גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

"קרנפים לבנים" במקום חדי קרן: תחום הטכנולוגיה וההשקעות באפריקה צומח בקצב אדיר

השוק באפריקה מציג כיום את אחת מהזדמנויות ההשקעה המבטיחות והגדולות ביותר בעולם

הגיע הזמן להכיר את אוכלוסיית ''הקרנפים הלבנים'' האפריקאית / צילום: Shutterstock, JONATHAN PLEDGER
הגיע הזמן להכיר את אוכלוסיית ''הקרנפים הלבנים'' האפריקאית / צילום: Shutterstock, JONATHAN PLEDGER

מי שקרא בחודשים האחרונים את מדורי הכלכלה בעיתונים השונים, עשוי היה לחשוב שישראל הפכה לממלכה קסומה מהאגדות. הסיבה לכך לא נעוצה באבירים המסתובבים ברחובות בשריון או במכשפים מרחפים על מטאטים, אלא בריבוי "חדי הקרן" הישראלים, אשר הפכו בחודשים האחרונים לדבר מה שיגרתי, כמעט שכיח, בסצינת ההייטק המקומית.

המונח "חד קרן" נטבע בשנת 2013 על ידי משקיעת ההון סיכון איילין לי כדי לתאר חברות פרטיות בעלות שווי שוק הגבוה ממיליארד דולר. במקור, הכוונה הייתה לאותם יצורים דמיוניים, אשר קיומם נחשב חלומי, פנטסטי, ונדיר במיוחד. אך הרבה כסף זרם בשווקים מאז נטבע המונח, ונכון לחודש אוגוסט האחרון (לפי דוח של חברת CB Insights), ברחבי העולם מסתובבים לא פחות מ-784 חדי קרן, מהם כ-10% חדי קרן כחול לבן. הכסף הגדול הזמין בשווקים, מהפכת הספאקים, ומעל הכל, ההאצה הגלובלית של פתרונות טכנולוגיים ודיגיטליים בעקבות מגפת הקורונה, הביאו לזינוק אדיר בשווי החברות הטכנולוגיות, ולעלייה חדה באוכלוסיית חדי הקרן.

את השפעות המגמה אפשר לזהות גם הרחק מעמק הסיליקון או מרכז תל אביב, ובמהלך השנה החולפת, השפעות אלו הגיעו גם ליבשת אפריקה. כך, במקום בו מרבית המשקיעים היו מצפים למצוא חיות בר כמו פילים או ג'ירפות, ניתן למצוא היום גם מספר הולך וגדל של חדי קרן. אך ביבשת המתעוררת, בה נמצאות כמה מהכלכלות הצומחות ביותר בעולם כיום, עדיף להשתמש במונח שונה: הגיע הזמן להכיר את אוכלוסיית "הקרנפים הלבנים" האפריקאית.

כנגד כל הסיכויים

חד קרן, כאמור, נבחר על ידי לי כדי לתאר יצור דמיוני, במטרה להדגים עד כמה נמוכים סיכוייו של סטארט-אפ להגיע לשווי של מיליארד דולר. קרנף לבן הוא אמנם לא יצור דמיוני, אך הסיכויים לפגוש בו הם כמעט דמיוניים. כיום, על ההערכות, נותרו פחות מ-20,000 פריטים, והקרנף הלבן נחשב מין בסכנת הכחדה חמורה. הסיבה לכך, ניחשתם נכון, היא בני האדם: קרנף לבן נחשב לאורך שנים ארוכות ליעד מועדף על ציידים אשר צדו אותו בכדי לסחור בקרנו (אשר נחשבת, בטעות, לבעלת סגולות רפואיות). כל אלו הופכים את הקרנף הלבן לא רק ליצור נדיר במיוחד - אלא ליצור שחייב להצליח כנגד כל הסיכויים. ממש כמו תעשיית הטכנולוגיה האפריקאית.

לאורך שנים ארוכות, יבשת אפריקה נשארה הרחק מאחור בכל הנוגע לטכנולוגיה וחדשנות. היכולות הטכנולוגיות של היזמים המקומיים היו אפסיות, המימון הראשוני לא היה בנמצא, וכל מחשבה על פיתוח חברה טכנולוגית מקומית זכה, במקרה הטוב, לגיחוך. הכלכלות האפריקאיות הפסידו פעמיים: גם מכך שנותרו מאחור ולא נהנו מפירות הצמיחה שמאפשרת הטכנולוגיה בשנים האחרונות, וגם מכך שבעיות בקנה מידה אדיר, אשר משפיעות על מאות מיליוני בני אדם ויכולות להיפתר באמצעים טכנולוגיים, נותרו ללא מענה.

כעת, כאמור, מגיע השינוי. מגפת הקורונה הוכיחה לא רק את גודל הפוטנציאל של החברות הטכנולוגיות לפרוח ולשגשג, אלא גם את החשיבות והפוטנציאל האדיר של שווקים מתעוררים ברחבי העולם, ובמיוחד של השוק האפריקאי. ממש כמו שלא ניתן יהיה לנצח את וירוס ה- Covid-19 מבלי למגר את המגפה גם במדינות העולם המתפתח, כך גם הדרך לשגשוג וצמיחה גלובליים חייבים לכלול גם את השווקים המתפתחים. בנוסף, בעידן בו תחום ההשקעות השתנה ללא היכר, פתרונות טכנולוגיים לצרכים הבסיסיים ביותר (כמו גישה לרשת האינטרנט, חשמל, טיפול רפואי או שירותים פיננסיים) הוכחו כיציבים.

המשקיעים הגדולים בעולם בפנים

לא רק הבעיות והצרכים הפכו בשנים האחרונות את יבשת אפריקה ליעד צומח עבור חברות טכנולוגיות. הצמיחה החדה במספר המשתמשים בטלפונים חכמים ובמספר הגולשים באינטרנט מהווים קרקע פוריה לחדשנות. בנוסף, מספר הסטודנטים המקומיים במקצועות המתמטיקה, ההנדסה ומדעי המחשב עולה בהתמדה, ומאפשר כוח אדם איכותי לחברות המקומיות. ולסיום, תמיכה ממשלתית, רגולציה תומכת, וכספי סיוע זמינים מאפשרים כיום קרקע פוריה במיוחד לחדשנות, והחברות המקומיות, בתורן, מנצלות את ההזדמנות.

אך גם לאחר מספר שנים של עלייה מתמדת (וחדה) במספר הסטארט-אפים המקומיים ובסכומי הכסף שאלו גייסו, היו רבים שפקפקו ביכולות החברות המקומיות לצמוח למימדים של חד קרן (או קרנף לבן). כעת, גם גדולי המפקפקים נאלצים להודות בטעותם. בשנת 2020 היו שלושה "קרנפים לבנים" באפריקה; מאז תחילת שנת 2021 אוכלוסיית "הקרנפים הלבנים" יותר מהוכפלה, כשארבע חברות נוספות הצטרפו למועדון היוקרתי, בהן חברות התשלומים הסלולריות Wave (בעלת שווי של 1.7 מיליארד דולר) ו- Opay (לפי 2 מיליארד דולר), Flutterwave (מיליארד דולר), וחברת התחבורה החכמה SWVL (התמזגה עם SPAC לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר).

גם חברות בינלאומיות אשר פועלות אקסקלוסיבית ביבשת נהנו מהמגמה, עם חברות דוגמת חברת משלוחי הרחפנים Zipline, אשר פועלת ברואנדה ובגאנה, (גייסה השנה 250 מיליון דולר, לפי שווי של 2.75 מיליארד) וחברת Andela (גייסה 200 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד).

ואלו לא רק הערכות השווי הגבוהות, אלא גם זהות המשקיעים אשר מנפקת אותן: רק בחודשים האחרונים התבשרנו על שורת השקעות עתק שביצעו ביבשת חברות ההשקעות המובילות בעולם, בהן סקויה, סופטבנק, מאסטרקארד, ענקית התשלומים האמריקאית Stripe, ועוד. הכניסה של שמות אלו ואחרים להשקעה בחברות טכנולוגיה אפריקאיות לפי שווי של מיליארדי דולרים מהווה הבעת אמון נוספת, ומוכיחה כי לאחר שנים ארוכות, שוק החדשנות והטכנולוגיה המקומי סוף סוף מתעורר.

סקטור החדשנות הטכנולוגית באפריקה עושה עדיין את צעדיו הראשונים. אך עם צרכים בקנה מידה חסר תקדים, כלכלות צומחות בקצב אדיר (וצפויות להמשיך לצמוח גם בעתיד), יכולות טכנולוגיות מקומיות ותמיכה ממשלתית רחבה, השוק מציג כבר כיום את אחת הזדמנויות ההשקעה המבטיחות והגדולות ביותר בעולם. זיהוי המגמה על ידי גופי ההשקעה המובילים בעולם מבטיח כי בשנים הקרובות נמשיך לראות את אוכלוסיית "הקרנפים הלבנים" ביבשת צומחת במהירות, ומביאה הזדמנויות אדירות להשקעה ואימפקט, בקנה מידה חסר תקדים.

הכותב הוא יזם ומשקיע בינלאומי. בארבע השנים האחרונות הוא מנהל את חברת "איגנייט פאוור" (Ignite Power) בדובאי, הפועלת בשוק המקומי וברחבי המזרח התיכון ואפריקה

עוד כתבות

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

העלאת שכר וחבילת מניות בדצמבר: באנבידיה מנסים להרגיע את העובדים

לראשונה מאז התפטרות ג'נסן הואנג, קיימה הנהלת אנבידיה שיחה עם 43 אלף עובדי החברה, בהם 6,200 בישראל ● המנכ"לית הזמנית קולט קרס הודיעה כי העובדים יקבלו העלאת שכר והקדמה של הענקת מניות שתוכננה במקור למועד מאוחר יותר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

דוחות אנבידיה מגלים: החגיגה הסינית בדרך לסיום

הדוחות לרבעון השלישי היו מפגן של עוצמה, ומי שציפה לראות את נתוני החברה מתרסקים כשבוע לאחר עזיבת המנכ"ל ג'נסן הואנג - התבדה ● אנבידיה מוכרת את תוצרתה לשנתיים מראש, וגם היום - ארבע שנים לאחר מהפכת הבינה המלאכותית - אין לה מתחרים משמעותיים בשוק המעבדים המתקדמים לעיבוד AI ● ולמה החברה צופיה ירידה משמעותית בסין ברבעון הבא?

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

235 מיליון דולר: עסקת הענק של התע"א בהודו

הודו חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לשדרוג הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק ● אירונאוטיקס הודיעה אתמול על הסכם עם איירבוס לייצור והרכבת המל"ט אורביטר 4 בגרמניה

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

פליי דובאי תחזור לישראל? התאריך המסתמן ונקודות המחלוקת

חודש וחצי אחרי השבתת הקו בין ישראל לדובאי, מתקיימים מגעים אינטנסיבים בין הצדדים ● עם זאת, דרישת הביטחון הישראלית נמצאת בלב המחלוקת

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

עם הפנים לבלאק פריידיי: בענף האופנה חוזרים לחייך, וגם מוצרי החשמל בעלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מבצעי נובמבר הובילו לעליות כמעט בכל ענפי הצריכה הבולטים

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

מניות ההתחדשות העירונית צנחו בבורסה. הכללים החדשים של רשות ני"ע והסיבות

חברות ההתחדשות העירונית, עד לא מזמן ענף שנחשב סולידי יחסית, הובילו את הירידות החדות בבורסה ● ברקע, יישום הוראות הרשות לניירות ערך, ששוחקות את הרווח, ועוד הנחיות חדשות שבדרך ● אאורה, המובילה את התחום, הציגה רווח גולמי ממכירת דירות של פחות מ–7% ברבעון השלישי

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מדד הבנייה נפל בקרוב ל-4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 נפל בכ-1.7% ● הירידות הגיעו במקביל לתנודתיות שנרשמה בוול סטריט ● מניות הבנייה ירדו אחרי שדוחות של אאורה ודניה סיבוס הציגו שחיקה ברווחים ● מגה אור טיפסה לאחר שדיווחה על שני הסכם נוספים מול לקוח אסטרטגי בתחום חוות השרתים - לגלובס נודע כי הלקוח הוא חברת הענן נביוס ● דיסקונט נפלה אחרי הדוחות

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

חיסכון / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח שבראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

שוק הכרמל. ''פרנסה של משפחה'' / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשוק הכרמל בת"א בזמן העבודות על המטרו?

שוק בצלאל ייסגר, שוק הכרמל יהיה "כלוא" ובאזור הבימה מתוכננים הסדרי תנועה דינמיים ● עבודות המטרו צפויות לשנות את פניה של תל אביב, לפגוע בנגישות לעסקים ולהציב אתגר משמעותי בפני העירייה והסוחרים

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו לברר זאת בעצמו במסגרת המשא ומתן

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד