גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרכבים ירוקים, אבל החשמל עדיין מזהם

רכבים חשמליים הפכו למוצר בר-השגה שיכול לחסוך למשתמשים כסף רב תוך שמירה על איכות הסביבה ● הבעיה היא שככל שעולה הביקוש לרכבים חשמליים, כך עולה גם הביקוש לחשמל מזהם המיוצר משריפת פחם

טסלה. העלייה במספר הרכבים החשמליים (140%) גורמת לעלייה בביקוש לחשמל / צילום: Shutterstock
טסלה. העלייה במספר הרכבים החשמליים (140%) גורמת לעלייה בביקוש לחשמל / צילום: Shutterstock

העולם כבר מזמן הבין את הפוטנציאל הטמון באנרגיות מתחדשות זמינות ויישומן במרחב הציבורי. לצד הביקוש ההולך וגובר לרכבים חשמליים, אנו רואים בישראל גם עלייה בקידום אנרגיות מתחדשות. למרות הקשר ההדוק, המדינה לא מקדמת חיבור בין שני הנושאים.

חיבור בין אנרגיה סולארית לבין עמדות הטענת רכבים, באמצעות טכנולוגיית אגירת אנרגיה, הוא מהלך שיועיל לאיכות הסביבה בכך שיפחית את פליטות גזי החממה, יוזיל את עלויות החשמל באופן ניכר ואף יסייע בהטענת רכבים חשמליים - שביקושם בישראל גדל פי 2.5 לעומת התקופה הנוכחית אשתקד.

בשנים האחרונות שחררה המדינה מכסות רבות בתחום האנרגיה הירוקה והתחום נמצא בצמיחה מתמדת. למרות זאת, יש לנו עוד דרך ארוכה והרבה דברים ללמוד משכנותנו באירופה. בעוד בישראל מקימים שדות סולאריים המתחברים ישירות לרשת החשמל, בשאר מדינות המערב נבנים מאות בניינים המפיקים אנרגיה מתחדשת באמצעות פאנלים סולאריים האוגרים את האנרגיה לשימוש עתידי ואף משתמשים בה לצורך טעינת רכבים חשמליים בבניני המגורים והמשרדים. בארץ, למרות העלייה במספר הרכבים החשמליים על הכביש, לא מדברים כלל על חיבור עמדות הטעינה החשמליות לאנרגיה מתחדשת.

המדינה גם-ככה כבר מקדמת את שני הנושאים - מעבר לרכבים חשמליים בעלי עמדות טעינה במרחב הציבורי, ואנרגיה ירוקה. מצד שני, ברור לכולם שיזמים לא יתקינו על דעת עצמם מערכות ירוקות לטובת הפקת אנרגיה מתחדשת שכן העלות הראשונית שלהן גבוהה ומחזירה את עצמה רק לאחר מספר שנים. לכן על המדינה לתת ליזמים תמריצים, במטרה שיבנו בניינים הפועלים כיחידות חשמל עצמאיות, בעלות יכולת אגירת אנרגיה. בלי מערכת אגירה, ומערכת חכמה שיודעת לנהל את כל המערך האנרגטי, נמשיך לפעול בשני מישורים שונים, למרות החיבור הטבעי האפשרי ביניהם.

אין סיבה שלא יהיו מערכות מתוחכמות משולבות בארץ

הבניין האנרגטי שיהיה מסוגל לייצר חשמל, לאגור אותו ולהטעין רכבים בחניון - יוזיל את מחיר החשמל וישמור על הסביבה נגד זיהום, שהיום ממשיך לעלות בשל הביקוש הרב לעמדות טעינה חשמליות המחוברות לרשת החשמל. תמיכה ממשלתית בחיבור מבנים לאנרגיה ירוקה והטעמת מערכות אגירת אנרגיה לצורך עמדות טעינה לרכבים חשמליים, יסייעו לכל הצדדים: התושבים שיתגוררו בבניין שמפיק בכוחות עצמו חשמל, היזמים - שיקבלו מהמדינה תמריצים כלכליים והמדינה שתרוויח מבנייה ירוקה וירידה דרסטית בשימוש החשמל המזהם.

העובדה שהחיבור המתבקש בין אנרגיה ירוקה לעמדות טעינה לרכבים חשמליים עדיין לא מתקיים בארץ, מפתיע בעיקר בזכות העובדה שאנו "מדינת הסטארט-אפ". קיימות היום חברות רבות המתמחות ביישום מערכות כאלה בכל העולם, אין סיבה שלא יהיו מערכות מתוחכמות משולבות בארץ. לעומת זאת, באירופה וארה"ב כבר קיימים אלפי בניינים המפיקים אנרגיה מתחדשת כיחידות אוטונומיות בזכות מערכות שהתקינו חברות ישראליות שונות.

ארגונים בינלאומיים גדולים כבר הבינו את הפוטנציאל של הבנייה הירוקה, ורואים את התועלת הסביבתית והכלכלית תוך הסתכלות לעתיד הרחוק. על פי הסכם פריז של האו"ם, עד 2030 בניינים חדשים יצטרכו להיבנות בשיטות ירוקות. והבשורה הגדולה היא שב-2050 גם בניינים ישנים, שלא נבנו בהתאם לתקנים הירוקים החדשים, יהיו חייבים לעבור התאמות ולהשתמש במערכות חשמל משולבות.

בנוסף, העלייה במספר הרכבים החשמליים (140%) גורמת לעלייה בביקוש לחשמל בגלל עמדות הטעינה - אנחנו הופכים להיות צרכני חשמל גדולים יותר. השילוב של אנרגיה מתחדשת תסייע לאופטימיזציה של המערכות החשמליות ומתן פתרון במקום בו יש ביקוש הולך וגובר לאנרגיה. מעבר לתועלת המשמעותית שמביאה המערכת לשיפור איכות הסביבה, היא גם מאפשרת לשפר את עמידות תשתית החשמל של הבניין, וחוסכת בעלויות החשמל למשתמשים. הבנייה הירוקה הכרחית ועשויה להגיע גם לישראל - אבל רק אם מקבלי ההחלטות ישכילו לקבל החלטה נכונה שתטיב עם כולם.

הכותב הוא מנכ"ל איטון ישראל, חברה בינלאומית לניהול אנרגיה

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית