כלי נשק שהוחרמו מארגוני פשיעה מוצגים בהשקת תוכנית לאומית להתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ
הממשלה אישרה הערב (א') את התוכנית הלאומית הרב-שנתית לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, שתקציבה מגיע ל-2.5 מיליארד שקל. התוכנית שהוצגה לשרים כוללת בין השאר מה שכונה חיזוק שרשרת האכיפה, ובכלל זה תיקוני חקיקה שכבר הוחל בהם. בין השאר מדובר על החרפת הענישה על אחזקת נשק ועל עבירות אלימות שונות.
פרטי התוכנית שפורסמו בגלובס כוללים עוד מאבק בארגוני הפשיעה באמצעות אכיפה כלכלית ופלילית משולבות ביחד עם רשות המסים, רשות ההון וגורמי אכיפה כלכליים אחרים. בין השאר יתוגברו תחנות המשטרה בתקנים ובאמצעים מתוחכמים, ויושם דגש על מאבק כמתכלל בארגוני הפשע ולא בעבריינות יחידים.
היבט חשוב הוא הגברת המשילות ויכולת ההתמודדות של הרשויות המקומיות אל מול עבריינות - הן בנושאים אזרחיים והן בנושאים פליליים. בין השאר יהיה מעקב צמוד אחר מכרזים של הרשויות כדי לוודא שארגוני פשע לא משתלטים עליהם, כפי שקורה כעת.
היבט נוסף של התוכנית הוא טיפול ממוקד בצעירים ערבים שלאורך זמן אינם מצויים במסגרת קבועה של תעסוקה, לימודים או הכשרה מקצועית, מענים חינוכיים, רצף שיקומי וחיזוק חוסן קהילתי. הצד הזה ישולב בתוכנית שפרסמנו לראשונה היום בגלובס לטיפול ב"חסרי המעש" עשרות אלפי צעירים מובטלים ובעלי השכלה מינימלית בחברה הערבית.
"המדינה תעשה את שלה, אבל הרחוב הערבי חייב להירתם גם הוא"
בין מטרות התוכנית הלאומית: פירוק ארגוני פשיעה; הפחתת תופעות פשיעה ואלימות בחברה הערבית והפחתת האמצעים הכלכליים העומדים לרשות ארגוני הפשיעה; העלאת תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל בכלל, ושל תושבי הנגב, האזרחים והתושבים הערבים בפרט; הקטנה משמעותית של מספר כלי הנשק המוחזקים באופן בלתי חוקי בידי אזרחים בחברה הערבית; הגברת אמון הציבור הערבי במערכת אכיפת החוק; הגברת השיתוף והשותפות עם נציגים מהחברה הערבית, לרבות ראשי הרשויות המקומיות הערביות והערים המעורבות, ביישום התוכנית; העצמת החברה הערבית וחיזוק החוסן הקהילתי להתמודדות עם אלימות במרחב המקומי והוקעת תופעות אלימות ופשיעה.
התוכנית תחל למעשה רק ב-2022, אך במקביל מתחיל כעת מבצע חירום נגד האלימות והפשע בחברה הערבית, שמוביל סגן השר לביטחון הפנים, יואב סגלוביץ.
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר כי התוכנית היא לא משימה רק של הממשלה אלא יעד משותף של ממשלת ישראל עם הציבור הערבי. "המדינה תעשה את שלה, אבל הרחוב הערבי חייב להירתם גם הוא. זה לא יהיה קל, אבל אנחנו חייבים להצליח", אמר.
השר לביטחון הפנים עמר בר-לב אמר כי ברור שהאלימות והפשיעה ברחוב הערבי מהוות איום על מדינת ישראל. "משפחות הפשע בחברה הערבית אוחזות בגרון של המגזר הערבי. עיקר המטלה האופרטיבית תהיה מונחת לרגלי המשרד לביטחון הפנים, אך ההחלטה הזאת רותמת את הממשלה כולה להתגייס באמצעות מנגנונים רבים שנקים למטרה החשובה הזאת".
בר-לב הוסיף כי מדובר בתוכנית חומש, אבל אם הבלימה והצמצום לא יתחילו לקרות ב-2022, הם לא יקרו גם אחר-כך.
אושרה תוכנית החומש: "פתחם של ימים חשובים בענייני החברה הערבית"
בתוך כך, הממשלה אישרה את תוכנית החומש לחברה הערבית ואת התוכניות המקבילות לחברה הדרוזית והצ'רקסית ולחברה הבדואית, בהיקף כולל של 28 מיליארד שקל - הסכום שהובטח למנסור עבאס ולרע"מ תמורת כניסתם לקואליציה. מדובר בהכפלה של תקציבי תוכניות החומש הקודמות של המגזרים הללו. לחברה הערבית יוקדשו 23 מיליון שקל מתוך התוכנית, לחברה הבדואית בדרום 3 מיליון שקל, ולדרוזים ולצ'רקסים - 2 מיליון שקל.
את התוכנית, שהחלו בהכנתה בממשלה הקודמת בעת כהונת השרה גילה גמליאל (האחראית גם לתוכנית החומש הראשונה 922), השלימה הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי, ובראשה חסאן טואפרה, תחת השרה הנוכחית מירב כהן. במסגרתה נוספו תחומים שלא קבלו מענה בתוכנית 922, כמו לדוגמה: בריאות, רווחה וביטחון חברתי, מגזר שלישי וצעירים, חקלאות, פריסת סיבים אופטיים. כמו כן שופרו מנגנוני הבקרה, המדידה ותכנון ותקצוב; והוקמו צוותים מקצועיים ייעודיים בתחומים כגון תעסוקה, הכלה פיננסית, הייטק, רשויות מקומיות.
החלוקה למשרדים:
חינוך: 9.4 מיליארד שקל - כולל בניית אלפי כיתות, הכשרות מורים, אוריינות דיגיטלית, חיזוק לימודי שפה, הכוונה למקצועות טכנולוגיים מגיל צעיר ועוד.
תחבורה: 3 מיליארד שקל - בעיקר לשדרוג הכבישים, המדרכות והתחבורה הציבוריים ביישובים הערבים.
דיור: 2.8 מיליארד שקל - שרובם יוקדשו לפריצת חסמים בתכנון, אישור תב"ע ותשתיות דיור בערים.
תרבות וספורט: 1.05 מיליארד שקל.
תעסוקה: 1.4 מיליארד שקל - שייוחדו בעיקר להכשרות ולהפניית ערבים למקצועות איכותיים יותר.
רשויות מקומיות: 1.7 מיליארד שקל במענקי איזון מוגדלים.
הייטק: 600 מיליון - יצירת אזורית, תעשיה מתקדמת וסיוע לסטודנטים ערבים להיכנס לתעשיה.
בריאות: 650 מיליון שקל.
רווחה: 615 מיליון שקל.
צעירים: 200 מיליון שקל.
הגנת הסביבה: 550 מיליון שקל.
הנגשה דיגיטלית: 65 מיליון שקל.
ביטחון פנים: 85 מיליון שקל.
השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, מסרה לאחר אישור התוכנית: "אחרי חודשים של עבודה מסביב לשעון, אישרנו היום תוכנית היסטורית בממשלה. מדובר בתוכנית שמתרגמת את ערך השוויון למעשים, כאשר 21 משרדי ממשלה תרמו את חלקם למהלך.
"כדי להעניק הזדמנות שווה לכולם, יהודים וערבים, בחמש השנים הקרובות נוציא אל הפועל פרויקטים בהיקף של 30 מיליארד שקל: משיפור לימודי העברית ובניית כיתות לימוד, דרך סלילת כבישים ושיפור התחבורה הציבורית ועד הקמת מוסדות תרבות ואמנות.
"אני מאמינה שתוכנית זו תספק תקווה להרבה מאד אנשים שחיים בישראל ובסופו של יום גם תפחית את תופעת האלימות והפשיעה. בעיניי לא ניתן למגר אלימות רק באמצעות שוטרים ושופטים, אלא יש לייצר עבור אותם צעירים שכיום מידרדרים לפשע, אלטרנטיבה טובה יותר".
יו"ר רע"מ מנסור עבאס, האחראי כאמור להיקפה המוגדל של התוכנית, מסר: "אנו בפתחם של ימים חשובים בענייני החברה הערבית. החלטות הממשלה בנוגע לאישור תוכנית החומש הכלכלית לפיתוח החברה הערבית הן לא פחות מהחלטות היסטוריות שאמורות לשנות את פני החברה הערבית בשנים הקרובות, אחרי שנים רבות בהן סבלה מרגרסיה כלכלית וחברתית.
"אין ספק כי התוכנית הזו לא תסגור את כל הפערים שהצטברו במשך עשרות שנים, ואנחנו לא מתיימרים לטעון זאת, אבל בהחלט התוכנית אמורה לצמצם את הפערים בצורה משמעותית, ומשאירה אותנו בפני עבודה נוספת על-מנת לסגור את כלל הפערים בין החברה הערבית לחברה היהודית".