גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שישה דברים שבנט צריך להבין לפני שהוא יוצא לכנס האקלים של האו"ם

ראש הממשלה יצא בעוד כשבועיים לכנס השנתי של האו"ם בנושא שינויי האקלים ● בזמן שהוא יעמוד על במה אחת עם ביידן, מקרון וג'ונסון, בנט צריך לזכור כי השינוי שהבטיח עם הקמת הממשלה חייב לכלול גם שינוי גישה למשבר האקלים - שעד כה כללה בעיקר הבטחות ריקות ממשלות ישראל

ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ
ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

בעוד כשבועיים, יעמוד ראש הממשלה נפתלי בנט בשורה אחת עם מנהיגי העולם המשמעותיים ביותר ויצהיר: "ישראל היא חלק ממשפחת העמים, והיא מחויבת למאבק העולמי במשבר האקלים".

בכנס השנתי של האו"ם בנושא שינויי האקלים שיערך בעיר גלאזגו שבסקוטלנד, יעלו בזה אחר זה ג'ו ביידן, עמנואל מקרון, בוריס ג'ונסון ושורה ארוכה של כ-100 מנהיגים ויציגו את ההתחייבויות של מדינתם, ואת הדרך שבה ינקטו כדי להילחם על 'החיים עצמם', ולהגביל את עליית הטמפרטורה ל-1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה.

לישראל, אין הישגים להתגאות בהם בתחום, והיא מחומשת בעיקר בהצהרות וביעדים צנועים שהציבה לעצמה, אך לא השיגה. גם כעת, היא מגיעה לכנס הבינלאומי החשוב כשהיא מציגה יעדים שמרניים בתחום הפליטות, שגם אין לה כל מפת דרכים להשגתם.

בימים אלו, מנסים במשרדי הממשלה לרכז מאמצים כדי להתגאות בוועידה בחוק אקלים מקומי, אך נכון לשעה זו, אין לגביו הסכמות. עבור בנט, זירת האקלים היא זירה חדשה - נושא שלא עסק בו ולא הכיר בעבר. אז מה חשוב שבנט ידע לפני שהוא ממריא לוועידה אותה יש מי שמכנה "גורלית"?

1. סקטור החשמל: דהירה לכישלון

היעדים שהציבה לעצמה ישראל בשנת 2015 עם כינון הסכם פריז, הם נמוכים מאוד בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD (למעט תורכיה). למרות שישראל הרחיבה בשנה שעברה את התחייבותה, כך שבשנת 2030 נייצר 30% מהחשמל באנרגיה מתחדשת - ביעדים הצנועים שקבעה לשנת 2020, היא נכשלה. פחות מ-6% מהחשמל יוצר באמצעים נקיים, ושיעור ההתייעלות האנרגטית נאמד בכ-4% בלבד לעומת יעד של 20%.

הצהרות העבר, לא גובו בתוכניות מעשיות דיין, ואם לא די בכך - למרות שסקטור החשמל הוא זה הזקוק לשינוי הגדול ביותר, לישראל כלל אין תוכנית אב למשק האנרגיה. למרות דוחות מבקר מדינה בנושא, ישראל קובעת יעדים, אך לא מתכננת קדימה, ודוהרת לכישלון.

2. שטחים פתוחים: גם לדורות הבאים

שטחים פתוחים הם הכרחיים לסביבה בריאה. הצמחייה הטבעית שבהם 'לוכדת' את פליטות הפחמן האנושיות, והחשיבות שלהם לבריאותנו היא חסרת תקדים. לפי דוח של המשרד להגנת הסביבה, ישראל מאבדת שטחים פתוחים בקצב הגבוה ביותר מזה 20 שנה.

מצבו של המגוון הביולוגי, לו אנחנו זקוקים עבור סביבה בריאה, הולך והופך רע. דווקא ישראל, המתחממת בקצב כפול מהעולם, זקוקה לניהול אחראי של המרחב הצפוף שלה, במסגרתו יוכלו התושבים לחסות בצל הטבע, לו הם זקוקים כאוויר לנשימה.

בכל הארץ, ישנם מאבקים ערים על השטחים הפתוחים - מעמק השלום ועד רכס לבן ודרום גלילות. ניהול לא אחראי של השטחים הללו לטובת בנייה זללנית שיש לה חלופות בנות קיימא, תגזול את זכותם של הדורות הבאים למה שעבור דורו של בנט - היה מובן מאליו.

3. פיצוץ האוכלוסין: נצטרך יותר מהכל

לפי ההערכות, עד שנת 2050, אוכלוסיית ישראל תוכפל ותגיע לכ-17.6 מיליון תושבים. לגידול, יהיה מחיר בתשתיות, בשטחים פתוחים ובצפיפות. ללא תכנון מהודק של כלל המערכות, החיים בישראל יהפכו קשים, מאוד. לפי דוח "צפוף", עד שנת 2050 יגדל מספר כלי הרכב על הכבישים ב-178%, והכבישים הישראלים יהפכו לגרסה פקוקה מאוד של מומבאי כיום. אנחנו נצטרך להתפיל יותר מים - פעילות מזהמת ויקרה, צריכת החשמל שלנו תגדל כמעט פי 4.

אנחנו נצטרך הרבה יותר פתרונות דיור, הרבה יותר מקורות מזון, ומיותר לציין כמובן איך יראה הטבע שלנו: יחס שמורות הטבע לתושב יקטן במחצית. גם בזירת הבריאות שהקשר שלה לסביבה הוא הדוק, ישראל נכשלת בתכנון צופה פני עתיד: על המדינה להיערך עם כ-5,000 מיטות אשפוז נוספות בכל עשור - כשליש מכלל המיטות הקיימות כיום, ועם כ-7,000 רופאים נוספים ולא פחות מ-13,000 אחיות נוספות בכל עשור - כרבע מכמות הרופאים והאחיות המועסקים כיום. זאת, רק כדי לשמר את המצב הנוכחי, שאינו טוב מספיק.

ישראל חייבת להיערך להתמודדות עם שינויי האקלים הבלתי נמנעים, שכבר כאן. היא אינה ערוכה לכלל סוגי אירועי מזג האוויר הקיצוני. מערכת הבריאות, שרותי הרווחה, כוחות הביטחון, מנגנוני ביטחון המזון, תשתיות ייצור ואספקת החשמל, והרשויות המקומיות אינם ערוכים לכלל סוגי ההשפעות וההשלכות של עליית הטמפרטורה. זהו איום ברור גם על כלכלת ישראל. בישראל, ויתרו למעשה כבר בשנת 2005 על שירותיו של נציב הדורות הבאים, שלהבנת הממשלה היווה 'חסם ביורוקרטי'. על הממשלה לפעול כדי לא להפוך את עצמה, במבט לאחור, לחסם הביורקרטי שהכניס את ישראל לפלונטר ממנו היא לא יכולה לצאת, ולתכנן היטב כיצד כבר היום לבנות תשתיות, מערכות הסעים וסביבה שיכולה להתמודד עם העומס.

4. על הזיהום המקומי משלמים מחיר בריאותי

למרות שנושא האקלים הוא פופולרי למדיי בימינו, אל תשכח: זיהומים מקומיים הורגים אותנו. חלקה של ישראל בפליטות פחמן עולמיות הוא קטן: למרות שהפליטות בה גבוהות ב-82% מהממוצע העולמי וב-36% מבאיחוד האירופי, גזי החממה שלנו הם רק 0.18% מהפליטות בעולם.

המאבק במשבר האקלים ייטיב עם איכות חיינו ולכן הוא חשוב גם ברמה המקומית, אבל אל לו לבוא במחיר הזנחה של התמודדות עם מזהמים מקומיים והחלשת המשרד להגנת הסביבה והפיקוח על המזהמים, כפי שמתכננת ממשלתך לעשות בחוק ההסדרים הקרוב (הרפורמה ברישוי עסקים).

בכל שנה, נהרגים כ-2,500 ישראלים מזיהום אוויר ו-7 מיליון בני אדם בעולם, בהערכת חסר. הישראלים משלמים מחיר בריאותי על תנועה כבדה של מכוניות מזהמות בכבישים, על נמלי הים, סקטור החשמל, פסולת שמזה שנים מתרשלת המדינה בטיפול בה, ועוד.

בספטמבר האחרון הפיץ ארגון הבריאות העולמי עדכון קריטי, שבו קבע כי התקנים של מזהמי האוויר השונים שעליהם המליץ עד היום (הערכים הממוצעים של מזהמי האוויר שמעליהם החשיפה מסוכנת וגורמת לתחלואה ולתמותה), הם גבוהים מדי, וכי יש לעדכן אותם כדי למנוע תחלואה ותמותה מסיביות.

בישראל, הערכים הקבועים בחוק אוויר נקי גבוהים משמעותית מהמלצות הנוכחיות של הארגון, וגם מהקודמות להן. לכך, אין כרגע פתרון גם בטיוטת תקנות עדכנית שמבקש המשרד להגנת הסביבה לאשר.

אסור להזניח לרגע את הטיפול בזיהום המקומי. בטח ובטח כאשר אישור עסקת קצא"א והאמירויות, חושפת את ישראל לסיכונים - מסיכון הסביבה, לסיכון מתקני ההתפלה וביטחון המים שלנו. על הדרך, נשמח גם לדעת מתי תקדם הממשלה את התחייבותה לקדם פינו של התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה.

5. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש

חשבת לחשוב מחדש? אל. בישראל יש תוכניות מגירה שמעולם לא יושמו, לצד תקנות תקועות שיכולות להציל חיי אדם. כך למשל, התוכנית הלאומית לבריאות וסביבה שנגנזה, או תקנות שיכולות להפחית את הזיהום מכלי שיט - ותקועות מ-2017 על שולחן משרד המשפטים.

6. בלי סיפורים על טכנולוגיה שעדיין לא קיימת

ההייטק הישראלי יכול להוביל את זירת טכנולוגיות הקלינטק ואפילו הפודטק. אלו תחומים חשובים, אך אל תסתנוור מהמילה 'הייטק'. אם אתה רוצה לקדם הסתגלות לשינויי האקלים והפחתה של הפליטות הטכנולוגיה קיימת. הערים שלנו זקוקות לעוד עצים, ואנחנו זקוקים לתכנון מחודש של מערכות החשמל והתחבורה שלנו, ללא פחם, נפט או גז.

אל תתן לסיפורים על טכנולוגיות שאינן קימות לעוור אותך ולעכב פעולות קריטיות שחייבים לבצע כבר עכשיו. אל תלך שווי אחרי המיתוג המחודש של הגז כ'מימן כחול', שכן הזיהום הוא אותו זיהום נושן, ואל תמתין לטכנולוגיות ללכידת פחמן מהאוויר, שעד כה הניסויים בהן נכשלו.

הנה עניין לחשוב עליו: לפי מחקר תיאורטי חדש, ייתכן כי פאנלים על חצי מגגות העולם יכולים לספק את כל צריכת החשמל של האנושות.

למה כולם מדברים על COP 26?

ועידת האקלים של האו"ם (המכונה - Conference of Parties או בכינוייה השגור, COP), מתקיימת מדי שנה מאז שנת 1995. הוועידה מפגישה את 197 המדינות שחתמו על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים (UNFCCC), אמנה סביבתית בינלאומית העוסקת במשבר האקלים.

