גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

השימוש ב-AI מגיע לשוק הרכב / אילוסטרציה: Shutterstock

הבינה המלאכותית נכנסת לרכב: המדריך לנהגים בעידן החדש

גרוק מדבר עברית בטסלה, ג'מיני נכנס לרנו ואלקסה לב.מ.וו: הצ'אטבוטים משתלטים במהירות על תא הנהג ● המדריך המלא למה זה נותן, איפה זה עדיין מקרטע, ממה להיזהר ומה לשאול את היבואן לפני הקנייה

הבינה המלאכותית הכניסה את תעשיית הוצאות הספרים לכאוס / צילום: Shutterstock

הבינה המלאכותית הכניסה את תעשיית הוצאות הספרים לכאוס

קריסתן של עסקאות ענק בשל חשד לשימוש ב־AI מאלצת את הענף לבחון מחדש את היצירתיות, את האמון ואת עתידו

אילוסטרציה: Shutterstock ו-Gemini / צילום: Shutterstock

משל הקפה הקר: הכללים החדשים לראיונות עבודה

ויכוח ויראלי בארה"ב סביב מועמדים שמגיעים לראיון עם קפה חושף שינוי רחב יותר בשוק העבודה: כשהמעסיקים מגייסים פחות, גם פרטים קטנים הופכים לכלי סינון

דורון בלשר; אור עופר, עידו גל / צילום: ניר סלקמן, איל יצהר, Keren Haberberg

קאמבק של מיליארד דולר: ריסקיפייד מזנקת בוול סטריט לשיא של 5 שנים

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● חברת הפינטק הישראלית חצתה שוב את רף מיליארד הדולרים בעקבות זינוק דו-ספרתי במניה ● מניית סימילרווב צוללת לאחר הכרזה מוקדמת מהצפוי על מנכ"ל חדש ● וגם: אורמת תזכה למימון של עד 35 מיליון דולר ממשרד האנרגיה האמריקאי לקידום פרויקטים גיאותרמיים בנבאדה וביוטה

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

טראמפ: "האיראנים מתחו את החבל יותר מדי"

בצל דחיית ההצעה האיראנית, בכירים איראנים מאיימים כי "לכל צעד אמריקאי - קבענו תגובה נחרצת" ● "אירוע חמור" בבסיס המפציצים בבריטניה: חשודים נעצרו בגין חוק חומרי הנפץ ● "הטיה אנטי-ישראלית": BBC הציג מחבלים כעיתונאים ● הוול סטריט ג'ורנל מפרסם כמה הלחץ של ארה"ב על איראן אפקטיבי, וכיצד שותפות סחר של טהרן שבמשך שנים המשיכו את הקשרים מתנתקות ממנה ● דיווח: המאבטח של איסמאעיל הנייה קיבל אזרחות בבריטניה - וכעת מואשם בתכנון פיגועים באירופה ● עדכונים שוטפים

מפגינים במדריד. מחאת ענק נגד משבר הדיור בספרד / צילום: ap

פונתה אחרי 70 שנה בדירה, והציתה מחאת ענק בספרד

אישה בת 87 ממדריד פונתה מדירתה לאחר שקרן השקעות שרכשה את הנכס העלתה את שכר הדירה מ־500 ל־2,650 אירו בחודש ● המקרה הצית מחאת ענק בספרד, בה דורשים המפגינים הגנה על שוכרים ואיסור על פינוי ללא דיור חלופי ● המקרה מתרחש על רקע משבר דיור חריף במדינה, המתמודדת עם מחסור של מאות אלפי דירות

עידן דוד / איור:  גיל ג'יבלי

יו"ר נתיבי איילון עידן דוד מודח מתפקידו

לגלובס נודע כי ועדת המינויים בראשות השופטת שולמית דותן מדיחה את יו"ר נתיבי איילון עידן דוד מתפקידו, לאחר שהואשם בניפוח הניסיון המקצועי שלו בכדי לעמוד בתנאי הסף למשרה - בעקבות תחקיר שפורסם בערוץ 12 ● "אלמלא אותם נתונים ומסמכים - ועל בסיס מה שידוע כיום לגבי מסמכים אלו - הוועדה לא הייתה מקבלת את ההחלטה שניתנה על ידה"

עו''ד ורו''ח ורד אולפינר / צילום: דורון לצטר

כך תוכלו לחסוך תשלומים מיותרים לרשות המסים

השקעה בנדל"ן דורשת מחקר, ידע והבנה ● היא דורשת גם תכנון, ובעיקר כשבוחנים אותה בהיבט המיסוי למדינה ● מה השתנה בתחום, ואילו חוקים וכללים צריך להכיר ולהביא בחשבון לפני הרכישה?

דו־משפחתי בקריית אתא / צילום: אילן קדוש

כמה עלה צמוד קרקע עם 5 חדרים ונוף פתוח בצפון?

ברחוב האשל בשכונת גבעת רם בקריית אתא נמכר צמוד קרקע דו־משפחתי עם 5 חדרים, בשטח בנוי של 140 מ"ר על שני מפלסים, על מגרש בשטח של 260 מ"ר, תמורת 2.45 מיליון שקל ● המתווכת: "השוק היום הוא של קונים, ויש הזדמנויות - מי שחכם מנצל את המצב וסוגר עסקה טובה" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אישה קיבלה חצי מדירת הורי הגרוש, המשפחה ערערה. מה קבע ביהמ"ש?

שכנים שלא תיקנו את הנזילה בדירה הסמוכה למרות פסק דין חויבו ב־30 אלף שקל הוצאות משפט ● אישה קיבלה מחצית מדירת הורי בעלה לאחר שבית המשפט הכיר בהבטחה שניתנה לה, אף שלא הייתה בכתב ● וחברת שמירה לא הצליחה לעצור חילוט של 100 אלף שקל, לאחר שהמועצה המקומית טענה להפרות בתנאי ההעסקה ● 3 פסקי דין בשבוע

איל וולדמן. מלאנוקס; אודי מוקדי. סייברארק; אסף רפפורט. וויז; צחי ארבוב. אקרו נדל''ן / צילומים: מנש כהן, עומר-הכהן, אלכס פרגמנט, יח''צ

בין ה"החמצה" של איל וולדמן לבוננזה של משקיעי סייברארק: מניות הפכו למטבע חזק בעסקאות רכישה

מחירי המניות שעלו בשנים האחרונות הפכו אותן למטבע נוח לביצוע רכישות - אך מומחים לא מזהים מגמה חד־משמעית במבנה העסקאות, שרבות מהן עדיין מתבצעות במזומן ● "הבחירה בין מזומן, מניות או שילוב ביניהם, היא למעשה החלטה על האופן שבו הסיכון והפוטנציאל מחולקים בין הקונה למוכר"

עוז סלטון, מנהל השיווק והמכירות בקבוצת אב־גד; מעיין אדם, מועדון צרכנות ''מאמי''; רוני כהן, מנכ''ל ושותף אלדר שיווק נדל''ן / צילום: נעם כמרה, פרטי, דוד סקורי

72 דירות בשלושה ימים: איך מועדון חבר ומעיין אדם דווקא מצליחים למכור דירות?

הנחות, תנאי תשלום נוחים, פטור מהצמדות וממדדים ואבזור הפכו לסטנדרט בשיווק דירות, אך לא תמיד מספיקים כדי להניע את המכירות בשוק המדשדש ● מועדוני צרכנות כמו חבר, הייטקזון, ו"מאמי" של מעיין אדם זיהו את הצורך בשוק ומציעים לרוכשים דירות בהנחות דו־ספרתיות ● מה מרוויחים הקונים, ומה היזמים?

יוחאי עבאדי, מנכ״ל חברת Pcentra / צילום: נועם אבירם

מסיירת צנחנים למנכ"לות בגיל 27: המסלול הלא שגרתי וההחלטה הגורלית של יוחאי עבאדי

"כתלמיד היה לי מאתגר. היו לי בעיות קשב וריכוז קשות. היו מוציאים אותי מהכיתה. בסוף אבא אמר לי: זה או בית הספר או עבודה בבננות. איכשהו סיימתי עם בגרות" ● שיחה קצרה עם יוחאי עבאדי, מנכ"ל חברת Pcentra, מפעילת שירות רב־קו אונליין בישראל

