גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק חדש יסדיר את העבודה מהבית: כך תעבוד התוכנית של שרת הכלכלה

איך מגדירים עבודה מרחוק, ומה מעסיקים יצטרכו לעשות כדי למנוע אפליה לרעה של אלה שעובדים מחוץ למשרד - אלה רק חלק מהנושאים שמשרד הכלכלה מתכוון להתייחס אליהם בהצעת החוק שהוא מגבש בימים אלה להסדרת עבודה מרחוק ● בינתיים, מעסיקים מוצאים פתרונות משלהם לבעיות שיוצרים כמה מהטרנדים הנלווים לעבודה היברידית - מהרעיון של חופשה ללא הגבלה ועד הרצון לאפשר עבודה מכל מקום בעולם

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: יוסי זמיר
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: יוסי זמיר

מגפת הקורונה טלטלו את שוק העבודה. שינוי אורחות החיים, הסגרים, העבודה מרחוק, וגם הכוח הגובר של עובדים מול מעסיקים, מחייבים כעת ארגונים להתמודד עם סוגיות ושאלות חדשות.

"בתחום דיני העבודה, המציאות מקדימה בהרבה מאוד צעדים את החוק, אז אין לנו פתרונות בחוק לדברים רבים", אומרת הדס רקח-דביר, מובילת פרקטיקת דיני עבודה בשבלת עורכי דין. "בתור יועצת משפטית, אין לך תשובה חד-משמעית להרבה סוגיות".

בזמן שבמדינות שונות יש חקיקה שמתייחסת ישירות להשלכות של עבודה מרחוק, בישראל אנחנו עדיין מאחור. כעת שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, יוזמת מהלך לשינוי המצב. בשנה החולפת נעשתה במשרד הכלכלה עבודת מטה שבחנה את המצב החוקי המסדיר עבודה מרחוק ברחבי העולם ועשתה התאמות למשק הישראלי. בשבוע שעבר נתנה ברביבאי אור ירוק לצוות המשרד לקדם את הנושא ולנסח הצעת חוק שתסדיר את סוגיות הליבה, ובהן התנאים הנדרשים בטרם מעבר לעבודה מרחוק בשגרה ובחירום, חובות המעסיק והעובד עקב השינוי במקום העבודה, הגנה על פרטיות העובד ואבטחת המידע של העסק, מניעת אפליה של עובדים ועוד. 

השראה מהאיחוד האירופי וצרפת

לפי מסמך שהוכן במשרד הכלכלה, במדינות שונות מגדירים אחרת עבודה מרחוק. בהונגריה, לדוגמה, ההגדרה בחוק מתייחסת לביצוע עבודה באמצעות מכשירים אלקטרוניים, ובצרפת מתייחסים לכך שהעבודה אינה מסופקת ממקום קבוע.

באיחוד האירופי נקבע בחקיקה כי עובדים מרחוק זכאים לאותן זכויות הנובעות מחוקים והסכמים קיבוציים. כמו כן, הוסדרו נושא בטיחות המידע, העלויות שבהן יישא המעסיק והסיוע הטכני הנדרש, ונקבע שהעובד אחראי על ניהול הזמן בהתאם להוראות החקיקה, הסכמים קיבוציים וכללי המעסיק. הסטנדרטים לביצוע העבודה יהיו דומים לאלה של עובד המועסק במקום עבודה פיזי.

החקיקה של האיחוד האירופי גם מחייבת חברות להבטיח שהעובד לא יבודד משאר עובדי החברה, שיתאפשרו מפגשים עם עובדים אחרים על בסיס קבוע ושתהיה לעובדים מרחוק גישה למידע.

בחוק העבודה הצרפתי נקבעו, בין היתר, פרקי הזמן שבהם המעסיק יוכל ליצור קשר עם העובד מרחוק, התנאים והאמצעים לביצוע עבודה מרחוק על ידי עובדים עם מוגבלויות. מעסיק המסרב לאפשר לעובד לבצע עבודה מרחוק אף שהוא יכול לעשות זאת, יהיה עליו לנמק את החלטתו. כמו כן, החוק הצרפתי מתייחס לתאונות עבודה המתרחשות מחוץ למקום העבודה.

במשרד הכלכלה צפויים להתייחס לכל ההיבטים האלה בהצעת החוק. כדי לבצע התאמות למשק הישראלי, נערכות כעת פגישות עם ארגונים ועם הממונה על השכר ונציבות שירות המדינה, שהחקיקה תחול גם עליהם. לאחר ניסוח הצעת החוק, היא תופץ להערות הציבור. בכל מקרה, החוק לא יחייב עבודה מרחוק, אלא יסדיר את הנושא במקומות עבודה שבוחרים באפשרות הזאת. 

                           

"הזדמנויות לעובדים בפריפריה"

לפי מסמך העקרונות שהכין צוות דיני עבודה בזרוע העבודה במשרד הכלכלה, החוק צפוי להתייחס להיבטים הבאים של עבודה מרחוק: קביעת המקומות האפשריים לעבודה ואספקת תשתית, אפליה בין עובדים, הגדרת היקפי העבודה, זמינות ומטלות, אופי ההסכמים בין מעסיק לעובדיו ושמירה על זכויותיהם.

שרת הכלכלה והתעשייה ברביבאי אמרה לגלובס כי "הסדרה חקיקתית של עבודה מרחוק טומנת בחובה יתרונות רבים עבור שוק העבודה. ההסדרה של התעסוקה מרחוק תיצור הזדמנויות גם בעבור עובדים המתגוררים בפריפריה או עובדים במקום המרוחק מאזור מגוריהם. הצעת החוק לעבודה מהבית היא בשורה לשוק העבודה. היא תגביר את יעילות ופריון העובדים ותאפשר לארגונים גישה למאגר איכותי של כוח-אדם מגוון ורחב יותר. החוק יבטא את צורכי המעסיקים תוך התייחסות לזכויות העובד מרחוק".

ימי החופשה הולכים ונערמים

מעסיקים שפנינו אליהם העלו כמה סוגיות מרכזיות שמעסיקות אותם בימים אלה של עבודה היברידית ומאלצות אותם למצוא פתרונות. אחת מהן נוגעת לימי החופשה ההולכים ונערמים של עובדים. אלה החלו להצטבר בשנת הקורונה משום שעובדים פשוט לא יצאו לחופש. לא רק בגלל הסגרים שמנעו חופשות בארץ ואפילו טיסות, אלא גם משום שהעבודה מהבית ולאחר מכן העבודה ההיברידית אפשרו לעשות את הסידורים תוך כדי יום העבודה וביטלו את הצורך לקחת יום חופשה במיוחד.

לפי החוק, אפשר לצבור ימי חופשה עד שנתיים בהסכמת המעסיק, אבל חובה לנצל לפחות חמישה ימי עבודה (7 ימים קלנדריים). מחיקה של ימי החופשה אפשרית רק אם המעסיק ביקש לנצל את ימי החופשה והעובד לא עשה זאת.

לדברי רקח-דביר, "נוצרו לחברות יתרות חופשה מאוד גדולות והן לא יודעות מה לעשות איתם. במהלך תקופת הקורונה הגיעו בקשות מעובדים בחברות לפדות את ימי החופשה שהצטברו לכסף, אבל חברות מעדיפות לא לעשות זאת. החוק מאפשר לפדות ימי חופשה רק מעבר למספר ימי החופשה שהחוק מחייב. כלומר, אם לעובד הייטק יש 20 ימי חופשה - 12 ימי חופשה לפי החוק ועוד שמונה המוקנים בחוזה, הוא יכול לפדות את שמונת הימים האלה בכסף ואת היתרה רק אם הוא מסיים לעבוד".

מה חברות יכולות לעשות כדי להתמודד עם המצב הזה? "לבנות מדיניות מסודרת של ניצול ימי חופשה, כך שעובדים ייצאו להתרענן אבל בצורה מדורגת ובלי לפגוע בעבודה".

לדבריה של זהר תדמור-אילת, סמנכ"לית משאבי אנוש בסייברארק, שעובדיה מקבלים בין 16 ל-24 ימי חופשה בשנה, "מאז שהמגפה פרצה חזינו את המגמה של הצטברות ימי החופשה ועודדנו את העובדים לנצל אותם, באמצעות קמפיינים פנים-ארגוניים שמבהירים את החשיבות של לקחת פאוזה. אנחנו ערים לכך שבקרוב יחזרו הטיסות וכולם ירצו לצאת לחופש. נצטרך לדאוג שגם אנשים ייצאו לחופש וגם הביזנס לא ייפגע".

לדברי ענת גיל, מנהלת משאבי אנוש של סיילספורס, "אנחנו מתזכרים מנהלים ועובדים מאמצע השנה לתכנן נכון את היציאה לחופשה כך שלא כל הימים יצטברו לסוף השנה. בסיילספורס יש 24 ימי חופשה בשנה, כמעט חמישה שבועות, שמלכתחילה קשה לנצל. בנוסף להם יש days well being, כמעט כל חודש. אפשר לצבור חמישה ימים במשך שנתיים ואז הם נמחקים.

"בגלל המדיניות שלנו שלא מאפשרת לצבור ימי חופשה באופן בלתי מוגבל, כבר מיוני 2020 התחלנו לתזכר עובדים לקחת חופשה, אפילו אם זה לחופשה בתוך הבית. השנה אנחנו רואים שאנשים כן יצאו לחופשים ונוסעים לחו"ל". 

ענת גיל, דירקטורית משאבי אנוש בסיילספורס ישראל / צילום: ענת שניג

לדברי חגית מלול, סמנכ"לית אופרציה בלייבפרסון, "דווקא בגלל שכל הזמן העובדים בבית, הסיכוי לשחיקה גבוה יותר. עד שאנשים יתרגלו לאזן את עצמם, חשוב שהם ייצאו לחופשה ואפילו יותר מהרגיל. אנחנו רוצים להעלות את המודעות לעובדה שצריך לקחת חופשה". לשם כך הוסיפו בחברה בימי הקורונה "ימי הסתגלות" ו"ימי הוקרה", ימי חופשה נוספים על אלה שהעובדים זכאים להם לפי החוזה.

ומה עם חברות שאימצו מדיניות של חופשה ללא הגבלה? לדברי רקח-דביר, "עוד לפני הקורונה הרבה חברות, בעיקר גלובליות, התחילו לאמץ מדיניות של חופשה ללא הגבלה. בישראל זה בעייתי מבחינת החוק, כי כמעסיק אתה מחויב לכתוב בתלוש המשכורת כמה ימים נשארו לך.

"בחברות שהייתה בהן מדיניות של חופשה ללא הגבלה, נוצרו שתי בעיות: אחת, עובדים בנו על ימי חופשה לפדיון בסוף תקופת העבודה, אבל במדיניות חופשה ללא הגבלה לא מאפשרים צבירה של חופשה משנה לשנה ואז עובדים נשארים בלי יתרה לפדיון בעת העזיבה. הבעיה השנייה היא ניצול ביתר - למשל, אדם עשוי להגיד ‘אני יכול לקחת חופשה ללא הגבלה, אני לא רוצה להתחסן, אז עכשיו אני בחודשיים חופש. תשלמו לי".

לעבוד מכל מקום? נשמע טוב, אבל קשה ליישום

אחד הטרנדים המדוברים בעקבות מגפת הקורונה והעבודה ההיברידית הוא היכולת לעבוד מכל מקום בעולם. חלק מהעובדים רואים בעבודה מרחוק הזדמנות לשלב עבודה וטיולים בחו"ל, אבל לדברי רקח-דביר, האתגרים הם רבים.

"עבודה מחו"ל מעוררת הרבה שאלות משפטיות. יש שאלות של מיסוי העובד והחברה, האם אני כמעסיק יכול לחייב אותו להיות זמין בשעות של העבודה ולאפשר עבודה בזום בלבד? האם אני יכול להכריח את העובד לפתוח מצלמה? ההחלטה היא של החברות עצמן, אבל יש בזה סיכונים".

לדברי מלול, "אם אני מסתכלת על עולם התעסוקה, אז ברור לנו שכמעסיק נאפשר גמישות מרבית והעובד לוקח את האחריות והשליטה על ההתחייבויות שלו בעבודה והתוצרים שלו. זה החוזה הפסיכולוגי החדש בין עובד למעסיק. אני יכולה לעשות את התפקיד שלי מוונקובר וסיאטל, ואני רוצה תנועה של אנשים שעושים רילוקיישן אבל ממשיכים אותו התפקיד. יש אצלנו אנשים שעוברים לניו יורק, לקנדה, לסיאטל ונשארים עם אותו תפקיד, וגם אנחנו רואים חזרה לישראל כי כבר לא חייבים להיות בצנטרום, במשרדים בארה"ב, כדי להיות משמעותיים".

לדברי גיל, "מצד אחד סיילספורס רוצה לשמור על הגמישות והתחרותיות, ובחלק מהמשרות מאפשרת עבודה מכל מקום, אבל אתה לא יכול לשהות באי ביוון או בתאילנד שאין לנו בו משרד אם זה יותר מ-30 יום וכמובן בכפוף לאישור המנהל שלך".

סמנכ"לית משאבי אנוש, שהעדיפה להישאר בעילום שם, מספרת שבחברה השיקו תוכנית שמאפשרת לעבוד מכל מקום בעולם, אבל עד כה רק שני עובדים ניצלו את האפשרות. "פגשנו את הדרישה הזו בעבר, ועכשיו אנחנו פוגשים אותה יותר ויותר.

הקורונה גרמה לאנשים לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמם שאלות קיומיות על החיים ועד כמה הם רוצים למצות אותם. הנוהל הזה מאפשר לאנשים לעבוד מכל מקום עד חודשיים. העובד מחויב להשיג אשרת עבודה זמנית, לדאוג לביטוח רפואי ואם למשל יש לו תקלה הוא מחויב לגשת לסניף הקרוב של החברה ולתקן את המחשב. למרות הבדלי הזמן הוא גם מחויב להשתתף בכל הישיבות והפורומים ולקחת על עצמו את כל הבדלי השעות. לעובדים בישראל יותר מתאים לעשות את זה באירופה ורצוי במדינה שיש בה סניף קרוב. יאשרו את זה בדרך כלל לעובד עם ביצועים מאוד טובים".

לדבריה, יש פער בין הרעיון למציאות: "לדעתי העבודה מכל מקום היא באזז שלא נפוץ מאוד. יש לה השלכות במציאות שמוציאות קצת את הרוח מהמפרשים".

לחייב להתחסן או לא? מעסיקים עדיין מבולבלים

סוגיה שאינה שאלה עקרונית בעבודה מרחוק אך נפיצה מאוד בארגונים נוגעת להתחסנות. התו הירוק, שנכנס לתוקף ב-1 באוקטובר ומחייב עובדים להציג תעודת מתחסן או מחלים או לחלופין בדיקה שלילית, מתייחס למגזר הציבורי ולמקומות עבודה שיש בהם קבלת קהל בלבד. "לרוב המעסיקים במשק אין הסדר שאומר בחוק מה מותר להם לבקש מהעובדים. כל המגזר הפרטי נותר ללא מענה בחוק", אומרת רקח-דביר.

אמנם יש כמה פסקי דין שדנו בשאלה מה קורה כשהעובד מסרב להתחסן או להציג בדיקות שליליות, אבל זה תמיד נעשה תוך איזון בין הזכות של העובד לשלמות גופו והזכות לפרטיות לבין הזכות לבריאות של שאר העובדים. האיזון הזה משתנה בהתאם למצב התחלואה בארץ. אם לפני חצי שנה פסקו שאפשר לדרוש מעובד חיסון או בדיקות, זה לא אומר שבמצב נטול תחלואה המצב יהיה זהה.

"עד היום מעסיקים מתמודדים עם השאלות האלה של אנשים שלא מוכנים להתחסן ולא מוכנים לעשות בדיקות. ההתמודדות עם הסיטואציה מאוד תלויה בנסיבות. אם במקום העבודה יש אופן ספייס או ישיבה במשרדים. לא מתייחסים לפועל ייצור שעובד על פס ייצור עם עוד 30 עובדים כמו לעובד שיושב במשרד פרטי".

האם מותר לשאול עובד אם הוא התחסן?

"בפסיקה נקבע שאפשר לשאול, אך עובד לא חייב להשיב. עובד שלא השיב אפשר להניח שלא התחסן".

לדברי זהר תדמור-אילת, סמנכ"לית משאבי אנוש בסייברארק, "החברה נותנת את חופש הבחירה לכל עובד ומאפשרת עבודה מהבית למי שלא מחוסן. יש אנשים שלא היו במשרדים כבר שנה ושמונה חודשים. הכניסה למשרדים היא עם התו הירוק אבל אנחנו לא שואלים עובדים אם התחסנו אלא אם יש להם תו ירוק - כלומר גם בדיקה שלילית תופסת. רק ל-4% מהעובדים שלנו אין תו ירוק, אלה אנשים שלא מתחסנים מסיבות רפואיות או אידיאולוגיות".

חברת לייבפרסון מובילה מוצר שנקרא Bella Health ומנחה כיצד לבצע בדיקת קורונה ביתית. מדובר באפליקציה שמראה כיצד לבצע בדיקה ביתית בכניסה למשרד. אחרי קבלת התשובה השלילית, אפשר להיכנס למשרד ללא חשש. באתרים של החברה בעולם משתמשים בבדיקה הזו ללא קשר להתחסנות - כל אחד שנכנס למשרד מחויב לבצע את הבדיקה. בישראל אין כרגע משרד, אבל בחברה מתכוונים להנחיל את הנוהג הזה אם וכאשר יקימו מחדש משרד בישראל.

"אנחנו שומעים מחברות אחרות שלא כולם נמצאים עם מסכות במשרד ואם עושים בדיקה שמראה שבאמת כולם שליליים, זה משרה ביטחון", אומרת מלול. 

עוד כתבות

אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו פרסום ברשתות החברתיות, 07.11.25 / צילום: שלומי יוסף

"זכות שלא מתעסקים איתה": מה הניסיון בעולם מלמד על איסור הצבעה בבחירות?

בצרפת ובגרמניה אוסרים הצבעה בצו בית משפט, בנורווגיה ובאוסטרליה הזכות נשללת ממורשעים בבגידה ● מספר מדינות מגבילות משמעותית את זכות ההצבעה, וגם גופים בינלאומיים הכירו באפשרות הזאת ● אבל ההצעה של לפיד וליברמן הולכת הרבה יותר רחוק

מטה בזק בחולון / צילום: חן כליפה לוי צילומי אוויר

אחרי הפרידה מבזק: מה יעשו יבואן תרופות וקרן זרה עם מניות בשווי 2 מיליארד שקל

סיבוב רווחי במיוחד הסתיים במימוש יתרת מניות השליטה בקבוצת התקשורת שהחזיקו קרן סרצ'לייט ודוד פורר, תמורת כ־2.7 מיליארד שקל ● עם קופת מזומנים תפוחה יידרשו כעת בעלי ביקום לבחור בין דיבידנד, מכירת החברה או רכישה חדשה ● ומה יקרה לבזק שנותרה ללא שליטה?

ציקי קורלנד-פוקס / צילום: שלומי גבאי , באדיבות וואלה חדשות

מנהל החברה הציג מצגים כוזבים וזייף מסמכים – ויפצה את המשקיעה במיליוני שקלים

הקרן הצ'כית KKCG תבעה דרך הזרוע הבינלאומית שלה בישראל ספרינגטייד את חברת הסייבר ביו נקסוס שייסד וניהל ציקי קורלנד-פוקס, לאחר שלטענתה הגישה לה דוחות כספיים מזויפים והציגה מצגי שווא • בית המשפט קבע כי התובעת זכאית לפיצוי חריג של מלוא סכום התביעה, 17.3 מיליון שקל

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

"אתם גיבורים": שורדי השבי פגשו את טראמפ בבית הלבן

דוברת ראש הממשלה לתקשורת הזרה אמרה כי בישראל ישנה ציפייה שהאמריקאים ישמרו על היתרון האיכותי של צה"ל, למרות העסקה הצפויה עם הסעודים ● בדרך לסבב נוסף בלבנון? העלייה בהיקף התקיפות, והחשש בישראל ● חודשו החיפושים אחר החללים החטופים: משלחת חמאס חצתה את הקו הצהוב ● משרד החוץ הצרפתי גינה את התקיפות הישראליות בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

בכובע DOGE: מאסק בבית הלבן / צילום: Reuters, Nathan Howard

שנה אחרי הקמת המחלקה של מאסק: מה יצא מריצת האמוק הזו

בינואר הוקמה בסערה המחלקה לייעול ממשלתי, עם אילון מאסק כנער הפוסטר שמצהיר על קיצוץ של טריליון דולר ● המהלכים שלה גרמו למאות אלפים לאבד את עבודתם, יש שאומרים גם עלו בחיי אדם, ומנגד התומכים מתעקשים שהיא משמעותית ● מה קרה בסיכום השנה הזו

