שבב עשוי סיליקון. משמש בתעשיות רבות / צילום: Shutterstock
עולם הטכנולוגיה נמצא בהאצה משמעותית בשנים האחרונות, ובשנתיים האחרונות אף זכה לקטליזטור משמעותי בדמות נגיף הקורונה שדחף לעלייה משמעותית בצריכת מחשבים, קונסולות משחקים וכד'.
לעלייה הניכרת בצריכת מוצרים טכנולוגיים בשנים האחרונות סיבות רבות, ביניהן הגידול באוכלוסייה, התפתחות הכלכלות במדינות מתפתחות כדוגמת הודו, ירידת מחירים בשל יכולות שינוע זולות ומהירות, ועוד.
המכשירים הללו הפכו ממותרות לצורך יומיומי ממשי, ולכן אנו רואים עלייה עקבית בכמות הטלפונים הניידים, נגני מוזיקה, שעונים חכמים, שואבי אבק רובוטיים ועוד מוצרים טכנולוגיים רבים. הביקוש הגובר מביא גם את חברות הטכנולוגיה לפתח ולייצר עוד ועוד מוצרים חדשים, ונראה כי לצרכנים אין שובע מחידושים והמצאות שישפרו את חייהם.
לכל המוצרים האלו ישנם מאפיינים דומים, הבולט שבהם הוא מרכיב השבבים שבתוכם. תעשיית השבבים נהנית כבר זמן רב מעליות מחירים חדות בשל הביקושים הגוברים.
השבב, או בשמו העברי מעגל חשמלי, הוא שם כולל לאוסף של טרנזיסטורים מתוכנתים, שברובם המכריע עשויים מסיליקון, חומר המצוי בעוד מוצרים רבים ומגוונים. הסיליקון הוא יסוד כימי שכיח ביותר, בעיקר בחול, ועל כן הוא היסוד השני בתפוצתו על פני כדור הארץ. הוא מופיע בטבע כתרכובת של סיליקון, חמצן ומתכות שונות, אך לשימוש בו כמוליך למחצה יש לטהר את החומר לרמת ניקיון מאוד גבוהה, תהליך מורכב וארוך יחסית. כתוצאה ישירה מהעלייה החדה בביקושים לטכנולוגיות מבוססות שבבים, כעת ניכר גם המחסור בחומרי הגלם המרכיבים אותם.
האשימו את הקורונה (גם בזה)
השבוע ניסה הבעלים של מפעל לייצור מכונות להסרת שיער מראשון לציון לבצע הזמנה של חלקי חילוף למכונות שלו. היצרן הסיני שאיתו עובד המפעל כבר שנים, הודיע לו כי זמן האספקה קפץ משלושה שבועות לשלושה חודשים. הסיבה: חוסר בחומרי גלם לייצור, או אם לדייק - חוסר מהותי בסיליקון.
בשל יכולות החומר, אפשר למצוא את הסיליקון כאמור כמעט בכל ענף בתעשייה, החל משבבים, דרך חלקי חילוף לרכב, מכשירי אופטיקה, עד בטון וזכוכית ואפילו דיאודורנטים. וכשיש מחסור בסיליקון, זה עשוי לגרור עמו האטה כלכלית מהותית בענפים רבים מעבר לתחומי הרכב והטכנולוגיה.
המחסור בסיליקון נובע מכמה סיבות, ובדומה לרוב המשברים בשנתיים האחרונות מקורו במגפת הקורונה, שהביאה עמה סגרים ובידודים ובעקבותיהם אף לסגירה של מפעלים. לכך הצטרפו צפי מוטעה לירידת ביקושים בעקבות השבתת העולם, שהוביל להורדת תפוקה אוטומטית מצד חברות כרייה ויצרנים. נוסיף לכך את האנדרלמוסיה שנוצרה בשרשראות האספקה העולמיות עקב הנגיף, שבשיאה כמעט הושבת כליל מערך השינוע העולמי בים, ביבשה ובאוויר. כעת, עם העלייה במתחסנים ובמחלימים, אשר מזרזת את מהלך היציאה מהמגפה וחזרה לשגרת חיים, מגיעה גם עלייה חדה בביקושים. בצד ההיצע, הניסיון לצמצם את פערי הביקוש כרוך בתהליך ממושך בשל הצורך לגייס עובדים מחדש, כמו גם להכשיר ספינות, משאיות ומטוסים שעמדו תקופה ארוכה ללא תזוזה.
חסר פחם, חסר חשמל, חסר סיליקון
בנוסף לכל זאת, הודיעה סין בסוף החודש שעבר על קיצוץ דרמטי בייצור הסיליקון הנקי במחוז יונאן (YUNNAN), השני בגודלו בייצור הסיליקון אשר אחראי על כ-20% מהתפוקה הסינית, וזאת בעקבות חוסר בפחם ועליות חדות בביקושים. בשנים האחרונות הורידה סין משמעותית את השימוש בפחם על מנת לצמצם פליטה של פחמן דו חמצני, ובעקבות זאת מכרות רבים נסגרו. כעת, בשל חוסר בפחם כאמור בשילוב עם עלייה חדה בביקושים, האמירו מחירי האנרגיה.
ממשלת סין לא מעוניינת "לגלגל" את העליות על האוכלוסייה ועל כן אסרה על חברות החשמל להעלות מחירים, ובכך חייבה את היצרנים לספוג את העליות בייצור. המשך עליות המחירים עד כדי הפסד ליצרני החשמל הכריח את המדינה להתערב פעם נוספת, וכפועל יוצא הטילה סין מגבלות על המפעלים והעסקים. לעת עתה, משבר האנרגיה במדינה הולך ומתעצם עד כדי השבתת מפעלים (גם כאלו שמייצרים עבור חברות הטכנולוגיה הגדולות), חנויות שעובדות לאור נרות ועובדים שמתבקשים לרדת במדרגות כדי לחסוך בחשמל המעליות. ייצור הסיליקון הנקי דורש אנרגיה רבה בשל החום הגבוה הנדרש להפקתו, ועל כן החליטה המדינה להגביל את הייצור שלו. סין היא ספקית הסיליקון הגדולה בעולם בפער גדול משאר היצרניות, ולכן האספקה העולמית של החומר תלויה בה באופן אבסולוטי.
תחליפים אפשריים ודרכי חשיפה
נראה כי המחסור בסיליקון ימשיך איתנו לתוך השנה הבאה, אם לא גם לאורך 2023, ולכן אנו כבר רואים עלייה חדה מאוד במחירים. בחודשים האחרונים זינק מחיר הסיליקון בכ-300%, ובמצב זה היצרנים והלקוחות מתחילים לחפש פתרונות, ובין היתר עוברים לחומרים חילופיים כדוגמת גרמניום.
הגרמניום הנו מוצר תחליפי הדומה מאוד לסיליקון בשימוש שלו. החומר הוא מוליך למחצה וכמו הסיליקון הוא מרכיב מרכזי במוצרים אלקטרוניים רבים. גם בתחום זה היצרנית הגדולה בעולם היא סין, האחראית להפקת 60% מהגרמניום העולמי. אחד היתרונות המרכזיים של הגרמניום על פני הסיליקון הוא הפיכת מעגלים חשמליים בהם הוא מותקן למהירים יותר. בנוסף, שבבים העשויים גרמניום עמידים בחום גבוה יותר, דבר שעלול להוות יתרון בעתיד, אם כי כיום שבבי הסיליקון עמידים בחום מספק כדי לנטרל יתרון זה.
החיסרון העיקרי של הגרמניום הוא עלות גבוהה משמעותית לעומת הסיליקון, שבעטיה השימוש בחומר אינו שכיח במוצרים טכנולוגיים, בטח לא במוצרי צריכה בסיסיים.
לנוכח המחסור בסיליקון, מחירי הגרמניום רשמו עלייה חדה בתקופה האחרונה, ונראה כי המשבר עדיין רחוק מסיום. התאוששות העולם מנגיף הקורונה תמשיך ותתמוך בעקומת ביקושים עולה, ולכן המחסור בחומרי הגלם יימשך לעת עתה, ועמו גם עליית המחירים.
נכון להיום, השקעה בסיליקון או בגרמניום יכולה להתבצע באמצעות חוזים בלבד, אולם ישנה האפשרות להיחשף לענף הכרייה והמתכות בארה"ב באמצעות קרנות סל דוגמת SPDR S&P Metals & Mining או RAMX - קרן סל החשופה לחברות ייצור וניקיון של מתכות נדירות. ישנה גם דרך להיחשף לענף המוליכים למחצה באמצעות קרנות סל רבות, ביניהן SMH, קרן סל החשופה ל-25 היצרניות הגדולות ביותר של מוליכים למחצה בארה"ב.
ליאור וקס הוא מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקים. הכתוב ניתן כמידע כללי בלבד ואין לראות בו המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה או מכירה או החזקה של ניירות ערך או נכסים פיננסיים או מוצרים פנסיוניים, לרבות אלה שהוזכרו בטור. הכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם