מיצובישי אאוטלנדר 2021 / צילום: יח''צ
בחודש אוגוסט השנה נרשמה האטה חדה במכירות כלי הרכב החשמליים בשוודיה. זה לא קרה בגלל שינוי האקלים הפוליטי או באג'נדה הסביבתית, אלא בגלל סיבה הרבה יותר מעשית: הצמיחה המהירה במכירות רכב חשמלי בשוודיה הביאה ל"התייבשות" של תקציב הסבסוד הממשלתי לרכב חשמלי בהיקף מאות מיליוני יורו. משרד התחבורה השוודי פרסם התנצלות. "אין ביכולתו לקבל בקשות נוספות לסבסוד וכרגע אין בידינו מידע על החלטות תקציב חדשות. כאשר נקבל תקציב חדש נמשיך להעניק את הבונוסים הסביבתיים".
תופעות דומות רווחו בחודשים האחרונים במדינות נוספות באירופה והן תזכורת לא נעימה לכך שהצמיחה המואצת במכירות הרכב החשמלי, שהוא עדיין יקר לייצור ולרכישה, עדיין תלויה בכל העולם בסבסוד ממשלתי מכספי משלמי המיסים ובהחלטות פוליטיות.
סביר להניח שגם בישראל הסבסוד לרכב חשמלי לא יימשך במתכונתו אם מכירות החשמליים יחצו סף מסוים. לפיכך, באופן פרדוקסלי, עתיד הצמיחה של שוק הרכב החשמלי בישראל בשנים הקרובות, יהיה תלוי בהמשך המכירות של רכבי הבנזין עתירי המס. למזלם של חובבי החשמליות, ממשיכים לזרום אלינו רכבי בנזין גדולים וצמאים, שנחטפים מהמלאים כאילו אין מחר. אחד מהם הוא מיצובישי אאוטנלדר החדש.
חדש לגמרי, בערך
האאולטנדר החדש הוא הדגם החדש לגמרי הראשון שהשיקה מיצובישי מאז המיזוג עם קבוצת רנו-ניסאן. האמת היא, שהביטוי "חדש לגמרי" אינו מדויק מכיוון שבהתאם למדיניות של הקבוצה, הוא מבוסס על פלטפורמה קבוצתית משותפת, במקרה דנן של ניסאן X-TRAIL.
למרבה המזל לאאוטלנדר החדש יש עיצוב עצמאי וייחודי, שנראה מוצק אגרסיבי ושרירי. החרטום מציג מכסה מנוע שטוח, מערך פנסים מפוצלים-עתידניים בהשראת הקומיקס היפני ANGA, וגריל אלכסוני מעל פגוש קדמי עצום. ההלם החזותי שיוצר החרטום מועצם על ידי קשתות גלגלים ענקיות, גובה נכבד ביחס לקבוצה וקו שמשות נמוך יחסית, שמבליט את הממדים החיצוניים. הזנב נראה "יפני" די גנרי אבל אי אפשר להתעלם מהנוכחות הכוללת של הרכב על הכביש וזה מה שכנראה מחפשים הלקוחות בארצות הברית, שהיא שוק היעד העיקרי של הרכב.
סף הכניסה לתא הנוסעים מעט גבוה יותר מאשר בדור היוצא, אבל עדיין נוח מאוד והמושבים מציבים את הנהג בגובה מכובד מעל פני הכביש עם תצפית טובה קדימה. עיצוב תא הנוסעים קפץ בשנות דור לעומת האאוטלנדר היוצא ושדר אווירה מובהקת של פרמיום עם מערך פיקוד מינימליסטי ועכשווי, שעטוף בחומרי דיפון איכותיים ובשילובי צבעים רגועים. מכיוון שמדובר ברכב המיועד לשוק האמריקני עדיין יש בו כמות סבירה של מתגים פיזיים גדולים לשליטה במערכת האקלים והקול אם כי עיקר הפיקוד מתבצע באמצעות תפריטי מגע במסך המולטימדיה הגדול. מוט ההילוכים הקצר נעים לאחיזה ותפעול, למרות שברכב שמצויד בתיבה רציפה השימוש בידית הוא בעיקר למעבר בין הילוך קדמי לאחורי.
בגרסה העילית יש לוח מחוונים דיגיטלי גדול ויעיל עם שלל אופציות גרפיות ומסך מולטימדיה ענק ומאורגן היטב. גרסאות הבסיס יתספקו בלוח אנלוגי תקני. האבזור בגרסאות הבכירות מכובד ונדיב וכולל מערך בטיחות אקטיבית מקיף מאוד. גרסאות הבסיס יצטרכו לוותר עם כמה וכמה פריטים כולל גג הזכוכית הפנורמי המרהיב, שמכניס הרבה אור לתא ומפצה על חלונות הצד הצרים יחסית.
המרחב בשתי שורות המושבים הראשונות טוב ביחס לקבוצה וגם נוסעים גבוהים מהממוצע ייהנו ממרווח סביר לראש ולרגליים. השורה השלישית, כיום פריט סטנדרטי בכל הגרסאות, מספקת תזכורת לכך שלמרות המראה החיצוני המרשים מדובר בקרוס-אובר מיד-סייז עם בסיס גלגלים של 2.7 מטרים בלבד. הכניסה לשורה השלישית די מסורבלת ומרחב הרגליים הדל מאחור מגביל את השימושיות של צמד המושבים לשינוע מזדמן של ילדים. כאשר כל המושבים פתוחים, נפח המטען די וירטואלי, כך שסביר שהספסל האחורי יהיה מקופל לרצפה רוב הזמן כדי לפנות נפח הטענה ראוי לקרוסאובר. איכות הייצור היפנית מרשימה כצפוי, אם כי בנסיעה של מעל 140 קמ"ש יש לא מעט רעשי רוח.
מומנט הטורבו חסר
למיצובישי יש עבר מפואר של מנועי טורבו קרביים אבל האאוטלנדר החדש מסתפק במנוע שאופייני לפלח הזה בארצות הברית: בנזין נטול טורבו עם ארבעה צילינדרים בנפח 2.5 ליטר, שמייצר 181 כ"ס. זה לא הספק מרשים בימינו, בוודאי לא כשהמנוע רתום למשקל עצמי של כ-1.74 טון לפני נוסעים בדגם כפול ההנעה. אבל המנוע חלק למדי בטווח הנמוך והשימושי של קשת הסיבובים לדקה (סל"ד) ועבור רוב השימושים הטיפוסיים בישראל הפקוקה, הוא מספק את הסחורה.
תחת האצה אגרסיבית בעליות המנוע מטפס לסל"ד גבוה וקולני וחסר לנו המומנט של הטורבו. אבל מצד שני, לדור היוצא היו 30 כוחות סוס פחות וזה לא הפריע לו להפוך לרכב הנמכר ביותר בקטגוריה שלו בישראל במשך שנים רבות - מה שמלמד על סדרי העדיפויות של הלקוחות בקטגוריה. צריכת הדלק המוצהרת בדגם כפול ההנעה נעה סביב 11 ק"מ לליטר ובפועל אפשר לצפות ל-9 ק"מ לליטר בתנאים ישראלים. לא משהו שיבהיל את הלקוחות האמריקנים וגם לא את מקבלי הרכב הצמוד.
על הכביש, האאוטלנדר החדש צובר הרבה נקודות זכות. נטיית הגוף בפניות הדוקות די מתונה והרכב שומר על יציבות כיוונית טובה תחת רוחות צד על הכביש המהיר. ההיגוי שלו נעים ולא מנתק את הנהג מהנעשה על הכביש וספיגת הזעזועים יעילה מאוד, בסך הכל זה בהחלט רכב ידידותי גם לנהגים שלא רואים בנהיגה מטלה.
לא זול, אבל אמין
לגרסאות ההנעה הכפולה יש מערכת תמסורת מפיתוח של מיצובישי, שנחשבת לוקד מומחיות עולמית בתחום. יש גם שלל מצבי תכנות לשטח אבל מרווח גחון של 21 סנטימטרים, פגושים מעוטרים וחישוקים מהודרים הם לא בדיוק עידוד לטיפוס על סלעים נוסח מיצובישי פג'רו.
אאוטלנדר החדש מגיע לארץ עם מערך מבלבל של גרסאות ודגמים בטווח מחיר שמתחיל בכ-179 אלף שקל ומגיע עד 235 אלף שקל. אלה לא מחירי רצפה כמו של גרסאות הבסיס בדור היוצא, אבל מוניטין האמינות והסחירות האגדי של המותג מבטיח לו הצלחה כמעט אוטומטית והעיצוב האגרסיבי פוגע בול בשאיפות הסטטוס של המעמד הבינוני המדושן בישראל. ועל כך יעידו כמעט 1,800 מכירות מאז החל השיווק בישראל בחודש יולי ורשימת המתנה, שנמשכת כיום עד חמישה חודשים (!) בחלק מהגרסאות.
חלק מהמתחרות
ניסן X-TRAIL
בן הדוד הרחוק של האאוטלנדר חולק עמו את הפלטפורמה ומציע ממדים דומים למעט רוחב מעט צר יותר. העיצוב עגלגל ורגוע ותא הנוסעים דומה בממדיו ומציע אבזור מקיף ואיכות גבוהה. במחיר שמתחיל ב-179 אלף מקבלים מנוע 1.3 ליטר טורבו-בנזין בהספק 160 כ"ס וגרסת ההנעה הכפולה מוצעת רק עם טורבו דיזל בהספק 150 כ"ס.
סקודה קודיאק
במחיר שמתחיל ב-182 אלף שקל ומגיע עד 251 אלף שקל לגרסת ההנעה הכפולה לקודיאק המחודש יש תא נוסעים מרווח ומאובזר חמישה מבוגרים פלוס שני נספחים בגודל. בסיס הגלגלים ארוך ב-6 סנטימטרים משל אאוטלנדר והיצע המנועים כולל בין השאר טורבו בנזין 1.5 עם 150 כ"ס וטורבו בנזין 2 ליטר עם 190 כ"ס.
קיה סורנטו 2.5 ליטר 2021
במחיר שמתחיל ב-235 אלף שקל מציעה קיה את הדור החדש של הסורנטו. גרסת הבסיס מצוידת במנוע 2.5 ליטר בהספק 180 כ"ס עם תיבה אוטומטית בת 6 מהירויות והנעה קדמית. העיצוב החיצוני מרשים ותא הנוסעים מרווח דיו לחמישה מבוגרים פלוס שני מתבגרים. תא הנוסעים מאובזר היטב ואיכותי.
