אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו. משחקי הכיס, תאגיד השידור, 23.09.21 / צילום: שלומי יוסף
בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בתחילת החודש התגאה שר האוצר אביגדור ליברמן בהישגים שונים שכלל התקציב שהביאה הממשלה לאישור הכנסת. בין היתר, הוא ציין כי "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה, שתקציב משרד החינוך הוא יותר גדול מתקציב משרד הביטחון". ליברמן חזר על הקביעה הזאת בהזדמנויות נוספות. במהלך ראיון בכאן 11 הוא אף טען שהנתון הזה הופך את התקציב הנוכחי, שעבר בינתיים בקריאה ראשונה בכנסת, לתקציב "הכי חברתי". "כשאני אומר התקציב הכי חברתי במדינת ישראל... פעם ראשונה שתקציב משרד החינוך יותר גדול מתקציב משרד הביטחון".
אבל האם תקציב משרד החינוך המיועד אכן גדול יותר מתקציב משרד הביטחון? ואם כן, האם מדובר בפעם הראשונה בתולדות המדינה שדבר כזה קורה? מה שהתחיל כבדיקת עובדות פשוטה למראה הפך למסע מורכב וארוך.
הדרך הראשונה: השיטה הפשוטה
הדרך הפשוטה ביותר, ואולי המתבקשת ביותר, היא להסתכל על התקציב הכולל של כל אחד מהמשרדים. זה מה שמכונה התקציב ברוטו. כשהולכים לפי הדרך הזאת מגלים מהר מאוד שדבריו של ליברמן אינם עולים בקנה אחד עם העובדות. תקציב משרד הביטחון (או בשמו הפורמלי: "תקציב משרד הביטחון והצבא") המוצע לשנת 2022 עומד על 74.7 מיליארד שקל. תקציב משרד החינוך הוא 70.6 מיליארד שקל. המהפך שהבטיח ליברמן לא מתקיים כאן. אם משווים לתקציב האחרון שאושר, לשנת 2019, אפשר לראות שכן נרשם צמצום מסוים בפער. אז, תקציב משרד הביטחון עמד על 72.8 מיליארד שקל, ואילו תקציב משרד החינוך עמד רק על 59.6 מיליארד שקל.
הדרך השנייה: בלי הסיוע מארה"ב
דרך נוספת לחישוב היא להסתכל על התקציב נטו. בבדיקה כזאת אנחנו בעצם מתייחסים רק לסכום שיוקצה לכל משרד ישירות מכיסי האזרחים, ולא בכפוף להכנסות כלשהן שיירשמו במהלך השנה (מה שמכונה "הוצאה מותנית הכנסה"). חישוב כזה ערכו למשל בדוח של של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. ובמבט ראשון הנתונים שם אכן עולים בקנה אחד עם הטענה של ליברמן. תקציב משרד החינוך נטו לשנת 2022 יעמוד על 67.5 מיליארד שקל, הרבה מעל לתקציב הביטחון נטו שעומד על 59.7 מיליארד שקל. אבל רגע, ליברמן טען שמדובר בפעם הראשונה שדבר כזה קורה. בפועל, גם בתקציב 2019 תקציב משרד החינוך, שעמד אז על 57.5 מיליארד שקל, היה גבוה מתקציב הביטחון נטו שהסתכם ב-55.2 מיליארד שקל.
דרך החישוב הזאת מאירה עניין נוסף שהופך את תקציב הביטחון לייחודי. מדוע בעצם ישנו פער כה גדול בין סך התקציב של המשרד, לבין התקציב נטו? חלק מכם אולי כבר ניחש כי התשובה היא הסיוע האמריקאי. לפי תוכנית הסיוע הרב שנתית האחרונה שאישר הממשל האמריקאי בימי הנשיא אובמה, בין השנים 2019-2028 ישראל אמורה לקבל 38 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי (33 מיליארד מתוכנית הסיוע של משרד החוץ ועוד 5 מיליארד ממשרד ההגנה). במילים אחרות, מדובר בעוד 3.8 מיליארד דולר מדי שנה שהם 13.3 מיליארד שקל לערך (לפי שער ממוצע של 2019), שלא מגיעים מכיסו של הציבור הישראלי, והם האחראים העיקריים לפער בין "הברוטו" ל"נטו" בתקציב הביטחון.
הדרך השלישית: הגישה המרחיבה
כפי שראינו, גם החישוב ברוטו וגם החישוב נטו לא מצדיקים את טענתו של שר האוצר. אז למה הוא התכוון? דוברו התעקש לשמור על עמימות, חזר על הקביעה ש"תקציב הביטחון וצה"ל לשנת 2022 הוא לראשונה נמוך מתקציב החינוך", והוסיף רמז כי הכוונה היא לכלל תקציב הביטחון מול כלל תקציב החינוך. כלומר, לא מדובר רק בתקציבי המשרדים עצמם. ליברמן, נדגיש, דווקא כן דיבר על תקציב "משרד הביטחון" מול תקציב "משרד החינוך", אבל למה להיות קטנוניים?