חברת SK hynix על מסכי הבורסה / צילום: ap, Ahn Young-joon

שתי החברות שטלטלו את הכלכלה הקוריאנית מייצרות לה בעיה חדשה

קוריאה הדרומית גילתה שיש לה בעיה חדשה - חוסר בחשמל מונע משתי ענקיות השבבים במדינה להגביר ייצור ● בזמן שהממשלה מחפשת פתרונות, החברות שוקלות לפתוח מפעלים במדינות אחרות ● ואיך כל זה ישפיע על מעמדה כמעצמת שבבים

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

מתי שוק המניות יגיע לנקודת שבירה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

האם ה-6% הוא ה-5% החדש? התרחיש השחור של "מלך האג"ח" שמלחיץ את וול סטריט ● הספקנות בוול סטריט גוברת: למה המניה הגדולה בעולם נסחרת בתמחור חסר היסטורי? ● לקנות מניות בלילה: העולם עובר למסחר רציף, אבל לא כולם מרוויחים מהמהלך ● המיליארדים שזורמים והתנודתיות שנשארת: המבחן האמיתי של שוק הקריפטו ● וגם: מה מלמדות המפולות הגדולות על החודשים המסוכנים של השנה?

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Alex Brandon

אחרי שפרצו לאתרים ממשלתיים - OpenAI מקפיאה את אימון המודלים החדשים

הבית הלבן ביקש הבהרות לאחר שסוכני AI של OpenAI ניגשו למידע מאתרי ממשל פדרליים וניסו לאסוף נתונים נוספים ● לפי הרשויות והחברה לא נחשף מידע לא ציבורי, אך האירועים מעוררים מחדש חשש מהתנהגות בלתי צפויה של מודלים מתקדמים

נגמ''ש איתן / צילום: באדיבות מנת''ק

מערכת ההגנה החדשה של צה"ל בשדה הקרב

נגמ"שי איתן חץ דורבן, המוגדרת כ"דור הבא" של מערכות ההגנה האקטיבית של צה"ל, משלבת ביצועים גבוהים עם עיצוב קומפקטי ● מדינות אירופה מבקרות את ישראל ברמת הממשלות, ומאידך משתמשות בטכנולוגיות הביטחוניות שלה בהיקפי ענק ● ותחום האמצעים הבלתי מאוישים צובר תאוצה בעולם ככלל ובמזרח התיכון בפרט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נדב בלילה / צילום: רמי זרנגר

נדב בלילה מסתער על עוד חוות שרתים שתעלה יותר ממיליארד שקל

לגלובס נודע כי הקרקע באזור התעשייה אלון תבור נרכשה תמורת 83 מיליון שקל, לאחר שקבוצתו של בלילה כבר רכשה 40 דונם במתחם ● הקמת חוות השרתים, בהספק של 50 מגה-וואט ובשיתוף דוראל ואמפא, צפויה לעלות יותר ממיליארד שקל ולהניב לחברות הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה

ההצפות בנפאל / צילום: חדר המצב של פספורטכארד

גשמים עזים והצפות בנפאל: עשרות ישראלים תקועים בהרים

מזג האוויר הסוער בנפאל גורם להצפות ולחסימות כבישים, בעיקר באזורים ההרריים במדינה ● עשרות מטיילים ישראלים נותרו נצורים באזורי הטרקים, בהם רכס האנפורנה ומנאסלו, וארבעה מהם זקוקים לטיפול רפואי ● בשגרירות ישראל פועלים לאיתור מטיילים שטרם נוצר עמם קשר ולסיוע בהעברתם לאזורים בטוחים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

טראמפ: "דחיתי את ההצעה האיראנית להפסקת אש"

לפי תחקיר מגזין האטלנטיק, ראש המודיעין המצרי הגיע לישראל 11 ימים לפני הטבח והזהיר מפני התלקחות בעזה • גורמים ששוחחו עם המגזין טוענים: מצרים המשיכה להעביר מסרים מודיעיניים עד יומיים לפני המתקפה ● נשיא ארה"ב דונלד טראמפ דחה את הצעתה של איראן להגעה להפסקת אש בתוך שבעה ימים ● עדכונים שוטפים