גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

גלעד ריקלין, מנכ''ל קבוצת אגד / צילום: שחר יורמן

אגד ואוטו חן נכנסות לשותפות עם ענקית התחבורה הסינית

ענקית התחבורה הסינית CRRC, שנכללה ב"רשימות שחורות" בארה"ב, מרחיבה את פעילותה בישראל באמצעות מיזם משותף עם אגד ואוטו חן ליבוא ושיווק אוטובוסים

''פלאוורס''. מבחוץ צבעוני, מבפנים אפל / צילום: באדיבות סלקום tv+

על העברה בין–דורית ומכאובי נפש: פלאוורס היא ממתק בריטי מתוק–מריר

עשור אחרי שעלתה בבריטניה, הסדרה "פלאוורס" בכיכובה של אוליביה קולמן מגיעה לישראל • מאחורי ההומור הבריטי, הבית הצבעוני והמשפחה האקסצנטרית מסתתר סיפור אפל על דיכאון, הפרעה דו־קוטבית והאופן שבו מכאובי הנפש עוברים מדור לדור

עמית לנג, מנכ''ל אקרשטיין / צילום: מקורות

לא רק דוחות חלשים: מניית קבוצת אקרשטיין מתרסקת. זו הסיבה

חברת מוצרי הבנייה והנדל"ן המניב הציגה צניחה של מעל 85% ברווח במהלך הרבעון, בעקבות קיטון בהכנסות ועלייה בהוצאות ההובלה וההנהלה ● במקביל לפרסום הדוחות, הודיע אקרשטיין על עזיבתו של המנכ"ל, עמית לנג, פחות משנה לאחר שמונה לתפקיד

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

עובר בשלום, בינתיים: כ-98 אלף נוסעים צפויים לעבור היום בנתב"ג

אחרי הכאוס בשבוע שעבר והתחזיות ליותר מ-100 אלף נוסעים ביום, הפעילות בנתב"ג נמשכת היום בשקט יחסי ● ביממה האחרונה אף נרשם שיפור בזמני ההמראות והנחיתות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

אנבידיה זינקה והקפיצה את וול סטריט: נאסד״ק עלה ב־1.4%

S&P 500 עלה ב-0.6% ● שווי השוק של אנבידיה טיפס היום ב-443 מיליארד דולר ● מניות הסייבר זינקו בעקבות הדוחות של קראודסטרייק ואוקטה ● תשואות האג"ח הארוכות עלו ● הלילה הדוח המסקרן של מארוול ● המשקיעים דרוכים לקראת נאומו של יו״ר הפד, קווין וורש מחר שצפוי לספק פרטים על עמדת הבנק המרכזי בנוגע לאינפלציה

ביטלו דירה מ''סיבות כלכליות'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מרוויחים 60 אלף שקל בחודש וביטלו רכישת דירה "מסיבות כלכליות"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● תופעת ביטולי העסקאות מעוררת בחודשים האחרונים עניין גובר, על רקע העלייה במספר העסקאות שמבוטלות לאחר חתימת חוזה ● על פי ניתוח שפרסמה סגנית הכלכלן הראשי של משרד האוצר, כחמישית מהמבטלים בשל "סיבות כלכליות" - השתכרו בממוצע בכ-60 אלף שקל לחודש ● מה עומד מאחורי התופעה?

רוסטביף בקפה קשת / צילום: עדי דר

על חוף הים בהרצליה מצאנו מנה שסיפקה לנו את אחד הביסים הטובים של הקיץ

דרינקים ואוכל טעים מול הים כשהשקיעה עדיין מאוחרת, סדנת סאונד הילינג במים, מרוץ בין הכרמים וקטיף פטל רגע לפני סוף העונה ● ארבע הצעות בהזדמנות אחרונה לקיץ

ניר כהן, רונן אגסי, אייל בן סימון, יורם נוה, מיכאל קלמן / איור: גיל ג'יבלי

חברות הביטוח לא עוצרות: כ־3 טריליון שקל בנכסים, רווחי עתק וכוכבית אחת

חמש חברות הביטוח הגדולות הציגו רווחים של מעל 6 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה וזינוק בהיקף הנכסים המנוהלים ● בשיחות המשקיעים כמעט כולן הדגישו תחזיות להמשך המגמה ● אבל התוצאות חשפו נקודת תורפה אחת: ירידת הרווחים מביטוחי הרכב

צילום: Shutterstock

שווייץ תשקיע למעלה ממיליארד פרנק לרכישת מערכות הגנה אווירית

התקיפות של ישראל וארה"ב לא הצליחו לעצור את תנופת הייצור הביטחוני באיראן, שלטענתה אף שילשה את הקצב ● במקביל טייוואן פותחת את הארנק מול האיום הסיני, ושוויץ חוששת להישאר בלי הגנה אווירית בעולם שבו הביקוש למערכות דיפנס רק הולך וגדל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל מטא, מארק צוקרברג / צילום: ap, Alex Brandon

תביעת הענק של לאומי נגד מטא: ביקורת של בית המשפט על בקשת הדחייה של מטא

בית המשפט המחוזי בתל אביב מתח ביקורת על מטא בתביעה של בנק לאומי, בסך 26 מיליון שקל ● בית המשפט הורה למטא להגיש את תגובתה עד 2 בספטמבר: "צר לי על תשובת מטא"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטאו / צילום: אתר החברה

מניית השבבים שמאבדת גובה בת"א לאחר הדוחות, למרות עלייה ברווח

קווליטאו נהנתה ברבעון השני מגידול בהוצאות המימון, אך סובלת משחיקה ברווח התפעולי ● המנכ"ל בשיחת משקיעים ציין כי "מלחמת הסחר הביאה להכנסת כמה מלקוחותינו בסין לרשימת החברות האסורות למסחר עם חברות אמריקאיות", ואמר כי "מדובר במקור לדאגה אמיתית"

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

כשמדובר בפרויקט הכי חשוב, יקר ומסובך בתולדות המדינה, שכר של 52 אלף שקל כנראה לא מספיק

השבוע הודיעה נת"ע כי נמתין יותר משנתיים לחפירות המטרו. הסיבה, שאיש לא ימהר להודות בה, היא שאי אפשר להתחיל לחפור לפני הבחירות לעיריות בסוף 2028 ● הדירוג הממשלתי של החברה, שמגביל בין היתר את שכר עובדיה, מעיד שמקבלי ההחלטות מזלזלים במשימה

לברון ג'יימס / צילום: ap, Phelan M. Ebenhack

הנכס החדש של חברות הביטוח: אג"ח לברון ג'יימס

הכלי שמשמש את מי שפוטנציאל הנזק שלו הכי גדול ● הודעת הוואטסאפ שיצרה פאניקה ● והאיגוח החכם של לברון ג'יימס ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

דוחות חלשים לשופרסל עם ירידה בהכנסות, ברווח ובחנויות הזהות. המניה צוללת

שופרסל מציגה ברבעון השני שחיקה במרבית הפרמטרים המרכזיים, עם ירידה בהכנסות וברווח הנקי, שצנח במעל 30% ● המכירות בחנויות זהות ירדו ב-8.5% ברבעון

עופר גרינברגר / צילום: מיכה לובטון

"אין שבב בעולם שלא עובר תחת מכונה ישראלית של אפלייד מטיריאלס"

4 שנים לאחר שעזב את התפקיד, עופר גרינברגר חזר לשמש כמנכ"ל החברה המספקת ציוד ליצרני השבבים, והוגדרה בניו יורק טיימס כאחת "מהחברות החשובות בעולם" ● עם צפי להכנסות של יותר מ־10 מיליארד דולר, מספר גרינברגר לגלובס על הגאווה בייצור מהמפעל ברחובות: "הממשלה צריכה לעודד חברות שפועלות כאן"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

אנבידיה משיקה מרכז בכפ"ס ומעלה שאלה: למה להתרחב למקומות קטנים

אנבידיה תשכור עד 4 מגוואט בחוות השרתים סרברז בכפר סבא, בעסקה שצפויה להניב לשותפות של רני צים וקרדן־גבע 8 עד 18 מיליון שקל בשנה ● החווה, שפועלת כיום בקיבולת של 20 מגוואט, מתכננת להתרחב ל־200 מגוואט על רקע המחסור בחוות שרתים זמינות והקפאת חיבורי חוות חדשות לרשת החשמל

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

3 דירות בשדה דב, 12 דירות בירושלים: מה מגלים דוחות ישראל קנדה על השוק והמחירים?

זרוע המלונאות העבירה את ישראל קנדה להפסד חצי שנתי של 36 מיליון שקל, חרף מעבר לרווח ברבעון השני ● בפרויקט Rainbow בשדה דב, נמכרו 7 דירות בלבד במחצית, תוך ירידה במחיר למטר והורדת תחזית הרווח ● החברה הציגה את תוכנית המימון לעסקת אקרו והעריכה כי החשיפה מתנאי התשלום המיטיבים לרוכשים אינה מהותית

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

כמה מרוויחים העובדים בנתב"ג ומה יעשה הנגיד בשבוע הבא?

מה ההערכות של בנק סיטי בנוגע להחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל? ● וגם: מה שיעור ההוצאות על שכר העובדים ברשות שדות התעופה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

''מרטינט'' / צילום: דן פרץ

אח קטן וממזר: "מרטינט" מציע שילוב מושלם בין ביס לדרינק

ת"א דחקה את הקוקטיילים הצידה אבל ב"מרטינט" הם במרכז הבמה ● המטבח והאלכוהול מפרים זה את זה ויוצרים חוויה אירופית ונעימה

אליאס טנוס / צילום: קבוצת בסט

בסט ממשיכה להסתבך: אי הסדרים גבוהים משדווחו ותאלץ לפרסם את הדוחות מחדש

הבודק החיצוני שמונה לבחון את אי הסדרים ביזמית הנדל"ן שבשליטת משפחת טנוס, גילה כי היקף הכספים שזרם לחשבונות בעלי השליטה היה גובה מכפי שדווח בתחילה ● הכספים הוחזרו במלואם לחברה, שתאלץ לפרסם מחדש את תוצאותיה