גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; אנבידיה עלתה ב-2%, סופר מיקרו ב-20%

המדדים נעו בתנודתיות לקראת דוחות אלפאבית וטסלה לאחר הנעילה ● מניית סופר מיקרו זינקה בכ-20%, דל ב-10% ● AMD תשקיע עד 5 מיליארד דולר באנתרופיק ● אמזון מפטרת מחטיבת הבינה המלאכותית ● פרמאונט סקיידנס קיבלה אישור אירופי לרכישת וורנר ברדרס ● מאנדיי מפטרת כ-20% מהעובדים

יהלומים / אילוסטרציה: Shutterstock, Bjoern Wylezich

הגונב מגנב לא פטור: אישה חויבה להשיב לבן זוגה לשעבר 3.2 מיליון שקל, אף שהכספים יוחסו לפעילות עבריינית

גבר טען כי בת זוגו לשעבר גנבה ממנו יהלומים יקרי-ערך, אולם היא מצדה טענה כי אין לחייבה להשיב לו כספים, כיוון שהיהלומים הגיעו לידיו בדרכים בלתי כשרות ● בית המשפט לא התעלם מכך שהגבר ביצע עבירות הנוגעות ליהלומים, אולם פסק כי בכך בלבד אין כדי לשלול ממנו סעד אזרחי ● הסיבה: הלכה משפטית משנת 1956

קוטג' תנובה / צילום: גלובס

בתנובה מודיעים על סיום משבר הקוטג': "חזרנו לאספקה שגרתית"

משנה למנכ"ל תנובה ענת גרוס-שון: "בניגוד לספקולציות לא מבוססות, אין לתנובה שום אינטרס לצמצם ייצור של קוטג'" ● עם זאת, בחברה מסבירים שעשויים לעבור שבועות עד לאספקת כל מלאי הביקושים שנוצר בתקופת התקלה במחלבה שבאלון תבור

צילום לוויין של מנהרות הכניסה להר המכוש, שליד נתנז / צילום: Reuters, Vantor

מהו הר המכוש, עד כמה קשה לפגוע בו - והאם ניתן בכלל להשמיד אותו?

המתקן התת־קרקעי שנמצא בהר המכוש מדרום לנתנז, נחשב ליעד שכמעט בלתי אפשרי להשמדה מהאוויר ● על רקע החשש כי איראן מאחסנת בו צנטריפוגות ואורניום מועשר, בארה"ב בוחנים אפשרויות פעולה לתקיפה ● עד כמה קשה לפגוע בו, מהן יכולות התקיפה האמריקאיות, ומה מצב האורניום המועשר של איראן? ● גלובס עושה סדר 

סניף של אדידס / צילום: Shutterstock

אחרי שלוש שנים: אדידס חוזר לפסגה

רוב מותגי האופנה החזקים הם ישראלים, אך הצמרת שמורה לשני שחקנים זרים: אדידס הגרמני ונייקי האמריקאי ● המותג המקומי החזק ביותר הוא גם הוותיק ביותר - טבע נאות, שהוקם בגליל העליון ב-1942 ● מדד המותגים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

"הכול תלוי בטראמפ": כוננות שיא בישראל לקראת הסופ"ש

הנשיא טראמפ: "שוקל מתקפה מסיבית, גדולה יותר מכול מה שהיה בעבר - אני קרוב לקבל החלטה" ● על רקע המתיחות: מחר יתקיים דיון ביטחוני מצומצם אצל רה"מ • באיראן דווח על פיצוץ באי קשם שבמצר הורמוז ● פיגוע דקירה בשומרון: גבר נפצע קשה, שני מחבלים חוסלו ● ארה"ב השתמשה ב-B1 לראשונה מחידוש הלחימה ● עדכונים שוטפים 

מהדורה מוגבלת עבור מותג עגלות היוקרה Bugaboo / צילום: Bugaboo

שיתוף הפעולה החדש והמסקרן של סטלה מקרטני

המעצבת הבריטית סטלה מקרטני נכנסת לראשונה לעולם מוצרי התינוקות, ותשיק מהדורה מוגבלת של עגלות בשיתוף מותג היוקרה Bugaboo, במסגרת שיתוף פעולה רב־שנתי שיגיע גם לישראל בספטמבר. וגם: נירלט חשפה באירוע הקיץ שלה את מגמות העיצוב שמסתמנות לעונה הקרובה ● אירועים ומינויים

אייל פסו, מייסד משותף ומנכ''ל גאוזי / צילום: Photography courtesy of Nasdaq, Inc.

הסדר החוב שהציעה הנהלת גאוזי, וההתנגדויות: טענות להסתרת נתונים

לאחר שהנהלת גאוזי הגישה השבוע הצעה להסדר חוב, ולקראת דיון שיתקיים בנושא בשבוע הבא - העובדים שפתחו בהליך ונושה גדול של החברה הגישו התנגדויות להסדר ● "החברה מציגה תמונה מנותקת לחלוטין מן המציאות בשטח" אומרים העובדים, וטוענים לניגוד עניינים, העדפת נושים והסתרת נתונים

ג'ניפר אניסטון, רוברט קנדי ג'וניור, ובקבוק פפטידים ברקע / צילומים: רויטרס - Sipa USA, AP - Jose Luis Magana

​ג'ניפר אניסטון "נשבעת" בהם, שר הבריאות בארה"ב בעד: מה עומד מאחורי שיגעון הפפטידים

פפטידים הפכו ללהיט של קליניקות לונג'ביטי, סלבס ומשפיענים, אבל רבים מהשימושים בהם עדיין אינם מאושרים ● רגע לפני דיון מיוחד ב־FDA על הקלות רגולטוריות, בדקנו מה באמת ידוע על ההבטחות, הסיכונים והאינטרסים שמאחורי הטרנד ● וגם: מהם החומרים שהכי מסעירים את השוק • מדעי אריכות החיים, מדור חדש 

צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי; דקלה קריץ, יו''ר ועד ארגון המנהלים ומורשי החתימה בבנק; אלי כהן, מנכ''ל הבנק / איור: גיל ג'יבלי

עשרות מנהלים בבינלאומי בדרך החוצה - והוא לא הבנק היחיד שמצמצם עובדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לגלובס נודע כי כמעט 60 מנהלים בדרג ביניים ומורשי חתימה צפויים לצאת לפרישה מרצון עד סוף השנה, כחלק מתוכנית שתיפרד מכ־15% נוספים ● לפי הערכות, הרקע למהלך הוא לחצי התייעלות בבנק ומתח מול הוועד ● המהלך מצטרף למגמה רחבה במערכת הבנקאית בחודשים האחרונים ● בבינלאומי טוענים: "אין מספרים סופיים"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

בית הנבחרים האמריקאי לטראמפ: סיים את המלחמה מול איראן

החלטת בית הנבחרים, שעברה ברוב דחוק לאחר שארבעה רפובליקנים הצטרפו לדמוקרטים, קוראת לטראמפ להפסיק את הלחימה מול איראן ללא אישור מפורש של הקונגרס ● ההצבעה מעמיקה את העימות בין הבית הלבן למחוקקים סביב סמכויות הנשיא, על רקע בקשת מימון של עשרות מיליארדי דולרים להמשך המלחמה

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

עסקת ענק: יוון רוכשת מישראל מערך הגנה אווירית בכ־3.5 מיליארד אירו

מערכות ההגנה האווירית הישראליות שרוכשת יוון הן קלע דוד של רפאל בשכבה העליונה, ברק MX מתוצרת התעשייה האווירית בשכבת ביניים וספיידר של רפאל בשכבה התחתונה ● ברויטרס דווח כי העסקה צפויה לכלול גם רכש כטב"מים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על המסחר בשווקים

המסחר בשווקי העולם ייפתח הבוקר ברקע ההסלמה במפרץ שמזניקה את הנפט; הבורסה בת"א סגורה לרגל תשעה באב ● עונת הדוחות בשיאה: טסלה פספסה ברווח ורשמה תזרים שלילי; מניות השבבים וה-AI מתאוששות ● פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של חודשיים, והשקל נחלש ● תשואת אג"ח ארה"ב ל-30 שנה נסחרת מעל רף ה-5% במשך הזמן הכי ארוך מאז 2007 ● וגם: חמות על ה-AI: האנליסטים מסמנים את מניות התשתית והדאטה סנטרים

מגמות סוף השנה בבורסות / צילום: Shutterstock

הסימן בשוק האג"ח שחזר לראשונה מאז 2007 ומשדר דאגה

גל מכירות מחודש בשוק איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב בהיקף של 30 טריליון דולר דוחק את התשואות לשיאים של כמעט שני עשורים ● ברקע: זינוק במחירי הנפט, עומס הנפקות חוב ענק מצד חברות ה-AI והעמקת הגירעון הממשלתי

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ארבעה בנקים מתברגים גבוה בדירוג הפרסומות, אבל רק אחד לוקח את הדאבל

הפרסומת של בנק הפועלים למהלך הג'וניור מתברגת זה השבוע השני כזכורה ואהובה ביותר, כך עולה מדירוג הפרסומות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● מזרחי טפחות מציג פרסומת ראשונה עם הפרזנטורית החדשה, ולפי נתוני יפעת, ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת ל–ORA

אילון מאסק / צילום: ap, Brandon Bell

טסלה עקפה את תחזית ההכנסות, אך פספסה ברווח ויורדת במסחר המאוחר

הכנסות טסלה ברבעון השני עמדו על 28.3 מיליארד דולר, והרווח עמד על 33 סנט לעומת צפי של כ-50 סנט למניה ● דיווחה על תזרים מזומנים חופשי שלילי של 1.1 מיליארד דולר ברבעון השני

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

פרופ' אמנון שעשוע פורש מתפקיד מנכ"ל מובילאיי

מייסד מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, הודיע על כוונתו לפרוש מתפקיד המנכ"ל ● לאחר שימונה לו מחליף, שעשוע צפוי להמשיך לכהן כדירקטור, והדירקטוריון הציע לו להתמנות בהמשך ליו"ר ● שעשוע: "במשך כמעט שלושה עשורים, מובילאיי הייתה מפעל חיי; אני נותר מחויב עמוקות להצלחת החברה"

מוביט, אפליקציית הניווט בתחבורה הציבורית / צילום: יח''צ

מוביט מפטרת 30% מעובדי החברה

לגלובס נודע כי החברה מצמצמת, לפי הערכות, כ-60 עובדים מתוך כ-200 עובדיה ● המהלך מגיע במסגרת ארגון מחדש, שבמסגרתו החברה תפחית השקעות בחלק מפעילויות התחבורה כשירות ותסיט משאבים לתחום הצרכני ולשילוב עם מובילאיי בפיתוח שירותי הרובוטקסי ● במכתב לעובדים צוין גם כי שילוב כלי AI שיפר את הפרודוקטיביות והוביל להתאמת המבנה הארגוני

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

תשעת המגרשים המזוהמים בשדה דב נחשפים: אלו חברות הנדל"ן שבמוקד

המשרד להגנת הסביבה חשף לראשונה את תשעת המגרשים שבהם אותרו מזהמים, ובדיקת גלובס מעלה כי בכולם מתוכננים פרויקטים למגורים של חברות נדל"ן מובילות ● חלק מהחברות טוענות כי קיבלו אישור רשמי שלפיו הקרקע שבידיהן נמצאה תקינה

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

"אין היתכנות לנורמליזציה": מה עומד מאחורי הצעד המפתיע של טראמפ?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התנה היום במפתיע את הגרעין האזרחי לסעודיה בנורמליזציה עם ישראל, צעד שמעורר תמיהה בריאד ועלול להחריף את המתיחות מול וושינגטון ● לדברי ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ מאוניברסיטת בן גוריון, הפניות החדות של הנשיא באשר לסוגיית הגרעין האזרחי בסעודיה "מעוררות לא מעט סימני שאלה"