גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותרועי פולקמן

מנהיגים צריכים להימדד על מידות ולא רק על עמדות

אם לנו כציבור התנהגותו ומידותיו של המנהיג יהיו חשובים לא פחות מעמדותיו, הרי שעשינו צעד גדול מאוד לתיקון המערכת ● אולי אני מסכים עם עמדותיך, אבל אם אתה בעיקר מסית, צועק ומאשים, מתלהם ומשמיץ, משפיל ומבזה, משקר ומסלף, הרי שגם אם אני מאמין בעמדותיך ושייך למחנה שלך - לא אצביע עבורך

נשיא ארה''ב לשעבר דונלד טראמפ. עמדות טובות ביחס לישראל - אך אישיות רעילה / צילום: Reuters
נשיא ארה''ב לשעבר דונלד טראמפ. עמדות טובות ביחס לישראל - אך אישיות רעילה / צילום: Reuters

אחד מהלקחים החשובים ביותר מתקופת כהונתו של דונלד טראמפ כנשיא ארצות-הברית, הוא שלא ניתן להפריד בין עמדות למידות. בתרבות הפוליטית והעסקית בה אנו חיים, אנחנו מקדשים שורות תחתונות, תוצאות. לכאורה הדרך לא חשובה, או לפחות נסלחת - העיקר התוצאה; אבל לאורך זמן ברור כי מנהיג פוליטי או עסקי לא יכול להימדד רק על עמדותיו, ואפילו לא רק על מעשיו.

אם בסופו של יום מתפקד אותו מנהיג באופן מזיק ורעיל, מייצר דיסאינפורמציה, מבריח אנשי מקצוע, מייצר עימותים בלתי פוסקים ומבסס החלטות על חשיבה שטחית ולא איכותית, הרי שגם אם עמדותיו הבסיסיות נכונות בעיניי - הוא לא יכול לקבל את אמוני כמנהיג. המקרה של טראמפ והיחס של ישראלים רבים אליו היה מאוד ברור בהקשר הזה: עמדות טובות ביחס לישראל - אך אישיות רעילה ומזיקה.

בימים אלה אנו מקבלים תצוגת תכלית של הדילמה הזו בהתנהלות הכנסת. מצד אחד אנו רואים פוליטיקאים המייצגים עמדות ומחנות עימם אנו מזדהים, ומצד שני אנו נתקלים באמירות ובהתנהלות שמעוררות בנו מבוכה ואף בושה.

כמו בקבוצות כדורגל, ועוד יותר בדוגמה מאירועי הימים האחרונים סביב בית"ר ירושלים והמאבק על דמותה בין ההנהלה והאוהדים לבין אנשי "לה-פמיליה" - אהדה למחנה הוא שיקול אחד, וגבולות הגזרה של התנהגות שאיננה עוברת את הרף המינימלי לו אני מצפה הוא שיקול נוסף. איך אני כאוהד, או כמצביע, יכול לאזן בין ההזדהות עם המחנה והקבוצה, לבין הציפיה שלי לקבל מנהיגות, או נבחרת, המייצרות סביבן טוב ולא עסוקות בהפצת רעל?

יותר מכך, גם היחס לעובדות כבר לא קשור רק למקצועיות וליושרה של המדווח (מידות), אלא בעיקר לפוזיציה ממנה הוא מדווח (עמדות). סקר שהוזמן על-ידי מגזין ה"אקונומיסט" בספטמברהראה כי 16% מסך כל האמריקאים לא מוכנים להתחסן כלל, ואילו בקרב מצביעי טראמפ הנתון עומד על 31%. ברקע נתונים אלו, ארה"ב מפגרת בשיעור המתחסנים ביחס למדינות המפותחות.

ההתרחקות מחשיבות המידות לצד המחנאות ההולכת וגוברת המעצבת את הדרך בה אנו מפרשים את העובדות הבסיסיות ביותר, מהווה עוד גורם מרכזי המחליש את היכולת של המערכות הדמוקרטיות להתמודד אתגרי המאה ה-21. כדי להתמודד עם תופעות אלה ועם ירידת האמון ביכולת של המנגנונים הדמוקרטים להתמודד עם האתגרים המקומיים והבינלאומיים, נחוצים תיקונים במערכת ההפעלה.

זה מתחיל מהשיח הציבורי. שם האחריות רובצת לפתחם של עיתונאים, פרשנים ופוליטיקאים גם יחד. אם אנחנו מוכנים לקבל סביבה בה שקר, דיסאינפורמציה ובריונות הם לגיטימיים, כל עוד הדובר מייצג את עמדתי - הרי שהשורה התחתונה תהיה תהליך דרוויניסטי שבו השקרנים והאלימים ילכו ויתפסו את מרכז הבמה, והשקר וההטיה יהפכו לרוב המידע שנצרוך.

הנושא גם נבדק מחקרית, ונמצא כי שקרים מופצים מהר יותר מהאמת. גם התלהמות בתקשורת באופן טבעי זוכה ליותר עניין מדיון ענייני ומנומס. האם זה אומר שאנחנו רוצים לצרוך בעיקר שקרים שיועברו על-ידי התלהמות בתקשורת?

גם בהתנהלות הפוליטית עצמה אפשר לראות את התופעה. כמי שישב אלפי שעות עבודה בוועדות הכנסת, אני יכול להעיד כי למעלה מ-80% מהנושאים הנידונים אינם בליבה של מחלוקת אידאולוגית המשסעת ימין ושמאל, שמרנים וליברלים או דת ומדינה. סוגיות של רישוי עסקים, תחרות בבנקים, שכירות ארוכת-טווח או כלי סיוע לנשים חד-הוריות דורשות חברי כנסת אכפתיים, מסורים, בקיאים בפרטים ובעיקר פרגמטיים. אם אני רואה חבר כנסת שכל דיון שהוא נמצא בו בוועדה הופך לקרב צעקות, להתלהמות ולריב, אני יודע שהוא איננו משרת את הציבור. הוא כמו אותו פוסט מסית בפייסבוק, משרת רק את תעשיית החשיפה והלייק.

אמר לי פעם אדם כי בבואו לבחון מנהיגים, הוא שואל את עצמו האם הייתי רוצה שאותו מנהיג יהיה המורה של הילדים שלי. אני מציע שנשאל את אותה שאלה כשאנחנו מסתכלים על הפוליטיקאים להם אנחנו מצביעים.

בסקרים ובקבוצות מיקוד בהם השתתפתי, נוכחתי בתופעה לפיה ערכים כגון צניעות, יושרה ואומץ נתפסים על-ידי הציבור כחשובים למנהיג, אבל בסופו של דבר אינם מתורגמים להצבעה. מדוע? כיוון שכאשר השיח הציבורי הולך ונהיה רעיל ואלים, נוצרת אצל האזרח התחושה כי ממילא כולם שקרנים, כולם אלימים וכולם מושחתים, ולכן עדיף לפחות לבחור בחזק מכולם כדי שידאג לאינטרסים שלי. במערכת הקיימת זה כנראה הדבר ההגיוני לעשות, אבל הבעיה היא שבאופן הזה אנחנו מייצרים במו-ידינו את המרוץ לתחתית. אם כל העיתונאים שקרנים, אז לפחות שיהיה אחד שמשקר בכיוון שאני מאמין בו. ואם כל הפוליטיקאים מושחתים, אז שזה שדואג לי ינצח. איך עוצרים את ההידרדרות?

אם לנו כציבור התנהגותו ומידותיו של המנהיג יהיו חשובים לא פחות מעמדותיו, הרי שעשינו צעד גדול מאוד לתיקון המערכת. אולי אני מסכים עם עמדותיך, אבל אם אתה בעיקר מסית, צועק ומאשים בתקשורת או בכנסת. אם אתה מתלהם ומשמיץ, משפיל ומבזה, משקר ומסלף, הרי שגם אם אני מאמין בעמדותיך ושייך למחנה שלך - לא אצביע עבורך, לא אאזין לתוכנית שלך ולא אקרא את המאמר שלך.

זה אולי מרחיק לכת, אבל אני משוכנע שאם נצפה מהמנהיגים שמובילים אותנו שיהיו כאלה שנקבל בשמחה כמורים לילדים שלנו, הרי שבסופו של יום נמצא את עצמנו בסביבה פוליטית וציבורית טובה יותר שתתורגם גם לתוצאות ומעשים, ולא רק לדרך אליהם.

הכותב הוא חבר כנסת לשעבר וכיום יועץ אסטרטגי ויזם בתחום הטכנולוגיה לגיל השלישי. ספרו החדש, "עדכון גרסה - כללים חדשים לדמוקרטיה", יצא לאור השבוע (ידיעות ספרים)

עוד כתבות

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

כמיליון נוסעים בקיץ ועליית מחירים: למה מנכ"ל ישראייר כל כך אופטימי לגבי המניה?

מנכ"ל ישראייר סיפק בשבוע שעבר שלל אמירות הרומזות שהחברה הולכת להפתיע בדוחות המחצית השנייה של 2026 ● העלייה בתנועת הנוסעים בנתב"ג לצד התייקרות הכרטיסים עשויות לאותת על תקופה חיובית לחברת התעופה של רמי לוי

קמפוס אנבידיה בקריית טבעון / הדמיה: באדיבות אנבידיה

אנבידיה מכריזה: המהנדס שיוביל את בניית קמפוס הענק בטבעון

קובי בור, מנכ"ל חברת הבנייה ת.מ הנדסה ובינוי, שהיה בעברו מנהל בנייה באינטל - מונה למנהל פרויקט הבנייה של הקמפוס החדש של אנבידיה בקריית טבעון ● בור יצטרף לקבוצת הבינוי של אנבידיה שעוסקת גם בבינוי חוות שרתים ומבני משרדים

ברק רוזן וצחי ארבוב / צילום: איל יצהר, אלכס פרגמנט

ישראל קנדה התכווצה: מהמיזוג הגדול של ענף הנדל"ן התאדו כ-3 מיליארד שקל

החולשה בשוק דירות היוקרה, ובת"א בפרט, גובה מחיר מעסקת השנה בנדל"ן: מיזוג ישראל קנדה-אקרו משקף כעת שווי של כ-7 מיליארד שקל לחברה המאוחדת, לאחר שהרוכשת איבדה מעל לשליש משווייה ● בנוסף, חלק מהתשלום המזומן לבעלי השליטה באקרו נדחה לסוף 2027

תקנות הבטיחות החדשות בענף הבנייה / צילום: Shutterstock

משרד העבודה מבקש לדחות בשנה את אכיפת אחד מסעיפי תקנות הבטיחות

בעקבות פניית התאחדות הקבלנים, משרד העבודה שוקל לדחות את אכיפת אחד מסעיפי תקנות הבטיחות החדשות, אך מותיר על כנן את החובות למנות בקר בטיחות ולהכין תוכנית בטיחות

גיל אגמון, מנכ''ל ובעל השליטה בדלק רכב / צילום: אוהד רומנו

גיל אגמון מצטרף למרוץ לרכישת כאל מידי דיסקונט

בעל השליטה בדלק רכב הביע התעניינות ברכישת מניות חברת האשראי, אך ההערכות הן שירצה לרכוש אותן לפי שווי נמוך יותר בין היתר, בשל ההתרחשויות בשנה האחרונה, בה איבדה כאל את מועדון "פלייקארד" ●  ככל הנראה, השווי ינוע בין 3.2 ל-3.5 מיליארד שקל, אם כי מדובר במגעים ראשוניים

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ בברלין, אמש / צילום: Reuters

בעשרות מיליארדי דולרים: המהלך של אנבידיה לכיבוש שוק ה-AI האירופי

אנבידיה הציגה השקעות והתחייבויות בהיקף של קרוב ל־10 מיליארד דולר לתמיכה בחברות ובמוסדות באירופה, בעוד מדינות היבשת מבקשות להגדיל את עצמאותן בתחום הבינה המלאכותית ● מחר יישא ג'נסן הואנג את הנאום המרכזי ב־ GTC בברלין, כשברקע שאלות על עלויות ה־AI ואבטחת הסוכנים ● בין המציגות בכנס: דקארט, VAST Data ו־WEKA

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הנאסד"ק קפץ בכ-1%; מניות השבבים קטעו רצף ירידות היסטורי

