גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארקין אחזקות תקים קרן להשקעה בחברות ביומד לפני הנפקה בהיקף של 270 מיליון דולר

ד"ר פיני אורבך, מנהל תחום הפארמה בארקין אחזקות: "היום חברות לא יכולות לצאת להנפקה בלי ההשקעות המקדימות האלה, והמשקיעים בסבבים האלה נהנים מהזדמנויות ייחודיות"

ד"ר פיני אורבך / צילום: בן יוסטר
ד"ר פיני אורבך / צילום: בן יוסטר

בשנים האחרונות התחום הרפואי משגשג בשוק ההון האמריקאי. הקורונה רק חיזקה את המגמה הזו, עם עלייה כרמות העניין בתרופות פורצות דרך ובשירותים חדשניים של רפואה מרחוק ובריאות דיגיטלית. אולם יש גורם שעומד בין השוק הפרטי לבין שוק ההון, והוא קרנות ה-Crossover.

אלה הן הקרנות האמריקאיות הגדולות המתמחות בתחום הביומד, ומשקיעות בחברות לפני ההנפקה. בדרך-כלל, רק אחרי סבב כזה, יתר המשקיעים בשוק ההון מוכנים להיכנס להנפקה. זאת לאחר שמשקיעים מומחים נתנו גושפנקה גם לאיכות המדע וההנהלה של החברה, וגם פחות או יותר לשווי המבוקש.

בתמורה על היותם שומרי הסף של הבורסה בתחום שאחרים מבינים בו מעט מאוד, אותן קרנות מתוגמלות תוך זמן קצר יחסית, אפילו כמה חודשים, בפער המחירים בין ההשקעה שלהם בסבב ה-Crossover לבין השווי בהנפקה עצמה שהוא בדרך-כלל גבוה יותר.

ביולי האחרון הסביר לנו ד"ר פיני אורבך, המנהל את קרנות הון הסיכון לתחום התרופות בחברת ארקין אחזקות, כי חברת הפורטפוליו הישראלית של הקבוצה, ביוסייט, בחרה להתמזג לחברת רכישה מיוחדת בבורסה (SPAC) על פני הנפקה, משום שקשה מאוד לחברות ביומד ישראליות לקבל את ההשקעה המקדימה הזו, ולכן הן גם כמעט ולא יכולות לצאת להנפקה בנאסד"ק. כעת החליטה קבוצת ארקין שהגיע הזמן שתהיה גם נציגות ישראלית בקרב שומרי הסף.

היום (ד') הודיעה ארקין אחזקות על השלמת גיוס של קרן בהיקף של 270 מיליון דולר, שתתמקד בהשקעות קרוס-אובר. בנוסף לארקין, משקיעים בקרן מוסדיים ישראליים מובילים כמו מגדל, הפניקס, הראל, מנורה, מור, לאומי פרטנרס וגלעד. הקרן תנוהל על-ידי אורבך יחד עם ד"ר אלון לזרוס.

לדברי אורבך, "בשנים האחרונות, תהליך פיתוח התרופות הואץ. בשל כך, צרכי ההון הם גדולים כבר בשלב הפרה-קליני (ניסויים בבעלי חיים). כשהשתתפנו בהשקעה בחברות צעירות, ראינו שמהר מאוד אין ברירה אלא ללכת לבורסה כדי לגייס את הסכומים הגדולים שדרושים. השוק הפרטי לא יכול לתמוך בזה. ואכן היום תעשיית הפארמה אחראית ל-40% מההנפקות בבורסה.

"כמעט ואין היום הנפקות שאין להן קרוס-אובר, והבנו שנוכל גם אנחנו להיות שם יחד עם הקרנות הגדולות. כך נוכל להשתתף בסבבים האטרקטיביים הללו בחברות הפורטפוליו שלנו, וגם להוביל סבבים בחברות אחרות".

הנפקות הקרוס-אובר הן תופעה של השנים האחרונות, שנובעת ממבנה מסויים של שוק ההון בתחום הביומד, של הגעת חברות בשלב מוקדם לשוק ההון, לפני שיש למשקיעים לא מומחים יכולת לתמחר אותן. אם אתם משיקים קרן קרוס-אובר, נראה שאתם מאמינים שכל המגמות הללו ישמרו לפחות עוד כמה שנים טובות. 
"בהחלט, ואולי הטרנד הזה אפילו יגבר. הסבבים בשלבים המוקדמים מאוד גדולים. לרוב נראה השקעה של 60-70 מיליון דולר בסבב A, וכבר אחרי שנה כבר נראה את הקרוס-אובר עם כ-80 מיליון דולר ותוך זמן קצר הנפקה, למרות שהחברה עדיין בשלב הפרה קליני.

"נכון, במחצית השנייה של 2021 יש ירידה קלה בתמחור של ההנפקות (מה שהוביל לכך שחלק מסבבי הקרוס-אובר שקדמו להנפקות הללו והניחו שהתמחור בהנפקה יהיה גבוה, יצאו קצת פחות רווחיים - ג.ו.), אבל אנחנו חושבים שזה דווקא עובד לטובתנו. כעת גם התמחור של סבבי הקרוס-אובר ירד קצת, וזה טוב, כי הוא היה גבוה מידי. כעת נוכל לשים 30-40 מיליון דולר ולתפוס עמדה חזקה בסבב כזה, וגם משקיעי ההנפקה יוכלו להרוויח".

אורבך מאמין כי בעקבות השתתפות קבוצת ארקין במשחק הזה, ניתן יהיה למשוך חברות טובות גם לפורטפוליו של קרנות הון הסיכון של הקבוצה.

270 מיליון דולר זה קצת קטן יחסית לקרנות מסוג זה?
"הקרן הסבירה בתחום היא בגודל של כ-400 מיליון דולר. סכום של 270 יאפשר לנו לעשות 8-10 השקעות והוכיח את עצמנו, בתקווה שבהמשך נוכל לגייס קרן גדולה יותר".

לא הפתרון לחברות ישראליות

בקרן משקיעים מוסדיים ישראלים, וזהו כרטיס כניסה עבורם למשחק השקעות הקרוס-אובר בביומד. האם זו גם הדרך שבה חברות ביומד ישראליות צעירות יוכלו להשתתף בחגיגה? לא בטוח.

אורבך: "עד היום לא ראיתי קרוס-אובר של חברה ישראלית. זה לא קיים. כמובן שאם תהיה חברה ישראלית מתאימה לזה, אנחנו מאוד נשמח להיות ההזדמנות שלהם, אבל זו תהיה חייבת להיות טכנולוגיה שמשנה לחלוטין את כללי המשחק.

"הקרנות המתמחות האמריקאיות מחפשות את השמות הגדולים, את החברות שהוקמו על-ידי מדענים בהרווארד ו-MIT. הן מתחרות כל-כך חזק על הטכנולוגיות של המדענים הללו, שהן מוכנות לממן אותם בסכומים גדולים אפילו בשלב המעבדה, ובתנאי שהמדען יאפשר להן להקים חברות על בסיס הטכנולוגיה שלו".

חבל, פה בארץ יש מגוון מדענים שישמחו להקים חברות. 
"יש להם את הגישה של הניים דרופינג, של ה-Not Invented Here. אבל גם חייבים לומר שחלק מן ההמצאות שנראות הכי מרשימות בישראל בתחומים החמים כמו תרפיה תאית או אימונולוגיה, עדיין לא בשלות אפילו להשקעה כזו. הקרנות האלה קוראות את המאמרים המובילים של החוקרים הכי בולטים בישראל. הן מודעות למה שקורה פה, אבל בסוף היום הכי נוח להן להשקיע בחוקר שהשם שלו כבר מכה גלים בשוק המקומי שלהם.

"ולכן בינתיים בארץ הכול ממומן בסכומים הרבה יותר קטנים, וגם מי שיש לו פוטנציאל לא יכול לרוץ קדימה. אנחנו לא בטוחים מה הפתרון לזה".

ציינת שהמון כסף נשפך היום על תעשיית הביומד בשלבים המוקדמים. זה כבר מתבטא בהגעת חידושים ברפואה לשוק - לא לשוק ההון אלא ממש לחיים שלנו - בקצב ובאיכות גבוהים מבעבר?
"אין לי תשובה חד-משמעית לזה. כן, בוודאות יש יותר חדשנות בשלבים מוקדים בזכות הסכומים שמושקעים. יש המון סטארט-אפים והתחום פורח. אפילו אירופה שהייתה מנומנמת יחסית והסתפקה בחברות הפארמה המבוססות והוותיקות שלה, תוססת היום מבחינה אינובטיבית, ויש בה חברות צעירות ופעילות הון סיכון. אני חושב שזה יהיה חייב להתבטא בפריצות דרך רפואיות, בתרופות חדשות למחלות שאין להן פתרון. והנה אפשר לומר כבר עכשיו, שבזכות ההשקעות שנעשו בשנים האחרונות, כולל בחברות בורסאיות, תעשיית התרופות הגיבה כל-כך חזק ומהר לווירוס הקורונה".

עוד כתבות

סכר מרכזי באיראן שנפגע מהבצורת / צילום: Reuters, Vantor

כך מייצר המחסור במים במדינות שכנות הזדמנות לגופי אנרגיה והתפלה בישראל

בעוד איראן מתפוררת כתוצאה ממחסור במים, גם ירדן ומצרים בסיכון גבוה להתייבשות, והופכות לתלויות בישראל לאספקת מים ואנרגיה ● מהן המשמעויות הכלכליות שייגזרו מכך, היכן הזדמנויות ההשקעה, ואיך זה יתגלגל עד האג"ח הממשלתיות והדירוג של ישראל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

חברת בנייה חדשה בדרך לבורסה: עומר הנדסה תנסה לגייס לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל

חברת הבנייה צפויה להצטרף בקרוב לבורסה עם השלמת ההנפקה, שתכלול הנפקת מכר בהיקף של 120 מיליון שקל ● בין הפרויקטים שהוקמו על ידיה: מגדלי בסר ברמת גן, מגדל ART בבני ברק וקניון רמות בירושלים

מגדל השעון ביפו. המערערת חויבה בהוצאות המשפט / צילום: Shutterstock

האם מכירת מניות בחברה שהחזיקה בניין להשכרה מזכה בתשלום מס שבח מופחת?

בעקבות סכסוך שהוכרע בעליון חויבה חברה למכור את חלקה בחברה אחרת שהחזיקה בניין אחד להשכרה ביפו ● המוכרים ביקשו לשלם מס שבח מופחת לפי החוק לעידוד השקעות הון, אך מנהל מיסוי מקרקעין חשב אחרת ● מה קבעה ועדת הערר?

לב לבייב / צילום: תמר מצפי

המחוזי קבע: חברת היהלומים של לבייב תשלם עשרות מיליונים במס

שנים לאחר שחברת היהלומים ארגנה מחדש את פעילותה בחו"ל ומכרה את חלקה בחברות בארה"ב, קובע המחוזי כי העסקאות ההן יובילו כעת לחיוב מס בישראל

חלום הרכבת הטרנס-אירופית נתקל במציאות / צילום: Shutterstock

אירופה יצאה בתוכנית חלומית שתחבר את היבשת כולה. בפועל אין לה סיכוי

הנציבות האירופית חשפה תוכנית שאפתנית - לחבר את ערי הבירה של היבשת ברכבות מהירות עד 2040 ● אלא שהתשתיות המיושנות דורשות השקעה של כ-400 מיליארד אירו, תקציב שהמדינות עצמן לא יכולות לעמוד בו ● ונדמה שבמצב שבו הטיסות קצרות וזולות יהיה קשה לשכנע באלטרנטיבה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מאחורי הנתונים על ירידת מחירי הדיור יש עיר אחת שהמחירים בה רק עולים

מדד מחירי הדיור מבשר כבר שבעה חודשים רצוף על ירידות שלא נראו זמן רב בשוק המקומי ● אבל כשצוללים לנתונים מגלים שהירידות מתמקדות במרכז, בעוד שבירושלים ובפריפריה המחירים ממשיכים לעלות ● מה הסיבות לתופעה ואיך תשפיע הורדת הריבית של בנק ישראל על השוק?

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

לפני עשור הוחלט להאיץ את מיזמי התחבורה. מה קרה בפועל?

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות ● כמעט עשור אחרי שהממשלה החליטה על האצת מיזמי הענק בתחום התחבורה, איפה הם עומדים כיום? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח - בשיתוף 15 דקות, ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל - עוקב אחרי ההשקעה בפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים

פינוי בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

לשכת עוה"ד מזהירה מפני הקשחת תנאי ערבות חוק המכר בהתחדשות עירונית

לשכת עורכי הדין פנתה לבנק ישראל בטענה כי הערבויות שניתנות לדיירים בפרויקטי התחדשות עירונית הלכו והורחבו מעבר לחוק בשנים האחרונות, מכבידות על היזמים ומסכנות פרויקטים ● וגם: איך ההגנות הללו עלולות לפגוע גם בדיירים עצמם?

מערכת חץ 3 בפעולה / צילום: דוברות משרד הביטחון

דיווחים בגרמניה: מערכת החץ תתחיל לפעול כבר בשבוע הבא

ע"פ דיווחים בכלי התקשורת הגרמנית, מערכת החץ 3, שנרכשה מהתעשייה האווירית במחיר של 3.5 מיליארד אירו, תחל לפעול באופן חלקי כבר בשבוע הבא ● "המערכת תאפשר הגנה של 360 מעלות, מה שיבטיח להגן על תושבי גרמניה והתשתיות שלה מפני התקפות בטילים ארוכי טווח", נכתב בהודעה לעיתונות של חיל האוויר הגרמני

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחד האנליסטים המשפיעים בוול סטריט ממליץ על 10 מניות ומשוכנע: חברות ה־AI עוד יזנקו

בעוד דמויות בולטות כמו סם אלטמן וריי דליו מזהירות מבועה בענף ה-AI, האנליסט דן איבס מציג תמונה אחרת ואופטימית ● בראיון ל-Yahoo Finance העריך שההשקעות בתחום יזנקו למעל חצי טריליון דולר בתוך שנתיים, המליץ על 10 מניות טכנולוגיה מועדפות, וקבע: אין בועת AI

מימין לשמאל: ערן בילסקי, יוני אושרוב, אבי אייל ורן אחיטוב / צילום: Entrée Capital

בתוך חצי שנה: אנטרי קפיטל גייסה 300 מיליון דולר לקרנות AI ודיפטק

קרן ההון סיכון אנטרי קפיטל גייסה 300 מיליון דולר להשקעה בסטארט-אפים בתחומי הבינה המלאכותית, דיפ-טק וקריפטו ● הודעת הגיוס אינה מסגירה את זהות המשקיעים, אך לגלובס נודע כי ביניהם גם גופים מוסדיים ישראלים וזרים ● הקרן המוצלחת ביותר של אנטרי השיגה למשקיעים תשואה של פי 30.2

מנכ''ל שיכון ובינוי, עמית בירמן

דוחות שיכון ובינוי: מספר העסקאות של מכירות דירות צנח, אך הרווח זינק

למרות צניחה חדה במכירות הדירות, שיכון ובינוי מציגה זינוק ברווח הנקי - שהגיע ל־55 מיליון שקל ברבעון ו־325 מיליון שקל מתחילת השנה ● העלייה מיוחסת בעיקר לצמיחה במגזרי התשתיות והנדל”ן בחו”ל ● בחברה מעריכים כי אי־הוודאות בענף תתמתן ותחזיר את הביקושים ב־2026

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה בעליות קלות באירופה; פומה זינקה בכ-19%

הדאקס טיפס בכ-0.2% ● הניקיי עלה בכ-1.3% ● וול סטריט סיכמה אתמול יום רביעי רצוף של עליות, והיום לא מתקיים מסחר בשל חג ההודיה ● אנבידיה טיפסה ואלפאבית נפלה, אך האחרונה עדיין לא רחוקה מרף שווי השוק של 4 טריליון דולר ● הביטקוין התאושש אתמול ונסחר הבוקר סביב 91 אלף דולר

עמיר אהרון, מנכ''ל מחלבות גד / צילום: זוהר שטרית, עמית פרבר דניאל לילה סטיילינג

דוח ראשון למחלבות גד לאחר ההנפקה: עלייה במכירות לצד ירידה ברווחים

מחלבות גד החלה להסחר בבורסה בת"א בספטמבר 2025 ● המכירות ברבעון השלישי גדלו בכ-4.2% והסתכמו בכ-185 מיליון שקל, אולם הרווח הגולמי ירד והסתכם בכ-49.7 מיליון שקל, ואילו הרווח הנקי הסתכם ב-11.3 מיליון שקל לעומת כ-13 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד

שר האוצר יורם ארידור. פעולותיו חקקו בתודעה את המושג ''כלכלת בחירות'' / צילום: נתי הרניק, לע''מ

לתשומת ליבו של סמוטריץ': מה קרה לשר האוצר שהציף את המדינה ביבוא לפני הבחירות?

הפחתת מכסים סיטונאית, הקלה על נוטלי משכנתאות ושורה ארוכה של מענקים ● הגדלת הפטור ממע"מ בשנת בחירות החזירה אותנו לצעדים הבולטים שביקשו להקל על הציבור - דווקא לפני פתיחת הקלפיות ● איך נראתה כלכלת הבחירות בעבר, והאם היא בכלל נשאה פרי?

מודעות של כאל, טפחות, בנק לאומי, ישראכרט / צילום: צילומי מסך

הסיבה שהלוואות מפתות עם פרזנטור מחויך דווקא מייצרות אצלנו דחייה

מחקר ישראלי חדש ניתח את הבעות פנים ותנועות העיניים מול פרסומות של בנקים וחברות כרטיסי אשראי וביטוח ● תנאי ההלוואה והסכום התגלו כחשובים בהרבה מהמעטפת השיווקית

פרופיל בעלי העסקים בישראל מתבהר / צילום: Shutterstock

שנה לרפורמה שמקילה על עוסקים זעירים: 80% טרם ניצלו את ההטבות

לפי נתוני רשות המסים רוב העסקים הזעירים הם בבעלות צעירים בני 35 ומטה, המרוויחים פחות מ־6,000 שקל בחודש ● עד כה נרשמו קצת יותר מ־100 אלף מהזכאים, רבים מהם מתחת לסף המס ● המהלך הביא לעלייה במספר המדווחים בזכות ההקלות והנגישות שהרפורמה מאפשרת

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

עופר ינאי מבצר שליטה בנופר באמצעות לאומי פרטנרס

ינאי יעביר את מניותיו בנופר לחברה משותפת, שלתוכה תזרים לאומי פרטנרס כחצי מיליארד שקל בהון וחוב לטובת רכישת מניות נוספות ● בחודש האחרון מניית החברה סובלת ממומנטום שלילי ואיבדה כ-11%

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

דוחות שופרסל: המכירות בחנויות זהות נפלו בחדות

הכנסות רשת המזון הסתכמו ב-3.7 מיליארד שקל ברבעון השלישי, ירידה של 9% בתוך שנה ● הרווח הנקי של שופרסל ירד ברבעון השלישי ב-36% ל-168 מיליון שקל, אך בנטרול מכירת ההחזקה בפייבוקס ברבעון המקביל אשתקד, הרווח הנקי עלה בכ-4.5%

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המספרים נחשפים: 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי התופעה של משיכת כספים מקרנות הפנסיה מוקדם מדי, הולכת וצוברת תאוצה, הגם שבכך מאבדים החוסכים זכויות ומשלמים קנס גדול ● בכיר בלשכת סוכני הביטוח: "עם ישראל מפרק לעצמו את הפנסיה תחת שידול ורמייה"