השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושגריר איחוד האמירויות בישראל, מוחמד אל-חאג'ה / צילום: המשרד להגנת הסביבה
האם באיחוד האמירויות מכשירים את הקרקע לביטול הסכם שינוע הנפט של קצא"א וחברת RE DED L.B האמירתית? במפגש שקיים אתמול שגריר איחוד האמירויות בישראל, מוחמד אל-חאג'ה, עם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הבהיר השגריר כי מדובר בהסכם מסחרי בין חברות פרטיות, שאינו נוגע ליחסים המדיניים. זאת, בניגוד לתגובת חברת קצא"א לעתירת הארגונים הירוקים לבג"ץ, בה טענה חברת הדלקים המאובנים כי ביטול ההסכם עלול לגרום "לפגיעה משמעותית ביחסי החוץ של ישראל ובעסקות עם חברות ממשלתיות ישראליות".
עם כינון הסכמי אברהם, חתמה חברת קצא"א על הסכם שינוע הנפט מול חברה פרטית באיחוד האמירויות, במסגרתו נפט שיגיע למפרץ אילת מאיחוד האמירויות במכליות, ישונע לאשקלון באמצעות צינור החברה, ומשם יעשה את דרכו ללקוחות של החברה האמירתית באגן הים התיכון, באסיה ובאירופה. בארגוני הסביבה מוחים על כך, וטוענים שההסכם יהפוך את ישראל לגשר שינוע יבשתי לנפט, תוך הגדלה משמעותית של הסיכונים הסביבתיים וסיכון שונית האלמוגים וחופיה של אילת.
הבוקר, העבירו 31 מדענים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה חוות דעת ללשכת ראש הממשלה, במסגרתה דרשו "לעצור את הסכם קצא"א לאור הסיכונים שלו". בפנייתם כתבו המדענים: "צוות המומחים זיהה סיכונים משמעותיים הנובעים מההסכם, למשק המים, לערכי טבע ולמערכות אקולוגיות רגישות וכן לבריאות הציבור.
"ההמלצה הגורפת של המדענים היא לעצור את ההסכם. הסיכון לתקלות מצינור קצא"א, הוא ממשי. לאור היסטוריית הדליפות ממתקני קצא"א וממתקנים דומים בעולם, עולה כי השאלה הרלוונטית היא אינה האם תתרחש דליפה, אלא מתי ובאיזה היקף. הנזק שעלול להיגרם מדליפה בצינור קצא"א, הוא עצום ובעל השלכות על כלל אזרחי המדינה".
בסיכום הפנייה, כותבים המדענים: "ההסכם מגביר את הסיכון לאירועי שפך נפט בים וביבשה ותועלותיו פחותות באופן משמעותי מהעלויות הפוטנציאליות שהוא מייצר. עיקרון הזהירות המונעת, מחייב שלא לאשרו". כזכור, החברה להגנת הטבע הגישה בחודש מאי עתירה לבג"צ בשיתוף הארגונים "אדם, טבע ודין" וצלול נגד ההסכם, ולאחר מספר דחיות מצד המדינה, היא אמורה להעביר את תגובתה לבית המשפט בימים הקרובים. בחברה להגנת הטבע, חוזרים וקוראים לרה"מ בנט ולשר החוץ לפיד, לפעול לביטול ההסכם.
מקצא"א נמסר: "כל פגיעה בהסכם תפגע באמינותן של חברות ישראליות, ודאי חברות ממשלתיות, ותטיל ספק כבד ביכולתן לעמוד בהסכמים. מעבר לכך, הפגיעה המשמעותית היא דווקא באזרחי ישראל ומדינת ישראל. מימוש ההסכם מבטיח את ביטחונה ועצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל, שובר לראשונה את חרם הנפט הערבי, מגדיל את ההיצע המיידי של דלק גולמי ובכך מוזיל את עלויות הדלק אותם משלמים אזרחי ישראל. הגם שהנפט הוא 'דלק מעבר' וככל הנראה ילווה אותנו גם בשני העשורים הקרובים, ובתהליך המעבר לאנרגיות מתחדשות יש חשיבות בשמירה על הביטחון האנרגטי ואמינות ורציפות האספקה, כדי להימנע ממשבר אנרגיה בדומה למתרחש באירופה".
לאור תגובת קצא"א, נזכיר כי במשרד האנרגיה טוענים כי להסכם קצא"א אין קשר או חשיבות עבור ביטחונה האנרגטי של ישראל, והוא איננו נדרש עבור המטרות הללו.