זהו מקום שבו מנהיגי העולם מציגים את היעדים להפחתת הפליטות והתמודדות עם משבר האקלים במדינתם, ושבמשך שבועיים מארח מושבים ושיחות של פוליטיקאים, מדענים, ארגונים ובעלי עניין מרחבי העולם בנושאי אקלים וקיימות. בחלק מהמושבים, משתתפים נציגים מארגוני הסביבה ברחבי העולם כמשקיפים.

הפסגה החשובה ביותר נערכה ב-2015 בפריז, שבה גם נחתם הסכם פריז המוכר, במסגרתו התחייבו המדינות לפעול יחד כדי "להגביל את ההתחממות הגלובלית עד הרבה מתחת ל-2, רצוי ל-1.5 מעלות צלזיוס, בהשוואה לרמות הטרום תעשייתיות".

השנה, תארח את הוועידה בריטניה, בעיר גלאזגו שבסקוטלנד, מה-31 באוקטובר ועד ה-12 בנובמבר. מטרת העל: להבטיח מטרה גלובלית של איפוס נטו של פליטות גזי החממה עד 2050, כך שהטמפרטורה לא תעלה על 1.5 מעלות צלזיוס.

מה הסיכוי שהוועידה לא תסתיים במפח נפש?

מדוע הפסגה השנה גורלית: מטרת ועידות האקלים של האו"ם היא להאיץ פעולה עולמית לבלימת משבר האקלים. פעילות כזו, נחוצה מתמיד: בדוח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), מאות מדענים קבעו כי האנושות היא האחראית מעל כל ספק להתחממות כדור הארץ, וכי בלתי אפשרי למנוע התחממות של מעלה וחצי.

העולם כבר התחמם ב-1.06 מעלות מאז 1900 בקצב מואץ, וגובה פני הים עלה ב-20 ס"מ. אך יש עוד תקווה: אפשר לאפס לחלוטין את הפליטות עד שנת 2050 ולהימנע מתחזית גרועה יותר של אירועי קיצון אקלימיים ומשברים שייגבו חייהם של מיליונים.

לכן, רבים מכנים את הוועידה השנה "אירוע בקנה מידה היסטורי", ואם תרצו - ועידה גורלית. בגלאזגו יקבעו היעדים וההחלטות שישרטטו את העשור הקרוב, שבו צריכות הפליטות לצנוח, וכלל מערכות חיינו להשתנות בלא היכר.

לכן, לפעילים ולמדענים יש ציפיות גבוהות, אך ייתכן שאלו יתרסקו אל מול מציאות עגומה. בימים אלו עמלים מנהיגים ברחבי העולם על תוכניות ההפחתה שיציגו במטרה ליישר קו עם העדויות המדעיות הברורות.

אך למעשה, מרבית התוכניות כבר נמצאות על השולחן וכאשר סוכמים אותן, מגלים כי ההתחייבויות הנוכחיות שמות את העולם על מסלול התחממות - עלייה של אף יותר מ-3 מעלות צלזיוס, ותוצאות הרסניות של המשבר הגדול ביותר המאיים על האנושות. למעשה, לפי דוח סוכנות האנרגיה הבינלאומית שפורסם רק בשבוע שעבר, למרות שהעולם צריך לאפס את הפליטות עד שנת 2050, הן יפחתו רק ב-40% עד אז.

אם תשאלו את הציניים, הם יגידו: 'כל מה שהבטיחו לנו עד עכשיו, היה מעט מדי, מאוחר מדי וגם אותו המדינות לא עשו. הם לוחצים ידיים בחליפות, ובזמן שאנחנו נותרים מבולבלים'. האופטימיים, הם יבקשו מהפוליטיקאים: 'הפעם, תעשו באמת את מה שצריך כדי להציל את כולנו. אל תתנו לנו לחכות לוועידה הבאה ולפרוט את אי העשייה שלכם, לתשלום בחיי אדם של חברינו. הכוח בידיים שלכם. אפשר לתקן את זה'.

עוד כתבות

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום