מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן / צילום: שלומי יוסף
דוח המבקר על הסכמי הגג מהווה תצוגת תכלית של נוהל "השר הנחה", שפושה בשנים האחרונות במדינה. הודעות בנוסח "ראש הממשלה הנחה את בכירי המשרד", "שר האוצר הנחה את פקידיו" ודומות להן מתפרסמות השכם והערב, עד שדומה, שהממשלה בישראל הפכה מרשות מבצעת לרשות מנחה.
החשב הכללי מתריע שנים
יש לא מעט ביקורת מהותית על שיטת הסכמי הגג, שבאמצעותם הממשלה מנסה לעקוף הליכי תכנון מסודרים, תוך ראיית יישובים כמחסני דירות, ואולם לא בזה עוסק הדוח. הדוח תוהה, כיצד זה רק שליש מכמות הקרקעות שהייתה אמורה להימכר לצורך הקמת הדירות - שווקה בפועל, נוהל הקרקעות המשלימות בהתחדשות עירונית בוצע רק ביישוב אחד, הבנייה לציבור החרדי מפגרת אחרי הצרכים, ולמעשה, כבר מספר שנים ידוע לכל הצדדים, שהם לא שווים הרבה - בטח שלא בנוגע ללוחות הזמנים שלהם. דוחות החשב הכללי באוצר מורים מדי שנה על הכשל המתמשך.
"מומלץ כי רמ"י ומשרד הבינוי יעקבו אחר מידת העמידה בקצב שיווק יחידות הדיור בהתאם להחלטת הממשלה על הסכמי הגג, יקיימו במשותף עבודת מטה לצורך מיפוי החסמים והקשיים בכל אחד משלבי מימוש הסכמי הגג ויפעלו יחד לגיבוש הצעות להסרת אותם חסמים והתגברות על אותם קשיים. מומלץ כי בתהליך זה ישותפו נציגי הגורמים הרלוונטיים לנושא, לרבות משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות שנדרשת מעורבותן בכך ונציגי השלטון המקומי", כותב המבקר בהמלצות שלו.
בממשל תקין ההמלצות הללו לא היו צריכות להינתן. הבקרה, המעקב וההתמודדות עם תקלות - אמורים להיות חלק מהפעילות השוטפת של המשרדים. אבל כשהשרים עסוקים בלהנחות את הפקידים ולהסיר מעל עצמם את האחריות על מימוש המדיניות, כנראה שגם להמלצה של המבקר, שימלאו את תפקידם - יש מקום.
תגובות
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "המשרד מקדם את הבנייה החדשה וההתחדשות העירונית במגוון כלים, כאשר הסכמי הגג מהווים כלי חשוב לעידוד ותימרוץ של רשויות מקומיות לקדם בנייה בתחומיהן. מודל הסכמי הגג רותם מראש את כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים והרשות המקומית לקראת שיווק קרקעות ממוקד ואפקטיבי. המשרד העמיק ולמד את דו"חות הביקורת, ומשלב את הנדרש בתכניות העבודה כבר בשנה הקרובה.
לשמחתנו, מירב נקודות הביקורת נמצאות כבר בלב העשייה של המשרד, והמשרד כבר משפר דרמטית את המענה עבורן".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "מבדיקה מעמיקה שנערכה ברשות, עולה כי מלאי יחידות הדיור המתוכננות והזמינות לשיווק מצומצם ביותר. כך לדוגמא 200,000 יח"ד אשר קיבלו תוקף במוסדות התכנון, אינן משווקות בשל חסמים שונים, ובכללם חסמי תשתית פיתוח והתניות לקידום השיווק שנקבעו בתכנית.
"חסמים אלו, והעדר הגמישות התקציבית של הרשות לתת מענה מתוך הכנסותיה לשם הסרת חסמים מיידים המונעים שיווקם של יחידות דיור, הם הטעם העיקרי לפער המצוין בדו"ח בין היקף יחידות הדיור המתוכננות והכלולות בהסכמי הגג לבין היקף יחידות הדיור ששווקו בפועל. בנוסף היעדר שיתוף פעולה מצד הרשויות המקומיות החתומות על ההסכמים ומתנערות מהתחייבויותיהן מונעות גם הן את מימושו המלא".