מאז שהוקמה הממשלה הנוכחית ונפתלי בנט החל לכהן כראש ממשלה הוא לא נועד לפגישת עדכון עם ראש האופוזיציה הטרי, בנימין נתניהו. עוד עדות לדם הרע שזורם בין שני הצדדים. אבל מי אשם בכך שהפגישות הללו לא יוצאות לפועל? לח"כ צחי הנגבי הייתה תשובה ברורה: "...זה ממש לא בסדר שראש הממשלה לא ממלא את החוק שמחייב אותו (להיפגש עם ראש האופוזיציה)", הוא אמר בראיון בכאן 11. המגישה, יערה שפירא, קטעה אותו וטענה ש"מי שצריך לבקש פגישה זה ראש האופוזיציה", אך הנגבי התעקש: "בחוק… כתוב ראש הממשלה יעדכן את ראש האופוזיציה", ובהמשך תהה: "לא נאה לראש הממשלה לממש את החוק?".
האם דווקא בנט הוא זה שאחראי לכך שפגישות העדכון המסורתיות בין ראש הממשלה לראש האופוזיציה לא מתקיימות עוד? בדקנו.
תפקיד ראש האופוזיציה מוגדר בחוק באופן רשמי רק מאז שנת 2000. אז נוסף תיקון לחוק הכנסת, שעיגן את מעמדו של ראש האופוזיציה. התיקון קבע, בין היתר, מי יכהן כראש האופוזיציה, אלו זכויות יהיו לו ועוד. כחלק מכך נוסף לחוק גם סעיף 13 בו נכתב: "ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בענייני המדינה".
במילים אחרות, לשון החוק מטילה באופן מפורש את האחריות לקיום העדכונים על ראש הממשלה, כפי שטען הנגבי. והחוק גם מגדיר במדויק את התדירות המינימלית לקיום הפגישות הללו. כלומר, העובדה שעד כה, יותר מארבעה חודשים מאז הוקמה הממשלה, בנט ונתניהו לא נועדו, היא הפרה של החוק.
בדברי ההסבר להצעת החוק, אותם הביאו בתוכנית "מהצד השני עם גיא זהר", מובא רקע נוסף לצורך בסעיף הזה. כיום, נכתב שם, "קיים נוהג של פגישות עדכון ודיווח של ראש הממשלה לראש הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת בממשלה, ברם, הדבר נעשה בהתאם לרצונו של ראש הממשלה". החוק הציע, וכך אכן נעשה, שהנוהג יהפוך לעניין מחייב.
פנינו למשרד ראש הממשלה וביקשנו לדעת האם בנט זימן את נתניהו לפגישה בהתאם למה שמורה לו החוק, ואם לא - מדוע? בהסבר שקיבלנו נוסף פרט מידע מעניין, שאולי מאיר באור מעט אחר את מה שמתרחש כעת. לפי המשרד, למרות הלשון המפורשת של החוק, בפועל נוצר נוהג לפיו ראש האופוזיציה הוא זה שמבקש את הפגישות הללו. לחיזוק דבריהם ציינו שם כי הם ערכו בירור עם ראשי אופוזיציה בעבר, ועם אנשי המשרד שנותרו בתפקידם למרות חילופי השלטון, ואלה אישרו את הדברים.
גם אנחנו פנינו לראשי אופוזיציה קודמים, אך לא הצלחנו לקבל מהם תשובה ברורה בסוגיה. ציפי לבני שתקופתה העיקרית כראש האופוזיציה הייתה בין 2009 ל-2012 מסרה לנו כי היא אינה זוכרת את הפרטים המדויקים, ושהלשכות של שני הצדדים היו אחראיות לתיאום הפגישות הללו. משלי יחימוביץ' לא קיבלנו תגובה. ניסינו לקבל תשובות גם מצדו של נתניהו: האם הוא מסכים שלמרות לשון החוק, מסורתית ראש האופוזיציה הוא זה שמבקש את הפגישות, ואם כן מדוע אינו מבקש פגישות כאלה, אך גם מטעמו לא מסרו לנו תגובה.
במאמר מוסגר אפשר לציין כי הסיטואציה הפוליטית הייחודית שאליה נקלעה המדינה בשנים האחרונות, תרמה, כך נראה, להתרופפות הקשר הרשמי בין ראש הממשלה לראש האופוזיציה. בגלל שלא הוקמה ממשלה לא הייתה אופוזיציה וגם לא ראש אופוזיציה. במיזם "שקוף" פנו בעבר גם לראשת האופוזיציה האחרונה טרם בחירות אפריל 2019, שלי יחימוביץ', וגם לראש המפלגה הגדולה ביותר שלא הייתה חברה בממשלת המעבר, בני גנץ, ושניהם אישרו שלא קיימו פגישות עדכון במהלך הזמן הזה עם נתניהו.
עם זאת, בנובמבר 2019, גנץ סיפר שנתניהו עדכן אותו מבעוד מועד בחיסול המתוכנן של בהאא אל אבו-עטא, בכיר הג'יהאד האיסלאמי שהריגתו פתחה את מבצע "חגורה שחורה". כמו כן, דווח שגם לאחר המבצע נתניהו העביר לגנץ עדכונים ביטחוניים. מטעם גנץ סירבו להגיב לשאלה האם הפגישות הללו נערכו לבקשת גנץ או ביוזמת נתניהו.
בשורה התחתונה: דבריו של צחי הנגבי נכונים. לשון החוק אכן קובעת בצורה מפורשת כי ראש הממשלה הוא זה שצריך לזמן את ראש האופוזיציה לפגישות עדכון, לפחות פעם בחודש. יחד עם זאת, לפי לשכת ראש הממשלה, עם השנים נוצר נוהג שראש האופוזיציה הוא זה שמבקש בפועל את הפגישות הללו.
תחקיר: אוריה בר-מאיר