גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק חדש יסדיר את העבודה מהבית: כך תעבוד התוכנית של שרת הכלכלה

איך מגדירים עבודה מרחוק, ומה מעסיקים יצטרכו לעשות כדי למנוע אפליה לרעה של אלה שעובדים מחוץ למשרד - אלה רק חלק מהנושאים שמשרד הכלכלה מתכוון להתייחס אליהם בהצעת החוק שהוא מגבש בימים אלה להסדרת עבודה מרחוק ● בינתיים, מעסיקים מוצאים פתרונות משלהם לבעיות שיוצרים כמה מהטרנדים הנלווים לעבודה היברידית - מהרעיון של חופשה ללא הגבלה ועד הרצון לאפשר עבודה מכל מקום בעולם

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: יוסי זמיר
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: יוסי זמיר

מגפת הקורונה טלטלו את שוק העבודה. שינוי אורחות החיים, הסגרים, העבודה מרחוק, וגם הכוח הגובר של עובדים מול מעסיקים, מחייבים כעת ארגונים להתמודד עם סוגיות ושאלות חדשות.

"בתחום דיני העבודה, המציאות מקדימה בהרבה מאוד צעדים את החוק, אז אין לנו פתרונות בחוק לדברים רבים", אומרת הדס רקח-דביר, מובילת פרקטיקת דיני עבודה בשבלת עורכי דין. "בתור יועצת משפטית, אין לך תשובה חד-משמעית להרבה סוגיות".

בזמן שבמדינות שונות יש חקיקה שמתייחסת ישירות להשלכות של עבודה מרחוק, בישראל אנחנו עדיין מאחור. כעת שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, יוזמת מהלך לשינוי המצב. בשנה החולפת נעשתה במשרד הכלכלה עבודת מטה שבחנה את המצב החוקי המסדיר עבודה מרחוק ברחבי העולם ועשתה התאמות למשק הישראלי. בשבוע שעבר נתנה ברביבאי אור ירוק לצוות המשרד לקדם את הנושא ולנסח הצעת חוק שתסדיר את סוגיות הליבה, ובהן התנאים הנדרשים בטרם מעבר לעבודה מרחוק בשגרה ובחירום, חובות המעסיק והעובד עקב השינוי במקום העבודה, הגנה על פרטיות העובד ואבטחת המידע של העסק, מניעת אפליה של עובדים ועוד. 

השראה מהאיחוד האירופי וצרפת

לפי מסמך שהוכן במשרד הכלכלה, במדינות שונות מגדירים אחרת עבודה מרחוק. בהונגריה, לדוגמה, ההגדרה בחוק מתייחסת לביצוע עבודה באמצעות מכשירים אלקטרוניים, ובצרפת מתייחסים לכך שהעבודה אינה מסופקת ממקום קבוע.

באיחוד האירופי נקבע בחקיקה כי עובדים מרחוק זכאים לאותן זכויות הנובעות מחוקים והסכמים קיבוציים. כמו כן, הוסדרו נושא בטיחות המידע, העלויות שבהן יישא המעסיק והסיוע הטכני הנדרש, ונקבע שהעובד אחראי על ניהול הזמן בהתאם להוראות החקיקה, הסכמים קיבוציים וכללי המעסיק. הסטנדרטים לביצוע העבודה יהיו דומים לאלה של עובד המועסק במקום עבודה פיזי.

החקיקה של האיחוד האירופי גם מחייבת חברות להבטיח שהעובד לא יבודד משאר עובדי החברה, שיתאפשרו מפגשים עם עובדים אחרים על בסיס קבוע ושתהיה לעובדים מרחוק גישה למידע.

בחוק העבודה הצרפתי נקבעו, בין היתר, פרקי הזמן שבהם המעסיק יוכל ליצור קשר עם העובד מרחוק, התנאים והאמצעים לביצוע עבודה מרחוק על ידי עובדים עם מוגבלויות. מעסיק המסרב לאפשר לעובד לבצע עבודה מרחוק אף שהוא יכול לעשות זאת, יהיה עליו לנמק את החלטתו. כמו כן, החוק הצרפתי מתייחס לתאונות עבודה המתרחשות מחוץ למקום העבודה.

במשרד הכלכלה צפויים להתייחס לכל ההיבטים האלה בהצעת החוק. כדי לבצע התאמות למשק הישראלי, נערכות כעת פגישות עם ארגונים ועם הממונה על השכר ונציבות שירות המדינה, שהחקיקה תחול גם עליהם. לאחר ניסוח הצעת החוק, היא תופץ להערות הציבור. בכל מקרה, החוק לא יחייב עבודה מרחוק, אלא יסדיר את הנושא במקומות עבודה שבוחרים באפשרות הזאת. 

                           

"הזדמנויות לעובדים בפריפריה"

לפי מסמך העקרונות שהכין צוות דיני עבודה בזרוע העבודה במשרד הכלכלה, החוק צפוי להתייחס להיבטים הבאים של עבודה מרחוק: קביעת המקומות האפשריים לעבודה ואספקת תשתית, אפליה בין עובדים, הגדרת היקפי העבודה, זמינות ומטלות, אופי ההסכמים בין מעסיק לעובדיו ושמירה על זכויותיהם.

שרת הכלכלה והתעשייה ברביבאי אמרה לגלובס כי "הסדרה חקיקתית של עבודה מרחוק טומנת בחובה יתרונות רבים עבור שוק העבודה. ההסדרה של התעסוקה מרחוק תיצור הזדמנויות גם בעבור עובדים המתגוררים בפריפריה או עובדים במקום המרוחק מאזור מגוריהם. הצעת החוק לעבודה מהבית היא בשורה לשוק העבודה. היא תגביר את יעילות ופריון העובדים ותאפשר לארגונים גישה למאגר איכותי של כוח-אדם מגוון ורחב יותר. החוק יבטא את צורכי המעסיקים תוך התייחסות לזכויות העובד מרחוק".

ימי החופשה הולכים ונערמים

מעסיקים שפנינו אליהם העלו כמה סוגיות מרכזיות שמעסיקות אותם בימים אלה של עבודה היברידית ומאלצות אותם למצוא פתרונות. אחת מהן נוגעת לימי החופשה ההולכים ונערמים של עובדים. אלה החלו להצטבר בשנת הקורונה משום שעובדים פשוט לא יצאו לחופש. לא רק בגלל הסגרים שמנעו חופשות בארץ ואפילו טיסות, אלא גם משום שהעבודה מהבית ולאחר מכן העבודה ההיברידית אפשרו לעשות את הסידורים תוך כדי יום העבודה וביטלו את הצורך לקחת יום חופשה במיוחד.

לפי החוק, אפשר לצבור ימי חופשה עד שנתיים בהסכמת המעסיק, אבל חובה לנצל לפחות חמישה ימי עבודה (7 ימים קלנדריים). מחיקה של ימי החופשה אפשרית רק אם המעסיק ביקש לנצל את ימי החופשה והעובד לא עשה זאת.

לדברי רקח-דביר, "נוצרו לחברות יתרות חופשה מאוד גדולות והן לא יודעות מה לעשות איתם. במהלך תקופת הקורונה הגיעו בקשות מעובדים בחברות לפדות את ימי החופשה שהצטברו לכסף, אבל חברות מעדיפות לא לעשות זאת. החוק מאפשר לפדות ימי חופשה רק מעבר למספר ימי החופשה שהחוק מחייב. כלומר, אם לעובד הייטק יש 20 ימי חופשה - 12 ימי חופשה לפי החוק ועוד שמונה המוקנים בחוזה, הוא יכול לפדות את שמונת הימים האלה בכסף ואת היתרה רק אם הוא מסיים לעבוד".

מה חברות יכולות לעשות כדי להתמודד עם המצב הזה? "לבנות מדיניות מסודרת של ניצול ימי חופשה, כך שעובדים ייצאו להתרענן אבל בצורה מדורגת ובלי לפגוע בעבודה".

לדבריה של זהר תדמור-אילת, סמנכ"לית משאבי אנוש בסייברארק, שעובדיה מקבלים בין 16 ל-24 ימי חופשה בשנה, "מאז שהמגפה פרצה חזינו את המגמה של הצטברות ימי החופשה ועודדנו את העובדים לנצל אותם, באמצעות קמפיינים פנים-ארגוניים שמבהירים את החשיבות של לקחת פאוזה. אנחנו ערים לכך שבקרוב יחזרו הטיסות וכולם ירצו לצאת לחופש. נצטרך לדאוג שגם אנשים ייצאו לחופש וגם הביזנס לא ייפגע".

לדברי ענת גיל, מנהלת משאבי אנוש של סיילספורס, "אנחנו מתזכרים מנהלים ועובדים מאמצע השנה לתכנן נכון את היציאה לחופשה כך שלא כל הימים יצטברו לסוף השנה. בסיילספורס יש 24 ימי חופשה בשנה, כמעט חמישה שבועות, שמלכתחילה קשה לנצל. בנוסף להם יש days well being, כמעט כל חודש. אפשר לצבור חמישה ימים במשך שנתיים ואז הם נמחקים.

