גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר המשפטים גדעון סער / צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות"

שר המשפטים גדעון סער פרסם הערב (ג') את תזכיר החוק שלא יאפשר להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים. על-פי הצעת החוק, חבר כנסת שיש נגדו כתב אישום בעבירה שעונשה שלוש שנות מאסר ומעלה, ויש עמה קלון - לא יוכל לקבל את מלאכת הרכבת הממשלה מנשיא המדינה, לא ייכלל בהצעה להבעת אמון בממשלה חדשה וכן לא יושבע כראש הממשלה החלופי. החוק לא יחול בכנסת המכהנת אלא רק בכנסת הבאה.

למרות שנראה כי החוק נתפר במיוחד למידותיו של ח"כ בנימין נתניהו ונועד לחסום את דרכו חזרה לראשות הממשלה, הוא יעביר סמכויות נרחבות ליועץ המשפטי לממשלה שיוכל למנוע כהונת כל ראש ממשלה באשר הוא אם רק יוגש נגדו כתב אישום. בהצעת החוק יש סייג אחד, לפיו יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יוכל להתיר את הטלת המנדט על אותו חבר כנסת במקרה שייקבע כי בנסיבות העניין אין עם העבירה קלון.

התזכיר הופץ היום ל-21 יום להערות הציבור ולאחר מכן יגיע לכנסת, בסמוך להעברת התקציב. נזכיר כי שרת הפנים איילת שקד מתנגדת לקידום החוק, אך לא ברור אם אכן תפעל למנוע את חקיקתו בתמיכת חברי כנסת אחרים.

לדברי יוזם החוק, השר סער, "חובתנו לקבוע הסדרים משטריים טובים יותר לעתיד, המבצרים את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. עלינו מוטלת החובה למנוע הישנות של המצב אותו חוותה מדינת ישראל עד לא מכבר".

בהצעת החוק מפורט גם כי במצבים שבהם העילה להרכבת הממשלה החדשה היא בחירת כנסת חדשה, יהיה המועד הקובע לעניין ההכרעה כי נגד חבר הכנסת תלוי ועומד כתב אישום 45 ימים לפני היום הראשון להגשת רשימות המועמדים לכנסת; זאת על-מנת ליצור ודאות במערכת הפוליטית באשר להשלכות של בחירה במועמד או ברשימת מועמדים מסוימת.

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "בספר החוקים של מדינת ישראל קיימים יותר מ-100 חוקים המגדירים תפקידים ציבוריים - אשר חלקם עוסק גם בנבחרי ציבור, הכוללים הוראה כשירות לכהונה, וכן הוראות פוזיטיביות המטילות חובה על הגורם הממנה, או על גורם ממונה אחר (כגון יו"ר ועדת הבחירות המרכזית), לבחון את התנהגותם של המבקשים לשרת את הציבור. זאת משום הצורך להבטיח כי משרות ציבוריות יופקדו בידי אנשים שלא נמצא בהתנהגותם פגם מוסרי המלמד על כך שאין הם ראויים 'לשאת באחריות ציבורית להחלטות ולמעשים אשר ענייני הכלל ושלום הציבור תלויים בהם'.

"מעמדו וכוחו הרב של ראש הממשלה נוגעים, במישרין ובעקיפין, לכלל המערכות הציבוריות במדינה. כוחו השלטוני של ראש הממשלה מאפשר לו להשפיע באופן עמוק על מערכות שלטוניות נוספות, על התנהלותה של כנסת ישראל, וגם השפעה מסוג זה עלולה לעורר בנסיבות של התנהלות משפט פלילי חשש מהטיית שיקול-הדעת בעת קבלת החלטות בעניינים ציבוריים לאומיים. החשש מפגיעה ממשית בתקינות פעילות מוסדות השלטון, וממצב של ניגוד עניינים מובנה, בשל ההתנגשות בין האינטרס האישי לאינטרס הציבורי, הוא אם כן טעם ראשון להגבלה המוצעת".

לפיד: "הצעת החוק כמעט מובנת מאליה"

עוד בדברי ההסבר טעמים בנוגע לניהול משפט במקביל לניהול הממשלה והמדינה: "טעם חשוב נוסף שיש בו להצדיק את המגבלה המוצעת קשור בכשירותו של נאשם בפלילים לבצע את תפקיד ראש הממשלה, תוך הקצאת המשאבים הנדרשים לשם התמודדות עם משפט פלילי שבמסגרתו מיוחסים לו מעשים המעוררים חשש לקלקול מוסרי-ערכי. מן המפורסמות הוא כי תפקיד ראש הממשלה הוא העמוס והמורכב מבין המשרות השלטוניות בישראל. הצורך, המובן והמוצדק, של ראש הממשלה כנאשם לנהל את הגנתו, והאילוצים שעלול ההליך השיפוטי להטיל על סדר יומו, עלולים גם הם לפגום ביכולתו של ראש הממשלה למלא את משרתו ביעילות ובפניות הנדרשת למען הציבור".

שר החוץ ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, הגיב על פרסום התזכיר ומסר: "הצעת החוק של שר המשפטים גדעון סער, המגבילה הטלת תפקיד להרכבת ממשלה על נאשם בפלילים, היא כמעט מובנת מאליה. לא יכול להיות שאסור שיהיו כתבי אישום לנהג, למאבטח, לצוות הרפואי ולעובדי הבית של ראש הממשלה - אבל לראש הממשלה יהיו כתבי אישום. נאשם בפלילים לא יכול להיות ראש ממשלה במדינה מתוקנת. דוגמה אישית, טוהר מידות ויושרה הם אבני-יסוד במנהיגות".

מהליכוד נמסר בתגובה: "גדעון סער, שמגרד מלמטה את אחוז החסימה בכל הסקרים, מציע חוק אנטי-דמוקרטי נוסח איראן, שמבקש לפסול את מי שמקבל בסקרים 35 מנדטים וזוכה לתמיכה של מיליוני אזרחים כנציגם לראשות הממשלה. מביך".