מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר
מאגר הגז הטבעי לוויתן התגלה ב-2010, אלא שרק כעבור ארבע שנים, משרד האנרגיה הכריז רשמית על התגלית. לפי דוח מבקר המדינה המשמעות דרמטית: איבוד של מאות מיליוני שקלים לקופה הציבורית, ודחייה של כמה שנים בתשלומים לקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר). "בפגישה שקיימה רשות המסים עם משרד האנרגיה ביוני 2016, מסר משרד האנרגיה כי מבחינה הנדסית היה ניתן להכיר בתגלית עוד בשנת 2012", נכתב בדוח. "אך מחזיקי הזכויות ב'לוויתן' לא הגישו את כל הנתונים הפיננסיים לצורך היוון תזרימי מזומנים לבחינה כלכלית של המיזם".
מנגד, בתשובת המחזיקות במאגר נאמר כי "כבר בדצמבר 2010 דווח למשרד האנרגיה על תגלית מסחרית". המשמעות בפער הזה עשויה להגיע למאות מיליוני שקלים, היות שחלק מהכנסות המדינה ממאגרי הגז הטבעי מגיעות ממס רווחי יתר (היטל ששינסקי) שנכנס לקרן העושר.
בשנים האחרונות נשמעה ביקורת ציבורית נוקבת סביב הקרן, בעיקר על רקע העובדה שלמרות הכנסות העתק של שותפויות הגז (כולל מאגר תמר. ג"ל), הקרן טרם החלה לפעול.
לפי התנאים שנקבעו בעבר, הקרן תתחיל לפעול רק שיצטברו בקופתה מיליארד שקל. לפי דוח מבקר המדינה בקרן הצטברו עד היום 741 מיליון שקל בלבד (מאז כתיבת הדוח הסכום עלה לכ-900 מיליון שקל). אחת הסיבות לביקורת הציבורית בנושא היא הערכה של בנק ישראל משנת 2013 כי עד 2021 יהיו בקרן כמה מיליארדי שקלים.
כפי שחושף כעת המבקר, ההכרזה על המאגר כתגלית ב-2014, למעשה סייעה לחברות הגז. "בתקופת החיפוש, בה הסיכון ליזם גבוה, ההשקעות המוכרות לצורך חישוב מקדם ההיטל מוכפלות פי שניים כדי לתמרץ את המשקיעים להשקיע השקעות עם מרכיב משמעותי של סיכון ולאפשר ליזמים לשלם מיסים מופחתים", מוסבר בדוח. במילים אחרות - עבור ההוצאות העצומות של היזמים בשלב שלפני ההכרזה כתגלית, המדינה מכירה בכל שקל שהן מוציאות כאילו מדובר בשני שקלים. היות שהכסף שנכנס לקרן העושר מגיע רק אחרי שהיזמיות החזירו את ההשקעה (בלוויתן מדובר על 150% מההשקעה), יש חשיבות גדולה לאופן החישוב של אותן הוצאות.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "מתווה הגז הטבעי שמסתיים השנה השיג את יעדיו, כשהצליח לייצר תחרות במשק הגז הטבעי, והמחיר בישראל נמוך משמעותית בוודאי ביחס למחירים היקרים שמשלמות מדינות באירופה.
"אין קשר בין מועד ההכרזה על תגלית, לתחילת ההפקה בלווייתן ובעקבותיה לגביית המסים מלווייתן. המשרד אינו מסתמך על דיווחים של חברה זו או אחרת לגבי מציאת 'תגלית' לכאורה, כי אם בוחן את הדברים באופן מקצועי על פי ההגדרות המדויקות של חוק הנפט המתייחסות לתגלית מסחרית".