גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה הפתרון היחיד למחירי הנדל"ן במרכז. אז למה המדינה תוקעת אותו

פינוי-בינוי הוא התשובה המתבקשת למחירי הנדל"ן ומצוקת הקרקעות, אבל גם כשהתוכניות מאושרות, הן לא יוצאות לדרך ● למרות שמחקר הרשות להתחדשות עירונית מעלה כי עיקר החסמים הם ברשויות המקומיות, הדיון סביב הנושא בחוק ההסדרים ממשיך לתלות את האשמה בשאלת הסכמת הדיירים

פרויקט פינוי בינוי מתחמי בקריית אונו / צילום: קרייג אריאב
פרויקט פינוי בינוי מתחמי בקריית אונו / צילום: קרייג אריאב

שוק הנדל"ן רותח והמחירים מזנקים ושוברים שיאים חדשים. הביקושים למגורים מתמקדים באזורי המרכז ותל אביב בהם יש מחסור בקרקעות זמינות לבנייה ולכאורה הפתרון המתבקש הוא בפרויקטים של התחדשות עירונית (פינוי-בינוי). אלא שאלה אינם מתקדמים בקצב הרצוי ונתקלים בשלל בעיות. קידום התחדשות עירונית נכלל בחוק ההסדרים, אלא שלמרות שיש מגוון חסמים המפריעים להוצאת היתרי בנייה ולמימוש תוכניות ההתחדשות - ובהם תשתיות, תכנון, היבטים כלכליים וכאלה שתלויים ברשויות המקומיות ובגופים ממשלתיים - מוקד הדיון לא עוסק באחריות הרשויות אלא שם במרכז את האזרח הפרטי - "הדייר הסרבן" שמואשם כי הוא זה שמעכב את התהליכים.

"חברת בנייה שלא תפעל בתחום ההתחדשות העירונית לא תהיה קיימת באזורי הביקוש בעוד כמה שנים"
התחדשות עירונית היא אירוע הנדל"ן המורכב ביותר שקיים | פרשנות

בשנת 2020 אושרו כ-26,000 יחידות דיור במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית (פינוי-בינוי). רובן המכריע של יחידות הדיור שקודמו הוא באזור המרכז (כ-70%). למרות ההאטה שהביאה איתה מגפת הקורונה, המגמה ברורה ומעידה על שיעור עליה שנתי של 130% במספר יחידות הדיור שאושרו במסגרת פרויקטי פינוי-בינוי. ואולם, במשרד האוצר לא מרוצים מהקצב. פרק ד' מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים), הנדון בימים אלה בוועדות הכנסת, מציע שורה של צעדים שנועדו לקדם פרויקטי התחדשות עירונית.

 

גורם המעורב בקידום וניסוח התיקון בחוק ההסדרים אמר לגלובס, כי "אין פתרונות קסם. לשחק עם הביקושים זה נחמד, אבל לא בר-קיימא לטווח הארוך. האוכלוסייה בישראל גדלה, ואזורי הביקוש מצטופפים ואנחנו לא נצליח לעמוד ביעדים, גם אם רמ"י ודירה להשכיר משווקים במרץ. צריך לעשות צעדים דרמטיים כדי להגדיל את היצע יחידות הדיור במדינת ישראל. בחוק ההסדרים הבאנו חבילה כוללת להגדלת ההיצע. כשמקשיבים להלך הרוח בוועדת הפנים מרגישים שהתפיסה הזאת לא מושרשת. עניין הגדלת כמות יחידות הדיור הוא אקוטי ובמיוחד באזור הביקוש, כלומר המרכז. לא בגלל שאנחנו שחושבים שצריך לתעדף אזור זה, אלא בגלל ששם אנשים רוצים לגור. אין לנו שם קרקעות מדינה פנויות. אנחנו חייבים לקחת מרקמים בנויים ולצופף אותם עוד יותר".

שלל חסמים והיעדר תמונה מלאה

ומה מעכב את קידום הפרויקטים? בדיקה שערכה הרשות להתחדשות עירונית בשנת 2020 לגבי חסמים ב-55 פרויקטי פינוי-בינוי, מראה שלל בעיות המקשות על מימוש ההתחדשות העירונית. בארבעה מתחמים מימוש התוכנית מתעכב בשל פעילותם של כמה יזמים במתחם, ארבעה מתחמים מתעכבים בשל העדר כדאיות כלכלית ושישה מתעכבים בשל עיכוב או אי מתן פטור מהיטל השבחה. בשלושה מתחמים בלבד התעכב תהליך ההיתר בשל בעיות בהסכמה של בעלי הנכסים במתחם.

