גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

אורי לוין, מנכ''ל קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

התשקיף של תדהר חושף: תגמולים אדירים למנכ״ל אורי לוין

החברה מתכננת להנפיק לפי שווי של 7.5 מיליארד שקל (לפני הכסף) ● הכנסות קבוצת תדהר הסתכמו ב-2.9 מיליארד שקל אשתקד, עליה של 8% בתוך שנה ● אורי לוין, בעברו הלא רחוק מנכ"ל בנק דיסקונט, נהנה מעלות שכר של כ-45 מיליון שקל בשנתיים האחרונות

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: זוג שצבר חובות של 28 מיליון שקל לא יפונה מהווילה שבה הוא מתגורר

בית המשפט קבע כי זוג קשישים לא יפונה מביתם היוקרתי עד לסוף חייהם, וזאת למרות החובות הכבדים שלהם ● עוד הוסיף בית המשפט בהתייחסו לתיק כי, במאזן הכוחות שבין זכות הקניין של הנושים לבין זכותם לכבוד ולמגורים נאותים, הזכות לכבוד גוברת

מימין: פרופ' אמנון שעשוע, מייסד שותף של AI21; פרופ' יואב שוהם, מנכ''ל שותף ומייסד שותף; ואורי גושן, מנכ''ל שותף ומייסד שותף / צילום: עומר הכהן

מפטרת ומשנה מסלול: לאן הולכת חברת הבינה המלאכותית של שעשוע

חברת הבינה המלאכותית AI21 של פרופ' אמנון שעשוע ויואב שוהם נפרדת מ–110 עובדים, ומרימה ידיים במלחמה החזיתית מול אנתרופיק ו–OpenAI ● אחרי שוויתרה על פיתוח מודלי שפה עצמאיים, החברה הופכת לספקית שירותים ומנסה להינצל בזכות מוצר חדש לניהול סוכני AI

אילון מאסק וסם אלטמן / צילום: AP, Jose Luis Magana , רויטרס - Brandon Bell,

מכה לאילון מאסק: הפסיד בתביעה נגד סם אלטמן

מאסק דרש מ־OpenAI וממיקרוסופט לוותר על 134 מיליארד דולר וטען כי החברה "גנבה ארגון צדקה" כשזנחה את ייעודה המקורי לפעול ללא מטרות רווח ● חבר המושבעים דחה את התביעה ואימץ את עמדת החברה, שלפיה המעבר למודל עסקי היה הכרחי במרוץ הבינה המלאכותית

עובדים במפעל בגרמניה. יעבדו 73 שעות בשבוע? / צילום: ap, Sean Rayford

סערה בגרמניה: עובדים יידרשו לעבוד יותר משמונה שעות ביום

רפורמה חדשה בגרמניה מציעה לבטל את ההגבלה היומית על עבודת שכירים, ולהחליפה בהגבלה חצי־שנתית ● קנצלר גרמניה טוען כי "חייבים לעבוד יותר", אך פרסום הרפורמה התקבל בסערה במדינה, גם מתוך הממשלה ● איך יעבוד החוק החדש, ומי צפוי להיפגע?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

אנבידיה מצטרפת למשקיעים: השווי של הסטארט-אפ הישראלי מזנק ל-4 מיליארד דולר

הסטארט-אפ הישראלי דקארט מגייס 300 מיליון דולר נוספים פחות משנה לאחר סבב הגיוס הקודם ● הגיוס מגיע לאחר חתימה על שותפויות אסטרטגית עם אמזון ועם אנבידיה כמשקיעה ושותפה עסקית, במהלך שנחשף לראשונה בגלובס ● כך, סך הגיוסים של החברה מגיע ל-450 מיליון דולר

רפי אלמליח, מנכ''ל מינהל התכנון / צילום: רז רוגובסקי

מנכ"ל מינהל התכנון: נרחיב פטור מהיתר בנייה למתקני אגירה

מנכ”ל מינהל התכנון רפי אלמליח הודיע כי בכוונתו להרחיב את הפטור למתקני אגירת אנרגיה בינוניים בהיקף של עד 5 מגהוואט־שעה, לאחר שבשנה שעברה אושר פטור למתקנים קטנים בלבד ● המהלך צפוי להקל על הקמת מתקני אגירה עבור קניונים, חוות שרתים, מפעלים ועמדות טעינה לרכב חשמלי, אך עדיין דורש את אישור שר הפנים

מגדל ביונד בגבעתיים / הדמיה: ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים

הכוכביות בתשקיף תדהר: המינוף, הקושי למכור דירות והמשרדים הפנויים

המספרים שהציגה תדהר בתשקיף משקפים את שבירת הכיוון החזקה מתחום הביצוע הוותיק בעיקר לתחום היזמות ● הם גם מראים כיצד התלות במבצעי המימון גוברת, אך קצב מכירת הדירות בכל זאת צונח ● ועל רקע ההיצע הגדול בתחום המשרדים, גם שם תדהר לא מלקקת דבש

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עליות בבורסת ת"א; מניות השבבים יורדות, מניות התוכנה עולות

מניות השבבים הדואליות מעיבות על פתיחת המסחר הבוקר ● מגמה שלילית הבוקר בעולם ● בישראל ובכל העולם, האג"ח הממשלתיות נופלות, אלו הסיבות ● IBI: סביר לצפות להפחת ריבית בישראל באחת משתי ההחלטות הקרובות ● 6 מיליון אוהדים ומאות מיליוני ליטרים של בירה - המניות שינצחו במונדיאל

רשות המסים / צילום: איל יצהר

השיחות מרשות המסים שגרמו בהלה בקרב יועצי מס בחמש בבוקר

בהלה בקרב מייצגים – יועצי מס, רואי חשבון ועורכי דין, אשר קיבלו לפנות בוקר שיחות טלפון "חשודות" מרשות המסים ● מייצגים רבים שפנו אל גלובס מספרים כי מדובר באירוע מטריד שמטיל חשש כבד בנוגע לאבטחת המידע הרגיש שנמצא במערכת המיחשוב של הרשות ● רשות המסים: "מדובר בתקלה במערכת ממשל זמין, הנותנת שירות הודעות למשרדי הממשלה"

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

מה עובר על מניות הבנקים? המשקיעים הפסידו מעל 30 מיליארד שקל בשבוע

בנק הפועלים פרסם בסוף השבוע את התוצאות שלו לרבעון הראשון של השנה והמשקיעים התאכזבו ● אבל הפועלים לא לבד. בשבוע האחרון מניות חמשת הבנקים הגדולים ירדו בכ־10%, בעיקר בשל החשש מהמס המיוחד והורדות הריבית שפוגעים בתוצאות

שמעון טל מור, מנכ''ל קבוצת M&T / צילום: ברק שקד

חברת האבטחה שמנפיקה בת"א לפי 750 מיליון שקל

טי אנד אם, המספקת שירותי אבטחה, ניקיון ותחזוקה למגזר הפרטי והממשלתי מ-2008, מבקשת לגייס כ־300 מיליון שקל ולהצטרף לבורסה בת"א ● מחצית מכספי ההנפקה צפויה להגיע לבעלי המניות הקיימים, בהובלת קרן ההשקעות האמריקאית פגסוס ● החברה צופה להכפיל יותר מפי שניים את הרווח הנקי בשנה הקרובה

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

ישראכרט מעריכה: בזכות פלייקארד נשיג מאות אלפי לקוחות בתוך שנתיים

רכישת מועדון הלקוחות צפויה להקטין את רווחיות ישראכרט ב-2026 בטווח של 110 עד 150 מיליון שקל, לפני מס ● הרווח הנקי של החברה עלה ב-540% ביחס לרבעון המקביל, שהושפע מהכרה בהוצאה חד-פעמית בגין ביטול הסכם ההשקעה עם מנורה-מבטחים

העליון חייב את המבקשים לשלם מיליון שקל לפני הערעור / אילוסטרציה: Shutterstock

העליון לתובעים הייצוגיים: שלמו הוצאות של מיליון שקל לפני שמיעת הערעור

בית המשפט העליון דחה בקשה לעכב תשלום של מיליון שקל הוצאות שהוטלו על מגישי תביעה ייצוגית נגד חברות דלק ואנרגיה בגין זיהום אוויר בחיפה ● ההחלטה משתלבת במגמה המסתמנת בפסיקה להחמיר בהוצאות בתביעות ייצוגיות שנדחות, במיוחד במקרים של תשתית עובדתית חסרה או בקשות סרק ● האם בתי המשפט משנים גישה כלפי תובעים ייצוגיים?

יואב שוהם, אמנון שעשוע ואורי גושן, מייסדי AI21 / צילום: איל יצהר

חברת הבינה המלאכותית של אמנון שעשוע מפטרת כ-60% מהעובדים

חברת הבינה המלאכותית AI21 של פרופ' אמנון שעשוע מודיעה על שינוי ארגוני רחב היקף במסגרתו יפוטרו 110 מתוך 180 עובדים ● "בצער רב אנו נפרדים מקבוצה של עובדים מצוינים שתרמו משמעותית לציוני הדרך המרכזיים של החברה"

מימין - עלא טנוס, מנכ''ל BST קנדה ומבעלי קבוצת BST, אליאס טנוס, מנכ''ל קבוצת BST ומבעלי קבוצת BST, רפי ביסקר, יו''ר קבוצת  BST ו-וסים טנוס, סמנכ''ל נכסים ומבעלי קבוצת BST / צילום: רפי דלויה

בכיר לשעבר באי.די.בי חוזר לבורסה עם חברת נדל"ן בשווי 2.5 מיליארד שקל

רפי ביסקר משמש כיו"ר בסט שבשליטת משפחת טנוס ומחזיק אופציות בשווי שעשוי להגיע לעד 90 מיליון שקל ●  בעבר מכר את מניותיו בחברה להפניקס ● בסט רשמה אשתקד ירידה ברווח שעמד על 52 מיליון שקל

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

הבינה המלאכותית מחסלת את החשמל בארה"ב, וההזדמנות הביטחונית ביפן

בלגיה חוזרת להאמין באנרגיה גרעינית ● משבר תשתיות החשמל חושף נקודת תורפה אסטרטגית מהותית במלחמה על העליונות בתחום הבינה המלאכותית ● ולראשונה ביפן מאז מלחמת העולם השנייה: חברות יפניות יוכלו לייצא מערכות נשק למדינות ידידותיות ● מדור חדש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

האמירה שהפילה את השוק, וזו שמיתנה: נעילה מעורבת בוול סטריט

הנאסד"ק ירד בכ-0.5%, הדאו ג'ונס עלה בכ-0.3% ● מנכ"ל סיגייט טכנולוגיות דייב מוסלי הזהיר מפני קשיים בעמידה בביקוש הקשור לבינה מלאכותית, וגרם למשקיעים לחשוש ● טראמפ מיתן את הירידות לאחר שטען כי מתקיים מו"מ רציני עם איראן ● גם העליות בנפט התמתנו ● טסלה ירדה בכ-3% לאחר שמאסק ספג הפסד בבית המשפט הפדרלי

אורי לוין, מנכ''ל קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

חברת הנדל"ן הפרטית הגדולה בישראל נחשפת. האם תקבל שווי של מעל 7 מיליארד שקל?

חברת הנדל"ן תדהר מכוונת לשווי שאפתני של כ־7.5 מיליארד שקל בהנפקתה, לאחר שמדד חברות הבנייה בת"א נפל לאחרונה בשיעור דו־ספרתי ● תשקיף ההנפקה מגלה: תגמול בעלות של 45 מיליון שקל בשנתיים למנכ"ל אורי לוין, שעבר לתדהר מניהול בנק דיסקונט ● תדהר מכרה אשתקד 261 דירות - כמחצית מהמספר ב־2024 - במחיר ממוצע של מעל 4 מיליון שקל

חברת טבע. שרדה בצמרת / צילום: סיון פרג'

לראשונה זה עשור: דירוג השקעה לחוב של טבע

סוכנות הדירוג Fitch העלתה את דירוג ההשקעה של טבע ל-BBB מינוס ● בדוח מציינת הסוכנות את ההתקדמות המתמשכת של החברה בביסוס הגמישות הפיננסית שלה, וכן את המעבר ההדרגתי לצבר מוצרים בעל רווח שולי גבוה יותר ● בשלב זה, סוכנויות הדירוג האחרות עדיין מדרגות את האג"ח של טבע בדירוג נמוך יותר