מיכל בירן, בעלת עסק לדיקור סיני / צילום: הדר אברג'ל
לפני שלושה שבועות פתחה מיכל בירן בת ה-35 את הקליניקה השנייה שלה לדיקור סיני ויפני במושב שוקדה שבעוטף עזה, שם, סמוך לביתה, היא מטפלת בנשים וילדים תושבי האזור. את הקליניקה הראשונה פתחה בעיר אשקלון לפני 12 שנים, לאחר שסיימה לימודי דיקור סיני ויפני, ומאז היא מטפלת בנשים עם בעיות פוריות, מיגרנות, חרדות, כאבי גב ושלל מכאובי גוף, שלדבריה הם תוצאה ישירה של נפש כואבת.
"יש לי מאה נשים שעזרתי להן להיכנס להריון וכל אחת מהן זה אושר גדול", היא אומרת בראשית דבריה. "אני מרגישה כמו סבתא לכל תינוק כזה שנולד. זה ממש אושר. הדיקור עוזר לחרדות ופחדים ובמיוחד באזור אצלנו בגלל המצב הביטחוני יש יותר דרישה לטיפול כזה שנותן שלוות נפש לאישה, שהיא תוכל להתמודד עם המצב בלי להיכנס לפחדים או פאניקה". באמצעות הדיקור, מסבירה בירן, הגוף לומד לאזן את עצמו כמו שמכוונים גיטרה. "עם הדיקור אני מכוונת את המיתרים כדי שהגוף יהיה מכוון וינגן את המנגינה שלו".
מי מגיע אלייך לטיפול?
"אני מטפלת רק בנשים וילדים קטנים. זו קליניקה נשית ונעימה ואליה מגיעים מכל המגזרים - ערביות, חילוניות, דתיות וחרדיות מחסידויות שונות. ביום אחד אני חווה את כל המגוון של האוכלוסייה הישראלית".
בקורונה עצרה את הטיפולים בקליניקה בשל הוראות משרד הבריאות, והמטופלות חיכו ליום שאחרי יחד איתה. "כשהיה אסור לטפל עצרתי, אבל הביקוש התחדש כשנגמר הגל, כי זה עושה טוב לנפש. נשים היו זקוקות לטיפול בזמן הסגר ולא יכלו להגיע אבל מיד אחרי הסגר הגיעו ללא שום חשש".
היא עצמאית מראשית דרכה וגם את זה, חרף הקשיים המיוחדים לעצמאים, היא מגדירה "אושר". "דיקור סיני זה הבסיס והיפני זה אהבה שלי. אני מאבחנת בעזרת מגע בבטן. יש לנו רפלקסים בבטן ובצוואר ולפי המגע כל אישה מרגישה וחווה את השינוי שלה תוך כדי טיפול", אומרת בירן, ומדגישה שוב: "הן מרגישות את תהליך הריפוי כבר תוך כדי".
אני הכרתי רק מחטים באוזניים להרזיה.
"זה הדבר היחיד שאני לא עושה", היא צוחקת. "כי באמת הדיקור לא מספיק בנושא הזה. הדיקור עוזר לחרדות, בעיות פוריות, מיגרנה, אורתופדיה, פריצות דיסק, צוואר תפוס. כמעט להכל הדיקור עוזר - חוץ מדיאטה".
יש מודעות גם בקרב גילאים מבוגרים ודרישה לטיפולים כאלה?
"מגיעות אליי סבתות בנות 90 ו-80. בדיוק דיברתי עם מטופלת בת 90 שהכתב שלה היה רועד בתחילה והיום היא כותבת ברור וחזק. פתאום היא יכולה לצאת להליכה, לעבוד בגינה. כל מה שהיה קשה לה עד עכשיו".
היא עובדת רק בבקרים ואחר צהריים אחד בלבד בשבוע כדי לטפל גם במשפחתה. "הקליניקה שלי מלאה, אבל אני לא עובדת כל יום מבחירה. כי גם מטפל צריך את הזמן שלו ולא רק לתת כל היום. אחרי הצהריים אני עובדת רק יום אחד, למרות הביקוש הגדול. אני אומרת למי שפונה אליי שאני אוהבת לעבוד ולעזור אבל אני חייבת להיות גם בשביל המשפחה שלי".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il