 

דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן במיוחד לקראת הדיון באישור חוק ההסדרים, מסבך את העניין עוד יותר, כי הוא מבהיר שהמידע שיש בידי המדינה ביחס לחסמי ההתחדשות העירונית חסר: "בתוכניות פינוי-בינוי עשויים להיות חסמים רבים בתחומים שונים, ובהם, חסמי תשתית, תחבורה ותחבורה ציבורית, תכנון, כלכלה, יחסי יזם-רשויות, בעלי דירות, אי הסכמה בין בעלי הדירות השונים ועוד. נתונים ומידע אודות החסמים השונים אינם מרוכזים כיום בידי גופי הממשלה, בין היתר, מפני שביצוע הפרויקטים נעשה על ידי יזמים בשוק הפרטי, ולפיכך, נתונים כאלו, אם ישנם, פזורים בין היזמים והרשויות המקומיות השונות".

"הוצאת ההיתר נתקעת כי אין הסכמה של הדיירים"

כאמור, למרות שיש חסמים רבים לפרויקטי פינוי-בינוי מה שקורה בפועל הוא שלא כל כך מדברים עליהם, אולי כי למדינה אפילו אין מידע מלא לגביהם. דיוני ועדת הפנים והסביבה בכנסת מתמקדים בנושא אחד: "הדייר הסרבן". הצעת חוק ההסדרים שנדונה כעת מנסה להחליש את כוחם של דיירים שמסרבים לפרויקט פינוי-בינוי (ראו תיבה), שכאמור נתפסים כגורם העיקרי לעיכוב.

 

לדברי הגורם, קידום פרויקטי פינוי-בינוי לא נתקע בשלב התכנון, אלא בשלב הוצאת ההיתרים: "הנתונים שלנו מראים שיש אמנם הרבה תוכניות מאושרות, אבל, הוצאת ההיתר נתקעת כי אין הסכמה של הדיירים. זה צוואר הבקבוק. נוח להגיד שהתחדשות עירונית במסגרת פינוי-בינוי פוגעת במסכנים, ומחלישה אותם. אבל, עדיין צריך 100% בשביל לצאת לפרויקט. לא מבינים שיש מיעוט שפוגע ברוב. אנחנו במלאי עצום של תוכניות לפינוי-בינוי. הן נתקעות בשלב הבא, שלב הישום".

"מטרת התיקונים המוצעים להחליש בעלי דירות"

מחבר דוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת זהיר אומנם, אך נקל להבין כי הוא רואה דמוניזציה של ה"דייר הסרבן": "מאז חקיקת חוק פינוי-בינוי בישראל בשנת 2006 נפוץ השימוש במונח דייר 'סרבן', או 'סחטן' בשיח ההתחדשות העירונית בישראל, בדיוני הכנסת ובחקיקה. כאמור, המונח "דייר סרבן', בתרגומו הקלוקל של המונח מהשיח הכלכלי באנגלית, מתייחס למודל תיאורטי של כשל שוק מסויים בעסקאות ריכוז בעלויות בהן נדרשת הסכמת כל הבעלים. לעומת זאת, השימוש במונח זה בתחום ההתחדשות העירונית בישראל רחב הרבה יותר, ולעיתים נעשה כתיוג שלילי המכליל את כל בעלי הדירות שאינם מעוניינים בתוכנית פינוי-בינוי שהוצעה להם ע"י היזם, גם אם טעמיהם, מניעיהם ומטרותיהם שונים, וגם אם הם אינם בעמדת המיקוח הייחודית המאפיינת את ה'דייר הסרבן'".

תומר רוזנר, היועץ המשפטי של ועדת הפנים והסביבה בכנסת, שדיבר בישיבה האחרונה של הוועדה השבוע, היה נחרץ ביותר ביחס לתיקון הדייר הסרבן: "מטרת התיקונים המוצעים בהצעת החוק הממשלתית להחליש בעלי דירות. הממשלה מתייחסת לדיירים כאל חסם. בעלי הדירות מתחילים מעמדת נחיתות מסיבות רבות - קושי להתארגן, פערי מידע. זה מצב נחיתות מובנה. אין להם מעמד שווה ליזמים. הפחתת הרוב הנדרש מ-80% של הדיירים לשני שליש משמעה פגיעה בכלי כמעט יחיד שיש לבעלי הדירות. אין בידי בעלי דירות אלא הסכמתם. גם דיירים שמסכימים הם בעמדת נחיתות כי יש פערי כוח, פערי מידע, פערים של יכולת כלכלית".

עוד כתבות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%