גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החינוך או הביטחון? השאלה מי המשרד עם התקציב הכי גדול מורכבת משחשבנו

שר האוצר אביגדור ליברמן הכריז בדיונים בכנסת ובהופעות בתקשורת על תקדים היסטורי: תקציב משרד החינוך המיועד עוקף לראשונה את תקציב משרד הביטחון ● כשניסינו לברר האם המספרים תומכים בהצהרה החגיגית, גילינו שמה שנראה כמו בדיקת עובדות פשוטה, הפך למסע ארוך בין 5 שיטות חישוב

אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו. משחקי הכיס, תאגיד השידור, 23.09.21 / צילום: שלומי יוסף
אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו. משחקי הכיס, תאגיד השידור, 23.09.21 / צילום: שלומי יוסף

בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בתחילת החודש התגאה שר האוצר אביגדור ליברמן בהישגים שונים שכלל התקציב שהביאה הממשלה לאישור הכנסת. בין היתר, הוא ציין כי "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה, שתקציב משרד החינוך הוא יותר גדול מתקציב משרד הביטחון". ליברמן חזר על הקביעה הזאת בהזדמנויות נוספות. במהלך ראיון בכאן 11 הוא אף טען שהנתון הזה הופך את התקציב הנוכחי, שעבר בינתיים בקריאה ראשונה בכנסת, לתקציב "הכי חברתי". "כשאני אומר התקציב הכי חברתי במדינת ישראל... פעם ראשונה שתקציב משרד החינוך יותר גדול מתקציב משרד הביטחון".

אבל האם תקציב משרד החינוך המיועד אכן גדול יותר מתקציב משרד הביטחון? ואם כן, האם מדובר בפעם הראשונה בתולדות המדינה שדבר כזה קורה? מה שהתחיל כבדיקת עובדות פשוטה למראה הפך למסע מורכב וארוך.

הדרך הראשונה: השיטה הפשוטה

הדרך הפשוטה ביותר, ואולי המתבקשת ביותר, היא להסתכל על התקציב הכולל של כל אחד מהמשרדים. זה מה שמכונה התקציב ברוטו. כשהולכים לפי הדרך הזאת מגלים מהר מאוד שדבריו של ליברמן אינם עולים בקנה אחד עם העובדות. תקציב משרד הביטחון (או בשמו הפורמלי: "תקציב משרד הביטחון והצבא") המוצע לשנת 2022 עומד על 74.7 מיליארד שקל. תקציב משרד החינוך הוא 70.6 מיליארד שקל. המהפך שהבטיח ליברמן לא מתקיים כאן. אם משווים לתקציב האחרון שאושר, לשנת 2019, אפשר לראות שכן נרשם צמצום מסוים בפער. אז, תקציב משרד הביטחון עמד על 72.8 מיליארד שקל, ואילו תקציב משרד החינוך עמד רק על 59.6 מיליארד שקל.

 

הדרך השנייה: בלי הסיוע מארה"ב

דרך נוספת לחישוב היא להסתכל על התקציב נטו. בבדיקה כזאת אנחנו בעצם מתייחסים רק לסכום שיוקצה לכל משרד ישירות מכיסי האזרחים, ולא בכפוף להכנסות כלשהן שיירשמו במהלך השנה (מה שמכונה "הוצאה מותנית הכנסה"). חישוב כזה ערכו למשל בדוח של של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. ובמבט ראשון הנתונים שם אכן עולים בקנה אחד עם הטענה של ליברמן. תקציב משרד החינוך נטו לשנת 2022 יעמוד על 67.5 מיליארד שקל, הרבה מעל לתקציב הביטחון נטו שעומד על 59.7 מיליארד שקל. אבל רגע, ליברמן טען שמדובר בפעם הראשונה שדבר כזה קורה. בפועל, גם בתקציב 2019 תקציב משרד החינוך, שעמד אז על 57.5 מיליארד שקל, היה גבוה מתקציב הביטחון נטו שהסתכם ב-55.2 מיליארד שקל.

דרך החישוב הזאת מאירה עניין נוסף שהופך את תקציב הביטחון לייחודי. מדוע בעצם ישנו פער כה גדול בין סך התקציב של המשרד, לבין התקציב נטו? חלק מכם אולי כבר ניחש כי התשובה היא הסיוע האמריקאי. לפי תוכנית הסיוע הרב שנתית האחרונה שאישר הממשל האמריקאי בימי הנשיא אובמה, בין השנים 2019-2028 ישראל אמורה לקבל 38 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי (33 מיליארד מתוכנית הסיוע של משרד החוץ ועוד 5 מיליארד ממשרד ההגנה). במילים אחרות, מדובר בעוד 3.8 מיליארד דולר מדי שנה שהם 13.3 מיליארד שקל לערך (לפי שער ממוצע של 2019), שלא מגיעים מכיסו של הציבור הישראלי, והם האחראים העיקריים לפער בין "הברוטו" ל"נטו" בתקציב הביטחון.

הדרך השלישית: הגישה המרחיבה

כפי שראינו, גם החישוב ברוטו וגם החישוב נטו לא מצדיקים את טענתו של שר האוצר. אז למה הוא התכוון? דוברו התעקש לשמור על עמימות, חזר על הקביעה ש"תקציב הביטחון וצה"ל לשנת 2022 הוא לראשונה נמוך מתקציב החינוך", והוסיף רמז כי הכוונה היא לכלל תקציב הביטחון מול כלל תקציב החינוך. כלומר, לא מדובר רק בתקציבי המשרדים עצמם. ליברמן, נדגיש, דווקא כן דיבר על תקציב "משרד הביטחון" מול תקציב "משרד החינוך", אבל למה להיות קטנוניים?

מלבד תקציב משרד החינוך, תקציב המדינה כולל גם סעיף שנקרא "פיתוח החינוך". היקף התקציב הזה עומד על 2.7 מיליארד שקלים ברוטו. כשמחברים אותו לתקציב משרד החינוך ברוטו, שכבר הזכרנו, מקבלים נתון של 73.3 מיליארד שקל. לתקציב הביטחון צריך להוסיף בשיטה הזאת עוד שלושה סעיפים תקציביים שלא נכללים בתקציב המשרד. הוצאות חירום אזרחיות, מתאם הפעולות בשטחים וחוק חיילים משוחררים. כל אלה יחד אמורים לעמוד על 78.2 מיליארד שקל ב-2022. כלומר, הפער רק גדל.

הדרך הרביעית: הגישה המצמצמת

במקום להרחיב, החלטנו לצמצם. הרי לא כל התקציב שמופיע תחת משרד הביטחון שייך באמת למשרד הביטחון, או למה שניתן לכנות "מערכת הביטחון הקלאסית". אם נוציא חלק מהסעיפים המסווגים שנכללים בתקציב נוכל להישאר עם משהו שקרוב יותר לתקציב הצבא.

מדובר, צריך להודות, בדרך חישוב רעועה. אולי לא ידעתם, אבל רוב תקציב הביטחון מורכב מסעיפים מסווגים. איך נדע מה מתוכם צריך להוריד? ניסינו בכל זאת. בכתבה שפורסמה ב"הארץ" ב-2014 ועסקה בתקציבי המוסד והשב"כ, צוטט "בכיר במערכת הביטחון" שמתח ביקורת על כך שבעוד שהציבור מצוי תחת הרושם ש"תקציב הביטחון מגיע ליותר מ-60 מיליארדי שקלים (באותן שנים)... בפועל תקציב משרד הביטחון עצמו נמוך מכך במיליארדי שקלים". כלומר, למרות שהשב"כ והמוסד כפופים לראש הממשלה, התקציב שמיועד להם נכלל בתקציב משרד הביטחון שהשר הממונה עליו כלל לא אחראי עליהם.

לפי פרסום ב"גלובס", תקציב המוסד והשב"כ הוערך ב-2019 בכ-10 מיליארד שקל. אם נוריד את הסכום הזה מהתקציב המיועד למשרד הביטחון ב-2022 נגלה שתקציב משרד החינוך אכן עולה עליו. אבל אם נוריד את אותו הסכום מתקציב 2019 נראה כי גם בלעדיו תקציב הביטחון עדיין היה גבוה יותר אז מתקציב החינוך. בינגו. נמצאה הדרך להצדיק את טענת ליברמן לפיה לראשונה תקציב החינוך גבוה יותר מתקציב הביטחון. דרך רעועה במיוחד, כבר אמרנו?

הדרך החמישית: בלי הפנסיונרים

אבישר כהן, לשעבר סגן החשב הכללי באוצר, אומר שבאופן כללי עומס הנתונים והמורכבות שלהם מאפשרים כמעט לכל אחד לחלץ כל מסקנה שירצה. אבל אז הוא העלה רעיון מעניין שיש בו גם לא מעט הגיון. תקציב הגמלאות של אנשי מערכת הביטחון שפרשו נמצא בתוך תקציב הביטחון. אבל התקציב המקביל של אנשי החינוך שפרשו לא נכלל בתקציב משרד החינוך, אלא בסעיף נפרד. אולי, הוא הציע, אם נסתכל על שני התקציבים ללא תקציב הגמלאות נקבל את התוצאה הרצויה. בדקנו, והמספרים מסתדרים. תשלומי הגמלאות לאנשי צבא וביטחון מסתכמים בכ-8.5 מיליארד שקל גם ב-2019 וגם ב-2022. אם נחסר אותם משני התקציבים נקבל כי בעוד שב-2019 תקציב הביטחון היה גבוה מתקציב החינוך, הרי שב-2022, לראשונה, תקציב החינוך עוקף את תקציב הביטחון.

נציין כי הבדיקה התמקדה בתקציב המדינה כפי שליברמן התייחס אליו ואינה כוללת תקציבי חינוך של הרשויות המקומיות.

לקריאה נוספת:

עיקרי תקציב המדינה 2021-2022, אתר משרד האוצר
עיקרי תקציב המדינה 2019, אתר משרד האוצר
מבט על התקציב - סקירה תמציתית של תקציב המדינה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
מבקר המדינה: תקציב המוסד מתנהל ללא כל בקרה
 תקציב השב"כ והמוסד גדל ב-10% בשנה שעברה 

עוד כתבות

הקבינט המתוכנן (משמאל): שרת החוץ אנלנה ברבוק (ירוקים), שר הכלכלה והאקלים רוברט האבק (ירוקים), הקאנצלר אולף שולץ (סוציאל־דמוקרטים), שר האוצר כריסטיאן לינדנר (ליברלים) ושר התחבורה פולקר ויסינג (ליברלים) / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

להתראות מרקל, שלום קנאביס: הממשלה החדשה בגרמניה מתכננת מהפכה

הקואליציה החדשה תחת הקאנצלר שולץ מתכננת שינויים דרמטיים בכלכלה הגדולה באירופה אחרי כמה עשורים של קיפאון יחסי ושמירה על מסגרת תקציב ● השינויים שמבשר ההסכם הקואליציוני אמורים להדהד ביבשת עוד שנים רבות, ולהיות שווים הרבה מאוד כסף למי שיידעו לנצל אותם - תאגידים, חברות פרטיות ויזמים חדשים

משרדי לייטריקס בבית בלגיה בגבעת רם / צילום: גדעון לוין

חברת ההייטק לייטריקס כובשת את המבנים ההיסטוריים של האוניברסיטה העברית

מטה החברה, ששוויה נאמד ב-1.8 מיליארד דולר, ממוקם בקמפוס גבעת רם ● ישי פרנקל, סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית: "בירושלים יש מחסור נוראי בנדל"ן עסקי. המשמעות היא שחברות מצוינות עוזבות את העיר. פשוט אין מקום. כפר ההייטק שלנו במעונות האלף בתפוסה של 120%"

כך תקלטו עובדים חדשים כמו שצריך / צילום: Shutterstock

מערכת התנעה כפולה: לצד הביזנס, אל תזניחו את שריר היחסים

בעולם הניהול הישן סמכותיות והיררכיה היו כלים מספקים ● בעולם החדש זה כבר לא עובד, וצריך להרחיב את ארגז הכלים גם למיומנויות "רכות" ולתרבות ארגונית שיתופית ● ניהול וקריירה

באר שבע. מאות מיליוני שקלים הושקעו בעידוד חברות הייטק להקים מרכזי פיתוח בעיר / צילום: Shutterstock

מה לא עבד בהגירה של ענקיות הטכנולוגיה לבאר שבע ולמה לא כולם מרוצים מהקמפיינים הראוותניים בהייטק?

המחקר שחשף למה הגירת ענקיות לפריפריה לא עבדה מעולם, הוויכוח על ההקלות להייטקיסטים ברילוקיישן, התוכנית החדשה של משרד המשפטים לשינוי חוקי המשחק ברשת, והביקורת הגוברת על הקמפיינים לגיוס מועמדים - זה היה השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס

אינפלציה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ד"ר משקיע, מיסטר צרכן - והאינפלציה

נתוני המאקרו אינם מותירים מקום לספק: האינפלציה הולכת וקונה לעצמה אחיזה איתנה במשקי העולם ● לסביבה הכלכלית הזו יש פנים רבות ומגוונות, שמקשות על התאמת הצרכים של כל אחד מאיתנו למציאות החדשה ● כך, כצרכנים לדוגמה, אנו משוועים לשווקים תחרותיים ולחברות שמסתפקות בשולי רווח צנועים, וכמשקיעים נעדיף חברות רווחיות בעלות נתח שוק גדול

בועז טל, מנכ''ל סימביוניקס / צילום: איל יצהר

הכירו את חברת הסימולטורים שרוצה להכשיר את המנתחים ואת הרובוטים של העתיד

סימביוניקס הישראלית נמכרה פעם שנייה, הפעם לחברת Surgical Science השוודית, במהלך שיוצר לדברי מנהלי החברה את "יוניקורן הסימולציה הרפואית הראשון" ● החזון הוא לאפשר למתמחים ללמוד לנתח בשעות שפויות, ולהשתלב במגמת המעבר לניתוחים רובוטיים

משה חוגג / צילום: יונתן בלום

הותרו לפרסום עבירות המין החמורות בהן חשוד משה חוגג

חוגג חשוד באיסור צריכת מעשה זנות מקטינה, הבאת אדם לידי מעשה זנות, בעילה אסורה בהסכמה, סחר בבני אדם והבאת קטין לסמים מסוכנים ● חוגג חשוד בנוסף לעבירות המין, גם בעבירות של של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה וקשירת קשר לביצוע פשע

מנכ''לי רשתות המזון / צילום: איל יצהר, תמר מצפי, שלומי יוסף, יח''צ

החידה של רשתות המזון: הסחורות התייקרו, המחירים לצרכן לא השתנו דרמטית אבל הרווחים זינקו

התוצאות העסקיות של רשתות הסופרמרקטים הנסחרות בבורסה בתל אביב מלמדות כי הללו הסתגלו במהירות לתקופה של אחרי המגפה, שבה נהנו מביקושי שיא ● המשך ההתרחבות בעסקיהם הוביל לשיפור ברווחיהן גם מבלי להעלות מחירים לצרכן ● אי.בי.אי: "אם מחירי ההובלה ימשיכו לעלות, עליות המחירים יגיעו"

נתב''ג, השבוע. הידוק מגבלות עולמי / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? כנראה שאף אחד לא באמת יודע

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה ● זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה ● כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

כפיר דמרי / צילום: איתי סליקטר

ממי הוא לומד מה כוח־העל שלו ואיזה סרט עלה כמו בראשית1: ההמלצות של מייסד SpaceIL

החופשה בישראל שגורמת לו להרגיש בשוויץ, ההרצאה שהוא חוזר אליה בכל תחילת מיזם והמסעדה שהוא אוכל בה כבר 20 שנה ● 5 המלצות של כפיר דמרי, מייסד SpaceIL

חיסון לקורונה / צילום: Shutterstock, LookerStudio

אירוע הדבקה המוני בנורווגיה מרמז כי אומיקרון אכן מדבק יותר

במסיבת חג מולד בנורווגיה בה השתתף חולה אחד - הוא אחראי להדבקה המונית: 60 מתוך 120 אומתו לקורונה, כאשר 13 מהמאומתים כבר אושרו כנשאי אומיקרון ● כל הנוכחים היו מחוסנים פעמיים

רו''ח חן שרייבר / צילום: כדיה לוי

לשכת רואי החשבון קוראת להסדרת מיסוי הקריפטו: "זמן להחלטות אמיצות"

