גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

יפית גריאני / צילום: רמי זרנגר

המנכ"לית שתוביל את מכירת חברת כרטיסי האשראי כאל לבעלי שליטה חדשים

יפית גריאני, לשעבר בכירה בישראכרט ובדיסקונט, נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של הליך מכירה לבעלי שליטה חדשים ● היא נכנסת לתפקיד תחת מגבלות של חוסר ודאות רגולטורית ועם ציפייה ברורה: לשמור על ביצועים חזקים שיבטיחו את השווי המרבי בעסקה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

אחרי הזינוק בבורסה: מיטב מכרה 5% מהמניות בחצי מיליארד שקל

לאחר שמניית מיטב זינקה בתוך שנה וחצי ב-650% והפכה לאחת מ-40 החברות הגדולות בבורסה עם שווי שוק של 9.5 מיליארד שקל, החברה מגייסת 500 מיליון שקל ממשקיעים בארץ ובחו"ל ● את הגיוס הוביל בנק ההשקעות ג'פריס

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

רשות ני"ע נגד שיווק הקרנות ברשתות: פרסומי מנהלי קרנות ומשפיענים יוגבלו

בעמדת סגל שפרסמה היום הרשות היא מסדירה את האופן שבו מנהלי קרנות נאמנות, ומי שמקבלים מהם כסף, יוכלו לפרסם את הקרנות שלהם ברשתות החברתיות ● הכללים חלים גם על תגובות לפרסומים הנוגעים לקרנות תחת ניהולם

רובי ריבלין / איור: גיל ג'יבלי

פונה לביטקוין: הסיבוב הכואב של רובי ריבלין באלקטריאון נגמר

כארבע שנים אחרי שמונה לנשיא אלקטריאון, דרכיהן של חברת הטכנולוגיה ונשיא המדינה לשעבר נפרדות ● לאחרונה דווח על מינויו של ריבלין לנשיא חברת המטבעות הדיגיטליים ביטקור, המקדמת מהלך לרישום מניותיה בבורסה המקומית

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע בביקורת על הבנקים: מקשים על חברות הפינטק להיכנס לשוק

לדברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס של בנק ישראל, "המערכת של שירותי תשלום יושבת על כמה רגולטורים וגם על מערכת מורכבת בין חברות התשלומים למערכת הבנקאית שמספקת להם שירותים" ● עוד הוסיף כי "נעשים הרבה מאמצים, אבל צריך להגיד ביושר, זה לא עובד נכון לעכשיו והמצב לא טוב"

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

הקרקע באזור התעשייה קריית אריה / צילום: יח''צ

בית המשפט: לא יוטלו היטלי השבחה בגין תוכנית קריית אריה

בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את ערר עיריית פתח תקווה והיועצת המשפטית לממשלה, וקבע כי תוכנית המתאר של אזור התעשייה קריית אריה אינה מקנה זכויות בנייה קונקרטיות ולכן אינה יוצרת אירוע מס

טרמינל 1 בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

המאבק בין חברות התעופה הזרות למשרד התחבורה מגיע לבג"ץ

ארגון התעופה IATA ו-10 חברות תעופה בינ"ל עתרו לבג"ץ נגד שרת התחבורה, שר הכלכלה וועדת הכלכלה של הכנסת ● מבקשות שבג"ץ יורה למדינה להפעיל את סמכות החירום שנוספה לחוק שירותי תעופה, ולצמצם רטרואקטיבית את חובותיהן כלפי נוסעים בתקופה שבה המרחב האווירי של ישראל נסגר במבצע "עם כלביא"

ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני / צילום: ap, Phil Noble

2,452 טון זהב עלולים להצית עימות חדש שיטלטל את כלכלת איטליה

תיקון חוק חדש באיטליה מבהיר כי זהב המדינה שייך לעם, ומעורר חשש שהממשלה תנסה להשתלט על העתודות ולפגוע בעצמאות הבנק המרכזי ● המהלך מעורר דאגה גם באיחוד האירופי: לאיטליה יש עתודות זהב בשווי 280 מיליארד אירו, שהן חלק מהגיבוי למטבע המשותף

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: יחצ

עסקת ענק: קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 בכמיליארד דולר

קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 מידי קרן KKR בכ-950 מיליון דולר, לאחר שניצחה במכרז וגברה על קרנות ההשקעה הפרטיות בלקסטון ו-cvc

מה מסתתר במבול תשקיפי הנדל''ן בבורסה בת''א / איור: גיל ג'יבלי

6 חברות נדל"ן הגישו תשקיף באותו סוף שבוע, ויש להן מכנה משותף אחד

בסוף שבוע אחד, 6 חברות נדל"ן חדשות פרסמו תשקיף לקראת הנפקת מניות או אג"ח ● לכולן יש מכנה משותף: גירעון בהון החוזר, שמלמד על צורך גובר בנזילות ● מהלכי ההנפקה מקודמים ימים ספורים אחרי הורדת הריבית של בנק ישראל ● גלובס צלל לתשקיפים ומביא את התוצאות והסיבות להנפקות החדשות של ת"א

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס / צילום: LCI

"יש לכם שם חזק במדטק": מגייס הבכירים בארה"ב פותח סניף בישראל

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס האמריקאית, הוא ממגייסי הטאלנטים הבולטים בתעשיית הביומד ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע דווקא עכשיו הוא רוצה לפעול בארץ ואילו טעויות יזמים ישראלים עושים כשהם מגייסים בחו"ל

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

יוסי תורג'מן, והדמיית פרויקט YBOX art / צילום: משה צור אדריכלים, יובל חן

"האטה? אנחנו מוכרים דירות ב-90 אלף שקל למ"ר בדרום ת"א": מנכ"ל YBOX לא מתרגש ממצב ענף המגורים

יוסי תורג'מן, מנכ"ל YBOX, מספר אחרי אישור הפרויקט המדובר בדרום תל אביב־יפו: "ברובעים 3 ו־4 בעיר יש האטה מאוד רצינית - אבל באזור הפרויקט אנחנו מוכרים סביב 90 אלף שקל למ"ר" ● ואיזו ביקורת יש לו על הורדת הריבית? "הייתה צריכה להיות דרסטית יותר"

יו''ר קרן הריט מגוריט, ארז רוזנבוך / צילום: איל יצהר

רוצה להתחרות בשכ"ד: מגוריט תחלק דיבידנד כל חודש החל משנה הבאה

קרן הריט למגורים תחל לחלק מהשנה הבאה לבעלי המניות דיבידנד מדי חודש, במטרה להציע אלטרנטיבה להשקעה בדירה ● הקרן צופה כי תחלק בעוד כשלוש שנים סכום של כ-86 מיליון שקל בשנה

משלוחי קוקאין שנתפסו על ידי משמר החופים האמריקאי בפורט אוורגליידס, פלורידה / צילום: ap, Rebecca Blackwell

טראמפ מתמקד במלחמה בסמים, והסטארט-אפים בתחום הביטחון מרוויחים

רחפנים, חיישנים ופלטפורמות בינה מלאכותית זוכים למיתוג מחדש ככלים למאבק ב"טרור סוחרי הסמים" ● כך, הטכנולוגיה שעיצבה את מלחמת עיראק ואפגניסטן - ולא פסחה על אוקראינה - עוברת מיתוג מחדש ומוצבת במשמר החופים בקריביים ובמדבריות הגבול המקסיקני

בורסת KOSDAQ בסיאול / צילום: ap, Lee Jin-man

כמו משחקי הדיונון: הסוחרים מאחורי אחת התופעות הבולטות בוול סטריט

נוכח הזינוק החד בהשקעות מסוכנות של משקיעי הריטייל בדרום קוריאה במניות מם ותעודות סל ממונפות בארה"ב, רשות ניירות הערך בסיאול מחמירה את הפיקוח ● החל מדצמבר יידרשו משקיעי ריטייל לעבור קורסים וסימולציות בעקבות חשש להחרפת התנודתיות בוול סטריט והסיכונים לכלכלה המקומית

שיפור דירוג אשראי בתשלום / צילום: Shutterstock

קיבלתם הצעה לשפר את דירוג האשראי? זו עלולה להיות מלכודת מסוכנת

פרצה במודל דירוג האשראי של חברת D&B מתדלקת תופעה מטרידה: גופים פרטיים מבטיחים שיפור דירוג בתשלום - אך בפועל מוחקים נתונים חיוביים ושליליים ומותירים את הלקוח בסיכון לקבלת הלוואות ● חוק ההסדרים כולל הצעה להתמודד עם הבעיה דרך תקופת צינון