בני הנוער מבלים שעות רבות ברשתות החברתיות / צילום: יח''צ
זה ברור לכולם שבני הנוער מתנהלים במרחב אחרת ממה שהיה נהוג בעבר: אם כיכר העיר הייתה במרחק הליכה של כמה דקות מהבית, כיום כיכר העיר במרחק של לחיצת כפתור. בני נוער מבלים שעות רבות במהלך היום שלהם ברשתות החברתיות ואי אפשר להתעלם שהמרחב החברתי עבר תהליך דיגיטציה מתבקש. כל מה שנכתב עד כה לא חדש, השאלה היא עד כמה מערכת החינוך מבינה את זה.
כחלק משיחות עם מומחי חינוך, אנשי המשרד וה"לשעברניקים", הובהר שדרושה הבנה מערכתית של מה שקורה במציאות. אי אפשר להתעלם מהתהליכים שקורים ולכן כדי להתאים את שיטות הלימוד לשנים בהן אנו חיים, משרד החינוך, המנהלות והמנהלים, המורות והמורים, ואפילו התלמידות והתלמידים - חייבים להבין את השינוי שמתבקש מהם.
באחרונה, התפרסם תחקיר הענק של הוול סטריט ג'ורנל על המסמכים הפנימיים של פייסבוק. המסמכים כוללים מחקרים פנימיים של החברה ומכילים המון נתונים בנושאים שונים. הרשת החברתית ביצעה מחקרים על שימושים של בני נוער בזירה שלה. והתמונה שצוירה מדאיגה במיוחד: פייסבוק מקסמה רווחים על פני ביטחון בני הנוער, מה שהוביל לפגיעות בבריאות הנפש שלהם כמו דימוי גוף.
ואולי זו הזדמנות חשובה להציף את אחת הבעיות הגדולות בימים האלו. לצעירים ולבני נוער רבים מדי אין את הכלים או היכולות להכיל את המרחב הדיגיטלי ואת כל הרשתות החברתיות - ולמעשה, אי אפשר לתת לצעירים לחקור את הרשת לבד. ילדים בגילים כל-כך מוקדמים מקבלים מכשיר חכם לשימוש אישי, כשיש המון סכנות שאורבות להם.
שיעור קטן שיעשה את ההבדל
דווקא כאן אני חושב שיש למערכת החינוך משימה חשובה במיוחד. אי אפשר להשאיר את הנוער לבד. אנשי משרד החינוך: הכניסו לתוך הסילבוס שיעור חובה שקשור למרחב הדיגיטלי. לא, אני לא מדבר על שימוש בוורד או איך עורכים סרטון מהמם לבת מצווה בעזרת מובי-מייקר. זה יכול להיות חלק מהחומר הנלמד, אבל זו לא המטרה. אני מדבר על חינוך לערכים דיגיטליים, כאלו שמדברים על שימוש ברשתות החברתיות, באתרי אינטרנט ובמרחב הדיגיטלי כולו. להסביר לצעירים על הסכנות האפשרויות, ומה אסור להגיד. חובה להקנות את הכלים והיכולות האלו לצעירים וצעירות. איך זה יעבוד? לקיים מבחנים ולעשות מיצב? לא יודע, אבל זה פחות חשוב.
דמיינו שילד בן 10, שקיבל מכשיר חכם לידיים שלו באצטלה של "לשמור על קשר עם ההורים שייקחו אותו מבית הספר" ויש לו חשבונות לכל הרשתות החברתיות. עולם של זוועות חשוף בפניו בלי שיש לו את הניסיון או הכלים כדי לדעת איך להימנע מזה. ובמיוחד בשיעור כזה, המורה יידע להסביר מדוע אסור לפרסם פרטים אישיים שלכם ברשת ואיך בונים סיסמה חזקה, המורה תדע להגיד בצורה נחושה שאם גבר מבוגר פונה אליכם ומבקש מידע או תמונות לא ראויות - אז צריך ישר לדווח למבוגר ולא להאמין לרשת הזו.
וכל זה, בשימוש חכם ואטרקטיבי של הכלים הטכנולוגיים הקיימים ברשתות החברתיות: שיתופי פעולה עם מובילי דעה בקרב בני הנוער, סרטונים קצביים וקליטים, תמונות, שיתופים, פוסטים מרגשים ומה לא.
היסודות כבר כאן
וזה לא תלוש מהמציאות. לפני כמה שבועות שרת החינוך יפעת שאשא ביטון ושרת החדשנות והמדע אורית פרקש הכהן הודיעו השבוע על קידום תכנית חומש לאומית להנגשת לימודי ההייטק, הטכנולוגיה והחשיבה המדעית לתלמידים הצעירים. הרעיון המקורי שלהן הוא לחשוף את התלמידים לתחומי מדעי המחשב, רובוטיקה ועוד, ככלי "לקידום המצוינות הטכנולוגית, ולהעמקת החשיבה המדעית בקרב תלמידי ישראל". ואין זה יותר טבעי ומאוד מתבקש לעשות צעד נוסף שכזה - על מנת לקדם גם את הערכים הדיגיטליים שכה חסרים כיום.
בעולם שאנחנו חיים בו, הרשתות החברתיות וענקיות האינטרנט מביאות בשורות מדהימות לעולם. כלים טכנולוגיים אדירים, יכולות דיגיטליות שלא הייתי מחליף לעולם. ואם נכניס לתוך מערכת השעות של הילדים הצעירים את המקצוע החשוב הזה, "חינוך לחיים דיגיטליים" או "חינוך דיגיטלי" או "חינוך ברשתות החברתיות" או תקראו לזה איך שאתם רוצים, אולי נתקדם אל עבר חברה מפוקחת יותר, קשובה יותר ונחושה משמעותית יותר נגד הסכנות והזוועות שיש ברשת.
ואולי, ורק אולי, קריפים ואנשים מסוכנים יפסיקו לפגוע בצעירים וצעירות, כי המודעות תעלה - ותהיה הקשבה ותשומת לב אמיתית למה שקורה במציאות ובמערכת. מי יודע? אולי הצעירים יבינו מוקדם יותר את המניפולציה שהרשתות החברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, יוטיוב וטוויטר מנסות עליהם.