גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה יקר פה? ממשלות ישראל לא טרחו לבדוק

ממחקר שנערך ע"י מכון שורש נחשף כי הנתונים שעומדים מאחורי המושג "יוקר המחיה" בישראל שונים לחלוטין מהנתונים שעליהם מתבסס משרד האוצר ● התוצאה: ניסיונות כושלים של הממשלה להפחית את יוקר המחיה במקומות הלא נכונים

סופרמרקט. עיוות בנתונים על מחירי המזון יכול להביא למדיניות לא חכמה / צילום: תמר מצפי
סופרמרקט. עיוות בנתונים על מחירי המזון יכול להביא למדיניות לא חכמה / צילום: תמר מצפי

בעשור האחרון נדמה כי צמד המילים "יוקר המחיה" הוא השני הנפוץ ביותר בשיח הציבורי או בדיוני ועדות הכנסת (הראשון הוא: OECD). אולם למרות עשור של שיח ציבורי על יוקר המחיה, נדמה כי משרדי הממשלה, בטרם הפנו אצבע מאשימה לתעשייה, ליזמים ולבעלי העסקים, לא טרחו כלל לבדוק מה הפערים האמיתיים בין ישראל לעולם המערבי, ובאילו ענפים.

מחקרם של פרופ' דן בן דוד ואיל קמחי ממכון שורש ("המחירים גבוהים בישראל? היזהרו מהשוואות בינלאומיות") הציף באופן חד את הבעייתיות בנתונים בהם מוזנים מקבלי ההחלטות ואת חוסר ההתאמה בין אינפלציה נמוכה מאוד בישראל לבין הגדלת הפער לכאורה ביוקר המחיה בין ישראל ל-OECD.

כך לדוגמה, השימוש בניתוח שגוי הוביל את מבקר המדינה לקבוע כי "...מאז המחאה החברתית ב-2011 וכניסתו של חוק המזון ב-20,15 הפערים בכוח הקנייה של מוצרי המזון בישראל לא הצטמצמו במספר קטגוריות אלא אף גדלו לעומת מדינות ה-OECD"; זאת למרות שמבדיקת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנים האחרונות, בתגובה למחאה החברתית, מחירי המזון לצרכן ב-OECD התייקרו בשיעור גבוה יותר לעומת המחירים בישראל.

רוב הפער במסקנות נובע מכך שגם דוח מבקר המדינה הסתמך באופן שגוי על מדד ה-PPP הבעייתי (פרויקט של ה-OECD להשוואת שווי כוח הקנייה). על קצה המזלג, מעבר לכך שמדד זה לא מודד את אותם המוצרים בכל מדינה, הגורם המשפיע ביותר על השינוי במדד הוא התמורות החדות בשער החליפין, ולא רמת המחירים עצמה.

על-פי המדד, בו משתמשים משרדי הממשלה, פער המחירים בין ישראל ל-OECD גדל בעשרות אחוזים בעשור האחרון, זאת למרות אינפלציה כמעט אפסית ועלייה משמעותית בשכר הממוצע. יותר מכך, על-פי המתודולוגיה השגויה, בשנת 2011 רמת המחירים הייתה לכאורה שווה לרמה ב-OECD, בשיא המחאה החברתית בישראל.

מבדיקה שעשינו מול ה-OECD ציינו כלכלני הארגון כי יש בעיה במדד, וכי יש קושי לנטרל לאורך זמן תנודות חדות בשער החליפין. גם בפרסום של בנק ישראל עוד בשנת 2012 צוין כי נתונים אלה אינם נקיים מחולשות, שכן לצורך בניית מדדי המחירים יש להתגבר על בעיות שונות, כמו למשל השוואת מחירים של סלי צריכה שונים (שהרי סלי הצריכה אינם זהים בין מדינות) או השוואת מוצרים באיכות שונה. חולשות אלה עלולות ליצור הטיה במדדים, במיוחד עם סלי הצריכה שונים באופן חריג בין מדינות.

גם בלמ"ס ציינו כי "אי-אפשר להשתמש בנתונים של השוואת כוח קנייה בינלאומי כדי לעשות ניתוחים ענפיים, למשל במזון, ולא ניתן להשתמש בהם בשום אופן לניתוח של השוואת יוקר המחיה במשקי בית במדינות שונות"

תגובת משרד האוצר לדרך החישוב הייתה כי "מדד ה-PPP הוא מדד מקובל להשוואות מחירים בין מדינות", וכי "המדד מצביע על פער מחירים משמעותי בין ישראל למדינות ה-OECD והאיחוד האירופי בתחום מוצרי מזון". תגובה זו מתעלמת מהקשיים המהותיים שהציפו בן דוד וקמחי, והיו מוכרים עוד קודם.

על-פי בן דוד וקמחי, מחירי המזון גבוהים ב 15% מהמחירים במדינות ה-OECD, ולא ב"עשרות אחוזים". העובדה שבישראל יש מע"מ גבוה בהרבה על מחירי מזון (17% בישראל, לעומת כ-9% ב-OECD ובאיחוד האירופי) מצמצמת את הפער אף יותר, וכך גם גורמים חיצוניים נוספים, כמו אי-היכולת לייצר בשבת, כשרות, מחיר המטרה של החלב ועוד.

כל זה לא על-מנת להגיד שאין בעיה במחירי שירותים או מוצרים מסוימים או שאין לקדם רפורמות שיקדמו תחרות, יבטלו תכנון מרכזי או ירחיבו את היצע הדיור. אולם הנתונים שמשרדי הממשלה בוחרים להציג לנבחרים ולפרסם בתקשורת משפיעים על המדיניות הננקטת על-ידי הממשלה ומקודמת בכנסת, ועיוות בנתונים יכול להביא למדיניות לא חכמה או לתיעדוף לא נכון של כלי מדיניות.

על משרדי המטה הממשלתיים, המנסים בימים אלה (ובצדק) להקים רשות רגולציה שתתרום לאימוץ רגולציה ומדיניות חכמה, לאמץ כללים אלה גם על עצמם.

הכותב הוא מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים

עוד כתבות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל