גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארקין אחזקות תקים קרן להשקעה בחברות ביומד לפני הנפקה בהיקף של 270 מיליון דולר

ד"ר פיני אורבך, מנהל תחום הפארמה בארקין אחזקות: "היום חברות לא יכולות לצאת להנפקה בלי ההשקעות המקדימות האלה, והמשקיעים בסבבים האלה נהנים מהזדמנויות ייחודיות"

ד"ר פיני אורבך / צילום: בן יוסטר
ד"ר פיני אורבך / צילום: בן יוסטר

בשנים האחרונות התחום הרפואי משגשג בשוק ההון האמריקאי. הקורונה רק חיזקה את המגמה הזו, עם עלייה כרמות העניין בתרופות פורצות דרך ובשירותים חדשניים של רפואה מרחוק ובריאות דיגיטלית. אולם יש גורם שעומד בין השוק הפרטי לבין שוק ההון, והוא קרנות ה-Crossover.

אלה הן הקרנות האמריקאיות הגדולות המתמחות בתחום הביומד, ומשקיעות בחברות לפני ההנפקה. בדרך-כלל, רק אחרי סבב כזה, יתר המשקיעים בשוק ההון מוכנים להיכנס להנפקה. זאת לאחר שמשקיעים מומחים נתנו גושפנקה גם לאיכות המדע וההנהלה של החברה, וגם פחות או יותר לשווי המבוקש.

בתמורה על היותם שומרי הסף של הבורסה בתחום שאחרים מבינים בו מעט מאוד, אותן קרנות מתוגמלות תוך זמן קצר יחסית, אפילו כמה חודשים, בפער המחירים בין ההשקעה שלהם בסבב ה-Crossover לבין השווי בהנפקה עצמה שהוא בדרך-כלל גבוה יותר.

ביולי האחרון הסביר לנו ד"ר פיני אורבך, המנהל את קרנות הון הסיכון לתחום התרופות בחברת ארקין אחזקות, כי חברת הפורטפוליו הישראלית של הקבוצה, ביוסייט, בחרה להתמזג לחברת רכישה מיוחדת בבורסה (SPAC) על פני הנפקה, משום שקשה מאוד לחברות ביומד ישראליות לקבל את ההשקעה המקדימה הזו, ולכן הן גם כמעט ולא יכולות לצאת להנפקה בנאסד"ק. כעת החליטה קבוצת ארקין שהגיע הזמן שתהיה גם נציגות ישראלית בקרב שומרי הסף.

היום (ד') הודיעה ארקין אחזקות על השלמת גיוס של קרן בהיקף של 270 מיליון דולר, שתתמקד בהשקעות קרוס-אובר. בנוסף לארקין, משקיעים בקרן מוסדיים ישראליים מובילים כמו מגדל, הפניקס, הראל, מנורה, מור, לאומי פרטנרס וגלעד. הקרן תנוהל על-ידי אורבך יחד עם ד"ר אלון לזרוס.

לדברי אורבך, "בשנים האחרונות, תהליך פיתוח התרופות הואץ. בשל כך, צרכי ההון הם גדולים כבר בשלב הפרה-קליני (ניסויים בבעלי חיים). כשהשתתפנו בהשקעה בחברות צעירות, ראינו שמהר מאוד אין ברירה אלא ללכת לבורסה כדי לגייס את הסכומים הגדולים שדרושים. השוק הפרטי לא יכול לתמוך בזה. ואכן היום תעשיית הפארמה אחראית ל-40% מההנפקות בבורסה.

"כמעט ואין היום הנפקות שאין להן קרוס-אובר, והבנו שנוכל גם אנחנו להיות שם יחד עם הקרנות הגדולות. כך נוכל להשתתף בסבבים האטרקטיביים הללו בחברות הפורטפוליו שלנו, וגם להוביל סבבים בחברות אחרות".

הנפקות הקרוס-אובר הן תופעה של השנים האחרונות, שנובעת ממבנה מסויים של שוק ההון בתחום הביומד, של הגעת חברות בשלב מוקדם לשוק ההון, לפני שיש למשקיעים לא מומחים יכולת לתמחר אותן. אם אתם משיקים קרן קרוס-אובר, נראה שאתם מאמינים שכל המגמות הללו ישמרו לפחות עוד כמה שנים טובות.
"בהחלט, ואולי הטרנד הזה אפילו יגבר. הסבבים בשלבים המוקדמים מאוד גדולים. לרוב נראה השקעה של 60-70 מיליון דולר בסבב A, וכבר אחרי שנה כבר נראה את הקרוס-אובר עם כ-80 מיליון דולר ותוך זמן קצר הנפקה, למרות שהחברה עדיין בשלב הפרה קליני.

"נכון, במחצית השנייה של 2021 יש ירידה קלה בתמחור של ההנפקות (מה שהוביל לכך שחלק מסבבי הקרוס-אובר שקדמו להנפקות הללו והניחו שהתמחור בהנפקה יהיה גבוה, יצאו קצת פחות רווחיים - ג.ו.), אבל אנחנו חושבים שזה דווקא עובד לטובתנו. כעת גם התמחור של סבבי הקרוס-אובר ירד קצת, וזה טוב, כי הוא היה גבוה מידי. כעת נוכל לשים 30-40 מיליון דולר ולתפוס עמדה חזקה בסבב כזה, וגם משקיעי ההנפקה יוכלו להרוויח".

אורבך מאמין כי בעקבות השתתפות קבוצת ארקין במשחק הזה, ניתן יהיה למשוך חברות טובות גם לפורטפוליו של קרנות הון הסיכון של הקבוצה.

270 מיליון דולר זה קצת קטן יחסית לקרנות מסוג זה?
"הקרן הסבירה בתחום היא בגודל של כ-400 מיליון דולר. סכום של 270 יאפשר לנו לעשות 8-10 השקעות והוכיח את עצמנו, בתקווה שבהמשך נוכל לגייס קרן גדולה יותר".

לא הפתרון לחברות ישראליות

בקרן משקיעים מוסדיים ישראלים, וזהו כרטיס כניסה עבורם למשחק השקעות הקרוס-אובר בביומד. האם זו גם הדרך שבה חברות ביומד ישראליות צעירות יוכלו להשתתף בחגיגה? לא בטוח.

אורבך: "עד היום לא ראיתי קרוס-אובר של חברה ישראלית. זה לא קיים. כמובן שאם תהיה חברה ישראלית מתאימה לזה, אנחנו מאוד נשמח להיות ההזדמנות שלהם, אבל זו תהיה חייבת להיות טכנולוגיה שמשנה לחלוטין את כללי המשחק.

"הקרנות המתמחות האמריקאיות מחפשות את השמות הגדולים, את החברות שהוקמו על-ידי מדענים בהרווארד ו-MIT. הן מתחרות כל-כך חזק על הטכנולוגיות של המדענים הללו, שהן מוכנות לממן אותם בסכומים גדולים אפילו בשלב המעבדה, ובתנאי שהמדען יאפשר להן להקים חברות על בסיס הטכנולוגיה שלו".

חבל, פה בארץ יש מגוון מדענים שישמחו להקים חברות.
"יש להם את הגישה של הניים דרופינג, של ה-Not Invented Here. אבל גם חייבים לומר שחלק מן ההמצאות שנראות הכי מרשימות בישראל בתחומים החמים כמו תרפיה תאית או אימונולוגיה, עדיין לא בשלות אפילו להשקעה כזו. הקרנות האלה קוראות את המאמרים המובילים של החוקרים הכי בולטים בישראל. הן מודעות למה שקורה פה, אבל בסוף היום הכי נוח להן להשקיע בחוקר שהשם שלו כבר מכה גלים בשוק המקומי שלהם.

"ולכן בינתיים בארץ הכול ממומן בסכומים הרבה יותר קטנים, וגם מי שיש לו פוטנציאל לא יכול לרוץ קדימה. אנחנו לא בטוחים מה הפתרון לזה".

ציינת שהמון כסף נשפך היום על תעשיית הביומד בשלבים המוקדמים. זה כבר מתבטא בהגעת חידושים ברפואה לשוק - לא לשוק ההון אלא ממש לחיים שלנו - בקצב ובאיכות גבוהים מבעבר?
"אין לי תשובה חד-משמעית לזה. כן, בוודאות יש יותר חדשנות בשלבים מוקדים בזכות הסכומים שמושקעים. יש המון סטארט-אפים והתחום פורח. אפילו אירופה שהייתה מנומנמת יחסית והסתפקה בחברות הפארמה המבוססות והוותיקות שלה, תוססת היום מבחינה אינובטיבית, ויש בה חברות צעירות ופעילות הון סיכון. אני חושב שזה יהיה חייב להתבטא בפריצות דרך רפואיות, בתרופות חדשות למחלות שאין להן פתרון. והנה אפשר לומר כבר עכשיו, שבזכות ההשקעות שנעשו בשנים האחרונות, כולל בחברות בורסאיות, תעשיית התרופות הגיבה כל-כך חזק ומהר לווירוס הקורונה".

עוד כתבות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר