גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. ח'ומייני שב לטהרן, 1979 / צילום: ויקישיתוף

שמים סוף למיתוס: המהפכה האסלאמית באיראן - לא הייתה אסלאמית

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנו מכירים את המהפכה של 1979 באיראן כעניין דתי־אסלאמיסטי. המציאות יותר מורכבת

תחנת דלק בפיליפינים בסוף השבוע האחרון / צילום: ap, Aaron Favila

באוצר חוששים שמחיר הבנזין יעקוף את רף ה־8 שקלים ובוחנים פתרון ישן

המצור האיראני על הורמוז הוביל לזינוק במחירי הבנזין בעולם, אך בישראל נשמרת יציבות זמנית בזכות השקל החזק ושיטת עדכון המחירים החודשית ● במקביל, יצרניות רכב מקצצות ייצור, הביקוש לחשמליות שובר שיאים, ובארץ נערכים להתייקרות החלפים עקב שיבושי האספקה

תמ''א 38 בראשון לציון / אילוסטרציה: ארן הרשלג

ירשתם דירה בבניין שמיועד לתמ"א? ההחלטה של רשות המסים שכדאי להכיר

לפי נייר עמדה שפרסמה היום רשות המסים, בעלי דירות מגורים המזכות בפטור ממס שהתקבלו בירושה, יוכלו לשמור על זכאותם לפטור ממס שבח גם במכירת הדירה החלופית החדשה בפרויקטים של התחדשות עירונית

כותרות העיתונים בעולם

"אף אחד לא האמין": איך טיל איראני הצליח להגיע לבסיס בדייגו גרסיה?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה אפשר ללמוד מהירי של איראן על הבסיס האמריקאי שנמצא כמעט 4,000 קילומטרים ממנה, לאן נעלם מוג'תבא חמינאי, והאם טראמפ משאיר את ישראל לבד במערכה על דעת הקהל בארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

האי דייגו גרסיה / צילום: ap, US Navy

לאחר הירי האיראני על דייגו גרסיה: האם אירופה היא הבאה בתור?

איראן הפתיעה רבים כשירתה שני טילים בליסטיים לבסיס האמריקאי שנמצא במחרק של 4,000 ק"מ ● איזה טילים שוגרו, והאם מדינות אירופה יכולות להגן על עצמן? ● שאלת השעה

טראמפ. ''אין לו הרבה עניין בהישרדות הדמוקרטיה'' / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

"48 שעות מרגע זה": טראמפ שולף איום דרמטי נגד איראן

נשיא ארה"ב איים כי אם איראן לא תפתח את מצרי הורמוז תוך 48 שעות הוא יורה על תקיפה רחבה של תחנות הכוח במדינה ● אלא שבפוסט קודם דיבר דווקא על סיום המלחמה הקרב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

3 תרחישים לפתיחת מצר הורמוז, והאם איראן שחקה את הקלף הכי חזק שלה

מהצפת השוק בנפט איראני ועד לאיומים בהחרבת תשתיות החשמל וכיבוש מסופי היצוא - אלו האפשרויות של נשיא ארה"ב לפתיחת מצר הורמוז ● והאם בסגירת מעבר הנפט איראן הלכה צעד רחוק מדי

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

ישראל כבר הייתה אמורה להיפרד מהנפט - אולי השנה זה יקרה?

חסימת מצר הורמוז והמלחמה עם איראן חושפות את התלות העמוקה של הכלכלה העולמית בנפט, אך מומחים מעריכים כי המשבר הנוכחי עשוי להפוך לנקודת מפנה היסטורית ● ישראל מצידה נדרשת להכריע: האם להסתפק בגז המקומי, להסתער על תחבורה חשמלית או להמר על הקמת כורים גרעיניים אזרחיים ראשונים

מבצעי מוצרי חשמל השבוע ברשת ''אושר עד'' / צילום: תמונה פרטית

במקום קניונים וטיסות, עברנו לרכישות לבית. הכירו את כלכלת ההתבצרות

לפי נתוני שב"א, מרכז טאוב והלמ"ס, מתחילת המלחמה נרשמה קפיצה בהוצאות על מוצרי חשמל, טקסטיל והיגיינה ● מומחים משייכים זאת למעבר מכלכלת חוויה לכלכלת מוצר, שבה הבית הופך למרכזי ולעוגן רגשי ● "בעת איום אנחנו מתבצרים דרך רכישה כדי להרגיש בשליטה"

פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס–טק קינטיקה / צילום: קארן לנדאו

הדרך מהשירות ביחידה הסודית להקמת קרן שמשקיעה בחברות ביטחוניות

"היה לי שירות מרתק. למדתי איך אנשים פועלים ומה יכול להניע אותם, איך להיכנס לחדר, לסרוק להבין ולבנות סיטואציות מאוד מהר, לזהות סכנות ואיומים אבל גם הזדמנויות" ● שיחה קצרה עם פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס־טק קינטיקה

הילה ויסברג ונבו טרבלסי בשיחה עם פרופ' צחי חייט / צילום: עוז שכטר

"קבוצה קטנה מאוד של משקיעים מתוחכמים נהנים ממרב הכסף"

שיחה עם פרופ' צחי חייט, ראש תחום מידע בבית הספר לתקשורת ברייכמן ● על היעדר הרגולציה בפולימרקט וההשלכות, למה רק מיעוט נהנה מהכסף, ואיך תשפיע הפלטפורמה על הבחירות בישראל

אילן רביב מנכ''ל מיטב / צילום: איל יצהר

שיאים חדשים למיטב, אז למה המניה צנחה ביום שישי?

