גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

גל של הנפקות / צילום: Shutterstock

30 מיליארד שקל בדרך לבורסה: החברות הגדולות שמנפיקות, ולמה דווקא עכשיו

עשרות חברות פועלות לנצל את הגאות בשוק המניות המקומי ואת התיאבון של הגופים המוסדיים לסחורה חדשה ● לאחר שבגל ההנפקות הקודם הגיעו לבורסה חברות טכנולוגיה קטנות שרבות מהן קרסו - הפעם מדובר בחברות מבוססות, מתחומי הנדל"ן, הביטחון, המזון והתעשייה ● אילו חברות כבר חשפו את מרכולתן?

השותפים המנהלים של משרד ש.הורוביץ עם השותפים של ב.לוינבוק / צילום: אינגה

המגמה נמשכת: משרד עורכי הדין ב. לוינבוק מתמזג לש.הורוביץ

משרד עורכי הדין ש.הורוביץ מצרף אליו את משרד לוינבוק המייצג את כל הבנקים הגדולים ● בכך, נמשכת מגמת המיזוגים למשרדי ענק ● בהורוביץ מציינים כי הצטרפות המשרד מהווה חיזוק משמעותי לפעילות המקצועית של הפירמה בתחומי הליבה

לי ברלוביץ, איילון / צילום: ניר שמיר

״אין כסף על הרצפה״: מנהל ההשקעות שממליץ להיזהר במיוחד מסקטור אחד

לי ברלוביץ', מנהל השקעות באיילון, חושב שלשוק יש לאן לעלות, שכן "אנחנו רק בתחילת 'הבום' ב-AI" ● מציע לחזור לסלקטיביות בבחירת מניות, ומסמן סקטורים שחייבים להיות לדעתו בכל תיק השקעות: ביטחון, תשתיות, שבבים ואנרגיה ● ומאיזה ענף הוא ממליץ להתרחק?

מזגנים / צילום: Shutterstock

רוכשים מזגן לקיץ ושמלה לחג: שבוע של עליות בכל ענפי המשק הבולטים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על זינוק בעיקר במוצרי החשמל, מוצרים לבית, תיירות ואופנה

בנייה במרכז הארץ / צילום: Shutterstock

גל תביעות בענף הבנייה מצד עובדים פלסטינים: "הפקרות מוחלטת"

שורה של קבלני בנייה ושיפוצים מדווחים על גל תביעות של עובדים פלסטינים נגד קבלנים ישראלים, בדרישה לרכיבים סוציאליים רטרואקטיביים ● מאז אירועי 7 באוקטובר והחלטת המדינה לאסור את כניסת העובדים הפלסטינים לתחומי הקו הירוק, עשרות אלפי עובדים מצאו עצמם ללא מקום עבודה וללא מקור פרנסה

טלטלה בשווקים / צילום: Shutterstock

האסטרטג שממליץ: קחו את הכסף ותברחו מהבורסה. בעוד עשרה ימים

החשיפה של לקוחות בנק אוף אמריקה למניות בשיא, בעוד רמות המזומן שלהם בשפל היסטורי ● זוהי "כניעת הדובים", והכתובת נמצאת על הקיר, הם מזהירים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דני שדה, Shutterstock

החשש ממחסור בדלק סילוני נרגע, אבל ענף התעופה עדיין לא נושם לרווחה

החשש מהתרוקנות מאגרי הדלק הסילוני מתחלף בדאגה חדשה: המחירים ● בעוד שחברות התעופה מדווחות על יציבות יחסית באספקה, מחירי הדלק זינקו בעשרות אחוזים, ובענף מזהירים מפני התייקרות כרטיסים ולחץ גובר על חברות בעלות רווחיות נמוכה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

זינוק חד ברווח התפעולי של מקס סטוק, והשקל החזק העביר את תדיראן לרווח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מקס סטוק מציגה צמיחה שממחישה את ההתעניינות הגוברת בקרב הצרכן הישראלי במוצרי צריכה זולים ●  תדיראן הושפעה לרעה ממבצע שאגת הארי ומירידה במחיר מזגנים, אבל זו קוזזה ע"י בפעילות האנרגיה ● בחילן נרשמה צמיחה מתונה, הרווח התפעולי עלה בכל אחד מתחומי הפעילות ● מטריקס: הרווח התפעולי של הפעילות בארץ זינק ב-20%

אוניות ממתינות בכניסה למצר הורמוז / צילום: Reuters,  Amirhosein Khorgooi/ISNA/WANA

בכמה מוערך הנזק לחברות מתחילת המלחמה

ניתוח חדש שנערך ברויטרס חושף כי המלחמה עלתה לחברות הציבוריות בעולם כ-25 מיליארד דולר ● כחמישית מהחברות שנבדקו - החל מיצרניות קוסמטיקה, צמיגים וחומרי ניקוי ועד חברות תעופה - דיווחו על פגיעה פיננסית כתוצאה מהמלחמה ● שאלת השעה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת: הביטחוניות זינקו, מניות הביטוח נפלו

ת"א 90 עלה בכ-0.2%, ת"א 35 ירד בכ-0.1% ● מניות השבבים הדואליות העיבו על המדדים ● בנק אוף אמריקה ממליץ על מניית דיסקונט בפרמייה של 40% ● מקס סטוק מזנקת בעקבות הדוח הרבעוני ● בישראל ובכל העולם, האג"ח הממשלתיות נופלות, אלו הסיבות ● IBI: סביר לצפות להפחת ריבית בישראל באחת משתי ההחלטות הקרובות

הנפקה / צילום: Shutterstock

חברת המאפים רוסטיק תנפיק לפי שווי של 850 מיליון שקל

יצרנית מוצרי המאפה וזכיינית מותגי ג'נרל מילס בישראל, שבשליטת בועז רעם ודני נגל, שואפת לגייס 255 מיליון שקל ● כחלק מההנפקה בעלי המניות הגדולים ימכרו מניות בכ-42 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בת"א; עזריאלי צוללת אחרי פרסום הדוחות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.5%, ת"א 90 יורד בכ-0.4% ● אנבידיה תפרסם דוחות אחרי סגירת המסחר בוול סטריט ● התשואה לפידיון באג"ח הארוכות של ממשלת ארה"ב מזנקות, דבר שמעיד על העלייה במפלס הסיכון ● בין המדווחות היום לבורסה: עזריאלי, מלירסון ואל על ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א בשל חג השבועות ● וגם: בסיטי מעריכים אילו מניות צפויות ליהנות מביקושים לקראת המונדיאל

דן זורלא / איור: גיל ג'יבלי

ב-2 מיליון שקל לשנה: בלאק קיוב שוכרת קומה נוספת במגדל דיסקונט

חברת המודיעין העסקי בלאק קיוב שכרה לאחרונה את קומה 19 במגדל דיסקונט, לצורך הרחבת פעילותה והגדלת צוות העובדים בכ-40 עובדים חדשים ● החברה תשלם סכום של 2 מיליון שקל לשנה - כ-167 שקל למ"ר לחודש - לתקופה של 5 שנים

מימין - עלא טנוס, מנכ''ל BST קנדה ומבעלי קבוצת BST, אליאס טנוס, מנכ''ל קבוצת BST ומבעלי קבוצת BST, רפי ביסקר, יו''ר קבוצת  BST ו-וסים טנוס, סמנכ''ל נכסים ומבעלי קבוצת BST / צילום: רפי דלויה

בכיר לשעבר באי.די.בי חוזר לבורסה עם חברת נדל"ן בשווי 2.5 מיליארד שקל

רפי ביסקר משמש כיו"ר בסט שבשליטת משפחת טנוס ומחזיק אופציות בשווי שעשוי להגיע לעד 90 מיליון שקל ● בעבר מכר את מניותיו בחברה להפניקס ● בסט רשמה אשתקד ירידה ברווח שעמד על 52 מיליון שקל

תאילנד / צילום: Shutterstock

מתכננים חופשה בתאילנד? יש לנו בשורות פחות טובות בשבילכם

פחות משנתיים לאחר שהאריכה את תקופת השהייה ללא ויזה ל־60 יום עבור אזרחי יותר מ־90 מדינות, בהן ישראל, תאילנד חוזרת למגבלת 30 הימים ● המהלך נועד להילחם בניצול לרעה של ההקלות ע"י עובדים בלתי חוקיים, גורמי פשיעה ורשתות הונאה ● בממשלה התאילנדית מעריכים כי השינוי לא צפוי לפגוע באופן משמעותי בתנועת התיירות

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

מחירי הקפה והקקאו נפלו, אך לא בסופר - והרווח הנקי של שטראוס טס ב-126%

חברת שטראוס גרופ השכילה לנצל את ירידת מחירי פולי הקקאו והקפה ברבעון הראשון של 2026 ולתרגם אותם לגידול ברווחיות הגולמית - הודות למחירים בסופר שנותרו גבוהים ● בעוד שההכנסות לפי הדוחות הניהוליים נותרו יציבות, שיעור הרווח הגולמי ברבעון קפץ מ-26.1% ל-31.9%

פרופ' אבי שמחון / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

החוק לסבסוד משכנתאות נפל - וזאת כנראה הסיבה האמיתית לכך

הנרטיב הרשמי בקואליציה מצביע על הקדמת הבחירות כגורם לעצירת החקיקה, אך גורמים כלכליים שליוו את המהלך מציגים גרסאות שונות

כותרות העיתונים בעולם

"נכבוש את אבו דאבי": האיומים של איראן אם המלחמה תחודש

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך איראן עלולה להגיב אם המלחמה תפרוץ מחדש, הים האדום הופך לזירת המאבק החדשה, ועדויות קשות על אנטישמיות בבתי ספר בלונדון • כותרות העיתונים בעולם 

מרחפנים, דרך רובוטים ועד ציוד הנדסי - המוצרים של החברות שאונדס רכשה / צילום: מצגת החברה

מתחרה באלביט, גונבת עובדים מרפאל ורוכשת כל מה שזז: מה מסתתר בדוחות אונדס

לאחר סדרת רכישות של חברות ביטחוניות בישראל, מציגה אונדס האמריקאית קפיצה של פי 12 בהכנסות הרבעון וצבר הזמנות של קרוב לחצי מיליארד דולר ● מניית החברה טסה כ־1,000% בשנתיים האחרונות, ולמרות ירידה של כ־30% מהשיא, האנליסטים אופטימיים לגביה

תותח הגנה אווירית קורקוט. בעיגול: רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Khalil Hamra, reuters-Kemal Aslan

טורקיה הופכת לספקית נשק משמעותית, אבל לישראל יש עדיין יתרון אחד מובהק

חברות טורקיות הגיעו להסכמי רכש ביטחוניים עם עיראק וכווית, ומכוונות גם למכירת נשק למדינות נוספות במרחב ● כדי לחזק את השליטה באזור באנקרה כבר לא מפחדים אפילו לצאת נגד איראן ● אבל לישראל עדיין יש יתרון אחד מובהק