גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  ניהול וקריירה

חוק חדש יסדיר את העבודה מהבית: כך תעבוד התוכנית של שרת הכלכלה

איך מגדירים עבודה מרחוק, ומה מעסיקים יצטרכו לעשות כדי למנוע אפליה לרעה של אלה שעובדים מחוץ למשרד - אלה רק חלק מהנושאים שמשרד הכלכלה מתכוון להתייחס אליהם בהצעת החוק שהוא מגבש בימים אלה להסדרת עבודה מרחוק ● בינתיים, מעסיקים מוצאים פתרונות משלהם לבעיות שיוצרים כמה מהטרנדים הנלווים לעבודה היברידית - מהרעיון של חופשה ללא הגבלה ועד הרצון לאפשר עבודה מכל מקום בעולם

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: יוסי זמיר
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: יוסי זמיר

מגפת הקורונה טלטלו את שוק העבודה. שינוי אורחות החיים, הסגרים, העבודה מרחוק, וגם הכוח הגובר של עובדים מול מעסיקים, מחייבים כעת ארגונים להתמודד עם סוגיות ושאלות חדשות.

"בתחום דיני העבודה, המציאות מקדימה בהרבה מאוד צעדים את החוק, אז אין לנו פתרונות בחוק לדברים רבים", אומרת הדס רקח-דביר, מובילת פרקטיקת דיני עבודה בשבלת עורכי דין. "בתור יועצת משפטית, אין לך תשובה חד-משמעית להרבה סוגיות".

בזמן שבמדינות שונות יש חקיקה שמתייחסת ישירות להשלכות של עבודה מרחוק, בישראל אנחנו עדיין מאחור. כעת שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, יוזמת מהלך לשינוי המצב. בשנה החולפת נעשתה במשרד הכלכלה עבודת מטה שבחנה את המצב החוקי המסדיר עבודה מרחוק ברחבי העולם ועשתה התאמות למשק הישראלי. בשבוע שעבר נתנה ברביבאי אור ירוק לצוות המשרד לקדם את הנושא ולנסח הצעת חוק שתסדיר את סוגיות הליבה, ובהן התנאים הנדרשים בטרם מעבר לעבודה מרחוק בשגרה ובחירום, חובות המעסיק והעובד עקב השינוי במקום העבודה, הגנה על פרטיות העובד ואבטחת המידע של העסק, מניעת אפליה של עובדים ועוד.

השראה מהאיחוד האירופי וצרפת

לפי מסמך שהוכן במשרד הכלכלה, במדינות שונות מגדירים אחרת עבודה מרחוק. בהונגריה, לדוגמה, ההגדרה בחוק מתייחסת לביצוע עבודה באמצעות מכשירים אלקטרוניים, ובצרפת מתייחסים לכך שהעבודה אינה מסופקת ממקום קבוע.

באיחוד האירופי נקבע בחקיקה כי עובדים מרחוק זכאים לאותן זכויות הנובעות מחוקים והסכמים קיבוציים. כמו כן, הוסדרו נושא בטיחות המידע, העלויות שבהן יישא המעסיק והסיוע הטכני הנדרש, ונקבע שהעובד אחראי על ניהול הזמן בהתאם להוראות החקיקה, הסכמים קיבוציים וכללי המעסיק. הסטנדרטים לביצוע העבודה יהיו דומים לאלה של עובד המועסק במקום עבודה פיזי.

החקיקה של האיחוד האירופי גם מחייבת חברות להבטיח שהעובד לא יבודד משאר עובדי החברה, שיתאפשרו מפגשים עם עובדים אחרים על בסיס קבוע ושתהיה לעובדים מרחוק גישה למידע.

בחוק העבודה הצרפתי נקבעו, בין היתר, פרקי הזמן שבהם המעסיק יוכל ליצור קשר עם העובד מרחוק, התנאים והאמצעים לביצוע עבודה מרחוק על ידי עובדים עם מוגבלויות. מעסיק המסרב לאפשר לעובד לבצע עבודה מרחוק אף שהוא יכול לעשות זאת, יהיה עליו לנמק את החלטתו. כמו כן, החוק הצרפתי מתייחס לתאונות עבודה המתרחשות מחוץ למקום העבודה.

במשרד הכלכלה צפויים להתייחס לכל ההיבטים האלה בהצעת החוק. כדי לבצע התאמות למשק הישראלי, נערכות כעת פגישות עם ארגונים ועם הממונה על השכר ונציבות שירות המדינה, שהחקיקה תחול גם עליהם. לאחר ניסוח הצעת החוק, היא תופץ להערות הציבור. בכל מקרה, החוק לא יחייב עבודה מרחוק, אלא יסדיר את הנושא במקומות עבודה שבוחרים באפשרות הזאת.

 

"הזדמנויות לעובדים בפריפריה"

לפי מסמך העקרונות שהכין צוות דיני עבודה בזרוע העבודה במשרד הכלכלה, החוק צפוי להתייחס להיבטים הבאים של עבודה מרחוק: קביעת המקומות האפשריים לעבודה ואספקת תשתית, אפליה בין עובדים, הגדרת היקפי העבודה, זמינות ומטלות, אופי ההסכמים בין מעסיק לעובדיו ושמירה על זכויותיהם.

שרת הכלכלה והתעשייה ברביבאי אמרה לגלובס כי "הסדרה חקיקתית של עבודה מרחוק טומנת בחובה יתרונות רבים עבור שוק העבודה. ההסדרה של התעסוקה מרחוק תיצור הזדמנויות גם בעבור עובדים המתגוררים בפריפריה או עובדים במקום המרוחק מאזור מגוריהם. הצעת החוק לעבודה מהבית היא בשורה לשוק העבודה. היא תגביר את יעילות ופריון העובדים ותאפשר לארגונים גישה למאגר איכותי של כוח-אדם מגוון ורחב יותר. החוק יבטא את צורכי המעסיקים תוך התייחסות לזכויות העובד מרחוק".

ימי החופשה הולכים ונערמים

מעסיקים שפנינו אליהם העלו כמה סוגיות מרכזיות שמעסיקות אותם בימים אלה של עבודה היברידית ומאלצות אותם למצוא פתרונות. אחת מהן נוגעת לימי החופשה ההולכים ונערמים של עובדים. אלה החלו להצטבר בשנת הקורונה משום שעובדים פשוט לא יצאו לחופש. לא רק בגלל הסגרים שמנעו חופשות בארץ ואפילו טיסות, אלא גם משום שהעבודה מהבית ולאחר מכן העבודה ההיברידית אפשרו לעשות את הסידורים תוך כדי יום העבודה וביטלו את הצורך לקחת יום חופשה במיוחד.

לפי החוק, אפשר לצבור ימי חופשה עד שנתיים בהסכמת המעסיק, אבל חובה לנצל לפחות חמישה ימי עבודה (7 ימים קלנדריים). מחיקה של ימי החופשה אפשרית רק אם המעסיק ביקש לנצל את ימי החופשה והעובד לא עשה זאת.

לדברי רקח-דביר, "נוצרו לחברות יתרות חופשה מאוד גדולות והן לא יודעות מה לעשות איתם. במהלך תקופת הקורונה הגיעו בקשות מעובדים בחברות לפדות את ימי החופשה שהצטברו לכסף, אבל חברות מעדיפות לא לעשות זאת. החוק מאפשר לפדות ימי חופשה רק מעבר למספר ימי החופשה שהחוק מחייב. כלומר, אם לעובד הייטק יש 20 ימי חופשה - 12 ימי חופשה לפי החוק ועוד שמונה המוקנים בחוזה, הוא יכול לפדות את שמונת הימים האלה בכסף ואת היתרה רק אם הוא מסיים לעבוד".

מה חברות יכולות לעשות כדי להתמודד עם המצב הזה? "לבנות מדיניות מסודרת של ניצול ימי חופשה, כך שעובדים ייצאו להתרענן אבל בצורה מדורגת ובלי לפגוע בעבודה".

לדבריה של זהר תדמור-אילת, סמנכ"לית משאבי אנוש בסייברארק, שעובדיה מקבלים בין 16 ל-24 ימי חופשה בשנה, "מאז שהמגפה פרצה חזינו את המגמה של הצטברות ימי החופשה ועודדנו את העובדים לנצל אותם, באמצעות קמפיינים פנים-ארגוניים שמבהירים את החשיבות של לקחת פאוזה. אנחנו ערים לכך שבקרוב יחזרו הטיסות וכולם ירצו לצאת לחופש. נצטרך לדאוג שגם אנשים ייצאו לחופש וגם הביזנס לא ייפגע".

לדברי ענת גיל, מנהלת משאבי אנוש של סיילספורס, "אנחנו מתזכרים מנהלים ועובדים מאמצע השנה לתכנן נכון את היציאה לחופשה כך שלא כל הימים יצטברו לסוף השנה. בסיילספורס יש 24 ימי חופשה בשנה, כמעט חמישה שבועות, שמלכתחילה קשה לנצל. בנוסף להם יש days well being, כמעט כל חודש. אפשר לצבור חמישה ימים במשך שנתיים ואז הם נמחקים.

"בגלל המדיניות שלנו שלא מאפשרת לצבור ימי חופשה באופן בלתי מוגבל, כבר מיוני 2020 התחלנו לתזכר עובדים לקחת חופשה, אפילו אם זה לחופשה בתוך הבית. השנה אנחנו רואים שאנשים כן יצאו לחופשים ונוסעים לחו"ל".

ענת גיל, דירקטורית משאבי אנוש בסיילספורס ישראל / צילום: ענת שניג

לדברי חגית מלול, סמנכ"לית אופרציה בלייבפרסון, "דווקא בגלל שכל הזמן העובדים בבית, הסיכוי לשחיקה גבוה יותר. עד שאנשים יתרגלו לאזן את עצמם, חשוב שהם ייצאו לחופשה ואפילו יותר מהרגיל. אנחנו רוצים להעלות את המודעות לעובדה שצריך לקחת חופשה". לשם כך הוסיפו בחברה בימי הקורונה "ימי הסתגלות" ו"ימי הוקרה", ימי חופשה נוספים על אלה שהעובדים זכאים להם לפי החוזה.

ומה עם חברות שאימצו מדיניות של חופשה ללא הגבלה? לדברי רקח-דביר, "עוד לפני הקורונה הרבה חברות, בעיקר גלובליות, התחילו לאמץ מדיניות של חופשה ללא הגבלה. בישראל זה בעייתי מבחינת החוק, כי כמעסיק אתה מחויב לכתוב בתלוש המשכורת כמה ימים נשארו לך.

"בחברות שהייתה בהן מדיניות של חופשה ללא הגבלה, נוצרו שתי בעיות: אחת, עובדים בנו על ימי חופשה לפדיון בסוף תקופת העבודה, אבל במדיניות חופשה ללא הגבלה לא מאפשרים צבירה של חופשה משנה לשנה ואז עובדים נשארים בלי יתרה לפדיון בעת העזיבה. הבעיה השנייה היא ניצול ביתר - למשל, אדם עשוי להגיד ‘אני יכול לקחת חופשה ללא הגבלה, אני לא רוצה להתחסן, אז עכשיו אני בחודשיים חופש. תשלמו לי".

לעבוד מכל מקום? נשמע טוב, אבל קשה ליישום

אחד הטרנדים המדוברים בעקבות מגפת הקורונה והעבודה ההיברידית הוא היכולת לעבוד מכל מקום בעולם. חלק מהעובדים רואים בעבודה מרחוק הזדמנות לשלב עבודה וטיולים בחו"ל, אבל לדברי רקח-דביר, האתגרים הם רבים.

"עבודה מחו"ל מעוררת הרבה שאלות משפטיות. יש שאלות של מיסוי העובד והחברה, האם אני כמעסיק יכול לחייב אותו להיות זמין בשעות של העבודה ולאפשר עבודה בזום בלבד? האם אני יכול להכריח את העובד לפתוח מצלמה? ההחלטה היא של החברות עצמן, אבל יש בזה סיכונים".

לדברי מלול, "אם אני מסתכלת על עולם התעסוקה, אז ברור לנו שכמעסיק נאפשר גמישות מרבית והעובד לוקח את האחריות והשליטה על ההתחייבויות שלו בעבודה והתוצרים שלו. זה החוזה הפסיכולוגי החדש בין עובד למעסיק. אני יכולה לעשות את התפקיד שלי מוונקובר וסיאטל, ואני רוצה תנועה של אנשים שעושים רילוקיישן אבל ממשיכים אותו התפקיד. יש אצלנו אנשים שעוברים לניו יורק, לקנדה, לסיאטל ונשארים עם אותו תפקיד, וגם אנחנו רואים חזרה לישראל כי כבר לא חייבים להיות בצנטרום, במשרדים בארה"ב, כדי להיות משמעותיים".

לדברי גיל, "מצד אחד סיילספורס רוצה לשמור על הגמישות והתחרותיות, ובחלק מהמשרות מאפשרת עבודה מכל מקום, אבל אתה לא יכול לשהות באי ביוון או בתאילנד שאין לנו בו משרד אם זה יותר מ-30 יום וכמובן בכפוף לאישור המנהל שלך".

סמנכ"לית משאבי אנוש, שהעדיפה להישאר בעילום שם, מספרת שבחברה השיקו תוכנית שמאפשרת לעבוד מכל מקום בעולם, אבל עד כה רק שני עובדים ניצלו את האפשרות. "פגשנו את הדרישה הזו בעבר, ועכשיו אנחנו פוגשים אותה יותר ויותר.

הקורונה גרמה לאנשים לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמם שאלות קיומיות על החיים ועד כמה הם רוצים למצות אותם. הנוהל הזה מאפשר לאנשים לעבוד מכל מקום עד חודשיים. העובד מחויב להשיג אשרת עבודה זמנית, לדאוג לביטוח רפואי ואם למשל יש לו תקלה הוא מחויב לגשת לסניף הקרוב של החברה ולתקן את המחשב. למרות הבדלי הזמן הוא גם מחויב להשתתף בכל הישיבות והפורומים ולקחת על עצמו את כל הבדלי השעות. לעובדים בישראל יותר מתאים לעשות את זה באירופה ורצוי במדינה שיש בה סניף קרוב. יאשרו את זה בדרך כלל לעובד עם ביצועים מאוד טובים".

לדבריה, יש פער בין הרעיון למציאות: "לדעתי העבודה מכל מקום היא באזז שלא נפוץ מאוד. יש לה השלכות במציאות שמוציאות קצת את הרוח מהמפרשים".

לחייב להתחסן או לא? מעסיקים עדיין מבולבלים

סוגיה שאינה שאלה עקרונית בעבודה מרחוק אך נפיצה מאוד בארגונים נוגעת להתחסנות. התו הירוק, שנכנס לתוקף ב-1 באוקטובר ומחייב עובדים להציג תעודת מתחסן או מחלים או לחלופין בדיקה שלילית, מתייחס למגזר הציבורי ולמקומות עבודה שיש בהם קבלת קהל בלבד. "לרוב המעסיקים במשק אין הסדר שאומר בחוק מה מותר להם לבקש מהעובדים. כל המגזר הפרטי נותר ללא מענה בחוק", אומרת רקח-דביר.

אמנם יש כמה פסקי דין שדנו בשאלה מה קורה כשהעובד מסרב להתחסן או להציג בדיקות שליליות, אבל זה תמיד נעשה תוך איזון בין הזכות של העובד לשלמות גופו והזכות לפרטיות לבין הזכות לבריאות של שאר העובדים. האיזון הזה משתנה בהתאם למצב התחלואה בארץ. אם לפני חצי שנה פסקו שאפשר לדרוש מעובד חיסון או בדיקות, זה לא אומר שבמצב נטול תחלואה המצב יהיה זהה.

"עד היום מעסיקים מתמודדים עם השאלות האלה של אנשים שלא מוכנים להתחסן ולא מוכנים לעשות בדיקות. ההתמודדות עם הסיטואציה מאוד תלויה בנסיבות. אם במקום העבודה יש אופן ספייס או ישיבה במשרדים. לא מתייחסים לפועל ייצור שעובד על פס ייצור עם עוד 30 עובדים כמו לעובד שיושב במשרד פרטי".

האם מותר לשאול עובד אם הוא התחסן?

"בפסיקה נקבע שאפשר לשאול, אך עובד לא חייב להשיב. עובד שלא השיב אפשר להניח שלא התחסן".

לדברי זהר תדמור-אילת, סמנכ"לית משאבי אנוש בסייברארק, "החברה נותנת את חופש הבחירה לכל עובד ומאפשרת עבודה מהבית למי שלא מחוסן. יש אנשים שלא היו במשרדים כבר שנה ושמונה חודשים. הכניסה למשרדים היא עם התו הירוק אבל אנחנו לא שואלים עובדים אם התחסנו אלא אם יש להם תו ירוק - כלומר גם בדיקה שלילית תופסת. רק ל-4% מהעובדים שלנו אין תו ירוק, אלה אנשים שלא מתחסנים מסיבות רפואיות או אידיאולוגיות".

חברת לייבפרסון מובילה מוצר שנקרא Bella Health ומנחה כיצד לבצע בדיקת קורונה ביתית. מדובר באפליקציה שמראה כיצד לבצע בדיקה ביתית בכניסה למשרד. אחרי קבלת התשובה השלילית, אפשר להיכנס למשרד ללא חשש. באתרים של החברה בעולם משתמשים בבדיקה הזו ללא קשר להתחסנות - כל אחד שנכנס למשרד מחויב לבצע את הבדיקה. בישראל אין כרגע משרד, אבל בחברה מתכוונים להנחיל את הנוהג הזה אם וכאשר יקימו מחדש משרד בישראל.

"אנחנו שומעים מחברות אחרות שלא כולם נמצאים עם מסכות במשרד ואם עושים בדיקה שמראה שבאמת כולם שליליים, זה משרה ביטחון", אומרת מלול.

עוד כתבות

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם בצק מדויק וגבינות משובחות: הפיצה הגלילית שניצחה במבחן

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מימוש שני השנה: פימי מכרה מניות הייפר גלובל ב-100 מיליון שקל

קרן ההשקעות של ישי דוידי מכרה נתח נוסף ממניותיה בחברת המחשוב שבשליטתה, אשר הביאו את היקף המימושים שלה בחברה לכ-200 מיליון שקל ● בסך הכל מורווחת פימי במעל חצי מיליארד שקל על ההשקעה שבוצעה לפני כ-6 שנים

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות"

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה ישראל מגורים / צילום: ענבל מרמרי

שיחת הוועידה של אפריקה מגורים חשפה נתון מדהים: 30% מהדירות נמכרות לתושבי חוץ

המנכ"לית רונית אשד-לוי ציינה כי החברה מזהה עניין גובר מצד קהילות יהודיות בחו"ל, בין היתר בארה"ב ובארגנטינה ● רווחי אפריקה מגורים צנחו בחדות על אף הגידול בהיקף מכירת הדירות, שעמד על 76 יחידות לעומת 34 ברבעון המקביל אשתקד ● הצניחה מיוחסת לירידה חדה ברווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה ובעלייה בהוצאות המימון

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

זו כבר קריסה: נאסד״ק נחתך ביותר מ-5% בנעילה

אנבידיה חוטפת מכה נוספת - והמניה צנחה ● הדולר נסחר בעולם בשיא של יותר משנה ובדרך לשבוע רביעי ברציפות של עליות ● תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים יורדת ב-10 נקודות בסיס ל־4.95% ● מניית אנבידיה בדרך לרצף של ירידות שבועיות כמותו לא נראה מאז 2008 ● בורסות אירופה ננעלו באדום

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר