גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זו לא בדיחה: בישראל 2021 עסקים עדיין יכולים לקבל הטבות מס על חמור, סוס ובאר

עסקים יכולים לקבל היום פחת על בלאי של חמור, באר עם מסנן חול ומכונות טוויה - אבל אין פחת ייחודי למכשירים שכולנו משתמשים בהם, כמו סמארטפונים או טאבלטים ● השר במשרד האוצר חמד עמאר אמר בדיון שנערך בנושא כי "לא יכול להיות שעדיין במדינת ישראל מדברים על פחת של סוס"

חמורים. ההנחיות נשארו רלוונטיות למאה שעברה / צילום: Shutterstock, babeaudufraing
חמורים. ההנחיות נשארו רלוונטיות למאה שעברה / צילום: Shutterstock, babeaudufraing

בישראל שנת 2021 עדיין קיים פחת על סוס, חמור, פרד, מכונות טוויה, באר עם מסנן חול בקרקעית וגם על קלטת וידאו מוקלטת, אבל אין פחת ייחודי למכשירים דיגיטליים מודרניים שכולנו משתמשים בהם ביום-יום ומחליפים בתדירות גבוהה. כך עולה מדיון שנערך בכנסת השבוע במהלכו נחשף אבסורד בתקנות הפחת הקיימות בישראל, המעודכנות מאוד בנוגע למוצרים שהיו רלוונטיים ושימשו עסקים ב-1941, כשהתקנות פורסמו, אך פחות מעודכנות בנוגע לצרכים של העסקים כיום.

הדיון החצי-משעשע, שבמהלכו דיברו חברי הכנסת על הפחת שעסקים יכולים לקבל היום על "הבלאי" של חמור לעומת פרד או סוס, וגם על הבאר עם מסנן חול או בלי, התקיים בעקבות שאילתות שהגיש חבר הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה, במסגרתן הוא ביקש מהשר במשרד האוצר חמד עמאר להבהיר איך יתכן מצב שבו "לפי התקנות, הפחת השנתי על מכשירי סלולר עומד על 15% לשנה, כמו כל ציוד אלקטרוני, כאשר ממוצע השימוש הריאלי במכשיר סלולרי עומד כיום על פחות משנתיים, כלומר 50% פחת לשנה" וכן "מדוע לא מעודכנות תקנות מס הכנסה (פחת) כאשר חלק גדול מהתקנות נקבעו לפני עשרות שנים, חלקן אף לפני קום המדינה".

פחת הוא למעשה הטבת מס, בה ניתנת לעסק הזכות, במקרים הקבועים בחוק, להפחית את ערך הנכס בספרים ובדיווח לרשות המסים בתוך מספר שנים הנמוך מהרגיל, ובכך להקטין את חבות המס שלו באותן שנים. הפחת נותן ביטוי של ירידת הערך של הנכס כתוצאה מבלאי לאורך תקופת השימוש בו. הפחת הוא "הוצאה מוכרת" לצורכי מס, וככל שההוצאות גבוהות יותר, המס על הרווח קטן בהתאמה, וכתוצאה מכך חבות המס של העסקה נמוכה יותר.

9% פחת לבית חרושת לקרח

חבר הכנסת מקלב העלה לדיון את השאלה מדוע עסקים צריכים להסתפק בפחת בשיעורים שנתיים נמוכים של 15% בלבד על מוצרים מודרניים שמשמשים את העסק ביומיום והבלאי שלהם מהיר, כך שהתחלופה שלהם מהירה (כשנתיים). עוד שאל מקלב את האוצר מדוע מוצרים טכנולוגיים חדשים עדיין חוסים תחת פחת כללי שנקבע למוצרים אלקטרוניים כמו וידאו, מכשיר, טלפון אלחוטי, פקס וכדומה.

"מדוע לא יקבע פחת ריאלי למכשירי סלולר?", שאל מקלב במליאת הכנסת. "אנחנו מדברים על כך שהפחת לשנה בסלולר הוא רק 15%, ואנחנו יודעים שבפועל מכשיר פלאפון - הציבור גם יודע - הבלאי שלו מאוד מאוד מהיר היום. שנתיים זה כבר פלאפון שגמר את עבודתו".

הדיון בנושא הרציני הפך למשעשע כאשר מקלב הביא דוגמאות למוצרים שיש עליהם פחת "ריאלי". "אביא לך דוגמה, אדוני השר: יש בתקנות סעיפי פחת שנתיים ארכאיים, לדוגמה: סוס - 10% פחת; חמור - 8.5% פחת. זה מופיע היום", אמר מקלב והוסיף: "בית חרושת לקרח ­- 9%. מנגד, אין תקנות מפורטות למוצרים עדכניים, אלקטרוניים. מדוע לא ייקבעו ויעודכנו תקנות מפורטות למוצרים עכשוויים לפי שוויים הריאלי?".

ח''כ אורי מקלב / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאחורי ההומור עסקו חברי הכנסת בשאלה מאוד רצינית שמשפיעה על כלל בעלי העסקים במדינה: מדוע עסקים כיום לא יכולים לקבל את שיעור הפחת הריאלי על המוצרים הכי משומשים בעסק, בהם הטלפונים הניידים של עובדיהם והטאבלטים בהם משתמשים בעסק, שמוחלפים לעיתים לאחר שנה או שנתיים. כלומר, הטבת המס על המוצרים הכי רלוונטיים לא משקפת את הבלאי האמתי שלהם.

השר במשרד האוצר חמד עמאר חשף כי הוא הופתע מכך שתקנות הפחת לא מעודכנות והודיע למקלב בדיון כי הנושא יטופל. "קראתי את השאילתה שלך בעיון רב ואמרתי: איך אנחנו מגיעים למצב כזה? לכן, אני בעצמי איכנס לנושא הזה". השר עמאר הוסיף, כי הגם שהגיע עם תשובה רשמית ממשרד האוצר הוא אינו מתכוון להקריא אותה כי הנושא דורש טיפול ולא תשובות רשמיות. "התשובה שיש לי כאן היא תשובה פורמלית שקיבלתי מהאוצר, אבל אחרי שקראתי את השאילתה שלך ראיתי שאנחנו עדיין מדברים על סוס - פחת של סוס, פחת של חמור, פחת של מפעל קרח - דברים שלא קיימים. לכן, אני רוצה להיכנס לנושא של התקנות ושל הפחת, לבדוק את זה ביסודיות ולראות מה ניתן לעשות ואיך נוכל לשפר את הנושא".

15% פחת לסלולר - לא ריאלי

לגבי מכשירים סלולריים אמר עמאר כי גם הנושא הזה חייב עדכון דחוף. "אני יודע שמכשיר טלפון, אחרי שנתיים יורד הערך שלו, לכן 15% זה לא ריאלי. אני רוצה לבדוק את זה. גם את זה אני אבדוק ואני אכנס בעצמי לנושא הזה. אני מקווה שבשבוע הקרוב אני אקיים דיון בנושא ואני אבדוק איך אנחנו מקדמים את זה. לא רציתי להקריא לך את התשובה הפורמלית, כי אמרתי: לא יכול להיות שעדיין במדינת ישראל מדברים על פחת של סוס".

 

חבר הכנסת מקלב ציין עוד כי הנושא דחוף לעסקים בישראל. "יש לזה גם דחיפות של זמן. אנשים היום נקנסים על כך או משלמים על דבר שלא שווה מכיוון שנניח אבד לו (מכשיר הטלפון הנייד, א' ל"ו), ולטענת האוצר זה שווה היום 85% בזמן שזה בכלל לא היה שווה שום דבר, זה בכלל לא היה שמיש ולא היה פעיל. לכן מימד הזמן, במיוחד בדברים הטכנולוגיים, יש לו חשיבות מאוד גדולה".

האוצר נמצא בימים אלה בישורת האחרונה לסגירת התקציב ולכן השר במשרד האוצר חמד עמאר לא יכול היה להתחייב, אך הוא בכל זאת ביקש לצאת עם בשורה לעסקים כשסיכם את הדיון בנושא באמירה כי "אנחנו בזמנים של תקציב, זמנים מאוד קשים. אשתדל תוך כדי לקיים דיון בנושא ולבדוק את הנושא באופן אישי".

עוד כתבות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; החוזים העתידיים על הנאסד"ק אדומים

הדאקס עולה בכ-0.4% ● הניקיי קפץ בכ-1.4% ● ה-S&P 500 והדאו ג'ונס טיפסו אתמול לשיאים חדשים של כל הזמנים ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום נפלה גם היא במסחר המאוחר, על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחירי הנפט עולים ● הביטקוין עולה נסחר סביב 92 אלף דולר

משתתפי המפגש, מימין: יאיר לפידות, מבעלי ילין לפידות, מורן סיטון, מנכ''ל ארבע עונות, גילעד אלטשולר מבעלי אלטשולר שחם, אילן רביב מנכ''ל מיטב ודייב לובצקי, מנכ''ל ומבעלי אי.בי.אי / צילום: יח''צ

"זה לא הזמן להגדיל את רכיב המניות": התחזיות והטיפים של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים

יאיר לפידות טוען כי "צריך לראות את השנתיים־שלוש האחרונות כחריגות, ביחס למה שאפשר לצפות מהבורסה לאורך זמן" ● באירוע שיזמה חברת ארבע עונות טען מנכ"ל מיטב אילן רביב כי הוא "נשאר עם המדדים המקומיים, למרות ה'מוב' הפנטסטי שעשו", בעוד גילעד אלטשולר מעדיף בטווח הארוך את נאסד"ק ● וגם: באילו סקטורים המליצו הבכירים להתמקד, והמחלוקת על ההשקעה במדד S&P 500

המאמצים לא הניבו את התוצאות המקוות. מנהיגי אירופה באחת משיחותיהם עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה

מסמך מדיניות חדש שפרסמה ארה"ב מכריז כי אירופה "בדרך להכחדה תרבותית" בשל הגירה מוסלמית וכי על וושינגטון לעודד מפלגות ימין ● אחרי שנה של חנופה, אירופה הופתעה לגלות השבוע כי טראמפ רק מגביר את ההתקפות עליה. הקרמלין, מצידו, מברך על המסמך האמריקאי

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

פרשת "יד לוחצת יד": ביהמ"ש ידון בבקשת המשטרה להרחיק את ארנון בר דוד מההסתדרות עד מרץ 2026

לפי המשטרה, יו"ר ההסתדרות "רקם מנגנון שוחדי", וחזרתו לתפקיד עלולה לאפשר ביצוע עבירות זהות ושיבוש חקירה ● בר דוד, המורחק מההסתדרות מאז נעצר בנובמבר, מסכים להרחקה נוספת לשבועיים בלבד – ומציע כי אז יחזור לתפקיד, אך לא יעסוק במינוי דירקטורים ובמכרזים, וייפגש עם מעורבים בפרשה רק בנוכחות יועץ משפטי או מבקר ההסתדרות

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

היתר בנייה ראשון לפרויקט דיור להשכרה בשדה דב

שיכון ובינוי מזנקת קדימה בשדה דב עם היתר בנייה ראשון ל־324 דירות להשכרה ארוכת-טווח, כשברקע ירידות ערך מתמשכות בסקטור זה ● בקיבוץ האון הסכם פשרה עם רמ"י מחזיר את פרויקט הבנייה למסלול; בין הזוכים במגרשים ששווקו - עשרות חיילי מילואים ● וקרן ספיר של רובי קפיטל משלימה מכירת קרקע בחולון ברווח של עשרות מיליוני שקלים, לאחר השבחה משמעותית ● חדשות השבוע בנדל"ן

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

משבר השמאים הוכיח שוב שדחיינות היא שם המשחק

דחיינות היא עדיין שיטת עבודה ● רוכבי האופניים ניצחו את החזית האנטי-ישראלית ● ומתברר שאנחנו כן יכולים לנצל דאטה לטובתנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רונן שור, מנכ''ל אקסל סולושנס

אקסל רוכשת שתי חברות בתחום הביטחוני ב-90 מיליון שקל

לגלובס נודע כי חברת התקשורת מייצרת רגל נוספת בעולם הביטחוני, עם רכישת סטראלייט ואחותה נקסטוויב, של שני יזמים-מהנדסים: רמי בל-עש ואודי פרידמן ● המערכות שלהן רלוונטיות לתחום הלוהט של השנה – כטב"מים ● עפ"י הערכות, החברות רווחיות ומייצרות רווח של כ-18 מיליון שקל בשנה

מערכת החיסון נלחמת חזרה / צילום: Shutterstock

מערכת החיסון נלחמת חזרה: 3 מחקרים שיעזרו למנוע את מחלות העתיד

פרופ' יפעת מרבל, שנבחרה השבוע על ידי כתב העת Nature לאחת המשפיעות במדע, גילתה אוצר של אנטיביוטיקות פוטנציאליות ומתקדמת לשלב הבא במחקר ● פרופ' פמלה ביורקמן, כלת פרס וולף, עובדת על חיסון אחד למחלות שעוד לא נולדו ● ופרופ' רון דיסקין מכין מלכודות משוכללות לווירוסים ● כשהמגפה הבאה אורבת בפינה ומחקרי חיסונים מקוצצים, שלושה חוקרים נותנים סיבה לאופטימיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

בנק ישראל נגד חוק הגיוס: "לוקה בחסר ולא יביא לגיוס החרדים הנדרש"

הבנק המרכזי מזהיר כי הנוסח הנוכחי של חוק הגיוס "לוקה בחסר", וזאת משום שהיעדים שקבעה הצעת החוק הם נמוכים, והתמריצים הכלכליים בעלי אפקטיביות נמוכה ● "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב באנשי מילואים"

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

טיסה סודית אחת חושפת: רוסיה מוקפת במערכות הגנה אווירית ישראליות

מערכות ההגנה האווירית הישראליות עוטפות את רוסיה ● הסטארט־אפים הישראלים מכוונים לארה"ב ● סין מפתחת את היכולות ההתקפיות של מצרים ● סין מעתיקה את הכטב"ם האיראני שאהד 136 האיראני ● וגם: הרכש הביטחוני הגרמני מזנק ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

מימין: יובל כספית, עומר לוי ונועה טקה / צילום: צילום מסך יוטיוב

20 המשפיעניות המצליחות ביותר בישראל, ולמה אין ברשימה גברים

שוק המשפיענים מגלגל בארץ כמעט 400 מיליון שקל בשנה, ולצד טיפוח ואופנה מתחזק בקטגוריות כמו פיננסים ובריאות, בעוד מותגי הרכב והגיימינג עדיין חלשים בתחום ● בחברת יומנז, המתמחה בכלכלת יוצרים, מצביעים גם על היציאה מהסושיאל לעבר שילוט חוצות וטלוויזיה

עומרי כספי / צילום: Ilya Melnikov

עולה ליגה: עומרי כספי גייס 100 מיליון דולר לקרן ההון סיכון שלו

משקיע ההון סיכון וכוכב הכדורסל לשעבר גייס 100 מיליון דולר נוספים לקרן ההון סיכון, סוויש קפיטל ● הקרן החדשה תאפשר לסוויש להמשיך ולשמור על החזקותיה גם בשלבי גיוס מאוחרים יותר לחברות ● ויש לו גם מסר מעודד: "המשקיעים שלנו מאוד אופטימיים לגבי ישראל"

מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר

עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק

ברקע העיסוק הער בסוגיית השתלבות החרדים בחברה הישראלית, עברה החלטת ממשלה ששאפה לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ● עד כמה ההחלטה הזאת מורגשת בשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים

מבלים בפסטיבל הבירה ''הופי'' / צילום: עידן עטייה

למה בוטל פסטיבל הבירה שעשה לישראל יופי של הסברה?

פסטיבל הבירה הבינלאומי "הופי" נערך בתל אביב 4 שנים, הביא הנה נציגי מבשלות בירה מחו"ל ואף שבר חרמות בזמן המלחמה ● השנה הוא לא יתקיים בשל רגולציה מחמירה: "הדרישה אבסורדית, עלות הבדיקה הנדרשת עולה על שווי הסחורה"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שיאים חדשים בוול סטריט; אורקל צללה וגררה את אנבידיה ואלפאבית לירידות

נאסד"ק ירד ב-0.3% ● אורקל נפלה בכ-10% לאחר האכזבה מהדוח הרבעוני ● דיסני תשקיע מיליארד דולר ב-OpenAI ● הפד הוריד את ריבית ארה"ב כצפוי, אך אותת כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב ● מספר המובטלים בארה״ב עלה בשיעור הגבוה ביותר מאז פרוץ הקורונה ● ירידות במטבעות הקריפטו, הביטקוין בכ-90,000 דולר ● נעילה חיובית באירופה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

איך השקל הפך לאחד המטבעות החזקים השנה מול הדולר, ומי ניצח אותו?

למרות אי־הוודאות הביטחונית שהייתה מנת חלקנו, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● מתי התרחשה נקודת המפנה שהביא לתיסוף הדרגתי של המטבע הישראלי, מי הם השחקנים בשוק שאחראים למהלך, ואיך נראה העתיד? ● נתון בשבוע

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

כדי להתחמק ממס הרווחים הכלואים: חברות רבות מחפשות תכנון מס יצירתי

רפורמת הרווחים הכלואים מאלצת בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2% ● בשוק יודעים לספר כי בעלי חברות רבים לא נערכו לכך ומחפשים תכנוני מס יצירתיים ● "החוק תפס רבים לא מוכנים, וכולם בלחץ"

נשיא איראן לשעבר אברהים ראיסי ונשיא ונצואלה ניקולס מדורו במעמד החתימה על הסכם שיתוף הפעולה בין המדינות, 2022 / צילום: ap, Vahid Salemi

ישראל מרוצה: תקיפות ארה"ב בוונצואלה עשויות לפגוע בפעילות איראן וחיזבאללה

התקיפות האמריקאיות נגד קרטלים בוונצואלה מכוונות לנטרול אימפריית הסמים של איראן וחיזבאללה במדינה ● משטר מדורו נשען על סיוע ביטחוני וכלכלי מאיראן והסחר בסמים מממן את חיזבאללה ● עבור ישראל, הגברת לחץ על המדינה היא דרך להפחתת האיומים של ציר הרשע