גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוג'ין קנדל: "יש קורלציה בין אמון לתוצאות כלכליות. ישראל לא נמצאת במקום גבוה"

קנדל, יו"ר המכון למדיניות ומחקר מבית סטארט אפ ניישן סנטרל, מסביר בוועידת אמון וכלכלה של גלובס, כי אמון זה משהו מאד אמורפי אך "מעילה באמון משולה לשריפת בניין", ולממשלה יש חלק בלהבהיר זאת לאנשים

יוג'ין קנדל, ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר
יוג'ין קנדל, ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

למרות שהמערכת הישראלית מייצרת קבוצות אמון מהגבוהות בעולם, ישנו פרדוקס בו רמת האמון היא לא מהגבוהות בעולם, ויש לזה השלכות. כך לדברי פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המכון למדיניות ומחקר מבית סטארט אפ ניישן סנטרל ויו"ר המועצה הכלכלית הלאומית לשעבר, שפתח את ועידת אמון וכלכלה של גלובס שנערך היום.

"תארו לכם סיטואציות כמו למשל אירוע, עסקה, קשר, משחק, בהם אנו צריכים להשקיע משאבים אך התוצאה תלויה בשיתוף פעולה של מישהו אחר. אם האדם הזה ישתף פעולה התוצאה עבורי תהיה נגיד פלוס 100, ואם האדם הזה לא ישתף פעולה התוצאה עבורי תהיה מינוס 50", אמר קנדל. "וזה לא בהכרח קשור לכסף אלא כל סיטואציה כמו זוגיות או משהו אחר. אז נשאלת השאלה האם אני נכנס לעסקה או לא, וזה תלוי לחלוטין בהערכה, או האמונה שלי, האם הפרטנר שמולי יעמוד במילה שלו, או לא. ואז נשאלת השאלה האם כדאי להיכנס לעסקה".

קנדל מציין כי יש משקל לשאלה הגיאוגרפית, כלומר מאיפה מגיע האדם שמולו אני עושה עסקה. "מאד קל להראות כי אם אני נמצא ברואנדה, ברזיל או הפיליפינים אני לא נכנס לעסקה שכזו, כי אני מעריך שהאדם לא יעמוד בעסקה אם זה לא כדאי לו. אך אם אני נמצא בעסקה בהולנד (אגב, אדם סמית אמר שאפשר לסמוך על ההולנדים), אני כן אכנס לעסקה. זה אומר שהרבה עסקאות מתבצעות במדינות בהם יש אמון גבוה ואיפה שאין אז יש פחות. ולזה יש השלכות הרות גורל לגבי התפתחות המדינות הללו. אמון הוא הערכה של כל אדם בתוך החברה עד כמה אפשר לסמוך על הצד השני. אתה לא נכנס לעסקה כאשר אתה לא מאמין לפרטנר, גם אם יש לך עורך דין טוב".

ומה קורה בישראל למשל?
"אם אני בונה לעצמי קהילות שם, האמון מאד גבוה. זה מקל, אך זה אומר שהעסקאות מוגבלות מאד. יש הרבה מאד יחידות בצבא בהן ללא אמון הן לא היו מתקיימות".

איך מודדים אמון?
"אמון זה משהו מאד א-מורפי. השתתפתי בקבוצת עבודה של ה-OECD ויש מדד אחד - generalised trust שהמציאו בשנות השישים על מנת לבחון איך אירופה התמודדה עם המלחמה. נשאלה השאלה הפשוטה, האם באופן כללי אפשר לסמוך על אנשים או צריך להיזהר בעסקאות מול האנשים. יש שתי תשובות, או שאפשר לסמוך עליהם, והתשובה היא 1. או שלא, וממש צריך להיזהר, ואז התשובה היא אפס. אחוז האנשים שעונה שאפשר לסמוך על אנשים זה המדד כיום לאמון, ומתברר שיש לו הרבה מאד קורלציות להרבה דברים חיוביים".

"בכל המדינות הנורדיות יש אמון מאד גבוה כאשר כ-60% מהאוכלוסייה אומרת שאפשר לסמוך על האנשים. אל מול רואנדה או ברזיל למשל השוני מהותי ויש לזה השלכות גדולות ונשאלת השאלה מאיפה זה מגיע. מתברר שהדברים הללו מאד תרבותיים, כלומר הם מאד רלוונטים למדינות ואפילו לאיזורים בתוך המדינות. יש הרבה מאד השערות לגבי זה והן הולכות הרבה מאד אחורה, לרמה של אקלים או חקלאות. בהולנד למשל בלי מסחר בינלאומי, אי אפשר היה לשרוד. ההולנדים לא יכול לעשות עסקים, כך שהם נאלצו להביא למצב בו יסמכו על המילה שלהם. בסין למשל יש קו מפריד בין האיזורים בהם מגדלים אורז - מה שמצריך שיתוף פעולה שגורר אמון בתוך הקבוצה, לבין האיזור בו מגדלים חיטה - שם יש רמת אמון יותר גבוהה מבחינה יצונית לקבוצה".

"יש שאלה, האם האמון משפיע על התוצאות העסקיות, ונמצא שיש קורלציה חיובית בין רמות אמון לבין תוצר לנפש, לפיריון, לשוק ההון, למיעוט של רגולציה (אם אתה מאמין ליצרנים שלך אתה צריך פחות רגולציה), איכות השלטון ומערכת המשפט, אי שוויון נמוך יותר וקורלציה גבוהה מול רמות האמון".

איפה ישראל נמצאת?
"ישראל נמצאת במקום לא מאד גבוה במחקרים. בשנת 2010 נמצא כי 23% מהאנשים בישראל אומרים שניתן סמוך על האחר באופן כללי. מצד שני, היתה זו תקופה לא טובה בתחילת שנת 2000 בה האמון בין הערבים ליהודים לא היה בשמים, בין היתר, בשל אירועי אוקטובר. יש עדויות שכאשר יש קבוצות שמרגישות מופלות, ובישראל כל קבוצה מרגישה מופלית על ידי האחר, אז יש רמת אמון נמוכה יותר. לי יש תחושה שבישראל אפשר לסמוך הרבה יותר על האנשים (במיוחד בתוך הקבוצות), אך התחושה שלנו מושפעת גם לרעה ממה שאנו שומעים בכלי התקשורת: שאנו בעצם לא ראויים לאמון של עצמנו, וזה מאד מרגיז אותי".

אז המערכת הישראלית מבוססת על אי אמון?
"יש פרדוקס. המערכת הישראלית מייצרת קבוצות אמון מהגבוהות בעולם. כך למשל, תחשבו על ישראלי שפוגש ישראלי בחו"ל, ישר נוצר קליק ויוצאים לטרקים ביחד. אך אם שואלים איך בונים אמון, צריך לשאול איך הורגים אותו. כמו למשל, אמירות כלליות מזיקות שמכרסמות לאט לאט את האמון. הדבר השני שהוא פרדוקסלי, הוא שאמון לא יכול להתחיל מאי אמון. הגדלת האמון מתחילה אצלך, אתה צריך להאמין להאנשים, כך שהאמון שאתה נותן מהווה נכס עבורם. לצערי ההנחה הבסיסית, גם של הממשלה, היא שאי אפשר להאמין לאנשים. אבל אי אפשר להתחיל מרמה שבה אי אפשר להאמין בתור התחלה, ואני באתי מברית המועצות שם לא היה ניתן להאמין אף אחד. ברגע שאתה הורס את האמון, אתה מאבד משהו. לא לא חייב להיות קיצוני כמו ללכת לכלא אלא צריך ליצור מצב בו מעילה באמון משולה לשריפת בניין. פה אתה הורס הון ושם אתה הורס הון. לממשלה יש חלק חשוב בזה".

עוד כתבות

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה