גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

רובע שדה דב, תל אביב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום הקרקע בשדה דב: הגרלת המגרשים נדחתה, אדם טבע ודין מתנגדת למחיקת העתירה

ביהמ"ש קבע כי בשלב זה אין לקדם את הגרלת המתחמים לחלוקת הזכויות בין בעלי הקרקעות בשדה דב, זאת לאחר שחלק מבעלי הזכויות ביקשו להמתין עד להתבהרות היקף הזיהום בקרקע ● בתוך כך, אדם טבע ודין מתנגדת למחיקת העתירה בנושא זיהום הקרקעות בשדה דב, למרות המלצת בג"ץ

ישי רוט, מנכ''ל קבוצת שובל הנדסה / צילום: יניר סלע

הנדל"ניסט שמגלה: הסיבה שאני לא קונה לבת שלי דירה בישראל

ישי רוט, מנכ"ל קבוצת שובל הנדסה, מסביר מדוע החברה מעדיפה פרויקטים ביקנעם, בעכו ובחיפה ומתרחקת מתל אביב ● וגם: למה הוא קורא להוריד את מס הרכישה על דירות יד שנייה למשקיעים, ואיך זה קשור לדירה של הבת שלו?

הפורעים בתוך הבית בקוסרה / צילום: ap

גורם ביטחוני על הפרעות בקוסרה: זה אירוע מאורגן עם תשתית מאחוריו

רה"מ כינה את האלימות "נפשעת" ואמר כי היא פוגעת במעמד ישראל בעולם, גם הרצוג תקף: "חציית קו אדום" ● דיווחים בלבנון על לפחות שתי תקיפות שביצעה ישראל הבוקר בדרום המדינה ● צה"ל מתגבר כוחות לקראת החגים על רקע העלייה בפשיעה הלאומנית • אוגדה נוספת הועמדה ב"כוננות הקפצה" מחשש להסלמה ● דיווחים בלבנון על לפחות שתי תקיפות שביצעה ישראל הבוקר באזור עייתא אל-ג'בל שבדרום המדינה ● עדכונים שוטפים

כמה דמי הבראה תקבלו?

למעלה מ-2 מיליון שכירים יקבלו החודש הפתעה בתלוש השכר

צו הרחבה שנחתם בשבוע שעבר מעלה את דמי ההבראה לעובדי המגזר הפרטי ב-8% ● מי שכבר קיבלו דמי הבראה לשנת 2026, עשויים להיות זכאים להשלמה רטרואקטיבית

וורן באפט / צילום: ap

בגיל 96, באפט ממשיך להגיע 5 ימים בשבוע למשרד. מה בכל זאת השתנה?

וורן באפט, שחוגג היום את יום הולדתו ה־96, עדיין מעורב בהשקעות, למרות שעזב השנה את תפקיד מנכ"ל ברקשייר האת'וויי, והוא מגיע בכל יום לעבודה ● מה בכל זאת השתנה, ואיך מגיבים לכך בשוק?

האם כדאי להשקיע במניה של בנק, חברת ביטוח או בית השקעות ואיפה עוד יש הזדמנויות?

"הכי זולה והכי יעיל": האם למניות הבנקים יש עוד לאן לעלות?

מניות הפיננסים בתל אביב זינקו במאות אחוזים בשלוש השנים האחרונות, וכעת המשקיעים עומדים בפני דילמה: האם הראלי מיצה את עצמו, או שזו רק ההתחלה ● גלובס מציג את המדריך למשקיע בראלי הפיננסי: האם כדאי להשקיע במניה של בנק, חברת ביטוח או בית השקעות, ואיפה עוד יש הזדמנויות?

צילום: Shutterstock

שווייץ תשקיע למעלה ממיליארד פרנק לרכישת מערכות הגנה אווירית

התקיפות של ישראל וארה"ב לא הצליחו לעצור את תנופת הייצור הביטחוני באיראן, שלטענתה אף שילשה את הקצב ● במקביל טייוואן פותחת את הארנק מול האיום הסיני, ושווייץ חוששת להישאר בלי הגנה אווירית בעולם שבו הביקוש למערכות דיפנס רק הולך וגדל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

כ-70% מרוכשי הדירות שביטלו עסקה בת"א לא רכשו דירה אחרת

בעוד היתרי הבנייה ממשיכים לעלות, בדיקת משרד האוצר מגלה כי רוב רוכשי הדירות שביטלו עסקאות בתל אביב בטענה לאי-קיום תנאי מתלה, לא חזרו לרכוש דירה אחרת

מגדלי הארבעה / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

הקשיים והפשרה: המיזם של עורכי הדין הבכירים יפעל במתכונת מצומצמת

חברת פרטנרס המציעה שירותי משרד לעורכי דין עצמאיים, אשר נקלעה לאחרונה לקשיים, קיבלה אור ירוק מסלע קפיטל לשחרורה מחוזה השכירות ● פרטנרס תתפנה עד מחר מקומות 34-35 במגדלי הארבעה בת"א, ותמשיך ולפעול במתכונת מצומצמת בקומה 5 במגדל וכן במגדלי המוזיאון

ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Lee Jin-man

המנגנון הסודי של אנבידיה: רשת העסקאות שמאחורי הרבעון המוצלח

לצד דוחות שיא ושווי שחוצה את ה־5 טריליון דולר, מתחת לפני השטח אנבידיה הופכת למממנת הפעילה ביותר בשוק הבינה המלאכותית ● מהשקעות עתק בסטארט־אפים ועד הלוואות וערבויות ללקוחותיה הגדולים: כך עובד המנגנון הפיננסי שמתדלק את מכירות החברה

