גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

גיוס עובדים / צילום: Shutterstock, tsyhun

המדינה מתקשה לגייס עובדים, ותציע מענקי גיוס עד 40 אלף שקל למצטיינים

המהלך ייושם בשלב ראשון כפיילוט בחמישה משרדים החל מחודש הבא, זאת על רקע הקושי בגיוס עובדים חדשים לשירות המדינה ● העובדים חדשים שיגויסו יוכלו לקבל מענק של 30 אלף שקל עד 40 אלף שקל שישולם בשלוש פעימות על פני שלוש שנות העסקה

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

לאומי פרטנרס ומור מצטרפים לקבוצת הרכישה של הוט מובייל

זרוע ההשקעות ההשקעות הריאליות של לאומי ומור בית השקעות יצטרפו לדלק ישראל בעסקת הרכישה, כאשר היקף המימון צפוי לעמוד על בין 650 ל-800 מיליון שקל

ברק רוזן, מבעלי השליטה בישראל קנדה / צילום: איל יצהר

ישראל קנדה עשויה להעמיד למכירה את החברה הבת להתחדשות עירונית

גורמים בשוק מציינים כי ICR על המדף, אולם נשקלת גם אפשרות למזג אותה עם אקרו אחרי הרכישה • בשיחת משקיעים שהתקיימה השבוע ציין ברק רוזן, מבעלי השליטה בישראל־קנדה, כי החברה בדרך למימושים משמעותיים • האתגר: שווי עצום של 1.5 מיליארד שקל ל-ICR, לפי העסקה האחרונה שבה רכשה כלל 15% מהמניות • בישראל קנדה מכחישים את אפשרות המכירה

כנסת ישראל / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

תחמוק מפיליבסטר: הקואליציה דחתה את אישור התקציב לשבוע הבא

דיוני התקציב במליאת הכנסת היו אמורים להתחיל כבר היום, ולהימשך עד השעות הקטנות של הלילה במאבקים בין הקואליציה לאופוזיציה, לקראת הצבעות בשישי בצהריים ● במקום זאת, ולמרות לוח הזמנים הדוחק, נדחו אירועי התקציב במליאה ליום ראשון

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

ויתרה על חלקה בדירה לאחר בגידה - אז איך בכל זאת קיבלה חצי מהתמורה בגירושין?

לאחר שנתפסה בוגדת, העבירה אישה את חלקה במחצית הנכס המשותף לבעלה במטרה לשוב לשלום בית ● עם הגירושין, האישה טענה שההעברה בוצעה תחת לחץ וכפייה, ובית המשפט נדרש להכריע למי שייכת הדירה וכיצד תחולק התמורה לאחר מכירתה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות אלפי עובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה נותרו ללא פיצוי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג "מתווה פשרה" בנוגע לשאלה מי זכאי לקבל דמי חל"ת בגלל המלחמה - ללא הסכמות המעסיקים ● בשורה התחתונה, אלו שנעדרו מהעבודה בשבוע הראשון, כשהמשק היה תחת מגבלות כבדות, לא יקבלו פיצוי ישיר מהמדינה ● לאותם עובדים נותר רק לקנא במגזר הציבורי

מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל / צילום: Reuters, AMMAR AWAD

כשהתעשייה השוקעת של גרמניה פוגשת את ענקיות הנשק של ישראל

באירופה מדווחים בימים האחרונים שהחברות הביטחוניות מעמיקות את הייצור ושיתופי הפעולה בגרמניה ● בין השאר: רפאל בדרך לייצר במפעלים של פולקסווגן, אלביט במו"מ על עסקת מיליארדים לייצור רקטות והתעשייה האווירית כבר מפתחת צוללות עם תיסנקרופ

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה שלילית בתל אביב; ישראכרט ואל על מזנקות ב-7%

מדד ת"א 35 יורד בכ-1% ● מועדון הלקוחות של אל על עובר מכאל (כרטיסי אשראי לישראל) לחברת ישראכרט ● הפניקס על הכנסות של מעל מיליארד דולר, לראשונה בתולדותיה ● בנק הפועלים מעלה את מחיר היעד שלו למניית טאואר, מ-145 דולר ל-218 דולר, פרמיה של 15.5%

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

לפחות 26 ספינות חצו את הורמוז דרך איראן, חלקן בתשלום

על פי דיווח, בשבועיים האחרונים עברו לפחות 26 ספינות דרך מצר הורמוז במים טריטוריאליים איראניים, וחלקן נאלצו לשלם "דמי מעבר" על סך 2 מיליון דולר ● בנוסף לכך, דווח כי 21 ספינות בחרו לכבות את המשדרים כשהן עברו במצר, על מנת "להתגנב" למצר תוך נטילת סיכון למתקפה איראנית

מיכלית גז נוזלי עושה את דרכה מערב הסעודית דרך מצר הורמוז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

האינפלציה המפחידה שבדרך: מה מפספסים השווקים ביחס למלחמה

השווקים מעריכים שמשבר האנרגיה כתוצאה מחסימת מצרי הורמוז יסתיים בקרוב ● אולם, גל אינפלציה מסוכן ודביק נמצא מעבר לפינה, מהסוג שגם העלאות ריבית הכרחיות לא יוכלו להדביר ● אם כך, במה כדאי להשקיע בשוקי האג"ח והמניות, ואילו סיכונים יהפכו נפיצים יותר

טיל בעיר תת־קרקעית באיראן / צילום: מתוך פרסומים בתקשרת האיראנית. נאספו על ידי טל ענבר

ערי טילים מתחת לאדמה: הפרויקט האיראני שחסין לתקיפות ישראליות

ירי הטילים מאיראן נמשך על אף הפצצות צה"ל, ובערי הטילים בתת־קרקע משוקמות במהירות יכולות הירי ● מומחים מסבירים מה כוללות אותן ערים מבוצרות והאם ניתן להשמיד אותן לחלוטין

אילת / צילום: Shutterstock

בית הספר החדש לרפואה יוצא לדרך. כמה יעלה ללמוד בו?

בצל מלחמה שמאתגרת את חזון הבינלאומיות של בית הספר לרפואה באילת, המיזם השאפתני קורם עור וגידים וצפוי להיפתח באוקטובר ● הדקאנית שתוביל אותו, פרופ' חנה לייבה, מאמינה שזאת הזדמנות לפתח את בית החולים יוספטל והודפת את הטענות על רמת ההכשרה

בניין שמוסיפים לו ממ''דים, במרכז הארץ / צילום: יח''צ

כמה עולה להוסיף ממ"דים לבניין מגורים?

לשליש מהאוכלוסייה בישראל אין מרחב מוגן, ולא כל בניין מתאים לפרויקט התחדשות עירונית ● הוספת ממ"ד לבניין היא מבצע מסובך שיעלה לכל משפחה כ־200 אלף שקל ● "הלוואי שהמדינה הייתה מורידה לתושבים את המע"מ מהממ"דים. זה משמעותי מאוד. זה יכול היה להוריד בכמה עשרות אלפים"

מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא / צילום: תמונה פרטית

החברה שהקימו יוצאי נופר ואנלייט גייסה מעל 200 מיליון שקל

סטארק פאוור, שהיו"ר שלה נדב טנא כיהן כמנכ"ל-שותף בנופר אנרג'י, גייסה 215 מיליון שקל לפי שווי של 580 מיליון שקל אחרי הכסף ● הגיוס בוצע מול שורה של מוסדיים, ביניהם קרן אלפא, הראל, מור גמל והפניקס, כאשר המניות והאופציות שהונפקו להם מקנות להם החזקה של 40% בחברה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

קרנות ההון סיכון הישראליות חזרו לגייס בשיא הכוח

אחרי שנתיים של אי-ודאות על רקע הטלטלות בישראל ובעולם, שנת 2025 סימנה זינוק משמעותי בגיוסי ההון של הקרנות המקומיות ● מה התפקיד הייחודי שלהן בתעשיית ההייטק, האם ה"פקק" השתחרר ומה מלמדת ההיסטוריה על השלכות המלחמה? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט 

הגר יהב / צילום: עוז שכטר

מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי תפרוש בסוף המו"מ עם האוצר, וזו המועמדת להחליפה

הגר יהב פורשת לאחר שש שנים בתפקיד ● עו"ד לירון בנדק, היועצת המשפטית וסמנכ"לית הרגולציה של הנשיאות, מועמדת להחליפה

זירת הצתה של אמבולנסים השייכים לשירות הצלה יהודי, בלונדון / צילום: ap, Alberto Pezzali

מעצרים בלונדון ופריסת חיילים באנטוורפן: אירופה מתמודדת עם גל תקריות נגד הקהילות היהודיות

הצתת אמבולנסים בבריטניה, תגבור צבאי סביב שכונות יהודיות בבלגיה וניסיונות פגיעה בבתי כנסת בהולנד: מאז פתיחת המערכה באיראן נרשמה עלייה בתקריות נגד מטרות יהודיות וישראליות באירופה ● מכוני מחקר מזהים דפוס פעולה המצביע על "טביעת אצבע" איראנית, אך מידת הקשר הישיר עדיין נבחנת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מחיר הנפט ב-106 דולר והישראליות שמזנקות

בורסת פרנקפורט יורדת בכ-1.5% ● מחירי הנפט שבים לטפס, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 106 דולר לחבית ● מניית נאבן מזנקת לאחר שדיווחה על צפי לצמיחה של 24%, עברה לראשונה לתזרים חיובי

ישראלים מתמגנים בחניון תת-קרקעי בתל אביב בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

שיגורים ללא הרף מאיראן: עד הצהריים נרשמו 2,045 אזעקות

תוך פחות מיממה נשמעו יותר אזעקות מכל יום בשבוע האחרון • מספר האזעקות כולל מתקפות גם מאיראן וגם מחיזבאללה, אך המקור לרוב האזעקות הוא טילים מאיראן

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

בז"ן מתאוששת מהפגיעה במתקניה ומדווחת על רבעון רביעי רווחי במיוחד

בית זיקוק הנפט התאושש במהירות מפגיעת הטיל במתקן ייצור החשמל שלה במלחמת 12 הימים, והרווח הנקי שלו עמד ברבעון הרביעי על 69 מיליון דולר, לעומת 18 מיליון דולר בלבד בתקופה המקבילה ב-2024 ● העלייה במחירי הנפט צפויה לתת רוח גבית משמעותית לרווחי החברה ברבעון הראשון של השנה הנוכחית