גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התנהלות שערורייתית של בתי המשפט? התחקיר של "זמן אמת" מלא חורים

הפרומואים טענו כי בכירי הנהלת בתי המשפט הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות ● התחקיר, לעומת זאת, הציג תמונה אחרת לגמרי, שמבוססת על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות

אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך
אבי עמית, מתוך התחקיר / צילום: צילום מסך

צפיתי בשקיקה בתחקיר של אבי עמית "מעל החוק" בתוכנית התחקירים "זמן אמת" ב"כאן 11", זאת לאור הפרומואים שבישרו על התנהלות שערורייתית של בכירי מערכת המשפט. בכירי הנהלת בתי המשפט, כך נטען, הוציאו חומרים מכפישים וחסויים נגד אזרחים כחלק מחיסול חשבונות. הפרומו בישר כי - לא פחות - "יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

לאחר הצפייה אני נאלץ לומר שלא דובים ולא יער. התחקיר של עמית היה מחורר יותר מגבינה שוויצרית. האמת שהתלבטתי אם לכתוב את טור הביקורת. הרי ישר יתקיפו שאני ניצב אוטומטית לימין מערכת המשפט. בשביל מה לי להכניס את עצמי לקו האש, מה גם שלי עצמי יש הררי ביקורת על הנהלת בתי המשפט? אבל מה לעשות, האמת אהובה עליי מכל.

התחקיר נפתח ישר עם הפצצה. קטעי שיחה שתועדה על-ידי המשטרה כחלק מהאזנת סתר שנעשתה ללורי שם-טוב. שם-טוב, יש לציין, נאשמת בימים אלה בעבירות חמורות ביותר, וסעיפי האישום נגדה מייחסים לה 120 אישומים. רובם בקשר לפרסומים שלה באינטרנט, לגביהם נטען כי היו בוטים ומבזים ביחס לעובדי ציבור בהם שופטים, פרקליטים ועובדות סוציאליות. העבירות הפליליות שמיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, הפרת צווי איסור פרסום ועוד.

כמויות השקרים והעיוותים שהיא פרסמה, התנהלותה הקיצונית, תחנוני הסנגוריה הציבורית שלא לייצג אותה בהליך - הם חסרי תקדים. להסתמך על מילה שלה בעניין כלשהו כשאין לכך ראיה חיצונית שתומכת בטענה כלשהי - זו בעיניי החלטה תמוהה מאוד. אני לא סומך אפילו על מילה אחת שיוצאת מפיה.

לורי שם-טוב נשמעת מדברת עם צבי זר, שבהמשך יואשם עימה בפרשה, וכך נשמעים קטעי השיחה: "יואו, יואו, יואו, אתה לא מבין מה שולחת לך במייל! וואו, עם התמונות, עם הכול, אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה".

זר משיב לה: "אבל למה ב.ל נתן לך את זה? כאילו את ידידת סוד שלו".

שם-טוב משיבה: "למה שהוא לא ייתן לי את זה? הרי פעם אחת שהוא ביקש להסיר משהו על אחת מהחברות שלו, למה, לא הסרתי את זה?".

טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר

מיד לאחר מכן, אנו מגיעים לעו"ד רוני אלוני-סדובניק שאומרת: "מנהלי שלטון החוק נמצאים בקשר יומיומי וקבוע עם מי שעובר על החוק? אני לא מצליחה לתפוס את זה". סדובניק מסיימת ומיד מתראיין עו"ד אביגדור פלדמן, אשר אומר "זה נשמע כאילו זה מגיע מארץ שהיא לא המדינה שאנחנו חיים בה. יש פה התנהגות של ארגון פשע בתוך הנהלת בתי המשפט".

פלדמן מסיים, ומיד מתראיינת ענת סרגוסטי שאומרת "הנהלת בתי המשפט בעצמה עושה עבירה על החוק, לכאורה, ומעבירה פרטים חסויים שאסורים בפרסום. זו בעתה". סרגוסטי מסיימת, ומיד אנו עוברים לח"כ שמחה רוטמן שקובע "זו מערכת שיצאה מאיזון. הם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ואף אחד לא יגיד להם שום דבר".

סיימנו עם סדובניק, פלדמן, סרגוסטי ורוטמן והגענו מיד לצבי זר שקבע "היו שם ברטרים. היה שם סחר במידע מתוך נט המשפט, ובתמורה לזה קידמו שופטים שחפצו ביקרם או שביצעו חיסולים באנשים אחרים בעולם המשפטי".

עד כאן כאמור טענות אווירה שאין מאחוריהן דבר. לאחר סדרת טענות אווירה, מספר המגיש עמית כי שי ניצן, פרקליט המדינה, סגר את התיק. על כך מגיבה סדובניק "מעניין למה" והכתבה ממשיכה הלאה. אני לא מבין, זו תוכנית תחקירים? בהחלט מעניין למה, אבל סדובניק לא עונה על כך, אז מה הטעם בהבאת דבריה כך. יש לציין כי רק בסוף התחקיר מובאת התייחסות הפרקליטות כי התיק נסגר משום שלא נמצאו ראיות לכך שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט העביר לשם-טוב את החומרים החסויים.

למה צריך תחקיר כשאפשר להסתפק בגוגל?

התחקיר ממשיך ומגיע לפרשת האונס המזעזעת הידועה כפרשת "האונס בגן העיר". אין צורך להיכנס לתיאורים המזוויעים, אך רק נציין כי על האנס נגזרו 30 שנות מאסר. עו"ד רוני אלוני-סדובניק ליוותה את המתלוננת במהלך ההליך המשפטי נגד הנאשם. אלא שחלף זמן ופרטים רבים ומחרידים מצאו את דרכם לרשת. לא מיותר לציין כי מדובר בפרטים אינטימיים וחסויים לחלוטין מתוך תיק החקירה.

מי שפרסמה את ההדלפה החמורה היא אותה לורי שם-טוב, שהכפישה את המתלוננת בצורה מזעזעת וחסרת עכבות. המגיש עמית אומר בסמוך "לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את המידע החשאי שהוצג בסודיות רבה רק מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט".

ובכן, עמית טוען כי לאיש לא ברור מניין קיבלה שם-טוב את החומרים. אלא שזה פשוט לא אמת. ידוע היטב כיצד התקבלו החומרים. לא צריך תחקיר בשביל זה. אפשר להסתפק בגוגל.

בספטמבר 2012 פורסם ראיון בישראל היום עם ההאקר משה הלוי, הידוע בכינוי "הלמו". בחודש יוני 2012 נעצר "הלמו" לחקירה לאחר שפורסם באינטרנט כתב האישום של האונס בגן העיר, למרות צו איסור הפרסום שהוטל עליו. על-פי הכתבה, אנשי הפרקליטות פנו לאנשי מפלג ההונאה של משטרת ת"א לחקור את הדליפה וכעבור זמן קצר נחרדו החוקרים לגלות כי מדובר במחדל אבטחתי חמור ביותר במערכת נט המשפט.

מהחקירה עלה כי הלוי ניצל פירצה במערכת שאפשרה לכל אדם למצוא כל מסמך בו הוא חפץ. "אני לא משתמש בכלי פריצה. אני מזדהה עם תעודת זהות שלי, השימוש שלי באתר זה שימוש לגיטימי עם התכונות של מערכת ההפעלה, של הדפדפן, אני לא עושה משהו חריג. אני משתמש בצורה הוגנת באתר, אם הראש שלי קצת חריג ואני עושה משהו במקום בקליק אחד בשני קליקים, זה לא הופך את זה לעבירה. אני לא עושה שום דבר שמשתמש אחר לא יכול לעשות". כך טען "הלמו", שהוסיף "אני לא הפצתי את כתב האישום של קורבן האונס מגן העיר. אני הבנתי שהיא רצתה לראות אותו ושלחתי לה אותו מאחר והיא חיפשה אותו. כנראה אנשים אחרים שראו את המסמך הפיצו אותו, אני לא עשיתי את זה".

"הלמו" הסביר כיצד נוצלה פרצת האבטחה. "אנשים עלו על הבאג הזה. לא רק אני, ממש בטעות הכניסו את מספר תעודת הזהות שלהם ואחר כך את מספר התיק שלהם, על-מנת לצפות במסמכים וטעו בהקלדת מספר התיק שלהם וקיבלו מידע של מישהו אחר. אני לא חשבתי שזה לא חוקי כי האתר נותן את זה ומראה לך מסמכים". כמות המסמכים שהלמו אגר אצלו היא לא פחות מ-12 אלף (!) מסמכים מתוך תיקי בית המשפט.

"הראיות הברורות" בכלל לא הוצגו

טוב, נמשיך הלאה בתחקיר שמספר על מקרה נוסף בו לורי שם-טוב פרסמה פרטים חסויים על תיק אונס מזעזע ורגיש במיוחד, תוך הכפשתה של קורבן העבירה ואף הכפשת השופטים שהאמינו למתלוננת.

התחקיר ממשיך ומגיע לסיפור האישי של לורי שם-טוב, אשר משרד הרווחה החליט להוציא מחזקתה את ילדיה. בעקבות כך, יצאה שם-טוב במסע הכפשה סדרתי נגד רשימה בלתי נגמרת של דמויות, תוך ביצוע עבירות פליליות לרוב. על הכוונת במאי 2014 היה מנכ"ל משרד הרווחה דאז יוסי סילמן, ואשר פורסמו אודותיו סדרת כתבות בבלוג של שם-טוב, ואשר מתבססות על תיקי בית המשפט.

סילמן אומר בתחקיר "אין לי רבע מושג איך היא הגיעה לחומר הזה. באמת הייתי בטוח שהיא שלפה את זה מתיבת הדואר". שם-טוב הואשמה והורשעה בפגיעה בפרטיותו. זה לא מנע משם-טוב להמשיך במסע הנקמה נגד עשרות שופטים ועובדי ציבור נוספים.

מכאן ממשיך התחקיר ומגיע ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שריכז את המאבק המשפטי נגד שם-טוב, ודחק במשרד המשפטים לפתוח נגדה בחקירה פלילית.

המגיש עמית מטיל שוב פצצה. אותו ב.ל שהעביר לה לטענתה את החומרים הוא ברק לייזר. אכן לכאורה שערוריה שאין כדוגמתה.

עו"ד אביגדור פלדמן מתראיין שוב ואומר "אם זה נכון, ואני מבין שיש ראיות ברורות שזה אכן כך, אסור שאדון ברק לייזר יישאר בתפקידו אפילו יום אחד נוסף". על אילו ראיות ברורות הוא מדבר? אין לי שמץ של מושג, אבל הראיות הללו לא הוצגו.

בהקלטת סתר נוספת, מספרת שוב שם-טוב שהיא קיבלה חומרים מסויים מברק לייזר. מכאן מגלה התחקיר קשר חם בין מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט לבין לורי שם-טוב. גברת שם-טוב ביקשה חומרים מהנהלת בתי המשפט, וקיבלה אותם שוב ושוב ושוב.

תעודת העיתונאי של שם-טוב נשכחה

התחקיר מציין כי מי שעומדת בראש מערך הדוברות היא איילת פילו, שהיא גם בת זוגו של אותו ברק לייזר. אלא שהתחקיר משמיט בצורה מעוררת תימהון את העובדה כי בשנים 2013-2014 החזיקה שם-טוב בתעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית ולאחר מכן בתעודה של אגודת העיתונאים וכן בתעודה של איגוד התקשורת והעיתונות בישראל.

הדוברות נענתה לבקשותיה כחלק מהשירות שהיא נותנת לכל מחזיקי תעודות העיתונאי. עבור מי שלא מכיר איך המערכת עובדת, אני אסביר. הדוברות היא כמו ספרנית בספרייה או מוכר בקיוסק. עיתונאים מבקשים מדי יום, כל יום, מסמכים מתוך תיקי בית המשפט ומקבלים מיד אם המסמכים מותרים בפרסום. הוא לא צריך להסביר למה הוא רוצה את המסמך, והדוברות לא מעיינת במסמך לפני שליחתו. ביקשת? קיבלת.

אלא שבהמשך בכל זאת עולה תמיהה על התנהלות הדוברות. אחת מעובדות מערך הדוברות של הנהלת בתי המשפט מגיבה לבקשה של שם-טוב לקבל כתב אישום ובקשת מעצר נגד פלוני. הדוברת משיבה לה "התיק חסוי. רצ"ב החסוי". המייל הזה בהחלט מתמיה.

לא ראיתי אם אכן צורפו מסמכים חסויים למייל הזה. אבל בואו נצא מנקודת הנחה לצורך הדיון שאכן נשלח מסמך שאסור בפרסום. זה חמור, זה מטריד וזה דורש טיפול. אבל מה הראיה בין עובדת זוטרה במערך הדוברות ששולחת מייל שהיה אסור לה לשלוח לבין הטענה שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט ברק לייזר שלח חומרים מכפישים חסויים נגד אזרחים כחלק מיחסי שוחד עם לורי שם-טוב? כלום.

התחקיר ממשיך. נחשף כי מי שהעבירה ללורי שם-טוב, לבקשתה, את החומרים נגד יוסי סילמן מתוך תיקי בית המשפט היא לא אחרת מאשר דוברות בית המשפט. המגיש עמית שואל את סילמן "למה שהנהלת בתי המשפט תעביר ללורי שם-טוב חומרים מכפישים נגדך?" סילמן משיב "אין לי מושג, חד משמעית, אין לי מושג. מה בכלל להנהלת בתי המשפט ולתיק הזה?".

אלא שעמית מסתיר מן הצופים כאמור את העובדה כי שם-טוב קיבלה את החומרים על תקן עיתונאית ממערך הדוברות, וכל עיתונאי אחר היה מקבל בדיוק את אותו השירות. הדוברות לא שואלת ולא אמורה לשאול, למה אדם שזכאי לקבל שירות מעוניין בשירות הזה כמו שספרנית בספרייה לא שואלת למה אתה מבקש לשאול דווקא את דני-דין ולא את הארי פוטר. כך הדברים מתנהלים.

מתחקיר לקונספירציה

התחקיר ממשיך. הדוברת העבירה לשם-טוב, לבקשתה, בנובמבר 2015 את כתב התביעה של מאי פטאל נגד סא"ל לירן חג'בי. פטאל מיוצגת על-ידי אותה עו"ד סדובניק שמביעה את תדהמתה איך הדוברת העבירה את כתב התביעה שהינו חסוי וכי מדובר בעבירה פלילית. אלא שגם כאן חלה הטעיה חמורה על-ידי סדובניק והמגיש עמית. באותו שלב התיק כלל לא היה חסוי. רק במרץ 2016 הוחלט על-ידי בית המשפט לבקשת סדובניק כי התיק יתנהל בדלתיים סגורות.

מכאן התחקיר ממשיך ומתדרדר ומגיע לקונספירציה כי למעשה כל ההדלפות הללו נועדו לפגוע בסדובניק אישית, על-ידי גורם בהנהלת בתי המשפט כחלק מנקמה על מאבקה בנוגע לדרך בה נפגעות תקיפה מינית צריכות להעיד בבתי המשפט.

המגיש עמית מביא לכך שתי ראיות וכורך שוב את ברק לייזר לסיפור. המקרה אחד נוגע לתלונה של סדובניק כי צעירה אולצה על-ידי שופטי בית המשפט להדגים כיצד נאנסה. אלא שהתחקיר משמיט בזדון כי התלונה נבדקה ונמצאה שקרית. מעבר לכך, סדובניק עצמה ב-2018 שיגרה מכתב התנצלות לשופטים על טענותיה בעניין זה. התחקיר גם משמיט את חלקה של סדובניק בפרשת תלונות השווא נגד אודי דניאל.

המשך התחקיר הוא ראיון של עמית עם לורי שם-טוב, שאומרת כי לייזר הוא זה שהעביר לה את החומרים. אחזור שוב ואציין שלכך לא הוצגה שום ראיה. פשוט כלום.

לורי שם-טוב / צילום: כדיה לוי

התחקיר מסתיים למעשה בקביעה של עמית כי לייזר אכן העביר לה את החומרים החסויים. בדל של הוכחה? כאמור, לא הוצג.

לקראת סוף התחקיר מובא קטע קטן מתוך תמליל חקירת שם-טוב. חוקר: למה ברק לייזר אומר שהוא נסחט? שם-טוב: לא סחטתי אותו, תביא אותו לעימות... כל מה שהייתי צריכה לקבל, חומרים חסויים או לא חסויים, קיבלתי הכול. הם בחרו לשלוח. אתה יכול לראות במיילים. אתם תפסתם את המחשב שלי. כל מה שקיבלתי, קיבלתי כדין".

