גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

חן גולן מנכ''ל נקסט ויזן, בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ''ל אלביט / צילום: רמי זרנגר, שלומי יוסף

איך אפשר להתאכזב מדוח מצוין? השיעור שקיבלו השבוע שתי חברות ביטחוניות

שתי המניות הביטחוניות הגדולות בבורסה בת"א הציגו תוצאות כספיות טובות אבל צללו בבורסה ביום הדיווח ● הסיבה: כשהתמחור יקר פי 2 מהממוצע בענף, תוצאות טובות זה לא מספיק ● "נבנה רף ציפיות גבוה סביב מניות הביטחון"

מערכת הביטחון נערכת לאיום הבא של הרחפנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: דובר צה''ל, shutterstock

טווח של אלפי ק"מ והשראה אוקראינית: הרחפן שיוצר איום חדש

מפא"ת פרסם קול קורא לקבלת מענים לגילוי רחפנים המופעלים ברשת הסלולר ● האיום החדש מנטרל יעילותם של אמצעי השיבוש המסורתיים, מספק טווח טיסה של אלפי קילומטרים ומאפשר שידור מהשטח ● דווקא הזיקה לתשתית אזרחית עשויה להיות נקודת התורפה שלו

משקאות קלים בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

המס על משקאות מתוקים בוטל, אך המחיר לצרכן נותר גבוה

מחקר של רשות המסים על השפעת מס הקנייה שהוטל בינואר 2022 על משקאות מתוקים ובוטל במרץ 2023, מעלה כי למרות ביטולו - המס עדיין משפיע: המחיר נותר גבוה, והצריכה נותרה נמוכה ● יצרניות המשקאות גלגלו את מלוא סכום המס לצרכנים ואף ניצלו את הטלת המס לצורך העלאת מחירים, ולאחר שהמס בוטל, הן לא הפחיתו את מלוא סכום המס במחיר לצרכן

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, Shutterstock

הטונה כמשל: ביטול המכסים עובד. אז למה מספרים לנו אחרת?

נתונים של מכון ארלוזורוב־יסודות, גוף מחקר מבית ההסתדרות, מראים שהורדת המכס על הטונה הצליחה והורידה מחירים ● אולם, זה לא מנע ממנה לפרסם בעיתון המתחרה כלכליסט מסקנה הפוכה ● כך עובדת השיטה של גופי הניתוח שמנסים להילחם בפתיחת המשק לתחרות - גם כשהמספרים מוכיחים שהצרכן עשוי להרוויח

אלי כהן, מנכ''ל הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הרווח של הבנק הבינלאומי ירד, אבל הוא יחלק 96% ממנו כדיבידינד

הבנק הבינלאומי סיים את הרבעון עם רווח נקי של 583 מיליון שקל ותשואה על ההון של 16%, על רקע השפעת המס המיוחד ● במקביל, האשראי לציבור זינק ב-20% ל-164 מיליארד שקל, בעוד מדדי איכות תיק האשראי המשיכו להשתפר, ויחס החובות הבעייתיים ירד ל-0.40%

מגדל INFINITY בתל אביב של קבוצת חג'ג' / הדמיה: קבוצת חג'ג'

מיליון שקל בכניסה: מבצע המכירות של חג'ג' במגדל אינפיניטי בת"א

אמריקה ישראל נכנסת לשותפות עם אב-גד בפרויקט פינוי-בינוי ברמת גן ● הכשרה התחדשות עירונית חתמה על הסכם מימון של כ-1.2 מיליארד שקל לפרויקט בקריית ים ● המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה שני מתחמים נוספים במפרץ חיפה ● ורשם הקבלנים שלל רישיון לחמישה קבלנים ● חדשות השבוע בנדל"ן

ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני / צילום: ap

מאוטובוסים חינם ועד "מס עשירים": האג'נדה של ממדאני מתרסקת

ראש העיר ניו יורק, שקבע ש"לא צריך מיליארדרים בעולם", ספג מפלה כשהמס שתכנן להטיל על בעלי דירה שנייה הוקפא ● ממדאני לא הצליח להעביר רפורמות נוספות, בהן דיור בר־השגה והקמת סופרמרקטים בבעלות עירונית ● כך נראית כהונת ראש העיר מעורר המחלוקת

מימין: לירן גרינברג, שרית פירון, אורי ברזילי והדר סיטרמן נוריס / צילום: עומר הכהן

Team8 גייסה 365 מיליון דולר לקרן הון סיכון חדשה

265 מיליון דולר יושקעו בחברות צעירות בשלבי סיד וסבב A, בין היתר בתחומי תשתיות התוכנה והבינה המלאכותית, ועוד יותר מ־100 מיליון דולר מיועדים להשקעות המשך בחברות הפורטפוליו ● הקרן החדשה רשמה אקזיט ראשון עם מכירת Koi Security לפאלו אלטו נטוורקס בכ־400 מיליון דולר

קיסו, ההנפקה צפויה בקרוב / צילום: יואב גורין

אחרי שורה של עיכובים והתפשרות על השווי: קיסו תנסה להנפיק לפי שווי של 330 מיליון שקל

רשת המסעדות האסייתיות קיסו, שבשליטת רותם טחן ונועם גבאי, פרסמה תשקיף מעודכן לקראת הנפקה של מניותיה בת"א ● בעלי השליטה, רותם טחן ונועם גבאי, ימכרו לציבור מניות תמורת כ-43 מיליון שקל

ד''ר שמעון אקהויז וד''ר דולב רפאלי / צילום: תומר שלום, יחצ

מייסד חברת האסתטיקה שקרסה ינסה עכשיו להרים את עסקי גלולות ההרזיה של אקהויז

דולב רפאלי, שהוביל בעבר את חברת האסתטיקה פוטומדקס, מונה למנכ"ל אפיטומי של שמעון אקהויז, לאחר קריסת המניה ויקבל כמיליון דולר בשנה ● אקהויז, שהנפיק גם את סופווייב המצליחה, "אני אוהב את האנרגיות שלו" ● רפאלי בשיחה לגלובס מסביר למה אפיטומי עוברת למכירה ישירה בארה"ב

מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און / צילום: Reuters, KCNA

תקדים בינלאומי: בורסת הקריפטו שתובעת מצפון קוריאה 1.5 מיליארד דולר

בורסת ביביט תובעת בבית משפט פדרלי בוושינגטון את צפון קוריאה, בטענה כי קבוצת ההאקרים לזרוס פועלת בחסות המשטר וגנבה ממנה חצי מיליון מטבעות את'ריום בשווי של 1.5 מיליארד דולר ● בית המשפט הורה על הקפאת הנכסים, אבל רוב הכסף כבר הולבן ונעלם ברשת

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ת"א 35 ננעל יציב, ות"א 90 ירד; הביטחוניות צללו, הבנקים והאנרגיה עלו

המסחר בתל אביב ננעל במגמה מעורבת: ת"א-35 ננעל ביציבות, ת"א-90 ירד ב-1.1% ● סקטור הביטחוניות צלל ב-4% בהובלת אלביט שאכזבה בדוחות; נאייקס התרסקה ב-16% ● מנגד, דוחות בנק הפועלים הזניקו את מדד הבנקים ב-2.5% ● טבע בלטה בעקבות העלאת דירוג ממודי'ס ● הדולר נסחר מתחת ל-3 שקלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות: הורמוז שוב במוקד, הנפט טיפס, ומניות הטכנולוגיה נחלשו

נאסד"ק ירד ב-0.7% ● איראן חזרה והבהירה כי בכוונתה להשאיר את מצר הורמוז סגור עד שדרישותיה ייענו ● אינטל נחלשה לאחר שהגדילה את היקף גיוס ההון במניות ● ישראליות: אלביט, נאייקס ואי טורו ירדו בחדות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; מניות הבנקים מטפסות, OPC מזנקת אחרי הדוחות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.4% ● המסחר בת"א מתנהל על רקע חוסר הוודאות סביב מצר הורמוז ● החוזים העתידיים על וול סטריט ירוקים ● לאחר הדוח המצויין של בנק הפועלים אתמול, רווחי שיא לבנק לאומי, ירידה ברווח של הבינלאומי ● מיטב: שוק האג"ח הקונצרני מפגין שאננות ומתעלם מהסיכונים ● אחה"צ תפורסם האינפלציה בארה"ב ● בנקי ההשקעות אופטימיים: מעלים תחזיות בוול סטריט

לינקדאין (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

צמצומים ברשת החברתית בישראל: עשרות עובדים יפוטרו

לינקדאין מצמצמת את פעילותה במשרדיה בתל אביב, מה שיגרור לפי ההערכה לפיטורי עשרות עובדים ● עיקר הפגיעה צפויה להיות במרכז הפיתוח, בעוד שהמשרד ימשיך לפעול, והחברה תמשיך להעסיק עובדים בישראל ● המהלך מצטרף לקיצוץ עולמי של כ־5% מכוח האדם בחברה, כחלק מארגון מחדש

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס התרסקה ב-25% ביומיים - בית ההשקעות שמזהה הזדמנות

המשקיעים נבהלו מהצניחה החדה בתזרים המזומנים ומהורדת תחזית שיעור ההמרה ● אך בוויליאם בלייר טוענים כי מדובר בהשקעות שנועדו לתמוך בצמיחה העתידית ומאשררים את המלצת "תשואת יתר" למניה

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

בזכות המתקפות האוקראיניות: בזן עוברת מהפסד לרווח

חברת בזן עברה מהפסד של 37 מיליון דולר לרווח, לאחר שמרווח הזיקוק זינק ל־17.9 דולר לחבית ● המתקפות האוקראיניות על בתי הזיקוק ברוסיה וחסימת מצר הורמוז צמצמו את היצע מוצרי הדלק והקפיצו את הרווחיות

עופר גלבוע / צילום: שלומי יוסף

לפני שנה עופר גלבוע לא ידע בדיוק מה רכש. היום הוא מורווח 160 מיליון שקל

גלבוע, בעלי חברת מטוסי המטען צ'אלנג' איירלינס, רכש אשתקד את השליטה בגאון אחזקות ובשיחה עם גלובס הודה בזמנו כי "עוד לא ברור לי אפילו מה קניתי" ● מאז הוא נהנה מזינוק של 220% במניית חברת התשתיות, ששילשה את רווחיה ב–2025 הודות לשיפור בפעילותה

מייסדי וונדרפול, בר וינקלר ורועי ללזר / צילום: daniel jackont

עם 630 עובדים ופעילות בהודו ובברזיל: החברה שרוצה לגייס עוד 500 מיליון דולר

שלושה חודשים בלבד לאחר הגיוס הקודם, לגלובס נודע כי חברת ה-AI הישראלית וונדרפול יצאה לסבב ענק לפי שווי כפול ● אינסייט פרטנרס צפויה להוביל את המהלך ומחפשת שותפות נוספות לצידה ● ברקע ניצב זינוק בקצב ההכנסות, שמכוון ל־100 מיליון דולר עד סוף השנה

בתי מלון באילת / צילום: Shutterstock

הישראלים נוהרים לחו"ל, והסנטימנט בענף המלונאות בארץ נותר שלילי

לפי פרסום של הלמ"ס, 1.3 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש יולי האחרון - הנתון החזק ביותר מתחילת המלחמה ● בתוך כך, סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מציג תמונה מורכבת ביחס לבתי המלון בישראל: מאזן הנטו של מספר לינות הישראלים חיובי - אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי