גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

קרן טרנר / צילום: טל גלבוע

מצטרפות למפלגתו של בנט: מנכ"ליות לשעבר במשרדי הממשלה

קרן טרנר, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר ומשרד התחבורה, ולירן אבישר בן חורין, לשעבר מנכ"לית משרד התקשורת, הן שני השמות הראשונים שנחשף כי ירוצו במפלגתו של נפתלי בנט

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

השקל מתחזק: האם הוא יירד מתחת לרף של 3 שקלים לדולר?

ההתפתחויות הביטחוניות הקפיצו את שער השקל לשיא שלא נראה מעל 30 שנה ● השקל מבסס את מעמדו בתור המטבע החזק ביותר מול המטבע האמריקאי השנה עם תשואה של יותר מ־20% ●  לא רק אופטימיות מקומית פועלת לטובת השקל, אלא גם היחלשות הדולר בעולם

ביל אקמן. לא מפחד מ–AI / צילום: Reuters, Blake Mike

מסילות הברזל של המאה ה-21: השואו הפך לתשתיות והון

ההצעה של ביל אקמן לרכוש את יוניברסל מיוזיק ב־64 מיליארד דולר אינה רק עוד עסקת ענק, אלא רגע שממחיש כיצד וול סטריט חדלה לראות במוזיקה אמנות והחלה לראות בה נכס פיננסי ● במקום לחפש את הלהיט הבא, משקיעים מתמקדים בבעלות על שירים קיימים בעוד שכל השמעה וכל אימון של מודל AI מתורגמים מיידית לשורת רווח

פיל אוכל מעץ המרולה / צילום: Shutterstock

שותים כדי לשרוד: על חיות שנהנות מדי פעם מאלכוהול ומה זה עושה להן

כשפירות מתחילים להירקב, תהליך טבעי יוצר שיכר באחוזי אלכוהול נמוכים, שקורץ למגוון רחב של בעלי חיים ● למה הם נמשכים אליו והאם זה פוגם להן בתפקוד?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ משתמש בנשק של איראן נגדה. מה המשמעות?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי הוא מטיל סגר ימי מלא במצר הורמוז לאחר כישלון השיחות עם איראן ● מדוע מדובר במכה שעשויה להיות קשה לאיראן, ומה יקרה למחיר הנפט? ● גלובס עושה סדר

מימין: מוטי גוטמן, איציק עוז, בצלאל מכליס / צילום: עידן גרוס, עומר עוז, שלומי יוסף

יותר ממיליון שקל בחודש: מנכ"ל החברה הביטחונית שכובש לראשונה את צמרת טבלת השכר

שכר המנהלים הבכירים בת"א ממשיך לייצר מספרים מדהימים ● מהדוחות הכספיים ל-2025 עולה כי רף הכניסה לרשימת 20 השיאנים הישראלים עלה לכמעט 11 מיליון שקל ● שיאן התגמול המקומי - מנכ"ל חברה ביטחונית, ואחריו סוכן ביטוח שהפך למיליארדר ● וגם: המנכ"ל שנכנס לרשימה למרות שמניית החברה שבניהולו קרסה, ולאיזה מקום הגיעה דנה עזריאלי, האישה הראשונה מבין הישראליות

טיל טומהוק משוגר מספינת טילים / צילום: ap, Kenneth Moll

הטיל שבארה"ב רוצים להקפיץ את הייצור שלו ב-1,200%

הטכנולוגיה הסינית בה נעזרה איראן לתקיפת בסיסים אמריקאים ● באיראן טענו כי ארה"ב הטילה מוקשים נגד טנקים באזור הסמוך לתשתיות טילים בליסטיים תת־קרקעיים ● טורקיה רוצה יותר טילים בליסטיים, והצי האמריקאי רוצה יותר טילי טומהוק ● והודו מגבירה את הרכש מרוסיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רובין זנג / צילום: ap, Ng Han Guan

המיליארדר הסיני שטוען שלשוק הרכבים החשמליים של אמריקה אין סיכוי בלעדיו

לרובין זנג מ-CATL אסור לבנות מפעל באמריקה, אבל טסלה, פורד וג'נרל מוטורס מסתמכות על הטכנולוגיה של החברה שלו

17 Xiaomi Ultra / צילום: יחצ

הייתם משלמים 5,500 שקל על סלולרי עם מסך גדול וסוללה נוספת?

עם מערך צילום מתקדם ועיצוב יוקרתי, דגם ה־17 Ultra של שיאומי נוחת בישראל ● בניגוד למסורת הסינית, המחיר לא נמוך כלל ● האם המפרט המשופר יספיק כדי לשכנע את הצרכנים?

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

הממונה על שוק ההון לוקח את בעל השליטה בסלייס להוצאה לפועל על 71 מיליון שקל

עמית גל פנה להוצל"פ אחרי שביהמ"ש דחה עתירה של שמעון גולדברג נגד הדרישה להזרמת ההון, אך זה טרם העביר את התשלום ● באי כוחו של גולדברג: "פסק הדין חיזק את הצהרת נציג הרשות כי לא ניתן לממש את ההחלטה בהוצל"פ" ● במקביל, המנהל המורשה של סלייס הודיע כי נכשל המו"מ עם קרנות פינברט: "אחיזת עיניים"

עסקים סגורים בזמן המלחמה עם איראן / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעלי העסקים עדיין מחכים למתווה פיצויים וחוששים: שוב נישאר בחוץ

מעל 40 יום עברו מאז נסגר המשק בתחילת מבצע "שאגת הארי", ולמרות הפסקת האש שנכנסה לתוקף, מתווה הפיצויים עדיין לא עבר ● יו"ר איגוד השכירים בעלי השליטה, גיל וקנין: "איך אפשר לשרוד כך? מה–1 במרץ חיים ללא שכר וללא הכנסות"

מסך ההמראות בנתב''ג בעת מבצע ''עם כלביא'' / צילום: ap, Ariel Schalit

נתב"ג נפתח, למה ממשיכים עדיין לקבל הודעות על ביטול טיסות?

כאשר טיסה מבוטלת, החברה מחויבת על פי חוק להוציא לנוסע הודעת ביטול רשמית, הכוללת לפי החוק שלוש אפשרויות: טיסה חלופית, החזר כספי או שובר לשימוש עתידי ● שאלת השעה

מייסדים Astrix / צילום: אסטריקס

החברה הישראלית שגייסה מאנתרופיק בדרך לאקזיט של כ-300 מיליון דולר

כשנה וחצי אחרי הגיוס האחרון לפי שווי של 192 מיליון דולר - אסטריקס הישראלית במגעים למכירה לסיסקו בעד 350 מיליון דולר ● חברת הסייבר מפתחת פתרונות לניהול ואבטחת הגישה של סוכני AI למערכות ארגוניות רגישות ● בין הנהנים הפטנציאליים: קרנות השקעה ישראליות כמו F2 ואנתרופיק

מיקרוסופט ופובליסיס

מה עומד מאחורי הרחבת שיתוף הפעולה בין פובליסיס למיקרוסופט

קבוצת הפרסום הגלובלית וענקית התוכנה יבנו סוכני AI שיפעלו לכל אורך שרשרת השיווק ● יוסי לובטון, יו"ר ומנכ"ל פובליסיס ישראל: "המהלך יאיץ את השינוי בעולם הפרסום"

כותרות העיתונים בעולם

"ארה"ב נקטה בגישת 'קחו או עזבו', האיראנים עזבו": מה קרה במו"מ?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השיחות הראשונות בין ארה"ב ואיראן נכשלו, תוכנית הגרעין האיראנית שרדה את התקיפות הישראליות והאמריקאיות, והדיפלומט הבכיר שעזר לעצב את הגישה של וושינגטון כלפי המזרח התיכון • כותרות העיתונים בעולם

בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

נתניהו: "המערכה עם איראן לא הסתיימה, יש לנו עוד מה לעשות"

דיווחים על מבוי סתום בסוגיית הורמוז, המו"מ צפוי להתארך ● דיווח: משחתת אמריקאית התקרבה למצר הורמוז ונסוגה בצל איומים איראניים ● פגיעה במבנה בשלומי, ירי בלתי פוסק לצפון לפני צאת השבת ● דיווח: צבא ארה"ב ממשיך להזרים כוחות למזרח התיכון • דיווח: איראן לא יודעת איפה המוקשים שהניחה ולא מסוגלת לפתוח את מצר הורמוז • עדכונים שוטפים

סילבן אדמס / צילום: Reuters, USA Sipa/Radin Lev

הפילנתרופ הגדול שחי בתל אביב ורוצה להביא לנגב מיליון עולים

היזם המיליארדר סילבן אדמס, שנבחר ע"י מגזין TIME לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם הפילנתרופיה לשנת 2025, נשאר לגור בישראל גם תחת טילים, מהמר על הנגב ושם 200 מיליון דולר על החזון: להביא לישראל מיליון עולים חדשים ● בראיון לגלובס הוא תוקף את "החליפות הריקות" של הפוליטיקה העולמית: "אין להם עמוד שדרה מוסרי"

אלי משה, מנכ''ל בינת דאטה סנטרס / צילום: באדיבות בינת דאטה סנטרס

המנכ"ל שבכיתה ט' כבר התקין אנטנות ובגיל 58 עדיין עושה מילואים

"במילואים אני ע' רמ"ט באוגדה 80, ישן באוהל ואוכל מנות קרב, בגיל 58. בסופי שבוע אני גם מתנדב בסיירת של המשטרה, על אופנוע, ומטפל בעבירות תנועה" ● שיחה קצרה עם אלי משה, מנכ"ל בינת דאטה סנטרס, שמקימה מרכזי נתונים תת־קרקעיים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המשקיע המפורסם הפיל מניה, ואז הגיע טראמפ

מניית פלנטיר עומדת במרכזן של קרב ציוצים בין נשיא ארה"ב שמאמין בה לבין המשקיע המפורסם שמהמר נגדה ● ומה הקשר למלחמת איראן?

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

יותר זול, יותר מהיר, יותר קטלני: המודל שהפיל את מניות הסייבר והתוכנה

חשיפת מודל "Mythos" של חברת אנתרופיק, המסוגל לאתר פרצות אבטחה מורכבות ללא מגע יד אדם, מחקה מאות מיליארדי דולרים משוויין של ענקיות התוכנה והסייבר בתוך ימים ● מאחורי הדרמה עומד ניסוי אחד שהשתבש, מייל שנשלח מתוך סביבה מבודדת ושאלה אחת: האם עולם הסייבר בדרך לשינוי חד?