לברון ג'יימס (מימין) וסטפן קרי, השבוע / צילום: Reuters, Kiyoshi Mio
בזמן שקבוצות הכדורגל באירופה נאבקות בחובות ובעלים מוכרים החזקות לחברות פרייבט אקוויטי, בצד השני של העולם כאילו מעולם לא הייתה פנדמיה. עונת ה-NBA שנפתחה השבוע מראה כי הענף הפופולרי השלישי בלבד בארה"ב (אחרי הפוטבול והבייסבול) חצה את מגפת הקורונה באופן שליגות אחרות יכולות רק לחלום עליו.
הסיבה: סדרת החלטות אמיצות ששברו את המוסכמות. העיקרית שבהן היא ההחלטה שלא להיכנע לקורונה בזמן שהמגפה הייתה בשיא ולקיים את "ליגת הבועה" באורלנדו בהשקעה של 100 מיליון דולר. הניסוי הוביל ליגות אחרות לקיים אירועי בועה, וגם קובעי מדיניות מחוץ לספורט וחברות ענק הפנימו כי הכלכלה יכולה לנוע גם לצד הנגיף.
לפני כן ובהמשך היו אלו החלטות שמסרבות להיות כבולות לעבר - ה-NBA הייתה הראשונה שניצלה את פתיחת שוק הימורי הספורט בארה"ב להחתמת חברות הימורים כנותנת חסות, ובזמן שליגות בארה"ב התלבטו לגבי החתמת חברות בלוקצ'יין והנפקת מטבעות וירטואליים, ה-NBA נכנסה בכל הכוח. רק בשבוע האחרון חתמה הליגה על הסכם חסות עם בורסת הקריפטו coinbase תמורת עשרות מיליוני דולרים בשנה.
תשואה של 600% בעשור
נתוני עונת 2020/21 שהייתה עדיין עונת קורונה לא קשורים להתרחשויות שעברו על עולם הספורט באותה תקופה - לפי "פורבס", שפרסם את הרשימה השנתית של שווי קבוצות הכדורסל בארה"ב, רשמה ה-NBA זינוק של 13% בשווי הקבוצות, כאשר שלוש קבוצות (ניו יורק ניקס, גולדן סטייט ווריורס ולוס אנג'לס לייקרס) חצו לראשונה רף של 5 מיליארד דולר לקבוצה. רק לפני עשור ניו יורק ניקס, הקבוצה הכי יקרה בליגה, הייתה שווה 655 מיליון דולר והשווי הממוצע של קבוצה בליגה עמד על 363 מיליון דולר. היום הוא 2.48 מיליארד דולר.
בזמן שבעשור האחרון מדד המניות האמריקאי S&P רשם תשואה של 250%, בעלי קבוצת NBA עשה "על הנייר" כמעט 600%.
לא מגדילים חוב
ב-NBA נקטו בגישה הפוכה מזו של הכדורגל האירופי שגרס שצריך להוריד את הראש ולספוג הפסדים נמוכים ככל הניתן עד יעבור זעם, ובמקביל להגדיל את החוב. הליגה מיהרה להחזיר חלק גדול מהקהל למגרשים, ובזכות מנגנון שמקטין אוטומטית את שכר השחקנים כשההכנסות יורדות - עונת 2020/21 הסתיימה כש-30 הקבוצות בליגה רשמו רווח תפעולי כולל של 738 מיליון דולר, ממוצע של 24.6 מיליון דולר לקבוצה. רק שתיים (גולדן סטייט וברוקלין נטס) הפסידו כסף.
חובות? שום שינוי דרסטי. אצל 13 מהקבוצות בליגה החוב ביחס לשווי הקבוצה (Debt/Valuation) עומד על נתון חד-ספרתי. בכדורגל האירופי, ברצלונה למשל רושמת יחס חוב/שווי של כ-25%. אצל מנצ'סטר יונייטד הנתון מתקרב ל-20% וטוטנהאם זוחלת בחסות הקורונה ל-30%.
נכס מניב והכנסה מובטחת
אבל עזבו את ההווה. אף קבוצה לא עברה לשליטת בעל הון אחר בשנה האחרונה. מדוע בעלים ב-NBA שנפגעו בעסקים במהלך הקורונה לא מיהרו למכור כדי לזכות בקצת אוויר? בגלל שהעתיד הקרוב של הליגה עומד לפי כל הערכות בפני שינוי משמעותי. השינויים הרדיקליים שעברה ה-NBA הבהירו לבעלים שאין שום משמעות עוד לשמרנות וכל מה שמכניס כסף הוא מבורך. לפני חמש שנים, אחרי התלבטויות של למעלה מעשור, החליטו ב-NBA לאפשר לפרסם על חולצת המשחק לוגו קטנטן של חברה מסחרית מתוך הבנה שאי אפשר לוותר על אזור חסות עם ניראות כל כך משמעותית.
הלוגו הקטנטן הזה הפך תוך כמה שנים למקור הכנסה אדיר - לפני כחודש חתמה ברוקלין נטס על הסכם חסות עם פלפטורמת הברוקראז' Webull שתשלם 30 מיליון דולר לעונה כדי לשים את הלוגו הקטן על חולצת המשחק. לפי "פורבס" בשנה האחרונה, הכניסו קבוצות הליגה מהסכמי חסות 1.49 מיליארד דולר - שיא כל הזמנים, חלקו בזכות הלוגואים הקטנטנים. הכסף הזה שעד לפני חמש שנים לא היה, סגר חלק מהותי מהבור שנפער מאובדן הכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים.
אבל הסיבה העיקרית שבעלים לא ממהרים למכור היא ההתרחשות שצפויה בגזרת זכויות השידור. בקיץ 2025 יסתיים הסכם הטלוויזיה שנכנס לתוקף ב-2016 עם שלוש רשתות - ABC, ESPN ו-Turner ושהבטיח לליגה 2.66 מיליארד דולר בעונה. ההסכם, ששילש את ההסכם הקודם, העלה אז אמירות מצד מומחים כי ייתכן שמדובר בבועה ו"נראה שה-NBA מתקרבת לפוטנציאל שלה בשוק המדיה".
מיצוי פוטנציאל? לפי CBS, לפי הערכות וגישושים שכבר עושים ראשי הליגה בשוק, הסכם הטלוויזיה הבא עשוי לעמוד על 8 מיליארד דולר לעונה. במילים אחרות, בעלים שעד היום קיבל מהסכמי הטלוויזיה הארציים כ-90 מיליון דולר, יקבל בהסכם החדש קצת יותר מרבע מיליארד דולר.
הנחת היסוד היא שבעלים שעד היום רשמו רווח תפעולי של 100 מיליון דולר, ירשמו החל מעוד שנתיים רווחים שנתיים שמתקרבים לרבע מיליארד דולר. כל זה עבור החזקה של קבוצת כדורסל. מה שהיה בעבר שיגעון של בעלי ממון, משהו שיכניס קצת עניין לחיים, הופך להיות נכס מניב.
לא סתם מניב, אלא עם ביטחון מוחלט לתשואה - מאחר שההסכם הקיבוצי בין הבעלים לשחקנים מבטיח לבעלים, לא משנה מה יקרה, מחצית מההכנסות.
שכר השחקנים ייזנק
גם בצד השני תהיה חגיגה. השחקנים, שגם זוכים אוטומטית ל-50% מההכנסות, יהנו מהמנגנון שמקפיץ את תקרת השכר ברגע שנכנס יותר כסף. אם עד היום הדהימה הליגה כשנחתמו חוזים ארוכי טווח של 200 מיליון דולר לשחקן, שהבטיחו לשחקנים סכומים של מעל 40 מיליון דולר לעונה (סטף קרי - 45.8 מיליון דולר השנה, ג'יימס הארדן 44.3 מיליון, לברון ג'יימס 41.2 מיליון), לפי אנליסט "פורבס" מורטן ינסן, הסכם הטלוויזיה החדש יוביל לכך שבקיץ 2025 הסכמים סטנדרטיים של שחקנים יעמדו על 200 מיליון דולר כשכוכבים "יחתמו על חוזים של 300 מיליון דולר ויותר".
לפי החישוב של ינסן, תקרת השכר תעלה לרמה כזאת שהשכר השנתי לכוכבים הגדולים יגיע ל-79 מיליון דולר לעונה, "שזה 9 מיליון דולר יותר מהסכום של תקרת השכר הקבוצתית בעונת 2015".
הליגה שמשלמת שכר ממוצע של 8.2 מיליון דולר בעונה (יותר מכל ליגה אחרת בעולם) תשלם שכר ממוצע שנע סביב 15 מיליון דולר. אנחנו נראה יותר ויותר תופעות של שחקנים שחותמים כעת על חוזים קצרים, הכל כדי להגיע לקיץ 2025 ללא חוזה.
2.48 מיליארד דולר - שווי קבוצה ממוצע בליגה (13%+)
24.6 מיליון דולר - רווח תפעולי ממוצע לקבוצה בעונת 2020/21