גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק חדש יסדיר את העבודה מהבית: כך תעבוד התוכנית של שרת הכלכלה

איך מגדירים עבודה מרחוק, ומה מעסיקים יצטרכו לעשות כדי למנוע אפליה לרעה של אלה שעובדים מחוץ למשרד - אלה רק חלק מהנושאים שמשרד הכלכלה מתכוון להתייחס אליהם בהצעת החוק שהוא מגבש בימים אלה להסדרת עבודה מרחוק ● בינתיים, מעסיקים מוצאים פתרונות משלהם לבעיות שיוצרים כמה מהטרנדים הנלווים לעבודה היברידית - מהרעיון של חופשה ללא הגבלה ועד הרצון לאפשר עבודה מכל מקום בעולם

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: יוסי זמיר
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: יוסי זמיר

מגפת הקורונה טלטלו את שוק העבודה. שינוי אורחות החיים, הסגרים, העבודה מרחוק, וגם הכוח הגובר של עובדים מול מעסיקים, מחייבים כעת ארגונים להתמודד עם סוגיות ושאלות חדשות.

"בתחום דיני העבודה, המציאות מקדימה בהרבה מאוד צעדים את החוק, אז אין לנו פתרונות בחוק לדברים רבים", אומרת הדס רקח-דביר, מובילת פרקטיקת דיני עבודה בשבלת עורכי דין. "בתור יועצת משפטית, אין לך תשובה חד-משמעית להרבה סוגיות".

בזמן שבמדינות שונות יש חקיקה שמתייחסת ישירות להשלכות של עבודה מרחוק, בישראל אנחנו עדיין מאחור. כעת שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, יוזמת מהלך לשינוי המצב. בשנה החולפת נעשתה במשרד הכלכלה עבודת מטה שבחנה את המצב החוקי המסדיר עבודה מרחוק ברחבי העולם ועשתה התאמות למשק הישראלי. בשבוע שעבר נתנה ברביבאי אור ירוק לצוות המשרד לקדם את הנושא ולנסח הצעת חוק שתסדיר את סוגיות הליבה, ובהן התנאים הנדרשים בטרם מעבר לעבודה מרחוק בשגרה ובחירום, חובות המעסיק והעובד עקב השינוי במקום העבודה, הגנה על פרטיות העובד ואבטחת המידע של העסק, מניעת אפליה של עובדים ועוד. 

השראה מהאיחוד האירופי וצרפת

לפי מסמך שהוכן במשרד הכלכלה, במדינות שונות מגדירים אחרת עבודה מרחוק. בהונגריה, לדוגמה, ההגדרה בחוק מתייחסת לביצוע עבודה באמצעות מכשירים אלקטרוניים, ובצרפת מתייחסים לכך שהעבודה אינה מסופקת ממקום קבוע.

באיחוד האירופי נקבע בחקיקה כי עובדים מרחוק זכאים לאותן זכויות הנובעות מחוקים והסכמים קיבוציים. כמו כן, הוסדרו נושא בטיחות המידע, העלויות שבהן יישא המעסיק והסיוע הטכני הנדרש, ונקבע שהעובד אחראי על ניהול הזמן בהתאם להוראות החקיקה, הסכמים קיבוציים וכללי המעסיק. הסטנדרטים לביצוע העבודה יהיו דומים לאלה של עובד המועסק במקום עבודה פיזי.

החקיקה של האיחוד האירופי גם מחייבת חברות להבטיח שהעובד לא יבודד משאר עובדי החברה, שיתאפשרו מפגשים עם עובדים אחרים על בסיס קבוע ושתהיה לעובדים מרחוק גישה למידע.

בחוק העבודה הצרפתי נקבעו, בין היתר, פרקי הזמן שבהם המעסיק יוכל ליצור קשר עם העובד מרחוק, התנאים והאמצעים לביצוע עבודה מרחוק על ידי עובדים עם מוגבלויות. מעסיק המסרב לאפשר לעובד לבצע עבודה מרחוק אף שהוא יכול לעשות זאת, יהיה עליו לנמק את החלטתו. כמו כן, החוק הצרפתי מתייחס לתאונות עבודה המתרחשות מחוץ למקום העבודה.

במשרד הכלכלה צפויים להתייחס לכל ההיבטים האלה בהצעת החוק. כדי לבצע התאמות למשק הישראלי, נערכות כעת פגישות עם ארגונים ועם הממונה על השכר ונציבות שירות המדינה, שהחקיקה תחול גם עליהם. לאחר ניסוח הצעת החוק, היא תופץ להערות הציבור. בכל מקרה, החוק לא יחייב עבודה מרחוק, אלא יסדיר את הנושא במקומות עבודה שבוחרים באפשרות הזאת. 

                           

"הזדמנויות לעובדים בפריפריה"

לפי מסמך העקרונות שהכין צוות דיני עבודה בזרוע העבודה במשרד הכלכלה, החוק צפוי להתייחס להיבטים הבאים של עבודה מרחוק: קביעת המקומות האפשריים לעבודה ואספקת תשתית, אפליה בין עובדים, הגדרת היקפי העבודה, זמינות ומטלות, אופי ההסכמים בין מעסיק לעובדיו ושמירה על זכויותיהם.

שרת הכלכלה והתעשייה ברביבאי אמרה לגלובס כי "הסדרה חקיקתית של עבודה מרחוק טומנת בחובה יתרונות רבים עבור שוק העבודה. ההסדרה של התעסוקה מרחוק תיצור הזדמנויות גם בעבור עובדים המתגוררים בפריפריה או עובדים במקום המרוחק מאזור מגוריהם. הצעת החוק לעבודה מהבית היא בשורה לשוק העבודה. היא תגביר את יעילות ופריון העובדים ותאפשר לארגונים גישה למאגר איכותי של כוח-אדם מגוון ורחב יותר. החוק יבטא את צורכי המעסיקים תוך התייחסות לזכויות העובד מרחוק".

ימי החופשה הולכים ונערמים

מעסיקים שפנינו אליהם העלו כמה סוגיות מרכזיות שמעסיקות אותם בימים אלה של עבודה היברידית ומאלצות אותם למצוא פתרונות. אחת מהן נוגעת לימי החופשה ההולכים ונערמים של עובדים. אלה החלו להצטבר בשנת הקורונה משום שעובדים פשוט לא יצאו לחופש. לא רק בגלל הסגרים שמנעו חופשות בארץ ואפילו טיסות, אלא גם משום שהעבודה מהבית ולאחר מכן העבודה ההיברידית אפשרו לעשות את הסידורים תוך כדי יום העבודה וביטלו את הצורך לקחת יום חופשה במיוחד.

לפי החוק, אפשר לצבור ימי חופשה עד שנתיים בהסכמת המעסיק, אבל חובה לנצל לפחות חמישה ימי עבודה (7 ימים קלנדריים). מחיקה של ימי החופשה אפשרית רק אם המעסיק ביקש לנצל את ימי החופשה והעובד לא עשה זאת.

לדברי רקח-דביר, "נוצרו לחברות יתרות חופשה מאוד גדולות והן לא יודעות מה לעשות איתם. במהלך תקופת הקורונה הגיעו בקשות מעובדים בחברות לפדות את ימי החופשה שהצטברו לכסף, אבל חברות מעדיפות לא לעשות זאת. החוק מאפשר לפדות ימי חופשה רק מעבר למספר ימי החופשה שהחוק מחייב. כלומר, אם לעובד הייטק יש 20 ימי חופשה - 12 ימי חופשה לפי החוק ועוד שמונה המוקנים בחוזה, הוא יכול לפדות את שמונת הימים האלה בכסף ואת היתרה רק אם הוא מסיים לעבוד".

מה חברות יכולות לעשות כדי להתמודד עם המצב הזה? "לבנות מדיניות מסודרת של ניצול ימי חופשה, כך שעובדים ייצאו להתרענן אבל בצורה מדורגת ובלי לפגוע בעבודה".

לדבריה של זהר תדמור-אילת, סמנכ"לית משאבי אנוש בסייברארק, שעובדיה מקבלים בין 16 ל-24 ימי חופשה בשנה, "מאז שהמגפה פרצה חזינו את המגמה של הצטברות ימי החופשה ועודדנו את העובדים לנצל אותם, באמצעות קמפיינים פנים-ארגוניים שמבהירים את החשיבות של לקחת פאוזה. אנחנו ערים לכך שבקרוב יחזרו הטיסות וכולם ירצו לצאת לחופש. נצטרך לדאוג שגם אנשים ייצאו לחופש וגם הביזנס לא ייפגע".

לדברי ענת גיל, מנהלת משאבי אנוש של סיילספורס, "אנחנו מתזכרים מנהלים ועובדים מאמצע השנה לתכנן נכון את היציאה לחופשה כך שלא כל הימים יצטברו לסוף השנה. בסיילספורס יש 24 ימי חופשה בשנה, כמעט חמישה שבועות, שמלכתחילה קשה לנצל. בנוסף להם יש days well being, כמעט כל חודש. אפשר לצבור חמישה ימים במשך שנתיים ואז הם נמחקים.

"בגלל המדיניות שלנו שלא מאפשרת לצבור ימי חופשה באופן בלתי מוגבל, כבר מיוני 2020 התחלנו לתזכר עובדים לקחת חופשה, אפילו אם זה לחופשה בתוך הבית. השנה אנחנו רואים שאנשים כן יצאו לחופשים ונוסעים לחו"ל". 

ענת גיל, דירקטורית משאבי אנוש בסיילספורס ישראל / צילום: ענת שניג

לדברי חגית מלול, סמנכ"לית אופרציה בלייבפרסון, "דווקא בגלל שכל הזמן העובדים בבית, הסיכוי לשחיקה גבוה יותר. עד שאנשים יתרגלו לאזן את עצמם, חשוב שהם ייצאו לחופשה ואפילו יותר מהרגיל. אנחנו רוצים להעלות את המודעות לעובדה שצריך לקחת חופשה". לשם כך הוסיפו בחברה בימי הקורונה "ימי הסתגלות" ו"ימי הוקרה", ימי חופשה נוספים על אלה שהעובדים זכאים להם לפי החוזה.

ומה עם חברות שאימצו מדיניות של חופשה ללא הגבלה? לדברי רקח-דביר, "עוד לפני הקורונה הרבה חברות, בעיקר גלובליות, התחילו לאמץ מדיניות של חופשה ללא הגבלה. בישראל זה בעייתי מבחינת החוק, כי כמעסיק אתה מחויב לכתוב בתלוש המשכורת כמה ימים נשארו לך.

"בחברות שהייתה בהן מדיניות של חופשה ללא הגבלה, נוצרו שתי בעיות: אחת, עובדים בנו על ימי חופשה לפדיון בסוף תקופת העבודה, אבל במדיניות חופשה ללא הגבלה לא מאפשרים צבירה של חופשה משנה לשנה ואז עובדים נשארים בלי יתרה לפדיון בעת העזיבה. הבעיה השנייה היא ניצול ביתר - למשל, אדם עשוי להגיד ‘אני יכול לקחת חופשה ללא הגבלה, אני לא רוצה להתחסן, אז עכשיו אני בחודשיים חופש. תשלמו לי".

לעבוד מכל מקום? נשמע טוב, אבל קשה ליישום

אחד הטרנדים המדוברים בעקבות מגפת הקורונה והעבודה ההיברידית הוא היכולת לעבוד מכל מקום בעולם. חלק מהעובדים רואים בעבודה מרחוק הזדמנות לשלב עבודה וטיולים בחו"ל, אבל לדברי רקח-דביר, האתגרים הם רבים.

"עבודה מחו"ל מעוררת הרבה שאלות משפטיות. יש שאלות של מיסוי העובד והחברה, האם אני כמעסיק יכול לחייב אותו להיות זמין בשעות של העבודה ולאפשר עבודה בזום בלבד? האם אני יכול להכריח את העובד לפתוח מצלמה? ההחלטה היא של החברות עצמן, אבל יש בזה סיכונים".

לדברי מלול, "אם אני מסתכלת על עולם התעסוקה, אז ברור לנו שכמעסיק נאפשר גמישות מרבית והעובד לוקח את האחריות והשליטה על ההתחייבויות שלו בעבודה והתוצרים שלו. זה החוזה הפסיכולוגי החדש בין עובד למעסיק. אני יכולה לעשות את התפקיד שלי מוונקובר וסיאטל, ואני רוצה תנועה של אנשים שעושים רילוקיישן אבל ממשיכים אותו התפקיד. יש אצלנו אנשים שעוברים לניו יורק, לקנדה, לסיאטל ונשארים עם אותו תפקיד, וגם אנחנו רואים חזרה לישראל כי כבר לא חייבים להיות בצנטרום, במשרדים בארה"ב, כדי להיות משמעותיים".

לדברי גיל, "מצד אחד סיילספורס רוצה לשמור על הגמישות והתחרותיות, ובחלק מהמשרות מאפשרת עבודה מכל מקום, אבל אתה לא יכול לשהות באי ביוון או בתאילנד שאין לנו בו משרד אם זה יותר מ-30 יום וכמובן בכפוף לאישור המנהל שלך".

סמנכ"לית משאבי אנוש, שהעדיפה להישאר בעילום שם, מספרת שבחברה השיקו תוכנית שמאפשרת לעבוד מכל מקום בעולם, אבל עד כה רק שני עובדים ניצלו את האפשרות. "פגשנו את הדרישה הזו בעבר, ועכשיו אנחנו פוגשים אותה יותר ויותר.

הקורונה גרמה לאנשים לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמם שאלות קיומיות על החיים ועד כמה הם רוצים למצות אותם. הנוהל הזה מאפשר לאנשים לעבוד מכל מקום עד חודשיים. העובד מחויב להשיג אשרת עבודה זמנית, לדאוג לביטוח רפואי ואם למשל יש לו תקלה הוא מחויב לגשת לסניף הקרוב של החברה ולתקן את המחשב. למרות הבדלי הזמן הוא גם מחויב להשתתף בכל הישיבות והפורומים ולקחת על עצמו את כל הבדלי השעות. לעובדים בישראל יותר מתאים לעשות את זה באירופה ורצוי במדינה שיש בה סניף קרוב. יאשרו את זה בדרך כלל לעובד עם ביצועים מאוד טובים".

לדבריה, יש פער בין הרעיון למציאות: "לדעתי העבודה מכל מקום היא באזז שלא נפוץ מאוד. יש לה השלכות במציאות שמוציאות קצת את הרוח מהמפרשים".

לחייב להתחסן או לא? מעסיקים עדיין מבולבלים

סוגיה שאינה שאלה עקרונית בעבודה מרחוק אך נפיצה מאוד בארגונים נוגעת להתחסנות. התו הירוק, שנכנס לתוקף ב-1 באוקטובר ומחייב עובדים להציג תעודת מתחסן או מחלים או לחלופין בדיקה שלילית, מתייחס למגזר הציבורי ולמקומות עבודה שיש בהם קבלת קהל בלבד. "לרוב המעסיקים במשק אין הסדר שאומר בחוק מה מותר להם לבקש מהעובדים. כל המגזר הפרטי נותר ללא מענה בחוק", אומרת רקח-דביר.

אמנם יש כמה פסקי דין שדנו בשאלה מה קורה כשהעובד מסרב להתחסן או להציג בדיקות שליליות, אבל זה תמיד נעשה תוך איזון בין הזכות של העובד לשלמות גופו והזכות לפרטיות לבין הזכות לבריאות של שאר העובדים. האיזון הזה משתנה בהתאם למצב התחלואה בארץ. אם לפני חצי שנה פסקו שאפשר לדרוש מעובד חיסון או בדיקות, זה לא אומר שבמצב נטול תחלואה המצב יהיה זהה.

"עד היום מעסיקים מתמודדים עם השאלות האלה של אנשים שלא מוכנים להתחסן ולא מוכנים לעשות בדיקות. ההתמודדות עם הסיטואציה מאוד תלויה בנסיבות. אם במקום העבודה יש אופן ספייס או ישיבה במשרדים. לא מתייחסים לפועל ייצור שעובד על פס ייצור עם עוד 30 עובדים כמו לעובד שיושב במשרד פרטי".

האם מותר לשאול עובד אם הוא התחסן?

"בפסיקה נקבע שאפשר לשאול, אך עובד לא חייב להשיב. עובד שלא השיב אפשר להניח שלא התחסן".

לדברי זהר תדמור-אילת, סמנכ"לית משאבי אנוש בסייברארק, "החברה נותנת את חופש הבחירה לכל עובד ומאפשרת עבודה מהבית למי שלא מחוסן. יש אנשים שלא היו במשרדים כבר שנה ושמונה חודשים. הכניסה למשרדים היא עם התו הירוק אבל אנחנו לא שואלים עובדים אם התחסנו אלא אם יש להם תו ירוק - כלומר גם בדיקה שלילית תופסת. רק ל-4% מהעובדים שלנו אין תו ירוק, אלה אנשים שלא מתחסנים מסיבות רפואיות או אידיאולוגיות".

חברת לייבפרסון מובילה מוצר שנקרא Bella Health ומנחה כיצד לבצע בדיקת קורונה ביתית. מדובר באפליקציה שמראה כיצד לבצע בדיקה ביתית בכניסה למשרד. אחרי קבלת התשובה השלילית, אפשר להיכנס למשרד ללא חשש. באתרים של החברה בעולם משתמשים בבדיקה הזו ללא קשר להתחסנות - כל אחד שנכנס למשרד מחויב לבצע את הבדיקה. בישראל אין כרגע משרד, אבל בחברה מתכוונים להנחיל את הנוהג הזה אם וכאשר יקימו מחדש משרד בישראל.

"אנחנו שומעים מחברות אחרות שלא כולם נמצאים עם מסכות במשרד ואם עושים בדיקה שמראה שבאמת כולם שליליים, זה משרה ביטחון", אומרת מלול. 

עוד כתבות

אריק טראמפ / צילום: ap, Daniel Ceng

מפולת הקריפטו עלתה למשפחת טראמפ מיליארד דולר. הבן אריק: "זו הזדמנות"

לפי בלומברג, קריסת שוק הקריפטו חתכה את ההון של המשפחה ל-6.7 מיליארד דולר בחודשיים ● אבל אלו שהשקיעו בעסקי הקריפטו של המשפחה הפסידו הרבה יותר ● אריק, הבן של הנשיא שמוביל את פעילות הקריפטו, משדר שעסקים כרגיל, "מעולם לא הייתי שורי יותר לגבי שוק הקריפטו"

ראש ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י / צילום: ap, Eugene Hoshiko

החוב תופח, המטבע נחלש והסחרור בכלכלה הרביעית בגודלה מחריף

כלכלת יפן חווה תקופה מורכבת: המטבע נחלש, התוצר מתכווץ והאינפלציה מתרחקת מהיעד ● בינתיים, הממשלה רק מגבירה את החששות בשווקים עם השקת תוכנית מענקים ותמריצים חדשה ● אם לא די בכך, הסכסוך מול סין מאיים להחריף עוד יותר את המשבר

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

חברת התקשורת שחוזרת לחלק דיבידנד - לראשונה אחרי 12 שנים

הרווח הנקי של סלקום זינק בכ-35% ברבעון, והחברה הודיעה שתחלק דיבידנד בסך 200 מיליון שקל ● הנהנית המרכזית מהדיבידנד תהיה בעלת השליטה קרן פורטיסימו

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נגה מלסה, לע״מ

סמוטריץ' מקדם: הכפלת הפטור ממע"מ על יבוא אישי

מי שמייבא היום מוצרים מחו"ל במחיר של עד 75 דולר, נהנה מהטבה מיוחדת: הוא לא צריך לשלם מע"מ, שעומד היום על 18% ● כעת, צפויה להתממש הצעה להגדיל את התקרה הזאת דרמטית: הכפלה שלה ל-150 דולר או אף ל-200 דולר ● עקב הפגיעה בייבואנים המגמה בעולם היא דווקא לצמצם או לבטל את הפטור

אפי שקדי, יו''ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברה / צילום: טל גבעוני

החברה שמכרה כמעט 850 דירות מתחילת השנה, והכלים שסייעו לה להגיע לשם

בניגוד למגמה בשוק המגורים, אפי קפיטל ממשיכה להציג מספרים יפים, עם כ־846 דירות מכורות מתחילת השנה – רובן דירות במחיר מסובסד • הדוח לרבעון השלישי של השנה מגלה: 95% מהדירות בשוק החופשי נמכרו במסגרת מבצעי קבלן והטבות • ההתחייבויות השוטפות של החברה תפחו לכמעט 1.5 מיליארד שקל

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

לאחר הזינוק בשווי: נאוויטס מקפיצה את התגמול למנכ"ל לעד 7.3 מיליון שקל

במסגרת המהלך, שזקוק לאישור אסיפת בעלי המניות, יעלה שכרו הבסיסי של קורנהאוזר, העומד בראש השותפות בארבע השנים האחרונות, ב-50% ל-150 אלף שקל בחודש ● הבקשה מגיעה לנוכח הזינוק המתמשך במחיר יחידות ההשתתפות של נאוויטס, על רקע תחילת הפקת הנפט בפרויקט שננדואה במפרץ אמריקה

שר החקלאות אבי דיכטר / צילום: רפי קוץ

דיכטר דיבר על הוזלת הירקות. הרגשתם אותה? זה לא במקרה

מחירי הירקות אכן ירדו בשנה האחרונה, אבל המגמה הזאת נעצרה ביולי ● מאז, הירקות התייקרו בשיעור דו־ספרתי ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למרות ההתנגדות בקואליציה: נתניהו תומך ברפורמת החלב של סמוטריץ'

במשרד החקלאות כינו את התוכנית הזו "אובססיה", ארגוני הרפתנים תומכים בתכנון הריכוזי הקיים, וגם חלק ממפלגות הקואליציה והאופוזיציה מתנגדות ● אך כעת, הרפורמה בחלב של שר האוצר זוכה לתמיכתו של ראש הממשלה ● בינתיים, סמוטריץ' תוקף: "תנובה, טרה ושטראוס שופכים עכשיו מיליונים על מיליונים על מיליונים בקמפיין שקרי ודמגוגי נגדי"

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פוטין, התמחור וההסכם המצרי: שלושה אירועים שהכבידו על המניות הלוהטות בת"א

מניות הנפט והגז הציגו תשואה פנומנלית בשנה האחרונה, אבל בימים האחרונים סדקים בהסכם הגז עם מצרים, איתות אופטימי מגזרת רוסיה אוקראינה וסקירה מאכזבת של גולדמן זאקס, הביאו לשינוי כיוון ● האם המגמה תימשך, או שמדובר בירידה לצורך עלייה מחודשת?

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

שילב, מקבוצת פוקס, מגדילה אחזקות במיננה - וזה לא מקרי

שילב מגדילה את חלקה בחברת האופנה לילדים מיננה ורוכשת 23% נוספים תמורת 31.7 מיליון שקל ● הקאמרי משיק הצגה חדשה ● יוגב גרדוס זוכה במלגת בכר בבית הנשיא ● וגם: מינויים בכירים בזירת התקשורת והשיווק ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה מעורבת בתל אביב; מדד רשתות השיווק נופל ביותר מ-2%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1% ● בנק ישראל הוריד את הריבית, אך מסתמן כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב ● התאוששות מרשימה בוול סטריט לאחר ימים של ירידות: הנאסד"ק סיכם את היום הטוב ביותר שלו מאז אמצע מאי ● מניית אלפאבית זינקה במעל 6% וגררה מעלה שחקניות נוספות בתחום ה-AI ● וגם: בבנק סיטי מאמינים שהסתיים עידן "שבע המופלאות"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלי אאורה / צילום: תמר מצפי

הכנסות אאורה זינקו ב-65% ברבעון. מה קרה למכירות הדירות?

אאורה מסכמת רבעון עם זינוק בהכנסות וברווחים, אך מכירות הדירות מתחילת השנה עדיין רחוקות מהיעד ● בחברה מקווים שמסלול הרכישה החדש, "דירה בביטחון", יסייע להגדיל את המכירות

"הוא היה עסוק בבניית חיזבאללה מחדש, עד שטיל ישראלי מצא אותו בביירות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: רמטכ"ל חיזבאללה שחוסל על ידי ישראל היה דמות מפתח בשיקום ארגון הטרור, למה שווייץ לא מכירה במדינה פלסטינית, וביהמ"ש בגרמניה אישר למפגינים נגד ישראל לקרוא נגד קיומה ● כותרות העיתונים בעולם

רייצ'ל ריבס, שרת האוצר הבריטית / צילום: ap, Leon Neal

בבריטניה בוחנים: הטלת מס חדש על כל תייר שנכנס ללונדון

בריטניה מתמודדת עם "בור" תקציבי שמוערך ב–30 מיליארד ליש"ט לפחות, ומפלגת הלייבור שבשלטון נאבקת להישאר מחויבת להבטחתה שלא להעלות מסים לציבור ● לפי הדיווחים האחרונים, שרת האוצר רייצ'ל ריבס, תנסה ליצור אוסף של צעדים שיגדילו את הכנסות המדינה ואחד מהם הוא הטלת "מס תיירים" חדש

אלפרד אקירוב / צילום: בן יוסטר

שתי המניות שסידרו לאלרוב נדל"ן רווח של כמעט מיליארד שקל

האחזקות של אלרוב נדל"ן, בשליטתו של אלפרד אקירוב, במניות כלל ביטוח ובנק לאומי, סידרה לחברה רווח מניירות ערך של 1.1 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה ● כך, רשמה החברה רווח נקי של 925 מיליון שקל - זינוק של פי 30

נתב''ג / צילום: Shutterstock

התיירים מתחילים לחזור? שיא בתפוסת המלונות על ידי זרים מתחילת המלחמה

על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר לינות התיירים במלונות בישראל הכפיל את עצמו ל-347 אלף לינות בחודש, בממוצע של שלושת החודשים האחרונים, וזאת לעומת 183 אלף לינות לחודש בממוצע בשלושת החודשים הקודמים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

החברה הישראלית שקיבלה אישור FDA למכשיר להערכת תפקוד המוח

מערכת ישראלית להערכת תפקוד המוח מקבלת אישור FDA ● טבע יוצאת בסדרת אתגרי חדשנות בהשקעה שנתית של עשרות מיליוני דולרים ● סטארט־אפ לעריכה גנטית מגייס 8 מיליון דולר ● בדיקת ההיריון ברוק של סליגנוסטיקס מגיעה למדפי הפארם בגרמניה ● וגם: חוקר מהדסה זוכה להכרה בינלאומית ● השבוע בביומד

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בוול סטריט מתחילים להספיד את עידן "שבע המופלאות" ולסמן מנצחות במרוץ ה-AI

כשברקע החששות מפני התפתחות בועה בוול סטריט והסקפטיות סביב הוצאות ההון העצומות בתחום ה-AI, האופוריה הכללית מתחלפת בסלקטיביות הולכת וגוברת לגבי המניות בפורטפוליו של המשקיעים ● בבנק סיטי מאמינים כי "ימי 'שבע המופלאות' הם בעיקר מאחורינו", ומצביעים על שלוש המניות שלדעתם יובילו את השוק

קובי שגב, שותף בבית ההשקעות אקורד / צילום: דודי פרץ

אחרי הורדת הריבית: מנהל ההשקעות שממליץ על ההזדמנות הבאה

קובי שגב, שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד, קלע כשהמליץ לפני שנה על מניות הבנקים, חברות ה–IT ומניות הגז והנפט ● עכשיו הוא מסביר למה הוא עובר ל"סטוק פיקינג", בעיקר בת"א 90 וה–SME 60, ומדוע הוא מעדיף בחו"ל את מדד ראסל 2000 על פני ה–S&P 500

השר חיים כץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

באופן רשמי: חיים כץ מונה לשר הבריאות והרווחה

חיים כץ מונה רשמית לשר הבריאות והרווחה, נוסף על תיקי התיירות והבינוי, ומחזיק כעת בארבעה תיקים