עבדולה אל מאז, דה קוטלר, אחמד אל זיודי, אמיר חייק / צילום: סיון פרג'
ישראל ואיחוד האמירויות מתקדמות לקראת הכרזה על הסכם סחר חופשי - כך גילה השבוע אמיר חייק, השגריר הטרי של ישראל באבו דאבי. בנאום בטקס פתיחת פורום העסקים ישראל-אבו דאבי, של מכון היצוא ובנק הפועלים, אמר חייק כי "מאז שנחתמו הסכמי אברהם הוכיחו שני העמים את היכולת שלהם להתחבר ולהביא למדינותיהם שיתוף-פעולה מוצלח".
ההכרזה של חייק בנאומו הראשון כשגריר באמירויות, הגיעה לאחר מגעים של חודשים ארוכים בין המדינות. לגלובס נודע כי בצמוד לקביעת ההסכמות, התגלו חילוקי דעות קטנים מאוד במשא-ומתן שעיכבו את ההכרזה, בין היתר על מועד הפרסום. לפי גורם המעורה בנושא, עוד סיבה לעיכובים היא גם מי ייקח בעלות על ההסכם מבין השרים והמשרדים המעורבים.
בצד של האמירויות, התעכבו גם כדי לבחון את מדיניות הממשלה החדשה. האם זו תממש את שיתוף-הפעולה הכלכלי שבהסכמי אברהם. דבריו של חייק, נועדו בין השאר להראות רצינות גם כלפי חוץ לאמירתיים וגם כלפי פנים; להאיץ במשרדים הממשלתיים לסגור את ההסכם. כעת, לפני ההכרזה המשותפת, המדינות מקיימות סקרי היתכנות כדי לבדוק שאין פגיעה משמעותית ביצרנים המקומיים. ומשרת הכלכלה אורנה ברביבאי, נמסר כי עוד אין צפי לחתימה הרשמית: "אנחנו עובדים בקצב כדי להגיע להסכם סחר מוקדם ככל הניתן".
השער למפרציות
בהיבט הכלכלי החשיבות המרכזית של ההסכם היא הפתח לסחר עם מדינות GCC, הארגון הכלכלי של מדינות המפרץ. הגיים צ'יינג'ר בהסכמי אברהם לא נמצא בשוק האמירתי או הבחרייני, אלא בגשר שנפתח דרך המפרציות. איחוד האמירויות היא מרכז סחר ובנקאות בינלאומי עצום - בעיקר עם המזרח ומדינות ערב.
בין המדינות החברות ב-GCC יש הסכם סחר חופשי. המשמעות הישירה של ההסכם תהיה ביטול המכסים, אף שאלה אינם גבוהים (5%) ולא קיימים על מוצרים רבים. עם זאת, אבו דאבי לא מרבה לחתום על הסכמים כאלה, ועצם ההגעה אליו מלמדת על החשיבות שמייחסים שם לסחר עם ישראל.
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, הנמצא גם הוא באמירויות, אומר לגלובס כי "הסכמי אברהם יצרו פריצה בפוטנציאל לשיתוף-פעולה בינלאומי והסכם סחר יהיה ה'בוסטר' החסר להגדלת ההיקפים".
השקעות מעודדות
הקשרים הכלכליים עם האמירויות כבר נותנים את פירותיהם מינואר ועד אוגוסט השנה, היקף הסחר בין המדינות הוערך ביותר ממיליארד דולר והיקף היצוא גדל בחודשים הללו לפי שלושה מבכל שנת 2020. למרות זאת, המנטליות העסקית באמירויות שונה מזו הישראלית. האמירתיים לא ממהרים להשקיע ומחפשים תחומים בהם יש תועלת ישירה למדינתם. אחד הפקידים הבכירים בתחום ההשקעות באמירויות אומר לגלובס כי החברות הישראליות שיפנימו זאת, יזכו לתשומת לב מהמשקיעים המקומיים.
ואכן, לגלובס נודע כי קונצרן הענק האמירתי, אל נאבודה, ישקיע 4.5 מיליון דולר בחברת סיפיה ויז'ן הישראלית שאמורה לצאת בקרוב להנפקה. הקונצרן צפוי גם לרכוש מסיפיה מצלמות רכב, במסגרת המאבק בתאונות הדרכים באמירויות.
גם מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר סיפר השבוע כי במסגרת גיוס ההשקעות הבינלאומי שערך הבנק, שהסתכם במיליארד דולר, הצטרף לראשונה משקיע מוסדי מהאמירויות.
*** גילוי מלא: הכותב הוא אורח בנק הפועלים ומכון היצוא במימון מלא של גלובס