רו"ח חן שרייבר הודיע על הקמת ועדת מומחים שתפעל לגיבוש המלצות מיידיות בנושא: "לא יעלה על הדעת שמאות אלפי ישראלים קונים ומוכרים קריפטו תוך הפרת החוק, אי דיווח לרשות המסים והיעדר אכיפה ופיקוח רגולטוריים"

ביטקוין / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי הנפילה, הירידות בביטקוין התמתנו

הביטקוין שווה עכשיו כ-49 אלף דולר למטבע - ירידה של 10.5% תוך יממה ● האת'ריום שווה 4,090 דולר למטבע - ירידה של 4.6% תוך יממה ● על פי פלטפורמת הנתונים Coingecko, שווי השוק של 11,389 מטבעות הקריפטו שהיא עוקבת אחריהם ירד היום בכ-9.2% ל-2.4 טריליון דולר

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

לאחר נתוני תעסוקה מאכזבים בורסות וול סטריט ננעלו בירידות

נעילה שלילית באירופה ● בורסות אסיה ננעלו במגמה מעורבת, כאשר חברות הטק הסיניות שנסחרות בהנוג קונג משכו את המדדים למטה ● הנפט והגז הטבעי מזנקים

וירוס EBV, הגורם למחלת הנשיקה / צילום: Shutterstock, Kateryna Kon

מה הקשר בין לונג קוביד לבין מחלת הנשיקה

קוצר נשימה, שיעול ממושך, עייפות קיצונית וירידה ביכולות הקוגנטיביות - מחלימים מקורונה, גם אם הם לא שייכים לקבוצת סיכון למחלת קורונה קשה, מדווחים על קשיים בהתאוששות ● במאמר שפורסם בכתב העת Pathogens נמצא כי אצל 66% מחולי לונג קוביד חלה רה-אקטיבציה של וירוס ה-EBV, הגורם למחלת הנשיקה - שגורמת לעייפות קיצונית שנמשכת בחלק קטן מהמקרים גם אחרי ההחלמה

מיכל גרינשטיין / צילום: איל יצהר

"משפחות מבוססות מרוויחות ממנה יותר": מייסדת "חיסכון לכל ילד" מודה שמשהו השתבש בדרך

פרופ' מיכל גרינשטיין וייס: "רצינו להיכנס לתוכניות הלימודים בגנים ובבתי הספר. למה שלא ילמדו דרך חיסכון מתמטיקה? בארה"ב שולחים את הילדים לטיול בית ספר לבנק ולקולג', כדי שיבינו שאם יחסכו כסף יוכלו לרכוש השכלה גבוהה" ● פורטפוליו

מארק צוקרברג מציג את החזון של מטא / צילום: צילום מסך

מכירת "נדל"ן" במטאוורס שוברת שיאים בעולמות מדומים

רכישות חברות של נכסים דיגיטליים בעולמות מקוונים מהוות הימורים על כך שערך הנכסים יעלה ככל שיותר אנשים יצטרפו

נמל חיפה החדש / צילום: איל יצהר

המשבר רחוק מסיום: הפקק בשרשראות האספקה לא ישתחרר בקרוב (וגם המחירים לא יירדו)

מחירי השילוח הבינלאומי ששברו שיאים השנה מתחילים לרדת, אבל זה לא מתגלגל להוזלת מוצרים וגם לא מבשר על שינוי מגמה ● פקקי האוניות אמנם מתקצרים בעקבות סיום הזמנות המלאים לכריסמס, אבל צווארי בקבוק עדיין ניכרים לכל אורך שרשרת האספקה וגורמים להתייקרויות

סניף של גולדה. כל עסק, וגם גלידה / צילום: בר - אל

תושבי בבלי לא רצו גלידה בקומה התחתונה בבניין: מה המשמעות לגבי פרויקטים עתידיים

בתקנון הבית המשותף נקבע כי אין להשתמש בבניין ל"הכנה, הפצה וממכר של פלאפל, סטקייה, מסעדה, דגים", ואף שהגלידה אינה מוזכרת במפורש, המפקחת על הבתים המשותפים אסרה על פתיחת גלידרייה ● מה זה אומר לגבי עירוב השימושים בפרויקטים

בית מבמבוק / צילום: Shutterstock

בית עשוי במבוק או אדמה מקומית

משבר דיור חריף ומשבר האקלים מחייבים פתרונות המשלבים חומרי בנייה מסורתיים על טכנולוגיה