מחקר אחד בשבוע. מולטי-טאסקינג / צילום: Shutterstock
בעידן הנוכחי, העמוס במשימות רבות ובכמה תפקידים שאנו לוקחים על עצמנו במקביל, רבים מרגישים שלעשות רק דבר אחד בזמן נתון זה פשוט בזבוז זמן. מענה לאימיילים בזמן צפייה בטלוויזיה, הכנת המצגת בזמן ישיבת צוות ושימוש בטלפון בזמן נהיגה הן רק חלק מהדוגמאות הנפוצות למולטי-טאסקינג, "ריבוי משימות" בעברית.
הספרות המחקרית מגדירה מולטי-טאסקינג כעיסוק במקביל במילוי שתי משימות או יותר, הדורשות עיבוד מנטלי ותגובה שונה זו מזו. האנשים שמצטיינים בכך הם אלה שיכולים לבצע שתי משימות בו זמנית, ויש להם היכולת להיות ממוקדי משימה ולהימנע מהפרעות בביצוע משימה אחת, בזמן שהמשימה השנייה מתבצעת.
המשמעות היא שהם יכולים בכל רגע נתון להיות ממוקדים במשימה אחת, ולוודא שהמשימה השנייה מתבצעת במקביל באופן מוצלח. בנוסף, הם מסוגלים לעשות את החילוף בין שתי המשימות באופן מהיר וחלק, במינימום הפרעות הדדיות בין המשימות.
היכולת לעסוק במולטי-טאסקינג נותן תחושת סיפוק ושביעות רצון. מצד אחד, היא מאפשרת לאנשים להשיג יותר מטרות ולחוות יותר פעילויות בזמן נתון. אבל מצד שני, יש לכך מחיר קוגניטיבי ופיזי. הביצועים יכולים להיפגע כתוצאה מטעויות, ולכן עלולה להיות ירידה כללית בפרודוקטיביות. אולם האם אלו העוסקים במולטי-טאסקינג מודעים למחירים שהם משלמים?
במחקר משנת 2013 שבוצע על ידי Medeiros-Ward, Sanbonmatsu, Strayer and Watson ופורסם במגזין Plos One נבדק הקשר בין מאפייני אישיות והבדלים בין-אישיים לבין יכולת המולטי-טאסקינג. החוקרים בדקו מיהם האנשים שיש להם נטייה רבה יותר לעסוק במולטי-טאסקטינג. אחת השאלות שעניינה אותם הייתה - האם אלו באמת האנשים שטובים בזה?
קשר בין מאפייני אישיות למולטי-טאסקינג
לצורך המחקר התמקדו החוקרים בפעילות מולטי-טאסקינג נפוצה ומסוכנת במיוחד, דיבור בטלפון בזמן נהיגה. 310 נבדקים מילאו שאלונים למדידה והערכה של פעילות המולטי-טאסקינג שלהם וכן שאלונים של מאפייני אישיות, כמו נטייה לאימפולסיביות וחיפוש ריגושים. בנוסף, הם התבקשו לדווח על השימוש בטלפון הסלולרי שלהם בזמן נהיגה.
כדי להעריך את יכולתם האובייקטיבית לבצע מולטי-טאסקינג אפקטיבי, נדרשו הנבדקים למלא משימה של פתרון בעיות חישוביות ובמקביל לשנן רשימת מילים רנדומלית.
יכולת זו נמדדה באמצעות מבדק Operation Span שבודק ביצוע שתי משימות שונות, זיכרון מילים ופתרון בעיות חשבון, המבוצעות במקביל. האחת ממוקדת באותיות והשנייה במספרים, ולכן הן דורשות עבודה מנטלית שונה.
הממצאים היו מפתיעים. אף שאינטואיטיבית רובנו היינו מעריכים כי אלה שיש להם סיכוי גבוה יותר לעסוק בכמה פעילויות בו זמנית הם אלו שיעשו זאת יותר וביתר הצלחה, המחקר מצא כי הקשר למעשה הפוך, וכי יש קשר שלילי בין יכולת מולטי-טאסקינג לתדירות העיסוק במולטי-טאסקינג.
דווקא אנשים בעלי יכולת נמוכה יותר מבחינה קוגניטבית, שקיבלו ציון נמוך יותר במבדקים - היו אלה שנטו יותר לבצע פעילויות במקביל. למרבה הצער, הם היו גם אלה שדיווחו על שימוש מוגבר בתקשורת סלולרית בזמן נהיגה. עוד התברר כי רוב הנבדקים נטו להערכת יתר של יכולת המולטי-טאסקינג שלהם והפגינו ביטחון יתר ביכולתם להצליח בשתי משימות במקביל, אף כי בפועל זה לא היה המצב.
לעומתם, דווקא הנבדקים שהראו יכולת גבוהה יותר לבצע פעילויות במקביל בצורה אפקטיבית, לא נטו להעריך את עצמם ככאלה. קשר נוסף בין מאפייני אישיות למולטי-טאסקינג נמצא בקרב נבדקים בעלי נטייה לאימפולסיביות ובעלי יכולת נמוכה של תכנון ושליטה בדחפים. אלה הראו תוצאות נמוכות יותר במבדקים, משום שהיו מסוגלים פחות לחסום הפרעות ולהתמקד במשימה אחת.
עוד נמצא כי אנשים עם מוטיבציה להישגים והיעדר פחד מכישלון, שלהם רמות גבוהות של אימפולסיביות וצורך מוגבר בריגושים, דיווחו על יותר התנהגויות של מולטי-טאסקינג ושל שימוש בטלפון בזמן נהיגה.
אלה ממצאים מטרידים מאוד, שכן לפי הנתונים האמריקאיים, בכל שעת אור נתונה, 10% מהנהגים על כבישי ארה"ב משוחחים בטלפון במקביל לנהיגה. ההערכה היא שכרבע מתאונות הדרכים בארה"ב מתרחשות כתוצאה מכך. למרבה החשש, נתונים אלה אינם בלעדיים לארה"ב.
פרופ’ גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com