אחת הסיבות המרכזיות להעלאת התעריפים היא התייקרות החלפים / צילום: תמר מצפי
בשבועיים האחרונים נראה כי הגל הרביעי של הקורונה נמצא בדעיכה, אבל את ההשפעות ארוכות הטווח של המגפה ימשיך העולם להרגיש עוד חודשים ארוכים. ציבור הנהגים הישראלי מרגיש את השפעות המגפה בכיס כבר עכשיו, כשביטוחי הרכב התייקרו בחודש ספטמבר בשיעור של 1.6% בממוצע.
על פי אתר השוואת מחירי הביטוח Wobi, המחירים התייקרו בכל הפוליסות שנבדקו במסגרת המדד, ללא הבדל בדגמים בכל קטגוריות כלי הרכב השונות: מיני, סופר-מיני, משפחתיות וג'יפונים. עם זאת, מנתוני המדד עולה כי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, המחירים עדיין נמוכים ב-1% בממוצע.
בין הדגמים שהראו את העלייה הגבוהה ביותר החודש הם: מאזדה 3 (2.4%) - באוגוסט מחיר הפוליסה היה 4,145 שקל ובספטמבר המחיר עלה ל-4,245 שקל; קיה פיקנטו (2.3%) - מחיר פוליסה באוגוסט עמד על 2,862 שקל וכעת מחירה הוא 2,928 שקל; יונדאי I-20 - באוגוסט שולמו תמורת הפוליסה 3,159 שקל ואילו בספטמבר שולמו עבור רכישתה 3,200 שקל (1.3% יותר).
העומסים בנמלים הובילו להתייקרות
אחת הסיבות המרכזיות להעלאת התעריפים היא התייקרות החלפים הנובעת בין היתר מפיגור שנוצר אצל יצרניות הרכבים בשל סגרים שנכפו על מפעליהן במהלך משבר הקורונה העולמי, מחסור בייצור שבבים שפוגע בתעשיות רבות ובנוסף עקב שיבושים בתובלה הימית ובנמלים, הנמשכים מתחילת משבר הקורונה. בתקופה האחרונה נשברו שיאי גודש בנמלים ומחירי הובלת מכולות, שמתגלגלים בין השאר למחירי החלפים לרכב ולעלויות הייצור, ובהתאם לא תהיה ברירה לחברות הביטוח לייקר את הביטוחים על מנת להתמודד עם תביעות בתחום הרכב.
סיבה נוספת היא העלייה בשכיחות תאונות הדרכים בישראל. מגפת הקורונה הביאה רבים להימנע מנסיעה בתחבורה ציבורית תוך העדפת שימוש ברכבים פרטיים, מגמה שבאה לידי ביטוי בפקקים הרבים מצד אחד, וגם במספר התאונות בהן מעורבים כלי רכב מהצד השני. על פי נתונים שאספו ב-Wobi, מתחילת השנה ועד לחודש אוגוסט נרשמה עלייה של 11% בכמות תאונות הדרכים שדווחו למשרד התחבורה ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2020. בולט לרעה חודש אפריל עם עלייה של 125% במספר התאונות המדווחות ביחס לאפריל 2020.
מדד מקובל בכל העולם לבדיקת איכות עסקי הביטוח הוא מדד Loss Ratio הבודק את שיעור תשלום התביעות מתוך הפרמיות ששולמו לחברת הביטוח. Loss Ratio נמוך משמעו פרמיות גבוהות ביחס לתשלום תביעות נמוך, בעוד Loss Ratio גבוה משמעו פרמיות נמוכות ביחס לתשלום תביעות גבוה. לכן, ככל שה-Loss Ratio נמוך יותר, חברת הביטוח במצב טוב יותר.
על פי הדוחות הכספיים האחרונים של חברות הביטוח, ישנה שחיקה קשה ברווחיות תיק ביטוח הרכב של החברות הנובע בין היתר מ-Loss Ratio גבוה. הממוצע בענף בסוף החצי הראשון של 2021 עמד על 75.4%, לעומת 66% בסוף יוני 2020, עלייה של 14%. החברה שהציגה את ה- Loss Ratio הגבוה ביותר הייתה ליברה עם 95% ואחריה הכשרה עם 90%, בעוד ביטוח חקלאי הציגה את השיעור הנמוך ביותר (67%) ואחריה שלמה ביטוח ושומרה מבית מנורה מבטחים עם 69% כל אחת.
העלייה במחירי החלפים מובילה גם לעלייה בגניבות רכבים, על מנת להשיג חלקי חילוף. על פי נתוני המשטרה, ב-2021 היקף גניבות הרכבים בעשר הערים הגדולות בישראל היה גבוה ב-28% לעומת 2020 וב-8% ביחס ל-2019. גורמים בחברות הביטוח מזהירים כי הנתונים האלה צפויים גם הם להביא לייקור תעריפי הביטוח, על מנת שהחברות יוכלו לעמוד בתשלומים בגין רכבים שנגנבו.
השילוב בין העלייה בשכיחות תאונות הדרכים, התייקרות חלקי החילוף ומכת הגניבות משפיעה כבר עכשיו על הביטוח המקיף לרכב. בענף הביטוח צופים כי שילוב זה יביא לשילוב של 10%-15% בתעריפי הביטוח המקיף בחודשים הקרובים. נציין, כי נכון להיום חברות הביטוח מעניקות הנחות גדולות בביטוח המקיף מתחת לתעריפים שקבעו ברשות שוק ההון, מה שמאפשר להם להעלות מחירים ללא צורך בקבלת אישור מרשות שוק ההון. עם זאת, ענף הרכב הוא תחרותי ביותר, בעיקר עם כניסתן של חברות הביטוח הדיגיטליות ליברה ו-ווישור, ולכן החברות ינסו להישאר תחרותיות ולא לבקש העלאת מחירים מעבר לצמצום שיעורי ההנחות.
בינואר: ייקור של 3% בביטוח החובה
אולם לא רק הקורונה צפויה להביא לייקור בתעריפי ביטוח הרכב. הן בתחילת 2022 והן בתחילת 2023 יבקשו חברות הביטוח להעלות את מחירי ביטוח החובה, בשל הנחיות המוטלות עליהן מרשויות המדינה. ב-1 בינואר 2022 יעלה ב-3.33% הסכום שמחויבות חברות הביטוח להעביר לקופות החולים מתוך הפרמיות שהן גובות מהמבוטחים בגין טיפול בנפגעי תאונות דרכים, המשולמים באמצעות חברת הביטוח הממשלתית קרנית.
עלות אספקת השירותים לקופות החולים תעלה משיעור של 9.4% ל-12.66% ותעמוד על 655 מיליון שקלים. ברשות שוק ההון, האחראית על תחום הביטוח, התנגדו להעלאה זו, וטרם אישרו לחברות הביטוח לגלגל אותה לצרכן באמצעות העלאת התעריפים, אך לא מן הנמנע כי זה אכן יקרה. כיוון שפרמיית ביטוח חובה ממוצעת עולה כ-1,200 שקל, מדובר על התייקרות של כ-40 שקלים, תלוי בסוג הרכב.
שנה לאחר מכן, בינואר 2023, יעלה גם התעריף שמשלמות חברות הביטוח לביטוח הלאומי בשל תביעות בגין תאונות דרכים. ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה בשבוע שעבר פה אחד, במסגרת חוק ההסדרים, מנגנון התחשבנות חדש בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח, לפיו החל משנת 2023 לא יבוצעו עוד התחשבנויות בין הצדדים על כל מקרה ביטוח בנפרד, אלא חברות הביטוח יעבירו למוסד לביטוח לאומי שיעור גלובלי וקבוע מהכנסותיהן לצורך השתתפות בפיצוי כספי לנפגעים שהיה ברשותם גם ביטוח פרטי.
כך, בין השנים 2023 ל 2025 יעבירו חברות הביטוח למוסד לביטוח לאומי 10% מסך דמי ביטוח הרכב ששולמו להן על ידי הלקוחות, ומשנת 2025 ואילך - 10.95%. גם כאן צפוי גלגול של התעריפים החדשים לצרכן והתייקרות של עשרות שקלים נוספים בביטוחי החובה.
רווח מצרפי רבעוני של 3.6 מיליארד שקל בביטוח מקיף
התוספת לסכומים שמעבירות חברות הביטוח לקופות החולים ולביטוח הלאומי מגיעות על רקע הפסדים בתחום ביטוחי החובה ברבעון השני של השנה, שרשמו 7 מתוך 15 החברות הפועלות בתחום, בעיקר בשל העלייה בתביעות בתחום ביטוחי הרכב, כשבחברות טוענים כי הפרמיות היום לא מאפשרות לכסות את העלויות.
מי שרשמה את ההפסד הגדול ביותר היא חברת הראל (33 מיליון שקל), כאשר גם ביטוח ישיר, AIG , שירביט, מנורה מבטחים, איילון וכלל במפסידות. לעומתן, הפניקס רשמה רווח של 139 מיליון שקל במגזר זה כשגם שומרה, מגדל ושלמה הציגו רווחים של עשרות מיליוני שקלים כל אחת.
בתחום רכב רכוש רשמו כל החברות יחד רווח מצרפי של 3.6 מיליארד שקל, כאשר מי שרשמה את הרווח הגבוה ביותר היא ביטוח ישיר (522 מיליון שקל), ואחריה הפניקס עם רווח של 407 מיליון שקל ברבעון השני של 2021.