נשים הודיות סוחבות סלי פחם אל מחוץ למכרה בג'הרקאנד במזרח הודו, 2018 / צילום: Associated Press, Kevin Frayer
ספק אם יש הסכמה לבבית יותר בין מתקני האקלים מזו הנוגעת לפחם: לחדול לכרות אותו, לחדול להשתמש בו. בהקדם האפשרי.
ערב ועידת גלזגו על הצלת כדור הארץ, הפחם מסרב לפנות את מקומו. שתי צרכניות הפחם הגדולות ביותר עלי אדמות, סין והודו, זקוקות ליותר פחם, לא לפחות. מחסור דרמטי בפחם מאיים עכשיו על שלומה הכלכלי של סין, ומשפיע על קווי ייצור רב־לאומיים. אוסטרליה, יצרנית הפחם הגדולה ביותר, מתכננת עשרות מכרות פחם חדשים.
הבי.בי.סי גילה בשבוע שעבר, שארצות המפיקות פחם וצורכות אותו ניסו להתערב בתוכנו של דוח מדעי חשוב, המוגש לאו"ם אחת לשש או שבע שנים. הדלפה מסיבית לשירות השידור הבריטי מראה, כי ממשלות, חברות וגופים מעוניינים אחרים הגישו יותר מ-32 אלף השגות על הדוח.
המשיגים אומרים, שאין מקום לחיפזון בהפחתת השימוש בדלק מאובנים. איש ממשלה אוסטרלי בכיר כתב למחברי הדוח, שאין צורך לסגור תחנות כוח פחמיות, אף כי סגירתן היא חלק מתכנית הפעולה של 26 הארצות העומדות להשתתף בוועידת גלזגו.
"חשמל בחינם"
מדען בכיר ב׳מכון המרכזי לחקר מכרות ודלק׳ של הודו מזהיר, כי פחם יוסיף להיות האמצעי העיקרי בייצור חשמל עוד עשרות שנים לרגל "האתגרים העצומים" הכרוכים באספקת חשמל זול.
הודו היא לא רק הצרכנית השנייה בגודלה בעולם של פחם, אלא היא גם נוהגת לסבסד חשמל, או אפילו להעניק אותו חינם לחלק מאוכלוסייתה, בייחוד למיליוני חקלאים. הבטחות לחלק "חשמל בחינם" הן חלק מן הרפרטואר הפוליטי בהודו ערב בחירות. מאחר שחלקים של הודו הם תמיד "ערב בחירות", חשמל בחינם הוא תמיד נושא־דיבור. חלוקתו תלויה בזילות ייצורו, ואין זול מפחם, שהודו מפיקה 70% ממנו (730 מיליון טון מטרי).
הערכה אקדמית מעמידה על 40% את מספרם של מחוזות הודו התלויים בפחם. כמעט חצי מיליון הודים מועסקים בתעשיית הפחם. עוד חצי מיליון תלויים בקצבות־פרישה מן התעשייה הזו. מחקר אחד, שהתפרסם בשנה שעברה, הראה כי הודו תצטרך להגדיל פי 30 את תפוקת הכוח הסולארי שלה, כדי להיפטר מפחם. הודו אינה חסרה שמש, אבל קשה להעלות על הדעת ממשלה הודית שתרצה, או תוכל, להתמודד עם התלות בפחם בעתיד הנראה לעין.
מכבים את פנסי הרחוב
סין היא עניין אחר. היא סובלת עכשיו ממחסור חמור בפחם בין השאר מפני שניסתה לעמוד בהתחייבויותיה להסכמי האקלים. הממשלה המרכזית קבעה תקרה של צריכת חשמל לכל אחד מחבלי סין. 20 מהם לא עמדו בתקרה, בייחוד באזורי החוף. הממשלה השעתה אפוא את פעילותם של שורת מכרות, והוסיפה לסגור מכרות קטנים על פי תכנית קיימת. פחם מספק 60% מצורכי החשמל של סין.
פרופ׳ פיליפ אנדרוס ספיד, מומחה אנרגיה בעל מוניטין באוניברסיטה הלאומית של סינגפור, כותב באתר הרשת שלו (andrewsspeed.com), כי המחסור בפחם הסתמן עוד באפריל, כאשר כלכלת סין התחילה התאוששות מהירה ממשבר הקורונה.
את המחסור החמירה החלטה פוליטית: החרם שסין הטילה על פחם מאוסטרליה בגלל דרישתה של זו האחרונה שייחקר תפקידה של סין בהתפרצות המגיפה. עד אז סין ייבאה 8% של הפחם שלה מאוסטרליה. את החסר היא קיוותה למלא ביבוא ממקורות אחרים, אבל בשמונת החודשים הראשונים של השנה היבוא הסיני פחת ב־10%.
בתקופה הזו עלה הביקוש לחשמל בסין ב־13.8%. מחירי הפחם בשוק הסיני הוכפלו. עד סוף ספטמבר, כמות החשמל המופק על ידי פחם פחתה ב־20%.
התגובה, לפי פרופ׳ אנדרוס ספיד, שיקפה מידה של פאניקה. לא רק שלום כלכלתה של סין מוטל על כפות המאזניים, אלא גם שלום תושביה, בהתקרב החורף. בדצמבר שעבר, כאשר התרוקן מלאי הפחם של ערים אחדות, השלטונות הגבילו את פעולתם של בתי חרושת, אסרו על שימוש במעליות, וכיבו פנסי רחוב.
חברה סינית האוספת דאטה על פחם מעריכה, כי בחבליה הגדולים ביותר של סין יש מלאי פחם לשבועיים ופחות, "קטן בהרבה ממה שדרוש". בכמה מהם כבר ננקטו צעדי צנע, כולל הפסקת פעולתם של רמזורים.
המשטר וכוחות השוק
הממשלה הודיעה תחילה, שהיא תעניק לכוחות השוק את ההזדמנות ליישב את המשבר: המחירים יורשו לעלות, כדי להפחית את הביקוש. זו הייתה הודאה יוצאת דופן של משטר הנחוש לפקח על הכול, כולל מחירים.
הנכונות לסמוך על כוחות השוק לא האריכה ימים. לפי דיווח ב׳וול סטריט ג׳רנל׳ בסוף השבוע שעבר, מנהלי תחנות הכוח והמכרות זומנו לפגישה סגורה בבייג׳ינג (הם נצטוו להשאיר את הסלולרים שלהם בכניסה), ננזפו, ושמעו כי עליהם "לעשות כל מה שלאל ידם" כדי לחזור ולהוריד את מחירי הפחם. במידת הצורך, הממשלה תגביל רווחים. היא הורתה למכרות הפחם לעבוד במלוא התפוקה, גם בימי שבתון וחג.
ליתר ביטחון היא גם איימה על כל הנוגעים בדבר, שהיא תדכא ללא רחם "כל פעילות לא חוקית, כמו הפצת מידע כוזב, תיאום מחירים ואגירה". הנה כי כן, המשטר הקומוניסטי הואיל להזכיר לנו שנטיותיו הטבעיות אינן משתנות. בשנים האחרונות העולם החיצון היה עסוק בהתפעלות מיעילותה של סין. בשבועות האחרונים הרושם הזה קצת הופג, הן בגלל הפחם והן בגלל הטלטלה העצומה בשוק הנדל"ן.
דנדי אוהב הפחם
הפחם מוסיף להיות בבת עינה של הממשלה השמרנית באוסטרליה. יצוא הפחם בשנה שעברה עמד על 40 מיליארד דולר (אמריקאיים), אבל רק 10% מן הסכום הזה הגיעו במישרים לאוסטרליה. השאר שולשל לכיסיהן של ענקי המכרות. הסכום שהגיע שקול כנגד אחוז אחד בלבד של ההכנסה הלאומית.
אף על פי כן, ממשלת אוסטרליה מוסיפה להעניק הקלות מס מפליגות לחברות של אנרגיה מתיישנת, ומוסיפה להשקיע ב"פחם נקי", על אף הספקות שהשיטה הזו מעוררת.
מדוע היא עושה את זה, בהתחשב בהסתייגות הציבורית הניכרת ממעשיה? הסבר אחד הוא של אינרציה. הימין האוסטרלי, המחזיק בשלטון זו השנה התשיעית, הוא ידיד הפחם. ראש הממשלה סקוט מוריסון, בהיותו שר האוצר, נשא גוש פחם גדול אל מליאת הפרלמנט. הקשר בין תעשיית הפחם למפלגת הפוליטיות הוא רב שנים.
ואף כי רוב האוסטרלים היו יכולים להסתדר גם בלי פחם, הם אינם נוטים להצביע על יסוד עמדתם כלפיו. מה שלא כן הבוחרים באזורי הפחם, בעיקר במדינת קווינסלנד. הפרשי הניצחון הקטנים בבחירות באוסטרליה מעניקים משקל כבד במיוחד למצביעים האלה.
ראש הממשלה מוריסון נגרר בעל כורחו לגלזגו. ארצו היא לפי שעה הדמוקרטיה המערבית הבולטת היחידה הכופרת בהגיון ההתקדמות לתקנת האקלים.
אמנים אוסטרליים יצירתיים עשו בשבוע שעבר מיצג על לוחות הניאון הדיגיטליים בכיכר טיימס בניו יורק. הם הציגו את מוריסון כ"דאנדי אוהב הפחם", משחק מלים באנגלית על הסרט הקלאסי "קרוקודיל דנדי". הם מתכננים כרזות משפילות דומות על לוחות המודעות של גלזגו בסוף השבוע.
מוריסון לפחות לא יצטרך לחשוש מפני פגישה עם נשיא סין בגלזגו. שי ג׳ינפינג החליט להישאר בבית, אולי מפני שהלהיטות המחודשת לפחם אינה כרטיס ביקור מוצלח.
________________
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny