גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מנכ"ל טיקטוק ישראל: "קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה"

מו"לית גלובס אלונה בר און ראיינה את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בוועידת אמון וכלכלה של גלובס ● שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך"

אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
אלונה בר און בשיחה עם אסף שגיא, מנכ''ל טיקטוק ישראל, בוועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

בוועידת האמון והכלכלה של גלובס, ראיינה היום (ב') מו"לית גלובס אלונה בר און את אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל.

בר און: "למה לטרוח לבנות אמון בעולם הנוכחי? דיברו פה על אמון בלי המחיר, כאילו אתה מייצר אמון ומצליח להרוויח כתוצאה מזה בטווח הקצר. אני לא יכולה לתאר חוויה כל כך טובה. המחיר בעיתונות היום של בניית אמון בטווח קצר ובינוני - מחיר סופר כבד. בא לידי ביטוי בוויתור על אלמנטים של תוכן שיווקי. גלובס לא עושה את הסוגים האלה של תוכן שיווקי, זה עלה הרבה כסף. נכנסתי לחברה מפסידה מכינוס נכסים, בשנה הראשונה והשנייה הגדלנו הפסדים בגלל צמצום של מקורות הכנסה שהאמנו שלא יוכלו לשרת אותנו בטווח הבינוני והארוך, בשביל זה צריך להגיע לטווח הבינוני והארוך.

"גם גיוון עולה כסף, כולל כסף במדידה, בגיוס, בהכשרה, בשילוב, התשואה לא מגיעה כ"כ מהר. מה שמחזיק בזמן הזה זה אמונה בטווח ארוך, ומי שבא להיות שחקן לטווח ארוך ישקיע באסטרטגיה הזאת. זה איתות לשוק: מי שהולך ככה מוכן להפסיד בטווח הקצר, וראוי לאמון".

שגיא: "בתעשייה שלנו - אינטרנט לשחקני קצה - כל יום מקבלים את האמון מחדש מהמשתמשים. אם נשבור את האמון, סיכוי טוב שלא נהיה לא בטווח קצר ולא בטווח ארוך. בתעשייה שלנו חברות חיות בצמרת פחות זמן מתעשיות אחרות, לפני 25 שנה מיקרוסופט שלטה.

"אנחנו כחברה מתכוננים למציאות הזאת ומגבילים עצמנו לתחומים שאנחנו הכי טובים בהם - תוכן מבדר, תוכן שמשמח את הקהילה, לא כל סוג של תוכן לכל אדם, זה עוזר לנו לשמור על האמון".

בר און: "איך עושים צעדים בוני אמון בעולם של חברות מדיה מסוגים דומים, פייסבוק, טוויטר?"

שגיא: "אנו פועלים במגוון כלים וערוצים לבנות אמון. ראשית התוכן שאנו מתמקדים בו, תוכן שיותר קשה להפיק בו. יש יותר שליטה בנראטיב בתוך הפלטפורמה, לא אסופה של נראטיבים רבים. יכולים להפעיל בודקים לבדוק את התוכן, ולפני שבודקים יש אלגוריתמים ממוחשבים שעוצרים תוכן שלא מתאים לקהילה.

"יש אוסף של הגדרות משפטיות שנוגעות לערכים לגבי איזה תוכן. למעלה מ-10,000 בודקים בשפות שונות. אנחנו עסוקים המון בחינוך והסברה, רוב האנשים שהם 'טרולים' לא יודעים שהם טרולים, עושים משהו מקבלים חיזוק חיובי. אנחנו עושים הרבה כדי ללמד אנשים על התנהגות באינטרנט. יש לנו צוותי תוכן שעוסקים בדימוי גוף, התחממות גלובלית וכ"ו.

"חלק נוסף של זה מלבד לתקשר, זה לספר על עצמנו כמה אנחנו טובים או לא טובים. אנחנו לא נמצאים עדיין איפה שאנחנו רוצים, מסתכלים על עצמנו בראייה ביקורתית, שואפים לשיפור. לאחרונה שחררנו את דוח השקיפות שלנו לרבעון השני, יש שם פירוט רב על מספרים ונתונים על האתגרים".

