בתוספת ריבית, סכום שהצטבר לפי ההערכות לכ-300 מיליון דולר ● הסכסוך, שנמשך כבר 16 שנה, טרם הסתיים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

האנליסטים טוענים: הראלי במניה הגדולה בעולם רק החל

עם דוחות שעוקפים שוב ושוב את התחזיות, ארכיטקטורת שבבים חדשה ויתרון תחרותי שמרחיק מתחרות - אנבידיה ממשיכה לרכז אופטימיות מקיר לקיר ● במורנינגסטאר מעריכים כי המחיר המניה נמוך מדי, ובמורגן סטנלי מכתירים אותה כ"בחירה המובילה בסקטור"

אנדי ברנהאם, ראש ממשלת בריטניה / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

בהובלת בריטניה: 12 מדינות הודיעו כי יטילו חרם על מוצרים מההתנחלויות

בריטניה, צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה הודיעו על הצעד היום: "פעולות ממשלת ישראל בגדה המערבית פוגעות באפשרות של פתרון שתי מדינות" ● היצוא הישראלי לאירופה, שמקורו מעבר לקו הירוק, מוערך בכ-300 מיליון אירו בשנה ● שר החוץ גדעון סער הודיע על שורת צעדי תגובה, ביניהם סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים

יאיר המבורגר, יו''ר קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: גבע טלמור

עובדי הראל התבשרו על בונוס של 10,000 שקל - לכל אחד מהם

העלות הכוללת של הבונוס לחברה מוערכת בכ-57 מיליון שקל ● הבונוס מגיע לאחר רבעון חזק, שבו הראל רשמה זינוק של 30% ברווח ● הראל גם הגדילה את חלוקת הדיבידנד ומקדמת רכישה משותפת של כאל עם קבוצת יוניון

קניות בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסמיכות בין תחילת הלימודים לראש השנה שיבשה את ההיערכות לחגים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על דשדוש בענפי האופנה, החשמל והמתנות, לצד עלייה קלה בענף המזון

מייסדי דקארט / צילום: עמית אלקיים

דיווח: אנתרופיק מוותרת על רכישת דקארט הישראלית ב-6 מיליארד דולר

לאחר שבועות של משא ומתן, אנתרופיק נסוגה מעסקת הרכישה של דקארט ● השתיים עשויות לשתף פעולה בדרכים אחרות ● לפני השיחות עם אנתרופיק דחו מייסדי החברה הצעה מאנבידיה - שהיתה גבוהה יותר מזו של אנתרופיק

ניר צוק / צילום: טל גבעוני

ניר צוק גייס עוד רבע מיליארד דולר לחברת אבטחת הסייבר החדשה שלו

Cylake, שהקים ניר צוק במרץ, השלימה סבב גיוס בהיקף 245 מיליון דולר ומביאה את סך הגיוסים ל-290 מיליון דולר תוך פחות משנה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

סוף עידן: רשות המסים תחייב הגשת הצהרות הון במערכת דיגיטלית

רשות המסים הודיעה כי החל מחודש ינואר 2027 הצהרות הון יוגשו רק באופן מקוון, וכי היא תפסיק לקבל טפסים סרוקים והגשות ידניות ● מטרת המהלך נועדה לייעל את תהליך ניהול ההצהרות, לאפשר הזנה מדויקת של הנתונים למערכות ולקיים מעקב יעיל יותר אחריהם

מי יהיו 30 המנהלים והמנהלות הטובים לשנת 2026? בקרוב בגיליון החג של גלובס

גיליון ראש השנה יכלול לראשונה את דירוג המנהלים והמנהלות הטובים מקרב חברות ת"א 125 עפ"י מתודולגיה שנבנתה בשיתוף קוגנום ייעוץ כלכלי ובהתבסס על חוות דעת של כ-70 אנליסטים ומנהלי השקעות וכן תשואת המניה אל מול מדד הייחוס ● עוד בגיליון: המנהל שכמעט ולא מסתכל על מחיר המניה, המנהלת שמתחייבת לא להוציא את ניהול האימפרייה מישראל והבעלים שמגלה – עד ההנפקה הייתי עני

פרופ' אורלי לזרוב / צילום: תמונה פרטית

הקשר המפתיע בין התחדשות תאים במוח, דיכאון וסיכון לדמנציה

פרופ' אורלי לזרוב, ראש המעבדה לחקר אלצהיימר באוניברסיטת אילינוי, גילתה שרמת התחדשות תאי העצב באזור מסוים במוח היא המפתח להבנת תופעת המוח הגמיש של הסופר־אייג'רים, ומנגד - דמנציה ודיכאון ● עכשיו היא עובדת על תרופה שתעזור לטפל בשתיהן ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש 

צחי ארבוב, יו''ר ומבעלי אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

השלמת עסקת הענק של ענף הנדל"ן צפויה להידחות

לגלובס נודע כי עסקת ישראל קנדה-אקרו נמצאת ממש בישורת האחרונה אך לא צפויה להסתיים השבוע, הגם שהתאריך האחרון להשלמתה נקבע ל-10 בספטמבר ● עם זאת, לחברות יש אפשרות לקבל ארכה להשלמת העסקה עד סוף פברואר 2027, ובסביבתן מעריכים כי העסקה תושלם עד סוף 2026

עוז ברלוביץ, ליהי טולדנו ואבי נקש / צילום: גיא בר-און דוברות ארקיע

היעד החדש של ארקיע במזרח

ארקיע תשיק בינואר קו ישיר לפיליפינים, ותהיה לחברת התעופה הישראלית הראשונה שתטוס ישירות למדינת האיים ● וגם: חברת קרוז תור משיקה הפלגות נהר קצרות עם הופעות של אמנים ישראלים, ומצפה להגדיל את פעילותה בכ־15% בשנה הקרובה ● אירועים ומינויים

מלח שולחני / צילום: Shutterstock

משרד הבריאות מחייב הכנסת יוד למלח שולחן. מה זה יכול למנוע?

עשור אחרי שנחשף מחסור נרחב ביוד בקרב ילדים ונשים הרות בישראל, משרד הבריאות מחייב העשרת מלח שולחני ביוד ● למה הגוף זקוק למינרל החיוני, מדוע נבחר דווקא המלח ככלי להשלמת החסר, אילו סיכונים קיימים ומה נהוג בעולם? ● גלובס עושה סדר

אביב שפירא / צילום: באדיבות XTEND

לאחר הכניסה המרשימה לוול סטריט: מנכ"ל חברת הרובוטיקה הישראלית מדבר

מניית אקסטנד זינקה ביום המסחר הראשון בבורסת ניו יורק ב־25%, לאחר שהגיעה אליה בשווי של 1.5 מיליארד דולר ● אביב שפירא, המנכ"ל: "שואפים להיות האנדרואיד של עולם הרובוטיקה. אנחנו לא מתמקדים ברובוט או ברחפן, אלא בתוכנה ובמערכת ההפעלה"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בבורסה: ת"א 90 נפל בהובלת מניות הנדל"ן

ת"א 35 השיל 0.8% ● נאוויטס מאבדת גובה בעקבות איום בתביעה פלילית מצד ארגנטינה ● דור אלון דיווחה על גניבה של 40 מיליון שקל בידי עובדים ● תיגי זינקה על רקע מיזוג עם חוות שרתים ● אחרי המעבר למסחר בשישי: בבורסה בוחנים הרחבתו גם לשעות הערב

עו''הד אפרת שרון ושגיא המר, פישר (.FBC & Co), בסדנה משותפת בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

בדיקת נאותות בנדל"ן: מה לעשות, ממה להיזהר ואיך למנוע הפתעות יקרות

בדיקת נאותות היא תמונת הרנטגן שבלעדיה אסור להיכנס לעסקת נדל"ן ● עו"ד שגיא המר ועו"ד אפרת שרון ממשרד פישר (.FBC & Co) הסבירו בוועידת ישראל לנדל"ן איך לזהות סיכונים בזמן, מדוע התכנון קודם למיקום, וכיצד להימנע ממצבים שבהם קונים חתול בשק בעסקאות מורכבות

תחנת דלק דור אלון. מנכסי חברת אלון רבוע כחול / צילום: תמר מצפי

דור אלון דיווחה: חשד שעובדים גנבו כ-40 מיליון שקל

עפ"י החשד, הגניבה התרחשה בעיקר בשנתיים האחרונות ● דור אלון שכרה משרד חקירות חיצוני והגישה תלונה למשטרה ● החברה בוחנת את ההשלכות החשבונאיות, אך מעריכה כי הפגיעה ברווח תהיה נמוכה משמעותית מסכום הגניבה