גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בית פרטי עם שישה חדרים ב-3.35 מיליון שקל - אבל עם תנאי אחד

בית פרטי בן 6 חדרים בשכונת כלניות במיתר נמכר בהנחה של 150 אלף שקל, לאחר ארבעה חודשים על המדף • לדברי המתווך, העובדה שהמוכרים יישארו בנכס עוד שנה סייעה לרוכשים להפחית את המחיר ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

תימן. עשרות אלפי רכבי טויוטה נכנסו למדינה בשנים האחרונות / צילום: Reuters, Khaled Abdullah

סימני האזהרה למלחמה הבאה יכולים להימצא במקומות הכי לא צפויים

לפני שהטילים נורים והטנקים מופעלים, ההכנות למלחמה הבאה מותירות עקבות דווקא במרחב האזרחי ● מטנדרי הטויוטה של חמאס והחות'ים ועד היסטוריית ריצה בשעונים חכמים: כך לומדים חוקרי מודיעין לזהות אנומליות במסחר הבינלאומי ובמרחב הדיגיטלי - כדי להרכיב מחדש את הפאזל שלפני העימות הבא

חבר בית הלורדים והעיתונאי הבריטי טובי יאנג / צילום: Roger Harris

"הממסד בבריטניה לא מודאג מכך שיהודים יהיו קורבנות של פשעי שנאה"

12,183 מעצרים ורק 9% מסתיימים בהרשעה: בריטניה הפכה לאחת המדינות המובילות באירופה באכיפת מגבלות על חופש הביטוי ● חבר בית הלורדים והעיתונאי הבריטי טובי יאנג מספר בראיון על הקבוצות שנחשבות קדושות יותר ועל הימין שעלה להגנה, ומזהיר את ישראל: "אל תלכו באותה הדרך"

ראטן טאטא (משמאל) וסיירוס מיסטרי / צילום: ap,  Rafiq Maqbool

חיזוי גירושים תוך שלוש דקות: האם המחקר רלוונטי גם לשותפות יו"ר ומנכ"ל?

החוקר ג'ון גוטמן חזה גירושים על בסיס שלוש דקות שיחה, לא מתוך מה שנאמר אלא מהדרך בה בני הזוג מתקשרים ● אותם דפוסים שמנבאים קריסת זוגיות, נוכחים גם ביחסי יו"ר ומנכ"ל חברה ● ומה אפשר ללמוד מ"הגירושים העסקי" של ראטן טאטא וסיירוס מיסטרי? ● עסק משפחתי, טור חודשי 

אורי עבדת / צילום: מיכאל גלעדי

חברי הילדות רק רצו להרוויח 1,000 שקל. כיום הם מנהלים 120 דירות

אורי עבדת והשותף שלו לדירה הגיעו לתחום שכירות המשנה כמעט במקרה: כשאחד מהם יצא למילואים, הם השכירו את החדר והבינו את הפוטנציאל ● כך הפך סאבלט נקודתי לחברה שמנהלת 120 נכסים בשכירות משנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מחקר: סל המזון התייקר בעד 20% בארבע שנים, אך האינפלציה מסבירה חלק ניכר מהעלייה

חוקרים מאוניברסיטת ת"א בדקו את מחיריהם של 80 מוצרים ברשתות המזון ומצאו כי קצב ההתייקרות בארבע השנים האחרונות היה גבוה כמעט פי חמישה לעומת ארבע השנים שקדמו להן ● אלא שבאותה תקופה האינפלציה במשק הגיעה לכ-12.5%, ומדד מחירי המזון הרשמי מצביע על עלייה מתונה יותר ● מה עומד מאחורי המספרים?

הילה ויסברג ואסף גלעד בשיחה עם אלון סטופל, יו''ר רשות החדשנות / צילום: חנה טייב

"הייטקיסטים דורשים משכורות של עמק הסיליקון. חברות עוברות לחו"ל"

שיחה עם אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות ● על הדרך שהובילה את ישראל ל־440 אלף מועסקים בהייטק מעבר לים, התייקרות העובד הישראלי והחיפוש אחר מנכ"ל חדש

כולם משאירים טיפ - והתמריץ לשירות טוב נחלש / אילוסטרציה: Shutterstock

משאירים 15% טיפ כמו כולם? המחקר שמראה למה זאת בעיה

טיפ התחיל כתגמול על שירות טוב, אבל בפועל רובנו פשוט מצייתים לנורמה ● מחקר חדש מראה איך הוא חלק ממנגנון התמורה, למה הסטנדרט ממשיך לעלות, ומה המשמעויות עבור מנהלי עסקים

רפאל מציגה בסלון האוירי של מרקש / צילום: דוברות רפאל

דיווח: מדינה ערבית במו״מ לרכישת מערכת הגנה במיליארדים מישראל

בצל ההתקרבות הביטחונית בין ירושלים לרבאט, מרוקו מנהלת מו"מ לרכישת מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" מרפאל בעסקה שעשויה להגיע למיליארדי שקלים ● אם תיחתם, תצטרף המערכת לשורת מערכות ישראליות שכבר משרתות את צבא מרוקו, ובהן ספיידר, ברק MX ו-PULS

אביב שמני, מנכ''ל הסטארט-אפ Limy / צילום: ניר סלקמן

ב-7 באוקטובר הוא פגש את הגיהנום. אחרי שנתיים כבר הקים סטארט-אפ שמכניס מיליוני דולרים

"אי-אפשר לפספס עליי שלא הייתי ב-8200, אי-אפשר גם לפספס שאני ישראלי. היה מקרה שזה ביטל את ההשקעה בנו במקום. העוינות לישראל נוכחת" ● שיחה קצרה עם אביב שמני, מנכ"ל הסטארט-אפ Limy, שמודד ומשפר את ההשפעה של AI על מכירות

מימין: אדם סינגולדה, מייסד  ומנכ''ל טאבולה ודיוויד קוסטמן, מנכ''ל טידס (אאוטבריין לשעבר) / צילום: טאבולה, נועם גלאי

"אולי הגניבה הגדולה בהיסטוריה" אתרי החדשות מאבדים גולשים ל-AI, וענקיות הפרסום הדיגיטלי בלחץ

חד-הקרן אופן ווב הגיש לאחרונה בקשה למינוי נאמן, ומניותיהן של טידס וטאבולה, הפועלות בתחום המלצות התוכן, נחתכו מאז ההנפקה ● הסיבה היא נהירת הגולשים למנועי הבינה המלאכותית והרשתות החברתיות ששואבים למעשה תוכן מאתרי החדשות, וזו מובילה לצמצום משמעותי בשטחי הפרסום של אותם אתרים ● והעתיד? "למנועי ה-AI והחיפוש יהיו הסכמים עם אתרי חדשות - אבל אלה יהיו יוקרתיים וספורים מאוד"

אלכסנדר וואנג / צילום: Reuters, Carlos Barria

המיליארדר חובב הממים ובעל תספורת המאלט שמאחורי אפליקציית הבינה המלאכותית המצליחה של מטא

אלכסנדר וואנג הזניק את מיוז לראש טבלאות הדירוג והחזיר את מטא למרוץ הבינה המלאכותית, גם אם עורר בדרך תרעומת בקרב עובדי ענקית הטכנולוגיה

אליאס טנוס, מנכ''ל ומבעלי קבוצת בסט / צילום: קבוצת בסט

עסקת ענק במתחם הבורסה: חברת הנדל"ן שזכתה במכרז של מעל מיליארד שקל

חברת הנדל"ן בסט של משפחת טנוס זכתה במכרז הגדול שלה מאז הנפקת בסט, להקמת שניים מהמגדלים בפרויקט ורטיקל סיטי ברמת גן, בין הגבוהים בישראל ● המתחם צפוי לכלול יחידות דיור וכן שטחי מסחר ותעסוקה • העבודות צפויות להסתיים בשנת 2031

איור מתוך הספר, של המאיירת טוהר שרמן-פרידמן / איור: טוהר שרמן-פרידמן

החוקר שמחפש תרופה לסרטן וזה שמלמד AI לא לשקר: הספר שילהיב ילדים על מדע

האנשים שרצו להבין את העולם, עבדו קשה והצליחו: ספר חדש מבקש לגרום לילדים להסתכל אחרת על מדע ● בספר שקיבל תמיכה מ–7 אוניברסיטאות חושפים חוקרים וחוקרות איך סקרנות שינתה להם את החיים

פרויקט MIA של חברת גיא ודורון לוי בבאר יעקב / הדמיה: OLIN

הדירה נמכרה ב־4.05 מיליון שקל: כמה שווה הדיורית?

הדירה נמצאת בבניין בקומה ה־15, וכוללת דיורית בת שני חדרים, וכן שתי חניות ומחסן פרטי ● הפער במחיר לעומת דירת 6 חדרים רגילה בפרויקט עומד על 250 אלף שקל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר באמצעות AI)

מדריך לצופה: המסעות הליליים של וורן באפט במחילת הארנב של יוטיוב

סרטונים של גלן קלוז. פרסומות משנות ה־50. הגרסה האוזבקית של "America’s Got Talent"● המשקיע האגדי לא מצליח לעמוד בפני האלגוריתם

פרס נובל / צילום: Shutterstock, AntonSAN

מדוע אין פרס נובל במתמטיקה?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: השמועה על הרומן ובמה זכה איינשטיין - כמה מיתוסים שכדאי לפרק על פרס הנובל

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

תחזית האימים לוול סטריט – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אף שאחד ממדדי הדגל של ת"א עלה בשיעור דו־ספרתי, רוב המניות הכלולות בו רשמו תשואה שלילית ● התשואה הממוצעת שהציגו קרנות הגידור המנייתיות מתחילת השנה נפגעה ברבעון השלישי ● לפני כשנה המליץ שמואל בן אריה מפיוניר על טבע ועל מניות הביטוח - וקצר תשואות פנומנליות • בבנק אוף אמריקה מתארים את המחשוב הקוונטי כ"גילוי האש הבא של האנושות" ● וגם: בנק ההשקעות הבריטי שפרסם תחזית קודרת בנוגע ל-S&P 500

האופניים של אריאל ביבס / צילום: אוריאל אבן ספיר

מה מלמדים החפצים שנשארים אחרינו

לציון יום השנה השלישי לטבח 7 באוקטובר נפתחה במרכז פרס התערוכה "החלל שנשאר", המציגה חפצים אישיים של נרצחים וחטופים שנרצחו בשבי ● הפריטים, בהם הכומתה של רוני אשל, יומן התודה של נועה מרציאנו והצעצועים של אריאל וכפיר ביבס, מעניקים הצצה לעולמם של מי שאינם עוד ● התוצאה היא תערוכת זיכרון נוגעת ללב, שהופכת את הכאב והגעגוע לשיר הלל לחיים

מבט אווירי על פנמה / צילום: Shutterstock

פנמה: רעידת אדמה בעוצמה 7.6 הכתה במדינה, אזהרת צונאמי הופעלה בשורת מדינות

הרעש התרחש לאורך החוף הדרומי של פנמה ● תושבים בשורת מדינות הוזהרו: צונאמי עשוי להגיע לחוף בשעות הקרובות