גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אושרה ייצוגית נגד “פלוס 500”: עצרה מסחר כדי למנוע מעצמה הפסדים בשל הברקזיט

החברה הישראלית, הנסחרת בלונדון, מפעילה זירת סוחר מקוונת במכשירים פיננסיים ● התובע טען כי רכש אופציות על מדד ה–DAX מתוך אמונה שהברקזיט יאושר, אך לא היה יכול לבצע מכירה ביום פרסום התוצאות ● ביהמ"ש: נראה כי הפסקת המסחר לא נועדה רק לצורך הגנה על משקיעים

פלוס 500. נטען כי עצרה את המסחר כדי למנוע הפסדים / אילוסטרציה: Shutterstock
פלוס 500. נטען כי עצרה את המסחר כדי למנוע הפסדים / אילוסטרציה: Shutterstock

בית המשפט הכלכלי בתל אביב אישר לנהל תובענה ייצוגית נגד פלטפורמת המסחר המקוון בחוזי הפרשים "פלוס 500 ישראל", שהיא חברת בת של "פלוס 500" העולמית. החברה הישראלית ששוויה מוערך ב-1.4 מיליארד פאונד ונסחרת בבורסת לונדון, מפעילה ב-32 שפות זירת סוחר מקוונת למסחר במכשירים פיננסיים המבוססים על שערי מדדים, מטבעות וסחורות בבורסות שונות בעולם. זאת, לפי נתונים ומידע שהיא מקבלת מגופים חיצוניים בזמן אמת, כשהיא משמשת צד נגדי לעסקאות לקוחותיה.

אשר תורג’מן רכש ביוני 2016 אופציות על מדד ה-DAX בשווי 1,000 אירו מתוך אמונה כי בריטניה תאשר את הברקזיט, דבר שיגרום לנפילה של הבורסות באירופה. לאחר שהתרחיש התממש, הוא ביקש למכור את האופציות, אולם לא ניתן היה לבצע את המכירה.

במענה לפנייתו, השיבה פלוס 500 עוד באותו יום כי בעקבות המשאל בבריטניה, "הכלי ‘גרמניה 30’ וכל האופציות על כלי זה לא היה זמינים למסחר, מכיוון שהכלי חווה תנודתיות גבוהה מאוד בשוק, שיצרה מרווח גדול מהרגיל... וזה יצר סיכון גבוה לסוחרים. לפיכך, פלוס 500 נקטה את פעולות על-מנת להקטין את הסיכון הזה".

הגנה על הלקוחות?

תורג’מן הגיש, באמצעות עו"ד חנוך ארליך, שותף במשרד חדד-רוט-שנהר-הלפר, בקשה לאישור (ניהול) תובענה ייצוגית נגד החברה. בבקשה נטען כי המסחר הופסק למשך שעה וחצי רק עבור מי שהיה מעוניין למכור את האופציות. אולם במקביל, המסחר במכשיר פיננסי נגדי שירד ב-76.51% המשיך כסדרו, אף שגם הוא נסמך על אותו DAX. לטענת התובע, פלוס 500 לא חידשה את המסחר באופציות במשך כשעה וחצי, והדבר מהווה הפרה של סעיפים רבים בחוק ניירות ערך וחוקים רבים נוספים וכל מטרתה הייתה למנוע מעצמה הפסדים.

עו''ד ארליך. בא־כוח התובע הייצוגי / צילום: אופיר הראל

פלוס 500 טענה כי הפסקות המסחר הן מנגנון הגנה המופעל אוטומטית בזמן אמת בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש, וכי הדבר נועד בראש ובראשונה להגן על הלקוחות. עוד נטען כי המנגנונים פועלים באופן סימטרי הן על המכירה והן על הרכישה של מכשיר פיננסי וללא קשר להפסד או לרווח הגלום בזמן שבו מופעל מנגנון ההפסקה. פלוס 500 צירפה חוות-דעת מומחה של פרופ’ אבנר קלעי, מומחה למימון ומסחר בשוק ההון.

השופט מגן אלטוביה דחה את טענת החברה כי מדובר במנגנוני הגנה המופעלים אוטומטית. לדבריו, "אין בשימוש במילה אוטומטי להסיר אחריות זו כאילו הדבר נעשה בלא שליטת החברה". לדבריו, פלוס 500 "אחראית על תכנות התוכנה האוטומטית והיא המזינה את הפרמטרים להפסקות אלו. עליה להוכיח משעה שהתרחשה הפסקה, שזו נועדה לטובת לקוחותיה".

סימנים מוקדמים

עוד נקבע כי "לא ניתן לומר שהתנודתיות בשערי נכסי הבסיס (DAX) או באופציות, התרחשה ללא כל אזהרה או סימנים מקדימים. משכך, אפילו היה תנודתיות קיצונית בשער האופציות או נכס הבסיס, נראה כי החברה לא הייתה זכאית להפסיק את המסחר".

אם לא די בכך, אלטוביה הוסיף כי פלוס 500 מתעלמת מהעובדה שתיעד התובע, שלפיה לא ניתן היה לסחור באופציות (put) ולעומת זאת באותו הזמן היה מסחר ב-call, "למרות שמדובר במכשיר פיננסי שנסחר תוך שינוי שער של 76.51%-, דהיינו הפסד גדול של עשרות אחוזים ללקוחות שרכשו אותו קודם לפרסום תוצאות המשאל.

השופט מגן אלטוביה / צילום: זום 77

הפרת חוק ניירות ערך

לאור זאת כתב אלטוביה כי בניגוד לטענת פלוס 500 כאילו הפסקות המסחר ואי חידושו ננקטו רק לצורך הגנה על המשקיעים, "נראה כי ההחלטות על הפסקת המסחר לא היו סימטריות ועל פניו בשלב זה, נראה כי הן פעלו לטובת החברה", קבע. אלטוביה הוסיף כי "על פניו בשלב זה ולמרות הסברים שניסה מנכ"ל פלוס 500, יבגני שטוקמייסטר, לספק במסגרת חקירתו אודות אופן עבודת צוות ניהול הסיכונים, לא נראה שהייתה סיבה סבירה להבחנה בין המכשירים הפיננסיים שהתבססו על אותו נכס בסיס".

השופט אלטוביה ציין כי המומחה מטעם פלוס50, שטען כי הפסקת מסחר היא סימטרית, כלל לא בדק מה קרה בפועל בהפסקת המסחר באותו יום ביוני 2016, וכי חוות-הדעת לא נסמכה על נתוני החברה ואף לא ראה איך מפסיקי המסחר של החברה פועלים.

עוד כתב אלטוביה כי "נראה כי צוות ניהול הסיכונים המפסיק ו/או מחדש את המסחר בזירת הסוחר של החברה נגוע אף הוא בניגוד עניינים". בית המשפט הוסיף וקבע כי יש באמור כדי לקבוע שקיימת אפשרות סבירה שהפסקת המסחר בוצעה בניגוד להוראות חוק ניירות ערך ותוך הפרה של חוקים נוספים.

בסוף החלטתו כתב אלטוביה כי אמנם נדונה רק הפסקת המסחר באופציות מיום 24 ביוני 2016 ואין בפניו פרטים אודות הפסקות מסחר נוספות ונסיבותיהן, "עם זאת האירוע האמור שבו היא "נתפסה" מפסיקה ולא מפסיקה מסחר בעת ובעונה אחת מעורר חשש לכאורה בדבר התנהלות החברה ומנגנון הפסקת המסחר שלה האוטומטי והידני. משכך על החברה להציג למבקש בתוך 30 יום פרוט הפסקות המסחר שאירעו ב שבע השנים שקדמו להגשת הבקשה, משכן, היקף ופירוט העסקאות שנחסמו והסיבה להתרחשותן".

עו"ד חנוך ארליך, שותף במשרד חדד, רוט, שנהר, הלפר ושות׳ המייצג את התובע הייצוגי מסר בתגובה להחלטה כי "מדובר בפסיקה דרמטית, לאחר שהתובע הראה באופן ברור כיצד חברת פלוס500 עושה מניפולציה במסחר כדי למנוע מלקוחותיה להרוויח. במיוחד בנסיבות הספציפיות של המקרה, כיוון שהיום שלמחרת משאל העם על הברקזיט היה אחד הימים העמוסים ביותר בשוקי ההון בעולם, ופלוס500 עצרה את המסחר לשעה וחצי, בשעות הכי דרמטיות באותו היום, ועשתה זאת רק ביחס ללקוחות מרוויחים. לפסיקה משמעות מקומית ובינלאומית כיוון שפלוס500 היא קונגלומרט בינלאומי ענק עם סניפים בכל רחבי העולם שמהם מנוהל המסחר הוירטואלי באופן דומה (כפוף לרגולציות מקומיות). אנו מעריכים כי כעת בהתאם להחלטת בית המשפט נוכל לקבל את נתוני האמת הן לגבי האירוע מושא התביעה, והן לגבי אירועים קודמים ב-7 השנים האחרונות".

עוד כתבות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"