התרופה רסונוק (Rasonque) לטיפול בסרטן לבלב גרורתי / צילום: ap

120 אלף שקל בחודש: כל הפרטים על התרופה החדשה לסרטן שהיכתה את השוק בהלם

מניית חברת רבולושן זינקה לאחר שמינהל התרופות האמריקאי, ה־FDA, אישר את התרופה המהפכנית שלה ● האם התרופה תגיע לישראל, כמה היא תעלה, מה יעשו חברות הביטוח, ואילו מוצרים מתחרים יש בשוק? כל התשובות

הדירה ברחוב נעמי ברמת השרון / צילום: יונתן וליאור בר

שלושה בתים למכירה, אותו בניין ופערים של יותר מחצי מיליון שקל

העסקה הגבוהה ביותר בעיר בדירת יד שנייה מתחילת השנה: דופלקס 4 חדרים ברחוב נעמי ברמת השרון נמכר במחיר המשקף כ-35-36 אלף שקל למ"ר ● השכונה מתאפיינת בפער בין דירות ישנות לחדשות

צילום: Shutterstock

המחיר של המכוניות הללו מושך, אבל הרוכשים מיד שנייה יחטפו את המכה

כלי רכב ענקיים, מאובזרים וזולים עם הנעות חשמליות והיברידיות כובשים את השוק הישראלי ● אבל מאחורי המחיר האטרקטיבי, שלעיתים קרובות מסובסד מטעמים תחרותיים, מסתתרות עלויות פוטנציאליות משמעותיות באגף החלפים והתחזוקה - מצמיגי ענק ועד חיישנים יקרים

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Khalil Hamra

באנקרה הגיבו בזעם: יוון מקימה בסיס מל"טים ברודוס

כותרות העיתונים בעולם: האשמות רבות נגד ישראל זרמו מטורקיה מאז ה־7 באוקטובר, אבל זו החדשה היא שישראל רוקחת מזימה להפעיל כוחות כורדיים בצפון סוריה לצורך סיכול תהליך השלום שמוביל הנשיא א־שרע; וגם: יוון מקימה בסיס מל"טים בים האגאי, וישראל עשויה להשתלב בו ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

המשקיעים מענישים את מניית שופרסל. אלה הנתונים שמדאיגים אותם

רשת הסופרמרקטים הגדולה בישראל איבדה ביומיים 11% מהשווי שלה לאחר פרסום הדוחות בשבוע שעבר ● הירידה בהכנסות שופרסל מגיעה למרות צעדי התייעלות שהטמיעו בעלי השליטה, האחים יוסי ושלומי אמיר ● מהן הסיבות לצניחה במניה, ומה עוד מתכננים בחברה?

אוהד אלקבץ, סגן הממונה על השכר במשרד האוצר / צילום: איל יצהר

הבכיר באוצר שמשיב לטענות למחסור במורים וטוען: "צריך לבטל את הלימודים בשישי"

אוהד אלקבץ, הממונה על עובדי ההוראה באגף השכר באוצר, הוא מי שיוביל את המו"מ על הסכם השכר מול ארגוני המורים ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ביטול הלימודים בשישי הכרחי כדי להוריד עומס מהמורים, מזהיר מפני סחרור שכר במשק ומסתייג מהעברת ההעסקה לרשויות המקומיות ● וכמה הוא משלם על גני ילדים?

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

ענקית ה־AI תבעה את הפנטגון - ובית המשפט פסק לטובתה

בית המשפט הפדרלי בקליפורניה קבע כי החלטת הפנטגון להגדיר את חברת ה־AI כ"סיכון לשרשרת האספקה" הייתה בלתי חוקית ● המהלך הגיע לאחר שאנתרופיק סירבה להסיר מגבלות על שימוש ב־Claude למעקב אחר אזרחים ולנשק אוטונומי, ולאחר עימותים ממושכים מול ממשל טראמפ

המניות שייפלו מחר, והמשקולת שתקשה על הורדת הריבית בישראל

כל העיניים יהיו נשואות להחלטת הריבית של בנק ישראל ● נאומו הניצי של יו"ר הפד, שהזניק את הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב, הופך את ההחלטה בישראל למורכבת יותר ● המניות הדואליות יחזרו לת"א עם פער ארביטראז' שלילי גדול ● המשקיעים בוול סטריט יצפו לדוח התעסוקה האמריקאי ● וגם: מורגן סטנלי צופה ש-SpaceX של אילון מאסק תזנק במעל 100% ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

מערכת ''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה האירופית חתמה על הסכם ביטחוני חשאי עם ישראל. כך הוא נחשף

פינלנד וישראל חתמו על הארכת מזכר הבנות לשיתוף פעולה ביטחוני עד 2034, הכולל מחקר, פיתוח ורכש ● בין העסקאות הבולטות בין המדינות: רכישת מערכת קלע דוד בכ־317 מיליון אירו ושיתוף פעולה להטמעת מעיל רוח בכלים פיניים ● חשיפת ההסכם עוררה ביקורת באופוזיציה: "בושה היסטורית"

הראל ויזל וניר הורוביץ / צילום: דימה טליאנסקי

המהפך של טרמינל איקס: במקום למכור מותגים של אחרים, קונים אותם

טרמינל איקס הפכה לאחד ממנועי הצמיחה של קבוצת פוקס, עם קפיצה של כ־20% במכירות הרבעון ל־161 מיליון שקל ● הנתונים מוכיחים כי האסטרטגיה לרכישת מותגים עצמאיים, שאחראים לכמעט רבע מהכנסות החברה, הוכיחה את עצמה ● מה היעדים הבאים שהמנכ"ל מסמן?