גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

נפרדו ב־2023 לאחר 45 שנות נישואים. מריל סטריפ ודון גאמר / צילום: ap, Jordan Strauss

אפליקציות היכרויות וריבים על הירושה: כשסבא וסבתא מחליטים להתגרש

דווקא כשכביכול אמורים לנוח ולהתרווח, זוגות רבים בגיל השלישי מחליטים לפרק את החבילה ● וכשאין כבר ילדים קטנים וענייני מזונות או הסדרי ראייה, הוויכוח מתרכז יותר בפן הכלכלי ובנכסים המשותפים שנצברו ● מתוחלת החיים העולה ועד לעצמאות פיננסית: מה עומד מאחורי תופעת "הגירושים האפורים"

ירון קיקוז, בעלים ומנכ''ל פריים אנרג'י / צילום: שחר גל

"קראו לי קזינו": הוא ראה את החברה שלו מוחקת 90% מהשווי. ואז קרה מהפך

לפני פחות מ־3 שנים נסחרה חברת האנרגיה המתחדשת פריים אנרג'י של ירון קיקוז בשווי של פחות מ־30 מיליון שקל, והאג"ח אותתו על חששות מקריסה ● שורת מהלכים שהוביל קיקוז הקפיצו את שווי החברה לכמעט 2 מיליארד שקל, והיום היא שיאנית התשואות במדד האנרגיה עם זינוק של מעל 3,000% בשלוש שנים

מהגרים מנסים להיכנס למובלעת הספרדית סאוטה במרוקו / צילום: ap, Antonio Sempere

אירופה אומרת לא למהגרים. המדינה שזלזלה וחטפה התקפה מבית

כ־80 אלף מהגרים לא־חוקיים נכנסו למובלעת הספרדית במרוקו בסוף השבוע ● למרות אזהרות הרשויות המקומיות, ספרד לא שלחה סיוע בזמן, והתושבים נאלצו להתמודד לבד עם המוני האנשים ● כעת ספרד מתמודדת עם התגובה החריפה משאר אירופה, לה לא ציפתה

מטוס של חברת קונדור / צילום: אור גפן

אחרי 70 שנה: חברת התעופה הגרמנית חזרה לישראל

חברת התעופה קונדור חזרה להפעיל טיסות לישראל, עם קו יומי חדש בין פרנקפורט לתל אביב ● השקת הקו נועדה לחזק את הקשר האווירי בין ישראל לגרמניה ולהרחיב את אפשרויות הטיסות והקונקשנים לנוסעים

צילום: Reuters, USA TODAY Network

כולם רצים ל-AI? תסתכלו מה עושים בעלי העניין בחברת הבנייה שאיבדה 60% משוויה

מניות של חברות הפועלות בתחומים שהמשקיעים נטשו, טומנות לעתים הזדמנויות חדשות, ומי כמו בעלי עניין באותן חברות יודעים זאת בזמן הנכון ● המקרה המייצג של Builders FirstSource, שבעליה חזר לקנות מניות לאחר שבפעם הקודמת שעשה זאת ראה תשואה של פי 13

ד''ר ספי מנדלוביץ' / צילום: רמי זרנגר

ד"ר ספי מנדלוביץ': "מספר בני ה-75 ומעלה יכפיל את עצמו עד 2040"

הוא מונה לתפקיד במהלך מגפת הקורונה, עבר שלוש מלחמות והוביל את הרפורמות הכי מטלטלות בענף - מקיצור הסטאז' ועד הטמעת מקצוע "עמית רופא" ● כעת, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ' מסביר בראיון פרישה למה מערכת חזקה בחירום חייבת להיות חזקה בשגרה, איך נערכים למחסור ברופאים, וכיצד שינה מהיסוד את יחס המערכת לרופאים פוגעים מינית

לאופולד אשנברגר / איור: גיל ג'יבלי

מינוף של 400%: הנפילה של ילד הפלא של עולם ההשקעות

בגיל 19 הוא סיים בהצטיינות תואר בקולומביה, כתב מאמר שקיבל חשיפה בינלאומית, והעיד על עצמו שהוא אחד האנשים הבודדים בעולם שרואים את עתיד הבינה המלאכותית בבירור ● בחודש יולי הקרן שלו איבדה 67%, והוא נאלץ למכור חלקים רבים ממנה בדיסקאונט

לאופולד אשנברנר / צילום: צילום מסך מיוטיוב

עלייה מטאורית, נפילה פתאומית: הכירו את הצעיר שכל וול סטריט מדברת עליו

צעיר בן 25 בשם לאופולד אשנברנר הוא השם שכל וול סטריט מדברת עליו בסוף השבוע ● הכירו את הגאון שהיגר מגרמניה, הציג חזון מטלטל על מהפכת הבינה המלאכותית, עשה תשואה של 1,000% בשנתיים - ואז איבד את מרבית הכסף

המונית האווירית החשמלית של Joby Aviation מוצגת בלונדון בשיתוף פעולה עם וירג'ין אטלנטיק / צילום: ap, Joby Aviation

העיר שבה מונית אווירית תיקח אתכם מהשדה למרכז

הטיסה שעשתה היסטוריה ונמשכה 24 שעות ● לונדון בדרך לדלג על הפקקים משדה התעופה ● ובאל על נפרדו מליאור סושרד ● שלושה אירועים שקרו השבוע בענף התעופה

משכנות האומה בי־ם / צילום: ליאור נכסים

יזם הפרויקט בנה פנטהאוז לעצמו ואז מכר אותו בדיסקאונט

דירת דופלקס־פנטהאוז בשטח 185 מ"ר בפרויקט "משכנות האומה" בירושלים נמכרה ב־12.25 מיליון שקל ● מדובר בפנטהאוז שתוכנן לבעל השליטה בחברה היזמית, והרוכש הוא תושב חוץ מלוס אנג'לס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

גורם ישראלי: "טראמפ קרוב מתמיד למתקפה משמעותית באיראן"

דיווח: בכיר אמריקאי מזהיר - אין מספיק כוחות ימיים כדי להמשיך להגן על ישראל מטילים בליסטיים ● משרד החוץ האמריקאי מציע לאזרחי ארה"ב לשקול נסיעות למזרח התיכון או דרכו ● בכיר צבאי איראני: "כל מדינה שתהפוך למגן ההגנה של אמריקה - תישרף באש המלחמה" ● עדכונים שוטפים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: האם חמות יכולה לסלק את כלתה מדירה לאחר הגירושים?

15 שנות מגורים בדירת החמות לא הקנו לכלה זכויות בנכס ● מנהל עיזבון חויב לפצות רוכשי דירה לאחר ששחרר כספי נאמנות מוקדם מהקבוע בהסכם ● והעליון קבע כי חתימה על חוזה מחייבת גם את מי שטוען שאינו מבין עברית ● 3 פסקי דין בשבוע

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

המבצע של רשות המסים עומד להסתיים: כמה הלבינו את הונם?

נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים, שמעניק חסינות פלילית למי שמדווחים על הכנסות ונכסים שלא הוצהרו, יסתיים בסוף אוגוסט ● עד כה הוגשו מאות בקשות בהיקף של כ־877 מיליון שקל, וברשות המסים מעריכים כי מי שלא ינצל את חלון ההזדמנויות הנוכחי עלול להיחשף בעתיד לאכיפה מוגברת ללא אפשרות להסדרה בתנאים דומים ● גלובס עושה סדר

סניף של רשת מקדונלד’ס / צילום: Shutterstock

לידיעת שאול מרידור: האם הביג מק בישראל באמת כל-כך יקר?

"האקונומיסט" דירג את ההמבורגר בישראל כשני הכי יקר בעולם ● על הנתון עט הח"כ המיועד וראש אגף התקציבים לשעבר שאול מרידור, שנופף בו כהוכחה לכישלון הממשלה ● אלא שהממצאים פחות מרחיקי לכת, גם אם הבעיות אכן קיימות

דרום לבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

ארדואן רוצה להציב חיילים בדרום לבנון ולהחליף את כוח הפיקוח של יוניפי"ל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן לא עוצר את תוכניות ההתרחבות הצבאית שלו סביב ישראל, וכעת מכוון גם ללבנון; בערב הסעודית, ההשפעות הכלכליות של המלחמה מחריפות מאוד; ובאיראן אסור להמר – אבל משטר האייתוללות משתמש בהימורים לצורך עקיפת סנקציות ● כותרות העיתונים בעולם

חיים כצמן וצחי אבו / צילום: אריק סולטן, יונתן בלום

"כצמן טעה בגדול": העסקה מתנדנדת, ובסביבת צחי אבו עולים להתקפה

מכתב ששלחו עורכי דינו של חיים כצמן לצחי אבו מעורר סימני שאלה סביב עתיד עסקת השליטה בג'י סיטי ● ברקע: כניסת ישפרו של כידן דהרי וירון אדיב לעסקה, ששינתה את מאזן הכוחות והגבירה את החשש של כצמן מפני אובדן השליטה ● מקורבים לעסקה: "אם כצמן חשב שאבו זה ברק רוזן - הוא טעה וטעה בגדול"

תא''ל (במיל') דרור קשתי / צילום: בן יצחקי

התא"ל שמציג: להשתחרר מצה"ל בגיל 47 ולהקים סטארט-אפ

הוא איבד את אמו למחלת הסרטן כשהיא בת 44 ● התגייס ל־8200, שירת לצד מייסדי WIZ והחל לטפס בסולם הדרגות עד שמונה לראש חטיבת ההגנה בסייבר של צה״ל ● אחרי השחרור הקים חברה לזיהוי פרצות בזמן אמת, והיום הוא נותן לאסף רפפורט פייט מהאזרחות ● שיחה קצרה עם תא"ל (במיל') דרור קשתי, מייסד ומנכ"ל סטארט־אפ הסייבר Sweet

רוצים גמישות ושליטה בכסף? המנגנון הפנסיוני שיכול לאפשר את זה

גיל הפרישה מצריך מעבר תפיסתי עמוק מחיסכון למשיכה, וכמעט כולנו מכירים את המודל של קצבה פנסיונית ● מודל מוכר פחות, "אנונה", מתאפיין ביותר גמישות - וסיכון ● מה היתרונות של כל אחד, ואיך מחליטים במה לבחור ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה ● מומחי פרישה עונים במדור על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה 

אלי דהן / איור: גיל ג'יבלי

עשה אקזיט של 82 מיליון שקל אצל נובולוג, ועכשיו רוצה להשתלט עליה

מאבק שליטה בחברת השירותים הרפואיים: אלי דהן מבקש בעקבות קריסת המניה להשקיע בה 100 מיליון שקל ● לעומתו פועל נכדו של המייסד להחלפת הדירקטוריון, ומניעת המהלך

גרג קיאו / צילום: באדיבות WSJ

תשכחו מעבודה. הכנסה פסיבית היא החלום האמריקאי החדש

כשברקע התחושה הגוברת שעבודות מתשע עד חמש הן דרך ללא מוצא, יותר ויותר אנשים פונים לרשתות החברתיות כדי למצוא שיטות לא שגרתיות להרוויח כסף, ופוגשים לא מעט הונאות