שני כלפון, הבעלים של גן החוף / צילום: תמונה פרטית
שני כלפון מחזיקה תואר ראשון בחינוך מיוחד ממכללת לוינסקי ועברה הסמכה להדרכות הורים לגיל הרך, הדרכות לבני נוער, קשב וריכוז ייעוץ גמילה מחיתולים ועוד. "את הגן פתחתי לפני כ-8 שנים, לאחר שנים בהן עבדתי עם גילאים בוגרים בחינוך המיוחד הבחנתי שבשכונה אליה עברתי יש צורך למסגרות של גילאי לידה עד 3 והחלטתי לפתוח גן פרטי".
כלפון מספרת כי הגן התחיל עם תפוסה של 12 פעוטות בבית הפרטי: "הילדים שלי היו קטנים ובעלי לא כ"כ אהב את הטיילת של הורים זרים בבית שלנו. באופן כללי ברגע שאתה פותח גן בתוך הבית שלך הוא כבר לא ממש שלך. תמיד יש טיילת של הורים. אבל בעלי ראה כמה זה ממלא אותי וכמה אני אוהבת את זה ושהאווירה טובה והתרגל לזה", במשך הזמן הגן גדל ועברתי למבנה חיצוני, לצורך כך נאלצתי לקחת הלוואה של 250 אלף שקל על מנת להתאים את המבנה לגן", מספרת כלפון ומסבירה "לוקח זמן עד שמחזירים את הכסף ומתחילים לראות הכנסות, במקרה שלי אחרי בערך 4 שנים כשראינו שאנחנו לא מצליחים להחזיר את ההלוואה, נאלצנו למכור את הגן - נשארתי בגן כשכירה וניהלתי את הגן ורק לאחר שנתיים רכשתי את הגן בחזרה ב-1.3.2019 - שנייה לפני הסגר הראשון - מכרתי את הגן ב-400 אלף שקל ואחרי שנתיים קניתי אותו שוב ב-300 אלף שקל, כמובן שלקחתי הלוואה נוספת כדי לרכוש את הגן בחזרה". הקנייה מחדש של הגן, רגע לפני הקורונה, הובילה לכך שלא קיבלה מענקים מהמדינה לאורך התקופה.
הרגולציה הגוברת על גני ילדים פרטיים היא מעמסה ומכבידה ומובילה למצב שקשה מאוד להתפרנס מעסק כזה, "ואני בכלל לא מדברת על תקופת קורונה או במצב של לחימה שאתה צריך להחזיר כספים להורים, ועדיין לשלם משכורות, הוצאות שוטפות ועוד".
בשבוע שעבר, ועדת החינוך של הכנסת ביטלה את הצורך בקבלת שימוש חורג למעונות יום פרטיים במבנה מגורים המכילים עד 36 ילדים. "הפטור הזה הוא נקודת התחלה, אבל ממש לא יוביל להורדת מחירי הפעוטות או להקלה משמעותית בנטל הכלכלי והבירוקרטי. הגן שלי לדוגמה, לא נכנס בגדר הפטור ואני אהיה חייבת להוציא היתר שימוש חורג. מדובר בהוצאות של מאות אלפי שקלים ואפילו לא הוצאה חד פעמית, אלא יש צורך בחידוש ההיתר אחת לכמה שנים. אנשים חייבים להבין שבעלות על גן לא הופכת אותנו למיליונרים או לעשירים, במקרה הטוב אנחנו מצליחים להוציא משכורת נורמלית".
"לרגולציה הזו של היתר שימוש חורג, חוק הפיקוח שדורש התאמות רבות של מטבחים, בטיחות ועוד, תוסיפו את חוק המצלמות ובעלי הגנים הפרטיים קורסים תחת הנטל בעוד מעונות הסמל (ויצ"ו ונעמ"ת) נהנים ממבנים שהמדינה מקצה להם, מסבסוד ותקצוב על ידי המדינה ומשרד החינוך, לרבות הדרכות ממומנות - את כל העלויות האלה בעלי מעונות היום הפרטיים משלמים מכיסם ועדיין הציבור מתייחס אלינו כאל סוג של עבריינים מראש", היא אומרת. "הבחירה שלנו צריכה להיות מול איזו רשות אנו רוצים להיתפס כעבריינים. עד שלא תהיה התאמת התנאים שלנו למעונות הסמל, לכל הפחות הנחות במסים, ארנונה, מע"מ וכו' ושורה של הקלות רגולטוריות, אנחנו נראה גנים נסגרים. לא תהיה על כך התראה מראש - פשוט נסגור. אין יכולת אפילו למכור את העסק כי כשהרגולציה לא ברורה וכל יום משתנה זה כמו למכור חתול בשק".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il