גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אפשר להתחיל ללכלך את הידיים": השקל הדיגיטלי עולה שלב, ואלה מסקנות הביניים

בבנק ישראל מציגים את הסוגיות המהותיות בניסוי השקל הדיגיטלי ● יואב סופר, מנהל הפרויקט: "עשינו ניסוי בטכנולוגיית את'ריום, לא כי אנו חושבים שהיא בהכרח הטכנולוגיה שנשתמש בה, אלא כדי להבין את היתרונות והחסרונות שבה"

מטבע האת'ריום / צילום: Shutterstock, AlekseyIvanov
מטבע האת'ריום / צילום: Shutterstock, AlekseyIvanov

כמעט אף מדינה עוד לא הנפיקה מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC), אך חלקן כבר בשלבי בחינה של הנושא באופן מעשי. כפי שנחשף בגלובס, גם בנק ישראל נמצא בשלב זה ובודק את מערכת האת'ריום. יחד עם זאת, ארוכה הדרך לבחירת הטכנולוגיה שבה יונפק השקל הדיגיטלי, אם בכלל.

"עשינו ניסוי בטכנולוגיית אית'ריום, לא כי אנו חושבים שהיא בהכרח הטכנולוגיה שנשתמש בה, אלא כי זו הייתה טכנולוגיה זמינה להתחיל ללכלך איתה את הידיים כדי להבין את היתרונות והחסרונות שלה", אמר יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל, בהמשך לחשיפת גלובס על הניסוי שערך הבנק. סופר אמר את הדברים בכנס מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי - חדשנות הזדמנויות ואתגרים, שהתקיים בשבוע שעבר.

במסגרת הפיילוט של בנק ישראל, צוותים מהחטיבה לטכנולוגיית המידע של הבנק הקימו סביבת ניסוי מבוססת על טכנולוגיית הבלוקצ'יין של את'ריום, והבנק הנפיק טוקן (אסימון) שמייצג שקלים דיגיטליים, והוקמו ארנקים דיגיטליים, שמתוכם חברי הצוותים של המיזם יכולים להעביר "שקלים דיגיטליים דמיוניים" מאחד לשני בתוך בנק ישראל. לא מדובר בכסף אמיתי, אלא בסביבת ניסוי בלבד. השימוש באת'ריום הוא ברשת סגורה ואינו קשור בשום צורה לרשת האת'ריום הכללית או למטבע הקריפטוגרפי את'ר.

הטכנולוגיה הזו שימשה גם פרויקטים ניסיוניים שערכו הבנקים המרכזיים של אוסטרליה, הונג קונג ותאילנד. במסגרת הפיילוט שעורך הבנק נבחנים היבטים כלכליים, עסקיים, משפטיים, וגם טכנולוגיים של המהלך.

"זה קצת אתגר לנהל פרויקט שכזה. בדרך כלל, לפרויקטים בבנק ישראל יש תאריך התחלה וסיום, אתה יודע מתי אתה מסיים אותם ומה צריך להשיג בדרך. את הפרויקט הזה אנחנו לא יודעים מתי נסיים, על כל המשתמע מכך", אמר סופר בכנס בנושא השקל הדיגיטלי בשבוע שעבר.

סופר ציין כי המודל הרווח בקרב הבנקים המרכזיים כיום בנושא מביא בחשבון שהבנק ינפיק את המטבע הדיגיטלי והגישה אליו תהיה דרך ספקי תשלום (לא רק בנקים, אלא גופי טכנולוגיה, או עמותות מסוימות), כאשר בבנק ישראל מנסים לחשוב על מודל בו ספקי התשלום לא נוגעים בכסף, בשונה מחברות כרטיסי האשראי, שמחזיקות את הכסף אצלן.

האתגרים: תשתיות והרגלי שימוש

אמצעי התשלום הדיגיטלי בישראל הולך וגדל וביתר שאת בתקופת הקורונה, ובשל כך עלה הצורך לבחון הנפקה של שקל דיגיטלי. שני האתגרים המשמעותיים העומדים בפני בנק ישראל קשורים לתשתית ולהרגלי השימוש באמצעי התשלום בקרב כל האוכלוסייה. עולה השאלה האם אפשר לבנות מערכת של שקל דיגיטלי שתיתן מענה לכל הצרכים שאפשר לחשוב עליהם, בהתחשב בכך שרוצים לייצר אמצעי תשלום פשוט שישמש את כולם, ומצד שני מדובר באמצעי דיגיטלי מתקדם וחדשני. האתגר הגדול יותר קשור לעתיד הרחוק. בבנק ישראל מתחבטים בשאלה, מתוך מה שיודעים היום, איך בונים תשתית לעולם התשלומים של עוד מאה שנה.

כידוע, בנקים מרכזיים וגופי ממשלה לא חזקים בחדשנות, כך שהמגזר העסקי נתבקש לקחת חלק בפרויקט והדלת של בנק ישראל פתוחה ליזמים מרחבי העולם לבחון אפשרויות ליזמות בעולמות התשלומים בישראל. בשנים האחרונות שוק אפליקציות התשלומים התרחב ומערכת החדשנות בבנק ישראל עובדת במקביל על צ'ק דיגיטלי, ואמצעי תשלום נוספים.

המוטיבציות: תחרות וחדשנות

אימוץ השקל הדיגיטלי כרוך בלא מעט סיכונים גדולים יותר ממענה דיגיטלי מקומי. הסיכון העיקרי קשור לפגיעה בתיווך הפיננסי: אם בנק ישראל יעשה את העבודה יותר מדי טוב והציבור ינהר לבנק ישראל וירוקן את הבנקים, למשל, או סיכונים על המערכת המוניטרית ולמוניטין של הבנק המרכזי אם המהלך לא ייצא לפועל כראוי. בשל כך בוועדת ההיגוי ריכזו כמה מוטיבציות שיצדיקו הנפקה של מטבע דיגיטלי.

המוטיבציה הראשונה נוגעת לתחרות. מרבית הפעולות נעשות היום באופן דיגיטלי, ועולה השאלה איך שומרים על התחרות כלפי אמצעי תשלום אחרים. התשלום במזומן הוא פשוט וזול, ולכן מייצר לחץ תחרותי כלפי אמצעי התשלום האחרים בתשלום פיזי. בבנק ישראל חושבים כיצד לשמר את התחרות גם בממד הדיגיטלי. אסור שיהיו תקלות שיחזירו את המשתמשים לשימוש במזומן. מצד שני, קשה לשרטט את התחרות מול מערכת התשלומים העתידית, כך שלא ברורות עדיין איך מייצרים תחרות בעולם בו ההשלכות על המערכת הפיננסית ומערכת התשלומים כתוצאה מהנפקת שקל דיגיטלי עוד לא ידועות בהיקפן.

 

סיבה נוספת שעשויה להצדיק הנפקה של שקל הדיגיטלי היא חדשנות - בניית תשתית למערכת תשלומים שתתאים לכלכלה הדיגיטלית המתרחבת. עולות שאלות כמו מה התפקיד של המגזר הציבורי ביצירת התשתית ליישומים הטכנולוגיים, האם זה אומר שצריך להשתמש בבלוקצ'יין או אולי בטכנולוגיות הקיימות? איך מביאים להבטחת מערך התשלומים בשעת חירום או תקלה, כמו זו שהפילה למשל את שירותיה של פייסבוק לשבע שעות, או כשל מקומי, כמו הפסקת חשמל וכו'? בבנק ישראל בוחנים אף את הכדאיות הכלכלית של הקמת תשתית תשלומים נפרדת כדי שיתאפשר תשלום באוף ליין.

נושא התשלום הבינלאומי מהווה מוטיבציה נוספת שמציגים בבנק ישראל, כאשר המטרה היא לייצר תשתית יעילה וזולה בתשלום חוצה גבולות. בנוגע לכך עולות שאלות כמו מי מהזרים יוכל להחזיק שקל דיגיטלי ואיך. בנושא התיירות זה עשוי להיות פשוט, אך איך ישראלים משלמים בחו"ל, אך מתבצעת ההמרה של המטבע, או איך באופן דיגיטלי אפשר לדמות העברה פיזית של מטבע עם כמה שפחות מתווכים בדרך?

האיזון: פרטיות מול יעילות

אולי הסוגיה המהותית ביותר קשורה לנושא הפרטיות של האזרח הקטן מול המדינה, בנק ישראל, או הגורם המתווך. אחד האתגרים של בנק ישראל הוא להעביר את האוכלוסייה המשתמשת במזומן לתשלום דיגיטלי. לטוב ולרע, השימוש במזומן הוא אנונימי, ולכל אחד את הזכות לרכוש מוצר מסוים מבלי שגורמים מסחריים יעשו שימוש בנתוני התשלומים שלו.

להבדיל, הנפקת שקל דיגיטלי עשויה לייעל את חיי הצרכנים בדמות הנחות שנגזרו מהרגלי הצריכה, שאחריהם אפשר כבר היום לעקוב, אך זו בדיוק הסיבה המאיימת על הפרטיות. בבנק ישראל שואלים האם נכון להשאיר לציבור בחירה בין מודלים של שימוש בפרטיות. מדובר בשאלה ערכית חברתית מעמיקה שקשה לראות איך ניתן לרצות את המצדדים בפרטיות, אל מול הצורך לבצע תשלום באופן דיגיטלי תוך שמירה על תכונות של השימוש במזומן תוך מניעה של העלמות מס.

עוד כתבות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם העיניים לוול סטריט: איך יגיבו השווקים מעבר לים לתקיפה באיראן

לא רק המשקיעים בבורסה בת"א צפויים להגיב בפתיחת שבוע המסחר לתקיפה, שבה לוקחת חלק גם ארה"ב ● כיצד יושפעו ממנה מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בכפר סבא, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אילוסטרציה: Shutterstock

בצל ההסלמה: ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט; מחירי הנפט והזהב מזנקים

המשקיעים בעולם בורחים מסיכון ומחפשים נכסי חוף מבטחים ● מחירי הנפט זינקו בפתיחת המסחר ב-13% לפני שנרגעו מעט ● הזהב נסחר במעל 5,300 דולר ● הדולר מתחזק מול המטבעות בעולם ● מניות חברות התעופה מובילות את הירידות באסיה

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119