גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קטסטרופה על קוצה של מעלה: המחיר הקטלני של הפוליטיזציה של המדע

התפרצות הר געש באיסלנד במאה ה־6 הביאה להחשכת העולם ● מכאן ועד מגפת דבר, שהתפשטה ברחבי אירופה ואגן הים התיכון, הדרך הייתה קצרה מאוד ● משבר האקלים הנוכחי שהמדענים מזהירים מפניו הוא אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני אמריקה והעולם - מדוע אם כך הפוליטיקאים לא מתגייסים להתמודד איתו?

המגפה החמישית של מצרים / וויליאם טרנר' 1800 / צילום: וויליאם טרנר' 1800
המגפה החמישית של מצרים / וויליאם טרנר' 1800 / צילום: וויליאם טרנר' 1800

כדור הארץ הוא מערכת מורכבת ביותר של איזונים שהתפתחו במהלך מיליוני שנות אבולוציה. כל חריגה חדה מהם עלולה להביא לתוצאות שקשה לדמיין אותם. זה גם היה המקרה עם האימפריה הרומית־הביזנטית במאה השישית לספירה.

באביב 536 עמדה האימפריה והקיסר יוסטיניאנוס הראשון, בשיא תפארתם. מסעות מלחמה מוצלחים החזירו לאימפריה את השליטה ב"עיר הנצחית", רומא, וכן במרחבים הפוריים של צפון אפריקה שאבדו מאה שנה קודם לכן. באותה העת הוביל יוסטיניאנוס מפעל ענק של ריכוז ועריכה של כל קבצי החוקים, התקדימים והספרות המשפטית הרומית הקלאסית. אלה כונסו יחדיו ביצירת ענק, "קורפוס יוריס סיוויליס" (בלטינית: Corpus Iuris Civilis), המשמשת עד היום כבסיס לשיטת "המשפט הקונטינטלי".

אם לא די בכך, בדצמבר 537 חנך הקיסר מבנה ביזנטי מפואר, כנסיית "איה סופיה" במרכז איסטנבול. הפרויקט ההנדסי העצום הזה הושלם בתוך פחות משש שנים. לאחר שראה את המבנה האדיר על התקרות הגבוהות והמקומרות, כך מסופר, אמר הקיסר "ניצחתי אותך שלמה", בהתייחסו לבית המקדש שעמד לפני כן בירושלים.

בקיץ שנת 536 ענן מסתורי כיסה את השמיים. "אור השמש היה לא בהיר, כאילו היא הייתה הירח, נראה כי היא נמצאת בליקוי חמה מתמשך", תיאר זאת פרוקופיוס ההיסטוריון בן התקופה.

ניתוח של שכבות הקרח העמוקות באנטרקטיקה וגרינלנד, ביחד עם מחקר על טבעות עצים מהתקופה ההיא מעידים על התפרצות געשית ענקית באיסלנד, שהביאה להחשכה של רוב העולם במשך 18 חודשים. כתוצאה מההתפרצות, האפר שהסתיר את השמש גרם לטמפרטורות באסיה ובאירופה ליפול בכ־1.5־2.5 מעלות.

ריקוד העכברושים/ פרדיננד ון קאסל, 1690

בעוד שהירידה בטמפרטורות הייתה בשורה רעה מאוד לחקלאי העולם העתיק שהיבול שלהם הרקיב, היה מי שהרוויח מכך - העכברוש החבשי. זה שנים שהעכברוש רצה לנדוד צפונה למרחבי מצרים, אך תנאי החום והיובש ששררו בין מרחבי הגידול שלו ובין מצרים הפכו את הנדידה לבלתי אפשרית. ירידת הטמפרטורה הפתאומית יצרה הזדמנות שהעכברוש מיהר לנצל. על גבם נשאו העכברושים שנדדו צפונה מיליוני פרעושים, ואלו נשאו בקרבם בקטריות הידועות בשם המדעי יירסיניה פאסטיס (Yersinia pestis).

ריח של מוות נורא וריקבון

בבוקר בהיר אחד בשנת 541 עובד בעיר הנמל המצרית פלוסיוס חש ברע. ראשו כאב, חום גופו עלה. לאחר מספר ימים החלו בלוטות הלימפה שלו להתנפח, והוא החל להקיא דם. לפתע החלו בהונות רגליו, האצבעות, והשפתיים להשחיר. כאבים עזים תקפו אותו עד שלבסוף הוא מת. לא חלפו ימים רבים והמחלה המסתורית החלה להופיע אצל עוד ועוד מלחים ועובדי נמל, שהפיצו בתורם את המחלה המוזרה לכל עבר.

מצרים שימשה כאסם התבואה של האימפריה, וממנה שטו מאות אוניות עם מטעני חיטה לקונסטנטינופול. באביב 542 השלימו העכברושים את המסע הימי ונחתו בקונסטנטינופול כשהם נושאים עימם גם את בקטריית היירסיניה פאסטיס. את מה שהתרחש בחודשים הבאים היטב לתאר ההיסטוריון פרוקופיוס: "לא היה הבדל בין בני אדם כשמדובר היה במחלה.. המוות בא בדרכים שונות, לעיתים מיידית ולעיתים לאחר ימים רבים של ייסורים. המגפה נמשכה ארבעה חודשים ובשיאה מתו כל יום 10,000 איש, עד שלא היה היכן לקבור אותם... ריח נורא של מוות וריקבון כיסה את העיר".

מגפת הדבר, תוצאה של חדירת הבקטריה למחזור הדם של החולים, תיקרא בספרי ההיסטוריה "המגפה היוסטיניאנית" והיא התפשטה והלכה בכל רחבי אירופה ואגן הים התיכון. היא לא שככה עד 549 והיא הותירה אחריה מוות וחורבן בקנה מידה עצום. בקונסטנטינופול לבדה העריכו היסטוריונים את מספר הנספים בכשליש מהאוכלוסייה.

המגפה לא דעכה לחלוטין. היא תחזור ותכה בעוצמות שונות שוב ושוב עד שתיעלם רק לאחר 200 שנה, כשהיא מחסלת בדרכה בין 25 ל־50 אחוז מאוכלוסיית אירופה ואגן הים התיכון. והנה לפניכם שיעור היסטוריה קטן על כמה האיזונים בטבע עדינים, מורכבים וחשובים, ועל איזה שינוי "רק" 2 מעלות יכולות להביא.

האנושות היא הסיבה לשינויי האקלים

מזה עשורים מזהירים רובם המוחלט של המדענים העוסקים בתחום כי העולם עומד בפני משבר אקלימי אדיר וכי פעולות בני האדם תורמות רבות, אם לא גורמות, להתפתחות משבר זה. סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) עוסקת מזה כמה עשורים במחקר על השינויים במזג האוויר. היא קבעה כי "תצפיות הנערכות מעל כדור הארץ מראות בבירור שאקלים כדור הארץ משתנה" וכי "התנהגות בני האדם היא הסיבה העיקרית לשינויים אלו".

"האקלים בכדור הארץ השתנה לאורך ההיסטוריה", נכתב במחקר, "ב־650 אלף השנים האחרונות היו שבעה מחזורים של התקדמות ונסיגה של הקרחונים... רוב השינויים האלה נבעו מתנודות קלות במסלול כדור הארץ, שהשפיע על כמות האנרגיה שהכדור קיבל מהשמש. אך ההתחממות הנוכחית היא חשובה במיוחד, משום שהיא נובעת באופן חד משמעי מהתנהגות האנושית מאז מחצית המאה ה-20, והיא נמשכת בקצב חסר תקדים... לא ניתן להכחיש כי פעילות בני האדם חיממה את האטמוספירה, את האוקיינוסים ואת האדמה וכן שינויים נרחבים ומקיפים באטמוספירה, באוקיינוסים, בקרחונים, ובביוספרה".

בשנת 1988 ארגון המטאורולוגיה העולמי וארגון הסביבה של האו"ם, ארגון חדש בשם "הפאנל הבין‏‏-ממשלתי לשינוי האקלים" (IPCC), שתפקידו לסייע לממשלות עם מידע מדעי שיעזור להם לפתח מדיניות העוסקת בסביבה. בדוח האחרון מחודש אוגוסט דווח כי ניתן לראות שינויים באקלים בכל אזור כדור הארץ ולרוחב כל מערכת האקלים. רבים מהשינויים האלו הם חסרי־תקדים מזה עשרות אלפי שנים. וחלקם, כמו העלייה במפלס המים, נמצאים על מסלול שאינו בר שינוי למאות או אפילו אלפי השנים הבאות.

שני הארגונים האלה הם רק שניים מתוך עשרות רבות של ארגונים ומוסדות מחקר העוסקים באספקטים שונים של הסביבה ומשבר האקלים. מחקר כזה למשל נעשה לאחרונה על ידי מכון המחקר לאקלים מפוטסדם בגרמניה והוא עוסק בשינויים המתרחשים במערכת הזרמים באוקיינוס האטלנטי, שמביאים מים חמים מהאזורים הטרופיים לצפון האטלנטי, ובכך מאזנים את מערכת האקלים הגלובלית.

על פי המחקר "המערכת נמצאת בנקודת חולשה הגדולה ביותר מזה אלף שנים... והיא קרובה לשינוי קריטי". המחקר מוסיף כי קריסת מערכת הזרמים תביא לקירור דרמטי בצפון כדור הארץ ולהצפה קבועה של ערים לאורך החוף. זאת בשעה שהחצי הדרומי של כדור הארץ יתחמם מאד. במערב אפריקה, נכתב, התנאים החדשים עלולים להביא ליובש קבוע.

"האנושות היא הסיבה להתחממות"

נוכח הסיכונים העצומים וארוכי הטווח והעמדה החד משמעית של רובם המוחלט של המדענים העוסקים בתחום, ניתן היה לצפות להתגייסות נרחבת של הפוליטיקאים והאליטות ולגיבוש מדיניות שתתמודד עם האיום המרחף. אך גם כאן כמו בכל נושא שבו נגע דור "הבומרס", הקומבינציה של אינטרסים כלכליים ופוליטיים קצרי טווח מכריעים את הכף.

במדינת וירג'יניה המערבית גרים 1.8 מיליון בני אדם. מכרות הפחם מהווים חלק חשוב בכלכלה שלה. אחד מנציגי המדינה בסנאט הוא הסנטור הדמוקרטי ג'ו מנצ'ין. עד לאחרונה מעטים מחוץ למדינתו הכירו את שמו, אך עתה משהפך לאצבע החמישים בסנאט החצוי, הנחוצה כל כך לתקציב שמבקש הנשיא ביידן להעביר, הוא הפך גם למוציא ומביא בענייני האקלים.

מנצ'ין פירט בגילוי לב את דעתו על משבר האקלים בראיון ב־CNN: "בהצעת החוק יש הרבה תוכן המבקש לצמצם מאד את השימוש בדלקים־מאובנים, וזה מאוד מאוד מפריע לי, כי הרצון להפסיק להשתמש בדלקים אלו באמריקה, במחשבה שזה ינקה את בעיות האקלים בעולם, לא תעשה כלום אם כבר, היא תגרום לדברים לגרועים יותר". כאן ראוי לציין שארה"ב אחראית לשחרור של כ־18% מגזי החממה וכי פחם הוא המזהם הגדול מכל מקורות האנרגיה.

מדוע סבור הסנטור, שהוא גם יו"ר וועדת הסנאט לענייני אנרגיה וכן לענייני ההתחממות הגלובלית, שהפחתת גזי החממה דווקא "יעשו את הדברים לגרועים יותר"? אולי הדבר קשור לעובדה שהוא בעלים של מעל 5 מיליון דולר של מניות בחברות פחם, שמשלמות לו דיווידנד שנתי של כחצי מיליון דולר? כ־71% מכל הכנסותיו.

סנטור מנצ'ין לא לבד. יש עוד אנשים שמקדמים את הרעיון שהקטנה של גזי החממה יגרום לנזקים. גם מובילי הדעה בפוקס ניוז מרבים לקדם רעיונות אלו. כך למשל בתוכנית האירוח הפופולרית ביותר ברשת זו בהגשת טאקר קרלסון נטען כי כל רעיון של שינוי האקלים הוא "בלוף שנוצר על ידי עיתונאים ופוליטיקאים". בתוכנית אחרת ב"פוקס ניוז" הסביר אחר כי הכל "רמאות אחת גדולה שמטרתה להשפיע על איך אנשים מצביעים".

פוקס ניוז והסנטור הדמוקרטי ג"ו מנצ'ין אינם אלא דוגמאות עדכניות של מגמה שהחלה עם הנשיא טראמפ - פוליטיזציה בוטה של נושאים שאינם פוליטיים, ואינם צריכים להיות פוליטיים במהותם. אך בעולם הטראמפיסטי־בומרי הכול הוא סיבה למריבה רועשת, אפילו אם מדובר בנושא קרדינלי כמו עתיד העולם שבו חיים כולנו.

בשנת 2018 קבוצת מדענים מ־13 סוכנויות ממשלתיות בארה"ב פרסמו דו"ח בענייני האקלים ובו נאמר כי "בהסתמך על ראיות נרחבות, ההתנהגות האנושית ובעיקר פליטת גזי חממה, הן בסבירות גבוהה מאוד הסיבה העיקרית להתחממות הגלובלית מאז מחצית המאה ה־20. אין שום הסבר אלטרנטיבי אחר משכנע, המסביר ונתמך בראיות, להתחממות זו".

הנשיא טראמפ דחה את הדוח כלאחר יד בנימוק שאינו "מאמין בכך". הנשיא גיבה את ההצהרות שלו במעשים ואף מינה מכחיש־אקלים ידוע לעמוד בראש הסוכנות הממשלתית האחראית על הסביבה ומחקר מדעי בנושא. בנסיבות בהן הפך הנושא לעניין פוליטי לוהט, אין להתפלא על כך שבקרב הדמוקרטים 78% מהמצביעים חושבים ששינויי האקלים צריך להיות בסדר העדיפויות של הנשיא, אך רק 21% מהמצביעים הרפובליקאים סבורים כך, על פי סקר של PEW מ־2020.

כשהמדע הופך לדיון פוליטי פסבדו־מדעי

הפיכתן של סוגיות בתחומים מדעיים־מקצועיים לעניינים פוליטיים לוהטים ולדיונים פסבדו־מדעיים בכיכר העיר המודרנית של הרשתות החברתיות, היו סימן ההיכר של ממשל טראמפ ו"פוקס ניוז" כאשר פרצה הקורונה. מדיניות זו המשיכה גם לאחר שג'ו ביידן נכנס לבית הלבן והיא התרחבה עוד יותר גם לוויכוחים פוליטיים בסוגיית המסכות והחיסונים. התוצאות לא איחרו לבוא.

מאז שזן הדלתא החל להתפשט באמריקה הוא זרע מוות באופן לא פרופורציונלי בקרב מכחישי המדע. בחודשים יולי עד ספטמבר, במחוזות שטראמפ זכה בהם ב־70% מהקולות מתו מהווירוס כ־47 אנשים לכל מאה אלף תושבים - כך על פי ניתוח של האנליסט רפואי, צ'רלס גבה. במחוזות שבהם הוא זכה בפחות מ־32% מהקולות מספר המתים ירד ל־עשרה מתוך מאה אלף איש. מחקר מסוף ספטמבר במדינת וושינגטון מצא כי במחוזות עם שיעור ההצבעה של 60% ויותר למפלגה הרפובליקאית עמד שיעור מקרי המוות של הגל האחרון על 44.4 לכל מאה אלף איש. זאת לעומת 6.8 אנשים במחוזות ש־60% ומעלה הצביעו למועמדים דמוקרטים.

 

העיתון "סן פרנסיסקו כרוניקל" עשה ניתוח דומה במחוזות השונים של קליפורניה ומצא כי "מאז ה־21 ביוני, לאחר שיותר מ־50% מתושבי קליפורניה התחסנו, מקרי המוות במחוזות שהצביעו בהמוניהם לטראמפ היה גבוה ב־30% מהמחוזות שלא הצביעו לו. זה שינוי גדול לעומת תמונת המצב לפני החיסונים".

