אבי ברגר, מנכ''ל משרד התקשורת לשעבר, מעיד במשפט נתניהו ובני הזוג אלוביץ' / צילום: רפי קוץ
הדיונים במשפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' נמשכים היום (ג') בבית המשפט המחוזי בירושלים. היום נפתח החלק הנוגע לרגולציה במשרד התקשורת ולעסקת בזק-yes, שלפי כתב האישום היוותה את התמורה לעסקת השוחד לכאורה המיוחסת לנתניהו ולבני הזוג אלוביץ' שהיו בעלי השליטה בבזק וב-yes.
העד החמישי במשפט, אבי ברגר, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת בין נובמבר 2013 ועד מאי 2015, החל היום בעדותו.
הפרקליטות ביקשה להעיד את ברגר בנוגע לתיק 1000 בקשר לערוץ 10. עו"ד עמית חדד, המייצג את נתניהו, התנגד בטענה כי העדות לא מתייחסת לתקופה הכלולה בכתב האישום. בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע כי ברגר לא יעיד על תיק 1000. בכך הסתיימה חקירתו הראשית של ברגר. מחר (ד') הוא ייחקר נגדית על-ידי עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ'.
"כולם אמרו 'זה איום מרומז, אין מה לעשות עם זה'"
ברגר מונה לתפקיד המנכ"ל על-ידי שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן ופוטר על-ידי נתניהו שהחליף את ארדן בשנת 2015.
התביעה טוענת כי לעסקת בזק-yes הייתה חשיבות כלכלית לבני הזוג אלוביץ'. עסקת המיזוג הייתה טעונה אישור של משרד התקשורת וגורמים נוספים. ברגר העיד על הקשר בין הרפורמה בשוק הסיטונאי שקודמה בתקופת עבודתו במשרד התקשורת ופגעה כלכלית בבזק - לבין עסקת בזק-yes.
ביום שהרפורמה בתחום הטלפוניה בשוק הסיטונאי הייתה אמורה לצאת לפועל במאי 2015, פוטר ברגר על-ידי נתניהו, ממלא-מקום שר התקשורת דאז.
"פגשתי את שאול אלוביץ' בשלבים הראשונים אצל גלעד ארדן בחדר. הייתה פגישה עם אלי קמיר, הם ניסו להסביר לי למה השוק בסיטונאי קשה לבזק. ניסיתי לשכנע אותם לשתף פעולה. הפגישה הסתיימה בכלום", אמר ברגר בעדותו.
ברגר העיד על פגישות עם שאול אלוביץ', חלקן שבועות לפני שפוטר: "אלוביץ' ניסה להוריד אותנו מהרפורמה בטלפוניה, אמר שאנחנו פוגעים בבזק. ניסיתי לשכנע לשתף פעולה עם הרפורמה למה היא טובה.
"עלו טענות שאנחנו פוגעים בבזק. אלוביץ' סיפר שהיה פעם מנכ"ל שהגיש חוות-דעת שאלוביץ' חשב שהיא שקרית, ו-yes הפסידה. הוא עזב את המשרד והתקשה למצוא עבודה. 5 שנים אחר-כך הוא פנה לאלוביץ' שיעזור לו למצוא עבודה.
"הוא (אלוביץ') אמר שהוא מקווה שניפרד כידידים. אמרתי לו שאני מאמין בחוות-הדעת שלנו. הבנתי שזה איום מרומז. סיפרתי ליועצת המשפטית של המשרד, והיא המליצה לי לדבר עם עוד גורמים. כולם אמרו 'זה איום מרומז, אין לך מה לעשות עם זה יותר מדי'".
"רפורמת השוק הסיטונאי" נועדה להגביר את את התחרות בשוק התקשורת ולקדם את התקשורת בישראל. ברגר ביקש להתנות את אישור עסקת המיזוג בזק-yes שעסקה ביישום הרפורמה שהייתה בניגוד לאינטרסים של אלוביץ'.
על משמעות השם של הרפורמה הסביר ברגר בדיון כי "המשמעות היא שמישהו יכול לקנות בכמות גדולה במחיר סיטונאי ולמכור במחיר קמעונאי שהוא מסוגל להרוויח".
הרפורמה כללה מכירת אינטרנט על-ידי חברות תקשורת אחרות מבזק והוט, במחיר מפוקח כדי לייצר תחרות. רובד אחר היה הטלפוניה הסיטונאית, שמשמעותה אספקת אינטרנט תוך שימוש בטלפוניה של בזק. רובד נוסף של הרפורמה היה מתן אפשרות להתחבר לתשתיות של בזק ופריסת סיבים על-ידי חברות תקשורת אחרות, בתשתיות שנחפרו על-ידי בזק בכל הארץ.
"לאף אחד אין יכולת לחפור מחדש בישראל. לבזק יש פריסה ארצית יפה. היום פורסים סיבים אופטיים על בסיס הרפורמה הזו. הכוונה הייתה שחברות אחרות יעבירו סיבים בחפירות שבזק עשתה", הסביר ברגר.
בזק התנגדה נחרצות לרפורמה. לדברי ברגר, "בזק טענה לזכות הקניין. המטרה הייתה להסתכל על השוק כמכלול שלם. באיזון בין זכות הקניין של בזק לבין הרצון לייצר תחרות, שר התקשורת דאז ארדן החליט שהמהלך הוא לטובת הכלל".
התובעת, עו"ד יהודית תירוש, שאלה: "איך אמורה הייתה הרפורמה להשפיע על בזק?"
ברגר השיב: "בשימוע צורפה חוות-דעת. ראו שיש השפעה במאות מיליוני שקלים על בזק. יחד עם זאת, ראו שהרווח הנורמטיבי עדיין מתקיים. לבזק יש רווחיות עודפת שבאה על חשבון הציבור. כל הראייה הייתה שבזק מסוגלת לעמוד בזה. הפגיעה בבזק נשקלה, והוחלט שהיא מספיק מידתית אל מול היתרון בשוק התקשורת ולאזרח בישראל. בשלב הזה בזק הייתה חברה ציבורית בבעלותו של אלוביץ'".
ברגר סיפר כי בזק הביעה את התנגדותה לרפורמה בדרכים רבות: "עשרות מכתבים בשנה, 'תבדקו את זה, למה החלטתם ככה'. בקשות לפגישות, לחצים עליי, על השר באופן טבעי".
ברגר הוסיף כי "בזק לא שיתפה פעולה עם הרפורמה. היה תהליך מורכב, פנייה לגורמים שונים".
נזכיר כי בסוף 2014 ובתחילת 2015 בזק לחצה על משרד התקשורת לאשר את מיזוג בזק-yes. גם מועצת הלוויין והכבלים נדרשה לאשר את המהלך, בהיותה הרגולטור האחראי על yes. משרד התקשורת עיכב את אישור המיזוג, כדי ללחוץ על בזק השתף פעולה עם הרפורמה בשוק הסיטונאי לה התנגדה בזק.
ברגר העיד כי הליך אישור שינוי ההחזקה ב-yes לא היה בסדר העדיפויות של משרד התקשורת בתחילת 2015. אנשי המשרד התמודדו עם עתירה לבג"ץ בנוגע לרפורמה בשוק הסיטונאי והיו עמוסים במשימות רבות. שר התקשורת דאז גלעד ארדן נתן הנחיה ברורה לא לאשר את המהלך. בזק ביקשה לאשר לה את המיזוג עם yes בלי קשר לרפורמת השוק הסיטונאי.
במרץ 2015 פנה מנכ"ל yes דאז רון איילון לנתניהו, ראש הממשלה ושר התקשורת באותה העת, בבקשה לאשר את שינוי ההחזקה ב-yes. במכתב צוין כי בזק מימשה אופציות, ובכך הגדילה את השליטה ב-yes. ברגר כתב ליועצת המשפטית של משרד התקשורת דאז, עו"ד דנה נויפלד, על הפנייה של איילון: "צריך לבדוק טוב אם יש פה הפרה ושל מה! יש כאן בפועל העברת שליטה". ברגר ציין בדיון כי למעשה השליטה הועברה, וכי "המיזוג היה חשוב גם לבזק וגם ל-yes".
ביוני 2015, לאחר שברגר פוטר, אישר נתניהו את עסקת המיזוג.
"צפריר נתן לי הנחיות להיות נחמד לבזק"
בהמשך אמר ברגר על ראש המטה לשעבר של נתניהו במשרד התקשורת, איתן צפריר: "הוא הנחה אותי להיות נחמד לבזק ולזרז את הטיפול".
ברגר העיד כי נפגש עם נתניהו לאחר שנכנס לתפקיד שר התקשורת, וכי נתניהו אמר לו שאיתן צפריר, שהיה ראש המטה במשרד התקשורת, "הוא הגורם המקשר מראש הממשלה, וכל ההנחיות של צפריר אלה הנחיות של ראש הממשלה".
התובעת: "צפריר הכחיש את האמירה שנתניהו אמר לך לפעול לפי הנחיותיו אלא לפעול בשיתוף-פעולה".
ברגר: "נאמר לי שהוא הנציג של ראש הממשלה, ושההערות יעברו דרכו. צפריר היה אומר לי באופן עקבי שלא רוצים אותי, ושאני צריך להתפטר, ושאני לא עושה מה שאומרים לי".
ברגר העיד כי הוא קיבל הנחיות מצפריר בארבע עיניים בנושא ערוץ 10 ובזק-yes. "צפריר נתן לי הנחיות להיות נחמד לבזק ולזרז את הטיפול. הוא ביקש שאפגש עם סטלה הנדלר (אז מנכ"לית בזק) להיכרות. אמרתי לו שהפגישה מיותרת. בסוף לא הגעתי לפגישה".
ברגר גם ציין כי "צפריר שאל אותי מדי פעם אם הנושא (בזק-yes) מתקדם".
השופט משה ברעם: "אתה מנכ"ל המשרד, זה נראה דבר להתלונן עליו, לא?"
ברגר: "אני יידעתי את היועצת המשפטית בעל-פה והמשכתי לפעול בהתאם להחלטות הכתובות הקיימות".
לדברי ברגר, בשלושה החודשים האחרונים שלו בתפקיד הייתה פגישה שהסתיימה ללא הסכמה. "מנכ"ל yes רון אילון ביקש שלא נתערב. שחשוב שעסקת בזק-yes תאושר, אחרת היא לא תשרוד.
"הראל לוקר, שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה, קיים איתי פגישה שכללה שישה אנשים: שלושה אנשים מצד משרד ראש הממשלה, סמנכ"ל הכלכלה - לחצו עלינו ממשרד ראש הממשלה לאשר את העסקה ומהר. הדרך המקצוע התנגד מאוד, עלו לטונים גבוהים. נתתי להם את כל הגיבוי והחיזוק. הסמנכ"ל אמר שהוא יכתוב חוות-דעת למה נכון לעשות את זה. אמרתי שזה בטיפול שלנו. לוקר סיכם שאנחנו נטפל. לא נתתי למשרד להיכנס ללחצים שהופעלו".
על פיטוריו על-ידי נתניהו במאי 2015 סיפר ברגר: "הממשלה קמה ביום חמישי, ובמוצ"ש התקשרו אליי מלשכת ראש הממשלה שהוא רוצה לדבר איתי. למחרת ב-17 למאי התקשר נתניהו ואמר לי שלא אמשיך להיות מנכ"ל. ב-25 למאי עזבתי את התפקיד".
התובעת: "עלתה טענה מחומר החקירה שאישור העברת השליטה עוכב כי משרד התקשורת רצה מנוף על בזק".
ברגר: "ארדן ביקש לכרוך את אישור עסקת בזק-yes עם השוק הסיטונאי. הדברים היו כרוכים אחד בשני".
בדיון הוצגה בקשה של נתניהו, שהיה אז שר התקשורת, ממרץ 2015, ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין דאז, ד"ר יפעת בן-חי-שגב, "להתנעת בדיקה לאישור שינוי החזקה ב-yes". ברגר אמר כי בדרך-כלל לא היו מכתבים להתנעה. ברגר הסביר כי "ניתן לאשר שינוי החזקות בדיעבד ולקנוס את החברה. זה לא בטל אוטומטית". ברגר גם הסביר כי ההחלטה של מועצת הכבלים והלוויין היא עצמאית.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ושאול ואיריס אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.