"בגלל המדיניות שלנו שלא מאפשרת לצבור ימי חופשה באופן בלתי מוגבל, כבר מיוני 2020 התחלנו לתזכר עובדים לקחת חופשה, אפילו אם זה לחופשה בתוך הבית. השנה אנחנו רואים שאנשים כן יצאו לחופשים ונוסעים לחו"ל". 

ענת גיל, דירקטורית משאבי אנוש בסיילספורס ישראל / צילום: ענת שניג

לדברי חגית מלול, סמנכ"לית אופרציה בלייבפרסון, "דווקא בגלל שכל הזמן העובדים בבית, הסיכוי לשחיקה גבוה יותר. עד שאנשים יתרגלו לאזן את עצמם, חשוב שהם ייצאו לחופשה ואפילו יותר מהרגיל. אנחנו רוצים להעלות את המודעות לעובדה שצריך לקחת חופשה". לשם כך הוסיפו בחברה בימי הקורונה "ימי הסתגלות" ו"ימי הוקרה", ימי חופשה נוספים על אלה שהעובדים זכאים להם לפי החוזה.

ומה עם חברות שאימצו מדיניות של חופשה ללא הגבלה? לדברי רקח-דביר, "עוד לפני הקורונה הרבה חברות, בעיקר גלובליות, התחילו לאמץ מדיניות של חופשה ללא הגבלה. בישראל זה בעייתי מבחינת החוק, כי כמעסיק אתה מחויב לכתוב בתלוש המשכורת כמה ימים נשארו לך.

"בחברות שהייתה בהן מדיניות של חופשה ללא הגבלה, נוצרו שתי בעיות: אחת, עובדים בנו על ימי חופשה לפדיון בסוף תקופת העבודה, אבל במדיניות חופשה ללא הגבלה לא מאפשרים צבירה של חופשה משנה לשנה ואז עובדים נשארים בלי יתרה לפדיון בעת העזיבה. הבעיה השנייה היא ניצול ביתר - למשל, אדם עשוי להגיד ‘אני יכול לקחת חופשה ללא הגבלה, אני לא רוצה להתחסן, אז עכשיו אני בחודשיים חופש. תשלמו לי".

לעבוד מכל מקום? נשמע טוב, אבל קשה ליישום

אחד הטרנדים המדוברים בעקבות מגפת הקורונה והעבודה ההיברידית הוא היכולת לעבוד מכל מקום בעולם. חלק מהעובדים רואים בעבודה מרחוק הזדמנות לשלב עבודה וטיולים בחו"ל, אבל לדברי רקח-דביר, האתגרים הם רבים.

"עבודה מחו"ל מעוררת הרבה שאלות משפטיות. יש שאלות של מיסוי העובד והחברה, האם אני כמעסיק יכול לחייב אותו להיות זמין בשעות של העבודה ולאפשר עבודה בזום בלבד? האם אני יכול להכריח את העובד לפתוח מצלמה? ההחלטה היא של החברות עצמן, אבל יש בזה סיכונים".

לדברי מלול, "אם אני מסתכלת על עולם התעסוקה, אז ברור לנו שכמעסיק נאפשר גמישות מרבית והעובד לוקח את האחריות והשליטה על ההתחייבויות שלו בעבודה והתוצרים שלו. זה החוזה הפסיכולוגי החדש בין עובד למעסיק. אני יכולה לעשות את התפקיד שלי מוונקובר וסיאטל, ואני רוצה תנועה של אנשים שעושים רילוקיישן אבל ממשיכים אותו התפקיד. יש אצלנו אנשים שעוברים לניו יורק, לקנדה, לסיאטל ונשארים עם אותו תפקיד, וגם אנחנו רואים חזרה לישראל כי כבר לא חייבים להיות בצנטרום, במשרדים בארה"ב, כדי להיות משמעותיים".

לדברי גיל, "מצד אחד סיילספורס רוצה לשמור על הגמישות והתחרותיות, ובחלק מהמשרות מאפשרת עבודה מכל מקום, אבל אתה לא יכול לשהות באי ביוון או בתאילנד שאין לנו בו משרד אם זה יותר מ-30 יום וכמובן בכפוף לאישור המנהל שלך".

סמנכ"לית משאבי אנוש, שהעדיפה להישאר בעילום שם, מספרת שבחברה השיקו תוכנית שמאפשרת לעבוד מכל מקום בעולם, אבל עד כה רק שני עובדים ניצלו את האפשרות. "פגשנו את הדרישה הזו בעבר, ועכשיו אנחנו פוגשים אותה יותר ויותר.

הקורונה גרמה לאנשים לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמם שאלות קיומיות על החיים ועד כמה הם רוצים למצות אותם. הנוהל הזה מאפשר לאנשים לעבוד מכל מקום עד חודשיים. העובד מחויב להשיג אשרת עבודה זמנית, לדאוג לביטוח רפואי ואם למשל יש לו תקלה הוא מחויב לגשת לסניף הקרוב של החברה ולתקן את המחשב. למרות הבדלי הזמן הוא גם מחויב להשתתף בכל הישיבות והפורומים ולקחת על עצמו את כל הבדלי השעות. לעובדים בישראל יותר מתאים לעשות את זה באירופה ורצוי במדינה שיש בה סניף קרוב. יאשרו את זה בדרך כלל לעובד עם ביצועים מאוד טובים".

לדבריה, יש פער בין הרעיון למציאות: "לדעתי העבודה מכל מקום היא באזז שלא נפוץ מאוד. יש לה השלכות במציאות שמוציאות קצת את הרוח מהמפרשים".

לחייב להתחסן או לא? מעסיקים עדיין מבולבלים

סוגיה שאינה שאלה עקרונית בעבודה מרחוק אך נפיצה מאוד בארגונים נוגעת להתחסנות. התו הירוק, שנכנס לתוקף ב-1 באוקטובר ומחייב עובדים להציג תעודת מתחסן או מחלים או לחלופין בדיקה שלילית, מתייחס למגזר הציבורי ולמקומות עבודה שיש בהם קבלת קהל בלבד. "לרוב המעסיקים במשק אין הסדר שאומר בחוק מה מותר להם לבקש מהעובדים. כל המגזר הפרטי נותר ללא מענה בחוק", אומרת רקח-דביר.

אמנם יש כמה פסקי דין שדנו בשאלה מה קורה כשהעובד מסרב להתחסן או להציג בדיקות שליליות, אבל זה תמיד נעשה תוך איזון בין הזכות של העובד לשלמות גופו והזכות לפרטיות לבין הזכות לבריאות של שאר העובדים. האיזון הזה משתנה בהתאם למצב התחלואה בארץ. אם לפני חצי שנה פסקו שאפשר לדרוש מעובד חיסון או בדיקות, זה לא אומר שבמצב נטול תחלואה המצב יהיה זהה.

"עד היום מעסיקים מתמודדים עם השאלות האלה של אנשים שלא מוכנים להתחסן ולא מוכנים לעשות בדיקות. ההתמודדות עם הסיטואציה מאוד תלויה בנסיבות. אם במקום העבודה יש אופן ספייס או ישיבה במשרדים. לא מתייחסים לפועל ייצור שעובד על פס ייצור עם עוד 30 עובדים כמו לעובד שיושב במשרד פרטי".

האם מותר לשאול עובד אם הוא התחסן?

"בפסיקה נקבע שאפשר לשאול, אך עובד לא חייב להשיב. עובד שלא השיב אפשר להניח שלא התחסן".

לדברי זהר תדמור-אילת, סמנכ"לית משאבי אנוש בסייברארק, "החברה נותנת את חופש הבחירה לכל עובד ומאפשרת עבודה מהבית למי שלא מחוסן. יש אנשים שלא היו במשרדים כבר שנה ושמונה חודשים. הכניסה למשרדים היא עם התו הירוק אבל אנחנו לא שואלים עובדים אם התחסנו אלא אם יש להם תו ירוק - כלומר גם בדיקה שלילית תופסת. רק ל-4% מהעובדים שלנו אין תו ירוק, אלה אנשים שלא מתחסנים מסיבות רפואיות או אידיאולוגיות".

חברת לייבפרסון מובילה מוצר שנקרא Bella Health ומנחה כיצד לבצע בדיקת קורונה ביתית. מדובר באפליקציה שמראה כיצד לבצע בדיקה ביתית בכניסה למשרד. אחרי קבלת התשובה השלילית, אפשר להיכנס למשרד ללא חשש. באתרים של החברה בעולם משתמשים בבדיקה הזו ללא קשר להתחסנות - כל אחד שנכנס למשרד מחויב לבצע את הבדיקה. בישראל אין כרגע משרד, אבל בחברה מתכוונים להנחיל את הנוהג הזה אם וכאשר יקימו מחדש משרד בישראל.

"אנחנו שומעים מחברות אחרות שלא כולם נמצאים עם מסכות במשרד ואם עושים בדיקה שמראה שבאמת כולם שליליים, זה משרה ביטחון", אומרת מלול. 

עוד כתבות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

תקיפות של חיל האוויר הישראלי בתימן (ארכיון) / צילום: ap

שעות לאחר התקיפה בתימן: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"