מלבד תקציב משרד החינוך, תקציב המדינה כולל גם סעיף שנקרא "פיתוח החינוך". היקף התקציב הזה עומד על 2.7 מיליארד שקלים ברוטו. כשמחברים אותו לתקציב משרד החינוך ברוטו, שכבר הזכרנו, מקבלים נתון של 73.3 מיליארד שקל. לתקציב הביטחון צריך להוסיף בשיטה הזאת עוד שלושה סעיפים תקציביים שלא נכללים בתקציב המשרד. הוצאות חירום אזרחיות, מתאם הפעולות בשטחים וחוק חיילים משוחררים. כל אלה יחד אמורים לעמוד על 78.2 מיליארד שקל ב-2022. כלומר, הפער רק גדל.
הדרך הרביעית: הגישה המצמצמת
במקום להרחיב, החלטנו לצמצם. הרי לא כל התקציב שמופיע תחת משרד הביטחון שייך באמת למשרד הביטחון, או למה שניתן לכנות "מערכת הביטחון הקלאסית". אם נוציא חלק מהסעיפים המסווגים שנכללים בתקציב נוכל להישאר עם משהו שקרוב יותר לתקציב הצבא.
מדובר, צריך להודות, בדרך חישוב רעועה. אולי לא ידעתם, אבל רוב תקציב הביטחון מורכב מסעיפים מסווגים. איך נדע מה מתוכם צריך להוריד? ניסינו בכל זאת. בכתבה שפורסמה ב"הארץ" ב-2014 ועסקה בתקציבי המוסד והשב"כ, צוטט "בכיר במערכת הביטחון" שמתח ביקורת על כך שבעוד שהציבור מצוי תחת הרושם ש"תקציב הביטחון מגיע ליותר מ-60 מיליארדי שקלים (באותן שנים)... בפועל תקציב משרד הביטחון עצמו נמוך מכך במיליארדי שקלים". כלומר, למרות שהשב"כ והמוסד כפופים לראש הממשלה, התקציב שמיועד להם נכלל בתקציב משרד הביטחון שהשר הממונה עליו כלל לא אחראי עליהם.
לפי פרסום ב"גלובס", תקציב המוסד והשב"כ הוערך ב-2019 בכ-10 מיליארד שקל. אם נוריד את הסכום הזה מהתקציב המיועד למשרד הביטחון ב-2022 נגלה שתקציב משרד החינוך אכן עולה עליו. אבל אם נוריד את אותו הסכום מתקציב 2019 נראה כי גם בלעדיו תקציב הביטחון עדיין היה גבוה יותר אז מתקציב החינוך. בינגו. נמצאה הדרך להצדיק את טענת ליברמן לפיה לראשונה תקציב החינוך גבוה יותר מתקציב הביטחון. דרך רעועה במיוחד, כבר אמרנו?
הדרך החמישית: בלי הפנסיונרים
אבישר כהן, לשעבר סגן החשב הכללי באוצר, אומר שבאופן כללי עומס הנתונים והמורכבות שלהם מאפשרים כמעט לכל אחד לחלץ כל מסקנה שירצה. אבל אז הוא העלה רעיון מעניין שיש בו גם לא מעט הגיון. תקציב הגמלאות של אנשי מערכת הביטחון שפרשו נמצא בתוך תקציב הביטחון. אבל התקציב המקביל של אנשי החינוך שפרשו לא נכלל בתקציב משרד החינוך, אלא בסעיף נפרד. אולי, הוא הציע, אם נסתכל על שני התקציבים ללא תקציב הגמלאות נקבל את התוצאה הרצויה. בדקנו, והמספרים מסתדרים. תשלומי הגמלאות לאנשי צבא וביטחון מסתכמים בכ-8.5 מיליארד שקל גם ב-2019 וגם ב-2022. אם נחסר אותם משני התקציבים נקבל כי בעוד שב-2019 תקציב הביטחון היה גבוה מתקציב החינוך, הרי שב-2022, לראשונה, תקציב החינוך עוקף את תקציב הביטחון.
נציין כי הבדיקה התמקדה בתקציב המדינה כפי שליברמן התייחס אליו ואינה כוללת תקציבי חינוך של הרשויות המקומיות.
לקריאה נוספת:
עיקרי תקציב המדינה 2021-2022, אתר משרד האוצר
עיקרי תקציב המדינה 2019, אתר משרד האוצר
מבט על התקציב - סקירה תמציתית של תקציב המדינה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
מבקר המדינה: תקציב המוסד מתנהל ללא כל בקרה
תקציב השב"כ והמוסד גדל ב-10% בשנה שעברה