גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זו לא בדיחה: בישראל 2021 עסקים עדיין יכולים לקבל הטבות מס על חמור, סוס ובאר

עסקים יכולים לקבל היום פחת על בלאי של חמור, באר עם מסנן חול ומכונות טוויה - אבל אין פחת ייחודי למכשירים שכולנו משתמשים בהם, כמו סמארטפונים או טאבלטים ● השר במשרד האוצר חמד עמאר אמר בדיון שנערך בנושא כי "לא יכול להיות שעדיין במדינת ישראל מדברים על פחת של סוס"

חמורים. ההנחיות נשארו רלוונטיות למאה שעברה / צילום: Shutterstock, babeaudufraing
חמורים. ההנחיות נשארו רלוונטיות למאה שעברה / צילום: Shutterstock, babeaudufraing

בישראל שנת 2021 עדיין קיים פחת על סוס, חמור, פרד, מכונות טוויה, באר עם מסנן חול בקרקעית וגם על קלטת וידאו מוקלטת, אבל אין פחת ייחודי למכשירים דיגיטליים מודרניים שכולנו משתמשים בהם ביום-יום ומחליפים בתדירות גבוהה. כך עולה מדיון שנערך בכנסת השבוע במהלכו נחשף אבסורד בתקנות הפחת הקיימות בישראל, המעודכנות מאוד בנוגע למוצרים שהיו רלוונטיים ושימשו עסקים ב-1941, כשהתקנות פורסמו, אך פחות מעודכנות בנוגע לצרכים של העסקים כיום.

הדיון החצי-משעשע, שבמהלכו דיברו חברי הכנסת על הפחת שעסקים יכולים לקבל היום על "הבלאי" של חמור לעומת פרד או סוס, וגם על הבאר עם מסנן חול או בלי, התקיים בעקבות שאילתות שהגיש חבר הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה, במסגרתן הוא ביקש מהשר במשרד האוצר חמד עמאר להבהיר איך יתכן מצב שבו "לפי התקנות, הפחת השנתי על מכשירי סלולר עומד על 15% לשנה, כמו כל ציוד אלקטרוני, כאשר ממוצע השימוש הריאלי במכשיר סלולרי עומד כיום על פחות משנתיים, כלומר 50% פחת לשנה" וכן "מדוע לא מעודכנות תקנות מס הכנסה (פחת) כאשר חלק גדול מהתקנות נקבעו לפני עשרות שנים, חלקן אף לפני קום המדינה".

פחת הוא למעשה הטבת מס, בה ניתנת לעסק הזכות, במקרים הקבועים בחוק, להפחית את ערך הנכס בספרים ובדיווח לרשות המסים בתוך מספר שנים הנמוך מהרגיל, ובכך להקטין את חבות המס שלו באותן שנים. הפחת נותן ביטוי של ירידת הערך של הנכס כתוצאה מבלאי לאורך תקופת השימוש בו. הפחת הוא "הוצאה מוכרת" לצורכי מס, וככל שההוצאות גבוהות יותר, המס על הרווח קטן בהתאמה, וכתוצאה מכך חבות המס של העסקה נמוכה יותר.

9% פחת לבית חרושת לקרח

חבר הכנסת מקלב העלה לדיון את השאלה מדוע עסקים צריכים להסתפק בפחת בשיעורים שנתיים נמוכים של 15% בלבד על מוצרים מודרניים שמשמשים את העסק ביומיום והבלאי שלהם מהיר, כך שהתחלופה שלהם מהירה (כשנתיים). עוד שאל מקלב את האוצר מדוע מוצרים טכנולוגיים חדשים עדיין חוסים תחת פחת כללי שנקבע למוצרים אלקטרוניים כמו וידאו, מכשיר, טלפון אלחוטי, פקס וכדומה.

"מדוע לא יקבע פחת ריאלי למכשירי סלולר?", שאל מקלב במליאת הכנסת. "אנחנו מדברים על כך שהפחת לשנה בסלולר הוא רק 15%, ואנחנו יודעים שבפועל מכשיר פלאפון - הציבור גם יודע - הבלאי שלו מאוד מאוד מהיר היום. שנתיים זה כבר פלאפון שגמר את עבודתו".

הדיון בנושא הרציני הפך למשעשע כאשר מקלב הביא דוגמאות למוצרים שיש עליהם פחת "ריאלי". "אביא לך דוגמה, אדוני השר: יש בתקנות סעיפי פחת שנתיים ארכאיים, לדוגמה: סוס - 10% פחת; חמור - 8.5% פחת. זה מופיע היום", אמר מקלב והוסיף: "בית חרושת לקרח ­- 9%. מנגד, אין תקנות מפורטות למוצרים עדכניים, אלקטרוניים. מדוע לא ייקבעו ויעודכנו תקנות מפורטות למוצרים עכשוויים לפי שוויים הריאלי?".

ח''כ אורי מקלב / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאחורי ההומור עסקו חברי הכנסת בשאלה מאוד רצינית שמשפיעה על כלל בעלי העסקים במדינה: מדוע עסקים כיום לא יכולים לקבל את שיעור הפחת הריאלי על המוצרים הכי משומשים בעסק, בהם הטלפונים הניידים של עובדיהם והטאבלטים בהם משתמשים בעסק, שמוחלפים לעיתים לאחר שנה או שנתיים. כלומר, הטבת המס על המוצרים הכי רלוונטיים לא משקפת את הבלאי האמתי שלהם.

השר במשרד האוצר חמד עמאר חשף כי הוא הופתע מכך שתקנות הפחת לא מעודכנות והודיע למקלב בדיון כי הנושא יטופל. "קראתי את השאילתה שלך בעיון רב ואמרתי: איך אנחנו מגיעים למצב כזה? לכן, אני בעצמי איכנס לנושא הזה". השר עמאר הוסיף, כי הגם שהגיע עם תשובה רשמית ממשרד האוצר הוא אינו מתכוון להקריא אותה כי הנושא דורש טיפול ולא תשובות רשמיות. "התשובה שיש לי כאן היא תשובה פורמלית שקיבלתי מהאוצר, אבל אחרי שקראתי את השאילתה שלך ראיתי שאנחנו עדיין מדברים על סוס - פחת של סוס, פחת של חמור, פחת של מפעל קרח - דברים שלא קיימים. לכן, אני רוצה להיכנס לנושא של התקנות ושל הפחת, לבדוק את זה ביסודיות ולראות מה ניתן לעשות ואיך נוכל לשפר את הנושא".

15% פחת לסלולר - לא ריאלי

לגבי מכשירים סלולריים אמר עמאר כי גם הנושא הזה חייב עדכון דחוף. "אני יודע שמכשיר טלפון, אחרי שנתיים יורד הערך שלו, לכן 15% זה לא ריאלי. אני רוצה לבדוק את זה. גם את זה אני אבדוק ואני אכנס בעצמי לנושא הזה. אני מקווה שבשבוע הקרוב אני אקיים דיון בנושא ואני אבדוק איך אנחנו מקדמים את זה. לא רציתי להקריא לך את התשובה הפורמלית, כי אמרתי: לא יכול להיות שעדיין במדינת ישראל מדברים על פחת של סוס".

 

חבר הכנסת מקלב ציין עוד כי הנושא דחוף לעסקים בישראל. "יש לזה גם דחיפות של זמן. אנשים היום נקנסים על כך או משלמים על דבר שלא שווה מכיוון שנניח אבד לו (מכשיר הטלפון הנייד, א' ל"ו), ולטענת האוצר זה שווה היום 85% בזמן שזה בכלל לא היה שווה שום דבר, זה בכלל לא היה שמיש ולא היה פעיל. לכן מימד הזמן, במיוחד בדברים הטכנולוגיים, יש לו חשיבות מאוד גדולה".

האוצר נמצא בימים אלה בישורת האחרונה לסגירת התקציב ולכן השר במשרד האוצר חמד עמאר לא יכול היה להתחייב, אך הוא בכל זאת ביקש לצאת עם בשורה לעסקים כשסיכם את הדיון בנושא באמירה כי "אנחנו בזמנים של תקציב, זמנים מאוד קשים. אשתדל תוך כדי לקיים דיון בנושא ולבדוק את הנושא באופן אישי".

עוד כתבות

התחדשות עירונית בתל אביב. להבטיח את הזכויות בחוזה / צילום: דיויד לוין

להגן על זכויות הדיירים: מה עושים כשיזם של פרויקט התחדשות עירונית נקלע לקשיים?

לאחרונה נקלעו כמה פרויקטים של התחדשות עירונית ברובעים 3 ו־4 בתל אביב לקשיים שהובילו לעצירתם ● אילו סעיפים חשובים כדאי לדיירים להוסיף לחוזה ההתקשרות עם היזם כדי להגן על עצמם, ומה עושים כשהפרויקט נתקע?

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

תכנון פרישה / צילום: Shutterstock

המומחה לתכנון פרישה ואשתו תכננו את הפנסיה המושלמת. ואז היא חלתה

יותר משלושה עשורים עיתונאי הוול סטריט ג'ורנל גלן רופאנאך כתב וערך מאמרים על פרישה ותכנון לקראתה, ואפילו כתב על זה ספר - ואז הקלפים נטרפו ● בטור אישי הוא חושף מהם הלקחים הקשים, הדברים שהיה רוצה לעשות אחרת, ובמיוחד מה הוא מצטער שדחה

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר, בביקור ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל בביקורת חריפה: "קורא לוועדת חקירה חיצונית"

הרמטכ"ל זמיר: קורא לוועדת חקירה חיצונית – ומפנה אצבע מאשימה לכל הדרגים ● למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

מימין: מנכ''ל AIG לשעבר מרטין סאליבן וג'יימי דיימון, מנכ''ל בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן / צילום: Reuters, Larry Downing, Mikala Compton/American-Statesma

היום שבו אמריקה תגיע לכונס נכסים: על הפצצה המתקתקת הכי מפחידה בכלכלה העולמית

שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי הוא הבסיס של כל המערכת הפיננסית העולמית. אם הוא יקרוס, הוא יפיל אחריו שרשרת בלתי ניתנת לעצירה של אבני דומינו ● מה עשוי למנוע מאמריקה ומהעולם את המפגש הטראומטי עם כונס הנכסים? ● כתבה אחרונה בסדרה

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

הציור ''החלום (מיטה'') של פרידה קאלו מוצג בסותבי'ס, ניו יורק. נכס לאומי / צילום: Reuters, Lev Radin

על פער המחיר בין אומן לאומנית, בין פרידה קאלו לגוסטב קלימט

על אף השיא המרשים ששברה פרידה קאלו עם מכירת הציור היקר ביותר של אומנית אי־פעם, שוק האומנות רחוק מלהעניק לנשים מקום שוויוני ● דוחות מצביעים על עלייה במספר האומניות הפעילות, אך הן עדיין מהוות רק כרבע מהשוק, בעוד שהמכירות הגבוהות ביותר נותרות ברובן נחלתם של גברים ● ד"ר רות מרקוס מסבירה: "זהו לא פער של כישרון, אלא תוצאה של הדרה מערכתית רבת שנים"

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

ג'וני סרוג'י / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דיווח: ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר באפל, הודיע שבכוונתו לעזוב

הישראלי הבכיר בחברה, ג'וני סרוג'י, שמנהל את פיתוח השבבים בענקית האלקטרוניקה, הודיע לקוק כי הוא שוקל ברצינות לעזוב את החברה בעתיד הקרוב, כך על פי דיווח בבלומברג ● עזיבה אפשרית של סרוג'י, עלולה להוות מכה למרכז הפיתוח הישראלי של החברה, שהוקם בזכותו ותחת הנהגתו