בר און: "במידה מסוימת גלובס וטיקטוק אומרים אמירה לא טובה על דוח האחריות התאגידית, שלא משקף באמת את אתגרי האמון שיש לתאגידים. גופים שבוחרים להוציא דוח בפרמטרים הלא מקובלים. אני יודעת להגיד על האתגרים אצלנו שבחלקם הם עדיין מאוד משפיעים. הנושא של התנצלויות עלה. בעיתונות ההרגל היה לא להתנצל אלא אם יש מכתב תביעה מעו"ד, ואז כותבים התנצלות בפונט 3 בין מודעות האבל למודעות הסטטוטוריות. זו הייתה המדיניות בעיתונות.

"אנחנו עוברים תהליך של לקחת אחריות, אנחנו שוגים כי מוציאים עיתון ביום, ולא יכולים להוציא עבודת דוקטורט, העיתון לא יכול אף פעם לוודא עד הסוף. אין יומרה כזאת, יכול בהחלט להתאמץ אבל לא יכול לבדוק עד הסוף. טעויות לא בתוכן, כמו לפעמים לשים תמונה של חרדים ליד דיווח על קורונה שלא קשור לחברה החרדית. זה בליינד ספוט.

"על הטעויות האלה אנחנו צריכים לפתח שריר של התנצלות ושקיפות. צריך לקחת אחריות אל מול עולם של הרגלים שהיה קיים המון שנים ותודעה של אם אגיד שטעיתי איך יאמינו לי אח"כ? באים הטוקבקיסטים ואומרים הנה פעם שנייה, פעם שלישית שאתה טועה. זה תגמול שלילי. אנחנו כבר 4 שנים, אסטרטגיית טווח בינוני בגלובס כבר עובדת, רואים השפעה של האמון במנויים, יש בשורות חיוביות. אחרי עשרות התנצלויות - כל פעם עדיין קשה".

שגיא: "נכון זו הדרך הקשה יותר לצעוד בה. אנו מאמינים שהסביבה העסקית מאוד תחרותית גם על צרכנים וגם על עובדים, ישראל מעצמה של חברות בינלאומיות, מסתכלים על זה בתצורה של אין ברירה אלא להיות מאוד פתוחים עם העובדים שלנו והקהילה - יוצרים ומפרסמים.

"אתן דוגמה, הרבה מדברים על העסקת נשים - כשאנחנו מסתכלים על טאלנט מחפשים את הכי טובים שיש, וחושבים על תהליכי הראיון בצורה של איך נביא את האנשים הטובים ביותר. ניתן להנציח פערים אם שואלים כמה מרוויח היום ועל זה מבססים את קביעת השכר החדש. נושא שני של הנצחת פערים זה לשאול על סיטואציה מאוד קשה - יש פה הטיה אם האדם הופלה במקום העבודה הקודם. התוצאה אצלנו שיש יותר נשים בכל דרג הנהלה, וגם בנושא השכר אין אצלנו פער. אין למעסיק בישראל פריבילגיה לא להתמודד עם זה כי חברות אחרות מתחרות על אותו טאלנט.

"אני מסתכל על כל העובדים כבני אדם שצריך לתת להם הזדמנות להצליח. יש תרבויות מסוימות שמייצרים חיסרון להורים צעירים, אנחנו הוצאנו הנחיה שלא כותבים אחד לשני בסופשבוע".

בר און: "את זה אתה עושה בעולם תחרותי, או שמציע משהו מעבר?".

שגיא: "זה ערכי לעשות את זה. אנשים נותנים את השנים הכי טובות בקריירה ומצפים לסביבה הוגנת והולמת".

בר און: "אתה מדבר על פנימה, יש את האמון החוצה, אני שואלת על סרטונים שבהם יצא - אגיד ללא פוליטקילי קורקט - שהחברה הערבית מול מגזר חרדי, סרטונים של אלימות - ואז מה?".

שגיא: "חווינו כמדינה תקופה של התפרצות אלימה. זה בא לידי ביטוי במדיה הדיגיטלית וגם בטיקטוק. אתגר ראשון היה לזהות שאנחנו בסיטואציה הזאת. זיהינו את זה - דבר ראשון עבדנו עם רשויות החוק, ומעבר לזה היה שרטוט של קו דק בין חופש ביטוי למניעת אלימות ופגיעה בקהילה. קשה לשרטט את הקו הזה.

"היינו רוצים שאם יש הפגנה אנשים יוכלו לראות שיש, אבל זה מדרדר לפעמים לאלימות וראינו דוגמאות, כשאדם פוגע באחר התוכן הזה נחסם, ואותו אדם לא יוכל להמשיך לפעול בטיקטוק. חלק שני זה לא לתת לאלימות מומנטום חזק באפליקציה כדי שלא ישתלט. כאן בא המקום של עריכה אלגוריתמית. יש האשטגים שעלו, והיה צריך לחשוב על המינון שלהם לעומת נניח תרבות הפופ. זאת העבודה שלנו".