כפי שניתן לראות, לפוליטיזציה של המדע, לרידוד הדיון, ול"זכות לדעה שווה לכל פעיל חברתי או אושיית רשת", יש מחיר. אך בעוד שווירוס הקורונה מתמקד דווקא באלו שבחרו להאמין לפוליטיקאים פופוליסטים, לפוסט בפייסבוק או למנחי תוכניות אירוח, כאשר מדובר בכדור הארץ - ספינה אחת גדולה שבה כולנו משייטים יחדיו - הכחשת המדע עשויה להיות ניסוי יקר מדי. זאת, אם נאלץ כולנו להיווכח מחדש במה שלמדו אנשי קונסטנטינופול על בשרם בשנת 542: לשינוי פתאומי וקבוע במזג האוויר, אפילו בשתי מעלות בלבד, עשויות להיות השלכות קשות ומרחיקות לכת ושאיתן יהיה קשה מאד להתמודד.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock

הכירו את התיכוניסטים שהקימו בנק מרכזי ומשלמים בקריפטו

תלמידים ומורים בבית הספר הגימנסיה הרצליה בתל אביב החליטו באחרונה על הקמתו של "בנק מרכזי" בבית הספר ● תכלית הבנק היא להנפיק מטבע דיגיטלי בעבור התלמידים שעמו יוכלו להשתמש באמצעות ארנק דיגיטלי ● המטרה היא להוסיף ידע והתנסות עבור התלמידים בפיננסים, וגם לעודד יזמות ● האזינו

הנסיך צ'ארלס,  רה''מ של ברבדוס, מיה מוטלי, והארכיבאית, אינגריד תומפסון, בארכיון האי, שלישי / צילום: Reuters

חילופי המשמרות בים הקריבי: המלכה יורדת, המפלגה הקומוניסטית הסינית עולה

רגע רב סמליות אירע השבוע במדינת-המיקרו ברבדוס, שמזכיר לנו מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים ● קשר בן 400 שנה עם בריטניה מסתיים, והדלת כבר פתוחה לרווחה בפני סין שהיקף הפעילות הכלכלית שלה במדינות זעירות בים הקריבי, או בדרום האוקיאנוס השקט, הוא חסר תקדים

פח מיחזור / צילום: איל יצהר

מהיום חוק הפיקדון חל גם על בקבוקים גדולים: איך זה יעבוד והחורים בהיערכות

מעתה, יוכלו הצרכנים להחזיר אל המרכולים בקבוקים גדולים עליהם שולמו דמי פיקדון, ולקבלם בחזרה ● אלא שאף שחלפה שנה שלמה מאז אישרה הכנסת את הרחבת החוק, יצרני מכלי המשקה עליהם חלה האחריות, אינם ערוכים ליישומו ● רק 33% מהבקבוקים נאספו ב-2019 דרך המחזוריות הרבות הפזורות בערים

הראל ויזל, בעלים של פוקס / צילום: דימה טליאנסקי

לאחר זינוק של 1,000% במניה: בעלי השליטה בפוקס מכרו מניות ברבע מיליארד שקל

אברהם פוקס והאחים ויזל מכרו 3.5% ממניות אימפריית האופנה, ונותרו עם החזקות  בשווי של יותר מ-3 מיליארד שקל ● המהלך צפוי לסייע לפוקס להיכנס למדד הדגל ת"א-35

בורסת נאסד''ק , ניו יורק / צילום: יח''צ

נאסד"ק תעביר את השווקים שלה לענן של אמזון

הבורסה אמרה שמעבר מדורג לשירותי הענן של אמזון יתחיל ב־2022 עם שוק האופציות של החברה

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

חולה ראשון בווריאנט האומיקרון בארה"ב הפיל את וול סטריט; הנאסד"ק נפל ב-1.8%

יום המסחר באירופה הסתיים בעליות: מדד דאקס התחזק ב-2.5%, בפריז קאק 40 הוסיף 2.4%. בלונדון פוטסי 100 טיפס 1.5% ● נעילה ירוקה בבורסות אסיה ● הנפט הגולמי מתחזק יותר מ-3%

אניית משא בנמל חיפה / צילום: Shutterstock

הפקק בנמלים מתחיל להשתחרר, אבל אנחנו נמשיך לשלם עליו עוד הרבה זמן

התורים המתארכים שנוצרו בתקופת הקורונה בכניסה לנמלי ישראל גרמו להפסדי עתק ליבואנים והיצואנים ● בדוח של משרד האוצר נקבע כי העלויות הכבדות שסופגים בענף מתגלגלות לצרכנים ● למרות שלאחרונה נראית הקלה בעומס, נראה שהוא ימשיך להיות מורגש ביוקר המחייה

אלון רווה / צילום: דוברות בזק

11 מיליון סיבות לעזוב את שיכון ובינוי: חבילת השכר שהעבירה את אלון רווה לאוגווינד

מדיווח של חברת אגירת האנרגיה עולה כי רווה, המנכ"ל הנכנס, שעזב לאחרונה במפתיע את קבוצת שיכון ובינוי, צפוי לקבל אופציות בשווי של 11 מיליון שקל, מענק חתימה שמן ובונוס נאה במקרה של הנפקה בחו"ל ● עלות השכר השנתית שלו תעמוד על 6 מיליון שקל

גרמניה - ברלין / צילום: שרון בק

LEG תרכוש ממשקיעים ישראלים ומקבוצת אדלר מניות בראק ב-328 מיליון אירו

חברת LEG Immobilien הגרמנית רוכשת נתח של 30.9% ממניות בראק אן.וי מידי בעלת השליטה אדלר וגופי השקעות שמרכזת קרן ברוש ● העסקה תתבצע תמורת 328 מיליון אירו והיא תשקף לבראק אן.וי שווי של 3.77 מיליארד שקל - 40% מעל השווי בבורסת ת"א אתמול

הרובוטית החברתית המפורסמת בעולם, סופיה / צילום: Associated Press, Vincent Yu

בסופר, במסעדה ובשדה התעופה: הרובוטים מהסרטים כבר כאן

הרובוטים משתלטים על העולם, וזו לא סצנה מסרט מדע בדיוני ● הקורונה האיצה את יציאתם מהמפעלים, והפיכתם לחלק מהנוף היומיומי - במרכזים רפואיים, שדות תעופה, תחנות רכבת, קניונים וסופרמרקטים ● אולי כך הם יצליחו להתגבר על הדימוי המרושע שיצרו להם בני האדם

אנטנה סלולרית / צילום: Shutterstock

מקורות מאיימת לפרק מאות אתרים סלולריים בעקבות מחלוקת כספית

חברת המים דורשת לייקר את דמי השכירות שמשלמות חברות הסלולר עבור הצבת אנטנות סלולר באתרים של מקורות, ואילו החברות מבקשות להפחיתם ● חברות הסלולר מאיימת שיפנו למשטרה אם מקורות תפרק את האתרים

אלון מאסק / צילום: Shutterstock, Naresh111

"סיכון לחדלות פירעון": אלון מאסק מודאג מייצור מנועי הרפטור של SpaceX

בהודעת אימייל ששלח לכלל עובדי SpaceX, תיאר אלון מאסק, מייסד ומנכ"ל החברה מצב חמור בפיתוח המנוע הרקטי "רפטור" ● לפי הפרסום ב-CNBC, מאסק כתב כי "משבר הייצור של רפטור הוא חמור הרבה יותר ממה שנראה לפני כמה שבועות" ● לדבריו, "צריכים את כל הידיים על הסיפון כדי להתאושש ממה שהוא, למען האמת, אסון"

הירידות בשווקים הגלובליים השפיעו על קופות הגמל / צילום: Shutterstock, Monster Ztudio

