הגיע הזמן להכיר את אוכלוסיית ''הקרנפים הלבנים'' האפריקאית / צילום: Shutterstock, JONATHAN PLEDGER
מי שקרא בחודשים האחרונים את מדורי הכלכלה בעיתונים השונים, עשוי היה לחשוב שישראל הפכה לממלכה קסומה מהאגדות. הסיבה לכך לא נעוצה באבירים המסתובבים ברחובות בשריון או במכשפים מרחפים על מטאטים, אלא בריבוי "חדי הקרן" הישראלים, אשר הפכו בחודשים האחרונים לדבר מה שיגרתי, כמעט שכיח, בסצינת ההייטק המקומית.
המונח "חד קרן" נטבע בשנת 2013 על ידי משקיעת ההון סיכון איילין לי כדי לתאר חברות פרטיות בעלות שווי שוק הגבוה ממיליארד דולר. במקור, הכוונה הייתה לאותם יצורים דמיוניים, אשר קיומם נחשב חלומי, פנטסטי, ונדיר במיוחד. אך הרבה כסף זרם בשווקים מאז נטבע המונח, ונכון לחודש אוגוסט האחרון (לפי דוח של חברת CB Insights), ברחבי העולם מסתובבים לא פחות מ-784 חדי קרן, מהם כ-10% חדי קרן כחול לבן. הכסף הגדול הזמין בשווקים, מהפכת הספאקים, ומעל הכל, ההאצה הגלובלית של פתרונות טכנולוגיים ודיגיטליים בעקבות מגפת הקורונה, הביאו לזינוק אדיר בשווי החברות הטכנולוגיות, ולעלייה חדה באוכלוסיית חדי הקרן.
את השפעות המגמה אפשר לזהות גם הרחק מעמק הסיליקון או מרכז תל אביב, ובמהלך השנה החולפת, השפעות אלו הגיעו גם ליבשת אפריקה. כך, במקום בו מרבית המשקיעים היו מצפים למצוא חיות בר כמו פילים או ג'ירפות, ניתן למצוא היום גם מספר הולך וגדל של חדי קרן. אך ביבשת המתעוררת, בה נמצאות כמה מהכלכלות הצומחות ביותר בעולם כיום, עדיף להשתמש במונח שונה: הגיע הזמן להכיר את אוכלוסיית "הקרנפים הלבנים" האפריקאית.
כנגד כל הסיכויים
חד קרן, כאמור, נבחר על ידי לי כדי לתאר יצור דמיוני, במטרה להדגים עד כמה נמוכים סיכוייו של סטארט-אפ להגיע לשווי של מיליארד דולר. קרנף לבן הוא אמנם לא יצור דמיוני, אך הסיכויים לפגוש בו הם כמעט דמיוניים. כיום, על ההערכות, נותרו פחות מ-20,000 פריטים, והקרנף הלבן נחשב מין בסכנת הכחדה חמורה. הסיבה לכך, ניחשתם נכון, היא בני האדם: קרנף לבן נחשב לאורך שנים ארוכות ליעד מועדף על ציידים אשר צדו אותו בכדי לסחור בקרנו (אשר נחשבת, בטעות, לבעלת סגולות רפואיות). כל אלו הופכים את הקרנף הלבן לא רק ליצור נדיר במיוחד - אלא ליצור שחייב להצליח כנגד כל הסיכויים. ממש כמו תעשיית הטכנולוגיה האפריקאית.
לאורך שנים ארוכות, יבשת אפריקה נשארה הרחק מאחור בכל הנוגע לטכנולוגיה וחדשנות. היכולות הטכנולוגיות של היזמים המקומיים היו אפסיות, המימון הראשוני לא היה בנמצא, וכל מחשבה על פיתוח חברה טכנולוגית מקומית זכה, במקרה הטוב, לגיחוך. הכלכלות האפריקאיות הפסידו פעמיים: גם מכך שנותרו מאחור ולא נהנו מפירות הצמיחה שמאפשרת הטכנולוגיה בשנים האחרונות, וגם מכך שבעיות בקנה מידה אדיר, אשר משפיעות על מאות מיליוני בני אדם ויכולות להיפתר באמצעים טכנולוגיים, נותרו ללא מענה.
כעת, כאמור, מגיע השינוי. מגפת הקורונה הוכיחה לא רק את גודל הפוטנציאל של החברות הטכנולוגיות לפרוח ולשגשג, אלא גם את החשיבות והפוטנציאל האדיר של שווקים מתעוררים ברחבי העולם, ובמיוחד של השוק האפריקאי. ממש כמו שלא ניתן יהיה לנצח את וירוס ה- Covid-19 מבלי למגר את המגפה גם במדינות העולם המתפתח, כך גם הדרך לשגשוג וצמיחה גלובליים חייבים לכלול גם את השווקים המתפתחים. בנוסף, בעידן בו תחום ההשקעות השתנה ללא היכר, פתרונות טכנולוגיים לצרכים הבסיסיים ביותר (כמו גישה לרשת האינטרנט, חשמל, טיפול רפואי או שירותים פיננסיים) הוכחו כיציבים.
המשקיעים הגדולים בעולם בפנים
לא רק הבעיות והצרכים הפכו בשנים האחרונות את יבשת אפריקה ליעד צומח עבור חברות טכנולוגיות. הצמיחה החדה במספר המשתמשים בטלפונים חכמים ובמספר הגולשים באינטרנט מהווים קרקע פוריה לחדשנות. בנוסף, מספר הסטודנטים המקומיים במקצועות המתמטיקה, ההנדסה ומדעי המחשב עולה בהתמדה, ומאפשר כוח אדם איכותי לחברות המקומיות. ולסיום, תמיכה ממשלתית, רגולציה תומכת, וכספי סיוע זמינים מאפשרים כיום קרקע פוריה במיוחד לחדשנות, והחברות המקומיות, בתורן, מנצלות את ההזדמנות.
אך גם לאחר מספר שנים של עלייה מתמדת (וחדה) במספר הסטארט-אפים המקומיים ובסכומי הכסף שאלו גייסו, היו רבים שפקפקו ביכולות החברות המקומיות לצמוח למימדים של חד קרן (או קרנף לבן). כעת, גם גדולי המפקפקים נאלצים להודות בטעותם. בשנת 2020 היו שלושה "קרנפים לבנים" באפריקה; מאז תחילת שנת 2021 אוכלוסיית "הקרנפים הלבנים" יותר מהוכפלה, כשארבע חברות נוספות הצטרפו למועדון היוקרתי, בהן חברות התשלומים הסלולריות Wave (בעלת שווי של 1.7 מיליארד דולר) ו- Opay (לפי 2 מיליארד דולר), Flutterwave (מיליארד דולר), וחברת התחבורה החכמה SWVL (התמזגה עם SPAC לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר).
גם חברות בינלאומיות אשר פועלות אקסקלוסיבית ביבשת נהנו מהמגמה, עם חברות דוגמת חברת משלוחי הרחפנים Zipline, אשר פועלת ברואנדה ובגאנה, (גייסה השנה 250 מיליון דולר, לפי שווי של 2.75 מיליארד) וחברת Andela (גייסה 200 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד).
ואלו לא רק הערכות השווי הגבוהות, אלא גם זהות המשקיעים אשר מנפקת אותן: רק בחודשים האחרונים התבשרנו על שורת השקעות עתק שביצעו ביבשת חברות ההשקעות המובילות בעולם, בהן סקויה, סופטבנק, מאסטרקארד, ענקית התשלומים האמריקאית Stripe, ועוד. הכניסה של שמות אלו ואחרים להשקעה בחברות טכנולוגיה אפריקאיות לפי שווי של מיליארדי דולרים מהווה הבעת אמון נוספת, ומוכיחה כי לאחר שנים ארוכות, שוק החדשנות והטכנולוגיה המקומי סוף סוף מתעורר.
סקטור החדשנות הטכנולוגית באפריקה עושה עדיין את צעדיו הראשונים. אך עם צרכים בקנה מידה חסר תקדים, כלכלות צומחות בקצב אדיר (וצפויות להמשיך לצמוח גם בעתיד), יכולות טכנולוגיות מקומיות ותמיכה ממשלתית רחבה, השוק מציג כבר כיום את אחת הזדמנויות ההשקעה המבטיחות והגדולות ביותר בעולם. זיהוי המגמה על ידי גופי ההשקעה המובילים בעולם מבטיח כי בשנים הקרובות נמשיך לראות את אוכלוסיית "הקרנפים הלבנים" ביבשת צומחת במהירות, ומביאה הזדמנויות אדירות להשקעה ואימפקט, בקנה מידה חסר תקדים.
הכותב הוא יזם ומשקיע בינלאומי. בארבע השנים האחרונות הוא מנהל את חברת "איגנייט פאוור" (Ignite Power) בדובאי, הפועלת בשוק המקומי וברחבי המזרח התיכון ואפריקה