קטרים וקרונות חשמליים. יורשו להיכנס למוסך? / צילום: רכבת ישראל
הנהלת רכבת ישראל הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בקשה לצו מניעה נגד ועד עובדי הרכבת שבהנהגת גילה אדרעי, ובו בקשה כי בית הדין יאסור על פעולות למניעת עבודות ההרצה של פרויקט חישמול הרכבת - פרויקט הדגל של רכבת ישראל בעלות של מיליארדי שקלים.
מזה שנים מצויה הרכבת בתהליך שמשפיע על כל אגפיה, במסגרתו עיקר התשתית, לרבות הקטרים והקרונות, יחדלו להיות מבוססים על דיזל ויעברו להפעלה חשמלית. מדובר בפרויקט שעלותו הכוללת נאמדת בכ-12 מיליארד שקל, ושבשבועות הקרובים צפוי להגיע לאחד השיאים שלו, עם פעולות ההרצה וההכנות לפתיחת קו אשקלון, דרך פרוזדור איילון, כולל אזור ראש העין, פתח תקווה ובני ברק ועד הרצליה, לעבודה במתכונת החדשה והעתידית, קרי רכבת שפועלת על חשמל.
לצד מהלך זה העלו העובדים דרישות, ומזה כמה שבועות מתקיים משא-ומתן אינטנסיבי בינם לבין הנהלת הרכבת בראשות המנכ"ל מיכה מייקסנר על הסכם קיבוצי חדש לעובדים, שעל חלק מפרטיו, לרבות תוספות השכר, טרם הושגו הסכמות.
"צעדים ארגוניים פראיים"
מהבקשה שהוגשה לבית הדין עולה כי בשטח נעשו פעולות חד-צדדיות. "בקשה דחופה זו מוגשת הואיל ומזה למעלה משבוע, החל מיום 7 באוקטובר 2021, מונע ועד עובדי הרכבת את הכנסתם של מערכי ה-DDEMU החשמליים לביצוע עבודות תחזוקה במוסך החשמלי בלוד, אשר נדרשו לצורך פתיחת הקו החשמלי החדש - קו קשת השרון-אשקלון - לנסיעות נוסעים החל מיום 13 בנובמבר 2021, ולצורך ביצוע נסיעות נוסעים במערכים חשמליים בקו ירושלים-הרצליה, שהיה מתוכנן להתחיל ביום 15 באוקטובר 2021. בדרך זו סיכל ועד העובדים, הלכה למעשה, את יכולת החברה לעמוד בהתחייבותה לציבור ולממשלה לפתוח קו רכבת חשמלי חדש ביום 13 בנובמבר 2021, על כל הנזקים החמורים הכרוכים בכך", נכתב בפתח הבקשה שהוגשה לבית הדין.
כחלק מהבקשה צירפו עורכי הדין חיה ארמן, גריגורי דנוביץ' ורן פרץ ממשרד הרצוג פוקס נאמן, תכתובת מייל שנשלח מהוועד בתפוצה ארגונית ב-6 באוקטובר ובו הנחיה שלא לאפשר ניסוי במערכת ה-DDEMU ביום שלמחרת. "אין לאפשר כניסת מערכי DDEMU למוסך החשמלי בלוד, ניתן רק לדייר אותם בקרבת המוסכים", נכתב במייל, שהביא לדברי הנהלת הרכבת ל"צעדים ארגוניים פראיים שמטרתם כאמור לעצור את עבודות התחזוקה הנדרשות לפתיחת הקו החשמלי קשת השרון-אשקלון, ובכך סיכלו - הלכה למעשה - את פתיחתו במועד הנדרש...
"נדמה שאין צורך להבהיר כי ככל שבית הדין הנכבד לא יורה על עצירת הצעדים הארגוניים הפראיים לעיל לאלתר, ובהתאם לא יתבצעו עבודות התחזוקה הנדרשות, לא ניתן יהיה לקדם את פרויקט החישמול בהתאם להחלטות הממשלה ולתוכנית האסטרטגית של משרד התחבורה בכלל, ו/או להפעיל את הקו החשמלי קשת השרון-אשקלון בפרט, תוך הסבת נזקים עצומים לשירות שיינתן לציבור הנוסעים ונזקים כספיים חמורים לחברה ולמדינה", נכתב בבקשה.
לפי הבקשה שהונחה בפני בית הדין, בימים האחרונים נעשו ניסיונות הידברות "מרתוניים" בין הנהלת הרכבת לבין ראשי הוועד, שלצידם יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי. לטענת הנהלת הרכבת, במהלך הדיונים חלה התקדמות משמעותית, "והצדדים הגיעו להבנות בכל הנושאים הנוגעים לפרויקט החישמול, למעט על גובה התגמול הכולל, אשר לגביו נדרשו על-ידי הוועד סכומים מופרזים שאינם משקפים את המסגרת הכוללת שנקבעה. בנוסף, נציגות העובדים סירבה לסכם את הסוגיות הנוגעות למיצוי תביעות ולגמישות ניהולית, באופן שיהיה מקובל על החברה ועל נציגי הממונה על השכר", נכתב.
הנהלת הרכבת מבקשת מבית הבין שיורה לאנשי הוועד להורות לעובדים לבצע את הנחיות ההנהלה, על-מנת לבצע את ההכנות הנדרשות לקידום פרויקט החישמול במועדו בקו המדובר. לטענתם, כבר כעת לוחות הזמנים נפגעים, ולכן הם מבקשים מבית הדין שיוציא צו ארעי במעמד צד אחד שיורה לעובדים לבצע את ההנחיות בנושא זה מיידית, עד קיומו של דיון דחוף במעמד הצדדים במסגרת בית הדין.
תוספות שכר וביטחון תעסוקתי עד 2039
מה בעצם דורשים העובדים? לידי גלובס הגיע מסמך דרישות של ועד רכבת ישראל, הדורש תוספות שכר רוחביות, שמירה על שעות נוספות ומענקי ביצועים גם כשאין שעות נוספות וביצועים, ביטחון תעסוקתי עד 2039 ומענקים לפנסיונרים.
יודגש כי המעבר של הרכבת מהנעה בדיזל להנעה בחשמל, מביא לשינויים פנימיים נרחבים גם בצורכי כוח-האדם של הרכבת, הן בתנאים והן במשרות שכבר לא יהיה בהן צורך, ועל כן עולות דרישות מצד הוועד לשינוי בתנאים.
לפי הטיוטה שבידי גלובס, במרכז הדרישות עומדת תוספת שכר רוחבית של 4.25% לכל העובדים - גם אלה ששכרם פחת עקב עבודות החישמול, וגם אלה שלא. "ככל שתאמצו את המתווה", מסבירים בהסתדרות במסמך נוסף, "נוכל להתקדם להבנות שיאפשרו את הפעלת מערכי חישמול". כלומר, אחרת - העבודות ייפסקו.
בנוסף לתוספת השכר, בהסתדרות דורשים שמירה על כל השעות הנוספות והפרמיה (בונוסים בהתאם לתפוקה) גם כשאין עבודה שתצדיק זאת. כלומר, רכבת ישראל צפויה לשלם לעובדים על שעות שהם לא עובדים בהן, ועל תפוקה שהם לא נותנים. זאת ועוד, העובדים יקבלו גם פיצוי בדיעבד על השעות בהן הם לא עבדו מתחילת העבודות ב-2020. כמו כן, העובדים הרלוונטיים יזכו בביטחון תעסוקתי עד 2039. כלומר - יהיה בלתי אפשרי לפטר אותם.
סעיף הביטחון התעסוקתי רלוונטי במיוחד לעובדים שיהפכו ללא רלוונטיים לאחר החישמול: מנהלי תחנות הדלק ומחלקת הדלק, מכונאים, חשמלאים ומהנדסים, שחלקם אחראיים על רכבות הדיזל. הדרישה לעבודה מצידם תלך ותפחת, ועובדי הדלק יהפכו לכמעט לא רלוונטיים כשרכבות דיזל ייצאו משימוש. אך לפי מסמך ההבנות, העובדים המפעילים אותן ימשיכו לקבל את אותו היקף שכר ותנאים ב-18 השנים הקרובות, גם ללא עבודה בפועל. הנהגים יידרשו לעבור לעבוד בקטרים החשמליים, אך במקרה שלא הצליחו לעבור את ההסמכה - הם לא יפוטרו, אלא יקבלו "חיזוק ממרכז ההדרכה", ובמקרה שתתקבל חוות-דעת נוספת המעידה על קושי בנהיגת רכבת חשמלית - הם ישובצו לרכבות הדיזל ההולכות ומתמעטות.
בנוסף, קיימת דרישה להגדיל את מענקי הביצועים לעובדים, ואף להעניק תקציב של 400 אלף שקל ל"פעולות רווחת הגמלאים", כמו גם שי לחג בשווי 1,680 שקל בשנה. זאת כהכשרה לחריגת שכר שהתרחשו בעבר וכעת מוכללות במסגרת ההסכם.
מוועד עובדי הרכבת נמסר בתגובה: "העיצומים שננקטים ברכבת ננקטים בחסות בית הדין הארצי ובאישורו. בכל מקרה, הצעדים הארגוניים לא פוגעים בנוסעים".
יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי , מסר לגלובס בתגובה: "מדובר במשא-ומתן מורכב שנמשך כבר למעלה משלוש שנים. במהלך כל תקופת ההידברות בין הצדדים, שאחד מעיקריה היה הסדרת השלכות החישמול, עובדי הרכבת גילו אחריות ואורך-רוח ופעלו בתום-לב כדי להגיע להסכמות. בתוך כך, בית הדין מצא כי העובדים אכן נפגעים בשכרם, והנחה את הנהלת הרכבת שלא להתחיל בהפעלת מערכי החישמול עד שלא יוסדרו מול העובדים כל השלכות המהלך. לא נשלים עם צעדים חד-צדדיים שעולים לכדי פגיעה ממשית בעובדים. חשוב להדגיש כי לא צפויה שום פגיעה בציבור הנוסעים, שכן בשלב זה ניתן להמשיך בהפעלת קטרי הדיזל".