דברי פאוול ואומיקרון הכבידו: קופות הגמל רשמו תשואה מזערית בנובמבר

בעוד שהבורסה בת"א סיימה את נובמבר בעליות שערים, מרבית המדדים בעולם איבדו גובה ● לפי התחזית של מיטב דש, לקופות המנייתיות תשואה שלילית ממוצעת של 0.4%- ● הירידות אתמול לבדן גרעו 0.5% מתשואת הקופות הכלליות ו-1% מהמנייתיות

מאגרי מים של קיבוץ מעין צבי / צילום: מי חוף כרמל

אושר פרויקט סולארי במאגרי המים של קיבוץ מעיין צבי

הוועדה המחוזית חיפה אישרה בזמן שיא של 9 חודשים את התוכנית של החברות טראלייט וסינרג'י בשיתוף אגודת מי חוף הכרמל להקמת מתקנים פוטו-וולטאים על גבי מאגרי המים בקיבוץ מעיין צבי שליד זכרון יעקב בהספק של 26 מגהוואט

רכב של קורוס / צילום: Shutterstock

הרבעון של עידן עופר: רווחי עתק מחברת הספנות הישראלית, הפסדים כבדים מיצרנית הרכב הסינית

ההחזקה במניות צים הניבה לקנון של עופר רווח של 400 מיליון דולר ברבעון השלישי, והצרות של קורוס הסינית הסבו לה הפסד של 200 מיליון דולר ● מאז הונפקה צים בינואר השנה בוול סטריט זינקה המניה ביותר מ-280%, למחיר המשקף שווי של כ-6.6 מיליארד דולר

אנטנה סלולרית / צילום: Shutterstock

ארבע החברות הסלולריות במהלך רחב לשת"פ בהקמת אתרים סלולריים

החברות מבקשות אישור להקים במשותף אתרים סלולריים באופן פסיבי כדי להאיץ את פריסת הדור החמישי ולחסוך בהוצאות ● על פי ההערכות, ברשות התחרות ובמשרד התקשורת לא צפויה התנגדות למהלך, אלא להפך

נשיא סין שי ג'ינגפינג / צילום: Associated Press, Andy Wong

מסמכים מודלפים מלמדים על תפקידו של נשיא סין בפעולות הענישה של בני מיעוטים

העתקים של נאומים פנימיים שפורסמו על ידי ארגון המבוסס בבריטניה מראים איך המנהיג הסיני קבע את תוכנית הפעולה לקמפיין נרחב נגד האויגורים ומיעוטים סיניים אחרים באזור

רונן לוזון - מייסד ומנכ''ל מייסייז MYSIZE / צילום: איל יצהר

לפי המידה: חברת טכנולוגיית האופנה MySize גייסה 12 מיליון דולר

בשוק האופנה, שבו היקף המכירות המקוונות בארה"ב לבדה מוערך בכ-100 מיליארד דולר לשנת 2021, יש לכך משמעות כלכלית עצומה להתאמת המידות ברכישת אונליין ● וגם: כנס מרכזי ראשון מסוגו, העוסק בשיפור וחשמול התחבורה הציבורית בישראל ● אירועים ומינויים

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: רפי קוץ

התנאים לסבסוד מעונות היום: למה יהודים נדרשים ליותר שעות עבודה מערבים?

מדיניות שר האוצר ליברמן, שנועדה לתת סיוע כספי למשפחות שבהן שני בני הזוג ממצים את כושר ההשתכרות - חלה על יהודים בלבד ● בתשובה לשאלת גלובס מדוע מתקיימת אפליה בין שני המגזרים, אמר שר האוצר כי מדובר בירושה שקיבל מממשלות קודמות

ברלין / צילום: Shutterstock

קרן ברוש והמוסדיים יוצאים כמו גדולים עם 900 מיליון שקל מההשקעה בבראק אן.וי

ימכרו את מניותיהם בחברה לידי LEG, הפועלת אף היא בשוק הנדל"ן הגרמני, בפרמיה של 40% על מחיר השוק ● הרוכשת תחזיק 31% ממניות בראק אן.וי ועשויה לרכוש את הבעלות המלאה במהלך השנה הקרובה ● השלמת העסקה כפופה לאישור הרגולטור בגרמניה