השרות תמר זנדברג וקארין אלהרר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
לאחר שמשרדי הממשלה לא הצליחו להגיע להסכמות בנוגע לאישור חוק אקלים לפני ועידת האו"ם בה יציג ראש הממשלה נפתלי בנט בסוף החודש, ביום ראשון תעלה בישיבת הממשלה להצבעה חבילת צעדים בנושא ההתמודדות עם משבר האקלים, בתחומי האנרגיה, התשתיות, התחבורה והטכנולוגיה. הצעות המחליטים מובאות לאישור הממשלה ימים בודדים לפני פרסום דוח חמור של מבקר המדינה, באשר להתמודדות משרדי הממשלה עם משבר האקלים לאורך השנים האחרונות.
התוכניות שיאושרו ביום א׳, כוללות תקצוב בפועל לתוכניות שהממשלה כבר הכריזה עליהן בעבר. בסדר היום של ישיבת הממשלה, יובאו להצבעה החלטות לאישור ועדכון לתוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה, קידום תחבורה נקייה ודלת פחמן, האצת תשתיות במסגרת המאבק בשינויי האקלים, ועידוד חדשנות טכנולוגית למאבק בשינויי האקלים. כלל ההצעות, טעונות אישור במסגרת תקציב המדינה, לאחר אישורן בממשלה. לפי גורמים בממשלה, ראש הממשלה, נפתלי בנט, מבקש להוביל תחת משרדו את התוכניות הנוגעות לטכנולוגיה והייטק, בשל קרבתו האישית לנושא החדשנות. פרטי התוכניות השונות טרם פורסמו, אך לפי ההערכות הצעת המחליטים בנושא החדשנות תכלול מיסוד של כנס ראש הממשלה לחדשנות באנרגיה וטכנולוגיות אקלים והענקת פרס ראש הממשלה בתחום.
חבילת האקלים בה תדון הממשלה ביום א' לקראת ועידת האקלים של האו"ם בגלאזגו, תוצג על ידי השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ושרת האנרגיה, קארין אלהרר. מטרת התוכנית היא לקדם צעדים אופרטיביים ותקציבים שיאפשרו לממשלה לעמוד ביעדים הלאומיים שהציבה בתחום המאבק במשבר האקלים. התוכנית עצמה אף תוגש לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, באירוע שיתקיים לקראת ועידת האקלים בביתו ביום ב'. יחד עם זאת, הדרך ליישום עודנה ארוכה, שכן למרות המסגרת התקציבית, סעיפים רבים מטילים בפועל אחריות על שרת האנרגיה לגיבוש תוכניות מפורטות.
השקעות בגובה של כ-725 מיליון שקל
הממשלה תצביע על תוכנית משמעותית בתחום האנרגיה, לאחר שנים ארוכות שבהן לא תוקצבה התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה, בשל היעדר תקציב. זאת, כאשר תוכנית בתחום שפורסמה בשנת 2020, לא יצאה אל הפועל. כעת, מציגה הממשלה תוכנית משודרגת. הממשלה טרם אישרה את כלל התוכניות והן מצויות בשלבי ניסוח והידוק אחרונים, אך לגלובס נודע שהתוכנית תכלול השקעות בגובה של כ-725 מיליון שקל, כאשר סכום נוסף יוקצה באופן נפרד להתייעלות באנרגיה ובנייה ירוקה בחברה הערבית (לפי ההערכות, כ-100 מיליון שקל).
התוכנית, שמתוקצבת ומיועדת למימוש בשנים 2022-2026 וגובשה בשיתוף משרד האוצר, תתמוך באופן הוליסטי בתחומים הנדרשים למעבר לכלכלה דלת פחמן, ותשים דגש על הסקטור התעשייתי. בין היתר, תעסוק התוכנית בהתייעלות אנרגטית - תחום שבו עד היום ישראל כשלה לעמוד ביעדיה, ובמעבר לאנרגיות מתחדשות, בצל האתגר הגדול, כאשר כיום רק 6% מהחשמל בישראל מיוצרים באמצעים נקיים. התוכנית החדשה תתמוך בין היתר בתהליכים של חשמול בסקטור התעשייתי והסטת ביקושים בסקטור החשמל.
בנוסף, יוקצה תקציב של 60 מיליון שקל לעמדות טעינה לרכב חשמלי, ויושקעו תקציבים בהתקנת פאנלים סולריים בכבישים מהירים. עוד, תשקיע הממשלה לפי הצפי כ-35 מיליון שקל בחדשנות באנרגיה, תקבע לראשונה יעדים למשק בנושא עצימות אנרגיה, ותקבע יעד ביניים להתייעלות באנרגיה לשנת 2025.
הממשלה תתמוך לראשונה באנרגיה מתחדשת
במסגרת התוכנית תפעל הממשלה בשיתוף הרשויות המקומיות, הניצבות בחזית ההתמודדות עם משבר האקלים ונזקיו. בין היתר, תתמוך הממשלה בכ-120 מיליון שקל בהתקנת פאנלים סולריים ברשויות המקומיות, ואף תערוך מיפוי של כלל הגגות בארץ, לשם קידום אנרגיה מתחדשת בשטחים המבונים, על פני השטחים הפתוחים. לראשונה, תתמוך הממשלה לא רק בהתייעלות אנרגטית, אלא באנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה ברשויות.
בישראל, כיום, ישנם כ-80 אוטובוסים חשמליים בלבד. במסגרת התוכנית, מתכננת הממשלה להשקיע במעבר לתחבורה נקייה - בין היתר באמצעות התחייבויות משמעותיות יותר להרחבת ציים של אוטובוסים חשמליים והקמת עמדות טעינה לאוטובוסים, נושא שהיום מהווה חסם לפריסתם באופן רחב יותר בארץ. מחוץ להחלטות הממשלה הנוכחיות בתחום התחבורה, נותר פרק מחליטים שמטרתו הייתה להפעיל את המנגנון הקיים באיחוד האירופי בנוגע לרכבים מזהמים והארכת המס על רכב חשמלי, אך לבסוף ההצעות האלו נותרו מחוץ לתוכניות.
התוכניות השונות מובאות לאישור הממשלה לאחר שבשבוע שעבר הפסיק המשרד להגנת הסביבה לקדם את חוק האקלים, בשל התנגדויות משרדי האנרגיה והאוצר לסעיפים מהותיים בו, ובהם קביעת יעדים להפחתת פליטות גזי החממה. זאת, כאשר המשרדים המתנגדים דורשים גמישות בקביעת היעדים, ועיסוק בנושא במסגרת החלטות ממשלה בלבד. ב-31 בחודש, ימריא ראש הממשלה, נפתלי בנט, לוועידת האקלים של האו"ם בגלאזגו, סקוטלנד. בנט יציג בפני העולם את התחייבויותיה של ישראל בתחום הפחתת הפליטות, כאשר כיום ההתחייבויות הקיימות של ישראל בתחום ביחס למדינות המפותחות ואף חלק מהמתפתחות, הן שמרניות. בניגוד למדינות אחרות, בין היתר, ישראל איננה שואפת לאיפוס נטו של הפליטות בשנת 2050.