גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

דיווח: אמזון במגעים לרכישת דקארט הישראלית בכ-7 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מנהלת מגעים לרכישת סטארט-אפ הבינה המלאכותית דקארט, כך לפי הוול סטריט ג'ורנל ● דקארט, שגייסה יותר מ-400 מיליון דולר, הוערכה במאי האחרון בשווי של כ-4 מיליארד דולר וניהלה עד לאחרונה מגעים לרכישה עם אנתרופיק שכשלו

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר / צילום: ap, Ng Han Guan

לא רק אזהרה חריפה: לריי דליו יש גם כמה עצות פרקטיות לתיק ההשקעות

ריי דליו, מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם הזהיר השבוע בסינגפור כי עליית הריבית עלולה להתחיל לפוצץ את בועת הבינה המלאכותית ● ואיך הוא מציע להיערך לתקופה המסוכנת?

גבי ויסמן, אור עופר, ריצ'רד פרנסיס / צילום: נובה, איל יצהר, אלעד מלכה

החברה הישראלית שזינקה לשיא של עשור וזו שאיבדה גובה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● מניית טבע קפצה והגיעה למחיר שיא מאז 2016 בעקבות אישור שיווק לתרופה חדשה לסכיזופרניה ● סימילרווב מבקשת לאשר חבילת תגמול למנכ"ל הנכנס מייקל אקרמן, הכוללת מענק הצטרפות של 500 אלף דולר ● סיטי בנק הוריד את המלצתו למניית נובה ל"נייטרלי"; המניה מחקה מעל ל-40% מערכה מאז השיא שרשמה ביוני האחרון

בנימין נתניהו וגדי איזנקוט / צילום:  מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט, גלעד קוולרציק

הסירוב של ברק, המבוכה של נתניהו: למה בישראל אין עימות בחירות?

כמעט כל המדינות המפותחות מקיימות עימותים טלוויזיוניים בין המועמדים המובילים בבחירות ● פעם גם ישראל הייתה ברשימה הזאת, אבל לפני כמעט שלושה עשורים נוצר התקדים שהוציא אותה ממנה ● והמחקרים מראים: איזה גורם קובע את זהות המנצח בעימות? ● המשרוקית של גלובס

דנזה. מרכבי הפרימיום שיוצגו בתערוכה, והמחיר הצפוי בישראל / צילום: יח''צ

ישירות מתערוכת הרכב היוקרתית בעולם: דגמי הפרימיום שבדרך לשוק הישראלי

תערוכת פריז אמורה הייתה להציג את הקאמבק האירופי מול החשמליות הסיניות המוזלות, אך בפועל היא ממחישה בעיקר את הפיגור הדרמטי של המערב ● כעת, כשהסינים מסתערים גם על סגמנט הפרימיום ומתחרים במרצדס, אאודי ולנדרובר, הצרכן הישראלי עשוי להרוויח

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

בשל ריכוז בנזן חריג: לימודים בוטלו, הציבור מתבקש להתרחק מבזן

משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מזהירים כי התגלו בסמוך לבית הזיקוק בזן ריכוזים חריגים של בנזן ● בנזן הוא חומר מסרטן, תוצר של תעשיית הנפט ● הלימודים מבוטלים בשני בתי ספר בקרית אתא ● הציבור מונחה שלא להתקרב למרחק של קילומטר מבזן, ובפרט ילדים ונשים בהריון

תוספי תזונה של המותג ''הוליס'' מבית תנובה / צילום: יח''צ תנובה

תנובה נכנסת לתחום תוספי התזונה: משיקה את המותג הוליס

בשלב ראשון מדובר ב-11 מוצרים בתשעה תחומי בריאות, שיושקו בעוד כשבוע-שבועיים בסופר-פארם ויימכרו שם באופן בלעדי למשך כשלושה חודשים ● בחברה לא חושפים את היקף ההשקעה במהלך ● מנכ"ל תנובה, גדי קוניא: "עבדנו על המהלך מעל לשנתיים"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הגירעון צפוי להצטמצם עד סוף השנה, וזה קשור לביצועים של אנבידיה

בלידר שוקי הון מעריכים כי הגירעון בסוף השנה יעמוד על 4% בלבד, לעומת יעד 4.9% ● הסיבה: הזינוק בייצוא של אנבידיה הוביל לגידול חריג בגביית המסים ● אלא שלמרות חבל ההצלה הפיסקלי, בשוק מעריכים כי מדובר בפלסטר זמני שלא ימנע לבדו את התייקרות החוב

אייל חומסקי, אדלר חומסקי ועמית משיח, מקאן ת''א / צילומים: איל יצהר

אייל חומסקי ייפגש עם 100 מיליון שקל. האם עמית משיח צריך לדאוג?

לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל עשויות לרכוש 30% מקבוצת אדלר חומסקי, לפי שווי של כחצי מיליארד שקל ● מי ירוויח, מה יקרה לתקציבי הפרסום של הבנקים ואיך מגיבים בענף

מימין: אדם סינגולדה, מייסד  ומנכ''ל טאבולה ודיוויד קוסטמן, מנכ''ל טידס (אאוטבריין לשעבר) / צילום: טאבולה, נועם גלאי

"אולי הגניבה הגדולה בהיסטוריה": אתרי החדשות מאבדים גולשים ל-AI, וענקיות הפרסום הדיגיטלי בלחץ

חד-הקרן אופן ווב הגיש לאחרונה בקשה למינוי נאמן, ומניותיהן של טידס וטאבולה, הפועלות בתחום המלצות התוכן, נחתכו מאז ההנפקה ● הסיבה היא נהירת הגולשים למנועי הבינה המלאכותית והרשתות החברתיות ששואבים למעשה תוכן מאתרי החדשות, וזו מובילה לצמצום משמעותי בשטחי הפרסום של אותם אתרים ● והעתיד? "למנועי ה-AI והחיפוש יהיו הסכמים עם אתרי חדשות - אבל אלה יהיו יוקרתיים וספורים מאוד"

המניות שיקפצו היום בת"א, וההזדמנות של "פעם בדור" שמסמנים בג'יי. פי. מורגן

אחרי מתקפת החות'ים בשדה התעופה בריאד, הגאופוליטיקה תעמוד במוקד תשומת הלב ● התנודתיות בשווקים גוברת לקראת הבחירות בישראל ובחירות האמצע בארה"ב ● עונת הדוחות בארה"ב תיפתח השבוע, עם תוצאות הבנקים הגדולים ושתי ענקיות שבבים ● מה צפוי במדדי המחירים לצרכן בישראל ובארה"ב ● וגם: בג'יי. פי. מורגן ממליצים בחום על שילוב אג"ח קונצרניות בתיקי ההשקעות ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

איתי ליפקוביץ', מנכ''ל ומייסד הורייזן / צילום: NEO MEDIA

עם 25 עובדים מקריית מוצקין ו-2 מיליארד שקל של לקוחות. בית ההשקעות שבדרך לאקזיט

איתי ליפקוביץ' מוכר תמורת 40 מיליון שקל את בית ההשקעות הורייזן, שמנהל כ-2 מיליארד שקל ● לאחר שנים של גאות הוא מעריך כי "יהיו גם תקופות פחות טובות, אבל יש לנו עוד הרבה מקום לצמוח", ומסביר מדוע בחר לפעול מקריית מוצקין: "המנגנון שלנו הרבה יותר רזה"

הבורסה בלונדון, בריטניה / צילום: Shutterstock

עליות באירופה ובחוזים העתידיים בוול סטריט

הסיכונים הגיאופוליטיים במרכז תשומת הלב, לאחר שהתקיפות של החות'ים בסעודיה נמשכות ● מגמה מעורבת באסיה ועליות בחוזים בניו יורק ● מחירי הנפט יורדים לאחר שטראמפ אמר שרוסיה ואוקראינה לא יתקפו זו את זו ● ג'פריס: ה־AI יכבוש את העולם, אך המשקיעים עלולים לאבד הון עתק