בר און: "אתה מרגיש שיש שיפור כתוצאה מזה בנאמנות העובדים, וזה יוצר נאמנות גם החוצה?".

שגיא: "לבנות תרבות בנייה זו אבן הבניין המשמעותית ביותר לבניית תרבות מוצלחת. יש המון חברות שגדלו מהר ולא יצרו תרבות נכונה פנימה והייתה להן פגיעה. אם נחזור לנושא השקיפות, אנחנו משחררים מידע על מה שקורה בתוך הפלטפורמה. מתוך 80 מיליון סרטונים שהסרנו, כאחוז מכלל הסרטונים החדשים שהיו באפליקציה באותה תקופה, ולמעלה מ-40% מהם נוגעים לבטיחות צעירים וקטינים באפליקציה.

"יש תוכן לא בטוח אבל אנחנו מסירים במהירות. הסרנו גם מעל ל-11 מיליון חשבונות של ילדים מתחת לגיל 13. אנחנו באמצעים טכנולוגיים יכולים לדעת זאת. יש גם מעל 100 מיליון חשבונות מזויפים שאנחנו מסירים, אנחנו נלחמים בזה".

בר און: "בניגוד לאופי הפולני שלי אני רוצה לסיים באופן אופטימי לגבי בניית אמון - אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו כבר כמה שנים במסע הזה, כמות המנויים עולה, שביעות הרצון עולה, כנראה זו אסטרטגיה שאפשר להמליץ גם לאחרים.

"עוד נתון מעניין, אחת הבחירות שעשינו היא להילחם בהטיה לתוכן שלילי - שלילי מוכר, צהוב מוכר - אנחנו חושבים שיש לנו תפקיד של תיווך מציאות הגון. התחלנו לייצר כותרות יותר חיוביות, ולקח די הרבה זמן עד שהייתה תוצאה. בכמה הצפיות יותר גבוהות בכותרת שלילית לעומת כותרת חיובית?".

שגיא: "מנחש שפי 10".

בר און: "25% בלבד. לא צריך ללכת לשלילי".

עוד כתבות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בעיצומה של הדרמה באג"ח, האסטרטג שאומר למשקיעים: לכו על מניות

התשואות בארה"ב מטפסות, מחירי האנרגיה גבוהים והחששות גוברים, אבל האסטרטג הראשי של HSBC נשאר עם תחזית שורית מקסימלית על שוק המניות ● אלו המניות המועדפות עליו

יוסי חבר, מנכ''ל IBC / צילום: יונתן בלום

איש השב"כ שלקח חברה מדשדשת והביא אותה לשווי של יותר מ־2 מיליארד שקל

מיזם הסיבים IBC שהוקם ב־2013 התקשה להמריא, שקע בחובות ועמד על סף פשיטת רגל ● אז נכנס יוסי חבר, שצמח בכלל בשב"כ, לתפקיד המנכ"ל ● בראיון ראשון הוא מספר על המהפך שהוביל את המיזם להתחרות ראש בראש מול בזק ● כעת הוא מסמן את היעד: "השוק העסקי בשליטה מוחלטת של בזק והגיע הזמן לשינוי"

רחוב ריג'נט בלונדון / צילום: Shutterstock

עוד 120 ליש"ט לחופשה? המס החדש שמסעיר את בריטניה

ממשלת בריטניה בוחנת לאפשר לראשי הערים באנגליה להטיל מס תיירות על לינות, בדומה למודל הקיים בסקוטלנד ובוויילס ● המס נועד להגדיל את הכנסות הרשויות המקומיות ולחזק את עצמאותן התקציבית, והוא עשוי להניב מאות מיליוני ליש"ט ● היוזמה מעוררת התנגדות בענף התיירות וחשש מעליית מחירי החופשות ומפגיעה בעסקים

המשרוקית של גלובס, 19.05.26

כמה באמת עולה אי גיוס החרדים? המשרוקית מתקנת את עצמה

בדקנו בעבר את עלות אי גיוס החרדים, ועשינו טעות ● עכשיו אנחנו חוזרים עם הנתון המתוקן ● המשרוקית של גלובס

ג'ורג' חורש, בעל השליטה ביוניון

אחרי נפילת עסקת כאל: חורש והמבורגר יכתבו צ'ק של 187 מיליון שקל לדיסקונט והבינלאומי

הראל דיווחה לבורסה במהלך הלילה כי אם החלטת רשות התחרות לגבי העסקה תעמוד בעינה, התוצאה תהיה ביטולה ● בנק דיסקונט צפוי לקבל פיצוי של 135 מיליון שקל, והיתרה לבינלאומי

הפגנת תמיכה בממשלה האיראנית בטהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"נקודת אל־חזור": האזהרה החדשה לגבי המלחמה באיראן

כותרות העיתונים בעולם: החות'ים מנסים להשתלט על רכס הרים אסטרטגי בתימן, באיראן מתווכחים על ביקור הנשיא בעצרת האו"ם בניו יורק והמלחמה באיראן נכנסה לשלב המסוכן ביותר ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

יורם אלטמן ואדם פיינברג / צילום: נעה ניר, יח''צ

מיזוג בענף הפרסום: שתי חברות הפוסט-פרודקשן שיפעלו תחת קורת גג אחת

חברות הפוסט־פרודקשן Gravity ו־Shortcut Playground מאחדות כוחות ויפעלו תחת קורת גג אחת, במטרה להציע למותגים ולמשרדי פרסום מעטפת שירותים משלב הרעיון ועד לתוצר המוגמר ● המהלך מגיע על רקע השינויים בענף בעקבות חדירת הבינה המלאכותית והצורך בייצור תוכן בהיקפים גדולים ובזמנים קצרים ● אירועים ומינויים

ההיסטוריה מלמדת: היכונו לרבעון הכי טוב בשנה / צילום: Shutterstock

וול סטריט נכנסת לרבעון החזק בשנה, הפד עלול לקלקל אותו

ה־S&P 500 עלה ברבעון האחרון של השנה ב־80% מהמקרים מאז 1950, עם תשואה ממוצעת של כ־4.2%, וגם השנה הוא מגיע אליו עם מומנטום חזק ● אלא שהפד כבר חזר להעלות ריבית, וההיסטוריה מלמדת שכאשר הרבעון משתבש, כפי שקרה ב־2018, זה עלול לכאוב

עומר נבו, CTO וממייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הישראלי שבלב הפריצות למודלי ה־AI: "עושים טעויות, זה הזמן של התעשייה להתאפס"

גוגל, אנתרופיק, מטא ו־OpenAI דיווחו כי המודלים שלהם ניסו לפרוץ למערכות אמיתיות, לאחר שיצאו מהסביבות שבהן נבדקו ● בראיון לגלובס מסביר עומר נבו, מייסד־משותף של אירגיולר, החברה שמספקת את "ארגז החול" לענקיות ה־AI, איך זה בדיוק קורה - ומדוע תעשייה צריכה לאחד כוחות על־מנת לפתור את הבעיה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בת"א: מדדי הנדל"ן והביטוח בלטו לרעה

המסחר בתל אביב התנהל בירידות שערים בהובלת מניות הביטוח שמושכות את הבורסה למטה ● מדדי האנרגיה בלטו בירוק נגד המגמה ● כלל בוחנת השקעה בווליו בייס לפי שווי של 600 מיליון שקל לפני הכסף ● דוראל זינקה ברקע תחזית הכנסות עתק מחוות שרתים ●  מניית נייס זינקה בעקבות המגעים לאקזיט של 2 מיליארד דולר ● הדולר התחזק מול השקל

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ שהמודלים "ברחו לו" לקראת גיוס לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

סיבוב הון חדש לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר בהובלת ת'רייב קפיטל של ג'ושוע קושנר וקרן גרינאוקס לחברת הסייבר הישראלית אירגיולר

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

דוראל ואמפא בתחזית אופטימית לגבי חוות השרתים בהר טוב

חברת האנרגיה המתחדשת דוראל וחברת הנדל"ן אמפא מדווחות על צפי להכנסות של 150 מיליון דולר בשנה מחוות השרתים שהן מקימות בהר טוב, סמוך לבית שמש

אוהד יאסין / צילום: אבישג שאר-ישוב

כפי שנחשף בגלובס: זה המנכ"ל החדש של מיקרוסופט מו"פ

אוהד יאסין, אחד הישראלים הבכירים במרכז הפיתוח של מיקרוסופט מו"פ בהרצליה, מונה למנהל המרכז ויחליף את מיכל ברוורמן-בלומנשטיק ● הוא ייכנס לתפקידו בנובמבר הקרוב, וימשיך לכהן במקביל כממונה על תחום הענן הריבוני במיקרוסופט העולמית

עמירם שחר, סער אנקונינה ועמרי לימור / צילום: עומר גואטה

ב-30 מיליון דולר: אפווינד רוכשת חברת AI סודית

חברת הסייבר של עמירם שחר רוכשת את אג'יס, שהוקמה לפני תשעה חודשים בלבד, בעסקת מניות המוערכת בכ-30 מיליון דולר ● החברה הנרכשת, שטרם רשמה הכנסות או לקוחות, פיתחה טכנולוגיה לאבטחת סוכני AI ● שני מייסדיה יובילו את מעבדת הבינה המלאכותית החדשה של אפווינד

רכב גנוב / צילום: יח''צ איתוראן

הוזלה של 1,000 שקל: מאחורי הצניחה החדה במחיר ביטוחי הרכב

צניחה של 8% באוגוסט ו-1,000 שקל פחות בביטוח השנתי: התערבות הרגולטור, צמצום הגניבות והתייצבות מחירי החלפים הובילו לירידה החדה ביותר בביטוח הרכב מעל 40 שנה

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

סימן האזהרה שהופיע במניה הגדולה בעולם - והאם מדובר בהזדמנות?

בבלומברג מדווחים כי מכפיל הרווח העתידי של אנבידיה עומד על מתחת ל-17 - רמתו הנמוכה ביותר שנרשמה מזה יותר מעשור ● התמחור הזול באופן חריג מעיד על כך שבשוק מטילים ספק ביכולתה של אנבידיה להמשיך לספק צמיחה בקצב האדיר שנרשם בשנים האחרונות - אך יש גם אנליסטים שמזהים הזדמנות

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

בדרך לחלוקת דיבידנד של חצי מיליארד שקל: פרטנר קונה את כל המתנגדים

לאחר שהמחזיקים סירבו לאשר את חלוקת הדיבידנד המיוחד, חברת התקשורת תפרע את החוב כלפיהם בהיקף של 344 מיליון שקל, בניסיון לסלול את הדרך לחלוקה ● המהלך מגיע בהמשך לפדיון מוקדם דומה בהיקף 140 מיליון שקל שכבר בוצע לסדרה ח' שהתנגדה למהלך ● הנהנית המרכזית מאישור הדיבידנד צפויה להיות קבוצת השליטה אמפיסה, שחלקה בחלוקה יעמוד על כ-106 מיליון שקל

אפי נוה, לשעבר יו''ר לשכת עורכי הדין / צילום: שלומי יוסף

למי קראת "בוגד": תביעה חדשה נגד האיש שהציף את הארץ בשלטים

אפי נוה, אחיו של צביקה נוה ומי שהיה יו"ר לשכת עורכי הדין, מצטרף למאבק המשפטי מול המיליארדר אלכס סקלר • בתביעה נטען כי סקלר עומד מאחורי קמפיין פרסומי נגדו, אף שלדברי נוה מעולם לא היה ביניהם קשר אישי, עסקי או מקצועי • לתביעה, על סך 10 מיליון שקל, צורפו גם היועץ האסטרטגי רונן צור, חברות הפרסום וחברות התחבורה שעל גביהן פורסמו השלטים

שכונת נווה צדק בתל אביב / צילום: Shutterstock

הקלות הבנייה חוזרות לתל אביב. בענף כבר מזהירים מהמחיר

פחות משנתיים מאז ביטולן הרשמי, עיריית תל אביב מקדמת תוכנית חדשה ל"מיסוד ההקלות" בפרויקטי בנייה ספציפיים ● הוועדה המקומית מסבירה כי המטרה היא "שיפור התכנון בלבד", אבל בענף חוששים שהחזרת ההקלות תעכב את מימוש התוכניות, כפי שקרה טרם ביטולן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

קללה או הכללה: מה מלמדת ההיסטוריה של חודשי ספטמבר ואוקטובר בשווקים

לקריאה המקובלת בוול סטריט, לצאת משוקי המניות בחודש מאי ולחזור באזור נובמבר, קדמו שנים של תשואות שליליות בחודשי הקיץ, אך גם שורת אירועים גלובליים מטלטלים בעיתוי מדאיג ● האם ניתן לגזור מכך מסקנות למשקיעים, מה התמונה בישראל והאם הרע עוד לפנינו?