גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם מרכז רבין ממומן מתקציב המדינה בניגוד לחוק?

מי אמור לממן את מרכז רבין? מי שמממן את מרכזי ההנצחה לבן גוריון ולבגין ● המשרוקית של גלובס

מתוך פוסט ויראלי בפייסבוק, 9.4.2020
מתוך פוסט ויראלי בפייסבוק, 9.4.2020

יום הזיכרון ליצחק רבין, שצוין השבוע, הביא לתאוצה מחודשת של פוסט בפייסבוק מאפריל 2020. "מרכז רבין היה אמור להתקיים מתרומות נדבנים ובפועל כסף של כולנו מממן את פעילותו!!!", נטען בפוסט ששותף כמעט 5,000 פעמים. בהמשך מצוטטת בו דלית סוטר (גב"ח) שטוענת כי "משפחת רבין חומסת מהמדינה 10 מיליון שקל בכל שנה", וכי "הכסף הזה נגזל מפיהם של ניצולי שואה וילדים רעבים".

מרכז רבין הוקם מכוח חוק שעבר ב-1997, כשנתיים לאחר הרצח. ראש הממשלה אז היה בנימין נתניהו. החוק נחקק כדי "להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של יצחק רבין" וקבע שיוקם מרכז לזכרו.

ומה לגבי מקורות המימון של המרכז? החוק מתייחס גם לכך. "הקמת המרכז תמומן מכספי תרומות", נכתב בחוק. אבל פעילותו "תמומן מתקציב המדינה כפי שדרוש להוצאות קיומו, החזקתו, פיתוחו וניהול מכלול פעילויותיו, ומתרומות ומהכנסות שיהיו למרכז". כלומר, בניגוד למה שכתוב בפוסט, תקצובו השוטף של המרכז אמור להגיע מתקציב המדינה, לא מנדבנים, שהם אלה שהיו אמורים לממן רק את הקמתו.

כדי לשים את הדברים בהקשר רחב יותר, נזכיר שבניגוד למה שאולי היה ניתן להניח, החוק להנצחתו של רבין אינו לגמרי ייחודי. יש עוד שני ראשי ממשלה שזכו לחוק דומה לאחר מותם. ב-1976, בזמן ממשלת רבין הראשונה, הכנסת העבירה את חוק דוד בן-גוריון, שקבע שלושה מוסדות שינציחו את מורשתו של ראש הממשלה הראשון: בית דוד בן-גוריון, המכון למורשת דוד בן-גוריון והמכון לחקר המדבר. גם מוסדות אלה ממומנים מתקציב המדינה. ב-1998, שנה לאחר העברת חוק מרכז יצחק רבין, עבר גם חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין שקבע, בדומה לחוק מ-1997, שהקמת מרכז בגין תמומן מכספי תרומות, בעוד פעילותו השוטפת תמומן מתקציב המדינה.

 

כמה עולה כל אחד מהמרכזים הללו לאזרחי ישראל? לפי מפתח התקציב, מרכז רבין ממומן בכל שנה בלפחות 10.7 מיליון שקל (בדומה לנתון שהוזכר בפוסט), כשב-2019 הנתון עמד על 13.7 מיליון שקל. תקציב מוסדות בן גוריון לא עובר בשנים האחרונות את ה-10 מיליון שקל, וב-2019 תוקצבו בכ-9 מיליון שקל. המרכז שהוציא את הסכומים הגבוהים ביותר בשנתיים האחרונות הוא מרכז בגין שעלותו ב-2019 עמדה על כ-14.5 מיליון שקל.

בשורה התחתונה: הטענה בפוסט אינה נכונה. בחוק שמכוחו הוקם מרכז רבין נקבע מראש כי תפעולו השוטף ימומן מתקציב המדינה, ורק הכסף להקמתו אמור היה להגיע מתרומות. התקציב השנתי אכן עומד על לפחות 10 מיליון שקלים בשנה, והיקפו דומה לתקציב שמשמש לתפעול מרכז בגין.

 

תחקיר: אוריה בר-מאיר

עוד כתבות

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס 

אוטובוס של אגד

בלי מקור תקציבי: מחירי התחבורה הציבורית לא יעלו בינואר הקרוב

נציג האוצר אמר הבוקר בוועדת הכלכלה שעליית מחיר התחבורה הציבורית ל-9 שקלים, שהייתה מתוכננת לינואר, תידחה ● באוצר יעדכנו בימים הקרובים לגבי המקור התקציבי לכך

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 הושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למרות ההנחיות: חברות ביטחוניות שילמו מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות

מבקר המדינה פרסם דוח בנוגע לבקרה של משרד הביטחון על השימוש ב"משווקים" במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני ● לפי הדוח, החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022 ● עוד עולה כי לא הוקם מנגנון לביצוע ביקורות לעמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב־שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

דרבי הכדורסל בין מכבי ת''א להפועל ת''א / צילום: עודד קרני

האם ליגות הכדורסל ייפרדו מערוץ הספורט אחרי 30 שנה?

בערוץ הספורט ובמינהלת הליגות מקיימים מגעים להארכת החוזה ביניהם בשנתיים נוספות - אך במקביל עמלים במינהלת על מכרז חדש ● התנאים החדשים: 25 מיליון שקל לשנה למשך 5 שנים

"הנכס הכי מתקדם שלה": המדינה שרכשה מערכת הגנה ישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: תאילנד רכשה את מערכת BARAK MX של התעשייה האווירית, בקשת החנינה של נתניהו מזכירה מהליכים של נשיא ארה"ב טראמפ, וסקר חדש מצא כי האוונגליסטים הצעירים בארה"ב פונים נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חוות השרתים של אמזון בתנובות / צילום: ט. ג. הפקות

דוחות חדשים חושפים: אלה העובדים המבוקשים בעידן ה־AI באמריקה - ובישראל

לפי נתוני חברת המחקר Synergy Research Group, חוות השרתים הפכו לאחד ממוקדי התעסוקה הצומחים ביותר כיום ● כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים טכניים מתרחב - מחשמלאים ועד רתכים

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

סנטה קלאוס מבקר ברצפת המסחר של הבורסה בניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

ראלי סנטה יגיע השנה? אנליסטים מאמינים שזה תלוי בנתון אחד

בשבוע החולף, שבו חל חג ההודיה, מדדי המניות האמריקאיים המובילים הציגו התאוששות שבין 3%־5%, אבל אולי היה זה רק "הנגאובר" ● לאחר פתיחה שלילית לדצמבר אנליסטים מנסים להעריך אם בשנה ששום דבר בה לא התנהג כרגיל, "ראלי סנטה קלאוס" ייחגג כהלכתו

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

בחצי מיליארד שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הסגורה של דוראל?

דוראל הנפיקה אמש מניות ב-500 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: יח''צ

כאב ראש של עשירים: זינוק של 275% במניית מור פגע ברווחי החברה ברבעון

בית ההשקעות נאלץ להפריש 18 מיליון שקל לעדכון התגמול ההוני לעובדים, עקב העלייה המשמעותית במחיר המניה ● מאידך נאלצו שלושת בכירי מור להחזיר 1.67 מיליון שקל לקופת החברה, בשל התנגדות רשות ני"ע ל"פריסת" התגמול ההוני שאושר להם אשתקד

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את אתר יד2 באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכול התחיל, ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום מוערך בכ-250 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד־פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד־פעמי, ב-OECD צופים כי קצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודיות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

רשות ני"ע אוסרת על שיווק פיקדון ה-S&P 500 של לאומי

בהמשך לחשיפת גלובס, בנק לאומי החליט לעצור את שיווק הפיקדון המובנה של לאומי, אשר עורר התנגדות עזה מצד קרנות הנאמנות ● ברשות צפויים לפרסם בתקופה הקרובה נייר עמדה המסדיר את המגבלות החלות על המוצרים המובנים