בית ההשקעות מיטב הציג תוצאות שיא מרשימות לשנת 2025, אך למרות זאת המניה צללה ב-9% ביום שישי האחרון ● ההנחה היא שהמכפיל הגבוה שאליו הגיעה המניה (25), עם שווי של 11 מיליארד שקל לפני הירידות, הוא עיקר הסיבה לכך

גן ילדים / צילום: Shutterstock

אחד מכל ארבעה: ההורים שיקבלו בקרוב החזר על הגנים הסגורים

הצדדים הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה, במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך ● הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אחות העבירה מידע לרשות המסים על אחיה ותפצה אותו ב-100 אלף שקל

באילו מקרים מתווך זכאי לדמי תיווך גם לאחר תום הבלעדיות? ● מתי מסירת פרטים לרשות המסים נחשבת להפרת חובת אמונים? ● והאם פלטפורמת ההזמנות בוקינג תחויב להשיב תשלום כפול שנעשה בטעות? ● 3 פסקי דין בשבוע 

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

פי חמישה יותר: המיירטים האמריקאים מול החץ הישראלי ועלויות המלחמה

המערכה מול איראן מעמיקה את ההפנמה האמריקאית כי נדרשות רפורמות נוספות בתוכניות הרכש של הפנטגון ● איחוד האמירויות תרכוש מאוסטרליה טילי אוויר־אוויר להתמודדות עם הכטב"מים האיראניים שמשוגרים לשטחה ● וכך ארה"ב משתמשת ביכולות החלל שלה במלחמה עם איראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

ממשקיע למשקיע: בכמה נמכרה דירת 2 חדרים במרכז חולון?

דירת 2 חדרים בחולון נמכרה ב-1.49 מיליון שקל ● הסטטוס כבניין הנמצא בבעלות משותפת (מושע) הרתיע רוכשים, אך משקיע מהשרון זיהה הזדמנות על רקע פינוי־בינוי מתוכנן ותחנת רכבת קלה עתידית ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

שוקי ניר, יגאל זמיר וראסל אלוונגר / צילום: דורון לצטר, תאת טכנולוגיות, ענבל מרמרי

הישראלית שזינקה על רקע הטלטלה במחירי הנפט, וזו שצללה בכ-30%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● טאואר זינקה במעל 30%, בעקבות שני מהלכים חדשים עליהם הודיעה בתחום התשתיות ל-AI ● תאת טכנולוגיות נפלה בשיעור דו־ספרתי אחרי הדוחות, אך האנליסטים עדיין חיוביים לגביה ● וסולאראדג' קפצה בעקבות העלאת המלצה מבנק ההשקעות ג'פריז, על רקע התנודתיות במחירי הנפט

עובדים עם מניות בנאמנות לא זכאים להטבת המס של החברה / צילום: Shutterstock

העליון: עובדים עם מניות בנאמנות לא זכאים להטבת המס של החברה

עובדים שקיבלו מניות דרך נאמן נהנו גם מחלוקת דיבידנדים, אך העליון קבע כי בניגוד לחברה, שזכאית למס מופחת, הם ישלמו מס כרגיל ● לפי ביהמ"ש, המס החל על הקצאת מניות לעובדים באמצעות נאמן הוא מס רווחי הון, ללא הטבות המס של חוקי העידוד

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

"אנחנו לא מחליפים רופאים": מודלי ה-AI שמיקרוסופט מציעה לחולים

משתמשי Copilot Health של מיקרוסופט יוכלו להעלות לאתר החברה את התיק הרפואי, יחד עם מידע ממכשירי ניטור לבישים: "אנחנו הופכים את המידע שלך לסיפור קוהרנטי" ● מניית חברת Ovid Therapeutics, לטיפול בהפרעות נוירולוגיות נדירות וחמורות הפוקדות בעיקר ילדים, קפצה החודש ב-80% ● ומשרד הבריאות בוחן כיצד להוסיף חמלה למערכת ● השבוע בביומד

תקיפת חיל האוויר בטהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

האם ארה"ב בדרך ל"מבצע המסוכן ביותר בהיסטוריה"?

לארה"ב יהיה קשה להשיג שליטה על האורניום המועשר של איראן, אך החלופה של להשאיר אותו שם מסוכנת מאוד ● בהיעדר שינוי משטר או לפחות עסקה למסירת האורניום המועשר, אולי לא תיוותר לה ברירה, והיא תידרש למבצע גדול ומורכב