שר החוץ יאיר לפיד / צילום: רונן טופלברג
לא שקט במשרד החוץ. ישיבה ועדת הדרגים של המשרד, זו המתכנסת בכל חצי שנה ואמורה לקבוע את הקידומים, פוצצה, והעובדים זועמים על מיעוט הקידומים שהוצע להם - רק 28 קידומים לעומת 293 עובדים הזכאים לקידום. הם עלו ללשכת המנכ"ל אלון אושפיז, העומד בראש הוועדה, ודרשו תשובות.
ד"ר יעקב ליבנה (השגריר בפולין ומנהל מחלקת אירו-אסיה), נציג ועד העובדים בוועדת הדרגים אמר לגלובס כי התקנים והעלאות הדרגים שהוצעו היו מבישים, הקידומים מועטים והעובדים הפכו שקופים עבור מקבלי ההחלטות: "אלה העובדים הטובים ביותר של משרד החוץ, שנושאים על גבם ממש את העשייה הדיפלומטית של מדינת ישראל ומשלמים מחירים אישיים לא פשוטים. לא ייתכן שהמדינה הופכת אותנו לשקופים. אני לא יכול להסתכל בעיניים של עובדת שלא קודמה יותר מעשור בזמן שהיא וחבריה מגינים על המדינה מסביב לשעון. אנחנו באמת מצפים משר החוץ יאיר לפיד להפשיל שרוולים ולפתור את הנושא החמור הזה. לצערנו הרב, למרות הבטחות השר, נמשכת ואף גוברת הפגיעה היומיומית בעובדים ובמשרד. השר הבטיח הרבה ודיבר נכון אבל בסופו של דבר לא עשה כמעט כלום. לא נוכל לשתוק עוד".
למרות העומס בעת משבר הקורונה, אין מענה של מתן שעות נוספות
ליבנה הדגיש כי גם בתקציב המדינה האמור לקבל אישור בקרוב, אין בשורה ואף אחת מהבקשות לא נענתה. אין תוספת שעות נוספות, כוננויות, תקציב רווחה ודברים נוספים. על השעות הנוספות אמר יושב ראש הוועד, יוסי לוי-ספרי, כי בשל פערי השעות בעולם ולא מעט בשל הקורונה, בשנתיים האחרונות רבים מעובדי המשרד עבדו 24/7, ואין לכך מענה של מתן שעות נוספות. "כשלפיד היה שר האוצר, היו במשרד החוץ כ-172 אלף שעות נוספות שהתחלקו לעובדים, כיום זה בין 130 אלף ל-147 אלף", אמר לוי-ספרי. "בתקופת הקורונה, בשל עשרות אלפי בקשות שהגיעו לנציגויות לכניסה לישראל, העובדים עמדו בעומס אדיר ולא זכו לתגמול על כך. במשרד האוצר לא נפל האסימון הזה והצבנו אותו מול מנכ"ל המשרד אלון אושפיז והשר לפיד אבל עד כה כאמור אין ממש התקדמות. אנחנו לא יוצאים נגד השר או המנכ"ל - הם חושבים שצריך לשפר את תנאי העבודה, אבל בינתיים זה לא בא לידי ביטוי ממשי", הוסיף.
הסוגיות שבמחלוקת הן בין השאר בתחום הדרגים. העובדים מוחים על הזמן הרב בהמתנה לעלייה בדרגה - הרבה יותר מבמשרדי הממשלה האחרים. כך למשל, עלייה לדרגה 42 נדרשת לוותק ממוצע של 24 שנים במשרד החוץ, לעומת 15 בלבד במשרדים אחרים.
לפני שנתיים נחתם הסכם השכר עם משרד האוצר, לוי-ספרי וליבנה אומרים כי אכן הושגה תוספת שכר לאחר 20 שנות יבוש, אבל מאז האוצר מתנכל לעובדים ולוקח בדלת האחורית את מה שנתן בהסכם. כך למשל צמצם האוצר את מימון לימוד השפות לדיפלומטים היוצאים לחו"ל. כן, זה מגוחך כמו שזה נשמע.
הדיפלומטים נאלצים לשלם מכיסם עבור לימוד שפת הדיבור בארצות שאליהן הם נשלחים ואם הם מקבלים סיוע לכך, הם משלמים מס הכנסה כאילו קיבלו הטבת שכר. קיצוץ נוסף הוא בהשתתפות המדינה במימון החינוך לילדי הדיפלומטים. כאן מדובר לפחות בחלק מהמדינות בסכומים גבוהים, במיוחד בבתי ספר של ילדי דיפלומטים או זרים אחרים.
עוד סעיף אחד שקוצץ הוא מימון הטיסות לארץ לחופשות של דיפלומטים רווקים. אחת מהבעיות הקשות בקרב הדיפלומטים היא מציאת בני או בנות זוג ישראלים בעת שהם שוהים בחו"ל. עד לפני שנה מימן המשרד טיסות לחופשות שנתיות מיוחדות שנועדו למציאת בני זוג. לפחות שתי דיפלומטיות במשרד התחתנו בשנים האחרונות עם בני זוג שהכירו בחופשו כאלה. לי-און סוויסה, שהיה הקונסול בצ'ילה, סיפר לגלובס כי החופשות הללו היו ההזדמנויות היחידות שלו להכיר בן זוג לחיים. הוא אומר כי יש כ-50 דיפלומטים רווקים הסובלים מביטול ההטבה הזו. "בצ'ילה, ובסין - היעד הבא שלי, לא היה סיכוי שאכיר מישהו שותף לחיים, כזה שיתאים לישראליות ולחיים הדיפלומטיים", אומר סוויסה.
ובשל הבעיה הזו של מציאת בני ובנות זוג, כמה וכמה מהדיפלומטים והדיפלומטיות הביאו ילדים מפונדקאות או מתרומת זרע והפכו לחד הוריים, דוגמת סוויסה.
תנאי החיים היומיומיים נפגעים גם בדברים הבסיסיים ביותר. ביוני פרסמנו בגלובס כי בשל מחסור בתקציב לא נרכש ריהוט עבור הדירה של קונסול ישראל באמירויות, הבעיה הזו לא נפתרה.
גם קליטת המשרד לעניינים אסטרטגיים תקועה
עוד עניין במחלוקת זה אופי קליטת המשרד לעניינים אסטרטגיים שמוזג למשרד החוץ. למשרד הזה היה תקציב פעילות של בין 100 ל-200 מיליון שקל, בעוד למשרד החוץ רק כ-30 מיליון. בינתיים עובדי המשרד לעניינים אסטרטגיים נותרו בתל אביב והמיזוג לא ממש מתקדם. משרד האוצר הפנה אותנו אל דוברות משרד החוץ.
משם נמסר כי: "המנכ"ל והנהלת המשרד מחויבים לכל שיפור אפשרי בתנאי העבודה. כולל בשכר, בתנאי העבודה ובקידום העובדים. כביטוי לכך עלה מספר התקנים המוענקים בשנתיים האחרונות מ-42 תקנים בשנה (בשנת 2019) ל-55 תקנים בשנת 2021. מדובר בעליה של למעלה מ-30 אחוז בשנתיים במספר התקנים המוענקים לעובדי המשרד (הכוללת עלייה של 33 אחוז בדרגי ציר יועץ ועלייה של למעלה מ-40 אחוזים בדרגי ציר). כמו כן, מונו 6 מנהלי מחלקות חדשים ו 5 רח"טים חדשים בשנתיים האחרונות.
"יש לזכור כי משנת 2019 ועד היום מתנהל תקציב משה"ח כתקציב המשכי. משמעות הדבר היא כי השעות הנוספות של העובדים ותקציב הפעילות ניתנים בהתאם לתקציב 2018. עם אישורו של תקציב 2021-2022 יגדל תקציב משה"ח ויהיה הגדול ביותר בתולדות המשרד. דבר שיוכל להביא להגדלת נפח הפעילות ולמימוש מיטבי של מטרות משרד החוץ.
למדינת ישראל יש אינטרס כי עבודת הדיפלומטיה תעשה על ידי המיטב שבמיטב וכי תנאי העבודה שינתנו להם יהיו אופטימליים. משרד החוץ פועל בהתמדה מול משרד האוצר, על מנת לוודא כי כך יהיה. עוד ארוכה הדרך. שילובו של המשרד לעניינים אסטרטגיים והחזרת סמכויותיו למשרד החוץ הם תיקון טעות וצעד נכון ומבורך, שמחזיר למשרד החוץ את האחריות למאבק בדה לגיטימציה כפי שהיה הדבר בעבר ומגדיל את יכולות המשרד לפעול בתחום זה".