גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"נבוך בכלל לכתוב את זה": כך נולד הקמפיין הוויראלי לסגירת פערי השכר

מאות מנהלי חברות, ארגונים חברתיים ואנשים פרטיים העלו את תמונתם האישית תחת ההאשטאג "#שוות_משוות: סוגרות את פערי השכר" ● הקמפיין, שהתחיל ממספר פוסטים של נשים אקטיביסטיות, עורר שיח ציבורי והוכיח - פערי השכר המגדריים קיימים, והם מפריעים לכולנו

לינוי אשרם / צילום: Reuters, LISI NIESNER
לינוי אשרם / צילום: Reuters, LISI NIESNER

מה משותף לאלופה האולימפית לינוי אשרם, אינטל, התעשייה האווירית וחברת ההשמה נישה? כולם משתתפים בקמפיין הכי ויראלי שרץ ברשת בשבועיים האחרונים - קמפיין שוות משוות נגד פערי שכר מגדריים. מאות מנהלי חברות, ארגונים חברתיים ואנשים פרטיים העלו את תמונתם האישית תחת ההאשטאג "#שוות_משוות: סוגרות את פערי השכר". המהלך נעשה בהתנדבות וההצלחה שלו אורגנית לחלוטין. אתן ואתם, הבוסית במשרד והשכן ממול הם אלו שהצטרפו לקריאה לסגור את פערי השכר בין המינים.

יש פערים מגדריים ב-2021?

המשקיע זהר לבקוביץ' שהצטרף לקמפיין כתב את הדברים הבאים: "אני נבוך לכתוב את הפוסט הזה. נבוך כי 2021. נבוך כי יש לי שתי בנות. נבוך כי נחתנו על הירח כבר די מזמן וירדנו מהעצים אפילו כמה שנים לפני כן. 2021. לא יכול להיות שעדיין קיימים פערים. פשוט לא יכול להיות. וגם מגעיל".

מטרת הקמפיין הייתה לציין לראשונה בארץ את "יום השכר השווה". זו הייתה יוזמה של תחיה בן צור, מייסדת קבוצת הפייסבוק "פורום נשים בתעשייה - קהילת המנהלות". סביבה התגבש גרעין של עוד שבע נשים אקטיביסטיות כולל הארגונים "עבודה שווה" ו"פרלמנט51". המהלך זכה לרוח גבית גם משדולת הנשים, עמותת כ"ן-כוח נשים, WePower וקבוצת הלחץ "בונות אלטרנטיבה". שבע המשתתפות בקמפיין הן איילת קרסו, גת מגידו, דניאל אופק, ליעד סואץ-קרני, מורן זר קצנשטיין, מיכל מטס-לטמנוביץ ואני - אריאל פלג.

העיקרון של "יום השכר השווה" מבוסס על סטטיסטיקה. הלמ"ס קבע: על כל שקל שמרוויח גבר בישראל אישה מרוויחה 68 אגורות, כלומר עד סוף השנה נשים עובדות בחינם. הפער הזה מושפע משורה ארוכה של גורמים: הסללת נשים למקצועות "נשיים" ופחות רווחיים, תפיסת האישה כמפרנסת שניה, קושי לדבר על כסף ועוד.

מה קורה כאשר מתעלמים מפערים שנובעים ממשלח יד, היקף משרה, השכלה וכדומה? במקרה כזה, הלמ"ס טוען שהפער מצטמצם ל-84 אגורות. נתוני הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב מ-2020 העלו פער של 82 אגורות. זו מציאות אבסורדית. אין סיבה לקבל שכר שונה על עבודה שווה - ולכן נבחר המסר של "שוות משוות".

יצא לי להיחשף לסקר פנימי שערך פורום G-CMO בקרב חבריו וחברותיו, סמנכ"לי שיווק ישראלים בחברות גלובליות. הסקר העלה ממצא משמח - לא נמצאו פערי שכר בין נשים וגברים. מה שפחות משמח הוא שעדיין מדובר בממצא חריג - מדובר במשרות בכירות בסקטור קטן ומובחן.

למרות הסטטיסטיקות והמחקרים, מיעוט מהגולשים התעקש שפערי שכר מגדריים הם שטות מוחלטת. גולש אחד כתב לבכיר בתעשיית ההייטק שתמך בקמפיין: "אתה אמור להיות מספיק אינטליגנט כדי לדעת שכל העניין הזה של פערי שכר הוא פיקציה ושקר". האמת, הופתעתי: זו הפעם הראשונה שנתקלתי בטון מסגביר של גבר כלפי גבר אחר. מגיב אחר כתב למנכ"לית שהיא גם אם לתינוקת: "הריונות ולידות? תחליטי - אמא או קריירה"? מסתבר שב-2021 עדיין יש מי שסבור שהבחירה היא דיכוטומית. היו כאלו שטענו שהמעסיק נושא בעלויות של "פינוקים" כמו חופשת לידה ולכן מוצדק לשלם משכורת נמוכה יותר לנשים. כמובן שהם לא הציעו להוריד שכר לגברים (ונשים) בגין ה"פינוק" הכלכלי שנקרא מילואים.

אבל המציאות מנצחת פייק ניוז. הוויראליות של הקמפיין הוכיחה שהוא נגע בעצב חשוף: הפער קיים - והוא מפריע כמעט לכולם.

רגעי "וואו"

לרוב החברות בצוות היזמיות היה ניסיון בגיוס הציבור הרחב למען מטרות חברתיות. המחאה לאחר האונס הקבוצתי באילת בשנה שעברה היא דוגמה אחת למאבק שחלקנו היינו שותפות בו. ידענו שניתן לגייס את הקהל כשהמטרה ראויה והדרך נכונה.

הקמפיין עלה לאוויר ב-2 באוקטובר באמצעות פוסטים שהעלנו אנחנו, יוזמות המהלך. בהמשך היו מספר נקודות ציון שבהן הבנתי את גודל האפקט שלו.

מתוך הקמפיין ''#שוות_משוות: סוגרות את פערי השכר''

היום השני לקמפיין, ה-3 לאוקטובר, היה יום שכולו וואו. זה התחיל בשורה של אקטיביסטיות בולטות שהתגייסו להניע את הקמפיין בתחילת דרכו. היזמת החברתית חנה רדו ומייסדת "סופרסונס", מיכל ברקאי ברודי מייסדת "הסיסטרהוד", יהודית בן לוי ונטע גרנות מייסדות SHEvyon ונשים נוספות. שיתוף-הפעולה לא ברור מאליו, כי לכל קהילה יש את תחום ההתמחות שלה. אבל המסר "שוות משוות" איחד את כולן.

במקביל, מובילות דעה מתחום הספורט הביעו את הסכמתן להצטרף. בין החלוצות ניתן למנות את האלופה האולימפית לינוי אשרם והמאמנת שלה איילת זוסמן, השייטת האולימפית ורד בוסקילה, המתעמלת האולימפית נטע ריבקין, בכירים ובכירות מאגודות הספורט ועוד.

מתוך הקמפיין ''#שוות_משוות: סוגרות את פערי השכר''

לצד החלוצות, באותו יום החלו להצטרף גם הגברים החלוצים. זו הייתה החלטה אסטרטגית לייצר נוכחות גברית מסיבית בקמפיין. הבעיה המרכזית במאבקים מגדריים היא שהם נשארים ב"גטו" נשי. אבל הפערים הללו הם בעיה חברתית כללית ולא רק נשית. גברים כנשים משלמים עליו מחיר. התיקון יכול וצריך לקרות רק ביחד. פוסט מרגש במיוחד של גיא גרימלנד, דובר אינטל, הזכיר שהקושי להתמקח מאפיין רבים וטובים ללא קשר למגדר. הפרופ' לניהול לורה קליי מברקלי אומרת שרק 30% מהעובדים מנהלים מו"מ כראוי.

באותו יום גם התחלנו לקבל תגובות מנשים שקיבלו אומץ לבקש העלאת שכר. חלקן כתבו על כך ברשת וחלקן פנו וסיפרו בפרטי. תוצאה חיובית אחרת החלה לזרום מכיוונן של חברות מעולם ההייטק. מנהלים בכירים דיווחו שפנו למחלקת משאבי אנוש כדי לברר האם יש פערים ומה נעשה כדי למנוע אותם. במספר החברות זה הוגדר כנושא לדיון בישיבת ההנהלה הבאה. זה בדיוק מה שרצינו - שהקמפיין יוביל לתוצאות בשטח.

הסופ"ש שהחל ב-8 באוקטובר היווה נקודת שיא נוספת. גילינו שכמעט כל עיתון בישראל התייחס לסוגיית פערי השכר באופן כלשהו. המשמעות היא שהקמפיין עורר שיח ציבורי. זה כבר היה הרבה מעבר לציפיות הראשונות שלנו.

טיפים להצלחה

זה לא מובן מאליו שקמפיין מצליח לייצר הרבה שיתופים גבוהה ברשת ולעורר שיח. בטח ובטח כשמדובר במהלך חברתי שנעשה באפס השקעה כספית. כל איש שיווק ופרסום ששמע אי פעם את הבקשה "תעשו לי ויראלי", יודע שאי אפשר לתכנן מראש פס יצור של קמפיינים מדבקים. אני אנסה לחשוף כמה מהאלמנטים שהונדסו מראש כדי להבטיח קמפיין מוצלח.

אלמנט ראשון היה ההאשטאג #שוות_משוות. הקדשנו מאמץ רב לניסוח ההאשטאג ומסר המשנה "סוגרות את פערי השכר". המטרה הייתה לייצר מסר קליט וברור. למרות ששמנו דגש על נוכחות גברית בקמפיין החלטנו לדבוק במסר שמדבר בלשון נקבה בלבד. ריבוי האשטגים מחליש את האפקט של קמפיין רשת.

במסגרת המהלך הכנו תמונה אישית לכל מי שהשתתף. היו רגעים שכמעט ויתרנו על הפוסטים האישיים. ההיענות הייתה גבוהה מהצפוי וקרסנו מעומס הפניות. בדיעבד אני שמחתי שדבקנו באלמנט הזה. התמונה בשילוב פוסט אישי אפשרו לכל אחת ואחד להתחבר ליוזמה מהמקום שהכי קרוב אליו. היו גברים שדיברו כאבות לבנות, היו סיפורים של מנהלות משאבי אנוש, נשים שחלקו חוויות אישיות ממקרים שביקשו העלאה וכן הלאה. החיבור הרגשי והפרסונליזציה של המסר תרמו גם להפצתו במספר רב של מדיות. המסר פגש אתכם בפייסבוק, אינסטגרם, לינקדאין וטוויטר. הנראות הרב-ערוצית (לינקדאין, פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר) הזו הושגה בזכות מגוון האנשים שהשתתפו. גם לנוכחות הגברית היה תפקיד חשוב ביצירת בולטות.

סיבה נוספת להצלחה נוגעת למערך היחסים שנבנה בין יוזמות המהלך. זה לא פשוט לנטרל את האגו בזמן עבודת צוות. זה נכון שבעתיים כאשר מדובר בנשים אסרטיביות ומקושרות עם פרופיל תקשורתי. כל אחת מהיזמיות הוזמנה לדבר על המהלך במסגרת זו או אחרת לאורך הקמפיין. הפתרון הוא איזונים ובלמים. בנוסף לאינטרס המשותף, צריך לקבל את העובדה שברגע מסוים הזרקור יהיה על אחת וברגע שני על אחרת. מהלך מסוג כזה יכול לקרות רק במסגרת שותפות בין שוות (או שווים). בהתאם, כושר ההשפעה והפוקוס לעולם יתחלקו בין כל המעורבות.

עבורי היוזמה הזו הייתה הזדמנות לומר "די" פומבי לתופעה שגם אני נתקלתי בה בשלבים שונים בקריירה. יש תופעה מעניינת: מעסיקים מנסים לשלם לנשים במחמאות במקום בכסף. בשלב מסוים החלטתי לדרוש מעשים ומספרים לצד תשבוחות. מחמאות ופרחים אני אקבל מבן זוגי, תודה.

הכותבת היא בעלת חברת round angle לפיצוח תובנות עסקיות וסטוריטלינג 

**גילוי מלא: גם אלונה בר און, מו"לית גלובס, השתתפה בקמפיין

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי