גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המתכנתים הצעירים ייפגעו? התוכנית להבאת עובדים זרים להייטק מושכת אש

בעקבות הפרסום בגלובס על הרפורמה המתוכננת להבאת אלפי עובדים זרים להייטק, התעוררה סערה בענף ● נציגי העובדים הזוטרים טוענים כי המהלך ייפגע במתכנתים הצעירים ● למרות הביקורת והעובדה שהתוכנית רק בחיתוליה, יש כבר חברות שמבקשות לעשות בה שימוש מיידי

סטודנטים זרים למקצועות הייטק וטכנולוגיה בטכניון חיפה / צילום: ארכיון המרכז הבינלאומי בטכניון
סטודנטים זרים למקצועות הייטק וטכנולוגיה בטכניון חיפה / צילום: ארכיון המרכז הבינלאומי בטכניון

התוכנית להבאת עובדים זרים להייטק הישראלי, שנחשפה מוקדם יותר השבוע בגלובס, צפויה לצאת לדרך בקרוב. מתכנניה, בהם משרדי הפנים והמדע, רשות החדשות ואיגוד התעשיות המתקדמות IATI המייצג את קרנות ההון סיכון והסטארט-אפים, בונים על זרימה של כ- 5,000 עובדי הייטק זרים. מדובר בעולים חדשים, תושבים חוזרים וסטודנטים שישתלבו בתעשיית ההייטק המקומית מדי שנה.

על פי עיקרי התוכנית, ימונה פרויקטור שיבחן הקלות בהוצאת ויזת מומחים לעובדים זרים בהייטק, יעודד עלייה של עובדי הייטק ממדינות כמו ארה"ב או קנדה באמצעות הקלות במס וסיוע במציאת עבודה, דיור וחינוך. בנוסף הפרויקטור צפוי להעניק יותר אשרות עבודה לסטודנטים זרים הלומדים בישראל מקצועות טכנולוגיים.

פרסום התוכנית גרר ביקורת רבה, בעיקר מצד ישראלים המתקשים להשתלב בשוק העבודה המקומי. למרות שהמהלך לא אמור להציף את ישראל בעובדים מתחילים, מה שמכונה בתעשייה כ"ג'וניורים", הארגונים המייצגים אותם נעמדים על הרגליים האחוריות. "המהלך פוגע בג'וניורים הישראלים שעובדים קשה ומקבלים סירובים ממגייסים כי אין להם ניסיון. המדינה צריכה להשקיע בהכשרתם לשוק העבודה ולא לייבא עובדים מחו"ל על חשבון העובדים הישראליים", אמר לגלובס עדי פורת, מייסד קהילת הג'וניורים בישראל "כולא לייק" המרכזת ברשתות החברתיות מעל ל-6,000 בוגרי אוניברסיטאות, מכללות ומכוני הסבה מתחומי הפיתוח, העיצוב ובדיקות התוכנה המחפשים עבודה בתחום.

יורידו שכר המפתחים הישראלים?

לפי רשות החדשנות, לענף ההייטק בישראל חסרים כ-14 אלף עובדים נוספים, אך לצידם יש רבים שעסקו בתחום או מבקשים לעסוק בו לאחר הכשרה ולא מוצאים עבודה. ערב פרוץ מגפת הקורונה 2% ממבקשי העבודה הגיעו מענף ההייטק, נתון שזינק ל-8.2% באפריל 2020. יש להניח כי שיעור האבטלה בהייטק ירד מאז, ובכל זאת, טוענים ברשות כי המחסור ניכר בעיקר בקרב עובדי ליבה טכנולוגיים, בעוד שהמובטלים מגיעים יותר מתפקידי מעטפת, כגון שיווק או כספים, שאינם עוסקים במחקר ופיתוח. ברשות הצביעו בעבר גם על כך שמעסיקים רבים בענף דבקים ברצונם להעסיק עובדים מנוסים בלבד.

רון עוזרי מחברת ההשמה להייטק JobHunt רואה עשרות עובדים כאלה מדי יום. לטענתו, מטרת התוכנית היא להוריד את שכרם של המפתחים הישראלים. "הדבר מיותר כי יש בשוק טאלנטים רבים שנדחקו החוצה", הוא אומר לגלובס. "אנחנו רואים ללא סוף הטיה נגד אוכלוסיות כמו ערבים, חרדים, מבוגרים שלא מקבלים הזדמנות שווה בראיונות עבודה. הזמן הממוצע לחיפוש עבודה בקרב מהנדסים ערביים גדול פי שלושה מהממוצע בשוק ולעיתים הם אף נוקטים בשיטות כמו שינוי שם בקורות החיים רק כדי לקבל זימון לראיון עבודה".

ולמרות הביקורת, והעובדה שהתוכנית נמצאת בחיתוליה, יש מי שכבר מבקש לעשות בה שימוש מיידי. חברת חד-הקרן הישראלית מליו (Melio) העוסקת בפיתוח פתרונות פינטק ותשלומים לעסקים קטנים וצוברת פופולריות בארה"ב, פנתה למינהל האוכלוסין ולרשות החדשנות בבקשה לאשר הבאה של 20 עובדיה ממרכז הפיתוח בבאלרוס, הסובלת מטלטלה פוליטית ומתת תפקוד של תשתיות לאומיות.

מהבקשה, שהגיעה לידי גלובס, עולה כי החברה מבקשת להעבירם לישראל, אך אם הדבר לא יעלה בידה, היא תמצא להם מקלט בדובאי ותקים שם מרכז פיתוח עבורם. "לצערנו חווינו כבר מספר רב של מקרים בהם נותק או הואט חיבור האינטרנט בבלארוס, אשר פוגע בתפקוד השוטף של מרכז הפיתוח ותחזוקת המערכות", כתבו מייסדי מליו. "בנוסף, אנו מאמינים שהימצאותם של מפתחים אלה בארץ תגדיל את כמות הקניין הרוחני שנפתח בישראל, תאיץ את ההפריה ההדדית ותוסיף לזירה המקומית מאסה קריטית של מפתחי תוכנה".

מליו אינה צריכה להמתין לתוכנית החדשה, כיוון שכבר כיום קיים מסלול אישור מהיר לוויזת מומחים בסיוע רשות החדשנות שהוצאתו אורכת 6-10 יום בלבד.

"מלחמת עולם שלישית על הטאלנט"

"אנחנו במלחמת עולם שלישית על הטאלנט", אומר לגלובס מייקל אייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף, שבין השקעותיה חדי קרן כגון מליו, למונייד וג'ויטיונס ואחד התומכים הבולטים של התוכנית. "מדינות שהביאו אליהן טאלנט בתחומי הטכנולוגיה יהפכו למובילות טכנולוגיות וכלכליות בעולם. ההייטק הישראלי מתברך בהשקעה רבה שנכנסת לכאן, אבל ככל שהטאלנט לא נמצא כאן, המסים שנגבים כתוצאה מההשקעה הזו זולגים למדינות אחרות - אם בסופו של יום חברות ההייטק הישראליות בוחרות להקים מרכזי אוף שור בחו"ל".

"אין תחליף ליצירתיות הישראלית"

לגבי הטענה כי בעידן הקורונה, עדיף לשכור מפתחים בחו"ל מאשר להביאם לארץ, אומר אייזנברג כי "המגיפה אמנם הביאה אנשים לעבוד מרחוק עבור חברות ישראליות, אבל אין תחליף ליצירתיות שמגיעה מאנשים שעובדים יחד באותו המקום".

"הדרישה לעובדים עולה משמעותית על ההיצע", אומר לגלובס אילן אטיאס, מייסד משותף וסמנכ"ל טכנולוגיות במליו, שגייסה רק לאחרונה 250 מיליון דולר לפי שווי של 4 מיליארד. "יש מחסור כללי של עובדים במקצועות הטכנולוגיה, ואנחנו מאוד רחוקים מלעמוד במכסות הביקוש. אין חשש מכך שהתוכנית החדשה תמנע מישראלים להשתלב בתחום היום או בעתיד. העובדים עבורם עתרנו כבר עובדים בחברה. אנחנו לא מייצרים להם משרות חדשות, אלא רק מבקשים לשנות את מיקום העבודה שלהם, תוך שאנחנו ממשיכים לגייס בצורה מאוד אגרסיבית בישראל".

עוד כתבות

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

בית המשפט העליון בארה״ב מבטל את המכסים שהטיל טראמפ

המדדים קופצים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● הנפט קרוב לשיא של שישה חודשים - מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● עליות באירופה

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר