גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  ניהול וקריירה

חוק חדש יסדיר את העבודה מהבית: כך תעבוד התוכנית של שרת הכלכלה

איך מגדירים עבודה מרחוק, ומה מעסיקים יצטרכו לעשות כדי למנוע אפליה לרעה של אלה שעובדים מחוץ למשרד - אלה רק חלק מהנושאים שמשרד הכלכלה מתכוון להתייחס אליהם בהצעת החוק שהוא מגבש בימים אלה להסדרת עבודה מרחוק ● בינתיים, מעסיקים מוצאים פתרונות משלהם לבעיות שיוצרים כמה מהטרנדים הנלווים לעבודה היברידית - מהרעיון של חופשה ללא הגבלה ועד הרצון לאפשר עבודה מכל מקום בעולם

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: יוסי זמיר
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: יוסי זמיר

מגפת הקורונה טלטלו את שוק העבודה. שינוי אורחות החיים, הסגרים, העבודה מרחוק, וגם הכוח הגובר של עובדים מול מעסיקים, מחייבים כעת ארגונים להתמודד עם סוגיות ושאלות חדשות.

"בתחום דיני העבודה, המציאות מקדימה בהרבה מאוד צעדים את החוק, אז אין לנו פתרונות בחוק לדברים רבים", אומרת הדס רקח-דביר, מובילת פרקטיקת דיני עבודה בשבלת עורכי דין. "בתור יועצת משפטית, אין לך תשובה חד-משמעית להרבה סוגיות".

בזמן שבמדינות שונות יש חקיקה שמתייחסת ישירות להשלכות של עבודה מרחוק, בישראל אנחנו עדיין מאחור. כעת שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, יוזמת מהלך לשינוי המצב. בשנה החולפת נעשתה במשרד הכלכלה עבודת מטה שבחנה את המצב החוקי המסדיר עבודה מרחוק ברחבי העולם ועשתה התאמות למשק הישראלי. בשבוע שעבר נתנה ברביבאי אור ירוק לצוות המשרד לקדם את הנושא ולנסח הצעת חוק שתסדיר את סוגיות הליבה, ובהן התנאים הנדרשים בטרם מעבר לעבודה מרחוק בשגרה ובחירום, חובות המעסיק והעובד עקב השינוי במקום העבודה, הגנה על פרטיות העובד ואבטחת המידע של העסק, מניעת אפליה של עובדים ועוד.

השראה מהאיחוד האירופי וצרפת

לפי מסמך שהוכן במשרד הכלכלה, במדינות שונות מגדירים אחרת עבודה מרחוק. בהונגריה, לדוגמה, ההגדרה בחוק מתייחסת לביצוע עבודה באמצעות מכשירים אלקטרוניים, ובצרפת מתייחסים לכך שהעבודה אינה מסופקת ממקום קבוע.

באיחוד האירופי נקבע בחקיקה כי עובדים מרחוק זכאים לאותן זכויות הנובעות מחוקים והסכמים קיבוציים. כמו כן, הוסדרו נושא בטיחות המידע, העלויות שבהן יישא המעסיק והסיוע הטכני הנדרש, ונקבע שהעובד אחראי על ניהול הזמן בהתאם להוראות החקיקה, הסכמים קיבוציים וכללי המעסיק. הסטנדרטים לביצוע העבודה יהיו דומים לאלה של עובד המועסק במקום עבודה פיזי.

החקיקה של האיחוד האירופי גם מחייבת חברות להבטיח שהעובד לא יבודד משאר עובדי החברה, שיתאפשרו מפגשים עם עובדים אחרים על בסיס קבוע ושתהיה לעובדים מרחוק גישה למידע.

בחוק העבודה הצרפתי נקבעו, בין היתר, פרקי הזמן שבהם המעסיק יוכל ליצור קשר עם העובד מרחוק, התנאים והאמצעים לביצוע עבודה מרחוק על ידי עובדים עם מוגבלויות. מעסיק המסרב לאפשר לעובד לבצע עבודה מרחוק אף שהוא יכול לעשות זאת, יהיה עליו לנמק את החלטתו. כמו כן, החוק הצרפתי מתייחס לתאונות עבודה המתרחשות מחוץ למקום העבודה.

במשרד הכלכלה צפויים להתייחס לכל ההיבטים האלה בהצעת החוק. כדי לבצע התאמות למשק הישראלי, נערכות כעת פגישות עם ארגונים ועם הממונה על השכר ונציבות שירות המדינה, שהחקיקה תחול גם עליהם. לאחר ניסוח הצעת החוק, היא תופץ להערות הציבור. בכל מקרה, החוק לא יחייב עבודה מרחוק, אלא יסדיר את הנושא במקומות עבודה שבוחרים באפשרות הזאת.

 

"הזדמנויות לעובדים בפריפריה"

לפי מסמך העקרונות שהכין צוות דיני עבודה בזרוע העבודה במשרד הכלכלה, החוק צפוי להתייחס להיבטים הבאים של עבודה מרחוק: קביעת המקומות האפשריים לעבודה ואספקת תשתית, אפליה בין עובדים, הגדרת היקפי העבודה, זמינות ומטלות, אופי ההסכמים בין מעסיק לעובדיו ושמירה על זכויותיהם.

שרת הכלכלה והתעשייה ברביבאי אמרה לגלובס כי "הסדרה חקיקתית של עבודה מרחוק טומנת בחובה יתרונות רבים עבור שוק העבודה. ההסדרה של התעסוקה מרחוק תיצור הזדמנויות גם בעבור עובדים המתגוררים בפריפריה או עובדים במקום המרוחק מאזור מגוריהם. הצעת החוק לעבודה מהבית היא בשורה לשוק העבודה. היא תגביר את יעילות ופריון העובדים ותאפשר לארגונים גישה למאגר איכותי של כוח-אדם מגוון ורחב יותר. החוק יבטא את צורכי המעסיקים תוך התייחסות לזכויות העובד מרחוק".

ימי החופשה הולכים ונערמים

מעסיקים שפנינו אליהם העלו כמה סוגיות מרכזיות שמעסיקות אותם בימים אלה של עבודה היברידית ומאלצות אותם למצוא פתרונות. אחת מהן נוגעת לימי החופשה ההולכים ונערמים של עובדים. אלה החלו להצטבר בשנת הקורונה משום שעובדים פשוט לא יצאו לחופש. לא רק בגלל הסגרים שמנעו חופשות בארץ ואפילו טיסות, אלא גם משום שהעבודה מהבית ולאחר מכן העבודה ההיברידית אפשרו לעשות את הסידורים תוך כדי יום העבודה וביטלו את הצורך לקחת יום חופשה במיוחד.

לפי החוק, אפשר לצבור ימי חופשה עד שנתיים בהסכמת המעסיק, אבל חובה לנצל לפחות חמישה ימי עבודה (7 ימים קלנדריים). מחיקה של ימי החופשה אפשרית רק אם המעסיק ביקש לנצל את ימי החופשה והעובד לא עשה זאת.

לדברי רקח-דביר, "נוצרו לחברות יתרות חופשה מאוד גדולות והן לא יודעות מה לעשות איתם. במהלך תקופת הקורונה הגיעו בקשות מעובדים בחברות לפדות את ימי החופשה שהצטברו לכסף, אבל חברות מעדיפות לא לעשות זאת. החוק מאפשר לפדות ימי חופשה רק מעבר למספר ימי החופשה שהחוק מחייב. כלומר, אם לעובד הייטק יש 20 ימי חופשה - 12 ימי חופשה לפי החוק ועוד שמונה המוקנים בחוזה, הוא יכול לפדות את שמונת הימים האלה בכסף ואת היתרה רק אם הוא מסיים לעבוד".

מה חברות יכולות לעשות כדי להתמודד עם המצב הזה? "לבנות מדיניות מסודרת של ניצול ימי חופשה, כך שעובדים ייצאו להתרענן אבל בצורה מדורגת ובלי לפגוע בעבודה".