רגע, אז איפה אותם חומרים? שם-טוב כמובן קיבלה את כל חומרי החקירה. היא ועמית לא הביאו בדל ראיה כאמור להעברת החומרים על-ידי לייזר. חוץ מהטענות של שם-טוב, שהאמינות שלה שואפת לאפס, אין ראיה כלשהי. אגב, הבוקר פניתי ללייזר, הוא הכחיש שטען שנסחט על-ידה והעביר לה חומר כלשהו. לדבריו, מעולם לא היה לו שום קשר איתה. כאשר ביקשתי את הסכמתו לכך שנבקש מהמשטרה את תמליל חקירתו, הוא והנהלת בתי המשפט השיבו כי אין להם התנגדות שתמליל חקירתו יועבר לעיוננו. בעניין זה, נאלץ להמתין ולראות.

הטור הזה לא נועד להציג כאילו הנהלת בתי המשפט היא גוף צח כשלג, שהוא גוף שאוהב ביקורת או אפילו מסוגל להכיל ביקורת. דעתי על המערכת הזו ידועה. אך התחקיר הלא אפוי על ברק לייזר והנהלת בתי המשפט, התבסס על המון טענות אווירה והטעיה ומעט מאוד עובדות.

עוד כתבות

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

קיסטון מאותתת על רצונה לקנות את שיכון ובינוי אנרגיה: סגרה קו אשראי של 2 מיליארד שקל

קרן התשתיות חתמה עם גוף פיננסי על מזכר הבנות להעמדת מסגרת אשראי בהיקף של עד 2 מיליארד שקל לזרוע האנרגיה שלה, קיסטון פאוור ● על רכישת שיכון ובינוי אנרגיה מתמודדת כיום ג'נריישן קפיטל, כאשר בינה לבין שיכון ובינוי יש הסכם במסגרתו היא זכאית לתקופת בלעדיות

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

קרסו תמשיך להחזיק בזיכיון יצרנית הרכב הנמכרת בישראל לפחות עד 2030

בניגוד לחוות-הדעת שהוגשה למשרד התחבורה ע"י רשות התחרות, ובה הומלץ להגביל את פעילות היבוא של יבואני רכב הגדולים, המשרד צפוי לחדש לקרסו את רישיון היבוא של צ'רי עד סוף העשור לפחות ● הרישיון היה אמור לפקוע בסוף החודש

הוד השרון / צילום: Shutterstock

תוכנית הענק שתוסיף להוד השרון 9,000 דירות, וההתנגדויות

אחרי כמעט 30 שנה בצנרת התכנון, תוכנית "נוף ירקון" בהוד השרון מגיעה לשלב ההתנגדויות הדרמטי ● על הכף: בנייה שתגדיל את העיר ב־50%, ושווי קרקעות שיזנק ל־8 מיליארד שקל לאחר אישור התוכנית ● מנגד: עיריית הוד השרון מובילה חזית של 137 מתנגדים וטוענת ל"כשלים קשים" ולפגיעה אנושה בעיר

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: עידו לביא

"פיזור גלובלי, חשיפה לדולר ושבע המופלאות במשקל מופחת": הנוסחה שעבדה לאלטשולר שחם בגמל ביוני

למרות הירידות בשווקים בחודש יוני, החוסכים בגמל מסכמים חצי שנה חזקה, עם תשואות של כמעט 6% במסלול הכללי ושל כ-10% במנייתי ● המנהלים המצטיינים מתחילת השנה — כלל ביטוח ("בזכות החשיפה הגבוהה לישראל ולשבבים") והראל ● אלטשולר שחם, שהצטיין ביוני: "מעדיפים חברות שנהנות מההשקעות ב–AI כמו שבבים וחשמול" ● וצפי המומחים להמשך: "הביצועים העודפים של ת"א הסתיימו"

גדי איזנקוט, נפתלי בנט, איתמר בן גביר, בנימין נתניהו / צילום: דוברות מפלגת ישר, נועם מושקוביץ', מעיין טואף / לע״מ, יואב דודקביץ

הפוליטיקאים המובילים השיקו קמפיינים. האם הם עומדים במבחן העובדות?

נתניהו בטוח שהציבור תומך במדיניות הביטחונית שלו, איזנקוט מסביר למה חשוב לפטור חרדים מגיוס, בנט מתגאה בהורדות מחירים, ובן גביר מזכיר למי כפופים עובדי המדינה ● יריית הפתיחה של מערכת הבחירות סיפקה לנו שלל אמירות, חלקן דורשות דיוקים משמעותיים ● המשרוקית של גלובס

אוהב במבה, סומך על גוגל וחושד ב־AI: מה אפשר ללמוד מתוצאות המדד על הצרכן הישראלי

למה גוגל, וויז וביט זוכים לאהדה רבה יותר מהרשתות החברתיות, מדוע כלי הבינה המלאכותית עדיין מדשדשים בתחתית הדירוג, איך הבנקים וחברות הביטוח איבדו את מעמדם במדד, ומה מסביר את כוחם של המותגים הישראליים הוותיקים? ● המסקנות המרכזיות ממדד המותגים

סקר ענק מגלה: אלה 100 המותגים המובילים לשנת 2026

מדד המותגים של גלובס מצביע זו השנה ה-23 ברציפות על רשימת המותגים המובילים בישראל, בסקר ענק שכולל 4,000 משתתפים ● ארבעה מותגים ישראלים התברגו בעשירייה הפותחת, ומי המותג שממשיך לככב גם אחרי 84 שנה ● מדד המותגים 2026

מפעל ענקית השבבים הטייוואנית TSMC / צילום: Shutterstock

החברה שמניעה את אפל ואנבידיה מנפצת שיאים - ומנחיתה 100 מיליארד דולר בארה"ב

יצרנית השבבים הגדולה בעולם, TSMC, מנפצת את התחזיות עם רווח נקי של 706 מיליארד דולר טיוואני ורווח גולמי פנומנלי של 67.7% ● במקביל לתוצאות, החברה מדהימה את השוק עם הגדלת תקציב הפיתוח בארה"ב ב-100 מיליארד דולר נוספים כדי להתגבר על צוואר הבקבוק של תעשיית ה-AI

גל מלכה בקמפיין פליי אול / צילום: צילום מסך

מכה לכאל: תיאלץ להסיר חלקים מהפרסומת לפלייאול ״מחשש להטעיה״

ממכתב שהגיע לידי גלובס עולה כי ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו דורשים מכאל להוריד חלקים מהפרסומת למועדון התעופה FlyAll ● בין המסרים שנפלו: הטענה כי התמורה בכאל גבוהה משמעותית מאשר במועדון הנוסע המתמיד ● מכאל נמסר: ״הגענו לכמעט 100 אלף לקוחות. אל על מתקשה להתמודד״ ● פלייקארד: ״ההחלטה מוכיחה שכאל מבצעת הטעיה שיטתית״

כיפת ברזל בפעולה מבצעית / צילום: משרד הביטחון

קטאר ניסתה לבטל את העסקה עם רפאל. זה הפתרון שנבחן בגרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: טראמפ שוקל להרחיב את התקיפות באיראן,  העסקה שיכולה לאפשר לייצור כיפת ברזל במפעל פולקסווגן בגרמניה למרות התנגדות קטאר, ואירלנד חוקקה חוק האוסר על סחר עם התנחלויות ● כותרות העיתונים בעולם    

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון / צילום: רמי זרנגר

"סינרגיות של 50 מיליון שקל": התחליף של פלאפון להוט מובייל

בעסקה לרכישת וויקום מובייל תמורת 265 מיליון שקל, תקבל פלאפון מעל 300 אלף מנויים, המהווים כ־3% מהשוק ● מעריכה כי תשיג אישור רגולטורי לעסקה מאחר שהחברה הנרכשת קטנה יחסית

בניין הקפיטול בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Andrea Izzotti

הצעת החוק נכשלה, אך עשויה להצביע על שינוי דרמטי במדיניות ארה"ב כלפי ישראל

בית הנבחרים האמריקאי דחה הלילה הצעת חוק שביקשה לבטל את מלוא חבילת הסיוע הביטחוני וההומניטרי מארה"ב לישראל, כ-3.3 מיליארד דולר ● לראשונה תמכו יותר חברי קונגרס דמוקרטים בקיצוץ הסיוע מאשר התנגדו לו ● כל הרפובליקאים, למעט יוזם ההצעה, הצביעו נגד ● למרות כישלון ההצעה, היא ממחישה עד כמה השתנה השיח בתוך המחנה הדמוקרטי על ישראל

שלט למכשיר שמיעה בעסק (אילוסטרציה)

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני הגישו בקשות לייצוגיות נגד עסקים על היעדר מערכות עזר לשמיעה ● התביעות שהוכרעו הסתיימו בשכר-טרחה של אלפי שקלים לשניהם, אבל גם בהנגשת בתי העסק - ומכאן הדילמה לגבי השימוש בכלי המשפטי

נועם טמיר, שגריר בתוכנית LEAD

עוד לא בן 18 וכבר עשה תשואה של 30% על התיק

נועם טמיר החל להתעניין בשוק ההון כבר בגיל 13, והיום בגיל 17.5 הוא מנהל תיק פעיל - ומחנך לכך גם בני נוער אחרים, בזמן שהוא לומד לבגרויות ● איך הוא מחליט במה להשקיע, איזו חוויה צרבה אותו, ומתי הוא צופה שיגיע למיליון הראשון מהתיק שלו? ● המשקיעים החדשים

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

המהלך של איראן לפרוץ את המצור - והאיום על צירים קריטיים

צבא ארה"ב הודיע כי פתח בגל תקיפות נוסף באיראן ● דוברת ממשלת איראן: יותר מ-30 אזרחים נהרגו בתקיפות צבא ארה"ב בימים האחרונים ● טראמפ: נתקוף את תחנות הכוח והגשרים של איראן ● גורמים אמריקאים: "התקיפות - להסרת איומים"; במשמרות המהפכה איימו שלא יחזרו לשולחן המו"מ ● עדכונים שוטפים

רובע שדה דב, תל אביב / צילום: גיא יחיאלי

המשרד להגנת הסביבה לעיריית ת"א: עצרו את עבודות החפירה בשדה דב

לטענת המשרד, עבודות החפירה בשדה דב אינן עומדות בהנחיות שנקבעו בעקבות גילוי זיהום אפשרי בתרכובות PFAS בקרקע ● מזהיר כי "חפירת קרקע מזוהמת או החשודה כמזוהמת, ופינויה ללא פיקוח ובקרה מתאימים, עלולים להוות סיכון לבריאות הציבור השוהה בשטח התוכנית או העתיד להתגורר בה"

ספינות מלחמה של צבא ארה''ב בקרבת מצר באב אל־מנדב (ארכיון) / צילום: ap, U.S. Navy

האיום החדש של איראן על הכלכלה העולמית

איראן הורתה לחות'ים להיערך לחסימת מיצר באב אל־מנדב אם ארה"ב תשבית את רשת החשמל שלה ● חסימת המצר תפגע בסחר הימי העולמי, תאריך משמעותית את נתיבי השיט ולשבש שרשראות אספקה ● החות'ים השלימו היערכות לתקיפות כלי שיט באמצעות טילים וכטב"מים וממתינים להנחיות מטהרן

מערכת הלייזר המתוכננת של לוקהיד מרטין / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מערכת הנשק האמריקאית שתשנה את עולם הלייזר

המרוץ העולמי לפיתוח נשקי אנרגיה מואץ במטרה להתמודד עם האיום הגובר של רחפנים, טילי שיוט ולוויינים ● ארה"ב מפתחת מערכת לייזר חדשה בהספק שיוכל ליירט טילי שיוט ונחילי רחפנים בעלות נמוכה ● גרמניה ובריטניה מקדמות גם הן מערכות הגנה הכוללות לייזרים ורשתות יירוט ● ומה סין שואפת לשבש? • השבוע בתעשיות הביטחוניות 

איור: גיל ג'יבלי

"למשקיעים יש ציפיות מוגזמות": מה עומד מאחורי השיגעון בבורסה בקוריאה?

רווחי סמסונג זינקו פי 19, אך הבורסה בסיאול איבדה חמישית מערכה בתוך חודש ● הריכוזיות החריגה סביב ענקיות השבבים מבריחה משקיעים זרים ● האם יש כאן הזדמנות למשקיעים ישראלים?

עצב הוואגוס / אילוסטרציה: Shutterstock

ריסטרט לגוף דרך האוזן? מה אומרים מאות מחקרים על עצב הוואגוס

המלצות ויראליות לגירוי עצב הוואגוס כבשו את הרשת, ולא במקרה ● מאות מחקרים חדשים רואים בו מפתח לטיפול בשלל מחלות - מדמנציה ועד לב ודיכאון ● מה המדע יודע, ומה עדיין לא ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש