גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

טיל שנושא לוויינים רוסיים ולוויין איראני משוגר לחלל משטח רוסיה, 2025 / צילום: ap, Ivan Timoshenko

הפרופ' שמצא פתרון לשאלה שהעולם מתחבט בה כבר 60 שנה

החשש מפני נשק גרעיני המוסתר בחלל אינו תרחיש מדע בדיוני: לוויין רוסי אחד כבר חשוד, והאמנה הבינלאומית לא קבעה דרכים אפקטיביות לאכוף את כלליה ● מאמר שפרסם לאחרונה פרופ' ארג דנגוליאן מ־MIT מציע שיטה לזיהוי האיום, אך מומחים חלוקים בשאלה עד כמה הרעיון ישים ● האם דווקא מעבדה בישראל תוכל לסייע?

פגיעת כטב''מ ליד נמל התעופה של דובאי (ארכיון) / צילום: ap

אחרי יוון: האמירויות עשויה להיות הבאה לעסקת ענק עם ישראל

כותרות העיתונים בעולם: טורקיה לא רק מספקת אכסניה לחמאס ולפעילות הפיננסית שלה, אלא גם משרתת כנתיב העברות לחיזבאללה; לאחר עסקת הענק של ישראל עם יוון, איחוד האמירויות עשויה להפוך ללקוחה הגדולה הבאה. והמערכה מול איראן עשויה לגרום לאמריקאים להפחית את השימוש במל"טים יקרים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

הירגזי. שינוי גנטי מובהק / צילום: Shutterstock

האבולוציה עברה למצב טורבו: מה עושה העיר לבעלי החיים שבה

המקור של הירגזי ארוך וחזק יותר, כנפי הסנוניות התקצרו לטובת תמרון מוגבר, והמיתוס על העש שנמשך לאור נמחק ● בתוך עשרות שנים בודדות, הרף עין במונחים אבולוציוניים, בעלי חיים שהתבססו בערים משתנים כדי להתאים את עצמם אליה

פרופ' מאט אלן / צילום: באדיבות המצולם

"נפוטיזם עשוי להיות דבר טוב": העצה המפתיעה לעסקים משפחתיים

בכנס החברות המשפחתיות הסביר פרופ' מאט אלן כיצד הפחד מכישלון עלול לפגוע בהעברת העסק לדור הבא, מדוע כללים נוקשים עלולים דווקא להרחיק את בני המשפחה, ולמה הורים צריכים לקנות לילדיהם הזדמנויות ולא הצלחה

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהפך של אוגוסט בשווקים ובית ההשקעות שירוויח - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

חודש אוגוסט החזיר את הצבע ללחיים של החוסכים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה - ומה צפוי בהמשך? ● משקיעים רבים כבר לא רואים באג"ח ממשלתיות השקעה בטוחה, ופונים לאג"ח של ענקיות הטכנולוגיה ● על רקע הורדות הריבית בישראל: הציבור נוטש את הפיקדונות בבנקים ומחפש תשואות גבוהות יותר ● וגם: הטיפ של מנהל ההשקעות למשקיעים שמחפשים "אקסטרה סיכון"

קים ג'ונג און / צילום: Reuters, KCNA

הוא אחד הרודנים הגדולים בעולם, ומעמדו רק מתחזק

מעמדו העולמי של מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און חזק מאי־פעם ● רוסיה תלויה בנשק ובעשרות אלפי החיילים שהוא מספק לה, בסין מרחיבים את שיתוף־הפעולה, וטראמפ בטוח שהיחסים איתו ישיגו לו את אהדת הציבור שאבדה במלחמה מול איראן ● קים ג'ונג און מצדו משחק אותה קשה להשגה, לפחות בהקשר לגרעין

טנק של חברת Rheinmetall בתערוכת נשק בגרמניה / צילום: Shutterstock

אירופה מתחמשת והנדל"ן ביבשת מרוויח

אירופה מתחמשת - והנדל"ן מרוויח: החברות מחפשות אתרים להקמת מפעלים ואתרי ייצור, המדינות בונות בסיסים צבאיים ומגדילות מחנות קיימים, ואפילו הבונקרים חוזרים למפה

גוש נתניהו במהפך דרמטי. אבל יש כוכבית

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: לקראת הגשת הרשימות - זה הנתון שהקואליציה צריכה לשים אליו לב

ריינר קובלר, מנהל תחום ניהול הון פרטי, שווייץ, המילטון ליין / צילום: שלומי יוסף

בכיר בהמילטון ליין: "השווקים הפרטיים הם השקעה בעתיד"

מנהל תחום ניהול ההון הפרטי בענקית ההשקעות המילטון ליין, רייבר קובלר, השתתף בכנס החברות המשפחתיות של גלובס והתייחס לפעילות בישראל ● "אנו מאמינים ברוח היזמות הישראלית, בחדשנות שלכם, ובעתיד שלכם"

מימין: עידו מאיר, נריה ברזילי וקורל דרליצ'מן / צילום: רן מאיר, פרטי

נלחמים גם על הפרנסה: העמותה שמסייעת למילואימניקים להציל את העסק

חודשים ארוכים בחזית, לקוחות שנעלמו ובני זוג שנשארו לבד בבית - עבור אלפי מילואימניקים השחרור היה רק תחילת המערכה ● שלושה סיפורים שליוותה עמותת "דף חדש", שמסייעת להם להמציא את עצמם מחדש, לתמחר נכון ולבנות את העסק מהיסוד

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

תבעו את השכנה על השימוש בחניה. מה קבע ביהמ"ש?

ידוע בציבור יקבל מחצית מבית הרשום על שם בת זוגו, למרות ההפרדה הרכושית ביניהם ● בעלת דירה קיבלה את הסכמת השכנים להשתמש בחנייה, אך נדרשה להפסיק ● ומה קבע בית הדין במקרה של עובד שטען כי הוטעה לגבי מימוש האופציות? ● 3 פסקי דין בשבוע

שירותי בריאות כללית / צילום: תמר מצפי

במקום רפפורט ותשובה: כללית תרכוש את השליטה במדיקל סנטר

קבוצות בראשות יצחק תשובה ואסף רפפורט התחרו על השליטה בקופה, אך משרד הבריאות העדיף גוף באוריינטציה רפואית ● קופת החולים צפויה לרכוש 10% נוספים בהרצליה מדיקל, ולעלות לאחזקה של 50%

ICAUR V27 / צילום: יח''צ

צ'רי מעמיקה את אחיזתה בשוק הישראלי - זה המותג החדש שייכנס לארץ

קבוצת סמלת בבעלות משפחת לוי תשווק בישראל את המותג הרביעי של הקבוצה הסינית, ICAUR, שמתמחה ברכבי פרימיום לשטח ● קבוצת צ'רי היא כיום יצרנית הרכב הסינית המובילה בישראל

כיפת ברזל בפעולה מבצעית / צילום: משרד הביטחון

דיווח: עסקת הענק לייצור כיפת ברזל במפעל פולקסווגן בגרמניה תצא לדרך

בחודשים האחרונים התנהל משא ומתן חשאי שבו חברת רפאל הגישה הצעה כתובה, לפי הדיווחים, לרכש של פעילות מפעל פולקסווגן באוסנבריק, למטרות ייצור רכיבים למערכת "כיפת ברזל" ● אם ימומש, מדובר יהיה בצעד תקדימי שבו תעשיית הביטחון הישראלית נכנסת ללב התעשייה הגרמנית, וצפויה להציל אלפי עובדים מפיטורים קרבים

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' נסים אוטמזגין / צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית בירושלים

היא המדינה הזקנה בעולם, וזו לא הצרה היחידה שלה

שיחה עם פרופ' נסים אוטמזגין מהאוניברסיטה העברית ● על כלכלת יפן המדשדשת ומדיניות הריבית שלה, ההתערבות האמריקאית והאינטרסים, ומה ישראל יכולה ללמוד

שמואל דונרשטיין ומאיה דונרשטיין-יתיר, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

על מה מדברים בארוחת שישי וכיצד יבצעו העברה בינדורית: שיחה עם משפחת דונרשטיין, בעלי רב בריח

שמואל דורנשטיין רואה ברב־בריח שילוב של משפחה, ערכים, עבודה קשה והגשמת הפוטנציאל של ילדיו ● בתו מאיה בחרה להצטרף לעסק המשפחתי, למרות האתגר והצורך להוכיח את עצמה כ"דור שני" ● בשיחה בכנס החברות המשפחתיות הם מספרים על הגבול בין עסק למשפחה ועל עברת הניהול לדור הבא

גיל אגמון, מנכ''ל ובעל השליטה בדלק רכב / צילום: אוהד רומנו

גיל אגמון מהמר על עצמו ב-200 מיליון שקל. האם הוא ישלוף שפן מהכובע?

שנים לא פשוטות עוברות על בעלי יבואנית הרכב, שבעבר מכרה כרבע מהמכוניות בכבישי ישראל ולאחרונה הידרדרה לנתח של 3% מהשוק, לצד הפסדים כבדים במיזמי טכנולוגיה ● לאחרונה רכש אגמון 10% ממניות דלק רכב מידי משקיעים מוסדיים, ובשוק מנסים להבין מי ביניהם טועה בהערכת שווי החברה

עמית ואיתן סטיבה בכנס החברות המשפחתיות / צילום: שלומי יוסף

הבן זיהה את ההזדמנות: כך הפכה משפחת סטיבה לשחקנית בתחום המים בהודו

בכנס החברות המשפחתיות של גלובס, סיפרו איתן ועמית סטיבה כיצד שיחות פתוחות על הצלחות וכישלונות יצרו שותפות משפחתית המשלבת יזמות, השקעות ואימפקט עסקי ● עמית סטיבה: "בחרתי לעשות משהו משלי, חדש"

הבניין ברחוב בן יהודה 220 בתל אביב

בלי מרפסת וחניה: 3.3 מיליון שקל לדירה קטנה במרכז ת"א

מדובר בדירת שני חדרים, בשטח 52 מ"ר, בקומה השישית של בניין ברחוב בן יהודה 220 בתל אביב, ללא מרפסת וללא חניה ● הדירה מיועדת להשכרה לתקופות קצרות ולתיירים: "פוטנציאל תשואה של 5.5%"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

איראן מאיימת: נרחיב את התקיפות נגד ארה"ב

הפיקוד הצבאי באיראן הזהיר: אם המצור הימי יימשך - המתקפות שלנו יהיו חמורות יותר מבעבר • "אם תתקפו שתיים מספינותינו - נגבה מחיר כלכלי גבוה עוד יותר ונתקוף שלוש שלכם", הזהיר מפקד הפיקוד בראד קופר ● הכוחות האמריקניים תקפו שלוש מכליות שלטענת CENTCOM קשורות לרשת המימון של משמרות המהפכה • מדיניות "מכלית תמורת מכלית" עולה שלב ● הערכות מודיעין בארה"ב: איראן נחושה להמשיך בלחימה וייתכן שתפעל להסלמה משמעותית ● טראמפ מאיים: "ארה"ב עשויה לתקוף את הר המכוש באיראן בקרוב מאוד" ● עדכונים שוטפים