לדבריה של זהר תדמור-אילת, סמנכ"לית משאבי אנוש בסייברארק, שעובדיה מקבלים בין 16 ל-24 ימי חופשה בשנה, "מאז שהמגפה פרצה חזינו את המגמה של הצטברות ימי החופשה ועודדנו את העובדים לנצל אותם, באמצעות קמפיינים פנים-ארגוניים שמבהירים את החשיבות של לקחת פאוזה. אנחנו ערים לכך שבקרוב יחזרו הטיסות וכולם ירצו לצאת לחופש. נצטרך לדאוג שגם אנשים ייצאו לחופש וגם הביזנס לא ייפגע".

לדברי ענת גיל, מנהלת משאבי אנוש של סיילספורס, "אנחנו מתזכרים מנהלים ועובדים מאמצע השנה לתכנן נכון את היציאה לחופשה כך שלא כל הימים יצטברו לסוף השנה. בסיילספורס יש 24 ימי חופשה בשנה, כמעט חמישה שבועות, שמלכתחילה קשה לנצל. בנוסף להם יש days well being, כמעט כל חודש. אפשר לצבור חמישה ימים במשך שנתיים ואז הם נמחקים.

"בגלל המדיניות שלנו שלא מאפשרת לצבור ימי חופשה באופן בלתי מוגבל, כבר מיוני 2020 התחלנו לתזכר עובדים לקחת חופשה, אפילו אם זה לחופשה בתוך הבית. השנה אנחנו רואים שאנשים כן יצאו לחופשים ונוסעים לחו"ל".

ענת גיל, דירקטורית משאבי אנוש בסיילספורס ישראל / צילום: ענת שניג

לדברי חגית מלול, סמנכ"לית אופרציה בלייבפרסון, "דווקא בגלל שכל הזמן העובדים בבית, הסיכוי לשחיקה גבוה יותר. עד שאנשים יתרגלו לאזן את עצמם, חשוב שהם ייצאו לחופשה ואפילו יותר מהרגיל. אנחנו רוצים להעלות את המודעות לעובדה שצריך לקחת חופשה". לשם כך הוסיפו בחברה בימי הקורונה "ימי הסתגלות" ו"ימי הוקרה", ימי חופשה נוספים על אלה שהעובדים זכאים להם לפי החוזה.

ומה עם חברות שאימצו מדיניות של חופשה ללא הגבלה? לדברי רקח-דביר, "עוד לפני הקורונה הרבה חברות, בעיקר גלובליות, התחילו לאמץ מדיניות של חופשה ללא הגבלה. בישראל זה בעייתי מבחינת החוק, כי כמעסיק אתה מחויב לכתוב בתלוש המשכורת כמה ימים נשארו לך.

"בחברות שהייתה בהן מדיניות של חופשה ללא הגבלה, נוצרו שתי בעיות: אחת, עובדים בנו על ימי חופשה לפדיון בסוף תקופת העבודה, אבל במדיניות חופשה ללא הגבלה לא מאפשרים צבירה של חופשה משנה לשנה ואז עובדים נשארים בלי יתרה לפדיון בעת העזיבה. הבעיה השנייה היא ניצול ביתר - למשל, אדם עשוי להגיד ‘אני יכול לקחת חופשה ללא הגבלה, אני לא רוצה להתחסן, אז עכשיו אני בחודשיים חופש. תשלמו לי".

לעבוד מכל מקום? נשמע טוב, אבל קשה ליישום

אחד הטרנדים המדוברים בעקבות מגפת הקורונה והעבודה ההיברידית הוא היכולת לעבוד מכל מקום בעולם. חלק מהעובדים רואים בעבודה מרחוק הזדמנות לשלב עבודה וטיולים בחו"ל, אבל לדברי רקח-דביר, האתגרים הם רבים.

"עבודה מחו"ל מעוררת הרבה שאלות משפטיות. יש שאלות של מיסוי העובד והחברה, האם אני כמעסיק יכול לחייב אותו להיות זמין בשעות של העבודה ולאפשר עבודה בזום בלבד? האם אני יכול להכריח את העובד לפתוח מצלמה? ההחלטה היא של החברות עצמן, אבל יש בזה סיכונים".

לדברי מלול, "אם אני מסתכלת על עולם התעסוקה, אז ברור לנו שכמעסיק נאפשר גמישות מרבית והעובד לוקח את האחריות והשליטה על ההתחייבויות שלו בעבודה והתוצרים שלו. זה החוזה הפסיכולוגי החדש בין עובד למעסיק. אני יכולה לעשות את התפקיד שלי מוונקובר וסיאטל, ואני רוצה תנועה של אנשים שעושים רילוקיישן אבל ממשיכים אותו התפקיד. יש אצלנו אנשים שעוברים לניו יורק, לקנדה, לסיאטל ונשארים עם אותו תפקיד, וגם אנחנו רואים חזרה לישראל כי כבר לא חייבים להיות בצנטרום, במשרדים בארה"ב, כדי להיות משמעותיים".

לדברי גיל, "מצד אחד סיילספורס רוצה לשמור על הגמישות והתחרותיות, ובחלק מהמשרות מאפשרת עבודה מכל מקום, אבל אתה לא יכול לשהות באי ביוון או בתאילנד שאין לנו בו משרד אם זה יותר מ-30 יום וכמובן בכפוף לאישור המנהל שלך".

סמנכ"לית משאבי אנוש, שהעדיפה להישאר בעילום שם, מספרת שבחברה השיקו תוכנית שמאפשרת לעבוד מכל מקום בעולם, אבל עד כה רק שני עובדים ניצלו את האפשרות. "פגשנו את הדרישה הזו בעבר, ועכשיו אנחנו פוגשים אותה יותר ויותר.

הקורונה גרמה לאנשים לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמם שאלות קיומיות על החיים ועד כמה הם רוצים למצות אותם. הנוהל הזה מאפשר לאנשים לעבוד מכל מקום עד חודשיים. העובד מחויב להשיג אשרת עבודה זמנית, לדאוג לביטוח רפואי ואם למשל יש לו תקלה הוא מחויב לגשת לסניף הקרוב של החברה ולתקן את המחשב. למרות הבדלי הזמן הוא גם מחויב להשתתף בכל הישיבות והפורומים ולקחת על עצמו את כל הבדלי השעות. לעובדים בישראל יותר מתאים לעשות את זה באירופה ורצוי במדינה שיש בה סניף קרוב. יאשרו את זה בדרך כלל לעובד עם ביצועים מאוד טובים".

לדבריה, יש פער בין הרעיון למציאות: "לדעתי העבודה מכל מקום היא באזז שלא נפוץ מאוד. יש לה השלכות במציאות שמוציאות קצת את הרוח מהמפרשים".

לחייב להתחסן או לא? מעסיקים עדיין מבולבלים

סוגיה שאינה שאלה עקרונית בעבודה מרחוק אך נפיצה מאוד בארגונים נוגעת להתחסנות. התו הירוק, שנכנס לתוקף ב-1 באוקטובר ומחייב עובדים להציג תעודת מתחסן או מחלים או לחלופין בדיקה שלילית, מתייחס למגזר הציבורי ולמקומות עבודה שיש בהם קבלת קהל בלבד. "לרוב המעסיקים במשק אין הסדר שאומר בחוק מה מותר להם לבקש מהעובדים. כל המגזר הפרטי נותר ללא מענה בחוק", אומרת רקח-דביר.

אמנם יש כמה פסקי דין שדנו בשאלה מה קורה כשהעובד מסרב להתחסן או להציג בדיקות שליליות, אבל זה תמיד נעשה תוך איזון בין הזכות של העובד לשלמות גופו והזכות לפרטיות לבין הזכות לבריאות של שאר העובדים. האיזון הזה משתנה בהתאם למצב התחלואה בארץ. אם לפני חצי שנה פסקו שאפשר לדרוש מעובד חיסון או בדיקות, זה לא אומר שבמצב נטול תחלואה המצב יהיה זהה.

"עד היום מעסיקים מתמודדים עם השאלות האלה של אנשים שלא מוכנים להתחסן ולא מוכנים לעשות בדיקות. ההתמודדות עם הסיטואציה מאוד תלויה בנסיבות. אם במקום העבודה יש אופן ספייס או ישיבה במשרדים. לא מתייחסים לפועל ייצור שעובד על פס ייצור עם עוד 30 עובדים כמו לעובד שיושב במשרד פרטי".

האם מותר לשאול עובד אם הוא התחסן?

"בפסיקה נקבע שאפשר לשאול, אך עובד לא חייב להשיב. עובד שלא השיב אפשר להניח שלא התחסן".

לדברי זהר תדמור-אילת, סמנכ"לית משאבי אנוש בסייברארק, "החברה נותנת את חופש הבחירה לכל עובד ומאפשרת עבודה מהבית למי שלא מחוסן. יש אנשים שלא היו במשרדים כבר שנה ושמונה חודשים. הכניסה למשרדים היא עם התו הירוק אבל אנחנו לא שואלים עובדים אם התחסנו אלא אם יש להם תו ירוק - כלומר גם בדיקה שלילית תופסת. רק ל-4% מהעובדים שלנו אין תו ירוק, אלה אנשים שלא מתחסנים מסיבות רפואיות או אידיאולוגיות".

חברת לייבפרסון מובילה מוצר שנקרא Bella Health ומנחה כיצד לבצע בדיקת קורונה ביתית. מדובר באפליקציה שמראה כיצד לבצע בדיקה ביתית בכניסה למשרד. אחרי קבלת התשובה השלילית, אפשר להיכנס למשרד ללא חשש. באתרים של החברה בעולם משתמשים בבדיקה הזו ללא קשר להתחסנות - כל אחד שנכנס למשרד מחויב לבצע את הבדיקה. בישראל אין כרגע משרד, אבל בחברה מתכוונים להנחיל את הנוהג הזה אם וכאשר יקימו מחדש משרד בישראל.

"אנחנו שומעים מחברות אחרות שלא כולם נמצאים עם מסכות במשרד ואם עושים בדיקה שמראה שבאמת כולם שליליים, זה משרה ביטחון", אומרת מלול.

עוד כתבות

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

אריאלי קפיטל קיבלה את הצעת הרכש באלרון – השליטה תועבר לבלוגייט של משפחת מלניק

אריאלי EL, קיבלה את הצעת חברת בלוגייט של משפחת מלניק, לרכוש את השליטה בחברה בפרמיה של 100% על מחיר השוק ● העסקה מאפשרת לאריאלי EL לפרוע חוב של 90 מיליון שקל

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה כי הגירעון יירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל", וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק לשיר "מישל"● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגייה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר בשיא של שנה מול השקל. אלו הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של כשנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 8% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

איל וולדמן: "אנבידיה צריכה לשקול את החזרת ג'נסן לתפקיד המנכ"ל"

איל וולדמן קורא לדירקטוריון החברה להשיב את המנכ"ל המודח: "קיימת אהדה רבה כלפי ג'נסן. הוא רוצה לחזור לתפקיד - ואי אפשר לדעת איך זה יסתיים", אמר הערב (רביעי) בראיון לקרן מרציאנו בחדשות 12

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

עם הפנים לבלאק פריידיי: בענף האופנה חוזרים לחייך, וגם מוצרי החשמל בעלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מבצעי נובמבר הובילו לעליות כמעט בכל ענפי הצריכה הבולטים

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון דולר

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

העלאת שכר וחבילת מניות בדצמבר: באנבידיה מנסים להרגיע את העובדים

לראשונה מאז התפטרות ג'נסן הואנג, קיימה הנהלת אנבידיה שיחה עם 43 אלף עובדי החברה, בהם 6,200 בישראל ● המנכ"לית הזמנית קולט קרס הודיעה כי העובדים יקבלו העלאת שכר והקדמה של הענקת מניות שתוכננה במקור למועד מאוחר יותר

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו לברר זאת בעצמו במסגרת המשא ומתן