גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החינוך או הביטחון? השאלה מי המשרד עם התקציב הכי גדול מורכבת משחשבנו

שר האוצר אביגדור ליברמן הכריז בדיונים בכנסת ובהופעות בתקשורת על תקדים היסטורי: תקציב משרד החינוך המיועד עוקף לראשונה את תקציב משרד הביטחון ● כשניסינו לברר האם המספרים תומכים בהצהרה החגיגית, גילינו שמה שנראה כמו בדיקת עובדות פשוטה, הפך למסע ארוך בין 5 שיטות חישוב

אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו. משחקי הכיס, תאגיד השידור, 23.09.21 / צילום: שלומי יוסף
אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו. משחקי הכיס, תאגיד השידור, 23.09.21 / צילום: שלומי יוסף

בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בתחילת החודש התגאה שר האוצר אביגדור ליברמן בהישגים שונים שכלל התקציב שהביאה הממשלה לאישור הכנסת. בין היתר, הוא ציין כי "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה, שתקציב משרד החינוך הוא יותר גדול מתקציב משרד הביטחון". ליברמן חזר על הקביעה הזאת בהזדמנויות נוספות. במהלך ראיון בכאן 11 הוא אף טען שהנתון הזה הופך את התקציב הנוכחי, שעבר בינתיים בקריאה ראשונה בכנסת, לתקציב "הכי חברתי". "כשאני אומר התקציב הכי חברתי במדינת ישראל... פעם ראשונה שתקציב משרד החינוך יותר גדול מתקציב משרד הביטחון".

אבל האם תקציב משרד החינוך המיועד אכן גדול יותר מתקציב משרד הביטחון? ואם כן, האם מדובר בפעם הראשונה בתולדות המדינה שדבר כזה קורה? מה שהתחיל כבדיקת עובדות פשוטה למראה הפך למסע מורכב וארוך.

הדרך הראשונה: השיטה הפשוטה

הדרך הפשוטה ביותר, ואולי המתבקשת ביותר, היא להסתכל על התקציב הכולל של כל אחד מהמשרדים. זה מה שמכונה התקציב ברוטו. כשהולכים לפי הדרך הזאת מגלים מהר מאוד שדבריו של ליברמן אינם עולים בקנה אחד עם העובדות. תקציב משרד הביטחון (או בשמו הפורמלי: "תקציב משרד הביטחון והצבא") המוצע לשנת 2022 עומד על 74.7 מיליארד שקל. תקציב משרד החינוך הוא 70.6 מיליארד שקל. המהפך שהבטיח ליברמן לא מתקיים כאן. אם משווים לתקציב האחרון שאושר, לשנת 2019, אפשר לראות שכן נרשם צמצום מסוים בפער. אז, תקציב משרד הביטחון עמד על 72.8 מיליארד שקל, ואילו תקציב משרד החינוך עמד רק על 59.6 מיליארד שקל.

 

הדרך השנייה: בלי הסיוע מארה"ב

דרך נוספת לחישוב היא להסתכל על התקציב נטו. בבדיקה כזאת אנחנו בעצם מתייחסים רק לסכום שיוקצה לכל משרד ישירות מכיסי האזרחים, ולא בכפוף להכנסות כלשהן שיירשמו במהלך השנה (מה שמכונה "הוצאה מותנית הכנסה"). חישוב כזה ערכו למשל בדוח של של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. ובמבט ראשון הנתונים שם אכן עולים בקנה אחד עם הטענה של ליברמן. תקציב משרד החינוך נטו לשנת 2022 יעמוד על 67.5 מיליארד שקל, הרבה מעל לתקציב הביטחון נטו שעומד על 59.7 מיליארד שקל. אבל רגע, ליברמן טען שמדובר בפעם הראשונה שדבר כזה קורה. בפועל, גם בתקציב 2019 תקציב משרד החינוך, שעמד אז על 57.5 מיליארד שקל, היה גבוה מתקציב הביטחון נטו שהסתכם ב-55.2 מיליארד שקל.

דרך החישוב הזאת מאירה עניין נוסף שהופך את תקציב הביטחון לייחודי. מדוע בעצם ישנו פער כה גדול בין סך התקציב של המשרד, לבין התקציב נטו? חלק מכם אולי כבר ניחש כי התשובה היא הסיוע האמריקאי. לפי תוכנית הסיוע הרב שנתית האחרונה שאישר הממשל האמריקאי בימי הנשיא אובמה, בין השנים 2019-2028 ישראל אמורה לקבל 38 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי (33 מיליארד מתוכנית הסיוע של משרד החוץ ועוד 5 מיליארד ממשרד ההגנה). במילים אחרות, מדובר בעוד 3.8 מיליארד דולר מדי שנה שהם 13.3 מיליארד שקל לערך (לפי שער ממוצע של 2019), שלא מגיעים מכיסו של הציבור הישראלי, והם האחראים העיקריים לפער בין "הברוטו" ל"נטו" בתקציב הביטחון.

הדרך השלישית: הגישה המרחיבה

כפי שראינו, גם החישוב ברוטו וגם החישוב נטו לא מצדיקים את טענתו של שר האוצר. אז למה הוא התכוון? דוברו התעקש לשמור על עמימות, חזר על הקביעה ש"תקציב הביטחון וצה"ל לשנת 2022 הוא לראשונה נמוך מתקציב החינוך", והוסיף רמז כי הכוונה היא לכלל תקציב הביטחון מול כלל תקציב החינוך. כלומר, לא מדובר רק בתקציבי המשרדים עצמם. ליברמן, נדגיש, דווקא כן דיבר על תקציב "משרד הביטחון" מול תקציב "משרד החינוך", אבל למה להיות קטנוניים?

מלבד תקציב משרד החינוך, תקציב המדינה כולל גם סעיף שנקרא "פיתוח החינוך". היקף התקציב הזה עומד על 2.7 מיליארד שקלים ברוטו. כשמחברים אותו לתקציב משרד החינוך ברוטו, שכבר הזכרנו, מקבלים נתון של 73.3 מיליארד שקל. לתקציב הביטחון צריך להוסיף בשיטה הזאת עוד שלושה סעיפים תקציביים שלא נכללים בתקציב המשרד. הוצאות חירום אזרחיות, מתאם הפעולות בשטחים וחוק חיילים משוחררים. כל אלה יחד אמורים לעמוד על 78.2 מיליארד שקל ב-2022. כלומר, הפער רק גדל.

הדרך הרביעית: הגישה המצמצמת

במקום להרחיב, החלטנו לצמצם. הרי לא כל התקציב שמופיע תחת משרד הביטחון שייך באמת למשרד הביטחון, או למה שניתן לכנות "מערכת הביטחון הקלאסית". אם נוציא חלק מהסעיפים המסווגים שנכללים בתקציב נוכל להישאר עם משהו שקרוב יותר לתקציב הצבא.

מדובר, צריך להודות, בדרך חישוב רעועה. אולי לא ידעתם, אבל רוב תקציב הביטחון מורכב מסעיפים מסווגים. איך נדע מה מתוכם צריך להוריד? ניסינו בכל זאת. בכתבה שפורסמה ב"הארץ" ב-2014 ועסקה בתקציבי המוסד והשב"כ, צוטט "בכיר במערכת הביטחון" שמתח ביקורת על כך שבעוד שהציבור מצוי תחת הרושם ש"תקציב הביטחון מגיע ליותר מ-60 מיליארדי שקלים (באותן שנים)... בפועל תקציב משרד הביטחון עצמו נמוך מכך במיליארדי שקלים". כלומר, למרות שהשב"כ והמוסד כפופים לראש הממשלה, התקציב שמיועד להם נכלל בתקציב משרד הביטחון שהשר הממונה עליו כלל לא אחראי עליהם.

לפי פרסום ב"גלובס", תקציב המוסד והשב"כ הוערך ב-2019 בכ-10 מיליארד שקל. אם נוריד את הסכום הזה מהתקציב המיועד למשרד הביטחון ב-2022 נגלה שתקציב משרד החינוך אכן עולה עליו. אבל אם נוריד את אותו הסכום מתקציב 2019 נראה כי גם בלעדיו תקציב הביטחון עדיין היה גבוה יותר אז מתקציב החינוך. בינגו. נמצאה הדרך להצדיק את טענת ליברמן לפיה לראשונה תקציב החינוך גבוה יותר מתקציב הביטחון. דרך רעועה במיוחד, כבר אמרנו?

הדרך החמישית: בלי הפנסיונרים

אבישר כהן, לשעבר סגן החשב הכללי באוצר, אומר שבאופן כללי עומס הנתונים והמורכבות שלהם מאפשרים כמעט לכל אחד לחלץ כל מסקנה שירצה. אבל אז הוא העלה רעיון מעניין שיש בו גם לא מעט הגיון. תקציב הגמלאות של אנשי מערכת הביטחון שפרשו נמצא בתוך תקציב הביטחון. אבל התקציב המקביל של אנשי החינוך שפרשו לא נכלל בתקציב משרד החינוך, אלא בסעיף נפרד. אולי, הוא הציע, אם נסתכל על שני התקציבים ללא תקציב הגמלאות נקבל את התוצאה הרצויה. בדקנו, והמספרים מסתדרים. תשלומי הגמלאות לאנשי צבא וביטחון מסתכמים בכ-8.5 מיליארד שקל גם ב-2019 וגם ב-2022. אם נחסר אותם משני התקציבים נקבל כי בעוד שב-2019 תקציב הביטחון היה גבוה מתקציב החינוך, הרי שב-2022, לראשונה, תקציב החינוך עוקף את תקציב הביטחון.

נציין כי הבדיקה התמקדה בתקציב המדינה כפי שליברמן התייחס אליו ואינה כוללת תקציבי חינוך של הרשויות המקומיות.

לקריאה נוספת:

עיקרי תקציב המדינה 2021-2022, אתר משרד האוצר
עיקרי תקציב המדינה 2019, אתר משרד האוצר
מבט על התקציב - סקירה תמציתית של תקציב המדינה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
מבקר המדינה: תקציב המוסד מתנהל ללא כל בקרה
 תקציב השב"כ והמוסד גדל ב-10% בשנה שעברה 

עוד כתבות

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים