גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארקין אחזקות תקים קרן להשקעה בחברות ביומד לפני הנפקה בהיקף של 270 מיליון דולר

ד"ר פיני אורבך, מנהל תחום הפארמה בארקין אחזקות: "היום חברות לא יכולות לצאת להנפקה בלי ההשקעות המקדימות האלה, והמשקיעים בסבבים האלה נהנים מהזדמנויות ייחודיות"

ד"ר פיני אורבך / צילום: בן יוסטר
ד"ר פיני אורבך / צילום: בן יוסטר

בשנים האחרונות התחום הרפואי משגשג בשוק ההון האמריקאי. הקורונה רק חיזקה את המגמה הזו, עם עלייה כרמות העניין בתרופות פורצות דרך ובשירותים חדשניים של רפואה מרחוק ובריאות דיגיטלית. אולם יש גורם שעומד בין השוק הפרטי לבין שוק ההון, והוא קרנות ה-Crossover.

אלה הן הקרנות האמריקאיות הגדולות המתמחות בתחום הביומד, ומשקיעות בחברות לפני ההנפקה. בדרך-כלל, רק אחרי סבב כזה, יתר המשקיעים בשוק ההון מוכנים להיכנס להנפקה. זאת לאחר שמשקיעים מומחים נתנו גושפנקה גם לאיכות המדע וההנהלה של החברה, וגם פחות או יותר לשווי המבוקש.

בתמורה על היותם שומרי הסף של הבורסה בתחום שאחרים מבינים בו מעט מאוד, אותן קרנות מתוגמלות תוך זמן קצר יחסית, אפילו כמה חודשים, בפער המחירים בין ההשקעה שלהם בסבב ה-Crossover לבין השווי בהנפקה עצמה שהוא בדרך-כלל גבוה יותר.

ביולי האחרון הסביר לנו ד"ר פיני אורבך, המנהל את קרנות הון הסיכון לתחום התרופות בחברת ארקין אחזקות, כי חברת הפורטפוליו הישראלית של הקבוצה, ביוסייט, בחרה להתמזג לחברת רכישה מיוחדת בבורסה (SPAC) על פני הנפקה, משום שקשה מאוד לחברות ביומד ישראליות לקבל את ההשקעה המקדימה הזו, ולכן הן גם כמעט ולא יכולות לצאת להנפקה בנאסד"ק. כעת החליטה קבוצת ארקין שהגיע הזמן שתהיה גם נציגות ישראלית בקרב שומרי הסף.

היום (ד') הודיעה ארקין אחזקות על השלמת גיוס של קרן בהיקף של 270 מיליון דולר, שתתמקד בהשקעות קרוס-אובר. בנוסף לארקין, משקיעים בקרן מוסדיים ישראליים מובילים כמו מגדל, הפניקס, הראל, מנורה, מור, לאומי פרטנרס וגלעד. הקרן תנוהל על-ידי אורבך יחד עם ד"ר אלון לזרוס.

לדברי אורבך, "בשנים האחרונות, תהליך פיתוח התרופות הואץ. בשל כך, צרכי ההון הם גדולים כבר בשלב הפרה-קליני (ניסויים בבעלי חיים). כשהשתתפנו בהשקעה בחברות צעירות, ראינו שמהר מאוד אין ברירה אלא ללכת לבורסה כדי לגייס את הסכומים הגדולים שדרושים. השוק הפרטי לא יכול לתמוך בזה. ואכן היום תעשיית הפארמה אחראית ל-40% מההנפקות בבורסה.

"כמעט ואין היום הנפקות שאין להן קרוס-אובר, והבנו שנוכל גם אנחנו להיות שם יחד עם הקרנות הגדולות. כך נוכל להשתתף בסבבים האטרקטיביים הללו בחברות הפורטפוליו שלנו, וגם להוביל סבבים בחברות אחרות".

הנפקות הקרוס-אובר הן תופעה של השנים האחרונות, שנובעת ממבנה מסויים של שוק ההון בתחום הביומד, של הגעת חברות בשלב מוקדם לשוק ההון, לפני שיש למשקיעים לא מומחים יכולת לתמחר אותן. אם אתם משיקים קרן קרוס-אובר, נראה שאתם מאמינים שכל המגמות הללו ישמרו לפחות עוד כמה שנים טובות.
"בהחלט, ואולי הטרנד הזה אפילו יגבר. הסבבים בשלבים המוקדמים מאוד גדולים. לרוב נראה השקעה של 60-70 מיליון דולר בסבב A, וכבר אחרי שנה כבר נראה את הקרוס-אובר עם כ-80 מיליון דולר ותוך זמן קצר הנפקה, למרות שהחברה עדיין בשלב הפרה קליני.

"נכון, במחצית השנייה של 2021 יש ירידה קלה בתמחור של ההנפקות (מה שהוביל לכך שחלק מסבבי הקרוס-אובר שקדמו להנפקות הללו והניחו שהתמחור בהנפקה יהיה גבוה, יצאו קצת פחות רווחיים - ג.ו.), אבל אנחנו חושבים שזה דווקא עובד לטובתנו. כעת גם התמחור של סבבי הקרוס-אובר ירד קצת, וזה טוב, כי הוא היה גבוה מידי. כעת נוכל לשים 30-40 מיליון דולר ולתפוס עמדה חזקה בסבב כזה, וגם משקיעי ההנפקה יוכלו להרוויח".

אורבך מאמין כי בעקבות השתתפות קבוצת ארקין במשחק הזה, ניתן יהיה למשוך חברות טובות גם לפורטפוליו של קרנות הון הסיכון של הקבוצה.

270 מיליון דולר זה קצת קטן יחסית לקרנות מסוג זה?
"הקרן הסבירה בתחום היא בגודל של כ-400 מיליון דולר. סכום של 270 יאפשר לנו לעשות 8-10 השקעות והוכיח את עצמנו, בתקווה שבהמשך נוכל לגייס קרן גדולה יותר".

לא הפתרון לחברות ישראליות

בקרן משקיעים מוסדיים ישראלים, וזהו כרטיס כניסה עבורם למשחק השקעות הקרוס-אובר בביומד. האם זו גם הדרך שבה חברות ביומד ישראליות צעירות יוכלו להשתתף בחגיגה? לא בטוח.

אורבך: "עד היום לא ראיתי קרוס-אובר של חברה ישראלית. זה לא קיים. כמובן שאם תהיה חברה ישראלית מתאימה לזה, אנחנו מאוד נשמח להיות ההזדמנות שלהם, אבל זו תהיה חייבת להיות טכנולוגיה שמשנה לחלוטין את כללי המשחק.

"הקרנות המתמחות האמריקאיות מחפשות את השמות הגדולים, את החברות שהוקמו על-ידי מדענים בהרווארד ו-MIT. הן מתחרות כל-כך חזק על הטכנולוגיות של המדענים הללו, שהן מוכנות לממן אותם בסכומים גדולים אפילו בשלב המעבדה, ובתנאי שהמדען יאפשר להן להקים חברות על בסיס הטכנולוגיה שלו".

חבל, פה בארץ יש מגוון מדענים שישמחו להקים חברות.
"יש להם את הגישה של הניים דרופינג, של ה-Not Invented Here. אבל גם חייבים לומר שחלק מן ההמצאות שנראות הכי מרשימות בישראל בתחומים החמים כמו תרפיה תאית או אימונולוגיה, עדיין לא בשלות אפילו להשקעה כזו. הקרנות האלה קוראות את המאמרים המובילים של החוקרים הכי בולטים בישראל. הן מודעות למה שקורה פה, אבל בסוף היום הכי נוח להן להשקיע בחוקר שהשם שלו כבר מכה גלים בשוק המקומי שלהם.

"ולכן בינתיים בארץ הכול ממומן בסכומים הרבה יותר קטנים, וגם מי שיש לו פוטנציאל לא יכול לרוץ קדימה. אנחנו לא בטוחים מה הפתרון לזה".

ציינת שהמון כסף נשפך היום על תעשיית הביומד בשלבים המוקדמים. זה כבר מתבטא בהגעת חידושים ברפואה לשוק - לא לשוק ההון אלא ממש לחיים שלנו - בקצב ובאיכות גבוהים מבעבר?
"אין לי תשובה חד-משמעית לזה. כן, בוודאות יש יותר חדשנות בשלבים מוקדים בזכות הסכומים שמושקעים. יש המון סטארט-אפים והתחום פורח. אפילו אירופה שהייתה מנומנמת יחסית והסתפקה בחברות הפארמה המבוססות והוותיקות שלה, תוססת היום מבחינה אינובטיבית, ויש בה חברות צעירות ופעילות הון סיכון. אני חושב שזה יהיה חייב להתבטא בפריצות דרך רפואיות, בתרופות חדשות למחלות שאין להן פתרון. והנה אפשר לומר כבר עכשיו, שבזכות ההשקעות שנעשו בשנים האחרונות, כולל בחברות בורסאיות, תעשיית התרופות הגיבה כל-כך חזק ומהר לווירוס הקורונה".

עוד כתבות

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

הישראליות בוול סטריט שיושפעו הכי הרבה מהמבצע נגד איראן

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום