כאשר אנו מזכירים לעצמנו את האחריות שיש לנו ואת ההשלכות שיש לקלות דעת בשיפוט, אנו הופכים לביקורתיים יותר / צילום: Shutterstock
אבנר הוא אדם אינטליגנטי, עובד מסור, אימפולסיבי, ביקורתי, עקשן וקנאי . האם תקבלו אותו לעבודה בצוות שלכם? ומה בנוגע לגלעד, שהוא אדם קנאי, עקשן, ביקורתי, אימפולסיבי, עובד מסור ואינטליגנטי - האם תעסיקו אותו?
"אין שני לרושם ראשוני", נהוג לומר, ואכן יש לו השפעה רבה גם על הדינמיקה במקום העבודה, מתהליך הגיוס, דרך הקליטה ועד האינטראקציה היומיומית שלנו עם עמיתים, מנהלים ועובדים. חשיבות הרושם הראשונה גם מגובה במחקרים אמפיריים מבוקרים. בואו נתחיל מהקלאסיקה.
הנתון הראשון שקיבלתם משליך על כל השאר
בשנת 1946 חקר סלומון אש את ההשפעה שיש לסדר הצגת הנתונים על הרושם שנוצר אצלנו. באחד הניסויים, הוצגה לנבדקים סדרת תכונות המתארות אדם מסוים, ולאחר מכן הם התבקשו להעריך את האיש. בניסוי התגלה, לדוגמה, שאדם שתואר כ"אינטליגנטי, עובד מסור, אימפולסיבי, ביקורתי, עקשן, קנאי" קיבל הערכה חיובית בהרבה מההערכה שקיבל אדם שתיאורו כלל אותן תכונות בדיוק אך בסדר הפוך: קנאי, עקשן, ביקורתי, אימפולסיבי, עובד מסור, אינטליגנטי.
אש הסביר את התוצאות בכך שהמידע המופיע ראשון יוצר תדמית מסוימת לאיש, והיא זו שקובעת כיצד יתפרש המידע המוצג בהמשך. בסדרת הנתונים הראשונה, המידע שהאדם הוא אינטליגנטי, עובד מסור ואימפולסיבי בונה לו תדמית של אדם פיקח ואנרגטי, והתכונות הבאות מפורשות באופן שיתיישב עם אותה תדמית.
כך גם במקרה ההפוך: התכונות קנאי, עקשן וביקורתי המופיעות ראשונות בסדרה השנייה יוצרות תדמית של אדם עוין ובלתי מתפשר. המידע הנוסף, שהאיש אימפולסיבי עושה אדם כזה למסוכן אף יותר, שכן גם התנהגותו אינה מבוקרת.
הטוויסט שממתן את ההשפעה
בשנת 1983 פרסם פיליפ טטלוק מאמר שבו הוא בחן אם אַחְרָיוּתִיּוּת (accountability), הדרישה להצדיק את הרשמים שלנו לאחרים, תוביל לעיבוד מידע באופן ביקורתי וכתוצאה מכך תצמצם את השפעת הרושם הראשוני.
נבדקים התבקשו לבחון עובדות המבוססות על ממצאים מזירת פשע, ולאחר מכן נדרשו לקבוע אם הנאשם חף מפשע או אשם. טטלוק חילק את הנבדקים לארבע קבוצות באופן אקראי: מחציתם נחשפו למידע שטוען לחפותו של הנאשם לפני שנחשפו לממצאים שמרשיעים אותו, ולמחצית האחרת הוצג אותו מידע בסדר הפוך. בנוסף, מחצית מהנבדקים ידעו מראש שיצטרכו להצדיק את הטיעונים שלהם, והשאר גילו זאת רק בדיעבד.
מה היו תוצאות הניסוי? סדר הצגת הדברים אכן השפיע על השיפוט של הנבדקים: אלה שנחשפו לממצאים המרשיעים לפני המזכים נטו לשפוט את החשוד לכף חובה יותר מאלה שראו הממצאים בסדר הפוך, אבל רק במקרים שבהם הם לא ידעו מראש שיצטרכו להצדיק את הטיעונים. בקרב הנבדקים שידעו שיידרשו להצדיק את טיעוניהם, לא הייתה השפעה לסדר הצגת הממצאים.
תוצאות המחקר הזה מעידות על חשיבותה של האחריותיות, או לכל הפחות המודעות לה. כאשר אנו מזכירים לעצמנו את האחריות שיש לנו ואת ההשלכות שיש לקלות דעת בשיפוט, אנו הופכים לביקורתיים יותר וכך ממתנים את השפעות הרושם הראשוני.
הכותב הוא מייסד חברת Q Behavioral Thinking, בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית, מנחה תהליכי חשיבה בחברות בינלאומיות במגזר הפרטי, בגופים ציבוריים, בחברות סטארט-אפ ובארגונים ללא מטרות רווח, עם סקרנות בריאה בתחומים של חשיבה וחשיבה על חשיבה