שר המשפטים גדעון סער / צילום: שלומי יוסף
תזכיר חוק שהופץ לאחרונה על-ידי משרד המשפטים מציע תיקונים משמעותיים שיקלו על קרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי להתאגד בישראל ולא בחו"ל כפי שנהגו עד השנים האחרונות. ההערכה כי כיום לכל היותר 20%-15% מקרנות הון הסיכון המנוהלות בישראל התאגדו בישראל. היתר התאגדו מחוץ לישראל.
התיקונים המשמעותיים בתזכיר החוק הם ביטול החיוב למסור את הסכם השותפות והגנה על המשקיעים הפסיביים שתגביר את הוודאות בעת ההשקעה.
במשרד המשפטים מנסים להתאים את החקיקה הישנה והמסורבלת בפקודת השותפויות, במסגרתה מתאגדות הקרנות, לימים אלה. התיקון יבטל מגבלות לא מוצדקות ויצמצם את הנטל הבירוקרטי. הרצון שיתאגדו בארץ יסייע למוניטין של ישראל ויעודד את כל התעשייה שמסביב לקרנות ונותני השירותים.
ביטול החובה למסור הסכם השותפות
אחד השינויים הדרמטיים הוא ביטול החובה למסור לרשם התאגידים את הסכם השותפות, כך שההסכם הופך לפומבי. המצב גרם לקרנות להתאגד מחוץ לישראל, שם הן לא מחויבות לחשוף את הסכם השותפות הכולל פרטים מסחריים רגישים, מי השקיע, כמה ומתי מתחייב לסבב השקעות. אם התיקון יתקבל, ההסכם לא יהיה פומבי. הזכות של כל שותף לעיין בהסכם לא תיפגע.
הגנה על המשקיעים - "השותפים המוגבלים"
שינוי נוסף שחשוב מאוד לקרנות היא ההגבלה על המשקיעים, המוגדרים כ"שותפים מוגבלים". בישראל רשומים היום כ-30 אלף שותפים מוגבלים, והפקודה אוסרת עליהם להשתתף בניהול של השותפות. כל סטייה מההוראה עלולה להביא את השותף המוגבל להיות אחראי לכלל החובות של השותפות, כפי שיש על "השותף הכללי" המנהל את השותפות.
מדובר באיום על המשקיעים הפסיביים בקרן הון סיכון המוגדרים כ"שותפים מוגבלים". התיקון המוצע בהיבט הזה יסמיך את שר המשפטים לקבוע הגנת נמל מבטחים. השר יקבע כי לא יראו בפעולות מסוימות כהשתתפות בניהול. כך שותפות תוכל לקבוע באופן גמיש בהסכם כי המשקיעים הפסיביים יהיו מעורבים בפעולות מסוימות בניהול, מבלי לחשש כי יהיו לכך השלכות לחבותם הכספית.
"צעד בכיוון הנכון"
ד"ר איל שנהב, שותף מנהל וראש תחום ההייטק במשרד עורכי הדין גרוס וגם ראש ועדת עורכי הדין ורו"ח של IATI (איגוד ההייטק הישראלי), עמד בראש צוות שפעל מול משרד המשפטים לתיקון פקודת השותפות. שנהב מספר "הקמנו צוות שמנה 15 קרנות ו-6 משרדי עורכי דין מובילים, שפנה למשרד המשפטים והציע לתקן את פק' השותפויות כדי להתאים לנורמות בעולם בעיקר קיימן ודלאוור. היו דיונים עם המשנה מאיר לוין והצוות שלו".
שנהב מוסיף כי "המטרה היא להפוך את ישראל למרכז שבו יוקמו תאגידים בישראל. התיקון הוא צעד בכיוון הנכון, ייצור ודאות לשותפים המוגבלים ויש צעדים נוספים".
עו"ד מאיה יששכרוב, שותפה וראש תחום הקמת קרנות במשרד עמית, פולק, מטלון, מסבירה: "אנשים נוהגים לחשוב שקרנות הון סיכון מתאגדות מחוץ לישראל בגלל שיקולי מס, אבל דווקא שיקולים של קלות ומהירות הרישום, ודאות משפטית והיקף הנטל בירוקרטי במהלך חיי הקרן הם שיקולים חשובים בהחלטה. משיקולים אלה, כבר שנים רבות שקרנות הון סיכון מעדיפות ברובן להירשם מחוץ לישראל".
אבנר לושי, שותף מנהל בקרן הסינית GIBF, חושב גם הוא שהמגמה נכונה. לדבריו, "הנטייה בשנים האחרונות היא הרבה יותר מבעבר לרשום את השותפויות של קרנות הון סיכון בישראל, כך שהשינויים המוצעים תורמים לזה, אבל כאמור הם ממילא עם המגמה ולא נגדה. מגמה זו אפילו עשויה עוד להתעצם להערכתי בגלל הלחץ שממילא מופעל על מקלטי המס".
לפני כשנה שונתה הרגולציה באיי קיימן, שם מאוגדות קרנות ישראליות רבות, באופן שהפך את ההתאגדות שם לפחות אטרקטיבית. יותר שותפויות החלו להירשם בישראל ונאלצו להתמודד עם הסרבול בחוק. לדברי עו"ד ישככרוב, בגלל הגברת המגבלות והעלויות הכרוכות ברישום קרנות בחו״ל "נוצרה למדינת ישראל הזדמנות למשוך את הקרנות להירשם כשותפויות מוגבלות בישראל". לדבריהף ההקלה על השותפויות המוגבלות יקדמו את המטרה למשוך את הקרנות לישראל".
"נטל רגולטורי"
בישראל רשומות היום למעלה מ-11 אלף שותפויות, מהן כמחצית רשומות כשותפויות מוגבלות. לדברי מאיר לוין, המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה, "בעשורים האחרונים דיני השותפויות בעולם ודיני התאגידים בכלל עברו שינויים משמעותיים, אולם בישראל הדין החל על שותפויות, שמקורו במשפטי המנדטורי, כמעט ולא התעדכן, והוא כולל נטל רגולטורי שאינו נדרש ואי-ודאות משפטית מסוימת, ועם זה התזכיר בא להתמודד".
במשרד המשפטים מתכננים לשנות את החוק לאפשר אזרוח של הקרנות הרשומות בחו"ל. היום אין אפשרות כזו מבחינת החוק הישראלי. לדברי עו"ד יששכרוב, "בעולם יש הסדר כזה כמו באיי קיימן ודלאוור, והוא יאפשר 'להחזיר הביתה' קרנות שכבר קיבלו החלטה להירשם בחו״ל, ויאפשר להן להפוך לישראליות".