לירון עזריאלנט ודניאל רודיטי / צילום: Nir Slakman

בהיקף של 70 מיליון דולר: מירון קפיטל משיקה קרן השקעות שלישית

לאחר ששתי הקרנות הראשונות של מירון קפיטל גייסו יחד 100 מיליון דולר, קרן ההון סיכון משיקה היום (ה') את הקרן השלישית שלה, בהיקף של 70 מיליון דולר ● במקביל, גיל שי, יזם בעברו ואנג'ל פעיל בזרת הטק, מצטרף לקרן כשותף מנהל

LeapMotor C10 פלאג־אין / צילום: יח''צ

הפלאג-אין הסינית החדשה מרווחת ומתומחרת היטב, אבל יש מקום לשיפור

לגרסת הפלאג־אין החדשה של הקרוס־אובר הסיני יש עדיין מה לשפר באגף התוכנה, אבל היא משלבת תא נוסעים מרווח ומאובזר היטב ביחד עם יכולת שיוט חסכונית למרחקים ארוכים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

היקף המכירות ירד בכ־33%: דוחות דמרי ממחישים את המשבר העמוק בענף המגורים

בדוחות לרבעון השלישי ציינה דמרי כי מכרה כ־51% מהדירות "בתנאי מימון מיטיבים" – אך היקף המכירות מתחילת השנה הסתכם ב־536 דירות, לעומת 805 בתקופה המקבילה אשתקד • ולמרות זאת, הרבעון השלישי הוא המוצלח ביותר של החברה השנה מבחינת היקף מכירות, וגם הרווח הנקי הוסיף לעלות

בשורה לחוסכים / אילוסטרציה: Shutterstock

העברות כספים בשוק הגמל: אנליסט, מיטב ומור בצמרת המגייסים. ומי איבד הכי הרבה?

בית ההשקעות מיטב ממשיך להתקרב לאלטשולר שחם מבחינת היקף הכספים המנוהלים, מור מסמן ציון דרך וחוצה שווי נכסים בגמל של 100 מיליארד שקל ● אוקטובר היה החודש שבו איבד ילין לפידות הכי הרבה כספים למתחריו מעולם - 703 מיליון שקל

מאור מלול, עומר אדם ונסים גאון / צילום: עידן כהן, שי פרנקו

לפי שווי של מיליארד ש': קרן אמריקאית רוכשת 20% מחברת חוות השרתים של עומר אדם, מאור מלול ונסים גאון

קרן ההשקעות האמריקאית BGA רוכשת 20% מחברת חוות השרתים של היזמים מאור מלול, נסים גאון ועומר אדם ● לפי ההערכות, העסקה מגלמת לחברה שווי של מיליארד שקל ותאפשר לה לרכוש קרקעות נוספות ולהתרחב לפרויקטים נוספים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ירידה בתוצאות צים ברבעון השלישי; איך מתמודדים בחברה עם טענות בעלי המניות?

חברת התובלה הימית דיווחה על הכנסות בגובה 1.78 מיליארד דולר ועל רווח נקי של 123 מיליון דולר ● בימים האחרונים, נרשמו מאבקים בין החברה וחלק מבעלי המניות, באשר להרכב הדירקטוריון שלה ● יו"ר החברה יאיר סרוסי: "כל חברות הספנות נסחרות בדיסקאונט, אך עדיין, אנו ערים לנושאים של ערך החברה ורווחיות שלה"

נחלות במושב / צילום: Shutterstock

זוג חתם על הסכם ממון. האם הם יכולים לקבל שתי הקצאות קרקע בפטור ממכרז?

ביהמ"ש דחה עתירה של אישה שביקשה לקבל נחלה במושב בפטור ממכרז, אף שבן זוגה כבר קיבל מגרש בפטור במושב אחר ● העותרת טענה כי קיים הסכם ממון המפריד רכושית ביניהם, אך ביהמ"ש קבע כי מדובר ב"הטבה שהתא המשפחתי כולו נהנה ממנה"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה העולמית / צילום: Shutterstock

משפט אחד של ג'נסן הואנג הפך לחלוטין את הסנטימנט ברחבי העולם. מה עומד מאחוריו?

דוח שובר שיאים, עוצמת ביקושים שלא נרגעת ושרשרת עסקאות ענק - אנבידיה הפכה את הסנטימנט בשווקים, והאנליסטים לא הסתירו את ההתפעלות ● בלילה אחד החששות הפכו לאופוריה: "יש הרבה דיבורים על בועת AI. מהזווית שלנו, אנחנו רואים משהו אחר לחלוטין", אמר המנכ"ל הואנג

Plasan SandCat MK-IV / צילום: צילום מסך

המדינה הדרום אמריקאית שתרכוש רכבים ממוגנים מישראל

משרד ההגנה של פרו בחר במכרז לרכישת 56 רכבים משוריינים מתוצרת פלסן סאסא תמורת כ־23.8 מיליון דולר ● רפאל הציגה טיל חדש מסדרת ספייק ● ברפובליקת מאלי קיימו את התערוכה הביטחונית הראשונה של המדינה, אך ללא הזמנה של מדינות מערביות ● וגם: אנדוריל האמריקאית מתכננת הקמת מיזם משותף עם הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל סנו / צילום: שלומי יוסף

רשות התחרות סגרה את התיק נגד סנו בפרשת תיאום המחירים

עוד חוליה בפרשת תיאום המחירים נסגרת: סנו מצטרפת ליפאורה, ויליפוד, רמי לוי ואושר עד שקיבלו הודעה על סגירת תיק החקירה ● בינתיים כתבי אישום הוגשו נגד בכירים ברשתות ויקטורי, יוחננוף וסופר ברקת, ובעניינה של שופרסל טרם התקבלה הכרעה

פריז / צילום: Shutterstock

כולם זקוקים לחופשה: אתרי התיירות רושמים עלייה במספר ההזמנות

אחרי תקופה ארוכה של מצב בטחוני מתוח, ענף התעופה והתיירות משגר ששה נציגים למדד החודשי של רכישות הישראלים באתרי האונליין ● עלי אקספרס ושופרסל שומרים על מקומם בפסגה ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

צילום: Shutterstock

מה גורם לעלייה בסרטן המעי הגס? מחקר חדש מציע אפשרות לא צפויה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מחקר שפורסם בכתב-העת הרפואי המוביל "לנסט" הראה עלייה בשיעור המקרים של סרטן המעי הגס בקרב צעירים בני פחות מגיל 50 ● הסיבות עשויות להיות קשורות לאורח החיים, אך מחקר אחר טוען כי הסיבה עשויה להיות רעלן

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

אודיטי טק העלתה את התחזית, והמניה קפצה במסחר המאוחר

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי העלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה ל-806-809 מיליון דולר מ-799-804 מיליון דולר, עם רווחיות גולמית של 72.5% בהשוואה לתחזית קודמת ל-71% ● מנכ"ל אודיטי טקף אורן הולצמן: "אנחנו ממוצבים היטב לקראת סיום חזק של שנת 2025"

שלומית ברנד / צילום: ענבל מרמרי

סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי: "יש מלאי של דירות מתוכננות, השאלה איך נבנה אותן"

שירה ברנד, סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי, גאה במלאי התכנוני הגדול ובמאמצים לקצר את הליכי התכנון והרישוי בישראל, ומקווה שהשנה תירשם פריצת דרך בתחום ● בראיון לגלובס היא מספרת גם על המאמצים לשיקום היישובים שנפגעו במלחמה והנגשת הבתים לפצועים הרבים

מחבלי חמאס לאחר הפסקת האש / צילום: ap, Jehad Alshrafi

חמאס מעכב במכוון את איתור החטופים החללים: "מנסה למשוך זמן"

חוליית מחבלים יצאה ממנהרה מעבר לקו הצהוב - וחוסלה מהאוויר ● בחמאס סבורים שישראל מחכה להזדמנות להביא לקריסת ההסכם, ולכן הם מעכבים את המשך העברת החללים ● טראמפ נפגש עם שורדי שבי בבית הלבן: "אתם לא חטופים - אתם גיבורים" ●  צה"ל והשב"כ עצרו את מרוואן אלהמץ שהיה שותף בקביעת מותו של סגן הדר גולדין וחשוד כמי שידע היכן נקבר במנהרה ברפיח ● עדכונים שוטפים