גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

אוניברסיטת פרינסטון / צילום: ap, Seth Wenig

בפרינסטון כבר לא מאמינים לסטודנטים, ומשנים קוד אתי בן 133 שנים

הסגל הצביע לטובת דרישת פיקוח בכל הבחינות הפרונטליות החל מהקיץ, ובכך ביטל מדיניות שנקבעה בשנת 1893

בדרך לפנסיה: זה החיסכון הראשון שכדאי למשוך ממנו

ההחלטה מאיפה למשוך כספים עשויה להיות שווה הרבה מאוד כסף ● מהו המוצר הראשון בתור למימוש, מתי כדאי להפוך את קופת הגמל לקצבה, ומה מומלץ לשמר עבור היורשים? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

כך המלחמה באיראן שינתה את המודלים העסקיים / צילום: Shutterstock

השיבוש נכנס לחישוב: כך המלחמה באיראן שינתה את המודלים העסקיים

מנהלים יודעים להתמודד עם תנודתיות וסיכון, אך פחות עם מציאות שבה תנאי השוק עצמם בלתי ניתנים לחיזוי ● הפגיעה בתשתיות אנרגיה במפרץ יצרה תקדים שמחייב ארגונים לקבל החלטות אסטרטגיות ולעבור למודל ניהולי שמתאים לתנאים משתנים

באיזו עיר בארץ ישנו המספר הרב ביותר של רחובות הקרויים על שם כדורגלני עבר? / צילום: Shutterstock

באיזו עיר בארץ יש הכי הרבה רחובות על שם כדורגלני עבר?

איזו ציפור היא היחידה שמסוגלת לעוף לאחור, על שם איזו מכונית יוקרה קרוי אחד ממכשירי הפילאטיס, ומה ההבדל בין קראט של יהלומים לקראט של זהב? ● הטריוויה השבועית

סר דייויד אטינבורו / צילום: Reuters

דיוויד אטנבורו ידע לרתום כל טכנולוגיה כדי לקרב את הציבור אל הטבע

האיש שהפך לסמל של חקר הטבע והגנת הסביבה, וחגג את יום הולדתו ה-100, הוא לא עוד מנחה טלוויזיה ● תרומתו למדע כה משמעותית שמעל ל-40 מיני בעלי חיים וצמחים קרויים על שמו ● העבודה שלו שינתה חוקים ואת דעת הקהל וגרמה לאנשים להבין שבכוחם לתקן

תעלומה ושמה סאטושי / צילום: Shutterstock

שורה של תחקירים ניסו לפצח את החידה הזו, האם דווקא מנכ"ל של חברה ישראלית יעשה זאת?

15 שנה חלפו מאז נתן סאטושי נאקאמוטו אות חיים - וזהותו נותרה באפלה ● שורת תחקירים שפורסמו לאחרונה מציפים שוב את השאלה הגדולה בדבר הדמות המסתורית שמאחורי המטבע, שכבר נסק לשיא של 127 אלף דולר ● האם דווקא מנכ"ל של חברה ישראלית יתקרב לפיצוח התעלומה?

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

ביל אקמן מחסל פוזיציה, ובונה אחת חדשה: "אטרקטיבית במיוחד"

המיליארדר היהודי ביל אקמן רוכש 5.6 מיליון מניות של מיקרוסופט לאחר שענקית הטכנולוגיה סובלת מביצועי חסר ביחס למתחרות • בפוסט מפורט לרשתות החברתיות הוא מפרק את החששות מתחרות, מגן על השקעות ההון הגדולות, ומבהיר לגבי היציאה מגוגל: "זה לא הימור נגד החברה, אלא מקור מימון"

מערכת ראיית הלילה במשקפת בינוד (BiNOD) / צילום: מוך ערוץ היוטיוב של אלביט ארה''ב

במאות מיליוני דולרים: המערכת הישראלית שיקבל כמעט כל חייל אמריקאי

חוזה החלל באסיה של חברת החיישנים הישראלית ● אוקראינה שוקלת לאפשר יצוא ביטחוני במהלך המלחמה ● השקעת הענק של ממשל טראמפ במו"פ ביטחוני ● תצוגת הטכנולוגיה הביטחונית בטקסס בה ישתתפו 14 חברות דיפנס־טק ישראליות ● אלביט תפתח אמצעי ראיית לילה מתקדם לצבא ארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נועם בתן הגיע למקום השני באירוויזיון / צילום: ap, Martin Meissner

גמר אירוויזיון 2026: ישראל זכתה במקום ה-2, בולגריה היא המנצחת הגדולה

נועם בתן כבש את הבמה הגדולה בעולם בגמר האירוויזיון, בביצוע מצוין ומרגש לשיר "Michelle" - וזכה במקום ה-2 ● בולגריה הגיעה למקום ה-1 ותארח בשנה הבאה את התחרות ● במקביל לנאמבר של נועם נרשמו מחאות נגד ישראל - דווקא מאחורי הקלעים ● ישראל קיבלה 220 נקודות מהקהל

רוכשי הדירות מתעקשים על רכישת דירות ממוגנות (חדשות ויד שנייה), שיקרות יותר מדירות לא ממוגנות / צילום: Shutterstock

תל אביב וכל היתר: מה עומד מאחורי העלייה במחירי הדירות?

כשטילים מתעופפים מעל לראש, רוכשי הדירות מתעקשים על רכישת דירות ממוגנות (חדשות ויד שנייה), שיקרות יותר מדירות לא ממוגנות ● 80% מכלל הדירות שנרכשו במרץ היו ממוגנות - וזה להערכתנו הגורם העיקרי לעליית המחירים ● כשהציבור מתעדף רכישת דירות עם ממ"ד, הוא נתקל בהיצע קטן יחסית, והדבר גורר עימו עליות מחירים

אילוסטרציה: Shutterstock

כשסיכוי של אחד למיליון מתממש: איך המשקיעים המבריקים בעולם פשטו רגל וכמעט הקריסו את השווקים

בשנות התשעים העליזות התקבעה בוול סטריט התפיסה שניתן לנצח את השווקים, נוכח מודל עובד לתמחור סיכונים ● הסוחר האגדי ג’ון מריוות’ר החליט לעשות כסף מעיוותים בשוק, וחבר לשם כך לזוכי פרס נובל ● כשקרן הגידור שלו נפלה מגדולתה, הבנקים הגדולים בעולם נדרשו להזרים מיליארדים והפד נאלץ להוריד ריבית 3 פעמים - התערבויות ששינו את כללי המשחק ● כתבה שנייה בסדרה 

שוקי ניר, גבי ויסמן ואמנון שעשוע / צילום: דורון לצטר, נובה, עומר הכהן

הישראלית שזינקה בכ-45% ביומיים, וזו שקיבלה המלצה שלילית חריגה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סולאראדג' זינקה בכ-45% בתוך שני ימי מסחר, יחד עם מניות נוספות בתחום האנרגיה הסולארית ● נובה קפצה לאחר הדוחות, אך למחרת מחקה את מרבית העליות ● וגם: בניגוד למרבית האנליסטים - בג'פריס צופים למניית מובילאיי ירידה של כ-20%

מרטין סקורסזה בקאן 2023. ריאליזם כלכלי / צילום: Reuters, Frederic Pasquini

קאן נכנע לכוחות השוק ונתן לטיקטוק להשתלט על השטיח האדום

פסטיבל קאן, שהיה במשך שנים סמל ליוקרה קולנועית ולמאבק בסטרימינג, פותח השנה את שעריו ליוטיוב, טיקטוק ומשפיעני הרשת ● מאחורי המהלך עומדת המציאות הכלכלית: כדי לשמור על החסויות, גם המבצר האחרון של הקולנוע צריך לייצר טראפיק

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

התאוששות בשוק העבודה: ירידה של כ-22% במספר דורשי העבודה באפריל

נתוני שירות התעסוקה מצביעים על התאוששות מהירה בשוק העבודה לאחר מבצע “שאגת הארי”, אך מספר דורשי העבודה עדיין גבוה ביחס לתקופה שקדמה למבצע ● באיזה ערים נצפו שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר?

דונלד טראמפ על רקע הבית הלבן / צילום: ap, Alex Brandon

הערכה בישראל: גובר הסיכוי לפעולה של ארה"ב באיראן

בכיר איראני:  "ייתכן שחזרה למלחמה תגרום לנזקים, אבל בוודאות - האויב ייפגע יותר" ● דיווח: בכירים בממשל טראמפ מעודדים את איחוד האמירויות לכבוש אי איראני ● נ טראמפ במסר מאיים לאיראן: "זה היה השקט שלפני הסערה" ● הותר לפרסום: לוחם גולני סרן מעוז ישראל רקנטי ז"ל נפל בקרב בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

גרג אייבל, מנכ''ל ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

המחליף של וורן באפט מפתיע עם השקעה חדשה

שש שנים אחרי שבאפט מכר את כל אחזקותיה של ברקשייר האת׳ווי בחברות תעופה, חוזר המנכ״ל החדש להשקיע בתחום עם פוזיציה חדשה של 2.6 מיליארד דולר ● ומה קרה ליתר ההשקעות?

צחי עירון / צילום: באדיבות פסגות

רואה החשבון שקנה את מה שנשאר מבית ההשקעות הגדול, ומנהל מיליארדי שקלים

"התחלתי ללמוד ביולוגיה ימית, אבל ביום הראשון, כשכל המרצים דיברו על מה אפשר לעשות בעתיד, הבנתי שלא אוכל להתפרנס מזה. לא באתי מבית מבוסס" ● שיחה קצרה עם צחי עירון, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות

מייסדי סטרים אלמנטס, אור פרי, גיל הירש וראם שרמן / צילום: שלומי יוסף

עובד החברה טען שהסטארט-אפ נסגר, החברה: אנחנו בדרך למכירה

עובד סטרים אלמנטס הישראלית עדכן בשבוע שעבר את לקוחות החברה, ובהם יוצרים ומשפיעני רשת, על סגירה אפשרית של החברה, כך על פי פרסום באתר Gamesbeat ● מהחברה נמסר: "אנחנו מנהלים שיחות חיוביות עם רוכשים פוטנציאליים ועובדים על מנת  למצוא את הדרך הטובה ביותר עבור היוצרים, הלקוחות והצוות שלנו"

שבבים

הסמנכ"ל מאינטל והקיבוצניק מעמק הירדן: הישראלים מאחורי הנפקת הענק בוול סטריט

אחד המרוויחים המרכזיים מאחורי הנפקת סרבראס, חברת השבבים שמתחרה באנבידיה הוא ליאור סוסן, מייסד קרן אקליפס קפיטל שמחזיקה בכ-6.2% ממניות חברת השבבים, מה ששיקף לה שווי אחזקות של 2.5 מיליארד דולר ● וכמה הרוויח הבכיר הישראלי לשעבר באינטל, דדי פרלמוטר מהשקעתו בחברה?

ערפל מעל מפרץ סן פרנסיסקו, קליפורניה / צילום: Reuters, Tayfun Coskun

מחקרים מגלים: לתופעת מזג האוויר הזו יש חשיבות מכרעת לחיינו

תופעת מזג האוויר שמתפקדת כמזגן טבעי לבני אדם וכמקור מים לצמחים, פוחתת בקצב מהיר ● בקליפורניה התושבים כל כך מוטרדים מההשלכות על חייהם, עד שהקימו מכון מחקר במיליוני דולרים ● מה מצא מחקר ישראלי, וגם: איך עושים וודקה מערפל?