גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארקין אחזקות תקים קרן להשקעה בחברות ביומד לפני הנפקה בהיקף של 270 מיליון דולר

ד"ר פיני אורבך, מנהל תחום הפארמה בארקין אחזקות: "היום חברות לא יכולות לצאת להנפקה בלי ההשקעות המקדימות האלה, והמשקיעים בסבבים האלה נהנים מהזדמנויות ייחודיות"

ד"ר פיני אורבך / צילום: בן יוסטר
ד"ר פיני אורבך / צילום: בן יוסטר

בשנים האחרונות התחום הרפואי משגשג בשוק ההון האמריקאי. הקורונה רק חיזקה את המגמה הזו, עם עלייה כרמות העניין בתרופות פורצות דרך ובשירותים חדשניים של רפואה מרחוק ובריאות דיגיטלית. אולם יש גורם שעומד בין השוק הפרטי לבין שוק ההון, והוא קרנות ה-Crossover.

אלה הן הקרנות האמריקאיות הגדולות המתמחות בתחום הביומד, ומשקיעות בחברות לפני ההנפקה. בדרך-כלל, רק אחרי סבב כזה, יתר המשקיעים בשוק ההון מוכנים להיכנס להנפקה. זאת לאחר שמשקיעים מומחים נתנו גושפנקה גם לאיכות המדע וההנהלה של החברה, וגם פחות או יותר לשווי המבוקש.

בתמורה על היותם שומרי הסף של הבורסה בתחום שאחרים מבינים בו מעט מאוד, אותן קרנות מתוגמלות תוך זמן קצר יחסית, אפילו כמה חודשים, בפער המחירים בין ההשקעה שלהם בסבב ה-Crossover לבין השווי בהנפקה עצמה שהוא בדרך-כלל גבוה יותר.

ביולי האחרון הסביר לנו ד"ר פיני אורבך, המנהל את קרנות הון הסיכון לתחום התרופות בחברת ארקין אחזקות, כי חברת הפורטפוליו הישראלית של הקבוצה, ביוסייט, בחרה להתמזג לחברת רכישה מיוחדת בבורסה (SPAC) על פני הנפקה, משום שקשה מאוד לחברות ביומד ישראליות לקבל את ההשקעה המקדימה הזו, ולכן הן גם כמעט ולא יכולות לצאת להנפקה בנאסד"ק. כעת החליטה קבוצת ארקין שהגיע הזמן שתהיה גם נציגות ישראלית בקרב שומרי הסף.

היום (ד') הודיעה ארקין אחזקות על השלמת גיוס של קרן בהיקף של 270 מיליון דולר, שתתמקד בהשקעות קרוס-אובר. בנוסף לארקין, משקיעים בקרן מוסדיים ישראליים מובילים כמו מגדל, הפניקס, הראל, מנורה, מור, לאומי פרטנרס וגלעד. הקרן תנוהל על-ידי אורבך יחד עם ד"ר אלון לזרוס.

לדברי אורבך, "בשנים האחרונות, תהליך פיתוח התרופות הואץ. בשל כך, צרכי ההון הם גדולים כבר בשלב הפרה-קליני (ניסויים בבעלי חיים). כשהשתתפנו בהשקעה בחברות צעירות, ראינו שמהר מאוד אין ברירה אלא ללכת לבורסה כדי לגייס את הסכומים הגדולים שדרושים. השוק הפרטי לא יכול לתמוך בזה. ואכן היום תעשיית הפארמה אחראית ל-40% מההנפקות בבורסה.

"כמעט ואין היום הנפקות שאין להן קרוס-אובר, והבנו שנוכל גם אנחנו להיות שם יחד עם הקרנות הגדולות. כך נוכל להשתתף בסבבים האטרקטיביים הללו בחברות הפורטפוליו שלנו, וגם להוביל סבבים בחברות אחרות".

הנפקות הקרוס-אובר הן תופעה של השנים האחרונות, שנובעת ממבנה מסויים של שוק ההון בתחום הביומד, של הגעת חברות בשלב מוקדם לשוק ההון, לפני שיש למשקיעים לא מומחים יכולת לתמחר אותן. אם אתם משיקים קרן קרוס-אובר, נראה שאתם מאמינים שכל המגמות הללו ישמרו לפחות עוד כמה שנים טובות.
"בהחלט, ואולי הטרנד הזה אפילו יגבר. הסבבים בשלבים המוקדמים מאוד גדולים. לרוב נראה השקעה של 60-70 מיליון דולר בסבב A, וכבר אחרי שנה כבר נראה את הקרוס-אובר עם כ-80 מיליון דולר ותוך זמן קצר הנפקה, למרות שהחברה עדיין בשלב הפרה קליני.

"נכון, במחצית השנייה של 2021 יש ירידה קלה בתמחור של ההנפקות (מה שהוביל לכך שחלק מסבבי הקרוס-אובר שקדמו להנפקות הללו והניחו שהתמחור בהנפקה יהיה גבוה, יצאו קצת פחות רווחיים - ג.ו.), אבל אנחנו חושבים שזה דווקא עובד לטובתנו. כעת גם התמחור של סבבי הקרוס-אובר ירד קצת, וזה טוב, כי הוא היה גבוה מידי. כעת נוכל לשים 30-40 מיליון דולר ולתפוס עמדה חזקה בסבב כזה, וגם משקיעי ההנפקה יוכלו להרוויח".

אורבך מאמין כי בעקבות השתתפות קבוצת ארקין במשחק הזה, ניתן יהיה למשוך חברות טובות גם לפורטפוליו של קרנות הון הסיכון של הקבוצה.

270 מיליון דולר זה קצת קטן יחסית לקרנות מסוג זה?
"הקרן הסבירה בתחום היא בגודל של כ-400 מיליון דולר. סכום של 270 יאפשר לנו לעשות 8-10 השקעות והוכיח את עצמנו, בתקווה שבהמשך נוכל לגייס קרן גדולה יותר".

לא הפתרון לחברות ישראליות

בקרן משקיעים מוסדיים ישראלים, וזהו כרטיס כניסה עבורם למשחק השקעות הקרוס-אובר בביומד. האם זו גם הדרך שבה חברות ביומד ישראליות צעירות יוכלו להשתתף בחגיגה? לא בטוח.

אורבך: "עד היום לא ראיתי קרוס-אובר של חברה ישראלית. זה לא קיים. כמובן שאם תהיה חברה ישראלית מתאימה לזה, אנחנו מאוד נשמח להיות ההזדמנות שלהם, אבל זו תהיה חייבת להיות טכנולוגיה שמשנה לחלוטין את כללי המשחק.

"הקרנות המתמחות האמריקאיות מחפשות את השמות הגדולים, את החברות שהוקמו על-ידי מדענים בהרווארד ו-MIT. הן מתחרות כל-כך חזק על הטכנולוגיות של המדענים הללו, שהן מוכנות לממן אותם בסכומים גדולים אפילו בשלב המעבדה, ובתנאי שהמדען יאפשר להן להקים חברות על בסיס הטכנולוגיה שלו".

חבל, פה בארץ יש מגוון מדענים שישמחו להקים חברות.
"יש להם את הגישה של הניים דרופינג, של ה-Not Invented Here. אבל גם חייבים לומר שחלק מן ההמצאות שנראות הכי מרשימות בישראל בתחומים החמים כמו תרפיה תאית או אימונולוגיה, עדיין לא בשלות אפילו להשקעה כזו. הקרנות האלה קוראות את המאמרים המובילים של החוקרים הכי בולטים בישראל. הן מודעות למה שקורה פה, אבל בסוף היום הכי נוח להן להשקיע בחוקר שהשם שלו כבר מכה גלים בשוק המקומי שלהם.

"ולכן בינתיים בארץ הכול ממומן בסכומים הרבה יותר קטנים, וגם מי שיש לו פוטנציאל לא יכול לרוץ קדימה. אנחנו לא בטוחים מה הפתרון לזה".

ציינת שהמון כסף נשפך היום על תעשיית הביומד בשלבים המוקדמים. זה כבר מתבטא בהגעת חידושים ברפואה לשוק - לא לשוק ההון אלא ממש לחיים שלנו - בקצב ובאיכות גבוהים מבעבר?
"אין לי תשובה חד-משמעית לזה. כן, בוודאות יש יותר חדשנות בשלבים מוקדים בזכות הסכומים שמושקעים. יש המון סטארט-אפים והתחום פורח. אפילו אירופה שהייתה מנומנמת יחסית והסתפקה בחברות הפארמה המבוססות והוותיקות שלה, תוססת היום מבחינה אינובטיבית, ויש בה חברות צעירות ופעילות הון סיכון. אני חושב שזה יהיה חייב להתבטא בפריצות דרך רפואיות, בתרופות חדשות למחלות שאין להן פתרון. והנה אפשר לומר כבר עכשיו, שבזכות ההשקעות שנעשו בשנים האחרונות, כולל בחברות בורסאיות, תעשיית התרופות הגיבה כל-כך חזק ומהר לווירוס הקורונה".

עוד כתבות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

זירת הפגיעה באזור בית שמש / צילום: מד''א

פגיעה ישירה בבית שמש: נקבע מותם של ארבעה מהפצועים

כ-20 פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש; פצוע קל מפגיעה ישירה בראש העין ● חיל האוויר תקף מוסדות שלטון בלב טהרן ● דובר צה"ל: "בדקה אחת באיראן חיסלנו אתמול 40 בכירים"; אישר: חיסלנו את רמטכ"ל איראן ● מזכ"ל חיזבאללה ספד לחמינאי, אך לא רמז שיצטרפו למערכה • שר ההגנה של בריטניה: טילים מאיראן נורו לעבר קפריסין • עדכונים שוטפים 

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון