באר נפט בדקוטה הצפונית, ארה''ב. החיפוש אחר אנרגיה זולה יותר נותן את האות לראלי במחירי הפחם והנפט / צילום: Associated Press, Matthew Brown
ההתאוששות הכלכלית העולמית והסרת מגבלות הקורונה הובילו לגלי ביקוש משמעותיים למוצרים ולשירותים, אך צד ההיצע מתאושש לאט יותר, ולא מצליח לעת עתה לתת מענה לביקוש. כתוצאה מכך, אנו עדים ללא מעט שיבושים בפעילות הכלכלית, ביניהם שיבושים בשרשראות האספקה, מחסור בעובדים ומחסור בחומרי גלם.
בימים אלו העולם נאלץ להתמודד עם שיבוש נוסף, והוא מחסור באנרגיה, שנובע מזינוק בביקוש לאנרגיה, בעיקר מכיוון התעשיות הגדולות, אשר מנסות לעמוד בקצב הביקוש העולמי, לצד מחסור בהיצע.
ממה נובע המחסור באנרגיה? בהסתכלות מלמעלה, הבעיות ככל הנראה החלו כבר ב-2020, כשהעולם "עצר מלכת" וההשקעות והייצור באנרגיה פחתו משמעותית, שכן אף אחד לא האמין שצד הביקוש יתאושש בצורה כל כך מהירה.
לכך יש להוסיף בעיות מזג אוויר קשות, אם זה בסין, בטקסס (חורף שהגיע מאוחר מאוד) ובאירופה, שמסתמכת לא מעט על מקורות אנרגיה מתחדשים, כדוגמת אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח.
בגרמניה, לדוגמה, כשליש מתפוקת האנרגיה מגיעה מטורבינות רוח, ומתברר שבקיץ הנוכחי הרוחות היו חלשות בקנה מידה היסטורי. כמחצית מתפוקת האנרגיה במדינה מגיעה ממקורות מתחדשים בכלל (רוח, סולארי וביולוגי).
בהתאם למדיניות הפחתת גזי פחמן, אירופה סוגרת תחנות כוח פחמיות וגם תחנות אנרגיה גרעינית. במעבר מאנרגיה מזהמת לאנרגיה נקייה יותר, העולם משתמש ביותר גז טבעי, שנחשב למזהם פחות בהשוואה לפחם. על פי הדיווחים, מאגרי הגז באירופה נמצאים בקיבול של 75% בלבד בהשוואה לרמה שאמורה לאפיין אותם בשלב זה של השנה (לפני החורף שבו יש הסתמכות יתר על גז).
הפחם הוא "הדבר הבא" ב-2021
מה קורה כשמחיר מקור אנרגיה אחד (גז) מזנק באופן חסר תקדים? היצרנים מחפשים מקורות אנרגיה זולים יותר, ובכך ניתן האות לראלי במחיר הפחם והנפט. וכך, לאחר שנים של ירידה בביקוש לפחם, כמו גם במחירו, ב-2021 נראה כי הפחם הוא "הדבר הבא".
באסיה, שני שלישים מתצרוכת האנרגיה של סין מגיעים מפחם, מה שהוביל את המעצמה הזו למשבר אנרגיה משלה, בעוד שהיא מתמודדת בימים אלו עם הפסקות חשמל באזורים רבים, ומספר רב של תחנות כוח מפסידות כסף ברמת מחירי החשמל הנוכחית במדינה.
בהקשר רחב יותר, מדובר כאן בשיבושים נרחבים באירופה ובסין, אשר צפויים להעצים את גל ההפרעות לשרשראות האספקה והייצור העולמיות. לדוגמה, מחיר הסיליקון הגולמי בסין (Silicon Metal) זינק בכ-300% מתחילת אוגוסט, ורשם עלייה של כ-150% בחודש ספטמבר.
את המחסור בשבבים רובנו מכירים, אך כעת מתברר שמכה נוספת צפויה לנחות על התחום - מחסור בסיליקון גולמי המשמש כחומר גלם עיקרי לייצור שבבים. הסיבה? משבר האנרגיה העולמי, שהביא את סין להודיע כי תפחית את היקפי הייצור בצורה משמעותית עקב עלויות החשמל הגבוהות. אגב, אותו סיליקון משמש כחומר גלם בייצור של הרבה מאוד מוצרים, וביניהם מעבדי מחשבים, בטון, זכוכית וכלי רכב.
מצוקת האנרגיה מעוררת חששות כבדים לקראת החורף, בפרט באירופה, משום שקיים צורך באנרגיה נוספת לחימום בתים. ממשלות ברחבי העולם מנסות להגביל את ההשפעה על הצרכנים, אך מודות כי ייתכן שלא יצליחו למנוע זינוק בהוצאות הצרכן על אנרגיה, מה שעשוי להכביד על הצרכן ולהוביל לירידה בהוצאות על ביגוד, מסעדות ודברים נוספים, ובכך המצב הנוכחי עשוי לפגוע בהתאוששות הכלכלית.
בישראל, אגב, המשק נשען על הגז מתמר ומלוויתן, שם נקבעו מחירי הגז בחוזים קבועים, מה שמספק לעת עתה עוגן בתוך סערת משבר האנרגיה - לפחות מבחינת מחיר הגז, שמהווה כ-50% מייצור החשמל. אבל הפחם גם הוא חלק מהמשוואה, ומהווה כ-45% מהייצור, כך שבכל זאת צפויה התייקרות חשמל בתחילת 2022.
האספקה תישאר מוגבלת בינתיים
מה צפוי לנו בהמשך? אספקת האנרגיה צפויה להישאר מוגבלת לזמן מה, מכיוון שעובר זמן עד שהיצרנים יגדילו את תפוקתם בתגובה למחירים גבוהים יותר. המשבר צפוי להחמיר אם החורף הקשה באירופה יגביר את הביקושים לאנרגיה מעבר למצופה.
על פי הערכות, היקפי הייצור לא יחזרו לרמתם הנורמלית (ערב המשבר) לפחות עד לקיץ הבא, אך חשוב להבין כי גם לולא משבר האנרגיה, היקפי הייצור היו סובלים ממחסור כתוצאה מגורמים נוספים (קורונה), אך מאורע האנרגיה רק הוסיף שמן למדורה, והוא מכביד על התאוששות התעשייה.
המשבר נוגע לאינספור מגזרים, ויש לו השפעות והשלכות גם על מניות האנרגיה הירוקה. בתחום הסולאר נרשמת עלייה בעלויות ייצור הפאנלים, הנובעת מהעלייה במחירי הסיליקון, שמהווה חומר גלם מהותי עבורם, לצד העלייה החדה שנרשמת גם במחירי ההובלה הימית. אלו מייקרים את הפאנלים הסולאריים ואת הפרויקטים מעבר לתחזיות המקוריות של היזמים. אלה הניחו עד לאחרונה שמחירי הפאנלים רק יירדו, כפי שהיה בעשור האחרון, שבו ירדה עלות הפאנלים בקרוב ל-90%.
פיצוי על מחירי החשמל הגבוהים
במקומות כמו ישראל, שבהם הקמת פרויקט סולארי נעשית לאחר זכייה במכרז בתעריף חשמל קבוע, חלק מהיזמים עשויים לפגוש תשואה נמוכה יותר על השקעתם, הנובעת מעלויות הקמה גבוהות מהצפוי, ללא יכולת לגלגל את תוספת העלות על מחיר המכירה, כאשר מראש, התשואה לא הייתה גבוהה במיוחד בשל התחרות.
מחוץ לישראל המצב שונה. העלויות אומנם עלו באותה מידה, אך הקמת הפרויקטים אינה מבוססת על מכרזים, והיא מתבצעת ביוזמת חברות המוכרות חשמל בשוק חופשי או תחת חוזה ארוך-טווח עם חברת חשמל מקומית. במקומות הללו היזמיות מקבלות פיצוי על העלות בדמות מחירי חשמל גבוהים יותר, שכן מחירי החשמל בעולם בעלייה חדה. אי לכך, יצרניות אנרגיה מתחדשת נהנות כרגע יותר מיצרניות החשמל מהעלייה במחירי הגז והפחם, המובילים לעליית מחירי חשמל.
חברת אנלייט למשל דיווחה על גידור מחירי חשמל בפרויקט בהקמה בשבדיה, במחירים גבוהים יותר ממה שחזתה בעבר. בחברת אלומיי ציינו, כי אם היו מכניסים לתחזיות שלהם לגבי הפרויקטים בהקמה באיטליה את מחירי החשמל הנוכחיים, הם היו רואים מחירים גבוהים פי שלושה מהתחזית. מטעמי שמרנות העדיפו בחברה שלא לשנות תחזיות.
חברות ישראליות אחרות, הפועלות באירופה ובארה"ב, כגון OPC, נופר, דוראל ואנרג'יקס, צפויות גם כן לראות הגנה בפרויקטים שלהם בחו"ל בזכות עליית מחירי החשמל.
נקודה חיובית נוספת, שמאוד השפיעה לטובה על מניות הענף בעולם, הינה העלאת התחזיות לייצור אנרגיה מתחדשת, גם כפועל יוצא של המשבר, על ידי הממשל הסיני וסוכנות האנרגיה העולמית.
אילנית שרף היא מנהלת מחלקת המחקר בפסגות ומתן שטרית הוא כלכלן בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע