גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהיגים צריכים להימדד על מידות ולא רק על עמדות

אם לנו כציבור התנהגותו ומידותיו של המנהיג יהיו חשובים לא פחות מעמדותיו, הרי שעשינו צעד גדול מאוד לתיקון המערכת ● אולי אני מסכים עם עמדותיך, אבל אם אתה בעיקר מסית, צועק ומאשים, מתלהם ומשמיץ, משפיל ומבזה, משקר ומסלף, הרי שגם אם אני מאמין בעמדותיך ושייך למחנה שלך - לא אצביע עבורך

נשיא ארה''ב לשעבר דונלד טראמפ. עמדות טובות ביחס לישראל - אך אישיות רעילה / צילום: Reuters
נשיא ארה''ב לשעבר דונלד טראמפ. עמדות טובות ביחס לישראל - אך אישיות רעילה / צילום: Reuters

אחד מהלקחים החשובים ביותר מתקופת כהונתו של דונלד טראמפ כנשיא ארצות-הברית, הוא שלא ניתן להפריד בין עמדות למידות. בתרבות הפוליטית והעסקית בה אנו חיים, אנחנו מקדשים שורות תחתונות, תוצאות. לכאורה הדרך לא חשובה, או לפחות נסלחת - העיקר התוצאה; אבל לאורך זמן ברור כי מנהיג פוליטי או עסקי לא יכול להימדד רק על עמדותיו, ואפילו לא רק על מעשיו.

אם בסופו של יום מתפקד אותו מנהיג באופן מזיק ורעיל, מייצר דיסאינפורמציה, מבריח אנשי מקצוע, מייצר עימותים בלתי פוסקים ומבסס החלטות על חשיבה שטחית ולא איכותית, הרי שגם אם עמדותיו הבסיסיות נכונות בעיניי - הוא לא יכול לקבל את אמוני כמנהיג. המקרה של טראמפ והיחס של ישראלים רבים אליו היה מאוד ברור בהקשר הזה: עמדות טובות ביחס לישראל - אך אישיות רעילה ומזיקה.

בימים אלה אנו מקבלים תצוגת תכלית של הדילמה הזו בהתנהלות הכנסת. מצד אחד אנו רואים פוליטיקאים המייצגים עמדות ומחנות עימם אנו מזדהים, ומצד שני אנו נתקלים באמירות ובהתנהלות שמעוררות בנו מבוכה ואף בושה.

כמו בקבוצות כדורגל, ועוד יותר בדוגמה מאירועי הימים האחרונים סביב בית"ר ירושלים והמאבק על דמותה בין ההנהלה והאוהדים לבין אנשי "לה-פמיליה" - אהדה למחנה הוא שיקול אחד, וגבולות הגזרה של התנהגות שאיננה עוברת את הרף המינימלי לו אני מצפה הוא שיקול נוסף. איך אני כאוהד, או כמצביע, יכול לאזן בין ההזדהות עם המחנה והקבוצה, לבין הציפיה שלי לקבל מנהיגות, או נבחרת, המייצרות סביבן טוב ולא עסוקות בהפצת רעל?

יותר מכך, גם היחס לעובדות כבר לא קשור רק למקצועיות וליושרה של המדווח (מידות), אלא בעיקר לפוזיציה ממנה הוא מדווח (עמדות). סקר שהוזמן על-ידי מגזין ה"אקונומיסט" בספטמברהראה כי 16% מסך כל האמריקאים לא מוכנים להתחסן כלל, ואילו בקרב מצביעי טראמפ הנתון עומד על 31%. ברקע נתונים אלו, ארה"ב מפגרת בשיעור המתחסנים ביחס למדינות המפותחות.

ההתרחקות מחשיבות המידות לצד המחנאות ההולכת וגוברת המעצבת את הדרך בה אנו מפרשים את העובדות הבסיסיות ביותר, מהווה עוד גורם מרכזי המחליש את היכולת של המערכות הדמוקרטיות להתמודד אתגרי המאה ה-21. כדי להתמודד עם תופעות אלה ועם ירידת האמון ביכולת של המנגנונים הדמוקרטים להתמודד עם האתגרים המקומיים והבינלאומיים, נחוצים תיקונים במערכת ההפעלה.

זה מתחיל מהשיח הציבורי. שם האחריות רובצת לפתחם של עיתונאים, פרשנים ופוליטיקאים גם יחד. אם אנחנו מוכנים לקבל סביבה בה שקר, דיסאינפורמציה ובריונות הם לגיטימיים, כל עוד הדובר מייצג את עמדתי - הרי שהשורה התחתונה תהיה תהליך דרוויניסטי שבו השקרנים והאלימים ילכו ויתפסו את מרכז הבמה, והשקר וההטיה יהפכו לרוב המידע שנצרוך.

הנושא גם נבדק מחקרית, ונמצא כי שקרים מופצים מהר יותר מהאמת. גם התלהמות בתקשורת באופן טבעי זוכה ליותר עניין מדיון ענייני ומנומס. האם זה אומר שאנחנו רוצים לצרוך בעיקר שקרים שיועברו על-ידי התלהמות בתקשורת?

גם בהתנהלות הפוליטית עצמה אפשר לראות את התופעה. כמי שישב אלפי שעות עבודה בוועדות הכנסת, אני יכול להעיד כי למעלה מ-80% מהנושאים הנידונים אינם בליבה של מחלוקת אידאולוגית המשסעת ימין ושמאל, שמרנים וליברלים או דת ומדינה. סוגיות של רישוי עסקים, תחרות בבנקים, שכירות ארוכת-טווח או כלי סיוע לנשים חד-הוריות דורשות חברי כנסת אכפתיים, מסורים, בקיאים בפרטים ובעיקר פרגמטיים. אם אני רואה חבר כנסת שכל דיון שהוא נמצא בו בוועדה הופך לקרב צעקות, להתלהמות ולריב, אני יודע שהוא איננו משרת את הציבור. הוא כמו אותו פוסט מסית בפייסבוק, משרת רק את תעשיית החשיפה והלייק.

אמר לי פעם אדם כי בבואו לבחון מנהיגים, הוא שואל את עצמו האם הייתי רוצה שאותו מנהיג יהיה המורה של הילדים שלי. אני מציע שנשאל את אותה שאלה כשאנחנו מסתכלים על הפוליטיקאים להם אנחנו מצביעים.

בסקרים ובקבוצות מיקוד בהם השתתפתי, נוכחתי בתופעה לפיה ערכים כגון צניעות, יושרה ואומץ נתפסים על-ידי הציבור כחשובים למנהיג, אבל בסופו של דבר אינם מתורגמים להצבעה. מדוע? כיוון שכאשר השיח הציבורי הולך ונהיה רעיל ואלים, נוצרת אצל האזרח התחושה כי ממילא כולם שקרנים, כולם אלימים וכולם מושחתים, ולכן עדיף לפחות לבחור בחזק מכולם כדי שידאג לאינטרסים שלי. במערכת הקיימת זה כנראה הדבר ההגיוני לעשות, אבל הבעיה היא שבאופן הזה אנחנו מייצרים במו-ידינו את המרוץ לתחתית. אם כל העיתונאים שקרנים, אז לפחות שיהיה אחד שמשקר בכיוון שאני מאמין בו. ואם כל הפוליטיקאים מושחתים, אז שזה שדואג לי ינצח. איך עוצרים את ההידרדרות?

אם לנו כציבור התנהגותו ומידותיו של המנהיג יהיו חשובים לא פחות מעמדותיו, הרי שעשינו צעד גדול מאוד לתיקון המערכת. אולי אני מסכים עם עמדותיך, אבל אם אתה בעיקר מסית, צועק ומאשים בתקשורת או בכנסת. אם אתה מתלהם ומשמיץ, משפיל ומבזה, משקר ומסלף, הרי שגם אם אני מאמין בעמדותיך ושייך למחנה שלך - לא אצביע עבורך, לא אאזין לתוכנית שלך ולא אקרא את המאמר שלך.

זה אולי מרחיק לכת, אבל אני משוכנע שאם נצפה מהמנהיגים שמובילים אותנו שיהיו כאלה שנקבל בשמחה כמורים לילדים שלנו, הרי שבסופו של יום נמצא את עצמנו בסביבה פוליטית וציבורית טובה יותר שתתורגם גם לתוצאות ומעשים, ולא רק לדרך אליהם.

הכותב הוא חבר כנסת לשעבר וכיום יועץ אסטרטגי ויזם בתחום הטכנולוגיה לגיל השלישי. ספרו החדש, "עדכון גרסה - כללים חדשים לדמוקרטיה", יצא לאור השבוע (ידיעות ספרים)

עוד כתבות

העיתונאי שלומי אלדר / צילום: צילום מסך יוטיוב

אול־אין פונה לחברה הערבית עם מחלקת פודקאסטים חדשה

בית הפודקאסטים אול־אין מקים מחלקה ייעודית לחברה הערבית בעקבות התחזקות ההאזנה בקרב צעירים וביקוש גובר מצד מפרסמים ● המרכז הארצי החדש להצלת צבי הים במכמורת נפתח לפעילות בהשקעה של 30 מיליון שקל ● ושורת מינויים חדשים בבזק, במשרד הפרסום מנצ' ובאיילון ביטוח ופיננסים ● אירועים ומינויים

מכלית נפט בחופי ונצואלה / צילום: Reuters, Humberto Matheus/Sipa USA

טראמפ מאיים להרוס את "צי הצללים" של ונצואלה, ו־8 מיליארד דולר בסכנה

העימות בין ונצואלה לארה"ב מסלים לאחר שהכוחות האמריקאים מנעו ממכליות נפט להמשיך בדרכן, כחלק מהמצור שהטיל טראמפ ● כלכלנים מזהירים: אכיפה מחמירה תגביר את המחסור במזון ובדלק במדינה ותגרום להחרפת האינפלציה

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

המהלך של רשות ני"ע שירחיב את האכיפה למנהלים בחברות פרטיות

ועדת האכיפה המינהלית הטילה עיצומים של כמיליון שקל על חברה פרטית לקנאביס רפואי בשל טעויות בדוחות ● בהחלטתה קבעה הוועדה כי לראשונה סמנכ"ל הכספים ורואה החשבון המבקר נושאים באחריות לכשל ● ההחלטה עשויה להשפיע על לפחות 10% מהחברות בבורסה

מפעל ייצור חברת ''על בד'' / צילום: איל יצהר

המושב הדתי מצטרף לגל המימושים בבורסה: משואות יצחק מכרה מניות עלבד ב-33 מיליון שקל

אחרי זינוק של מעל 80% בשנה האחרונה, בעלת השליטה ביצרנית המגבונים עלבד החליטה לממש 6% ממניותיה וירדה להחזקה של כ-60% ● במשואות יצחק מציינים כי מדובר בסגירת מעגל, לאחר שלפני שלוש שנים רכש המושב שיעור דומה של מניות בעת שהחברה נקלעה לסחרור

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?

אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת בעלי חברות ארנק: ביהמ"ש קובע מתי יחול מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%

רו"ח סיפק שירותים לפירמת ראיית חשבון באמצעות חברה בבעלותו ● ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על קביעת פקיד השומה כי הוא בעל "חברת ארנק", ועל כן יש למסותו במס השולי הגבוה משמעותית ממס החברות ● לפסק הדין יש השלכות על בעלי מקצועות חופשיים הפועלים באמצעות שותפויות וחברות בבעלותם

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, שלומי יוסף

ביהמ"ש קיבל את בקשת המשטרה: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות עד מרץ 2026

לטענת המשטרה, ארנון בר-דוד רקם מנגנון שוחדי שמטרתו לעשות במשאבי ההסתדרות כבשלו ● השופטת דורית סבן-נוי קבעה כי החזרתו לתפקידו כיו"ר ההסתדרות תקל עליו לבצע עבירה דומה, ויהיה בה כדי לאפשר השפעה על עדים ושיבוש של החקירה ● בנוסף, ביהמ"ש האריך ב-90 יום גם את ההגבלות על עזרא גבאי, החשוד המרכזי הנוסף בפרשה

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בממשלה הצביעו בעד סגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל. מה צפוי עכשיו?

הממשלה קיבלה החלטה דרמטית לסגירה סופית של גל"צ, וזאת בניגוד לחוות הדעת של היועצת המשפטית ● שר הביטחון הורה על הפסקת המיונים לתחנה, שיבוץ מחדש של חייליה, וסיום העסקת האזרחים עובדי צה"ל ● במקביל, שורה של גופים הודיעו כי יעתרו לבג"ץ

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

הממשלה אישרה פה אחד את ההצעה לסגירת גלי צה"ל

השרים אישרו היום את החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ, לפיה שידורי גלי צה"ל יופסקו עד 1 במרץ 2026 ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שקבעה כי ההחלטה אינה חוקית ● מיד לאחר פרסום ההחלטה הוגשו לבג"ץ מספר עתירות בנושא ● כ"ץ הנחה להתחיל בשיבוץ מחדש של חיילי התחנה - "תוך מתן עדיפות לתפקידי לחימה"

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסה; ת"א 35 שבר שיא בן 33 שנה

מדד ת"א 35 שבר שיא בפעם ה-60 השנה - היקף שלא נראה מאז 1992 ● מדד הבנקים ירד לאחר שהצוות הבין-משרדי לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים פרסם את הדוח הסופי ובו המליץ על הטלת מיסוי ● ארית דיווחה כי רשף בדרך להשלמת גיוס פרטי של כ-550 מיליון שקל, לפי שווי מוערך של כ-3.75 מיליארד שקל ● ריטיילורס נפלה לאחר שנייקי פרסמה דוחות מאכזבים

טהרן, דצמבר 2025 / צילום: ap, Vahid Salemi

אזרחים איראנים: "ממתינים לניצוץ אחד שיאפשר לנו להפיל את המשטר"

רה"מ על ועדת החקירה הפוליטית ל-7.10: לחקור מאז אוסלו ● הבכיר האמריקאי מאיים: "כנראה שאיראן לא הבינה את המסר" ● ניסוי הטילים באיראן והאיומים: "נגיב באופן נחרץ לכל פעולה עוינת" ● ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הקמת ועדת החקירה הפוליטית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר ● צה"ל חיסל מחבל חיזבאללה שפעל לשיקום תשתיות צבאיות בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

ביל אקמן ואילון מאסק / צילום: Richard Brian, Evan Vucci

ביל אקמן מציע לאילון מאסק להנפיק יחד את SpaceX בדרך לא שגרתית

מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור מציע לאיש העשיר בעולם לצרף את חברת החלל שלו לבורסה במודל ייחודי - SPARC ● המודל, לפי אקמן, כולל מיזוג לחברה ציבורית ללא עלויות חתמים או תיווך, ועם תגמול למשקיעי טסלה ● וגם: המיליארדר היהודי שהגיב לאקמן: "תעמוד בתור"

חנות של ליאור עדיקה / צילום: איל יצהר

"חוק ליאור עדיקה" מגיע להצבעה סופית. איך ייראו הכללים החדשים?

בימים הקרובים תכריע הכנסת האם להחריג רשתות פארם קטנות ובינוניות מהרגולציה הכבדה של חוק המזון ● אבל לצד השאיפה לעודד תחרות מול סופר פארם ו-Be, ישנם לחצים של לוביסטים וחשש מפגיעה בשקיפות המחירים ● גלובס עושה סדר בתיקון שעשוי לשנות את הרגלי הקנייה שלכם

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הזהב בשיא חדש

בורסות אירופה ננעלו בירידות ● הבנק המרכזי של סין הותיר ביום שני את הריבית ללא שינוי ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות • אלפאבית מודיעה על רכישה תמורת 4.75 מיליארד דולר ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? • לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש, זו רשימת הסיכונים

''מתחם הפיקוד - לב העיר העתיקה'' / צילום: באדיבות אירית צרף אדריכלות ובינוי ערים

העיר העתיקה של באר שבע משנה פניה

מהלך תכנוני רחב היקף צפוי לשנות את לב העיר העתיקה של באר שבע ● רשת היין והאלכוהול הרמיטאז' משקיעה 4.5 מיליון שקל בפתיחת סניף דגל בכפר סבא ● ותערוכה חדשה של כ־50 אמנים נפתחת במפעל הישן של טרה בתל אביב ● אירועים ומינויים

"שונא היהודים הנתעב ביותר של 2025": הזוכה בתואר אנטישמי השנה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המדינה הערבית שהפכה לשותפה של ישראל בתעשייה הצבאית, איראן מגיבה לאיומים של ישראל בתקיפה נוספת, בניו יורק טיימס מסקרים את המלחמה על קרקעות פלסטיניים באיו"ש, וטאקר קרלסון "זכה" בפרס אנטישמי השנה ● כותרות העיתונים בעולם

חנות נייקי / צילום: Shutterstock, Tanya Keisha

ההימור על סין שהוביל לצניחה דו־ספרתית במניה של נייקי

הירידה במכירות נייקי בסין, אחד השווקים המרכזיים של החברה, הובילו את המניה לצלול ב־11% בסוף השבוע ● ברקע - הענקית מתמודדת עם המכסים של טראמפ ועם שורת טעויות מצד ההנהלה

שמואל אלפסי, מנכ''ל אמנת / צילום: יח''צ

המניה שקפצה 50% בחודש והרווח של יורשי המייסד

מנייתה של אמנת, חברת ניהול הפרויקטים וה־IT, נסקה בכמעט 50% בחודש האחרון ● אשתקד, לפני הקפיצה הגדולה, רכש המייסד אברהם (לולו) אסף ז"ל מניות משותפו תמורת 22 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992 / צילום: Shutterstock

השיא ה־60: הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992. מה קרה אחר־כך?

מדד ת"א 35 שבר ביום ראשון את השיא ה־60 מתחילת השנה. כך, שנת 2025 קטפה את התואר השנה עם הכי הרבה שיאים מאז השקת מדד הדגל ב־1992 ● גלובס בדק מה קרה בהיסטוריה אחרי שנים כל־כך טובות בבורסה. ולמה שיאים לא תמיד מגיעים יחד עם תשואות גבוהות