צעיר משקיף על העיר אום אל פאחם. כ-40% מבין בני 24-18 בחברה הערבית חסרי מסגרת / צילום: Associated Press, Oded Balilty
אחת מהבעיות הקשות והבוערות בחברה הערבית, המשפיעה מאוד גם על התגברות הפשע והאלימות, היא האבטלה בקרב הצעירים בגילאי 24-18, קבוצה המכונה "חסרי המעש". ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית חסאן טואפרה ציין בראיון שהעניק לגלובס במרץ האחרון כי לבעיה הזו יוקדשו משאבים רבים ופתרונות מסוגים שונים, לרבות מה שכונה "שנת מעבר" לאחר התיכון שבמסגרתה יקבלו כלים והכשרות לשוק העבודה ולחיים בכלל. כעת לגלובס נודע כי במסגרת תוכנית החומש, שתובא לאישור ככל הנראה היום (א'), יוקצו 200 מליון שקל לטיפול בצעירים המובטלים מהחברה הערבית.
המשרד לשוויון חברתי משיק במסגרת התקציבית הזו שורה של פרויקטים שיסייעו בהשתלבותם של הצעירים בכלכלה, באקדמיה, בתעסוקה ובהעלאת המעורבות האזרחית בקרב צעירים וצעירות בחברה הערבית.
בשבוע שעבר קיבלה ואישרה השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, את תוכניות העבודה של המשרד עבור צעירי החברה הערבית, במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית לשנים 2022-2026.
100 מיליון שקל יושקעו ב"שנת מעבר"
כ-40% מבין הצעירים הערבים בגילאי 24-18 מוגדרים כ"חסרי מעש". על מנת לצמצם את התופעה הזו, המשרד לשוויון חברתי, בשיתוף משרד הרווחה והשירותים החברתיים, זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, שירות התעסוקה הישראלי ומשרד החינוך, יפעיל תוכניות ייעודיות, בראשן תוכנית הדגל "שנת מעבר" לבני 18-22, שמטרתה הקניית כלים וכישורים לתעסוקה ולאקדמיה, הגברת תחושת השייכות, פיתוח יכולות המנהיגות והכנה לחיים הבוגרים של צעירי החברה הערבית. עלות "שנת מעבר" תעמוד על כ-100 מיליון שקל.
בנוסף, יפעילו זרוע העבודה ורשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי תוכניות ייעודיות להשלמת פערים לאחר התיכון על בסיס התשתיות הקיימות ברשויות, באמצעות מרכזי "ריאן" לקידום התעסוקה בחברה הערבית ומרכזי הצעירים. התוכניות יכללו את שיפור המיומנויות הרכות, השלמת השכלה לתעודת בגרות, הכשרה מקצועית ולימודי הנדסאות, חיזוק השפה העברית והשפה האנגלית, לימודי פסיכומטרי, שיפור האוריינות הדיגיטלית והפיננסית ועוד.
כמו כן, רשות הצעירים תרחיב את התוכנית לקידום מעורבות חברתית של צעירים למען הקהילה ביישובים הערביים, על ידי הקמת מרכזי צעירים חדשים ביישובים בהם טרם הוקמו, בעלות של כ-100 מיליון שקל. הרשות תפתח תוכנית הכשרה ארצית למנהלי יחידות הצעירים, כשתפקידם יהיה תיאום בין כלל השותפים והתחומים הנוגעים לצעירים ברשות המקומית, לרבות מיצוי משאבים עבור צעירים ושיקוף צרכי הצעירים.
התוכניות כוללות גם הקמה של גוף מרכז, שיהיה אחראי על תכלול הסיוע וההכוון הלימודי והתעסוקתי לצעירים לאחר תיכון. הגוף החדש יעסוק בהפניה לגופי אבחון תעסוקתי וייעוץ בבחירת מסלול לימודים, קידום והנגשת תוכניות, יצירת חיבורים ומפגשים בין צעירים ודמויות לחיקוי, הכוונה תעסוקתית, איתור פעיל של צעירים בסיכון לחוסר מעש ומעקב אחר מצבם התעסוקתי-לימודי של צעירים בגילאי 22-18 ברשויות המקומיות. לצורך השגת יעדי תוכנית החומש החדשה בתחום הצעירים, תאסוף רשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי נתונים ותפרסם תמונת מצב תקופתית אודות צעירים בחברה הערבית, בדגש על אוכלוסיית הצעירים חסרי המעש, ותבצע מעקב, בקרה ודיווח על פעילות מרכזי הצעירים בישובים הערביים.
פער משמעותי לעומת החברה היהודית
בישראל חיים כ-2.4 מיליון צעירים בגילאי 34-18, מתוכם כחצי מיליון מהחברה הערבית. רוב הצעירים הערבים חיים בפריפריה גיאוגרפית וחברתית, המתאפיינת ביישובים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית וריחוק פיזי ותרבותי ממרכזי עבודה. שיעור הזכאות לבגרות בקרב צעירים מהחברה הערבית בגילאי 18-34 הינו כ-64% לעומת 79% בחברה היהודית ושיעור העמידה של צעירים ערבים בגילאי 18-34 בדרישות הסף של האוניברסיטאות הינו 49% לעומת 68% אצל צעירים יהודים. בקרב הנשים, 36% בלבד מהצעירות הערביות בגילאי 35-18 משתלבות בתעסוקה לעומת 80% מהצעירות בחברה היהודית.
בעוד מרבית הצעירים בחברה היהודית ממשיכים לאחר התיכון למסגרת שירות צבאי, לאומי או למסגרות המשך אחרות שיש בהן כדי לסייע בפיתוח תמונת עתיד ואוריינטציה תעסוקתית, מידת ההשתתפות של צעירים מהחברה הערבית במסגרות אלה או במסגרות מעבר אחרות נמוכה מאוד ביחס לחלקם באוכלוסייה: 1.5% משתתפים בשנת י"ג, 10% משתלבים בשירות לאומי, 4% מבצעים שירות צבאי, 0.7% משתתפים במכינה קדם צבאית ו-14% משתתפים בלימודים גבוהים. השילוב בין היעדר מסגרת מכוונת לאחר גיל 18, לבין רמת החינוך הנמוכה והאתגרים הכלכליים, מביא לכך ששיעור גבוה מבין הצעירים הערבים אינם משתלבים במסלולי לימודים או תעסוקה מסודרת לאחר התיכון. וכאמור כ-40% מבין הצעירים הערבים בגילאי 18-24 מוגדרים כ"חסרי מעש".
השרה לשוויון חברתי מירב כהן מסרה כי צמצום הפערים הנדרש בין החברה היהודית והערבית מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בצעירים ערביים, המהווים חלק משמעותי מדור העתיד של החברה הישראלית. לדבריה, "זהו אינטרס לאומי וההשקעה הנדרשת בעתידם האקדמי, התעסוקתי והכלכלי של אותם צעירים היא בבחינת צו השעה. צמצום אותם פערים יוביל בהכרח לצמצום העוני והפשיעה בחברה הערבית וייתן לכלל החברה הישראלית והמשק הישראלי, תנופה משמעותית".
מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי, יעל מבורך: "לצד תוכניות ייעודיות בתחומים כמו תעסוקה, רווחה וחינוך, בתוכנית החומש החדשה לחברה הערבית בחרנו לשים דגש על קידום אוכלוסיית הצעירים, מתוך הבנה שצמצום פערים בתחילת הדרך, משמעותו בהכרח צמצום הפערים לאורך תקופת החיים כולה. הנתונים כולם מראים שתופעת חוסר המעש בקרב צעירים היא נרחבת ושהדרך לשילוב מלא עוד ארוכה, ולכן אנחנו במשרד לשוויון חברתי נשקיע מאמצים ואת המשאבים הדרושים להצעיד את צעירי החברה הערבית קדימה".