ה-S&P 500 עלה בכ-0.6%, אך רוב הסקטורים נסחרו באדום ● מניות השבבים קטעו את רצף הירידות הארוך ביותר מאז 2006 ● בורסות אירופה ננעלו בירידות, על רקע ההתפרעויות בצרפת ובאיטליה ● בורסות אסיה ננעלו במגמה מעורבת ● מחירי הנפט רושמים ירידות קלות, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב מטפסות ● וגם: המשקיע שחזה את מפולת 1987 מזהיר - הנפקות AI יאיימו על וול סטריט

בניין מגורים עם גג סולארי / צילום: וולטה סולאר

רשות החשמל הכריעה: התשלום על חשמל מגגות סולאריים יפחת דרמטית

רשות החשמל מפרסמת טיוטה לקיצוץ הדרגתי בתעריפי החשמל המובטחים ליצרנים סולאריים קטנים ובינוניים החל מ-2027 ● המטרה: לצמצם את הסבסוד שמייקר את חשבון החשמל הכללי, ולעבור למודל שוק מול ספקים פרטיים ● התעריף המובטח לגגות קטנים צפוי לרדת ל-35.5 אגורות לקוט"ש ב-2030, ומשך ההסכם יתקצר ● גגות קיימים ימשיכו ליהנות מהתנאים הנוכחיים

הר חוצבים / צילום: עמותת הר חוצבים

תמורת 650 מיליון דולר: חברת האופטיקה הירושלמית הוותיקה שנמכרת

חברת האופטיקה והלייזר הישראלית אופיר אופטרוניקס, שמניותיה נסחרו בעבר בבורסה המקומית, נמכרת לחברת הטכנולוגיה האמריקאית TTM ● על פי ההערכות, העסקה בוצעה על בסיס מכפיל 10 על הרווח השנתי של החברה הפועלת מפארק ההייטק בהר חוצבים

מנכ''ל ריינאייר מייקל אולירי / צילום: ap, Virginia Mayo

"בשיעור הגבוה ביותר בהיסטוריה": האזהרה של מנכ"ל ריינאייר

כתוצאה מהמלחמה עם איראן ועליית מחיר הנפט: מנכ"ל חברת הלאוקוסט ריינאייר טוען כי מחירי הטיסות באירופה צפויים לזנק בשיעור הגבוה ביותר בהיסטוריה ● חברות הלאוקוסט רגישות יותר לתנודות במחירי הדלק, ולכן צפויות להיפגע מהן יותר

אופיר סרדם / צילום: מיכל גאנח

מנהל ההשקעות שמזהיר: "רמת הסיכון קפצה, השוק מראה סימנים של קזינו"

אופיר סרדם, סמנכ"ל השקעות בסלע מבית ספרה, רואה לא מעט סיכונים, בעיקר בשוק האמריקאי: "מדד הפחד כבר הרים דגל אדום" ● ובכל זאת, הוא מנסה להרגיע: "אני לא רואה עדיין סיכון מערכתי שיכול לגרום לשוק להתרסק" ● וגם: איך תגיב הבורסה בת"א לבחירות?

דובאי / צילום: ap, Kamran Jebreili

המצור במפרץ מכה בדובאי ובממשלה מחפשים פתרונות מחוץ לקופסה

במחצית הראשונה של 2026 התכווצה כלכלת האמירות ב־2.3% ● השפעות חסימת המצר האסטרטגי הורגשו בשטח, אך באמירויות מקדמים פתרון בדמות פיתוח נמל פוג'יירה שמחוץ למצר ● אחרי שנים של יריבות, הסעודים והאמירותים מהדקים יחסים כשלשתיים אויבים משותפים

בניין להב 433 / צילום: גלובס

21 אזרחים ומשרתי קבע נעצרו בחשד להונאת ענק בעבודות בעזה

העבודות שלגביהן התעורר החשד בוצעו במהלך לחימה עצימה ברצועת עזה, לאחר שבעקבות התעצמות הלחימה, נדרש צה"ל לסיוע מחברות אזרחיות ● העצורים מובאים לחקירה בלהב 433, ובהמשך היום יובאו להארכת מעצר

סואלה ברוורמן, שרת הפנים הבריטית לשעבר / צילום: Reuters, Anadolu

"הממשלה הבריטית בחרה בחמאס, בצעדות השנאה ובאסלאמיסטים"

שרת הפנים הבריטית לשעבר, סואלה ברוורמן, הודחה לאחר שיצאה בחריפות נגד מה שכינתה "מצעדי השנאה" נגד ישראל ברחובות לונדון ● כעת, בעקבות מעברה למפלגת Reform UK, המתחרה מימין בשמרנים, ועם יציאת ספרה החדש, היא מדברת בראיון לגלובס על הכשל של המשטרה מול האסלאם הקיצוני, המוסר המעוות של ממשלת הלייבור והקשר הישיר בין ההגירה ההמונית לעלייה באנטישמיות

רחובות צרפת לאחר ההפגנות / צילום: ap, Emma Da Silva

הכסף הממשלתי נגמר: המהומות בצרפת הן תמרור אזהרה לאירופה כולה

אחרי חמש שנים של הזרמת מיליארדים לקורונה, לאנרגיה ולפיצוי על האינפלציה - מדינות אירופה נאנקות תחת החובות ● על רקע האיום בשווקים, הימין הקיצוני והשמאל הפופוליסטי גוררים את הוויכוח התקציבי לרחובות, והיבשת עומדת בפני משבר פוליטי וכלכלי חסר תקדים

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בנק ישראל לא משנה ריבית לפני בחירות? ההיסטוריה מספרת סיפור אחר

ימים ספורים לפני הבחירות, מדד ספטמבר הנמוך מהצפוי מספק לכאורה סיבה להפחתת ריבית נוספת ● בדיקת 12 מערכות בחירות מאז 1999 מגלה כי בשבע מהן שינה בנק ישראל את הריבית בהחלטה האחרונה לפני הקלפיות ● מה בשוק מעריכים שיקרה הפעם?

עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: ap, Jacquelyn Martin

חשיפה: מבצע ההשפעה הקטארי והזעם האדיר במצרים על ישראל

בזמן שקטאר ניהלה קמפיין השפעה נגדם, בכיר מצרי נפגש עם שר בממשלה ושוחח עם גורם דיפלומטי ● הוא אמר לשר, שמכהן כחבר קבינט: "ישראל לא נוהגת בנו כבוד, יש לזה משמעויות ● בכירים איראנים מודים: המו"מ - כלי פוליטי לפגוע בטראמפ לפני בחירות האמצע ● דיווח: קטאר ופקיסטן העבירו הצעת פשרה לארה"ב ולאיראן ● שר ההגנה האמריקאי הגסת' נפגש אתמול בישראל עם נתניהו ● דיווחים שוטפים

אילון מאסק, מייסד spaceX / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ההכנסות של SpaceX זינקו ב-161% ברבעון השלישי, המניה עולה במסחר המאוחר

ההכנסות של חברת החלל של אילון מאסק ברבעון השלישי עמדו על 14.58 מיליארד דולר, לעומת צפי של 12.7 מיליארד דולר, והרווח היה 35 סנט למניה, הרבה מעל הצפי • מניית SpaceX עולה ב-2.5% במסחר המאוחר

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

הנתונים ששוברים את המיתוס על העבודה מהבית

הקורונה, ולאחריה המלחמה והמבצעים שהתווספו לה, הפכו את העבודה מהבית לסטנדרט בשוק הישראלי ● אבל נתוני חברת השכר וניהול הון אנושי חילן מקלפים כמה סטריאוטיפים, שהמרכזי מביניהם הוא שדווקא צעירים נוטים להגיע יותר למשרד מאשר חלק מעמיתיהם המבוגרים יותר ● המספרים של שוק העבודה בישראל 

פאנלים סולאריים / צילום: Shutterstock

לפני שהתשלום יורד בחדות: האם כדאי למהר להתקין גג סולארי?

טיוטת החלטה של רשות החשמל קובעת כי התשלום עבור חשמל מגגות סולאריים ביתיים חדשים יופחת בחדות החל מ־2027 ● מה יעלה בגורל מי שכבר התקין, מהן המשמעויות של מודל השוק החדש וכיצד הקיצוץ בסבסוד צפוי להשפיע על כיס הצרכנים? ● גלובס עושה סדר