משכן הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
אינטרס הציבור מצדיק למנוע מנאשם בעבירה פלילית חמורה לזכות במנדט להקמת ממשלה, כפי שמציע שר המשפטים גדעון סער. הטעמים העקרוניים לכך פורטו בהלכת דרעי-פנחסי ושוב בפרשת ראשי הערים. כאשר נאשם מכהן כראש ממשלה, הסכנה לאינטרס הציבורי גדולה במיוחד. זאת עקב כוחו הרב והייחודי של ראש ממשלה ויכולתו לפגוע בשלטון החוק ובשוויון בפני החוק על-מנת להיחלץ מהמשפט.
עורכי דין מנוסים יודעים שנאשם בפלילים חושב תמיד אך ורק על משפטו. זו אובססיה טבעית. נאשם בפלילים יעשה הכול כדי להיחלץ ממשפט. לכן קיים ניגוד עניינים מובנה בין היות אדם נאשם בעבירה חמורה לבין כשירותו לשמש בתפקיד ציבורי בכיר, לא כל שכן ראש ממשלה.
אם נזקקנו להוכחה, באו השנתיים האחרונות והוכיחו את האמור לעיל. תקציב מדינה לא חוקק כדי להימנע מרוטציה; לא מונה שר משפטים - פונקציה חשובה מאין כמותה, בפרט בימי משבר בעל השלכות משפטיות; פרקליט מדינה לא מונה, ונעשו ניסיונות למנות ממלאי-מקום שנמנעו בצווי בג"ץ; מפכ"ל משטרה לא מונה במשך שנתיים; נעשה ניסיון לשתק את עבודת הוועדה לבחירת שופטים. אינטרסים חיוניים של המדינה שועבדו לרצון להפסיק את המשפט, ואין מדובר בדבר של מה בכך.
אזרחי המדינה חשים על בשרם בכל יום את מחיר אובדן שלטון החוק
מדינת ישראל מתמודדת באופן מתמיד עם אתגרים משמעותיים, חלקם קיומיים, והתמודדות זו אינה מתיישבת עם שיעבוד אינטרסים ציבוריים לאינטרס אישי של ראש ממשלה נאשם.
אזרחי המדינה, בעיקר בפריפריה ובחברה הערבית, חשים על בשרם בכל יום את מחיר אובדן שלטון החוק. כדי להשליט חוק וסדר ולמנוע את מעשי הרצח והאלימות הנתעבים, אנו חייבים לחזק את מערכת המשפט על כל גופיה (המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט, השב"ס). אין כל דרך לעשות זאת כאשר ראש הרשות המבצעת מחפש כל דרך לפרקם.
לאור האינטרס הציבורי הברור והמוכח, יש הצדקה מלאה לתקן את סעיף 7 לחוק יסוד: הממשלה ולקבוע כי חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום חמור לא יוכל לקבל את המנדט להרכבת הממשלה הבאה. הזכות לבחור ולהיבחר היא אומנם זכות חוקתית, אבל ניתן להגבילה בחוק יסוד שיתקבל ברוב מוחלט של חברי הכנסת אשר מייצגים למעלה ממחצית העם. כבר היום יש בחוק ובפסיקה מגבלות על כהונת שרים. ראוי שהמגבלה תחול גם על מועמד לראשות הממשלה.
נכון להחיל את המגבלה לא על נחקר או חשוד אלא על נאשם ממש שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה מסוג פשע, ובאישור היועמ"ש. תיקון כזה מטיל מגבלה על מי שעדיין אינו ראש ממשלה מכהן, אלא מועמד בלבד, שטרם התגבש רוב דמוקרטי התומך בו.
שיטת הבחירות שלנו מבוססת על בחירה במפלגות, לא על בחירה אישית. מפלגתו של המועמד הנאשם, אם יש לה כוח פוליטי להקים קואליציה, תוכל להעמיד מועמד אחר לראשות הממשלה ולייצג כראוי את העם. התיקון המוצע לא משנה את השיטה הדמוקרטית שלנו, אך מונע את הנזק החמור והמוכח שעלול להיגרם למדינה כתוצאה מכהונת ראש ממשלה נאשם.
התיקון המוצע אינו פרסונלי. איננו יודעים מתי תתקיימנה הבחירות הבאות. איננו יודעים מי, אם בכלל, יהיה נאשם בעת קיומן. הנאשם כיום ייתכן שיימצא זכאי או אשם עד לבחירות הבאות. תומכי החוק היום ייתכן שיהיו נאשמים בעתיד.
התיקון המוצע גם לא יהיה רטרואקטיבי אם יוחל מהבחירות הבאות. תיקון רטרואקטיבי הוא חוק המשנה בדיעבד את כללי המשחק לגבי בחירות שכבר התקיימו, ולא חוק אשר יחול על בחירות עתידיות או כל אירוע עתידי. כך למשל, הקביעה שנאשם בהחזקת נשק בלתי חוקי יוגבל בעתיד בקבלת רישיון החזקת נשק, אינה רטרואקטיבית.
ראוי אפוא לתקן את סעיף 7 לחוק יסוד: הממשלה ולמנוע מנאשם בעבירה חמורה לקבל את המנדט להקמת ממשלה.
הכותב הוא שותף במיתר עורכי דין