עובדי בניין / צילום: Shutterstock

התקנות החדשות שיזמי הנדל"ן צריכים להכיר

מתחילת השנה נהרגו 30 פועלים באתרי הבנייה, ומאות נפצעו ● תקנות הבטיחות החדשות, שייכנסו לתוקף בשבוע הבא, מרחיבות את תחום האחריות המשפטית גם למזמיני הבנייה ● "המחוקק מכניס שחקנים חדשים לתוך מעגל האחריות לבטיחות"

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

זינוק של יותר מפי 5 מאז השפל: הקאמבק של טבע

עשור לאחר המשבר של טבע שהדיח את החברה ממעמדה כ"מניית העם" הישראלית, ענקית התרופות השלימה קאמבק ● מאחורי הזינוק עומדת תרופה חדשה שיוצאת לשוק ותרופות נוספות בתכנון ● שווי השוק של טבע בניו יורק עומד היום על 47.9 מיליארד דולר - ובכך היא חזרה להיות החברה הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר בבורסה המקומית

מטוס של אייר חיפה / צילום: אנתוני הרשקו

79 שקל לכיוון לאילת: הקו החדש של אייר חיפה

אייר חיפה פותחת את המכירה לקו נתב"ג-אילת, שיפעל החל מ-25 באוקטובר, עם מחיר היכרות של 79 שקל לכיוון ● בשלב הראשון תפעיל החברה שתי טיסות ביום לכל כיוון, ובמהלך נובמבר היא צפויה להגדיל את התדירות לשלוש טיסות

פרופ' יצחק ברלוביץ' / צילום: אוריה תדמור

הלך לעולמו פרופ' יצחק (ברלו) ברלוביץ', בעבר מנכ"ל וולפסון והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות

ברלוביץ' נחשב למי שהציל את בית החולים וולפסון, ובתקופה בה עבד במשרד הבריאות היה שותף בניסוח "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" ו"חוק זכויות החולה" ויזם את הסדרת הביטוח הרפואי לילדים חסרי ביטוח ● דורון אובז'נק, שניהל עמו פורום לשינוי במערכת הבריאות: "מעולם לא פגשתי אדם שידע כמוהו לגשר בין אנשים, להקשיב, להרגיע ולמצוא את המשותף"

יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה

התכתבויות של יועצו של רה"מ דלפו לרשת: איך אפשר היה להימנע מכך?

דליפת התכתבויות שיוחסו ליועץ רה"מ יונתן אוריך, הציפה מחדש את הסיכונים בשימוש בכלי בינה מלאכותית ובפיתוח מהיר של מערכות מידע ● מומחי סייבר מסבירים כיצד חשיפת מפתחות גישה, הגדרות שגויות במאגרי קוד ואחסון לא מאובטח של נתונים עלולים להוביל לזליגת מידע רגיש לרשת

טראמפ ופוטין / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ יעשה הכל כדי להוריד את מחירי הדלק לפני הבחירות. כולל עסקה עם פוטין

הנשיא האמריקאי סיכם עם פוטין על אספקת דיזל רוסי לשוק העולמי כדי להוריד את המחירים המזנקים, אך הכמויות הזעירות יכסו שלוש שעות צריכה בלבד ● בשוק מטילים ספק באשר ליכולתה של רוסיה לעמוד בהתחייבות ● ואיך תשפיע ההכרזה על מניות בתי הזיקוק בישראל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

סמוטריץ' מטיל "וטו" על רפורמת המס בהייטק. לא בטוח שהוא יכול

לאחר חשיפת גלובס על כוונת האוצר לחייב מימוש אופציות, השר מיהר להתנגד ● מומחים מסבירים מדוע אין משמעות להתנגדות ומה הסיכוי שהתוכנית תתממש