גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עד שהמדינה לא תשקיע מיליארדים באקדמיה, משם לא יבוא הפתרון לבריחת המוחות"

היום יערך כנס של ארגון "סיינס אברוד", בו יציגו מדענים ישראלים בולטים מחו"ל את עבודותיהם לקהילת המדע הישראלית ● אבל עבור רוב המדענים שמעוניינים לחזור לישראל, התשובה תגיע מן התעשיה

נדב דואני / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
נדב דואני / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

כאשר פרופ' יהושע אנגריסט מ-MIT זכה בפרס נובל לכלכלה לפני כמה שבועות, שמחו בישראל לספר שהוא היה בעבר פרופסור באוניברסיטה העברית, אבל משמח פחות היה לגלות שהוא כבר מזמן לא שם. האוניברסיטה העברית כבר העמידה שלושה זוכי פרס נובל לכלכלה: פרופ' ישראל רוברט אומן, פרופ' דניאל כהנמן וכעת גם אנגריסט. רק אחד מהם נשאר בעברית למשך כל הקריירה שלו.

אנגריסט, למשל, הגיע לישראל כסטודנט, התחתן עם אישה ישראלית אשר על פי דברי חבריו, רצתה מאוד להישאר בארץ, אך חזר לארה"ב להשלמת התארים המתקדמים שלו. אחרי כן הוא שב לישראל כחוקר, אך עזב לארה"ב בשנית. בראיון ותיק של אנגריסט לג'רוזלם פוסט, הוא מצוטט כאומר שהבעיה הייתה חוסר היכולת של האקדמיה הישראלית לשלם לו על פי "שווי השוק" שלו. ל-MIT לא הייתה בעיה כזו. ובכלל "כשקוראים לך מ-MIT אתה לא אומר לא", אמרו חבריו.

אבל רבים מן החוקרים הבולטים שהתברגו במשרות נחשקות באקדמיה בעולם, כן מעוניינים לחזור לישראל ומוכנים לשלם מחירים גבוהים על כך. אם בתחילת שנות ה-2000 כמעט ואי אפשר היה למצוא להם תקנים חדשים בכלל, הרי שבעשור האחרון המצב משתפר, והאקדמיה מתוקצבת באופן שמאפשר לפתוח מעבדות חדשות ולהציע לחוקרים הללו הזדמנויות מעניינות, גם בישראל. אבל, זה לא פתרון למאסה של אלפי מדענים שמעוניינים לשוב לישראל.

"הופתענו מרמת העניין מצד האקדמיה הישראלית"

"כבר הבנו שעד שלא יושקעו באקדמיה בישראל סכומים משמעותיים, ואנחנו מדברים על מיליארדי שקלים, לא משם יבוא הפתרון לקבוצה הגדולה של המדענים האלה", אומר נדב דואני, מנכ"ל ארגון סיינס אברוד, שפועל להשבת מדענים ישראלים שמתגוררים בחו"ל לישראל. לדבריו, אובדן הכישרון הישראלי שזולג לחו"ל עולה למדינה גם כן מיליארדי שקלים ויתרונות תחרותיים שאי אפשר להשיג בדרך אחרת. ובכל זאת, ההשקעה הזו כנראה לא תתרחש בקרוב, בסדר הגודל הזה. "לאט לאט אנחנו מסיטים יותר תשומת לב לתעשיה, כמקום לקלוט את המוחות השבים האלה".

דואני אומר את הדברים דווקא לקראת כנס של הארגון שעוסק בחיבור של חוקרים מהעולם לאקדמיה בארץ. האירוע יתקיים הערב (ה') ב-19:30, באופן מקוון, בחסות חברת הביומד BTG. עשרה מדענים שנבחרו באופן קפדני על ידי הארגון יציגו את עבודותיהם בפני חברי סגל באקדמיה הישראלית. "בשנה שעברה ערכנו לראשונה את הכנס באופן וירטואלי", אומר דואני, "הופתענו מרמת העניין מצד האקדמיה הישראלית. אפילו ראינו פתאום שפרופ' עדה יונת (זוכת פרס נובל לכימיה) נרשמה לאירוע, כאחד האדם".

ארגון סיינס אברוד מונה היום 4,000 מדענים שחיים בחו"ל, מתוך כ-33 אלף ישראלים באקדמיה בעולם. הארגון עורך אירועים רבים ומגוונים ב-32 מרכזים ברחבי העולם, לא רק בארה"ב. "בכל פעם שמשלחת אקדמית מגיעה מישראל לאחד המוקדים בהם אנחנו פעילים, אנחנו מבקשים שיפגשו עם מדענים שלנו שנמצאים שם", אומר דואני.

כאמור, השבת המדענים לאקדמיה זה כנראה לא מספיק. "90% מהחוקרים שיצאו לפוסט דוקטורט בחו"ל רוצים בעיקרון לחזור לאקדמיה", אומר דואני, "אבל לפעמים תוך כדי תנועה יש להם מחשבות חדשות. לכן הקמנו את קבוצת A2I (אקדמיה לתעשיה) שמחפשת משרות ספציפית בכיוון הזה".

חלק נכבד מן העבודה של הארגון הוא בתחום הביומד. התעשיה בישראל זקוקה לחוקרים הללו, שהם מבכירי החוקרים בעולם בתחומיהם, ובעלי ידע בשיטות עבודה ספציפיות שלא קיימות בישראל. אך לרוב בשלב בו החוקרים מוכנים לחזור, הם עדיין לא מתאימים להשתלב בתעשיה, ואילו כאשר הם כבר צוברים ניסיון בתעשיה, הם כבר מבוססים מדי בחו"ל וקשה להם לשלם את המחיר. "אנחנו רוצים לגשר על הפער הזה באמצעות הכשרה ייעודית למדענים החוזרים".

התקווה היא כי המדענים החוזרים יתרמו לפיתוח תעשיית ביומד גדולה יותר בארץ, שתוכל בתורה להוסיף ולקלוט עוד ועוד מדענים מן התחום.

התעשיה מחפשת מדענים מתחומי ההנדסה, הפיזיקה, מדעי החיים, אולי פיננסים - מה לגבי מדעי הרוח?
"גם בפסיכולוגיה, מנהל עסקים וחינוך יש לנו איך לעזור, ואפילו במדעי הרוח יש לנו פעילות. הקמנו את קבוצת 'תחנות רוח' שעוזרת לחוקרים חוזרים להשתלב במוזיאונים, במוסדות תרבות. ניסינו לגייס תרומות לפרוייקט שבו נציב במגוון מוסדות תרבות 'מדען בית' לכמה שנים, עד שיקלט בישראל, כאשר תהיה תחלופה של המדענים מעת לעת. לצערי אין מספיק הבנה בקרב הגורמים המממנים לגבי החשיבות של תהליכים כאלה. לחוקרת ימי ביניים בדרום מזרח ספרד תהיה כנראה משרה בארה"ב, ובישראל יהיה קשה יותר".

עוד כתבות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות